תדעי שהיה עם כמה, 

אבל שחגג קשה לזהות. 

ואם בכל זאת יש לך דרך נשמח לדעת.. (: 

ורשום מאורסת. 

אז שיהיה במזל.. 

(: 

עכשיו הייזל ואביגיל מתבאסות על ה ^^  

גם לאחר חזרתו בתשובה? 

(: 

אלא רק להתעסק. 

אחיות זה נפוץ מאוד (לצערנו.)בפרט שמסטולות. 

אמא ובת גם קיים אבל פחות.

במיוחד לא במידה של "נפוץ מאד",זה דבר תת תרבותי שרוב האדם לא מעלה בכלל על הדעת,מכיוון שאין שום נתונים כאלו כדאי שלא להשתמש במושגים של גדלים בכלל,בטח ובטח שלא במושג נפוץ מאד.. !..

חבל ששם של איזה ציבור יקשר עם הדברים האלו,לא הציבור החילוני ובטח שלא בעלי תשובה,גם אם מישהו נכשל בדבר גדול כזה עליו לעשות תשובה ולערוך תיקון משמעותי,כמו כל דבר שקיים,אבל בטח שזה לא מאפיין את רוב האדם

כל עוד הוא לא נשוי לאף אחת מהן.

זה נפוץ אבל לא מאוד. 

זה פשוט קיים במגזר מסויים והלוואי שזה בכלל לא היה קיים.. 

ואגב - כמה שזה נראה עוון גדול. 

לשון הרע הוא בהרבה יותר גדול ובקושי נזהרים בו. 

על זה צריך יותר להצטער.. 

(: 

בשלום בית .(אמנם זה לא בדיוק אותו הדבר אבל בכל זאת..) 

שאם קרה לל משהו רע שאתה מגיע הבית. אל תספר מילה לאשה, 

כי ככה יורת השמחה בבית. וכי אם האשה תדע שהבעל שלה הספיד כך וכך כסף /

שקיבל איזה קנס, יכולה לעשות עם זה משהו חוץ מלהצטער? לא.. 

לכן לא מספרים. אז גם כאן מה שלא יודעים לא כואב. 

השאלה אם יהיה קל לחיות עם זה.. (: 

לעומת שהיא לא תדע על העבר שלו?! כשהיא הולכת אולי להתחתן איתו.

אז נהפוך את השאלה-

היית מוכן לצאת עם מישהי שהייתה בליינית, עם מלא בנים, לא מדברת על קשרים רגילים של החברה החילונית,

אלא ממש התפרעה, בלי גבולות עצמיים? ושגם לא תדע על זה?

אני לא אומרת לספר הכל ולפרט אבל בכללי, תשמעי עשיתי הרבה שטויות, באמת דברים שאני מתבייש עליהם, אם הקשר מתקדם, הרי הם הולכים להיות זוג, להקים בית ביחד, להכיר אחד את השניה הכי טוב ולתמוך.. זה הוגן כלפיה וזה גם יכול להיות חיזוק בשבילו שלא ימעד ושתכיל את הקושי העצמי שאולי יהיה לו מהזכרונות.

שאני יגיע לדרגה של יהושע אז ברור..  

וברצינות - 

כמו שאמרו כאן יש הבדל בין בנים לבנות. 

לא הוגן זה נכון. אבל זאת המציאות. 

וכמה שזה יכול להיות הוגן כלפיה. (וכן ראוי מצד מוסריות של בן אדם.)

מצד שני - לא בטוח שזה יותר יעזור מאשר יגרע.. 

וגם אני.. בתור אדם מישראל. אבל לא בתור בעל! אני אף פעם לא יודעת מה יהיה אבל לכתחילה זה ברור לי .

אפילו שהוא חזר בתשובה, מאוד מעריכה וכו' אבל, הוא היה מחליף כמו גרביים, אחיות, אמא ובת??!

גם רוב החילונים לא היו חיים חיים כאלה.. היתה לו התנהלות כזאת ולא מקרה חד פעמי, זה מעיד לענ"ד על מקום נמוך בנפש, שבאופן אישי מרתיע אותי.. מאוד.. אם אותך לא אז בכיף.

אני לא שוללת את העובדה שחזר בתשובה ועכשיו הרצון שלו מכוון לטוב. אבל זה בסיסי גם בכבוד עצמי, כבוד הבריות (הנשים) ודרך ארץ.

לכי תשאלי כאלו שהתחתנו עם גרוש/אלמן.

אבל לא עלייך ולא על אף אחת, אם תשאלי כל אשה מה היא הייתה עושה בתור גרושה/אלמנה/רווקה מבוגרת, שיודעת שאין לה כמעט אופציות שהם לא גרוש/אלמן מה היא הייתה עושה, היית מגלה שאת במיעוט מזהיר במיוחד.

פשוט התייחסתי לטענת האנונימית שרוב הנשים בדעה שלה, שאומרת שלילה על הסף של כל מי שהיה עם אשה אחרת.

זה ממש לא מה שהיא אמרה.

לפני שפתחתי אותו חששתי אולי ידווחו עליו או יגידו לי לדווח. 

ו- וואלה אני רואה זה נושא ממש חם כאן.. (להפתעתי.. ) 

אפילו עוד לא יצא לי לקרוא תגובות של החבר'ה כאן.. 

(: 

במקרה המתואר הבן אדם עשה את כל הדברים האלה מרצונו, ובידיעה ברורה שהוא עושה מה שבא לו.

אלמן או גרוש זה אילוצי החיים, זה דברים שלרוב אינם בשליטה ועל כן ההתייחסות אליהם שונה מההתייחסות לאדם שבאמת מתסכל על בנות כמו על גרביים.

זה מנסיבות החיים לא מהתפרעות..

ורוב האנשים שהתגרשו או התאלמנו מתחתנים עם אותו סטטוס, ויש גם מעט שלא, וזה משני המינים..

אבל התורה מתייחסת לזה אחרת

אבל התורה נתנה פחות ערך לבחורה שהיא לא בתולה.

עם כל הצער שבעניין התורה לא נתנה הבדל אם היא חזרה בתשובה או לא.

כיוון שהפורום מעורב - לא נראה לי שייך לפרט הרבה.

זה נכון גם אם היא לא חטאה כלל, וזה קרה לה בעל כרחה.

אני מניח שפחות בחורים ירצו בחורה שעברה אונס,

גם אם אליהו הנביא יאמר להם שאין לה טראומה.

יש בזה המון מרכיבים, שלא בהכרח קשורים לתשובה.

איזה מן דתיה את

האדם מורכב מגוף ונפש, והשנים משפעים זה על זה.

כאשר איש ואשה מתחברים גופנית, גם הנשפות והנשמות שלהם מתחברים. וחיבור נפשי ונשמתי, מעצם טיבו וטבעו, הוא נצחי!

רואים את זה בהרבה מקומות. וראו למשל ברש"י בפרשת וישב, להיות עמה בעולם הבא. "קשורה עמו ככלב".

כלומר, הנאנסת קשורה נפשית ורוחנית לאונס.

הלא זוהי בעצם החומרה היתרה שבאונס, לעומת כל תקיפה גופנית אחרת.

ולכן אישה בעולה פחות אטרקטיבית, כי היא לא יכולה להיקשר לבעלה באופן מלא ומושלם כמו בתולה.

כמובן שזהו רק שיקול אחד, ויתכן שיש לה יתרונות אחרים שמפצים על החיסרון הזה. אבל זה בהחלט חיסרון, כמו אישה גרושה, גם אם הגירושין הם לגמרי באשמת הבעל.

בשורות טובות.

מה גם שאצל איש לרוב מדובר במעשה מרצון, סיבה עוד יותר רצינית להניח שהיה אצלו גם חיבור נפשי, בלי ללכת רחוק לחיבורים מיסטיים וקבליים שנוצרים בין אנס לנאנסת, שאין להם שריד נראה לעין נורמטיבית.

גבר גרוש לא פחות אטרקטיבי מרווק, גם אם ברור שהגירושין לגמרי באשמת האישה?!

אלא שלגבי נשים זה חזק יותר. כי האיש הוא בסך הכל משפיע, ולכן גם יכול בעיקרון לשאת שתי נשים. אבל האישה היא הכלי, וקשר נפשי עם גבר אחר יותר מפריע לקשר.

אפשר להתגבר ולפצות על כל מיני בעיות, כמו שכתבתי גם בענין הזה.

אבל ברור שעדיף מי שמגיעה חפה מסיבוכים כאלה.

כל מה שכתבת על קשר נשמתי ונצחי הוא לא רלוונטי לעניין, אם הוא בכלל נכון.

הבדל ממוני בכתובה לא הופך בעולה לפחותת ערך עצמי. לא מדובר בכלל בערך שלה כאדם או במידת היותה מוצלחת יותר לזוגיות.  

כל חוויה שאתה חווה בעוה"ז היא לא נצחית, חוץ ממה שאתה לוקח אתך לעולם הבא.

מדוע אונס הושווה לרצח?

השוני בכתובה נובע מכך שהיא מבוקשת פחות כאשה. מהטעם המבואר, שחלק ממנה כבר נקשר למישהו אחר.

כל מעשה גופני שלנו הוא נצחי, בהיותו משפיע על הנשמה - שכל מהותה נצחית.

זה כמובן לא אומר שאי אפשר לתקן.

אפשר גם לתקן אבר שבור בגוף. אבל אפילו בזה כל אחד היה מעדיף אבר שמעולם לא נשבר ועור חלק ללא צלקות - למרות שעור מצולק חזק יותר מעור שמעולם לא נפצע.

בשורות טובות.

