ואיך ניטהר מטומאה זו כדי לבנות את בית המקדש?

כדי לבנות שם.

ברגע שרוב הציבור טמא מת ואין אפשרות להיטהר - פשוט מתעלמים מהטומאה, נכנסים, מקריבים, אוכלים והכל. אמנם כן צריך להיטהר מטומאת קרי, זיבה ונידה.

אלו שפוסלים את העלייה להר אוסרים זאת גם משום של טומאת מת(שלא יכנס למקומות האסורים)?

קרבנות ציבור ופסח, ובניית המקדש.

ואוכלים רק את קרבן פסח.

מה זה בית מקדש שכולם טמאי מתים וכו' זה שווה גורנישט

מי שעולה היום להר הבית כופר בעקרי אמונה!

גדולי ישראל אומרים שאסור והוא כופר בכך שהם ממשיכי דרכו של משה רבנו ע"ה

מגרה את האומות שזה איסור דאורייתא (וגם אם זה רק תרוץ מבחינתם עדיין לא צריך לתת להם תרוצים)

חוץ מזה שלרוב השיטות זה איסור כרת. ומי שלא אכפת להסתכן בכך הוא כופר בשכר ועונש!

אין אפשרות להיטהר. אז לא אומרים בסדר זה מה יש, צריך לקרוע את השמים !

השם אנחנו רוצים טהרה אמיתית!!!!!!!!!!!

השם אנחנו רוצים גאולה אמיתית!!!!!!!!!!!!!!!

השם אנחנו רוצים אותך לבד בלי כל מיני מחיצות מפריעות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

רוצים בית מקדש משמעותי עם כל הטהרה והקדושה 

בתפילה וצפיה לגאולה השלימה 

בית מקדש זה יותר טוב ממה שיש היום (לא משנה כמה זה דיעבד זה יותר לכתכילה מאשר בלי מקדש כלל)

למה הם "ממשיכי דרכו של משה רבנו" הם הולכים בדרכו וגם זה בקושי

גירוי האומות אינו איסור דאוריתא אולי דרבנן וגם זה אולי

אין שום שיטה בהלכה שזה כרת (במקרה של דחויה ולא עליה סתם)

אנחנו רוצים טהרה אמיתית 

אנחנו רוצים גאולה אמיתית

אנחנו רוצים את ה' לבד בלי כל מיני מחיצות מפריעות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

רוצים בית מקדש משמעותי עם כל הטהרה והקדושה 

בתפילה וצפיה לגאולה השלימה 

אבל זה לא אומר שעד שזה קורה אנחנו פטורים ממצוות ולא משנה אם זה קורבן פסח או שבת

ככה להגיד על גדולי ישראל? 

הגיע הזמן שתתחיל ללמוד תורה באמת לשם שמים

אולי התורה הקדושה תכניס לך שכל

וגרוע מאוד שאתה לא יודע שרוב הפוסקים סוברים שהעליה להר זה כרת

האיסור להתגרות באומות זה פסוק מפורש!

בקיצור לך לישיבה ותפסיק להתעסק  עם שטויות

מלך- מחיית עמלק- בנין בית המקדש

בסדר הזה.

או שגם זה לא נפסק להלכה?!

וחוץ מזה לפני שמדברים על מלך. זה לא בית כנסת שאתה יכול לפתוח, לארגן מניין ולהתפלל, בית מקדש צריך לבוא גם מהעם. עם כל הכבוד אז תבנה את בית המקדש, ואז? תהיה שכינה? אנשים יבואו? אנשים ישמרו על קדושת המקום? בבתי כנסת אנשים לא מפסיקים לדבר. זה יפה מאוד שאתה בא עם אידיאלים גבוהים אבל צריך להיות מחובר קצת לעם

הרמב"ם מדבר על בשעת הכניסה לארץ. וזה כדי להסביר למה לא יהושע בנה את המקדש - לא רלוונטי לגבי ימנו

