פשוט זה מעיד על איזה שאיפה והתנהלות אחרת בעבודת ה'.
 על פי מי ועל מה אתה הולך , הרי רוב גדולי ישראל אוסרים. וזה נפקמינא לעוד דברים במציאות.
אני טועה?

אני יודעת שיש גדולי ישראל שמתירים, אבל הם מיעוט ובסוף הרבנות הראשית, פסקה שאסור.
ובתקופתו של הרמב"ם זה היה שונה..

אבל מה שאני יודעת שהיום בימינו, הרבנות הראשית היא זו שפוסקת, 
אבל זו לא הנקודה , בזה אני מאמינה,
אני לא יודעת עד כמה הנקודה הזו קריטית להקמת בית.

כי אין שום דין "לחגוג את לג בעומר".

אלא מתרחק מהדלקת מדורות בשבת. זה בדיוק כח של הנהגת ציבור רבנית.

וכדאי להתרגל להפסיק לחשוב שכל נער יכול "לחלוק".  יש הבדל בין ציטוט גדולים אחרים, לבין דברים כאלו, שלא מוסיפים כבוד רק לכותביהם.

בפועל רוב מוחלט ומוחץ של הציבור לא הקשיב לרבנות הראשית.

זה טוב או רע זה דיון בפני עצמו אך זו המציאות.

ומי שכן עשה זאת ביום ראשון זה לרוב בגלל משרד החינוך ולא בגלל הרבנות הראשית.

ולא כמו שלגלגת על "כל עם ישראל חוגג ביום א"..  זה שיקול של רבנים אם לומר ולהציל חלק או לא.

[ומש' החינוך עשה בגלל הרה"ר]

הראשית היא הפוסקת בזמננו, בעוד שבפועל הציבור לא מתייחס אליה ככזאת.

הוא הביא כדוגמא החלטה של הרבנות הראשית, שבפועל רוב גדול של הציבור לא נהג לפיה.

[בלי שהוא התייחס לשאלה מי צדק באותו מקרה, הרבנות או הציבור הרחב].

מעבר לכך, הרה"ר אכן פוסקת בענייני כלל-ישראל. נכון שהיינו שמחים שהדברים יהיו יותר ברורים, אבל גם כעת, עניינים כלליים, החל ממכירת קרקעות בשביעית, עניינים בתחום השייכים לתחום הממלכתי, נקבעים על ידם. גם מהעולם הפניה היא אליה.  צריך לחזק את הגוף הזה, ע"י יחס ראוי ומכובד. כבר אמר בזמנו מישהו שהיה שר המשפטים, שמי ש"אשם" בכך שלרפורמים אין מעמד רשמי, זה הרב קוק זצ"ל שייסד את הרבנות.

ר' אברום שפירא זצ"ל, אמר לנציגי העדה החרדית דומני, שלא יתן להם מעמד רשמי בעניינים שרצו - כי אחרת גם הללו יוכלו לקבל... 

המוסד הזה הוא חשוב. הרב זצ"ל ייסד אותו ממבט מעמיק, צריך לחזקו.

וה"ציבור" לא מתייחס אל מישהו אחר ככזה. ואם היחס לרבנים/רבנות צריך תיקון - זה לא יגיע ע"י הוספת שמן למדורה הזו של היחס הלא ראוי.

[אגב, דווקא הקריאה לגבי לג בעומר היא הוכחה לנושא. הרי ברור שהם קראו כדי למנוע חילו שבת המוני. ודווקא אלו שלא חושבים את עצמם ל"מבינים", קרי - אלו שלגיבהם החשש היה יותר גדול, אכן נהגו כהוראת הרה"ר. כולל משרד החינוך שבעקבותיו המוני תלמידים, לאו דווקא "דתיים"]

באופן מעשי, את צודקת. הבחור היקר הזה, עלול חס וחלילה ליהרג באחד הנסיונות לעלות להר הבית. הוא עלול להשאיר אותך אלמנה ואת ילדיכם יתומים, לכן, את באמת צודקת: הנקודה הזאת קריטית להקמת בית.

את צודקת, הבחור הזה חושב על בית ה', הבית ש-ה' ציווה לבנות כדי שיהיה לעם ישראל מקום לעבוד בו את ה'. הבחור הזה דואג לעם ישראל. את, לעומת זה, דואגת רק לעצמך ולבית הפרטי שתקימי לך...

 אם זאת הסיבה היחידה שהבחור לא מוצא חן בעינייך, את לא ראויה לו. הרב גורן זצ"ל, היה הרב הראשי והוא פסק שאפשר וצריך לעלות להר הבית.

אתה מוכיח לנו עד כמה הדברים שאתה אומר נלוזים ומגוחכים.

באמת? היא חושבת "רק על עצמה ועל הבית הפרטי שיקימו" נשמע כמו אוי אוי אוי... כמובן, כי אתה קבעת שרק הדעה שמתירה לעלות להר הבית היא לגיטימית והיא מחייבת את כולם כולל אלו שרבניהם במפורש אוסרים לעלות להר הבית - אבל מי הם שיעזו לחלוק על חוכמת ישישים הדגול...חס וחלילה, הבחור הזה רוצה לבנות את בית המקדש (שטויות. מי שעולה להר הבית לא בונה בזה שום בית מקדש). ולכן היא הבחורה שמעיזה לחשוב כרוב הרבנים שפסקו אחרת, היא מתועבת, היא בושה וחרפה שמעיזה בכלל לחשוב על הבית שלה...

הרב גורן התיר? סבבה - רוצה את רשימת כ-ל הרבנים הראשיים שאסרו? (ולמעשה, גם הרב גורן בהיותו הרב הראשי חתם על האיסור. רק לאחר שהסיק להיות רב ראשי, התחיל לעודד שוב אנשים לעלות להר) כי הטיעון שלך הוא מגוחך מאוד מאוד. הרב גורן פסק שאפשר וצריך לעלות להר? סבבה: הרב עובדיה, הרב אליהו, הרב אלישיב, הרב אברהם שפירא, הרב הרצוג, ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד  - פסקו חד משמעית שאסור לעלות כעת להר. אבל כמובן - מי הם שיעיזו לחלוק על חוכמת ישישים שהחליט שאם הרב גורן התיר, אז הבחורה שמעיזה לשוב כמותם היא בחורה "לא ראויה".

אכן, סיכוי גדול שקשר כזה לא יצליח, אבל ממש ממש לא מסיבה מטופשת כמו שלך "את לא ראויה לו" - שנועדה נטו להכפיש ולפגוע בכבודה של הבחורה ובכבודם של כל הרבנים שאוסרים לעלות להר שאתה עפר לרגליהם. כן, כמובן - כל הרבנים הראשיים מאז קום המדינה וגם לפניה, כולם - דואגים רק לבית הפרטי שלהם, לא לעם ישראל...בטח, בטח...

זה לא מדוייק.

אמנם נכון שהוא לא התיר רשמית מתוקף מעמדו כהרב הראשי אבל זה בגלל שמועצת הרבנות הראשית קבעה שידונו מחדש כשהרב גורן יסיים את ספרו על הר הבית ונתניהו שר"י שהיה ראש הממשלה מנע מהרב גורן להוציא את הספר עד שהוא סיים את תפקידו... 

האם הכיוון שלך הוא בחור שהולך על פי פסיקותיהם של רוב הפוסקים?

שהולך על פי פסיקתיה של הרבנות הראשית?

שהולך על פי פסיקות רבנים מסויימים, מהחוג שאת משתייכת אליו?

שהולך לפי רבותיו [ולא כ"כ משנה מי הם], ולא מחליט בעצמו בעניינים הלכתיים?

[אחרי שהתחלתי לכתוב, ראיתי את ההודעה של שמש אא, וראיתי שאני חוזר על חלק מדבריו].

מי שלומד את הנושא לעומק מבין שהחלטת הרבנות הראשית לאסור עליה ממש לא נובעת מהעובדה שבאמת אסור לעלות

להפך, מי שעולה להר הבית מקיים כמה וכמה מצוות, ביניהם "ואת מקדשי תיראו", "לשכנו תדרשו ובאת שמה", "עבדהו במקדשו" ועוד. ואין שום היתר לוותר על מצוות מדאוריתא.

כנראה שהבחור למד יותר ממך, ולכן יודע יותר על הנושא והחליט לעלות.

ממליצה לך לדבר איתו על הנושא של עליה להר הבית, כנראה שתופתעי

כדאי ממש לקרוא את החוברת "לשכנו תדרשו ובאת שמה" של אלישע וולפסון,

הוא ממש ברר את כל הטענות נגד עליה להר הבית ועונה עליהן אחת לאחת, כולל על הטענה שהרבנות הראשית אוסרת

יש לו הסכמות מכמה רבנים, ביניהם הרב דוב ליאור, הרב אליעזר מלמד, הרב סטבסקי 

@שואפת תמיד

נניח ובעינייך זו בעיה. יכולים להיות חסרונות בכל מיני תחומים וגם בך יש חסרונות.

העיניין הוא למצוא חיבור וקשר בהיכרות הראשונית.

ואם יש אותם, ממשיכים הלאה.

יכולות להיות בחורות שסתם נרתעות בגלל דעות קדומות, אבל תוך 3 פגישות היא תשתכנע, וחבל לפסול מראש.

א. את יכולה לשאול אותו- מי הרב שלו, האם הוא שאל רב לפני שעלה, וכד'

ב. מה תחשבי עליו אם הוא יגיד לך שהרב שמואל אליהו פסק לו שהוא יכול לעלות? (אני מכירה לפחות אישה אחת שהרב אליהו פסק לה לעלות, ואני מניחה שיש עוד רבים)

ג. ולענין הרבנות הראשית- אני לא יודעת איזה הכשר את אוכלת. אבל מי שמקפיד לאכול רק בשר בכשרויות מסוימות ולא בכשרות של הרבנות הוא בעינייך "בעייתי"? אני שואלת באמת. כי מי אמר שהרבנות הראשית היא ה"מילה האחרונה" בכל הענינים ההלכתיים? ומה אעשה אם הרב שלי פוסק שלא כמו הרבנות הראשית? מה זה מעיד עלי?

זה יפה שכל העולים פה להר ישר קופצים.

מבחינת מי שלא עולה והולך על פי הפסיקה של הרבנים שאוסרים,

היא מתחתנת(אם זה יגיע לכך) עם אדם שמסתכן בלעבור(או ממש עובר) על איסור כרת במודע ובכוונה.

יש בזה גם את השאלה על סמכות הרבנות הראשית, תפיסת המדינה ומוסדותיה,

יחס לעולם הדת וההשקפה.

דברים עקרוניים ומהותיים, שאי אפשר לנפנף ככה-

וכשהוא יעצר והיא תצטרך להוציא אותו ממעצר? מה תגידו לה אז? שזה בסדר? אבל היא לא מאמינה בזה,

היא מקבלת את שיטת רבותיה שזה אסור, אז על זה תוסיפו מעצרים, מכות, לילות לבד כי הא תקוע איפשהו,

וכו'

אז זה מצוין- אם זה נובע ממקום טהור ויש לו רב,

אבל אם היא לא מקבלת את השיטה הזו עליה- זה פיל גדול באמצע הזוגיות, שחבל להיכנס למערכת יחסים כזו.

ולפותחת-

יש לך רב? מישהו תורני להתייעץ איתו-

לכי אחר שיטת רבותייך, ברור שזה לא פוסל מצד הבחירה שלו בשיטה רבנית מסוימת,

אבל לחיות בשתי שיטות מנוגדות זה לא פשוט בכלל ולכן עדיף שלא,

או שתלמדי את הנושא בעצמך ואם תראי לנכון שזה דבר טוב לעשות, ותקבלי עלייך את השיטה הזו,

אז באמת לא תהיה לכם בעיה.

עם פאה נוכרית, אלא רק עם מטפחת/כובע - ואילו האישה הולכת לפי רב שמתיר פאה נוכרית וברור לה שהיא תשים פאה נוכרית - האם כל אותם עולים להר, שכאן קופצים ולא מבינים מה הבעיה - במקרה מעין זה היו אומרים לבחור בכל זאת לצאת איתה, כי הרי היא נוהגת לפי דעות מפורשות שמתירות לה, רבנים רציניים וכו'.. ?