הקשר בין הגוף והנפש הוא בכל מעשה שהאדם עושה, מדוע כשמדובר באונס נחרץ גורלה של הנאנסת להיקשר לאנס ככלב עד לחיי העולם הבא?

התורה מנמקת מדוע זה הושווה לרצח: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה: כי בשדה מצאה צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה:"

נכון, השוני בכתובה הוא בגלל שמסיבות סובייקטיביות אנושיות הורע מעמדה בשוק הפנויות. היא אכן איבדה משהו כתוצאה מהמעשה שנעשה בעל כורחה. יש נזק נפשי. ה' לא מצא לנכון במקרה הזה להתערב נגד הלוך נפשו של האדם, אבל אין זה בגלל שערכה הפוטנציאלי כרעייה נפגם. 

ריבוי נשים לא נאסר. גם כאן התורה לא התערבה נגד היצר. אין זה אומר שזה רצוי לכתחילה, שהרי מרבה נשים מרבה כשפים.

כי כאשר יקום וכו' זו סיבה לא להעניש אותה. זה בכלל לא נימוק לכך שאונס הושווה לרצח.

אני נתתי הסבר מושלם לכך. [כמובן שכל הסבר למצוות התורה הוא תמיד חלקי, אבל כשלעצמו זה הסבר מושלם.]

הבעילה יוצרת קשר נפשי ורחני. זהו חוק טבע. השאלה מדוע זה קרה לה בהחלט מעניינת, אך איננה רלוונטית לדיון שלנו.

משום מה קשה לך לקבל אותו.

כנ"ל לגבי הסיבה שנאנסת מבוקשת פחות כאישה. אתה מודה שיש נזק נפשי. אני טוען שיש גם נזק רוחני ונשמתי. לא נזק שאי אפשר לתקן, אבל בהחלט נזק.

ההשוואה לרצח נדרשה גם לעניין אחר: אין מתרפאים בעריות אפילו במקום סכנה, כדרך שלא מצילים אדם בנפש חברו. 

גם העונש של הבועל הוא בהתאם להשוואה זו.

יש לי רק נעלם אחד בהסבר שלך: מהיכן הביטוי "קשורה עמו ככלב"? 

איך זה מנמק את ההשוואה?!

נסה לענות על כך במילותיך, מבלי להסתתר מאחורי ציטוטים, ותבין שפשוט אין כאן נימוק להשוואה.

אמנם לומדים מן ההשוואה שבפסוק הלכות, אבל הנימוק להשוואה לא ניתן בפסוק.

It's that simple. 

לפי הגמרא בסנהדרין ההשוואה בפסוק היא גם שיש היתר להצילה בנפשו של האנס.  מבחינת חומרת המעשה מסברא הגמרא מציגה את שני הדברים כקל וחומר, כלומר האחד קל והשני חמור יותר: נערה מאורסה האנס בא לפוגמה בלבד (לביישה, לזלזלה, להפסיד את ערכה הממוני), ואילו רוצח נוטל את נפשו של חברו ממש.  

ההשוואה בין שני התחומים היא היקש של הכתוב, והמפרשים קיצרו בביאור ההשוואה כיון שהדברים באמת פשוטים: "לפי פשוטו זהו משמעו: כי אנוסה היא ובחזקה עמד עליה כאדם העומד על חברו להורגו" (רש"י).   

לפי מה שכתבת כאן - שוב ציטוט מגמרא - אונס ורצח אינם שווים, אלא רצח הרבה יותר חמור. אז זה רק סותר את טענתך שהחומרה היתרה באונס נובעת מן ההשוואה לרצח.

מכל מקום הסבר להשוואה שבפסוק "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה" - ממש לא נתת.

אני, לעומת זאת, בפירוש לא ביססתי את דברי על שום ציטוט או מקור ספציפי, אלא על השכל הישר.

אם אתה מקבל את הטענה שכל דבר שהגוף עושה משפיע על הנשמה [לשבר את האוזן, מאכלות אסורות - כשם שמן האוכל הגשמי נוצרים וניזונים התאים שבגופנו, כך מן הרוחניות שבמאכלים נוצרים וניזונים "התאים" שבנשמתנו] אז ממילא נובעת מכך ההבנה מדוע אפילו אונס "פוגם" את הנאנסת.

חשבתי לתומי שעל תובנה זו איש לא יחלוק. לא התיימרתי לבסס אותה, ולא אנסה לעשות זאת כעת מעל במה זו.

בשורות טובות.

מה שהקפיץ אותי בטענה שלך הוא שבעילת אונס קושרת בין התוקף והקורבן בקשר פנימי. הנאנסת קשורה ככלב לאנס אע"פ שלא התכוונה לקשר הזה, ובדר"כ היא מואסת בו. 

אתה טענת שאונס חמור יותר מחבלה גופנית אחרת בלי לבסס את דבריך. אני טענתי, על סמך הפסוקים, שהאונס הושווה לרצח בגלל שנעשה בכפייה. מסברא אין הכרח לומר זאת, אך התורה אמרה זאת.

בפרשת וישב אשת פוטיפר מפתה את יוסף להיות עמה, ורש"י אומר "להיות עמה בעולם הבא". כאן מדובר על מעשה מרצון, אם היה נעשה, ולא מאונס. 

מחילה, את השכל הישר בדבריך לא מצאתי, אבל לא נורא.

1. את הביטוי "ככלב" לא אמרתי על נאנסת.

זהו ביטוי מן המקורות לכך שבעילה אסורה קושרת את הנבעלת לנבעל לתמיד. וזה בדיוק כמו הרש"י שאתה מביא כאן, שאליו התכוונתי בפוסט הראשון כאשר הפניתי לפרשת וישב.

2. אני ממש ממש לא מבין על מה אתה מתעקש. "אונס הושווה לרצח בגלל שנעשה בכפייה." וכל חבלה אחרת לא נעשית בכפייה?!

3. טענתי היא שלמרות כל ההבדלים בין אונס לרצון, קשר נפשי ונשמתי עדיין נוצר - בהגדרה - כתוצאה מבעילה. זה אולי קשה "לעכל" ולקבל, אבל אם מבינים שכל מעשה גשמי יש לו השפעה רוחנית - הרי שזה מתחייב. זה כמו הסיפורים על אנשים שנכשלו באונס במאכלות אסורות, ובכל זאת זה השפיע עליהם לרעה. זה לא עונש - אלא טבעם של הדברים.

It makes perfect sense.

ואני מתעקש על כך שאין לו בסיס.

כפי שכבר כתבתי, בעיני זה אלמנטארי, ולכן לא התיימרתי לבסס את זה כאן, ולא אנסה לעשות זאת כעת.

מלבד זאת שנראה לי מובן מאליו שכל מעשה גופני משפיע על הנפש והנשמה, זה גם מסביר את החומרה היתרה שיש באונס לעומת תקיפה פיזית אחרת - דבר שאתה נכשלת בניסיונותיך להסביר, וזה גם מסביר מדוע בתולה מועדפת על בעולה, כפי שעלה גם כאן בפורום - ואף ללא אשמה.

זה גם מסביר את החשיבות המיוחדת של "בעילת המצוה" ואת הברית שאשה כורתת "למי שעשה אותה כלי". ולהבדיל אא"א הבדלות, אפילו בתרבות הכללית והמתירנית עדיין מייחסים לזה חשיבות.

כלומר, עוד לפני ההוכחות והביסוסים, ודאי שיש כאן הסבר פרסימוני נפלא, שמצליח לענות על כמה שאלות בתשובה אחת כוללת.

כאמור, זכותך להתעקש.

אם הבנתי נכון, הרמב"ם אומר על בועל גויה "קשורה עימו ככלב" איך ולמה השלכת את זה על כל הבעילות האסורות? 
גם בבועל גויה וגם בנסיון הפיתוי של אשת פוטיפר יש מימד של רצון הדדי. ועוד שאלה, אתה טוען שלכל מעשה גשמי יש משמעות רוחנית, מסכימה לגמרי. אבל אתה החלטת שהמשמעות הרוחנית של אונס היא קשר בין הנשמות. זה קצת כמו לטעון שנוצר קשר נשמתי בין מי שאכל מאכלות אסורות לבעל המסעדה או בין שני שותפים לרצח. לדעתי, יש השפעה מכל מעשה גשמי ולכל אחד מהם נגרם נזק נשמתי אבל ההשפעה היא לא בהכרח קשר נצחי בין הנשמות. זה לגמרי משהו שלך.

ב"ה

תודה על השאלה. אסביר.

זה בעיני אלמנטארי שלכל מעשה גופני יש תוצאה רוחנית מקבילה. כאשר גופות מתחברים, גם הנפשות והנשמות מתחברים. ובהיות הנשמה נצחית, כל חיבור כזה הוא בהגדרה נצחי.

[זה לא אומר שאי אפשר לתקן את זה. לאחר התיקון יתכן שהנשמה תהיה אפילו טובה וחזקה יותר מקודם, כמו שצלקת חזקה יותר מעור בתולי. אבל רושם נשאר. וכל אדם יעדיף נייר חלק על נייר מחוק, כאשר כל הפרמטרים האחרים שווים. כמובן שאם יש לנייר המחוק יתרונות אחרים, הם יכולים לפצות ולעלות בהרבה על החסרון הזה.]

לכן, ההשוואה הנכונה איננה קשר בין אוכל מאכלות אסורות לבעל המסעדה, אלא בין האוכל למאכלים האסורים. וזה אכן כך. מן המאכל האסור נוצרים תאים בגוף - בגשמיות, וגם ברוחניות המטען הרוחני השלילי משפיע על האדם ומטמטמים את ליבו ואת מוחו - גם אם הוא אכל אותם באונס גמור.

