1. אנו עושים את רצון ה' בעלייתנו אל ההר, ועל כן גם אם לא הגענו למדרגה הכי גבוהה בעבודת ה', העלייה אל ההר מקרבת אותנו לשם. אנשים רבים התחזקו בתורה ובמצוות דווקא בעקבות העלייה אל ההר; ובכל אופן, גם אדם שחושב שאישית לא יתחזק בעקבות זה, מצוה עליו לעלות, כמו שהוא לא יימנע מלהיכנס לבית כנסת או מלהניח תפילין, מחשש שהוא לא הגיע למדרגה זו (ומעין זה כותב הרמב"ם לגבי כהן שידוע שעובר עבירות, שבכל זאת לא יימנע מלשאת את כפיו, למרות הפסוק "ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם..."; משום שאם יש מצוות מסוימות שהוא פגום בהם, אין סיבה שהוא יהיה פגום בגללן במצוות נוספות).
2. מחנה הלויה לשיטת הרמב"ם ורוב הראשונים, בנוגע לאיסור כניסת טבול יום מתייחסת רק לעזרת הנשים, כפשטות המשנה בכלים א,ח.
לפי רש"י וסיעתו אכן איסור כניסת טבול יום כולל את כל הר הבית, ויש החוששים לדעתו.