בית מקדש לא צריך לבוא מ'העם' אני אולי צריך להזכיר כי בבית במקדש השני מעטים היו הבונים (שלא לדבר על כך שחזל מלמדים אותנו שהם היו 'מעט הכמות ומעט האכות' כל החלאים והלא ברורים - משנת "עשרה יוחסין" לא מדבר על חכמים סופרים וכו' אלה על ממזרים ושות')

אני מחוייב להתפלל במקדש ללא קשר למה אחרים עושים (ד"א זה נכון גם בבית כנסת הרי לא יעלה על דעתך לא להתפלל כי משהוא מדבר - וזה על ספק דרבנן במצוות דאוריתא של מקדש אני לא מבין את הבעיות שלך)

צריך לפעמים להפסיק עם האידאלים הגבוהים של 'עם ישראל' ולהיות מחוברים יותר למה שמגדיר אותו - שזה ה' ותורתו

ואתה לא יכול לזרוק על כל העם ולהגיד שיקפצו לי ואני הולך על דעתי בלבד.

כל הרבנים הגדולים בדור הנוכחי לא יודעים את כל מה שאנחנו רושמים? ההבנה שלהם פחותה משלנו? הם פחות מחוברים מאיתנו לה'?  הם לא יודעים מה קרה בזמן עזרא נחמיה?

זה טוב מאוד שמעלים את נושא הר הבית וזה מעולה שיש מקום כמו מכון המקדש אבל זה לא בוא נבנה את בית המקדש ולא לראות כלום מעבר

לא במובן ההלכתי כמובן - אלה במובן המציאותי

תבין אדם שאת רוב זמנו הוחלט לא שם על הכרת השטח אלה על לימוד עיוני - זה מובנה הידע שלו הוא תאורטי והיכן שזה מתנגש במציאות הוא צריך הכוונה של אנשי מעשה

מהסיבה הפשוטה הזו אני לא יכול לסמוך על רבנים שהשיקולים שלהם הם בין השאר על בסיס שיקולי מערכת הביטחון - שאני לא סומך עליה. או כל מני דברים כאלו

אם יבוא רב (ואפילו ר' יעקוב מהסרטון של די"מ) ויטען טיעונים הלכתיים ברצינות למה שליש ממצוות התורה לא רלוונטיות היום - זה דבר שאני צריך להתייחס אליו ברצינות אבל סתם אמירה על בסיס הכוונת כוחות הביטחון (שבמילה לא רואים ערך במקדש / קודשי ישראל) זה בדיחה עלובה

לא משנה כמה הרב שחתום על הפסק גדול- א"א לסמוך על זה כל עוד זאת רמת השיקולים שלו (למשל: זה שהגר"ע יוסף חלק על רובם המוחלט - אם לא כל - של הראשנים והאחרונים בסוגיית פדיון שבויים ואת זה הוא עשה על סמך הבטחות מהצבא שלכם שטען שהוא ישלוט בשטח - לא הופך את פסיקתו למותרת)

עד היום אתה חוגג את פורים בגלל עמלקי אחד-המן. משמע שאפשר לשנות את הסדר.

הרמב"ם כותב-

מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר "אותי שלח ה' למשוחך למלך . . . ועתה לך והכית את עמלק" .  והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית, שנאמר "ויהי, כי ישב המלך בביתו; וה' הניח לו מסביב, מכל אויביו.  ויאמר המלך, אל נתן הנביא, ראה . . . אנוכי יושב בבית ארזים . . ."

כלומר, התנאי של הכרתת עמלק התקיים כבר בימי דוד. כנראה שצריך לומר שגם אם לא הייתה הכרתה מוחלטת של עמלק, אלא רק באופן כללי, זה מספיק.

כל זה לגבי הכניסה הראשונה לארץ, יש כאן דיון נוסף מה הדין מכאן ואילך.

הבנתי נכון?

אבל מלחמה וניצחון כללי על העמלקים כנראה שבהקמת הבית הראשון כן.

לגבי ימינו, אני לא חושב שזה מעכב משתי סיבות-

1. אין עמלקים שמוטל עלינו להלחם בהם.

2. יכול להיות שהסדר הוא רק כשמקימים את המקדש בפעם הראשונה.