מן הטעם האמור אני לא רואה שום חילוק בין בועל גויה לבועל ערוה אחרת, בענין ה"קשורה עמו" [אולי הדימוי "ככלב" שייך יותר לגבי ארמית]. תובנה זו דוקא מסבירה היטב את איסורי העריות. מכיון שבעילה היא חיבור נפשי בין שני הצדדים, קל יותר להבין את הפסול בעריות - התקשרות רוחנית פרברטית!

גרושה או אלמנה שהיו בקשר בהיתר וקדושה(!!) נחשבות פחות?!

זה באמת באמת קשה לי.. על קשר אסור עוד היית יכולה להבין..

וכל אדם מעדיף שאשתו תהיה לגמרי שלו.

אין כאן אשמה, אבל עם בתולה הוא יוכל ליצור קשור שלם ומוחלט יותר.

כמו שפסיכולוגית ומעשית קל יותר עם רווקה מאשר עם גרושה או אלמנה, שבאות עם מטענים קודמים.

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.

את קוראת לזה ככה, יכול להיות שיש לך דמות כלשהי שאת מסתמכת עליה.

אצלו ואצל רבותיו זו אמירה ששווה לזילזול.

כל אחד והתפיסה שלו את הדברים- קחי בחשבון שרבים וגדולים חולקים על האמירה שלך,

ושבפורום יש אנשים שתופסים אחרת את הדברים ומבחינתם הם קרובים לכפירה(זילזול בתושב"ע

הוא סוג של כפירה, רמב"ם הלכות דעות)

צריך לזכור שלא כולנו תופסים את הדברים באותה צורה.

אני חושב שהאמירה הזו(שלך ושל פיגי) היא על גבול הכפירה ומובילה אליה,

אבל אני מכבד את זכותך לחשוב ככה.

אשמח לדעת על פי איזה רב את אומרת את האמירה הזו.

אם היית מביאה דעה רבנית(גם אם לא מהרבנים שאני הולך אחריהם) הדיון היה אחר,

יש פה אמירות שעלולות להתפרש לא טוב, במיוחד כשהן מגיעות מאדם פרטי שאינו

נחשב לסמכות בנושא.

בגלל זה שאלתי על פי איזה רב את אומרת את הדעה הזו.

אם אין אף רב וזו סברא שלך- זה רק מוכיח לדעתי, את היחס.

ובעניין כפירה-

"שלושה הן הכופרים בתורה:  האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת--אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה; וכן הכופר בפירושה, והיא תורה שבעל פה, והכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס; והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו, אף על פי שהיא הייתה מעם ה', כגון הנוצריים וההגריים.  כל אחד משלושה אלו כופר בתורה."

הלכות תשובה לרמב"ם

כלומר, עד כמה שאני מבין, אם את אומרת שדברי חז"ל לא רלוונטיים כיום את נמצאת במצב של

"הכופר בפירושה והיא תורה שבע"פ והכחיש מגידיה".

תקשי על זה שיש דברים שאומרים שהשתנו- יכול להיות. אבל לא לנו לשפוט, או שמביאים רב

שאומר כך או שהדברים עלולים להישמע על גבול הכפירה.

וככה הבנתי את הרמב"ם.

אין לי שום סיבה להבין אחרת את הרמב"ם-

כל מי שאומר שיש משהו לא נכון או לא מדוייק בתורה שבע"פ או במעביריה,

כלומר- שדבריהם אינם נכונים לדורנו וכו'... אז הוא מוכנס לקטגוריה של כופר.

יכול להיות שאת דברייך לא הבנתי.

אבל אם הם האמירה-

היחס של חז"ל\התורה\רש"י\גאונים\ראשונים\אחרונים הוא לא נכון כלפי נשים

ודעתם לא נכונה כיום, כי המציאות השתנתה ביחס לנשים-

אז אני חושב שהם יכולים להתאים לאמירה שהרמב"ם מגדיר למעלה.

אני לא קורא לך כופרת, אבל יש פה דמיון מסוים שצורם, במיוחד כשאת לא מגבה

את דברייך במקורות...

כשאת אומרת שהפסיקה של חז"ל הושפעה מחשיבה שובניסטית ולכן היא לא רלוונטית לימינו (ח"ו, רח"ל, עפ"ל) - זה שמיטת הקרקע מתחת לבסיס הרעיוני של כל התורה שבע"פ. באותה מידה בדיוק אפשר גם לטעון שמגוון איסורי שבת לא רלונטיים במציאות של ימינו, כי המלאכות הרבה יותר קלות לביצוע, וכדו'. וגם בתחום הזה של ענייני מגדר הדרך פרוצה לטעון ש"הם פסקו כך כי הם גברים", וממילא כל מיני דברים לא מחייבים אותי.

בקיצור, כפירה בתושב"ע במלוא מובן המילה. גם אם עוד לא הסקת את כל ההשלכות המתבקשות של דעתך את. סתם כי את לא מסתובבת מספיק במעוזות של קולך ונאמני תורה ועבודה, ולא קוראת בקביעות את כתב העת "אקדמות" ומוסף "שבת" של מקור ראשון, ולכן עוד לא חשבת על מגוון הכפירות שאפשר לכפור.

אני לא שופט אותך או מדביק לך תוויות, רק מעיר לתשומת ליבך

שדברייך עלולים להיכנס להגדרה שאותה מביא הרמב"ם לעיל,

מכיוון שאינני מתיימר להבין את דברייך לעומקם ואמרת שלא לזה

התכוונת- אז אני מקבל את זה. למרות שהייתי שמח להסבר.

בנוסף לכך- כמו שאמרתי מראש, הדברים נשמעים כבאים מדעתך

האישית, כשהם כך הם קשים יותר להבנה, אם יש לך רב שעל פיו

את מחזיקה בגישה הזו- זה משנה את הצורה שבה זה נתפס.

ולבסוף לגופה של טענה-

חז"ל לימדונו ש"פנחס בדורו כמשה בדורו" ושפסיקה היא דבר דינאמי,

שבית דין של תורה פוסק הלכה והולכים אחרי פסיקת גדולי ישראל-

כל הדברים שכתבת-

חשבון בנק(פרוזבול, הלל הזקן), פלטת שבת(ממש הלכה מהגמרא למעשה),

היתר מכירה וכו'- הם על פי רבנים ופוסקים שהם ממשיכי דרכם של חז"ל,

ולכן הליכה אחריהם אינה כפירה, אפילו אם נראה לאנשים כך לפעמים.

מעבר להיותה של האמירה מעליבה את האינטלגנציה, שכן אין באחד מהדברים

הללו אמירה שחז"ל טעו ח"ו או הושפעו מדעות סביבתיות אלא הסתמכות מוחלטת

על דבריהם ותרגם שלהם למציאות של ימינו. שזו היתה טענתך כפי שהבנתי אותה.

ולכן שוב- אם יש רב שאת מסתמכת עליו באמירה הזו אשמח לשמוע.

סליחה אם נפגעת ממהלך הדיון, אין כוונה כזו, רק הגבתי לקביעה הנחרצת

שלך שהיא "לא זלזלה" ואמרתי שאע"פ שזאת דעתך, ישנן דעות אחרות.

התקנות שהבאתי לא סותרות שום דבר ממה שהיה לפניהן, ההיפך, הן מבוססות לחלוטין

על מה שהיה לפניהן. זה בדיוק העניין.

כלים של פסיקת הלכה הם בדיוק הדרך היחידה ליצור מציאות הלכתית, כי הם

תמיד מבוססים על מה שהיה לפניהם.

בהקדמה לפירוש המשנה, הוא אומר שיש דינים שנתחדשו במשך הדורות על פי כללי דרש שנמסרו למשה. אלו י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. על פי הלכות ממרים, לאחר שדינים אלו נקבעו, אין אפשרות לשנותן כי אין בית דין מבטל דברי בית דין חברו, אלא אם הוא גדול ממנו בחכמה ובמניין (שניהם).

איני יודע איזה בית דין יקום שגדול מחז"ל בחכמה ובמניין.

בהקדמה למשנה תורה הוא אומר שכל מה שנחתם במסגרת התלמוד הוא מחייב ללא אפשרות לשנות. 

מהמקורות שאני מכיר אין זכר ברמב"ם להלכה שמשתנה ומתפתחת במשך הדורות.

כלומר פוסלים מיעוט מדבריהם. בניגוד לכללי הפסיקה המקובלים ביהדות האורתודוקסית, שמבוססים על מחוייבות הלכתית מוחלטת לחז"ל.

אם יש לך מקור אורתודוקסי לדברייך, את מוזמנת להביאו כעת.

לצאת מהבית.

ואגב, הרמב''ם כתב על נשים שהן לא מסוגלות לתפוס דברים בשכל {לא ציטוט מדויק} אתה חושב שאם הוא היה חי היום הוא היה כותב את אותו הדבר?

לא סביר..

זה מה שחשבו על נשים אז והוא הושפע מזה. כמו כל אחד ואחד.

כל זה בלי שום קשר לדעתי בנושא השירשור)

שהרבה יותר קשה לאישה (עד בלתי אפשרי) להגיע לניתוק רגשי מוחלט?

סימן שזה ממש נכון

ממש לא חושבת, כל העולם מתקדם לכיוון רגש, שהיה כ"כ חסר לפני כן, חסידות, קבלה הומניות, לא חסר..

ברוך השם אנחנו מתקדמים לדרך האמצע ולא מין אחד משתמש לגמרי בשכל ומין אחד לגמרי ברגש, יש בזה המון טוב.

