בס"ד
כיבוד הורים
הפרשה פרשת תולדות, ואני רוצה ללמוד על מה שאנחנו כילדים צריכים להבין.
במהלך הפרשה אנחנו פוגשים את יעקב ועשו, כאשר התכונה הראשית של עשו היא כיבוד אביו.
ואני רוצה לנסות בעזרת הפרשה ללמוד קצת לכבד את ההורים, את מה שקיבלנו.
אני הבן שלו והוא אבא שלי.
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם.." מפרש רש"י "יעקב ועשו האמורים בפרשה" אני ידייק שהאמורים בפרשה לדעתי זה בעצם, כל הסיפור שלהם, כל התכונות שלהם, שאותם הוליד יצחק בן אברהם.
והשאלה, מה יצחק לימד אותם?
התשובה לכך היא המשך הפסוק לדעתי "אברהם הוליד את יצחק".
יצחק מלמד אותנו ואת בניו יסוד גדול מאד, אני הבן של אברהם אני מכיר ומכבד את אבא, הולך בדרכו כי "אברהם הוליד את יצחק", כי אני יצחק אני יכול להיות יצחק בזכותו, בזכות מה שהוא נתן לי.
וכן אפשר אולי לומר ולהסביר שכתוב "ואלה" מחבר לפרשה הקודמות חיי שרה, שהחיים של שרה הם אלו שנתנו לי כוח כנ"ל.
חודש כסלו.
אנחנו בימים אלו בראש חודש כסלו, ואני רוצה לגעת טיפה בחודש הזה בהקשר למה שדיברנו.
למדנו שכל מה שאנחנו צריכים ניתן לנו, ועלינו להעריך את הדברים ולגדול.
בחודש כסלו, אנחנו שומעים על האור של הנסים הקטנים "מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים" וכנ"ל הפך הקטן שהספיק לשמונה ימים.
המשותף לניסים האלו הם שהיה לנו כבר משהו, והאמנו בה' ולכן זה הספיק.
וזה היסוד שכל מה שקבלנו יכול להראות קטן, אבל הוא באמת הוא יכול להאיר באור גדול ומעטים ינצחו רבים וחלשים גיבורים.
וברמז כסלו, לדעתי זה כס לו להגיד שלדברים הקטנים בעינינו שקיבלנו, יש להם גם כס מלכות ובתוכם ודרכם אפשר לגלות את כס המלכות של ה' שהכל ה'.
יצחק חופר בארות – הכל ה'.
יסודות אלו הם הדרך של יצחק אבינו, אני יביא את דבריו של הרב יצחק גינזבורג מספרו הממד הפנימי על עבודותו של יצחק בפרשה כדי להבין ולהשריש יותר את היסודות שאמרנו.
"יצחק לא מסתובב לעשות מבצעים ולהאיר את העולם, ונראה שזה לא ממש מעניין אותו... יצחק חופר בארות – הוא מסתכל על המציאות התחתונה עצמה, על העולם ואנשיו כפי שהם, גם בשיא הגשמיות העבה והגסה, ורוצה לחשוף את מציאות ה' בכל מקום... יצחק חופר וקודח, מעמיק ומעמיק, כדי לגלות שהקרקע הנראית על פניה יבשה וחרבה, רחוקה מאלוקות, מסתירה באמת בתוכה פנימה באר מים חיים, מסתירה את ה' עצמו..."
היסוד שיצחק מלמד אותנו, הדרך שלו זה להבין שה' פה, שכל מה שאנחנו צריכים פה.
לא לפחד מכלום, לא להרתיע מקשיים, כי באמת ה' פה.
זו דרך שקצת קשה ללכת בה, אבל חייבים להכיר, שה' נמצא פה, שהכל ה', ואם יש משהו מולי אני יגדל בעזרתו.
אני "יצחק" על קושי, אחייך אחרי הלילה הארוך, כי ה' פה, ואני ממשיך לגדול.
שנזכה, להעריך את מה שקיבלנו מהוריים וה', לומר תודה ולהתקדם.
להבין שגם הדברים הקטנים מחזיקים בתוכם אור גדול, ומה שקיבלנו זה מה שאנחנו צריכים כדי לגדול לכן לא נפחד משום קושי.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!!
פרשת תולדות