יהיה מאוד קשה לראות את אשתו עושה את זה על שולחן השבת שלו(וכן להפך, אשה לבעלה)
וזה לא משל טוב, כי לפתיחת בקבוקים בשבת לא מצטרפות עוד בעיות רבות שיש בהר הבית-

פחד על העולה, פציעות, מעצרים.

ודבר שני- אידאולוגיה שונה ביחס למדינה.

מה היית אומר למי שמאמין שצריך להגיד הלל ביום העצמאות וביום ירושלים על לצאת

עם מי שהיום הזה מבחינתו הוא עוד יום רגיל שאומרים בו תחנון?
אני הייתי ממליץ שלא, אלא אם כן אחד משנה את דעתו, כי המרחק ביחס לכל המדינה

ומוסדותיה והעולם הדתי שלנו כיום הוא שונה, רק שפה זה מתבטא.

אתם דוחפים אידיאולוגיה בלי קשר למקרה-
היא חושבת אחרת מכם- זה הכל, יש לה פסיקה אחרת משלכם,

ובמקום לענות לה על מה שהיא שואלת אתם דוחפים אידיאולוגיה

מקדמים אג'נדה- חשובה ויפה אולי, אבל זה לא משנה.

אתם תוקפים סתם להנאתכם, מנצל"שים שרשור שנועד להתייעצות,

יש פורום הר הבית לריב בו על הדברים האלו- תפנו אותה אליו בשביל

לשכנע אותה בצדקת דרככם.

כל עוד היא רואה בזה בעיה והולכת על פי רבנים שרואים בזה בעיה-

זה פחות שייך, כי יש פה הבדלים ביחס למדינה ומוסדותיה(אמרתי התנגדות? לא! אמרתי הבדלים)
אידיאולוגיה שונה זה לא התנגדות או תמיכה, זה מורכב יותר.

קח את האידאולוגיה שלך ותחזיר אותה לפורום שאליו היא שייכת,
פה עוסקים בשאלות אחרות.
אני מכבד כל אדם שהולך עם רבותיו, ויעשה כפי הנראה לו ועל פי דבריהם,
אבל זו זכותה לקבל את דעת רבותיה שזו בעיה-
שתלמד את הנושא ותחליט. אבל לעשות את זה בלי גב אידאולוגי- זה קשה.

אם תסתכל על הארגונים הפועלים בנושא אין אפילו אחד שהוא לא ציוני (ושוב, לצערי).

אמרתי שהוא לא? אמרתי משהו עליו-
אמרתי שמי שעולה להר יש לו גישה אחרת למדינה מאשר מי שאוסר,
לא אמרתי אם הוא מכבד או לא כי יש כל-כך הרבה סגנונות של מי שמתיר עלייה,
שזה לא רלוונטי לדבר על אחד מהם.

אז תבדוק לפני שמה שאמרתי הוא מה שאתה מגיב אליו, תודה.

זה בסיסי, אחרת הם לא היו חולקים, במיוחד כשהרבה מהבחירה לפסוק כך או כך היא אידיאולוגית.

אלא על כמה יכול להיות שזה מתאים לה-

זה יכול להתאים ויכול להיות מאוד לא, שתיקח בחשבון,

שתברר לפני, אם הוא עולה כי הוא "אנרכיסט של הלכה" או כי הוא הולך אחר הרה"ג דב ליאור,

בכל מקרה, מי שהולכת על פי פוסק שאומר שזה אסור זה לא קל לראות את בן הזוג עובר על

משהו שהוא מבחינתך איסור כרת, או אפילו ספק כרת.

תסלח לי, כן? אם נהיה פרקטיים, כמה נשים אתה מכיר שמחזיקות עמדה הלכתית ברורה, שאינה תואמת לזו של בעליהן, ברמה ש"לא קל להן לראות"?

אתה תולה יותר מדי מחשבות גבריות בלב נשים. הן בכלל לא שייכות בזה.

אני לא אומר את הדברים כהשקפה, אלא כמציאות בשטח. לנשים יכולות להיות תחושות מסויימות לגבי הלכות, רגשות מסויימים. אבל עמדות? נדיר.

גם את ההבדלים הדקים בין עמדה שכלית, תחושה והרגשה?

בכל מקרה, אני מאחל לך בעל רגיש וחד שיקלף לך את הקליפות ויגלה בך את הנשיות שלך.

זה תהליך חיובי ומבורך שעובר על הרבה נשים אחרי החתונה. פתאום הן חיות עם גבר שמציב להן נקודת התייחסות, ורק אז נופל להן האסימון כמה הן רגשיות ואמוציונליות.

אני אכן נחרץ כי ברור לי שאת טועה. אבל אני שב ומתנצל. אני מסכים שזו הייתה התנסחות לא מוצלחת, ואני מיצר על כך.

כמה דברים:

א. כזכור, דיברנו על מציאויות של נשים שמחזיקות עמדה הלכתית איתנה ועצמאית, שאינה תואמת לזו של בעליהן.

ב. על אילו מדרשות את מדברת? אם אני מבין נכון את כוונתך, מדובר על מת"ן, לינדנבאום, נשמ"ת, ומגדל עוז (אולי יש עוד שפיספסתי). שם אולי מכוונים לבניית עמדה עצמאית בהלכה, ולא רק ללימוד הלכה בקיאותי וקבלת פוסק. בכל שאר הזרמים והמדרשות זה לא כך, וממילא, מכאן ועד "הדעה שלך מיושנת ולא שייכת לדור הנוכחי" - המרחק רב מאוד.

ג. זו לא עמדה הלכתית ששזורה בהשקפה, אלא השקפה שמולידה דרך הסתכלות הלכתית, ומכוונת לבניית עמדות הלכתיות.

ד. אני לא רוצה לפתוח את הפה יותר מדי, ולעורר כאן פולמוס, אבל חשתי שתגובות הרב יואל קטן וד"ר יעל לוין המחישו היטב את הכישלון הצורב שבהתיימרות של אשה לכתוב ספר פסיקת הלכה.

@יהל

ובלי להביע עמדה לגבי אחוזי הנשים שכך או כך..

אבל ברור שהכותבת הזו, גם מבינה מהי עמדה שכלית - וגם, חלילה, אינה צריכה "בעל חד ורגיש.. שיגלה את הנשיות שלה"... ח"ו. לא יפה לכתוב כך - ולגביה גם לחלוטין לא אמיתי.

או טוען שלאישה "לא יכולות" בפועל להיות עמדות כאלו?

ככה או ככה, ברור שאתה מדבר שטויות. גם אם נניח שבמציאות לנשים רבות אין עמדה עצמאית משלהן והן נסמכות על הבעל שלהן - זה לא נכון להחליט שמעתה ואילך כל הבנות הן "ככה" ואין אפשרות אחרת, כל בת שלא נשואה בעצם אין לה שום עמדה עדיין. ועוד יותר, כמובן, לא נכון לטעון שלבת אסור שתהיה עמדה כזאת וזה שטות וזה רק הקליפות שהבעל יקלף כדי לגלות את הנשיות שלה - זה ממש ממש פוגעני וממש ממש שטותי לכתוב דבר כזה. בטח על רקע המציאות המשתנה. בעבר נשים בקושי ידעו קרוא וכתוב כאשר הגברים הם היו היחידים שהבינו בכלל מה זה הלכה ואיך ניתן ללמוד אותה. היום זה לא ככה.

זה בערך כמו שתטען שבגלל שפעם כל המתמטיקאים והפיזיקאים היו גברים, לא תיתכנה נשים מתמטיקאיות ופיזיקאיות כיום, וזה רק קליפה שצריכים לקלף מהן...

א. האם זה קיים.

ב. האם זה יכול להיות.

בוא נניח לרגע בצד את השאלה השניה. על השאלה הראשונה התשובה היא לא. זה לא קיים. זה לא עניין של אסור או מותר, נכון או לא נכון. במבחן המציאות זה לא קיים. ממילא, זה גם מטיל ספק גדול על השאלה האם זה יכול להיות. וגם אם כן - האם זה באמת מתאים לה ולטבע נפשה.

כאמור, התוצר המשמעותי היחיד לעניין הוא סוג של תוצר כלאיים שרק ממחיש את גודל הכישלון, כפי שציינתי בסעיף ד, כאן:

אוקיי. - לקראת נישואין וזוגיות

שגם גברים עם דעות מוצקות בהלכה זה לא חזון נפרץ בימינו, וקיים כמעט ורק בישיבות הלומדות אליבא דהלכתא, או באופן כללי מאוד על שיטת הפסיקה הספרדית/אשכנזית.

לא קיים.

ואתה בהחלט יודע שאתה לעולם לא יכול להוכיח את מה שאתה טוען, כי תצטרך פשוט לעבור את כל הבנות היהודיות בעולם אחת אחת ולהוכיח שאין.

לעומת זאת ברגע שמראים לך אפילו רק אחת שהיא כזאת - הטענה שלך נופלת במלואה.

אתה לא יכול להחליט כמה אחוזים יש או אין. גם אם אתה לא רואה רבות כאלו, ואפילו לא מעטות - זה לא אומר שזה לא קיים.

זה בערך כמו שאני אגיד שאין דבר כזה דתיים שמאלניים קיצוניים כמו אופנהיימר, כי אני לא מכיר כאלו - זה שאני לא מכיר, זה לא אומר שאין.

ולא, אני לא מתכוון להתחיל לתת כאן דוגמאות לכאלו שישנן - שמות לא יתנו לך כלום, ואני גם לא הולך סתם לכתוב על בנות שלא רוצות שאכתוב עליהן.

אבל יש, בהחלט יש. גם אם לא נוח לך להודות בכך. 

מה זה אומר בדיוק, עמדה מוצקה בעניין הלכתי? או שזה אומר שהיא למדה בעיון את הגמרא, הראשונים והאחרונים, או לפחות את עיקרי העניין, הבינה היטב את העקרונות ואת השיטות השונות, ומתוך כך יש לה דעה מוצקה בעניין. אפשרות אחרת היא שהיא לא באמת מונחת בכל זה, אבל נראה לה מסיבות החיצוניות להלכה, שכך צריך להיות. ממילא, זוהי לא עמדה הלכתית, אלא עמדה השקפתית שמשפיעה גם על הלכה. אלמלא דיוק זה, גם כפירה בחיוב מצוות יכולה להיות "עמדה הלכתית".

האפשרות הראשונה לא מציאותית כל כך, וגם אם תמצא כמה נשים בודדות שעונות להגדרה, זה לא סותר את טענתי, אלא דווקא מוכיח אותה. בודדות חריגות שרק מראות עד כמה הכלל אינו כזה. והאפשרות השניה, כאמור, אינה עונה להגדרה.

אלו שתי האפשרויות שעולות בדעתי. אם אתה חושב שיש אפשרויות נוספות, אשמח לשמוע ולהחכים (ברצינות. זה דיון בעניין שעוד לא תפור אצלי עד הסוף ואשמח להחכים מכל היבט נוסף).

אך הן לא משתייכות לבית המדרש שמתנגד לעליה להר הבית בגלל פגיעה ברבנות הראשית...

גם אדם שצריך "לחלל" שבת בשביל אשתו כי היא יולדת זה קשה לו, לא כי זה לא נכון הלכתית

אלא כי הוא רגיל שזה "אסור".

אז נכון- ככל הנראה עם הזמן התחושה הזו תשחק, והיא תקבל את דעת בעלה ורבותיו-

אם הם יחזיקו מעמד עד אירוסין וחתונה, וזה לא יתפוצץ לפני על ההבדל בתפיסה.

זה לא קל לשנות תפיסה, אם היא תחליט שזה מתאים לה, לשנות את התפיסה הזו,

שתעשה את זה, אבל אם היא לא חושבת ככה, ומבחינתה זה בעייתי- אז זה עלול ליצור

חיכוכים מיותרים.

חבל, למה להיכנס מראש למקום שבסוף תעשה משהו שמבחינתך אסור,

היית מציעה לה לצאת עם אדם שמדליק חשמל ביו"ט? יש לו רבנים, אבל יהיה לה קשה

מאוד להתמודד עם התחושה שזה "חילול יו"ט" כי כך היא רגילה.

בורות זו מחלה שיש לה תרופה: הסברים ולימוד.