משום מה  הרי הבנים מתלוננים שהחברה אומרת שלגבר אסור לבכות ודברים כאלה, אני לא אומרת שיהיה רגשן מידי, לא יודעת אם זה התחלק פעם ממש שחור-לבן אבל בימינו לאישה יש רגש ושכל ולגבר יש שכל ורגש וזה מעולה! מה הבעיה?!

(ואפילו זה בהכללה ותמיד יש יוצאים מן הכלל )

הרמב"ם לא אמר דבר כזה על נשים,זה לפחות לא פירוש הדברים.

השפעה הסביבתית היא סכנה כלפי אדם ממוצע בתקופתנו לא כלפי חז"ל שלמדו את התורה יומם ולילה ושמרו על הגחלת.

מי שלמד גמרא לא יכול לומר שחז"ל הושפעו מעניינים רעיוניים סביבתיים במידה והוא לא בא במגמה עיקשית לנסות ולהוכיח כך במקום ללמוד ולהסיק בצורה ישרה.

התורה שבעל פה,זה לא עוד מקור,ולא נכתבה כלימוד אוניברסיטאי אלא בהשגחה אלוקית,איך ניתן לשייך אם כן באופן אוטמטי הנחות שקשורות למקרה הממוצע הארצי ?

חז"ל אמרו שבחים על נשים שלא יעלה על הדעת לחשוב באותה תקופה בכלל (נשים במעלה רוחנית יסודית גבוהה משל הגבר ? הברכה של הגבר באה בזכות אשתו ? (מובן שלא ציטוטים מדוייקים,אך אלו דברים מוכרים מאד ולכן צירפתי) ועוד ועד.זה העולם השובניסטי שאתן מדברות עליו,זה ממש לעג,חזרו בכן),וכן דברים רבים נוספים בתחומים שונים,קל מאד לזרוק את הדיון לפינה הזו,אבל למעשה זה בלתי אפשרי או לא מדעי כאשר לא חקרתן את הנושא ואתן מציבות קביעה כיאלו מובנת מאליה שזה נכון ומימלא גם חז"ל משתייכים למשבצת הזו ח"ו.

אני באופן כללי לעולם לא אבין דרך חשיבה שמתבססת על הנחות לא מחייבות כמו "בודאי ש.." כאשר מדובר במציאות יחודית שלא ניתן להתייחס אליה בצורה ממוצעת.

הנביאה, חנה ואביגיל? 

אני חושב שזו היגררות אחרי פופוליזם ביחס לחז"ל, לרמב"ם ולסוגיה בכלל. אתן מושפעות מהדעה החילונית הרווחת בימינו על חכמי ישראל.

כשלמדתי את ההקשר האמור במו"נ לא מצאתי שהרמב"ם כותב על איזשהו אדם, שהפוטנציאל שלו שונה מאדם אחר. כולם בני אדם ללא שום הבדל. אבל, יש מה שנקרא אילוצי חברה. 

מי שגדל בסביבה שההשכלה לא מצויה, קצת קשה לדרוש ממנו להיות משכיל. היו פילוסופים שחשבו שיש בני גזעים שונים שלא יכולים להיות משכילים. לא מצאתי כזאת ברמב"ם.

לענייננו, התפקיד החברתי שהוטל על האישה: משק בית, הריונות, גידול ילדים וכו'... הקשו על הנשים ללמוד ולהשכיל בהעדר פנאי. גם היום הדברים הללו מקשים קצת יותר, אבל אפשר להתגבר איכשהו. גם פעם היו נשים שהשכילו להתגבר על המכשולים, אבל הן לא רבות.

לכן, 48 נביאים ו-7 נביאות קמו לישראל. גם כשהיו כפליים כיוצאי מצרים, היחס מן הסתם היה פחות או יותר אותו הדבר.

תבדקי בבקשה, אפילו באופן גס, כמה נשים מצויות בהנהגה המדינית המערבית ביחס לגברים, והיחס לא יהיה יותר רחוק. 

בקיצור, הרמב"ם לא סבר שנשים לא מסוגלות, אלא שרובן לא משכילות בפועל. הוא כתב שיש דברים קשים שצריך להסביר למי שלא למד, ולכן צריך לעשות זאת לאט לאט ובהדרגה כשתרבה דעתן.

שנית, אני לא אמרתי שאת מדברת מתוך בורות. 

אני אסביר שוב מפן אחר, ובקיצור. אצל הרמב"ם המעלות החשובות ביותר בהכשרת הנביא לנבואה היא המעלות ההגיוניות-שכליות. הנביא צריך להיות שלם בכל המעלות ההגיוניות וברוב המעלות המידותיות (שמונה פרקים). ז"א שהנביאות שקמו לישראל היו שלמות בכל המעלות השכליות. אז איך הוא יגיד שאישה לא מסוגלת לתפוס דברים בשכל?

כמה דברים יכולים להשתנות בין מה שזוכרים לבין מה שקיים,וגם אם מדובר בציטוט שאינו מובן,אין שום דרך לענות על דברייך והרושם כיאלו ויש בידיך משהו חסר תקדים נשאר כיבכול באוויר.ובכן לא ניתן להתייחס לדבר כזה

נראה לי שאת מתכוונת לאדם הקודם בשרשור.

להגיד שאת יכולה להגיב הוא לא פרמטר רלוונטי,לא נכון שתעלי טענות כאלו ללא ראיות ווהאווירה תשאר כיאלו הן קיימות בכל זאת אך יש מגבלה טכנית להביא אותם.

אני ממליץ כמו שהמלצתי מקודם,אם יש קושיה בדבר מסויים לשאול,לא להכריע שהבנו את הדברים לאמיתם ולפיכך להביא אותם כטענות,הראתי מקור למטה איך הבנה לא נכונה יכולה להטות את הדברים לעולמות אחרים..

בשביל זה יש את העברת התורה מדור לדור, ונושאיה

התכוונתי להלוי כמובן.

(לא שמתי לב שהגבת לי בשמו)

וכמו שאמרתי- לא התכוונתי לדון על מקור שלא נמצא פה. רק לציין שהמקור שהוא הביא- הוא לא רלוונטי מכיוון שלא אליו התכוונתי..

בידע שעובר במסורת ישראל.יתכן שכך היה נהוג ומקובל בתקופת הרמב"ם ואלו מן הדברים שתלויים זמן ומקום,כמו שפריט לבוש שנחשב כמבטא הפקרות או פריצות ולא מקובל במקום מסויים אסור ללובשו שם משום מנהג המקום,יש משמעות למנהג המקום בהלכות צניעות.השאלה האם מדובר בזה,ואת הדברים הללו לא ביררת..

מהן הרחובות עליהם דיבר הרמב"ם איך הם נראים ? ,האם במציאות של היום זה עדיין גנאי ? (האם גנאי הוא איסור ?)

המהלך הטבעי והבריא הוא לשאול (ולא אותנו,אלא דמות הלכתית) , לכן אני מתקשה להבין אנשים שמביאים ציטוטים כטענות במקום לברר,ברור שמרחק הזמן והמקום משחק כאן תפקיד של פרמטר שונות,וברור שהרבה (ואני מניח שאני מדבר גם על דמויות הלכתיות,למרות שלא ניהלתי מעקב,אלא מתוך הסתכלות כללית) לא נוהגים כך ומכירים את דברי הרמב"ם, דברים כאלו צריכים לפתח חשדנות למידת הבנתנו את הדברים,ולכן לשאול אודותם

*אצרף דברים שכתב הרב אליעזר מלמד ואני מניח שיש עוד מקום להרחיב,אך הדברים לכשעצמם שופכים אור אחר לחלוטין ממה שהצטייר כאן סביב הדברים הללו.מה שתיארתי עד כאן הן שאלות שהיה צריך לשאול באופן טבעי.

כאן רואים לדעתי בדיוק את הפער בין הבנה מקומית מתוך תודעה מודרנית שמושפעת לצערנו מהלכי רוח מערביים (אצל כולנו במידה כזו או אחרת,וצריך להשתדל לצמצמם) שצפים סביבנו ובין לימוד שנעשה מתוך מסורת ישראל,או לחלופין כששואלים מה שאינו ברור או שאיננו יודעים:

http://www.kipa.co.il/ask/show/http-/www.kipa.co.il/ask/show/193315-כמה-זמן-שרות-לאומי.

אז והיום
בעבר, נשים נשארו בביתן כל היום, מפני שמלאכת אחזקת הבית דרשה עבודה של יותר מ-12 שעות ביממה. היה צריך להביא מים מהבאר, לכבס בגדים בידיים, לאסוף עצים לחימום ובישול, ללוש, לאפות ולבשל בכל יום (לא היה מקרר), לתפור בגדים, לטפל בגינת הירק, בפרה ובתרנגולות, וכל זאת בנוסף לגידול הילדים והעזרה לזקנים וחולים שנותרו בבית. אשה שהיתה יוצאת הרבה מביתה היתה נחשדת בצדק כבטלנית וחסרת צניעות (יעויין ברמב"ם הל´ אישות יג, יא; שו"ע אה"ע עב, א).
כיום בעז"ה, על ידי ההתפתחות הטכנולוגית הכבירה, עבודות הבית הוקלו מאוד, ופעמים שגם אישה שמטופלת בילדים יכולה לצאת לעבודה מספר שעות ביום. בנוסף לכך, תוחלת החיים עלתה באופן משמעותי, וכך לאחר שהילדים גדלים, ישנן עוד עשרות שנים שאישה יכולה לעבוד. ואם לא תעבוד אלא תתבטל בביתה, תשתעמם ותחטא, כפי שאמרו חז"ל (משנה כתובות ה, ה). יותר מזה, עצם זה שכשרונותיה לא יבואו לידי ביטוי באופן המלא הוא חטא, שכל אדם צריך להוציא את כוחותיו אל הפועל, ואם לא יוציאם, הרי שהם נמצאים בו לבטלה. 
חשוב להדגיש: ברור שבניית המשפחה היא הדבר החשוב ביותר, ואליו צריכים להיות מופנים בראש ובראשונה מיטב הכשרונות. אולם כיוון שנותר עוד זמן רב לעבודה נוספת, ראוי שזו תיעשה באופן המוצלח ביותר, ומי שמתאים לה, ברמה של מסיימת תואר ראשון, שני או אף שלישי. 

