תודה רבה, ויישר כח גדול על כל העבודה, ועל הבאת הדברים לעיון הציבור.
עיינתי בספר כאשר הוא יצא לאור ושלחתי למחבר כמה הערות בזמנו.
על שתי נקודות התווכחנו:
1. הקרבה בטומאה - לדעתו ניתן לסמוך על מה שכתבו כמה מהאחרונים, שגם בהעדר ציץ לרצות על הטומאה ניתן להקריב קרבנות. ואילו לענ"ד אין לסמוך על כך, אך בכל אופן הדבר אינו מסובך לעשות ציץ, ועצם קיומו של הציץ יכול לרצות על הטומאה (אלא שלדעתו רק כאשר הציץ על מצח הכהן הגדול יש לו משמעות, וגם בזה לא הסכמתי איתו, וניתן לעיין בהרחבה בנושא בחוברת "כתר כהונה" שהעליתי לאחרונה).
2. המסורת על מקום המקדש - לדעתו המסורת בנושא מבוססת על מקורות שאינם יהודיים ויש להתרחק מכיפת הסלע וללכת רק בשולי ההר במקומות שאין אפשרות שהעזרה הגיעה לשם. בעניין זה נכתב ספר (טרם יצא לאור) על ידי הרב נועם שפירא והרב יוסי פלאי "המסורת על מקום המקדש" שם מוכח שלא כדבריו, אלא שהיתה מסורת יהודית רציפה בכל הדורות. בכל אופן, גם הרדב"ז והפוסקים המזכירים את כיפת הסלע כמקום המקדש, רואים זאת כדבר ברור ולא מסתפקים בזה, ועד לפני כמה עשרות שנים לא היה מי שטען אחרת. ובכל אופן, מסורת זו מתאימה גם לטופוגרפיה של ההר, ולתיאורים של מסכת מידות לפיהם המקדש עומד בראש ההר, וממילא הוא עומד על הרמה המוגבהת שבמרכזו.