עמלק בהיות כעם - מעכב

פרטים בודדים - לא מעכב

שהרי אם כן (ממש כמו בטענת "העם לא מספיק מזוכך") תמיד ניתן יהיה לחשוש לזה - כלומר אתה מבטל את מצוות התורה

זה עם כלשהו?

צריך להיות מחובר ליי-להלכה.

הרמב"ם לא אומר את זה.

הרמב"ם אומר שזה הסדר בו נצטוו כשנכנסו לארץ.

משנכנסו זה כל אחד בפני עצמו ולא לעיכובא.

מחר בבוקר אתה לוקח בלטות, מלט ויוצא לעבודה

ראה במאמר שקישרתי אלי (בפרק ב סעיף 4 תחת הכותרת חובת הציבור)

....

(ספר המצוות לרמב"ם וחינוך).

אם יחיד בונה מזבח דינו כבמה (ראב"ן).

סובר שרוב עם ישראל, ושהחלטת ממשלה מייצגת את רוב ישראל.

אני לא רואה שהוא מביא מקורות לזה, וכנראה הוא אומר את זה מסברא.

אני לא ראיתי בפנים (באיזה תגובה קשרת?) אבל לכאורה  אפילו אם צריך רוב (שזה עצמו נראה לי תמוה) עדין צריך להוריד משם את כל החילונים (קשר רשעים אינו מן המניין - ברור שלעניין זה) וגם בין הדתיים עצמם לכאורה צריך לחלק בין אלו ש'לא שולחים' לבין הרוב מהמתנגדים שרוצים אבל חוששים לביטחון או שאולי אסור לפי פסקי "ר יעקב" שלכאורה נחשבים לאתך לעניין שליחות למצווה

היחידים שישארו זה אותם אומללים של אין הדור זכאי ושות' ואני לא חושב שיש מספיק כאלה כדי שזה יהיה רציני

אם בדור מן הדורות, בימי האמוראים או הראשונים, היה בא יהודי בודד ובונה את המזבח, האם זה היה נחשב שהוא עושה את זה בשליחות עם ישראל [כי עם ישראל מעוניין בזה]?

והנה המאמר - http://asif.co.il/?wpfb_dl=3318

המאירי חולק אומנם אבל זה מוזר (ראיתי את המאמר לא את המאירי בפנים) שהרי בסוף ברור שגם לשיטתו זה יבנה על ידי שליחי הציבור ככה שלה צריך "טקס הסמכה" כזה או אחר אולי כוונתו היא רק לחדש שרוב יושביה אבל על הבניה עצמה אח"כ לא חולק

ואפילו על הראב"ן אפשר (וצריך) לשאול את הספק שעלה בחינוך לגבי מה אם הציבור לא רוצה

שליחיד שרוצה להקריב בכור/מעשר אין אפשרות לבנות מזבח בירושלים ולהקריב.

כיוון שגם אם הוא יבנה, זו תהיה במת יחיד ובכור ומעשר לא קרבים בבמת יחיד.

[ומה שכתבת לגבי המאירי כנראה אתה מתכוון לחינוך שכותב שבניית המקדש נוהגת כשרוב ישראל על אדמתן].

שזה מזבח של הציבור בכללותו, ואם לא זה במת יחיד.

[אם המזבח הוקם ע"י הציבור, יכול להיות שהוא לעולם לא יהפוך לבמת יחיד, גם אם בפועל רק יחידים מקריבים עליו.]

גם אם זה מזבח של הציבור בכללותו, ואפילו אם המקדש בנוי, עדיין צריך שבפועל יהיו 50 חבורות.

יכול להיות מצב שבו חסרים כבשים, או שיש מצור ולא מצליחים להגיע לירושלים וכדומה.

צריך עשרה שוחטים בכל קבוצה ו30 בראשנה כי השאלה היא האם הלימוד של "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים" הוא על שלוש כיתות כאחד (30) או שלוש נפרדות (3X10) ולכן המינימום הוא 50 

בכול אופן צריך שהיה שחטן ולא רק אנשים שנוכחים במקום

היות שזה על ושחטו אותו (בעצם לדברך מספיקים לכאורה 3 קורבנות) אבל זה אכן לא מוכרח 

תוך התייחסות למקור מהסוג שהזכרת [לא נכנסתי לבחון את העניין בעצמי].