לקרוא "תרבות פנאי". זו יציאה שלא לצורך. יש להניח שאם הרמב"ם היה חי כיום, הוא היה מתנגד לתרבות הפנאי הזו. גברים שיוצאים פעם בחוץ פעם ברחובות, זו בעיה חמורה של ביטול תורה. נשים שעושות כך, זו בעיה חמורה של צניעות.

בכל אופן, המלים "כפי הצורך" הן לא מיותרות. כל עוד היציאה היא לצורך תפקודי, היא לא מגונה.

ישיבה בבית קפה אינה צורך.  

יש אכן הבדל בין לנשים לגברים מבחינת ההתנהגות וההתנהלות. פרופ' יהודה אליצור ז"ל כתב פעם שבהקשר של מעמד האישה, האנשים הדוגלים בשוויון אינם אנשים חכמים במיוחד. הם מטשטשים את השונות, ובכך הם לא בהכרח תורמים לאושרם של בני אדם. 

זה האיזון שראיתי לנכון להגיב לדבריך.

לדעתי התחושה הזו מנותקת מן המציאות ולא ראויה וכבר הרחבתי מדוע הדברים לא יכולים לשבת בכפיפה אחת

הדברים כבר התגלגלו כאן כמה פעמים ולכן לא ארחיב מעבר למה שנכתב..

האם יש ציווי לקנות עבדים?

איזה ראיה יש מכאן?

יש כתובה של בתולה, וכתובה של בעולה, וזה סכום שונה.

את\ה מוזמנ\ת לפנות לרבנים הרלונטיים שיסכימו לשנות בשבילך את התורה

את במיעוט בדיונים הללו  (מכלל הנשים ..)

אני מציע ללמוד את הדברים לעומקם,לא יתכן שבמקצועות כמו מתמטיקה ופיסיקה אנשים יתייחסו לנושאים הנלמדים ביראת כבוד של אמינות מוחלטת גם ללא לימוד (למרות שחלק ניכר מהם נראים מגוכחים או לא הגיוניים בתחילה ללא לימוד מעמיק) ואילו שהיחס לתורה יהיה כמו פלאקט,לא צריך ללמוד ולהעמיק גם כאן ? יש סדר הגיוני לדברים ?

מעולם לא נתקלתי בפסיק בתורה שמטרתו הייתה "השפלת נשים" או "דיכוי נשים",לא ניתן למדוד את התורה במשקפיים של החשיבה המדורנית משום שהאסוציציות שלכן לדברים הכתובים נלקחים מן העולם הזה ולא מהעולם של התורה.

כלומר הפרשנות המהותית רעיונית שמאחורי הדברים אצלכן,מובנת ע"י מטען מערבי,כאשר אתן רואות x אתן מפרשות באופן מיידי שמטרתו היא "השפלה" או "דיכוי",בעוד שהמהות הרעיונית שמאחוריו היא תורנית ושונה,זה לא עולם הגוי של האומות שהיה זקוק לשחרור נשים,אלא מאחורי הדברים מהות שונה והייתי מקווה שהייתן נותנות למקורותנו יותר "קרדיט".

הדבר נכון לכל מקום,לא ניתן להסיק אוסצייטיבית מה הפירוש לדברים ללא לימוד שלהם,מכיוון שעולם האסוציציות שלכן הוא מודרני,ומנותק מעולם האוסציציות של עת הדברים נכתבו.במילים אחרות לא יתכן שאדם מודרני עם כל המטען שלו יקרא דברי תורה ויסיק פרשנות עליהם מתוך עולמו ללא לימוד מעמיק ממקורות שעבר מדור לדור,זה מפתה,זה כמעט אוטומטי ומבלבל,אבל זה שגוי.

אפילו בצורה הטכנית,אדם יכול לבלבל מושגים או מילים ממש שבעת של חז"ל נקראו כך ולאחר חידוש השפה העברית נהפכה משמעותם,כמו הדוג' של "...לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר..",אדם שיקרא את הדברים בתקופתנו יחשוב שמדובר בנר שעווה,בעוד שהכוונה היא לכלי ובכלל לא לנר כלשהו שאנחנו קוראים לו "נר" כיום.

זו רק דוג' שמדגישה כמה טעויות טכניות יוכלות ליפול ללא לימוד,אפילו במובן הפשוט הזה,על אחת כמה וכמה במובנים רעיוניים.

הדבר דומה להסקה אסוצייטיבית לבן של קבוצה חברתית אחת על קבוצה חברתית שונה מאד,אחרת.היתכן שהוא יפרש מתוך העולם הסובייקטיבי שלו מהי חשיבתו של האחר בנוגע לפעולה כזו או אחרת ? זו שגיאה ידועה ונפוצה מאד בסוציולוגיה.

המשותף לדברים היא הסקה אסוצייטיבית סובייקטיבית מתוך העולם הפרטי של האדם,ללא לימוד מעמיק ע"י כלים שעברו מדור לדור,או במקרה של הדוג' לימוד עם אדם שמבין את הלכי הקבוצה.

ב.תשובה תורנית הלכתית אינה אלף תירוצים(אני מדבר על השו"ת שצירפתי למעלה)

ג.אני לא יודע מה בדיוק לא אמור להתמשך ועל מה מדובר,שימי לב שאת מפנה אותי לתפיסת המציאות שלך,וזה דבר שלא ניתן לתפוס בידיים.

ד.בבקשה ממך,אל תפרשי את כוונת דברי ואז תקשרי אותי למושגים של חוצפה,אני לא הנחתי שמקור הידע אצלי,אלא שהטענות שחז"ל הושפעו מתפיסות כאלו ואחרות ושהיחס ההלכתי תורני לנשים הוא "ירוד" הן טענות של למידה שאינה באה עם כלים מתאימים ומולידה טעות, עוד מהמעט שאני כן יודע ובטוח בו בכל לב.

אדרבא,מכיוון ש"מקור הידע" לא אצלי טענתי שכאשר יש קושיה כזו או אחרת צריך לשאול ולברר ולא להביא אותה בתור טענות,בגלל זה הלכתי וחיפשתי שו"ת בנושא.

ה.אם את לא טענת כך אז אין לי במה להרחיב.

אני לא יודע איפה בחברה שלנו יש יחס שטלתני או מעביד או לא ראוי כלפי נשים כמתאר חברתי ,ואני למעשה לא רואה את הקיום המציאותי של הדברים הללו.אילו היה הייתי מתנגד להם גם כן,אני לא רואה את העולם דרך משקפיים "גבריות" בלבד אלא בצורה מעט רחבה יותר בו נבראו נשים וגברים על מנת לחיות יחד.. זה הכל

יש מושג בגמרא המתייחס לאהבת אישה לבעל נעורים, ויש דיעה שמדובר בגבר הראשון שבעל אותה (סליחה על הבוטות). כלומר יש מקום לכך שבחורה, שלא בשליטתה, שומרת איזו נקודה בלב לגבר הראשון שהיתה איתו.

זה מפחיד בחורים. 

שהיא בתולה.

נו, שוין.

מאחלת לאשתך שלא תצטרכו ללמוד לעומק את דיני כלה שנפגע קרום הבתולין שלה, אבל אם תעשה / תעשו את זה - תגלה שמי שנאנסה לא נחשבת לשום עניין לרוב הפוסקים בני ימינו לא-בתולה.

ובכל מקרה, מובהק היום שלא הפרט הטכני-ביולוגי הוא שקובע את הגדרת הכלה. וד"ל.

@מעט מן המעט

התורה הישנה והלא רלוונטית הזאת טוענת שדעות כמו שאת מביעה כאן הן כפירה. אבל מה זה משנה לך? זה לא רלוונטי לתקופתנו הנאורה.

הסדר הוא הפוך: כשאני מאמין יותר אני נצרך יותר לזעוק על כל מיני תופעות פסולות.

אם את מעוניינת אני יכול לדון גם לגופם של דברים ולענות לך בצורה יותר מעמיקה, כי את לא נשמעת לי "פקר טפי". אבל זה תלוי בך.

כאן:

כמו שאמרתי לאורך כל הדיון - לקראת נישואין וזוגיות

ובהמשך הדיון שם.

אוסיף ואומר שההבדל המהותי הוא שבכל הדוגמאות הללו מדובר בהתחדשות של מציאות שמצריכה התחדשות של פסיקה, והכל על בסיס חז"ל ובהתאם לכללים שנקבעו. מה שאתם מדברים כאן הוא שונה לחלוטין: המציאות לא השתנתה, אלא אמות המוסר והתרבות, ולכן השינוי שאתם מבקשים הוא לא על גבי חז"ל, אלא בניוגד להם, וכנגד אמות המוסר שלהם.

איך אנחנו תופסים את התורה-

פרוזבול, היתר עסקה, היתר מכירה וכל שאר הדוגמאות שהבאת- הם הלכות פסוקות על פי חז"ל,

אנחנו משתמשים בהן, בונים עליהן ומכילים את החוקים ההלכתיים על המציאות הנוכחית.