בסופם של אלו, הגברת תבין שאין כאן סכנה גדולה ואיסור כרת, אלא מגדר מילתא. סוג של גזירה חדשה בת דורנו.

יש מגוון מחלוקות בין אשכנזים לספרדים, גם בנידונים של דאורייתא, ואפילו בכרתות. אין ספק שלוקח זמן להתרגל, ובכל זאת, לא מצינו הדרכה להימנע מנישואין בין העדות בגלל הפערים ההלכתיים.

זו דעתך האישית בעניין הר הבית, כמובן, שכן הפוסקים שאוסרים לא יסכימו איתך.
כמו שכתבתי לפני כן- דעתך האישית על הר הבית מקומה בפורום העוסק בו.

זו לא בורות אלא הליכה אחרי רבנים שאוסרים מה שמביא אותה לשאול את השאלה,

וגם אם זו אכן בורות לא בידך הידע, אלא ביד רבותיה, שתלמד מהם.

אני לא בטוח שיקבלו פה את העניין של לקבל את הפסיקה של הבעל הפוסקים האוסרים לעלות.

ועוד לא שמעתי טענה הלכתית אחרת (למעט טענת הספק בעניין המיקום, כאמור לעיל, אבל בד"כ זו לא הטענה המרכזית).

הרבה גם אומרים את זה במפורש. למשל, הרב מרדכי אליהו (שהיה רב ראשי בעצמו, כזכור), שאמנם הצטרף לכרוזים האוסרים, אבל בירך יחידים שעולים, והסביר שזה רק כדי שלא תיווצר פירצה. הוא גם תמך בהקמת בית כנסת בהר הבית, שאין ממנו יציאה לשאר תחומי ההר.

אכן זה לא דיון לפורום הזה, אבל אי אפשר להשאיר את טענתך ללא מענה.

אני מכיר לא מעט זוגות שלא מסקימים בנושאים השקפתיים הרבה יותר עקרוניים ובם חיים מצויין.

הרבה מקשיי הזוגיות אצל "דוסים" נובעים מהעובדה שהאישה מלומדת ומחזיקה עמדה הלכתית ברורה וחזקה, והאיש גם הוא מלומד והולך לפי רבותיו שפוסקים אחרת..

יש בנות לא מעטות שגם מתקשות להתחתן מהסיבה הזאת

כך שכדאי להיות פחות נחרצים עם דעות כאלה..

קח לדוגמא אותי ואת @נפתלי הדג שנינו עולים להר הבית אך יחסינו למדינה לא שווה בכלל.

בקשר ל"לראות את הבן הזוג שלך עובר על איסור" אני חושב שהבעיה היא רק כשאתה משוכנע בכך.

אני נוטה להאמין שרוב הבנות אם הן לא לומדות סוגייות בעיון אלא נסמכות על הרב שלהן מבינות שאם הרב ליאור הרב דרורי והרב רבינוביץ' עולים אז כנראה שהבעל שלהם לא כזה רשע...

אם למדת סוגייא בעיון וברור לך שזה אסור אז באמת זה קשה יותר.

אבל אותן בנות שלומדות גמרא לא משתייכות לזרם הזה שאתה מייצג...

כן, אני עומד מאחורי זה שבעלייה להר הבית יש יחס שונה למדינה ומוסדותיה ממי שלא עולה,

ושזה צריך להילקח בחשבון בבירורים לפני, ושצריך לחשוב על זה.

כי עם ההיתר לעלות מתבטאים גם עוד צדדים השקפתיים אמוניים ביחס לגאולת ישראל.

זה שיש הרבה גוונים בעולים זה נכון, אבל זה עדיין שונה ממי שלא עולה.

בנות זה לא מעניין שהרב הזה או הזה עולים, אלא אם כן הם חלק מעולם ההלכה שלהם, ואז זה אחרת,

מי שרואה בזה איסור- אז רואה בזה איסור. זו התחושה הטבעית שלה כלפי זה וכך היא חונכה,

אז היא תרגיש שזה "לא בסדר" לעשות את זה.

ותסביר לנו מה ההבדל בין היחס למדינה אצל הרב דרוקמן, לבין היחס למדינה אצל הרב טאו.

או הרב שרלו והרב נבון.

ועוד היד נטויה...

אבל נראה לי שהרב דרוקמן דומה לקו בעניין הזה.

אני לא תלמיד של אף אחד משניהם.
גם אין לי עניין בדיוק בשאלה ההשקפתית של ההמלכתיות של זה ושל זה,
כי יש לי את רבותי, וקודם כל אני מקווה לקבל את שיטתם ואח"כ, אני אלך

לחקור דברים שלא מורידים או מעלים אצלי כלום.

אבל בהכרח יש הבדל בין הממלכתיות של זה ושל זה, ויש מחלוקות בין שניהם,

אחרת אור עציון והר המור היו ישיבות תאומות והן לא, לא בצורת הלימוד, לא בגישה,

ולא בממלכתיות. ככה זה- זרמים שונים, דעות שונות, ניואנסים שונים.

אבל לא בכל תחום. וכאן השאלה היא ספיציפית לגבי היחס למדינה.

אבל היא לא אמרה הוא הולך אחרי הרב דרוקמן ורבותיה הם מבית מדרשו של הרב טאו.
היא אמרה בעצמה שזה אומר על דברים עקרוניים, משמע מבחינת זה עקרוני.

גם ביחס למדינה, זה שיש גם רבנים שקרובים בדעותיהם על היחס למדינה משני צדי המתרס,

זה לא אומר שזה לא מעיד על יחס שונה(ואני בטוח שיש יחס שונה, אחרת לא היתה פסיקה שונה),
אבל זה ברור שמי שאומר שלא עולים וצריך לכבד את פסק הרבנות הראשית שונה ממי שעולה

למרות הפסק, ולכן מוכרח שיש כאן הבדל בגישה ביחס לרבנות ולמדינה.

או שהוא דק מאוד?

ציטוט של מי מהם שמעיד שדעתם זהה.

לי יש חזקה- "כשם שפרצופיהם אינם דומים כך דעותיהן אינן דומות".

פער שהוא מספיק משמעותי כדי להוות סינון בענייני שידוכין.

אם הר הבית מספיק חשוב לך, כדי שתבסס עמדה כלפי הנושא.

אז מדובר בזה שהיא לא עולה, והוא כן עולה, וההשלכות של זה לקשר.

הבאתי את הדברים שעלולים להתגלות כבעייתיים, לא נכנסתי לשאלה

האידאולוגית, או מה נכון או לא נכון לעשות, או כמה מהעולים נעצרים, רק

שזה קיים, ושצריך להכיר את זה, כל דבר שאין עליו הסכמה עקרונית בין בני

הזוג, יוביל למתחים- למה להוסיף עוד שמן? למה להיכנס מראש למקום שחבל

להיות בו, במיוחד שהסביבה שלה לא תתמוך בזה הרי, וגם ככה יסתכלו עליה

בעין חצי עקומה על הדעות האלו של הבחור, זה יקשה עליה. אז אם היא מאמינה

ותומכת בדרך הזו- יהיה לה את הכוחות לקום כנגד המלעיגים עליה, אבל אם זה

איזו "שריטה" של בעלה(מבחינתה), יהיה לה יותר קשה.

כעת להר הבית, שהיא תצא או תתחתן עם אדם שלא..

בואו נשאל את זה הפוך - אם האישה היא אחת שעולה להר הבית בהוראת רבותיה - ואפילו עולה כרווקה שטובלת וכו',  והבעל מתנגד חריף בכלל לעלייה להר הבית בגלל שרבותיו אוסרים זאת - האם גם אז תגידו שזה בסדר שיצאו ויתחתנו?

אגב - מה בדיוק הם אמורים לחנך את הילדים שלהם? ואם תגיד לי "ההורים לא אמורים להכריע לילדים מבחינה הלכתית אלא הילד ישמע את הדעות לכאן ולכאן, ויחיט מה שיחליט - איבדת לגמרי את מקומו של החינוך ההורי לתורה ולמצוות. 

שאלה נוספת - האם לדעתכם הגיוני שנער גבעות יצא עם בחורה שהולכת בדרכו של הרב עמיטל שסובר שניתן להחזיר שטחים תמורת שלום אמיתי, לדוגמא..? 

ועוד כההנה וכהנה שאלות, שבכולן הבסיס הוא אחד - זה שכל אחד יש לו תפיסה הלכתית מסויימת, לא אומר שהוא "גרוע" - אלא אומר שלא בטוח שהשני/ה מתאימים לו. מה לעשות... 

אבל עצם זה שהוא עולה להר הבית לא מעיד על פער כזה.

(אלא אם כן היא סוברת שצריך לרצוח את מי שעולה להר הבית אז אני צופה מעט בעיות בחיי הנישואין שלהם..)

בקשר לחינוך אני באמת לא חושב שצריך להכריע לילד על לגדל אותו כך שהוא יוכל להכריע בעצמו.

אני יחנך את הילדים שלי בעז"י לאהוב ולירא את האל יתעלה שמו ולחפש את רצונו ולהשתדל לקיימו.

אני יחנך אותם לחקור ולחתור לאמת.

כמובן שמכייון שאני מאמין בדרכי אני ארצה שהם גם ילכו בה.

אבל עם הבן שלי יגיע למסקנה שרצון יי ומה שנכון לעשות ע"פ התורה זה להצטרף לתלמידי הרב פרומן בתנועת "ארץ שלום" יהיה לי כואב מאוד שהבוא לא זכה לגלות את האמת אבל כל עוד מה שהוא מחפש זה את האמת והוא אוהב את יי ומחפש לקיים את רצונו אז גם אם הוא טועה אני אשמח מאוד ואהיה גאה בחינוך שלי.

ובהסתכלות אחורה ככה גם נראה לי אבא שלי גידל אותי. לחשוב להשתמש בשכל אני לא חושב שהוא חש כישלון ממני בגלל שאני לא ציוני ותומך בתג מחיר.

נראה לי בהרבה מובנים הוא מעדיף את זה על פני אחיי שזה בכלל לא כזה מעניין אותם.

לעשות דברים רפורמיים וכו'..?

אם אני יאמין שבאמת הוא חושב ככה אני חושב שכן.

אבל לא יודע.

בכל מקרה השאלה לא באמת רלוונטית כי מתישהוא הילדים כן מחליטים לעצמם.

לי ההורים שלי נתצנו לי חופש בחירה כשהחלטתי לעלות להר הבית או להטיל תכלת הם לא מנעו ממני.

בפעמים היחידות שהם מנעו זה כי היה נראה להם שזה נובע מסיבות חיצוניות והסתדרנו בסוף.

אבל אני מציע שתלך לישון ומחר תשאל את אבא שלי על דרכו החינוכית

כי אני מאמין בדרך שלי וחושב שאני צודק.

אבל לא זה הדיון הדיון הוא האם אני ארגיש "כשלון" אז לא ממש לא.

יש עליי חובת השתדלות אז אולי אני יעשה חשבון נפש אבל בסופו של דבר יש לילד בחירה חופשית ואם טעה ואפילו סתם בחר בדרך הרע זה לא כשלון של ההורים.

אני מאמין שצריך לחפש את האמת וזה מה שאני רוצה שהילדים שלי יעשו.

ככה?

מי אמר לך שרבותיה של אותה בחורה לא סוברים שאסור לצאת עם בחור שעולה להר הבית?

כמובן, בטח יבואו ויגידו: לבחורה לא אמורים להיות רבנים. היא צריכה לצאת עם כל בחור שומר מצוות ואחרי זה לקבל בהכנעה ובשקט את מרות בעלה בעניין ההלכתי. זה כמובן שטויות.

ועל זה אמרנו לה, שתשאל את הרב שלה...

פה

א. אין דעה הלכתית שמי שעולה להר הבית עובר על כרת באופן ודאי. לכל היותר ספק כרת, כי לא יודעים בדיוק מהו מקום המקדש, לשיטתם.

ב. לגבי סמכות הרבנות הראשית, נו באמת. יש הרבה תחומים שלא פועלים לפי החלטותיה, ואין אף אחד שבאמת סובר שכל החלטה שלה היא מחיית מן הדין. שים לב שבין המתירים לעלות יש גם ממלכתיים למהדרין.

