בס"ד
השגחה פרטית
בפרשה נו חיי שרה, אנחנו לומדים על השגחה פרטית בעניין השידוכין, מסיפור השידוכין של יצחק ורבקה.
כפי שאפילו לבן ובתואל אמרו "מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב"
ואני רוצה ללמוד יותר על השגחה עמוקה יותר, קשר שלנו עם ה'.
כי כידוע הקשר בין איש לאשה, משמש כמשל לקשר בין עם ישראל לה'.
מכאן יוצא שכמו שיש השגחה פרטית מיוחדת על הקשר בין איש לאשה כך יש השגחה פרטית מיוחדת לקשר שלנו עם ה', שעליה אני רוצה ללמוד ולהבין כמה דברים חשובים לחיים שלנו.
דבר רע או טוב?
נתחיל ונדייק בניסוח של לבן ובתואל, המילים "רע או טוב" מיותרים, מספיק להגיד זה מה' אז לא נוכל לומר דבר?
אבל נראה שזה יסוד מאד חשוב על ההשגחה בקשר שלנו לה'.
יש בנינו לה' קשר מיוחד, אותו קשר הוא שידוכיך, שידוכיך באמונה.
לכל יהודי באשר הוא יהודי יש נקודת אמונה פנימית, שמתעוררת ומתחזקת מהדרך שלו בעולם.
היסוד שחשוב לזכור שוב ושוב, שאין כזה דבר טוב או רע, הכל תלוי ביחס שלך אל הדבר, בהבנה שלך את מה שקורה, כי שאפשר ללמוד לדעתי מהמילים המיותרת בפסוק "אליך רע או טוב" וכפי שכתוב בתפילת תודה לבורא עולם: "...תודה לך שקשה לי לפעמים. תודה שקצת עצוב לי לפעמים, כי הכל לטובתי, ואפילו שלא ראיתי שזה לטובתי עמק בלב אני יודע שהכל מגיע ממך בחן בחסד וברחמים רבים והוא הדבר הטוב ביותר עבורי, והוא נעשה במיוחד בשבילי בהשגחה פרטית מדיוקת ומושלמת, כמו שרק מלך מלכי המלכים יכול לעשות..."
גם הקושי לטובתנו, וגם אם הוא נראה רע, ולמה? "כי עמק בלב אני יודע" בנקודת האמונה עמוק אנחנו יודעים שה' משגיח , אנחנו יודעים שה' אוהב אותנו וזה עבורי.
היסוריים מדיוקיים, וממתקים.
האדמו"ר מפיצסנה בספרו אש קודש לומד מהפרשה ששרה אמנו שנפטרה מסמך היסוריים ששמעה על העקדה למדה עבור כל ישראל שהקב"ה לא יתן להם יסוריים יותר מידי, אלא במידה מדויקת כמו מלח על הבשר מידה שממרקת את העוונת בונה את האמונה וממתקת את הקשר עם ה'.
וזה לשון קודשו "כתוב בספר מאור ושמש בריש פרשת וארא מהרב הקדוש איש אלוקים מו"ה מנחם מענדיל זצוק"ל מרימנוב, על הגמרא (ברכות ה.) נאמר ברית מלח ונאמר ברית ביסורין מה מלח ממתקת הבשר אף יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם וכו', דהיינו מה מלח אם מוסיף יותר מכשיעור אי אפשר לקבל הנאה מהבשר רק דווקא אם נמלח כשיעור, כך היסורין יהיו ממוזגים שיהיה יכולת לקבלם ויהיו ממוזגים ברחמים עכ"ל הק'...שרה אמנו עצמה שנתנה כל כך אל לבה מעשה העקדה עד שפרחה נשמתה לטובת ישראל עשתה, להראות לד' איך אי אפשר לישראל לסבול יסורים יותר מדי, ואפילו מי שבחמלת ה' נשאר חי גם אחר יסוריו מכל מקום חלקי כחו מוחו ורוחו נשברו ונאבדו ממנו...לכן ירחם ד' עלינו ועל כל ישראל ויושיענו במהרה ברוחניות וגופניות בחסדים נגלים."
אני רוצה להזכיר לכם, האדמו"ר מפיצסנה אמר את דבר אלו בגטו, אנחנו לא מצליחים לעכל את הצער שעבר על יהודיים בתקופת אלו רק מלשמוע, אבל האדמו"ר אומר זה יסוריים מדיוקיים, הם ממתקים, הוא רק מתחזק מזה באמונה.
וכמו ששמעתי ששאלו פעם ניצולת שואה שנשארה באמונתה, "איפה היה ה' בשואה?" והיא ענתה "איפה? איפה לא, כשיהודים ביסוריים כאלה, עינויים ממשיכים לחיות, לנסות לקיים מצוות בסתר, איפה הוא לא נמצא"
צריך לחזור על זה שוב ושוב, ה' משגיח על השידוך שלנו באמונה, היסוריים ממתקים, מגלים עוד נקודה של אמונה, אם רק כשזה מגיע אלינו, נבין שזה מה' ונחליט להמשיך ולהתחזק באמונה.
תיפלת מנחה, דיבור.
נסיים בעצה קטנה מהפרשה, אנחנו לומדים על תפילת מנחה "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" יצחק תיקן את תפילת מנחה שנקראת שיחה, וזו העצה התפילה הזו של אמצע היום, של אמצע החיים, היא שיחה עם ה' היא היכולת לדבר על הקשיים, לצאת מתוך הכאב שנמצא בפנים ולהתחזק.
בן אדם שעבר דבר כואב, בהתחלה לא יכול לדבר על זה, וגם אם ידבר ירגיש שאיש אינו מבין אותו, היכולת לדבר, היא לצאת מהכאב ולתת לו לרפאות ללמוד ממנו.
וזו תפילת מנחה לצאת ממהלך החיים הסובב, ולבנות עוד קומה של אמונה.
שנזכה להכיר שהכל מה', לדבר איתו ולהתחזק באמונה למרות כל קושי שנמצא.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
פרשת חיי שרה
שבת שלום!