הטענה שלך ש"הכל התקדם" היא לא נכונה, שהכל נשאר בדיוק כמו שהיה, רק שבמקום לדון

על חמור דנים על כלב, במקום לדבר על עגלה קוראים לזה מכונית, ובמקום לדבר על עסקה בין

מוכר שוורים לשחיטה ובין המסבסד שלו מדברים על עסקה בין אדם פרטי לבנק, אבל הכל ע"פ

אותן הנחיות הלכתיות, כפ שהיו ונשארו.

האמירה - "רק היחס לנשים יכול להישאר כמו במאה השנייה לספירה" היא אמירה מזלזלת-

גם היחס למכונית הוא אותו יחס, וכנ"ל היחס לאש בשבת- נשאר בדיוק כמו בשנה אלפיים לספירה,

היהודית, מאז עת קבלת התורה ועד היום היחס לדברים לא השתנה. לא היחס לנשים בהלכה

ולא היחס לאש בשבת. זה שהיה צריך לדון מה זה רכב- זה דבר אחר, לא קשור ליחס לאש בשבת.

התחדשות הפסיקה היא לא בשינוי הראשונות כי אם בהחלת התפיסה והגישה של הראשונות על

החדשות.

כלומר- אם בעבר היה קשה להדליק אש והיום קל- זה לא רלוונטי שכן אסור להדליק אש בכל מקרה,

ולכן שינוי המציאות לא רלוונטי. אבל אם מדובר בחשמל צריך לדון האם חשמל הוא אש או שמא לא.

לכן אין כל קשר לאמירה שלך ולפסיקה. היחס לנשים הוא אותו דבר - כי הן נשארו אותו דבר- נשים,

כמו שהיחס לגברים הוא אותו יחס, כי הם נשארו אותו דבר- גברים.

זה שהן הולכות לעבוד היה ידוע גם לחז"ל שאיפשרו לאישה להחליט כיצד היא רוצה לחיות- אם כחלק

משותף מהבית מבחינה כלכלית- או כעצמאית מבעלה וכל מה שהיא מרוויחה הולך אליה.

אבל זה לא קשור לשום עניין של יחס למהות הנשיות שלא השתנתה כלל.

בהלכה המקורית לא מקדשים כהן וגיורת ולא מקדשים ישראל עם גיורת שגר איתה ביחד לפני שהתגיירה.

והנה היום ישנם הרבה בתי דין שמקילים ומשיאים  גם פה וגם פה.

לפי שיטתך אסור היה להקל כי "מהות הנשיות לא השתנתה בכלל".

אבל זה לא נכון.

ההלכות שנוגעות לנשים אינן דווקא קשורות למהות הנשיות וגם אם כן, לא רואים אותה כמי שלא חל בה שינוי.

" היחס לנשים הוא אותו דבר - כי הן נשארו אותו דבר- נשים,

כמו שהיחס לגברים הוא אותו יחס, כי הם נשארו אותו דבר- גברים."

לכן כמו שהשוויתי בין נשים לחפצים השוויתי בין גברים לחפצים, כי אם a=b וb=c אז a=c.

אני חושב שאם תסתכלי על התפתחות ההלכה תראי שזה בדיוק מה שתיארתי.

הטענה שלך

"המוסר שלנו השתנה וימשיך להשתנות" היא בעיני בדיוק הנקודה הבעייתית.

המוסר נלמד ונובע מהתורה, אין מוסר מחוץ לתורה. ואם את אומרת שיש מוסר אחר

ממוסר התורה שהתורה צריכה לקבל על עצמה, אז מבחינתי זאת כפירה, וגם מבחינת

הרבה מגדולי ישראל, כולל הרמב"ם כפי שכתבתי בדיון עם הלליש, שזו הכחשת מגידיה.

התורה כותבת "כי יקח איש אישה", היא משייכת את העניין הזה, חז"ל מלמדים אותנו

ש"האישה נקנית", משנה קידושין א,א. המוסר העולמי היום, שהוא מעוות בצורה מזעזעת

לא יוכל לשנות את האמת הפנימית הזו. האמירה שהמוסר השתנה מוביל לחתונות בהן

האישה מקדשת את הבעל(מה שלא תופס בהלכה כלל) או שבני מין אחד מקדשים זה את זה.

גם הם טוענים בדיוק את אותה טענה- "המוסר השתנה, היחס להתנהגות הזו השתנה ע"י העולם

ולכן צריך חשיבה הלכתית מחודשת". ברוב העולם האורתודכסי אדם שיגיד שחתונה של אישה עם

אישה תופסת הלכתית כי העולם השתנה יקבל תגית של "רפורמי" באופן אוטומטי. וטוב שכך.

אותו דבר עם מעמד האישה והגבר בחברה- שום דבר מהותי לא השתנה- נשים יותר יוצאות לעבוד,

מצוין שיהנו, אין שום בעיה, אבל אין שום הבדל בין המשכורת שלה לבין ההלכה, זה לא שינה כלום,

את שוב מביאה את עניין העבדים- וחבל, שכן אין פה שום השוואה. אין שום מצווה שיהיו עבדים.

יש מצווה שאיש יקדש אישה ושהאישה תהיה שלו. לא להיפך. יש תקנה שהוא לא יכול לשאת

אישה אחרת עליה, יש תקנה שהיא יכולה לדרוש גט, אבל זה לא הופך את היוצרות.

ביקשתי גם מהלליש-

את מביאה דעה, תביאי אותה עם מקורות, עם רבנים, משהו,

זה ישמע אחרת.

לא- לא כל מה שטיפה חדש יחשד בעיני כרפורמי.

מה שלא מגובה במקורות הלכתיים יחשב בעיני כרפורמי.

כל מה שלא יבוא דרך הצינור היחיד לשינוי תפסיתי הלכתי- גדולי ישראל, יהיה בעיני רפורמי.

אם יבואו הרב לאו, הרב נבנצאל, הרב טאו, הרב סתיו והרב מוצפי וכו'- ויגידו "זאת התפיסה

שלנו על פי לימודנו את דברי חז"ל" או אפילו רק אחד מהם, אני אכבד את זה.

אם יגידו גדולי הדור, מנהיגיו התורניים- אפילו אחד מהם- המוסר שלנו השתנה והיום ההלכה

צריכה להשתנות בגלל זה, אז אני אקבל. ביקשתי, יותר מפעם אחת, אמירה רבנית שתומכת

בדברים. לא קיבלתי. אמרתי בכל התגובות שלי שאם האמירה תבוא מגובה בדברי רב,

היחס יהיה שונה.

לכן החלפת דברי בחשד של כל דבר חדש, היא סילוף, האמירה שלי היא שכל דבר שלא

מגיע דרך דברי רבותינו, לכל גווניהם, גם אלו שאינני רואה בהם את רבותי באופן אישי,

זה בעיני מקבל חשד רפורמי. אגב גם אם רב יגיד דבר מדעתו האישית שנוגד את דברי

רבותינו, ובמיוחד אם הוא מגיע ללא הוכחה מדבריהם- יהיו רבנים שיצאו כנגד דבריו, שכן

אין לאדם לחדש מדעתו דבר שאיננו מסתמך על דברי הקודמים.

גם לא טענתי שאת תומכת באופן אקטיבי בעניין כזה או אחר, אלא אמרתי שאת אותה טענה

שלך, שאת לוקחת אותה רק עד לכאן- משתמשים בה רבים למקומות רחוקים בהרבה. מכיוון

שאני מניח שאת מתנגדת לרעיונות הללו- אני מראה לך כיצד באותן מילים ממש מגיעים למחוזות

שאת אינך מעוניינת להגיע. אנחנו לא בוחרים עד לאן יקחו אנשים את דברינו ורעיונותינו, אם

יש אפשרות שזה יגיע לשם- זה יגיע, וזה כבר הגיע, ומכיוון שהטענה שלך היא בסיס התפיסה

הרפורמית(לא אומר שאת כזו, אלא שזו טענת הבסיס שלהם), אז זה כבר צורם באוזן, לפחות שלי.

מרגע שהתייחסת לדברי תורה כ"פעם" אנחנו נמצאים מרחק גדול כל-כך  בתפיסה, שכנראה

לא ניתן לגשר עליו. התורה מגדירה עבדים כי זה מהותי, אם זה לא היה מהותי התורה לא היתה

כותבת את זה. התורה היא נצחית ובתוך גם מדברת אל כל הדורות ומול כל המוסר המלוכלך של

העמים, היא תמיד תהיה המוסר האמיתי והמתוקן. זה שאין עבדים בימינו לא הופך את זה לאידאל,

אין גם סנהדרין ובימ"ק, זה לא בגלל מוסריות, שכן אין למוסר העולמי שום בעיה עם רצח של

חפים מפשע, אז מהם אני אמור ללמוד מוסר מהו?

לעם ישראל יש תורה ומוסר שהם עצמיים, נצחיים ואין בהם שינוי. יש לו גם הבנה של מערכת

הנפש האנושית לכל גווניה, כי התורה היא התיקון לנפש האנושית- השלמות שלה, היא מלמדת

את יחסי כוחות הנפש, את הפעולות שלהן ואת היחסים ביניהן. כך גם את מערכת החברה

האנושית ואת יחסי נשים גברים, עובדים מעסיקים, מנהיגים ומונהגים.