ג. מעצר?? מה הקשר? רוב העולים לא נעצרים. אלו שנעצרים זה בעיקר חבר'ה שבאופי שלהם להיעצר. (שלא יובן לא נכון: אני לא חושב שזה שלילי).

א. כתבתי עובר ממש או מתסכן בלעבור, לא כל אחד בקיא ולא כל אחד יודע ולא הכל מוסכם, ויש כאלו שעוברים

את החיל(מכיר עדויות אישיות ל"ע). מתייחסים באופן עקרוני, אז מתייחסים באופן עקרוני. כן זה התסכנות בלעבור

על איסור כרת.

ב. יש מי שתופס את הרבנות הראשית אחרת, לא אמרתי שזה בהכרח מעיד אלא שיכול להעיד, שזו שאלה על ההבדל

ביחס. ברור שלא כל דבר שהרבנות הראשית מחליטה מחייב מן הדין, וזכותו של מי שרוצה לעלות לעלות, אבל בנקודה

הזו יש מחלוקת לא פשוטה, ולה חשובה דעת הרבנות הראשית- לא יעזור להגיד לה, מה אכפת לך מהרבנות הראשית

כי היא לא רואה את המציאות ככה, ואני מייעץ לה, בלי קשר לדעתי האישית.

ג. כי זה לא דיון עקרוני על האם כן או לא לעלות להר הבית. זה דיון ספציפי על האם מתאים לה לצאת(במטרה להתחתן) עם מישהו כזה, ויש סכנה כזו, ויש משמעות זוגית לעניין הזה, ופה עונים שאלות בנושא לנ"ו, ולא בנושא

הר הבית- בשביל שאלות כאלו יש את פורום הר הבית.

אז בלי להיכנס לשאלה האם זה מותר או האסור- השאלה היא האם מתאים למישהי שחושבת שאסור לצאת,
אז יופי לכם שמצאתם מקום לדחוף את האידיאולוגיה שלכם- אבל לא זה הפורום לזה.

א. יש גם כאלו שעושים מלאכות אחרי השקיעה בשבת. זה לא קשור לכלל שומרי השבת.

ב. אולי אני לא מספיק את אסכולת קידוש הרבנות הראשית, אבל אני לא חושב שזה משהו שעומד חוצץ בין בני זוג.

ג. הנקודה במילים "יש סכנה כזו". אין, וראה גם סעיף א'.

א. אני לא אכנס כאן לוויכוח על הרב הבית, סתם כי לא שייך כאן וכי נמאס לי מהוויכוח הזה. אף צד לא יסכים עם

השני, זה לא יעזור לטחון מים. באופן עקרוני מי שאוסר מבדיל בין הדברים כי הוא רואה במי שעולה אחראי לאלו

שעולים אחריו, ולכן גם אחראי לאיסורים שיעברו- כי הוא זה שיצר את המציאות שהם יכולים לעבור אותם.

ב. אתה לא. למי שמקדש את הרבנות הראשית זה משהו שחוצץ. ואני אישית לא מקדש אותה, אבל אני מכיר מציאות בשטח.
 

ג. אתה יכול להגיד שאין, אבל יש סכנה כזו, אנשים נעצרים, אנשים מוכים ואתה לא יכול להבטיח לה שהוא לא

כזה. היא צריכה לברר האם הוא מהסוג הזה או לא. אבל העיקרון נשאר.

אני אגיד את זה שוב-
זה לא המקום לדיון על הר הבית. פה זה דיון על השאלה שלה.

אולי הוא "מכשיל אנשים בכרת" אך הוא עצמו לא עובר על כרת.

ב.זה דבר שמשפיע על הזוגיות? איך? בהחלטה עם לעשות את מדורת ל"ג בעומר במוצ"ש או ביום ראשון? נו באמת...

ג.אין. יש סיכוי קלוש. יש גם סיכוי שירו בדרך לשבת חתן ויהרגו אותך. בגלל זה אנשים יפסיקו לסוע לשבתות חתן?

אתה הרי לא עולה להר הבית ולא מכיר את המציאות אז למה אתה סתם אומר דברים?

את זא אני יכול להגיד. וזה מה שאמרתי.

ב. זה משפיע על הזוגיות בעוד תחומים, לא רק בשאלה מתי לחגוג את ל"ג בעומר. השאלה היא איך מתייחסים

לרבנות הראשית.

ג. זה דברים שצריכים להלקח בחשבון. גם אם אתה טוען שזה סיכוי קלוש, זה סיכון בזוגיות. כן, לסבול את הבושות של המשפחה שמסתכלת עליה כמישהי שהתחתנה עם משוגע כשהיא צריכה להוציא אותו ממעצר,

זה יכול לגמור אותה לגמרי. גם אם הוא יחזור עם פנס בעין. אם אין גב אידאולוגי קשה לעמוד מאחורי זה.
 

ב.בכבוד, תן דוגמאות.

ג.סיכוי תמיד יש. כמו בא' להיות נשוי למישהו שעשה תאונת פגע וברח זה בושות יותר גדולים.
בשביל להעצר בהר הבית צריך לעשות משהו רציני שאי אפשר לעשות אותו "בטעות" לרוב מדובר בעיכוב שזה ל3 שעות ועם אישור קצין 7 שעות.

על תפילה (לא מלמול לא ברור תפילה ממש) משתחררים בסוף החקירה ללא צורך שיגיע מישהו אז משהו כזה שאולי עלול לקרות בטעות זה לא כזה סיפור ואפילו אפשר שהיא בכלל לא תדע.

לעניין פגיעה פיזית-

הר הבית זהו המקום הבטוח ביותר כשכל העיר העתיקה בערה יהודים נרצחו ונפצעו לא פגעו פיזית ביהודים בהר הבית כשיש מהומות המשטרה לא מכניס או שהיא מכנסת אותם לתוך המסגד ששם המהומות לרוב.

וחוץ מזה גם לפי הערבים אסור לבצע פיגועים באל אקצא (הם קורים ככה לכל הר הבית ולא רק למתחם המסגד עצמו)

מוזמן לראות בדף הפייסבוק "הכל אודות הציונים"
תרגום של מה שכתוב שם-

תרגום: תום ניסני (סטודנטים למען הר הבית)

"בין הצדק לכזב".
17.11.15.

נשות אלאקצא המראבטאת עומדות בעמידה איתנה וקוראות אללה אכבר, למרות הוצאתן מהחוק והאיומים, זו אמת קבועה לעולמים.

חבורות ציוניות תוקפות את אלאקצא באופן יומיומי, סיורים מתגרים ותכניות ליהוד המקום, ועם הסכין הראשונה על השקרים הללו נעלמו.

הערה: גלעד הדר, זה אשר עומד במרכז הקבוצה הקיצונית הוא מהמתקיפים הגדולים ביותר של אלאקצא, והכי קיצוני ותוקפני כלפי המראבטון והמראבטאת.

בתגובות:
אבו מחמד: אם תקרה דקירה בתוך אלאקצא זה יתן להם תירוץ לחלק את אלאקצא !

הכל אודות הציונים: זה עניין אסור לבצע פיגועים בתוך אלאקצא, אך לעומת זאת אין סיבה למנוע פיגועי דקירה בעיר העתיקה ובירושלים באופן כללי ... וביחוד כלפי חברי הקבוצות הללו (שעולות להר הבית-הערה).

ב. חינוך הילדים, תחושת חוסר ביטחון בקשר למעשי בן\בת הזוג, תפיסת מדינה שונה, סמיכה על כשרויות

שונות וכו'- דברים שמאוד משמעותיים לזוגיות.

ג. להיעלם ל3 שעות או ל7 זה לא משהו שאפשר, או רצוי להעלים מאישתך, ולכן עדיף לא להתחתן עם מישהי

שלא תתמוך בזה, ותסתכל עלייך בהערכה כשאתה חוזר, שזה עדיף מאשר מי שתתן לך מבט של "עוד צרות".

לרוב האנשים בארץ להיות מעוכב או להיכנס לחקירה, זה ממש עובר את הגבול מבחינת שמירת חוק, ככה

שזה נראה ממש לא טוב בעיניי מי שצריכה לתמוך בך, אם היא לא רואה בזה ערך.

לכן לפני החתונה צריך לעשות הרבה עבודה והכנה, לדעת שצריך לגשר על פערים וכו'. זה חלק מהותי מחיי הנישואין. לא משהו שמסננים עליו.

נסה שניה לעצור לנשום ולחשוב, ולא רק לגונן על העמדה שלך בחירוף נפש. אתה נכנס כאן לפינות אבסורדיות.

ואם יצאו זה בהנחה שהאישה תקבל בהכנעה את דרכו של הבעל לאחר החתונה (או אפילו לפניה) ותדכא את שאיפתה לעלות ולא תעלה יותר להר, ותחנך את ילדיה לפי דרכו של בעלה, לא לעלות להר?

בחור מתורת החיים, נראה לך זורם בסבבה שיתחתן עם תלמידה מבית המדרש של הרב שרלו, או הרב עמיטל, נניח? 

אם הבת שלך תרצה לצאת עם הבן של הרב אבינר, אתה תהיה מאושר מכך, שכן שניהם ייראי ה', שניהם אוהבים את ההלכה, כל אחד בדרכו ובתפיסת העולם שלו - אתה תחתום על זה בשתי ידייך?

מהסיבה הפשוטה שנשים שעולות להר הבית זו שאלה נפרדת, ולענ"ד זה הרבה יותר קשור לעניין "אנרכיסטים של ההלכה" שהוזכר לעיל, מאשר לסוגיא זו.

ב. ברור שלא. וגם ציינתי את זה כאן בשרשור. לא טענתי בשום מקום שאפשר וכדאי לגשר על כל פער השקפתי. אבל הרזולוציות שמתן ירד אליהם הן בהחלט מוגזמות.

ג. אני חולק על הנחות היסוד שבבסיס השאלה, ואכמ"ל.

אבל ממש אשמח שתפתח שרשור בנוגע למה שכתבת בא.

מה ההבדל בין רבנים כאלו שמתירים לנשים לבין רבנים שמתירים לגברים לעלות? אלו גם אלו רבנים - האם פתאום כשזה נוגע לאישה אתה מפקפק?

בכל מקרה לא ענית על בסיס השאלה אלא התייחסתת למעטפת - נניח אפילו שהאישה לא עולהבעצמה אלא רק תומכת בזה בכל מאודה ורוצה לחנך ככה אתיילדיה - האם שתצא עם בעל שסובר שאין לעלות וברור לו שאשתו צריכה לקבל את דעתו בסוף בעניין זה?

ב. אולי לדעתך הן מוגזמות. יש רבנים שלדעתם אולי לא. ובכל מקרה, אולי מתן ירד לזה - הפותחת שאלה בכלליותואין ספק שנושא עלייה להר הבית זה נושא מאוד חריף. כך למשל בן של משפחה חרדית שעולה להר הבית ונסה לשדך אותו לבת של משפחה חרדית שלא עולה להר הבית. שניהם על פי רבנים שלהם - האם נראה לך שזה יעבוד? שאין פער גדול מידי?

פשיטא שיש פער גדול מידי.

ג. על מה אתה חולק? על זה שהבת שלך תהיה ייראת ה' ואוהבת את ההלכה, או על זה שבנו של הרב אבינר יהיה כזה? או על זה שאתה בכלל צריך להיות מאושר/לא מאושר מזה, ושזה לא משנה מהי דעתך? על מה אתה חולק? כי בנתיים זה נראה כמו התחמקות לא מוצלחת במיוחד...

משפחת אלבוים מחותנים עם משפחת אייכלר פעמיים.

אני מניח שאני לא צריך לספר לך מי זה אלבוים ומי זה אייכלר...

אני כמובן לא מעורה בכל הפרטים בפנים, לכן קשה לדון במקרה ספציפי... בכל מקרה, אני אשמח לראות בחור חרדי שעולה להר הבית נשוי לבת של רב חרדי שאוסר לעלות להר הבית ורואה בכך בעייה חמורה והכשל גדול. תעדכן אותי...

וישראל אייכלר הוא מתנגד חריף מאוד לעלייה להר הבית.

על אדם ספציפי שאיני מכיר ואיני יודע דיוק מה מי ומו, ולא נראה לי שזה הגון לעשות את זה...