אבל לדעת הראב"ן ברור שליחיד שרוצה לבנות מזבח ולהקריב בכור/מעשר אין אפשרות בלי הציבור. אולי יש לשיטת אפשרות ליחיד לבנות מזבח במקום מזבח ולהקריב קרבנות שקרבים בבמה, אבל זה בלאו הכי אסור בגלל טומאת מת.

א. הוא נעשה ע"י עולי הגולה ומנהיגיהם. (ויש מקום לומר שמספיק הציבור שבא"י).

ב. גם הנשארים בבבל היו שותפים בסיוע להקמת המקדש (כפי שמופיע בעזרא א,ה).

הגדר המדוייק של ציבור לא מופיע בראב"ן, אבל מה שרואים שליחיד שרוצה להקריב קרבן אין אפשרות לבנות מזבח ולהקריב.

ואם הייתה לו אפשרות להחליט שהוא בונה את המזבח בשם עם ישראל, במילא הייתה לו אפשרות להקריב קרבן.

לעניין פר העלם דבר של ציבור.

על פיהם.

 כדי שנוכל בכלל להיכנס לכל הר הבית  כי כולנו טמאי מתים

http://asif.co.il/?wpfb_dl=3318

מה הוונצפנים גם אומרים שאסור להשתקר? כמו הדרדעים היקים הפרנקפוקט?  עד מתי ונצפנים תתיקיו? מלשון יקים

בכך שיש צד גדול שהוא מתחייב כרת אם הוא דורך במקום המקדש,כי כולנו היום טמאי מתים

הרמבם התיר

לפי שיטת הרב ברדא המרא באתרא של ארץ ישראל הוא הרמבם ולא השולחן ערוך

זה גמרות פשוטות שכמעט לא נתונות לוויכוח. הכאילו "דעות" שחולקות על זה, אלו דיוקים מאולצים בדברי המפרשים.

בספר הר הקודש (ספר מדהים בנושא מקום המקדש, המחבר שלו היה נטורי קרתא לחלוטין ואוהב ארץ ישראל), טוען ומנמק, שמה שאומרים שדעת רש"י והכפתור ופרח שאסור לטבול יום לעלות להר הבית זו טעות.

בקיצור, לא צריך שהרמבם יהיה מרא דאתרא כדי לפסוק כדברי המשנה והגמרא 😉

פי הרוב

מסכים איתך , הלוואי שיהיה לנו ימים יותר שקטים

מן הסתם בדורנו זה יהיה חליפות ומגבעות, או חולצות לבנות וכיפות לבנות (אולי עד שיתרגלו😐)

יותר נוחה לחום של ישראל. מכנסיים זה המצאה אירופאית לקור שם, וכן הכובע האירופאי העבה והחם, שבמילא לא מגן על העורף מהשמש הקופחת של ישראל.

כשיבנה המקדש נאכל קרבן פסח בתוך לאפות. תתחיל להתרגל לאוריינטליזם, כי זמנם של האשכנזים עבר (אומר זאת בתור אשכנזי מלא😉)

עד אז אין סיבה לחשוב שהלבוש המכובד יהפוך להיות ג'לאביות

וברור שבחיים לא אלך עם חליפה.

מי אמר שעוד 50 שנה סין לא תשלוט בתרבות ויהיה מקובל להגיע לאו"ם בקימונו וכובע מחודד?

צריך לדבר עם החבר'ה בהוליווד בקליפורניה החמה. אם הם יתחילו ללכת עם ג'לאביות זה יתפוס בכל העולם

"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג"

זאת מחלוקת בהלכה..

להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך

ואני חושבת שחבל להגיע לשם

מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.

מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.

ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.

ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה

אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.

המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....

ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל

(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)

אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.

לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.

הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.

המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.