אני אביא לך דוגמא לכמה מקומות בנוגע לחידוש 

השקעתי והעתקתי לך את המקור שלא יהיו טעויות ממסכת ברכות כז (זה כמובן אחרי תקופת הסנהדרין)

אף רבן גמליאל לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת, דתנן: בו ביום בא יהודה גר עמוני לפניהם בבית המדרש, אמר להם: מה אני לבוא בקהל? אמר לו רבן גמליאל: אסור אתה לבוא בקהל. אמר לו רבי יהושע: מותר אתה לבוא בקהל. אמר לו רבן גמליאל: והלא כבר נאמר: (דברים כ"ג) "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'!" אמר לו רבי יהושע: וכי עמון ומואב במקומן הן יושבין? כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, שנאמר: (ישעיהו י) "ואסיר גבלות עמים ועתודתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים", וכל דפריש - מרובא פריש. אמר לו רבן גמליאל: והלא כבר נאמר: (ירמיהו מ"ט) "ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם ה"' - וכבר שבו. אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר: (עמוס ט) "ושבתי את שבות עמי ישראל" - ועדיין לא שבו. מיד התירוהו לבוא בקהל.

לא מדהים בעינייך? חידוש שהולך נגד איסור דאורייתא מפורש מתוך הבנה כי המציאות אחרת.

חוצמזה, גם בתקופות יותר מאוחרת אפשר לראות חידושים ממש, כמו למשל הרמב"ם מביא שאישה לא יכולה להנהיג מבחינה הלכתית למרות שאין לזה שום סימוכים הלכתיים מלבד המקור שמדבר בהקשר של מלוכה ולאו דווקא על הנהגה (יש על זה אמנם גם מחלוקת והיא אכן בגלל שלא הביא לכך סימוכין אבל יש בנמצא אנשים שהלכו עם פסק זה והלאה משם) 

בנוגע להתפתחות המוסר, הרב קוק (מניחה שהוא מקובל עליך) מדבר בחזון הצמחונות והשלום על המוסר האנושי שמתפתח ועל הנגזרות ההלכתיות של זה. 

בנוגע לפחד מהדרדרות, אני יכולה להבין את זה.. אבל גם מבינה שצריך לשים גבולות גם לפחד הזה אחרה מה יקרה? יש לנו שכל ישר ומותר ואפילו רצוי להשתמש בו

בכל מקרה זה כמה מקורות שעלו לי מהזיכרון אם אתה רוצה אפשר להמשיך ולפשפש במקורות (תכלס זה מעניין) ולמצוא עוד מקרים כאלו.

אז באופן תיאורטי יבוא אדם עם "מגילת יוחסין" ויראה שהוא עמוני או מואבי יהיה לו אסור לבוא בקהל

הסיבה שהתירו הוא בגלל שהוא לא עמוני כי "סנחריב בלבל את האומות"

וזה לא שכל אחד ישנה כי "הדברים השתנו" בשביל זה צריך כתפיים רחבות (ואותם אנשים לא גולשים כאן בפורומים של ערוץ 7....)

הדיון כולו הוא האם חלה על אותו גר עמוני המציאות עליה דיברה התורה או לא. זה ב-ד-י-ו-ק חידוש הלכה על גבי הבסיס הקיים, מתוכו, ומתוך נאמנות ומחויבות מוחלטת אליו. אם הדיון היה האם הוא יכול לבוא בקהל או לא, כי העמונים של היום הרבה יותר מנומסים ומוסריים מאבותיהם בתקופת התורה - אכן היה כדברייך, אבל הדיון הוא האם הוא בכלל עמוני.

שסוברים שלא כדאי לנשים ללמוד גמרא. אם קראת לא שנית, אם שנית לא שילשת ואם שילשת לא פירשו לך.

הדיוק בגמרא הוא מאוד פשוט וסטנדרטי. יש אלפי דיונים כאלו בגמרא. הגיע בן אדם שבמקור היה גר בארץ בני עמון, והדיון היה האם הוא מעם בני עמון או שרוב הסיכויים שלא (ואז חל הכלל שהולכים אחר הרוב והוא לא נחשב עמוני). בירור מציאותי פשוט.

מה שיזהר אמר אף בכלל לא מעמיד את הגבר מעל האישה,העניין המדובר מתייחס אך ורק לחוסר התאמה אפשרית של סגנון לימוד הגמרא.חוסר התאמה היא לא עליונות.שימי לב שגם כאן את משתמשת במושגים ומנטרות מערביות לעולם שאינו קשור למקום בו המושגים הללו צמחו.

ואפילו תסתמכי על כל מיני אקדמאים מלומדים.

אבל אל תתיימרי לטעון שזה הפשט בחז"ל. זו טענה טיפשית, מקוממת ולא ישרה.

א.אני לא יכול להבין את הקישור שעשית בין ידיעות כלליות או התמחויות השכלתיות ובין הדיון הזה.הרמב"ם היה קודם כל גדול ישראל ורק אחר כך בעל ידיעות כלליות,כאשר מדובר באקדמאי שהוא גם דתי אין שום הכרח שיש לו ידע או יכולות להורות (אין סתירה,אך גם אין הכרח,עצם כך שהוא מרצה לא אומר דבר),או שבכלל קיבל כלים ללימוד תורה שהוא יוכל להעביר הלאה.

ב.אני עוד יותר לא מצליח להבין איך את משתמשת במושג בורות בצורה כ"כ סובייקטיבית כלפי הטוען אחרת ממך ללא הלימוד הדרוש כדי להבין את הסוגיות הללו לאושרן.

אני אגיד שוב והגבתי לך גם למעלה בהרחבה,הנסיון ליחס מגמות טרום מערביות של דיכוי האשה לתורה יסודן בטעות מבחינה מהותית פשוטה שאותה ניתן לפתור ע"י לימוד ראוי שמועבר בכלים שעברו מדור לדור להבנת משמעות הדברים.

ללא הכלים הללו אפילו כלי שיוצקים לתוכו שמן יכול להתפרש במחשבתנו כנר שעווה וזאת רק מהבחינות הפשוטות יותר של הבנה מילולית על אחת כמה וכמה הבחינות המהותיות שמאחורי יסודות הדברים.

אם תראי טקסט טרום מערבי שמבטא את אותם פרמטרים או איפיונים אז תוכלי לומר בבטחון יחסי שמדובר בדיכוי האשה,אך כאשר את מדברת על התורה,ועל מקורותנו שנכתבו בתקופות אחרות לחלוטין ובעלי עצמאות סביבתית של בידול מן הגויים,את פשוט לא יכולה להפנות את ההכרה המערבית על מנת לנסות להבין מה עומד מאחורי הדברים.

ניסיתי לכתוב הכל בקיצור והרחבתי בצורה יותר ברורה למעלה

רק הערתי על קורלציה מסויימת בין סוגי אנשים מסויימים לאותם שקרים וסילופים.

וחבל שאת תופסת מילה, לא מבינה את הקשרה ותולה על זה גדולות ונצורות. אני דווקא תומך גדול של שילוב כלים אקדמיים בלימוד בתורה, ואין כל ספק שיש בזה הרבה הפרייה של התורה, וכבר אמר הגר"א "כי כפי שיחסר לו לאדם יד אחת בחכמה, יחסרו לו עשר ידות בתורה". זה בכלל לא קשור לעניין. באקדמיה יש הרבה כלים מעולים, אבל גם הרבה סילופים ושקרים המבוססים על הנחות יסוד מוטעות. כמו למשל קביעה שהיו שני ישעיהו, כיון שבפרקים מ' והלאה הנביא מתאר בנבואה אירועים שעוד לא היו בתקופתו, וברור שלא תיתכן באמת נבואה, וממילא מוכרח שהיו שני ישעיהו. וכן על זו הדרך.

אמרי לי, את מאמינה שהתורה ניתנה משמיים? את מאמינה בנצחיותה? האם לדעתך הלכות ערכים, איסורי כהונה, קרבנות וכדו' היו מושפעי תקופה ותרבות? (מי המושפע? הקב"ה?)

נראה לי שמענה על שאלות אלו הכרחי להמשך הדיון והבנת שורשו.

אף אחד כאן לא מתכוון לעבוד בתור כוהן גדול במקדש בזמן הקרוב 

אפילו שברמה העקרונית לא אמור להיות הבדל . כי תכל'ס זה אותו הדבר. 

אבל עדיין -

שגבר נותן (בהסתכלות שלו /של החברים שלו...) הוא נקרא גבר..  

ולעומת זאת שאשה נותנת גם היא מרגישה שהיא זולה.

בפרט אם זה בקלות. 

(: 

מתי שחזרה בתשובה.. 

אבל אולי תנסי לזמן קצר לדמיין אותך עצמך יוצאת עם מישהו שהיה לפניך עם מלא בנות אחרות בלי לתת את הדעת להשלכות שיש בזה, כשתנסי לדמיין מאוחר יותר שבעלך כמו שהוא נמצא איתך ככה הוא גם חגג עם בחורות אחרות, ושבעצם לכל הבחורה שהוא היה איתה נתן את התחושה שהיא הכי מיוחדת בשבילו. אבל, הוא היה עם המון כאלה והחליף אותן מייד כשהן כבר לא היו רלוונטיות בשבילו או שכבר היה משעמם איתן, אז... על בחור כזה לא הייתי סומכת ואף אחד לא היה ערב לי שהוא לא יחזור שוב על המעשים האלה ברגע שרק אתחיל להמאס.

כי אני מאמינה שבין אם האדם חילוני ובין אם הוא שומר תורה ומצוות הוא עדיין מוסרי ועדיין יש בלבו את הדעת להבין מה טוב ומה לא טוב וכשהוא לא מבין את זה ורק עצם החזרה בתשובה גרמה לו להבין שהחיים שלו הם לא בדיוק טלית שכולה תכלת אז אני מברכת ומעריכה אותו על עצם חזרתו בתשובה ומאחלת שבמקום שהוא נמצא הוא ירגיש טוב יותר אך בנוסף לא הייתי רוצה לקשור את חיי עם מישהו כזה.