אבל כמו שאמרתי, יש לך דוגמא לבחור שעולה להר שנשוי לביתו של רב שאוסר?

שזה פסיקה של רבנים רבים, פוסקים מובהקים גדולים בכל קנה מידה. פסיקה שמבוססת על מסורת הפסיקה, ועל ראשונים ואחרונים, וזו פסיקה של רב בודד, אולי שניים שבאה לעקור מנהג שנהגו כל ישראל במשך כל שנות הגלות, בעניין טבילת פנויות.

כמובן, חשוב לציין שהדיון הוא לגבי פנויות. נשים נשואות בהחלט יכולות לעלות, ודינן כמו גברים (אם כי תהליך היטהרות מעט יותר מורכב), למעט לדעת הרב דוב ליאור שאוסר.

ב. עניתי על זה למטה.

ג. זו לא התחמקות וחבל שאתה דוחק אותי לפינות האלו. אם אני רואה אדם שהוא בעליל אינו ירא שמיים, אני ישירות חושד שכך גם חינך את בניו, וכך גם הם. כמובן, יתכן אחרת, אבל כל עוד הם הולכים בדרכו ולא מתנערים ממנו, אני מניח בסבירות גבוהה שאכן כך הוא. אם תהיה לי נפ"מ, אברר.

לא עניין אותי בפועל האם היא עולה או לא, אלא הבסיס - מקרה הפוך לחלוטין לזה שלך, שבו האישה התומכת בעניין, תצטרך להכפיף עצמה לבעל שמתנגד לזה נחרצות - האם אתה חושב שזה יילך?

ב. מה זה למטה?

ג. מוזר מאוד. אתה בעצם טוען שהרב טאו, שהרב טל יחד איתו תומך באותה מפלגה וישב איתו בכנסים של המפלגה, סומך ידיו על רב שלכאורה "לא ירא שמיים" לטענתך (מי קובע מי ירא שמיים או לא? לאלוקים הפתרונים...ובטח כאשר אני מסופק אם אי פעם ראית אותו עובר עבירה כלשהיא, אבל ניחא. את הצרות שלך נשאיר לך). מעניין, מעניין. האם זה לא אומר משהו גם על הרב טאו? 
ובכל מקרה, נראה לי על בסיס זה שגם הבן של הרב אבינר אולי לא יוכל להתחתן עם בת של מישהו שהוא בעליל אינו ירא שמיים, ככה שזה נראה לי יהיה פיטים...

בכל מקרה כיוון שחובה למחות על ביזוי תלמיד חכם הרי אני מכריז שאני מוחה על הצגה לכאורה של הרב אבינר כאדם שאינו ירא שמיים בעליל, כאשר בכלל שאלתי על בנו ירא השמיים - ובכל מקרה, ברור שהרב אבינר הוא רב גדול בישראל וירא שמיים לא פחות וככל הנראה הרבה יותר מרובנו.

עד כאן דבריי להיום, אני כנראה פורש לשינת הלילה כעת. לילה טוב לכולם.

אני בהחלט חושב שזה ילך. מן הסתם הוא ישכנע אותה, או לכל הפחות היא תהיה מוכנה לוותר על החלום שלה לעלות.

אלא אם כן היא חונכה מגיל 0 שזה הדבר הכי חשוב בעולם וכו', וכל חייה היא משתוקקת להגיע ליום החופה, כדי שתוכל לעלות.

ב. כאן:

אם בנושא הזה ממש בנפשה - לקראת נישואין וזוגיות

ג. ראיתי עדויות וראיות ברורות לעבירות חמורות מאוד, והחטאות חמורות מאוד. ויש גם כמה בתי דין שישבו על המדוכה וקבעו מה שקבעו.

לא אכחד ממך, זו אכן קושיא לא פשוטה על הרב טאו. אין לי תשובות מלומדות ולכן אין טעם להאריך. ברור שזה לא פוסל אותו.

אני לא יודע מהן הפערים שאתה מגדיר אותם כבלתי ניתנים לגישור, מאיפה הם מתחילים - אבל לי ברור שהם הרבה יותר דקים ממה שלכאורה אתה מצייר - אבל גם מה שלכאורה אתה מצייר זה מתוך הנחה תמוהה משהו שאם הם יצאו ויתחתנו, בלאו הכי בהכרח צד אחד יהיה חייב לוותר על עמדותיו - וכמובן שאתה לוקח את זהלקטע הזה שברור שתמיד האישה היא שתוותר על זה, שזה דיון אחר - אבל בכל מקרה, הבסיס הוא שברור לי שנקודת המוצא שלך היא שגויה, המחשבה ש"הם יצאו, יהיה בסדר, יתחתנו ואז כבר הצד האחת תוותר על העמדה שלה תהיה מה שתהיה. לדעתי זה מתכון לאסון. ולא, אין כאן דמיון לאשכנזיה שלא אוכלת קטניות בפסח שמתחתנת עם אחד שאוכל, לגמרי אין.

. אתה חושב ככה. וכבר עניתי לדי"מ שם שאתם ממש מגזימים בהפרזה בעניין, ומספיקה גם התנגדות יותר "קלה" ממה שאתם חושבים, בכדי שזה לא יתאים. מבחינתכם היא צריכה להיות על הקצה הלוחמני של הצד שאוסר - אני מאמין ומבין שלא ככה. היא יכולה להיות על הצד הפושר יותר ושעדיין זה לא יתאים ביניהם.

ג. מעניין מאוד. מסתבר שיש רבנים רבים שלא סוברים כמותך, כמו גם בתי דינים שביטלו דברי בתי דין אחרים. מה גם שכמובן אין בית דין שיכול לחייב בישראל הלכתית. וכמובן, בעניין הזה @matan יוכל להיות ממוקד יותר ממני. ותאמין לי שגם אני עברתי על לא מעט חומר בנושא. מה שמצחיק הוא שבעניינו של רב אחד אתה לוקח את זה לכאן ובעניינו של רב אחר לוקח את זה לצד אחר - כפי ראות עינייך. מעניין. ניתן לעשות על זה מחקר סוציולוגי. איך בני אדם משנים את דעותיהם כשמשתנים האנשים המדוברים.

אגב - אם הרב טאו היה סומך ידו על  הרב הגדול יריב אופנהיימר וקובע שהוא רב צדיק וכשר בישראל, גם זה לא היה וסל אותו בעיניך?
ואם הרב טאו היה סומך ידיו (לא באופן פיזי) על הרבנית המהוללה חנה קהת וקובע שהיא רבנית גדולה בישראל, גם אז היית אומר שזה לא פוסל אותו? (תוארי הרבנות כאן ליריב ולחנה, כמובן, ניתנו באופן ציני...רק צורך השאלות...שחס וחלילה מישהו לא יבין ממני לא נכון...)

אבל מה שכתבתי לך באישי לא ענה לך?

אבל אם (מבחינת החינוך שהבחורה קיבלה) הסוגיא היא הלכתית בעיקר - אני לא חושב שהפער בלתי ניתן לגישור. ואכן מן הסתם היא תקבל את דעת בעלה. כך טבעו של עולם. וגם כשהסוגיא היא השקפתית - זה תלוי מה נפחה.

ב. המציאות מראה שהרבה זוגות מסתדרים מצויין עם מגוון פערים מנטאליים, עדתיים, הלכתיים, וכו' וכו'. גם השקפתיים. המון זוגות מצביעים למפלגות שונות. זה ממש לא בהכרח מצביע אם זוגיות גרועה או משהו.

ג. ברור שיש הבדל, ואין מה להשוות. כאן השאלה היא במציאות. עובדות, היה או לא היה. יש פער גדול בין פני השטח למציאות האמיתית. לעומת זאת, אופנהיימר וקהת, לא מסתירים כלום.

בכל מקרה, ניכר מדבריך שאתה ממש לא בקיא בפרטים. אחרת היית יודע שיש פסקי בתי דין שרירים וקיימים, ומה שבוטל נוגע לתחום אחר לגמרי. אני אישית עברתי על כל החומרים, ואני מכיר אותם היטב. אני לא לוקח את הדברים לשום מקום, אלא רק למסקנות הלוגיות המוכרחות מהם.

בכל מקרה, ברור שיש הבדל משמעותי בין כלי ראשון לכלי שני. אדם שכופר, ואדם שנותן לגיטימציה לכופר - אלו שני נידונים שונים בתכלית.

אני יודע (מידיעה אישית) דבר אחד בעניין, שהוא אכן מקיים את פסק הדין ומביא את השאלות בנושא לרבנים אחרים בישוב. כל השאר- באמת אין לי מושג.

אבל אולי זה השתנה.

בכל מקרה, חשוב לציין שבית הדין טען שהוא לא יכול להתייחס לבקשה לשלול את רבנותו, כי אין זה מסמכותו. מצד האמת, ברור שאדם שמכשיל ציבור בכרתות במזיד (כפי שעלה בפסק הדין) לא פסול רק באותו תחום בלבד.

מה לעשות יש הבדל מהותי בין גברים לנשים ואחרי החתונה עוד יותר.

אשה נשואה שעולה להר הבית חייבת לעשות זאת בתיאום עם בעלה ויש לו סיבה טובה להתנגד ללא קשר לעצם שאלת העליה להר הבית (וזה הסיבה שהרב ליאור מתנגד גם לעליית נשואות) וד"ל.

מה הביג דיל, במיוחד כשהיא בהריון, למשל?

הוא אוסר בכל תוקף עליית נשים מהסיבה הזאת.

מבית מדרש הרב שרלו הוא גדול מידי, ככה גם לדעת אחרים ההבדל ההשקפתי בין מי שעולה להר הבית לבין מי שלא, הוא גדול מידי. ואם תגיד לי "לא דומה, הנה יש רב ציוני שעולה ורב ציוני שלא עולה" - אענה לך בפשטות שמה הקשר. הנושא כאן זה לא ציונות. זה בערך כמו שאני אגיד לך שאין שום הבדל בין הרב טאו לבין הרב טל כי שניהם תומכים במפלגת יחד... וברור לכל בר דעת שבהחלט יש הבדל ביניהם...

אני לא "יורד לרזולציות" - אתה כנראה לא מבין פשוט כמה נורא זה בעיני חברה מסוימת להיות עצור\מעוכב,

בטח על נושאים כאלו.

זה לא כמו להשאיר שמפו פתוח שאתה אומר, צריך לעבוד ולהתגמש,

זה ממש מעבר לגדר אצל המון אנשים, מבחינת הרבה אנשים זה מתייג אותך כ"פושע", בעייתי, עושה

צרות.

זה לא דומה בכלל לשמפו.

חדשות לבקרים אנשים תמימים מעוכבים על לא עוול בכפם. עוד לא שמענו שאנשים הוקעו חברתית בגלל זה.

ב.ממש הגזמת. חינוך הילדים לא מתערער מכל מחלוקת בין ההורים. איזה חוסר ביטחון? איך התפיסה השונה משפיעהע על הזוגיות? כשרויות זה עניין טכני.

ג.7 זה חריג ונדיר 3 שעות זה לא כזה הזוי לא מדובר בעמצא הלילה אלא בשעות היום הרבה אנשים לא זמינים 3 שעות כי הם בעבודה נייח. וכמו שאמרתי זה לא קורה והסיכוי שבכלל הוא יועכב אם הוא ילד טוב הוא נדיר ביותר.

לעבור על החוק זה לעבור על החוק.

יש פה משטרה בעייתית לא רק בהר הבית אתה עלול למצוא את עצמך עצור על לא עוול בכפיך. 

אז בכלל לגור במדינת ישראל זה חשש שזה יקרה...

וזה שאולי זה יהיה קצת קשה כי היא לא תעריך את זה, נו,החיים לא קלים מה לעשות.

ב. חינוך ילדים מתערער ממחלוקות עקרוניות בהלכה, וזו מחלוקת עקרונית, לדעתי, במיוחד ביחס לפסיקות

הרבנות הראשית.

ג. אם אתה צריך להחביא את זה מאשתך- זה בעיניי בעיה עצומה.
מה לעשות שבמקומות כאלו יותר קל למשטרה להטפל אלייך(מהיכרות עם המצב)

אז אם היא לא תומכת בזה, זה יהיה קשה וסתם חבל להיכנס למקום כזה מלכתחילה.

