רש"י בשני מקומות מזכיר את מקדש העתיד אשר ייגלה משמים.
1. בביאור אפשרות הנזכרת בגמרא בסוכה (מא) וראש השנה (ל) של המקדש כנבנה בלילה או ביום טוב - למרות ההלכה שלא בונים בלילה או ביום טוב (והמאירי פירש, כגון שייבנה על ידי בית דין טועים).
2. בביאור הפסוק בירמיה "עוד אבנך ונבנית", ששני בניינים היו שחרבו והשלישי שייבנה על ידי ה' לא ייחרב. אמירה דומה מופיעה בזוהר לגבי כלל ירושלים שתיבנה על ידי ה'.
יש לציין, כי רש"י בפרשת פקודי מבאר כי אף המשכן נבנה על ידי ה' - ואף על פי שמשה הקים אותו ככתוב בפסוק, הבנייה עצמה היתה בידי ה'.
רש"י אינו מזכיר בשום מקום איסור לבנות, ומסתבר שאף להבנתו הכוונה היא שאנחנו על כל פנים נתחיל ונפעל כפי כוחנו, וכפי שאנו מוצאים במקומות נוספים שהוא מתייחס למקדש שייבנה בידי אדם -
1. בפירושו ליחזקאל מג,יא הוא כותב שהמידות נועדו שישראל ידעו לעת קץ כיצד לבנות.
2. בפירושו לכתובות ה,א הוא כותב שהמקדש הוא מעשה ידי הצדיקים.
3. בפירושו לסוכה נ,א הוא מזכיר את המשיח כאחד מארבע החרשים (האומנים) הנזכרים שם, בשביל בניין בית המקדש.
ובערוך לנר על סוכה האריך לתמוה על המשתמע מקריאה פשוטה של רש"י שם, שהמקדש ייבנה ללא סיוע אנושי, וביאר שהכוונה היא שהמקדש ייבנה בידי אדם כמצות התורה "ועשו לי מקדש" והקב"ה משמים ימשיך את חלקו "ושכנתי בתוכם".
ובאמת, הרמב"ם פוסק בהרחבה בהלכות בית הבחירה את כל הלכות הבנייה ואינו מזכיר אפשרות של מקדש משמים.
דבר אחר מפורש בתורה שיבוא מן השמים - "הנה אנוכי ממטיר לכם לחם מן השמים...". וחז"ל האריכו והפליגו בכך שכאשר ישראל עוסקים בתורה הם אינם צריכים לדאוג לפרנסתם, כשם שהיה בזמן שירד המן. אולם לא רבים ממהרים להימנע מההשתדלות לצורך הפרנסה.
ואם בשביל עצמנו אנו מתאמצים, בשביל הקב"ה לא נתאמץ?
וכבר העיר הנביא חגי לקראת בניית הבית השני לגבי הצרות השונות המתרחשות, כי כולן נובעות "יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו".
אז למה אנחנו מחכים?
"עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית"!!!
).