אני יודעת שזה מעצבן לשמוע את זה כי כביכול לא נותנים סיכוי לאותו אחד ובגלל חטאי העבר הוא צריך לסבול בעתיד, ולעומת זאת מנגד, ידוע שהקב"ה הוא מוחל וסולח ומוחק לנו את כל החטאים אם אנחנו חוזרים בתשובה, אך אין מה לעשות, זו תחושה שרק המחשבה עליה יכולה להעיב על הקשר מאוד וכמוני עוד הרבה מאוד בנות אחרות לא בדרגה של לא לחשוב על מה שהיה ולהתמקד רק בעתיד.

שלי.

פשוט נראה לי שכדי לחגוג גם עם אמא ובת וגם עם שתי אחיות צריך לתקן עוד כמה וכמה מידות

ולא הייתי רוצה לקחת את הסיכון שאחרי נישואין אגלה שעדיין לא תיקן.

אחד כזה צריך להתחתן עם מישהי שהשתוללה הבה ג"כ וחזרה בתשובה שלימה.

הם גם יוכלו להבין את המצוקות אחד של השני.

ולפעמים את לא יכולה לדעת אם הגבר באמת שמור.. 

ואל באתי לבאס ח'ו פשוט אומר מציאות. 

זה אומר שאת צריכה (וכן כל מי שרוצה) להתפלל על זה המון.. 

(: 

הוא יגיד שככה הוא היה 

זה בגלל שתחום העיסוק שלו גרם לו לכן וכל אחד שהיה במקומו, היה נופל בזה. (וכמובן עזב שמה מזמן..)

עדיין את חושבת שזה תלוי במידות? (:

נ.ב. מסכים ליכולו להבין אחד את השני.. 

(: 

עורכת כי בסוף לא בא לי להיות קשורה לשרשור הזה

אם זה היה תגובה שהיה בה משהו שלילי () 

שמח שערכת.. 

(: 

בלי להכנס לכל הדיונים שניהלתם פה

הכי התחברתי לכיוון שאומר ששני בני זוג שבאים מרקע דומה

למשל- שני מתנחלים/עירוניסטים/חוזרים בתשובה וכו... יהיה להם קל יותר ועדיף כך.

כי בחיי הנישואים יש המון אתגרים ועבודה לא פשוטה גם למי שמאוד דומה מנטלית

אז חבל להתחיל על רקע שונה ולפעמים מאוד שונה. אם יש אפשרות לבדוק לפני, ולא נפגשתם במקרה,

לדעתי כדאי שנתוני הפתיחה יהיו כמה שיותר דומים .יש כלכך הרבה דברים שיהיו שונים... 

ב"ה לא חסר על מה לעבוד.

"מה שלא יודעים לא כואב.. " 

@שלומצ=]

ואם היה אומר לך שאותה אחת הייתה שהיה מסטול ובקושי זוכר משהו? 

עדיין הייתה לך אותה גישה? 

(: 

כי בדרך כלל תהליך התשובה עובד ככה: 

כמה שנים (15 בממוצע, טוענים) של אורות גבוהים, ואז משבר.

ובמשבר, רוצים ומתגעגעים לכל ה'פעם'.

ולא דומה מי ש'הפעם' שלו הוא קשרים ארוכים ומתמשכים עם בת זוג קבועה (אפילו שהוא לא שמר נידה וזה וזה. בבסיס הוא מוסרי),

למי שהחליף 'בנות כמו גרביים', באופן מאד מאד לא מוסרי.

ואני מסכימה בקשר לשורה עם ה"מוסריות".

בתשובה בכלל? מה נסגר יא אחות?

בלי קשר, יודעת שהם נשארים 'הם' בפנימיות של האופי והאישיות.

חילוני מוסרי - יהיה בעל תשובה מוסרי.

חילוני פושע - טוב, נו.

לכן, זה מאד חשוב לקחת מישהו שגם החיים הקודמים שלו (אמנם לא הכיר מצוות אבל) היום ערכיים בבסיסם.

'לעולם יהיה אדם'.

מי שנולד בן אדם, וחזר בתשובה - מעולה.

מי שהיה אדם חסר מוסריות, מופקר וחזר בתשובה - מעולה. אבל רק מישהי שהגיע מאותה הג'ורה כדאי לה ללכת לחיות איתו.

יכול להיות שזה אולי מעט נכון, אבל למה להכליל? 

(: 

חייבים ליידע.

מי שעשה דברים כאלה בע"ה ימצא אנשים בעלי זכויות שנהפכו מזדונות כשלו... (לא לכולן זה מתאים)

אשרי החוזרים בתשובה, זה בטח לא קל.

אבל מרתיע אותי אנשים שמתייחסים לאישה כאל אובייקט ומשתמשים בה בשביל ה'צרכים' הכי נמוכים שלהם.

ויש עוד כמה דברים שהייתי מוסיפה אלמלא השתיקה לא היתה יפה להם...

אבל בעדינות אומר שאני לא רוצה להיות "עוד אחת" כשאני יכולה להיות "האחת והיחידה".

(תענוג לקרוא סוף סוף הודעות שלך.. ) תתחדשי על המחשב. ;) 

ליידע הכל / בכלליות? 

וכן כמה שזה מרתיע , אבל לפעמים גם אותן נשים גורמות לעצמן להיות סוג של אובייקט... 

(: 

בהרבה מקרים זה לא הגבר אשם.. 

לא ראוי להשוות את רחב לגרושה / אלמנה. 

אבל מבין אותך.. 

וגם שום בנאדם לא יודע לאן יובילו אותו החיים.. 

(: 

מסקרן מה עם הבחור ההוא בבני עקיבא יש לך מושג? 

הפריע בסוף מתרגלים, חיים עם זה. 

גם כמה שאני מכיר לקחו שמורות שהם עצמן פחות ו - וואלה שורדים, ב"ה.. 

(:

כי זה ליגיטימי שבן לא ישמור על עצמו וירצה שמורה ש"תתחשב" בו שהוא לא שמר.

אתה חושב שלא הפריע בכלל לנשים האלה? בטוח הפריע אבל הן התעלו על זה וכל הכבוד להן, ולדעתי, בתנאי שזה בדיעבד.

משום מה להרבה בנים קל לעשות הנחה לעצמם, אם גבר מרשה לעצמו להתפקר כי "לנשים פחות אכפת, והן מתחשבות" אבל להיפך לא מוכן להתעלות ולעצמו רוצה רק אחת ששמרה על עצמה, זה זלזול, חוסר כבוד כלפיה וכלפי עצמו

וממש לא כולם כאלה! אבל העולם סלחני יותר וזה נוח למי שזה נוח..

אפילו שזה חוסר זלזול כלפיה וכלפי עצמו. 

זה עדיין מובן כי שגבר מרשה לעצמו להתפקר בהסתכלות של אנשים זה פחות גרוע (ברור שזה לא ראוי.)

מאשר אשה מרשה מרשה לעצמה. 

בשביל שנתקדם בכבוד של אדם לחברו, ואשה, בחורה, בת, נכללת בזה גם, נראה לי שאפשר וכדאי לתת דוגמה אחרת לזה אולי: יצא המון עם בחורות, או כל שבוע הכיר שתיים ושלוש או לא יכול לספור את הנשים גויות גרושות רווקות וכו' שיצא אתן כלומר זה מבטא את מה שאתה רוצה לומר ובלשון נקיה. בהצלחה!! אגב אני לא הייתי פוסלת אך נכון להכירו לעומק. חגית.

רחלי, זו בהחלט הסיבה להרבה בעיות עמוקות בשלבי השידוכים היום.

לצערי זה נקרא בררנות- כשבני זוג רוצים להפגש- הגישה לבדוק קודם אם הרקע שונה היא הרסנית! תסתובבי סביבך כמה מבני הזוג שונים בתכלית?! כמה מבני הזוג לא היו מגיעים לנישואין אם היו משתמשים בדרך שלך?!

זהירות. כשרוצים לפגוש אדם אחר- צריך לברר מי הוא!! מה המידות שלו!! האם היתרונות שלו הם הדברים שנחוצים בעיניי לקשר?? האם אני יכולה לעמוד ולכבד אותו בדברים שקשים לו?

ואנונימית- 

אמרה לי פעם חברה על משהו שלא הצלחתי לסלוח לה- הקב"ה סולח לנו כל שנה על דברים נוראיים! תסלחי לי גם! 

ממי נלמד את המידות שלנו? מהיצריות שלנו או להבדיל מה' יתברך?

אני חושבת שהגישה שלך צריכה עוד קצת בישול והכרת עולם. אנחנו לא יכולים לפסול את כל הסובבים אותנו כי הם לא 'מושלמים' כמונו... עובדה, אני הצלחתי- למה אתה לא?

בפרט שעוד אני משתדל הכי הרבה להקפיד על בן אדם לחבירו, 

תודה. תודה.. 

(: 

רק לגבי הגויות זה יתואר יתואר (עייני ערך תאילנד..)

 וכן השוואת זה דבר גרוע לחיי נישואין.. 

ובקרוב אצל כולנו שנחזור כמו שצריך, אמן !

(:

בא תגאל אותנו כבר והכל יפסק...

צריכים לעשות דברים שיגיע כבר. 

כמו לשמור יותר על צניעות / לזכות עוד בנות בצניעות וכ'ו.. 

(: 

דוחה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"