ב.רוב המתנגדים לפחות רשמית הסיבה אינה בגלל הרבנות הראשית. אלא זה רק מצטרף לשאר.

ג.מאיפה אתה מכיר את המצב?

כמה פעמים עלית להר הבית? נראה לי שעליתי קצת יותר פעמים ממך ואתה ממש טועה.

עליתי עשרות פעמים היו כמה חודשים שעליתי כל יום ונעצרתי רק פעם אחת לפני כחודשיים.

ב. (בהודעה הקודמת שלי חברה המילה 'מכיר'.)

לא יודע, לא נשמע לי. אף פעם לא שמעתי שזה סעיף שמישהו מכניס לרשימת המכולת שלו, או שהוא מקפיד לברר אותו בדייט ראשון.

ג. אז שתברר. כמו כן, אם יש לו רישיון נהיגה, מומלץ שתברר אם הוא נוהג  מדי פעם בשכרות. יש אחוז כזה, בעיקר בקרב צעירים.

ב. מכיר הרבה שמכניסים את זה, לא באופן ישיר כ"מקדשת את הרבנות הראשית", אבל באופן ציבורי, כשהם

הולכים לבחור בן\בת זוג הם בוחרים ציבור שהשקפתו\רבניו דומים, ולהרבה חשוב היחס למדינה ומוסדותיה.

ג. מה הקשר- אם הוא היה עושה מעשים שעלולים להוביל לזה, זה היה שייך.

שאכן אפשר לפסול עליו. אבל ספציפית לגבי היחס לרבנות הראשית, ברמת ההבדל בין הרב דרוקמן לרב טאו, דק מן הדק עד לא נבדק.

ג. זו בדיוק הנקודה. רבים עולים להר הבית, שומרים על הכללים לא נעצרים וגם לא מסתכנים במעצר.

אז כנראה שיכולים להיות הבדלים ביניהם. בדיוק בגלל זה המלצתי היתה לפנות לרבניה, שהם יכולים

להכיר יותר לעומק את הסיפור שלה ושלו ולהגיד שבין הרב דרוקמן לרב טאו יש הבדלים שלא שווה

להפסיד בגללם או שיש הבדלים ששווה להפסיד בגללם.

ג. ויש גם כאלו שלא. ויש גם כאלו שכן שחוטפים מכות. ויש גם כאלו ש... בדיוק את זה שתבדוק, כי זה

משמעותי לקשר שלהם אח"כ.

או שפשוט ככה מקובל בסביבה שלה/ככה הרב שלה סובר...

ג.מתי לאחרונה מישהו ממש חטף מכות בהר הבית? תבדוק ותראה שזה קרה דווקא לאנשים בדרך לכותל ולא בהר הבית.

זה שככה מקובל בסביבה שלה אומר שאם היא לא תשנה גישה מעצמה זה פתח לחיכוכים ביניהם,

במיוחד כשהחברה שלה מסתכלת על זה מוזר, זה יתן לה עוד כח להתנגד לזה.

זה שהרב שלה סובר ככה זה בדיוק מה שיגרום להם לחיכוך, כי זה הרבה שלה והיא מקבלת את דעתו

ולכן *היא* מתנגדת.

אז למה בהר הבית לא?

כי זה גם מגיע עם השקפה מסויימת על מה עושים ואיך.
והיא יודעת כל החיים שהיא תשנה את ההלכות שבת שלה, אם היא תתחתן עם עדה אחרת,

אבל ביחס להר הבית היא לא חשבה על לשנות הלכה בגלל בעלה. במיוחד לא אחרי שחינכו

אותה השקפתית שלא עולים. כשהיא מחליפה הלכות שבת היא לא מחליפה השקפה על השבת

רק את הצד החיצוני של זה. כשהיא מחליפה פסיקה בהר הבית מתלווה לזה גם הבדל השקפתי.

אז היא לא חשבה.

החיים מלאי הפתעות.

כי זו השקפה שונה ביחס לגאולה-

אם אומרים לך כל היום "אסור לעלות" "זה לא נכון לעלות" "זה נגד רצון ה' לעלות" "זה לא אחראי

ציבורי לעלות" - אז זה מה שיש לך בראש בקשר ללעלות להר הבית.

וזה משנה מאוד, היא לא חייבת לחשוב כמוך- יכול להיות שהיא תחשוב עד סוף ימיכם שזה אסור,

מטופש, מסוכן וחריג- חבל, לא סומכים בשום דבר בשידוך שהוא ישתנה אחרי החתונה, לא דעות,

לא מידות- זה מה שיש קח או לך.

מי שמעולם לא התוודע לסוגייה ולא נכנס לנוא זו עוד שאלה הלכתית.

כל מי שגדל היום מקבל השקפה מהבית, החברה, האולפנא\תיכונית וכו' על הנושאים הללו,

הוא מבין מהר מאוד מה היחס של הסביבה שלו לדברים הללו ולומד להתנגד אליהם או לקבל

אותם על פי מה שמלמדים אותו ומחנכים אותו.

זו לא "עוד" שאלה הלכתית.

ואצל מי שזה כן- אם הייתי עולה להר לא הייתי רוצה לצאת עם מישהי שההר הוא עוד שאלה

הלכתית בשבילה. כמו שאני לא רוצה לצאת עם מישהי שזו עוד שאלה הלכתית בשבילה בתור

מי שלא עולה.

אם לא קוונקית אז זה בגדול כמו שאמרתי.

אצל קווניקיות זה אולי שונה.

תהנה.

לי ההר מספיק חשוב(גם אם אני לא עולה) בשביל לא לצאת עם מישהי שזו "עוד" שאלה אצלה.

מי שלא נכנס לנושא יודע שיש רבנים גדולים שאומרים ככה ורבנים גדולים שאומרים ככה ולא בהכרח יש לה דעה מוצקה בעניין לכאן או לכאן.

וגם אם כן- זה מספיק שהחברה מסביבה רואה בו עוף מוזר בשביל ליצור המון תקלים

הסבירו את זה הרבה כאן אבל אני יעשה את זה פשוט-
יש סטיגמה מסוימת על העולים להר שרווחת בציבור. לכן צריך להסביר לה את המצב לאשורו, הלכתית, רעיונית ואישית (אישיותם של העולים ועמדותיהם). אם זו הייתה בעיקר סטיגמה וזה פער קטן- מצוין. אם לא- אז לא. חבל על הדיון הארוך הזה שנראה שאף אחד בו לא מבין מה השני רוצה...

נ.ב לך זה כנראה נראה פער גדול מידי ולכן אתה מדבר רק מהכיוון הזה. סתם שתדע, יש לפעמים פערים שמפריעים פי אלף בזוגיות, וזה יכול להיות אפילו מישהי ששוטפת את הרצפה בצורה שונה ממך. אז קצת פורפורציות (וכאמור, לא שולל את זה שיכול להיות שזה כן משהו שצריך לפסול במקרה הזה).

לא צריך "להסביר לה"- אם היא הייתה מתעניינת בשאלה העקרונית של הר הבית,

היא יכולה לפנות לפורום שעוסק בשאלה הזו. בשביל זה הוא קיים.

היא שאלה על זוגיות- וברגע שבו החברה רואה את זה בצורה עקומה זה הרבה יותר

קשה. זה לא דומה לאיך שוטפים רצפה, שזה יכול להפריע אם יש הבדלים(ברמה, בצורה,

במשמעות של זה לשאר האנשים, בנזק לרהיטים וכו') כי זה נתפס ומגיע אצלה ממקום

של- בעייתי. ולכן כדאי שהיא תברר לפני מה היא רוצה, ותיקח בחשבון שזה יכול להגיע

גם למצבים של פגיעה בה(אישית- הוא לא יהיה בבית\יפגע, חברתית- עין עקומה וכו')

לי זה נראה פער גדול. אני יודע שיש הרבה דברים אחרים שגם הם יכולים להפריע, ולכן

אני לא מוצא סיבה לבחור דווקא משהו שמגיע עם חיסרון כזה מההתחלה, כי בטוח שזה

לא יהיה הדבר היחיד בסוף.

אתה החלטת שמפריע לה העניין החברתי. המשפט שהיא כתבה- "זה מעיד על מלא דברים עקרוניים", יכולות להיות לו הרבה כוונות אחרות. יכול להיות שהיא אחוזה בסטיגמה שזה אומר שהוא לא שומע לרבנים, או שיש לו אופי אנטי-ממסדי, או שהוא פנאט, הזוי ורחפן. לכן כדאי לנסות להפריך לה את הסטיגמה הזאת כדי שתמשיך להרגיש ש"הכל טוב ויפה בבחור", ולא תחשוב כל מיני דברים שלא נכונים מציאותית. אם הסטיגמה שלה באמת חזקה כמו אצלך, אז באמת זה לא שייך, אבל סביר מאוד שזה לא כך.

אגב, הסטיגמה שלך כל כך חזקה עד שנראה שאתה לא מסכים לקבל את העובדות שכתבו לך כאן בעניין הסיכוי להעצר... 

אא"כ תשני את השקפת עולמך בקרוב.

ממש לא מומלץ להתחיל דרך יחד כשאתם ב-2 מקומות שונים מבחינה אידיאלית-השקפתית.

(מבלי להיכנס לוויכוח ההלכתי-השקפתי מי צודק ומי לא.)

אולי כדאי לך לשבת עם מישהי שמתמצאת בעיניין ההשקפתי ותוכל להסביר לך היכן מתבטא בחיי הזוגיות.

אח"כ תחליטי אם זה מתאים לך.

עם תלמידה מבית מדרשו של הרב טאו? האם לדעתכם זה יילך טוב ושווה בכלל לנסות? האם אתם תצאו עם מישהו שנקודת ההשקפה שלו בעניינים הלכתיים/אידיאולוגיים/עקרוניים וכו', כל כך רחוקה משלכם - כשאתם יודעים את זה בבירור ואתם לא שוגים באשליות ש"אני כבר אשנה אותו/ה.."?

פשוט נראה לי שרוב המגיבים כאן שבעד עלייה להר הבית, פשוט סבורים שהיא יכולה לצאת איתו רק מההנחה שהוא כבר ישכנע אותה והיא תבין למה זה בסדר וזה חובה לעלות להר.

תנסו לתאר מצב שבו עד בניין המקדש, נגיד, שניהם לא יסכימו בזה והיא תהיה נחרצות נגד העניין, והוא יהיה בעד העניין - האם נראה לכם שנישואים כאלו ילכו טוב? באמת באמת?

ומה הם יסבירו לילד המתוק שיוולד להם, ייחשף לדיון, וירוץ לשאול את אבא ואמא בנושא? מה הם יורו לו? ואל תבלבלו את השכל שזה לא המקום של ההורים לחנך אותו להלהכ ההזאת או להגיד לו מה בסדר ומה לא בסדר לעשות - זה בראשובראשונה התפקיד של ההורים. ואם הם לא מתואמים בעמדות שלהם תיווצר קטסטרופה לדעתי.

אם בתגובה לשמש אא היא הייתה כותבת-

"שאתה רשע!!!

צריך להרוג אותך!אתה רוידף!אתה מסכן את כולנו!

ולא רק זה אלא שאתה הולך בניגוד לדעת כל גדולי ישראל ועובר על איסור כרת!

אתה לא סתם טועה אלא רשע מרושע!!!!"

אז הייתי מסכים איתך שהשוואה שלך הייתה נכונה.

מכיר הרבה מאוד שלא יגיבו תגובה כזאת לשמשאא, ובכל זאת נישואים בין השקפות שונות כאלו לא יתאימו...

אגב, לדעתי גם מתן לא חושב ששמשאא הוא רשע מרושע רויידף וכו', ובכל זאת אם יציעו לו בחורה שעולה להר הבית בהיתר של רבותיה - יש לי משום מה תחושה שהוא (ואולי גם היא) יבינו עוד לפני הפגישה שזה פשוט לא יעבוד...

הראשית, אומרים משהו אחד - ולמרות שהיא מבינה שיש רבנים אחרים שמתירים, עדיין ככל הנראה מפריע לה הקטע הזה שהוא עושה משהו כזה - אחרת לא הייתה שואלת. לא צריך להיות פריק של האיסור לעלות כדי לחשוש מהבדלים הלכתיים ומשונות הלכתית ואידיאולוגית ועקרונית גדולה מידי, שכן, יכולה להתבטא ג-ם בתחום הזה. בדיוק כמו שהשונות והאידיאולוגיה וכו' וכו', יכולות להתבטא גם בתחום לבישת פאה, או בכל תחום הלכתי אחר...)

האם יש הבדל מהותי בין תלמיד בישיבת אלון מורה או הר ברכה שעולה להר הבית לתלמיד בישיבת בית אל שלא?

יותר מזה, בתוך ישיבת הר עציון.
אחד שהולך לפי הרב משה לכטינשטיין שלא עולה ואחד שהולך לפי הרב מדן וכן עולה.

האם בהכרח יש הבדל כה גדול בינהם?<

לא נראה לי.

היא חקרה וביררה אותו, והיא ממש איתנה בדעתה, אי אפשר לשכנע אותה אחרת, ומבחינתה כל מי שעולה להר הבית מביא עלינו עוד פיגועים - אז אולי באמת לא שייך שיצאו.

ספר לי כשתמצא את הבחורה הזאת.

הבחורה שפתחה את השרשור, למשל, ממש לא כזאת. ומתוך מה שהיא כתבה, נראה לי שדיבור ארוך עם המדוייט יספיק בהחלט כדי להרגיע אותה.

אבל לא להמציא איסורים שלא כתובים בתורה ובחז"ל.

והתלבטתי אם להוסיף עוד משפט. בסוף החלטתי שאין צורך. עכשיו התעורר הצורך.

אז המשפט הוא:

(וכן מנהג שנהגו כל ישראל שיש לו תוקף מחייב).

א. זה ביום מאוד ספציפי, כך שאין חשש שתותר הרצועה. בשום יום אחר לא התירו. גורם הזמן הוא הרבה יותר משמעותי מגורם המניע, כי הוא אובייקטיבי וגלוי.

ב. הטבילה בכלל לא נעשתה באופן של טבילה הלכתית, אלא כמו טבילת עזרא, ואף גרוע מכך, שכן לנשים יש גם את עניין הבדיקות.

זה משהו גלוי. בניגוד להר הבית שזה בכל זמן, וממילא כל אחת יכולה לטבול מתי שבא לה וזה כבר לא חריג ומוזר. יש שוני מהותי, ולכן אי אפשר לדמות מילתא למילתא.

ולכן גם לא צריך ראיות שאסרו, כי פשוט היה איסור כולל, וממילא גם להר הבית.

אין "המון עדויות", אלא עדויות מעטות, ובכולם מדובר בבודדים ובאירועים חד פעמיים. לא הייתה מציאות של עליה סדירה, וממילא אין שום תמיהה שלא הזכירו את הנשים.

והמנהג כולל כל טבילה (כאמור, למעט יום אחד בשנה בקצת קהילות). אי אפשר לבוא ולהחריג פתאום טבילה להר הבית, רק בגלל שזה לא היה מצוי. בפועל, אסרו כל טבילה.

שפנויות לא תטבולנה?

לא ברור לי מה ניסית להגיד. לא טענתי שלא התירו בערב יום כיפור. מה שטענתי שאין בכך כל ראיה להרחבת ההיתר.

יש לך מקור מוסמך למה שכתבת על הרב שמואל אליהו? למיטב ידיעתי גם לגברים הוא לא מתיר בגלוי ובאופן ברור.

סליחה על הבלבול.

קראתי ברפרוף וישבתי שדנתם בעליית נשים באופן כללי.

אם לא, מתי לדעתך הוא התחיל, ומי ייסד אותו?

אתה מסכים שבפועל רווקות לא טובלות, אין רוח חכמים נוחה מזה כלל, ואף יש הוראה רשמית לבלניות שלא לאפשר טבילת רווקות?

האם אתה טוען שכל זה התחיל ממש בדור האחרון, ולפני זה פנויות טבלו חופשי?

כמצב נתון. גם אם הוא לא פוסק זאת.

הלכתי לראות שוב. אכן טעיתי, ואין להבין בדבריו על המנהג, במנותק מסברתו, אלא הם באים כאחד.

ועל שניהם נראה פשוט וברור שכוונתו אף לאסור הטבילה, ולא רק לבטל את הטבילה הסדירה, שאחרת מה הועילו חכמים בתקנתם?

כיצד אפשר לקיים דבריו "אדרבה אם היתה טובלת, היה בה מכשול", וכן מש"כ בשם הרמב"ן "שבטלוה בדורות האחרונים, משום דהויא חומרא דאתיא לידי קולא: שיבאו בה לידי מכשול, להקל באסורא דרבנן".

אמנם ברור שעיקר המכשול הוא במציאות שבה כולן טובלות באופן סדיר, ועם זאת, ברור שלא סר המכשול אם כל הרוצה לטבול תבוא ותטבול.

ואף הרב ישראל אריאל מודה שקיים מנהג, אלא שמחלק וטוען שבנידון של הר הבית יש להתיר.

"כפי שקבע הריב"ש בתשובה, שאין בנות ישראל רשאיות לטבול לנידתן"

"אך לא התכוונו חכמים לאסור את הטבילה בכלל, אלא בדורות הגלות..."

ולכן סביר בעיני שכך הבינו גם רבים אחרים, גם עם ראיית הדברים במלואם.

לגבי הסיפא של הדברים, מה תאמר על תופעות כמו כפות המנעול, שמעודדים מודעות להר הבית ועלייה להר הבית, לאו דווקא בטהרה? האם גם הם דבר מוכרח, כחלק מהכסיפה לגאולה? אני סבור שאת ההשלכות האמוניות יש לעשות בתום הדיון ההלכתי, ולא כחלק ממנו.

רק טענתי שאי אפשר להגיד ש"מוכרח" שיקלו, כי זה חלק מתהליך הגאולה. זה הכל. הדיון צריך להישמר ברמה ההלכתית בלי עירוב גורמים חיצוניים. 

על גבי הטענה שיש מנהג, ועל גבי הטענה שסברתו עודנה תקפה וקיימת בימינו כמאז - נראה שאין להוכיח מטבילת גיורת, ולא מטבילת ערב יום כיפור שנהגה במקצת קהילות.

לגבי ערב יום כיפור, עניתי כאן, ולגבי גיורת, גם הוא אינו דומה, שכן טבילת גיורת זהו מאורע חד פעמי, עם קול ופרסום, בליווי בית דין, ואין חשש שיפרוץ את התקנה כולה, כמו במקרה של עליה להר הבית.

שונים בחומרתם רק במעט. כמו כן, אני לא זוכר בדיוק מה דין גיורת שטבלה מבחינת נידה. היא נחשבת לטהורה?

לגבי הר הבית, ברגע שיש היתר גורף, זה לא ממש משנה אם טבילה פלונית מפורסמת. יש פרסום כללי לעניין. החשש הוא לא שאותה טובלת תחטא, אלא שהתקנה כולה תתרופף, וטבילת פנויות תיעשה מחזה נפוץ ולא חריג, וממילא תהווה כר פורה גם למניעים אחרים.

אלא בהשלכה הציבורית של העניין. דיבורים על חיי טהרה ומודעות לטהרה זה יפה בתיאוריה, אבל בפועל זהו מדרון חלקלק ופריצת הגדר.

אך איני חושב שהדקדוק הלשוני הזה יכול להתגבר על הסברות שהריב"ש מדגיש. אי אפשר לנתק את הדברים מהמכלול שהם מציגים.

הרמב"ן אכן לא מדבר על טבילת פנויות, אבל לא בכדי הריב"ש מקשר את דבריו לנידון זה, כי הסברות לגמרי זהות.

לפי דבריך, אם הריב"ש היה נשאל שאלת המשך שתוכנה הוא: הבנתי, לכן ביטלו את המנהג לטבול, אבל האם פנויה שרוצה להיות טהורה יכולה לטבול כאוות נפשה? - הוא היה עונה: ברור, מה הבעיה? בכלל לא דיברתי על זה.

אני חושב שזאת הבנה ממש מוטעית בדבריו.

עולם כמנהגו נוהג, נשואות טובלות, ופנויות לא.

בדור האחרון התעורר הצורך משני כיוונים: א. קביעת נהלים רשמיים לשירותי המקוואות של המדינה. ב. סברות מזרוחניקיות שבאות לטהר שרצים נעשו יותר ויותר פופולאריות בדורנו. היו תקופות שמי שרצה להתפקר פשוט התפקר. היום הם באים ומנסים לבטל את ה-7 נקיים, את חובת כיסוי הראש וכו'. (ואני חלילה לא טוען שטבילת רווקות להר הבית זה חלק מהגל הזה, אלא רק להסביר את הצורך.)

ולא היה זכר לדבר כזה במשך דורות רבים, למעט עדויות מעטות על חלק מהקהילות שנהגו שפנויות טובלות יום אחד בשנה, טבילה מעין טבילת עזרא.

האם אתה טוען שההיסטוריה שונה? שעד לפני 30 שנה פנויות טבלו דבר שבשגרה, ופתאום נתהפכה הקערה על פיה?

ממילא אני מפרש את דברי הריב"ש על ביטול הטבילה כביטול אקטיבי, שכולל בתוכו גם איסור.

אבל לומר שהרבנים, שחלקם לא כ"כ צעירים, משוכנעים שיש מנהג כזה מדורי דורות כאשר הוא לא היה קיים עד לפני שלושים שנה?

כי אם דיברו רק על עיו"כ, הסברתי את החילוק והשוני שלא מאפשר להרחיב את ההיתר.

מה גם שבטח שרבנים יכולים לאסור דברים על סמך המציאות העכשוית ועל סמך הבנתם את המקורות ואת דרך הפסיקה שראויה לפי דעתם. בדיוק כמו שהרוב פוסקים שאסור חשמל ביום טוב ויש רב או שניים שמתירים חשמל ביום טוב - איך בכלל האוסרים אסרו חשמל? אסור להם להמציא איסורים שלא כתובים בתורה ובחז"ל...

אלא שכמובן אתה מסלף - ניתן כוח לחכמים לפסוק הלכות וזה דבר שקורה בכל יום ויום, הם פוסקים הלכות ומחדשים הלכות ומתאימים את ההלכה למצבים שהיא לא הכירה קודם (אני לא אומר שזה בהכרח קשור קשר ישיר דווקא להר הבית, אבל זה העיקרון - כן, אם רוב רבני ישראל דהיום אסרו לעלות להר הבית ממגוון סיבותיהם ההלכתיות - קצת מגוחך להגיד ש"הם ממציאים איסורים שלא כתובים בתורה ובחז"ל) כי זה בעצם הוצאת שם רע על רוב מניין ובניין רבני וחכמי ישראל מאז קום המדינה - ועוד לפני, למעשה, אבל זה היה פחות רלוונטי ממילא - ועד היום.

שיהיה, אני לא הולך להיכנס לפינה הזאת. ברור לי שלא ייתכן שכל הרבנים ממציאים איסורים שלא כתובים בתורה ובחז"ל, ואפילו אני הפעוט מבין לפחות חלק מהשיקולים שלהם לאסור - אבל גם ברור לי שבכל מקרה לא למדתי הכל ואני לא יודע עד הסוף כל מקור והסבר שהם מתבססים עליו כשאוסרים לעלות.

כן, גם לכוח הכמות הרבנית יש כוח אמיתי, ג-ם כשאין סמכות הלכתית יחידה כמו הסנהדרין.

כרת זה מהתורה.

גזירות מאוחרות - אפשר לגזור, אבל התוקף שלהם מוטל בספק גדול. הן יכולות לחייב רק אם הן התקבלו למעשה בכל ישראל.

אתה מערבב בהודעתך דברים שלא קשורים, כמו החלת דינים מקובלים על מציאויות שמתחדשות, כמו חשמל לדוגמא. בהר הבית זה לא הנידון. מבחינה הלכתית המציאות היא אותה מציאות בדיוק כמו בזמן הרמב"ם.

שכל הסיבה שלה שלא יעלו זה בשביל שלא יעלו כולם בלי לטבול קודם כמו שצריך. 

(וישמצב שזה גם קטע של פוליטיקה.)

וזה הציטוט שלך שם למעלה - אני לא ראיתי את זה בדברי הרבנות הראשית - ועל זה התרעמתי. שאת מחליטה בשביל הרבנים למה הם החליטו מה שהם החליטו כי זה מה שאנשים אחרים בעלי אינטרסים לא פחות בעניין הזה, טיפטפו לך.

מתי בפעם האחרונה שאלת את הרב הראשי לעומק - ואת זה שלפניו ולפניו ולפניו - למה הוא אוסר? ומהן כל הסיבות שלו?
 

אז כן, הוא יגיד לך "מסתכן בכרת" כי בשבילו זה מסתכן בכרת! את יכולה להגיד שב-ש-ב-י-ל-ך זה לא מסתכן בכרת, אבל מאיפה היומרה להחליט בשבילו שהוא לא יוכל להגיד שזה מסתכן בכרת? זה שאת לא חושבת ככה לא אומר שלא אסור להגיד את זה.

היהנראה שאת די מנסה להשתיק את הדעה שלו ש"לא יעיז" לחשוב שזה ככה, שזה הסתכנות בכרת - וזה מה שהדליק אותי.

את יכולה לחשוב מה שאת רוצה וזאת זכותך המלאה - אבל לבטל דעה הלכתית לגיטימית ונפוצה של מישהו אחר ולהגיד לו שאין לו זכות להגיד אותה, זה גובל באנרכיה הלכתית.

שכתבתי. את לא חייבת כמובן לענות ואני אבין לגמרי. אל תעני, אני את מה שהיה חשוב לי להבהיר הבהרתי, אם קראת יופי אם לא, טופי. (סתם בגלל החרוז )

ב"ה

אבל אחרי שתתחתני בעז"ה

תגלי שרוב השיחות שלך עם בעלך יהיו על :

מי ישטף את הכלים, מי יקח את הילדים לגן.

מה עבר עליך/עליו היום ?

ולא כל הדברים האידיאלים האלו.

כך שכן חשוב אדם בעל מידות טובות ותקשורת טובה.

ואת כל השאר תעבירי לעדיפות ב.

מאסכולת תורת החיים?

או נערת גבעות עם ממלכתי רצח?

בעצם לפי מה שאתה אומר על אידיאלים אין מה לחתוך כי זה לא מה שישנה.... ? הבנתי אותך נכון? כי לטענתך זה לא משנה עם האידיאלים שונים ברמה כזו או אחרת, במילא בזוגיות זה לא יבוא לידי ביטוי...?

לדעתי זאת טעות כמובן.

תראי את הדור של ההורים שלך.

כשלא היו את כל החלוקות האלו. 

והם חיים יופי.

גם אם אחרי 20 שנות נישואין - האחד הלך לכיוון כזה ו השני לכיוון האחר.

מה שאני אומר - זה "כמה זה יבוא לידי ביטוי"

זה כן יבוא לידי ביטוי - השאלה - כמה.

ולדעתי  - הכמות הזו - לא שווה את ההפסד של בחור עם מידות טובות.

יש נושאים עקרוניים, שמלווים את כל החיים. למשל, מחוייבות להלכה.

יש אנשים שאידיאל מסויים תופס מקום מרכזי בחיים שלי [נניח, מי שמתמסר ללימוד תורה, מי שמנהל מאבקים אידיאולוגים שכוללים מעצרים והרחקות וכו' ויש להם השפעה לא פשוטה על כל החיים].

ב"ה

אני מצטט

"הכל טוב ויפה בבחור , וזה יכול להיות מאוד פונטציאלי , אבל עולה להר הבית"

כלומר - רוב ככל האידלים מתאימים לה. 

רק אחד - שעליו יש מחלוקת גדולה בין הרבנים - לא. 

אז לכל אחד מהם יש על מה לסמוך  - כלומר שניהם מחוייבים להלכה וכו, 

וכמעט כולם בשרשור הזה מנפחים את ההבדל הזה למשהו לא מציאותי בכלל. הגזמתם.!

אתם צריכים לשאול את השאלה הזו בפרום "נשואים משהו.."

ושם תקבלו קצת פרופרציות על מה באמת מעניין זוג נשוי.

"פשוט זה מעיד על איזה שאיפה והתנהלות אחרת בעבודת ה'.
 על פי מי ועל מה אתה הולך , הרי רוב גדולי ישראל אוסרים. וזה נפקמינא לעוד דברים במציאות."

כדאי לראות גם את התשובות של שמש אא, שמתייחס לחשש הנזכר, מבין אותו, אבל טוען שבד"כ זה לא המצב.

על כל פנים ההיבט הזה של הדיון  רלוונטי לחיי נשואין. תהיה המסקנה שלו אשר תהיה.

משמע מהציטוט שבכל שאר הדברים - הבחור בסדר גמור.

כך שכנראה - הוא כן הולך אחרי רבותיו. 

ואינו "אנרכיסט של הלכה" כפי שהובא. 

אם נשים את השאלה בפרופוציה של המקרה הספיציפי הזה.

זה כמו לשאול  

הכל טוב ויפה בבחור , וזה יכול להיות מאוד פונטציאלי , אבל שומר 3 שעות. 

מה ההבדל?

יש לו רבנים גדולים שעליהם הוא כנראה סומך.

אז הוא עולה להר.

ואת לא.

אל תכריחי אותו לא לעלות והוא לא יכריח אותך לעלות.

קוראים לזה זוגיות !!!

ואני במקומך הייתי קודם כל בודקת את עצמי למה אני כזו 'קונטרול פריק'.

גם מחלוקות אידיאולוגיות יותר כבדות  לא משמעותיות לחיי הנישואים

כמובן שכמו שאמרת באישי והסכמתי איתך - מישהו/י שזה לא עקרוני מידי לו/לה - בסדר, יוכלו להסתדר ככה - אבל שני אנשים שלא עקרוני X ולה עקרוני ההיפך מX - זה מתכון לאסון - אתה לא חושב ככה?

אתה מכיר מישהו שטוען ששני קיצוניים מוחלטים בדעה הזאת, זה לכאן וזה לכאן - ששניים כאלה יוכלו לצאת ולהתחתן וזה יהיה סבבה ולא יפריע בכלל?

לעניות דעתי זה כמו שמישהו שמוכן רק שילדיו ילכו לממ"ד, יתחתן עם מישהי שברור לה שהילדים שלה הולכים אך ורק לרשת החינוך של ש"ס - זה פשוט לא יעבוד, כמה שירצו...ככה אני מאמין לפחות. אולי מישהו אחר חווה את זה על בשרו וזה הצליח.

רק ה'!!!, לפחות, הגדירה את עצמה כאן כאחת שזה לא בנימי נפשה, ולכן הצליחו להסתדר עם זה - אבל מי שכן עקרוני לו - לא יסתדרו, לדעתי.. (וגם להיפך - גבר שרוצה קצת לעלות ואישה שבתוקף מסרבת, אולי יסתדרו כי הגבר בסוף יוותר על שאיפתו...כמו שדיברנו).

http://mount-home.blogspot.co.il/

חבל על כל הוויכוח שלכם.
אם יש לבחור רב שתומך בעניין העלייה להר הבית (ובאמת שלא חסר רבנים שתומכים)
אז, אולי כדאי שתקשיבי למה שהרב חושב, ואז תחליטי אם זה באמת כ"כ מפריע לך.

הפסיקה של הרבנות לאסור עלייה להר הבית היא רק בעשרות השנים האחרונות.
אבל הפסיקה היא גורפת, ולא מחלקת בין האזורים המותרים והאסורים. (משיקולים שונים)
וכאן מתחילה הסוגיה...
 

אם את רוצה להכיר את הבחור טוב יותר... על כל השקפותיו..
פשוט כדאי שתשבו על קפה ועוגה אצל הרב שלו.

בהצלחה! 

ב"ה

אני ממש מופתע מכך שאנשים ממליצים לבחורה לוותר על בחור טוב.

רק כי יש להם מחלוקת הילכתית כזו או אחרת.

בעיני זה טירוף - וזה אחד הדברים שמעקבים הרבה רווקים - הדרישה שבן הזוג יתאים 

לדרישות שלהם ב 100%. 

בזמן החיפוש אדם צריך לשים לב מהם התכונות המשמעותיות לחיי הזוגיות , ומה תכונות שפחות רלוונטיות לכך.

השאלה האם הוא עולה להר הבית או שלא - לא רלוונטית .

ולגבי השאלה שלך

גם למעשה חינוך הילדים. 
לא תעלה ביחד עם הילד רק בגלל שאישתך נגד עליה? 
איזה מין חינוך זה?! 
מה תגיד לו, כן זה מצווה רק שאמא שלך חושבת שזה אסור? מה?!

תגיד לו - זו מחלוקת גדולה בין הרבנים בדור שלנו.

ואני קיבלתי את הפסק הזה והיא את הפסק האחר.

אנחנו אוהבים למרות שאנחנו לא חושבים הכל אותו הדבר.

כך בני היקר תלמד לכבד גם את מי שחושב אחרת ממך.

ואל תדאג - כשתיהיה נשוי - יהיו לך הרבה מחלוקות עם אשתך.

ולא רק על דברים כל כך עקרוניים.

יש מחלוקות שהן לא רק הלכתיות אלא אכן מעידות על תרבות או מנטאליות מסוימת, ובמקרים מסוימים זה כן יכול להיות דבר שעדיף לא להיכנס אליו. במקרה הזה זה ממש לא נראה לי, זה יותר נראה משהו שנובע מחוסר ידע בסיסי ("אני יודעת שהרבנות היא הקובעת"), ומסטיגמה מסוימת על אופים האישיותי של העולים להר, שיכולה להתנפץ בקלות, ונראה שאכן התנפצה לפי תגובתה לשמש אא.

בנוסף, באמת יש אנשים מכילים יותר ומכילים פחות, יש אנשים שמכילים יותר בנושא האישיותי ופחות בנושא השקפה, ו(בעיקר) אנשים שההפך... כל אחד צריך לדעת מהן יכולות ההכלה שלו.

תודה.

כשאני פגשתי את בעלי, הסוגיה היתה רצח רבין.

בעלי נמנה על תלמידי הרב כהנא, לא המופרעים, כי אם לומדי תורתו במסגרת ישיבתית.

כשהועלה הנושא והבנתי שכאן תהיה נקודה של חילוקי דעות, בקשתי להעביר נושא וכך המשכנו את הפגישות בטוב ובנעימים ומשם לחתונה וילדים וכו'....  ואין שום נפקמינא למה שהוא חשב אז על רצח רבין וגם לעובדה שהוא עלה להר הבית.

צריך להרגיש את רמת ההתאמה בכל מישור אחר ולהקשיב לאינטואיציה ומעבר לכך - אתם תצמחו ביחד, ותהיינה לכם השפעות הדדיות מבחינת השקפת העולם.  מה שחשוב ואמיתי זה מידות, דרך ארץ, יראת שמים ובעיקר - ענוה שתביא להקשבה וקבלה.

בהצלחה!

מישהי אחרת לא הייתה מעבירה נושא, אלא פשוט חותכת על העניין הזה. אי אפשר לקבוע בזה מסמרות. ברור שככל שהפער גדול יותר - יש יותר פוטנציאל לחוסר התאמה, אבל גורם משמעותי לא פחות זה עצם רמת העיסוק של שני הצדדים בעניינים השקפתיים, וכמה זה בנפשם.

אני אישית לא הייתי יכול להתחתן עם מישהי שחוגגת את יום העצמאות, ולא פתוחה לשמוע בנושא. הרבה אנשים אחרים בישיבתי, למרות שגם הם לא חוגגים, מן הסתם היו מסתדרים בחיי נישואין כאלו.

נניח שאת ספרדייה והוא אשכנזי. ספרדים- לא אוכלים לא חלק. אשכנזים- כלומר גם הוא- אוכלים. אז מה?!

גם אם חשוב לך יראת שמיים, כל עוד הוא נוהג על פי דעת גדול תורה כמו הרב דב ליאור, זה לא אמור להוות שום בעיה.

קיצר, לא לפספס!!!

יש רבנים שמקבלים את זה שיש פוסקים שלא חושבים כמוהם, ויש רבנים שלא מסוגלים להכיל דעות שונות משלהם.

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.