ראיתי שהמון מקילים לעצמם דברים שממש ברור שלא צריך.

אגב לא ידעתי שזה מוחק ראיות אסורות, מעניין וחשוב! תודה.

עוד סגולה מהאר"י כמדומני שמוזכרת בהרבה מקומות זה להרבות בצדקה בחנוכה, מתקן את פגמי הנפש.

בדיוק לפני כמה ימים שמעתי שיעור בנושא ,הרב אמר שזה ממש אסור גם לנשים

ואסור גם להגיד "איזה חתיך הוא"..וכו'

כי מובן מאליו שהבת שלי לא הייתה אומרת לי את כל צפונותיה.

אני מכיר את העניין מהנשים עצמן (בעוונותי, לא צדיק או משהו), לא ממה שנשים נוטות לספר אחת לשניה.

גם גבר יכול לספר לעצמו שהוא לא חשב אף פעם דבר אסור אחרי שראה דברים כאלה ואחרים.

האם את יכולה להעיד את זה על עצמך?

אז נכון, לפי הדעה הרווחת לנשים יותר "קשה" להגיע מכאן לשם, אבל ההלכה עדיין אומרת שאסור.

עריכה: לא קלטתי את הקטע של אם היית בת חח

נ.ב, אם היית גבר היית רואה איך מלללללללא נשים בוהות בגברים ברחוב, גם נשואות.

זה שפחות מדברים עם גברים על ענייני לבוש בצניעות זה כי אף גבר שפוי לא הולך חשוף (מחוץ לתל אביב).

הלכות צניעות הן כנגד ה', והטעם לכולן הוא "מלא כל הארץ כבודו", זה לא קשור למי מסתכל עליך.

אני אומר לך, בתור עובדה, שכל הבנות שאני מכיר, דתיות וחילוניות, שלא משקרות לעצמן או לא ילדות בנות 16 ומטה, מודות ואומרות ושומרות על העיניים לעצמן.

ואם אתן, שתיכן, טוענות שמעולם לא חשבתן על דבר לא צנוע, אפילו לרגע קט, אני אתפלא מאוד.

הרי ידוע שיצר הרע הוא זה שגורם לאנשים להביא ילדים לעולם, האם אתן לא עתידות לכך?

ומה עם כל הנשים שבוגדות? הן עושות את זה מעודף צניעות?

נא להיות אמיתיים עם עצמנו! יצר הרע משחק על הפער הזה בין האמת לבין מה שאנחנו מוכנים להודות בו.

יומא סט עמ' ב

"אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה. בעו רחמי, ואמסר בידייהו. אמר להו: חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא. חבשוהו תלתא יומי, ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח. אמרי היכי נעביד?נקטליה- כליא עלמא. ניבעי רחמי- אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי. כחלינהו לעיניה ושבקוהו"

מסופר שם שחכמים בטלו את היצר של עבודה זרה.. אמרו כיוון שזו עת רצון נבטל גם את יצר העריות..

התפללו ונמסר בידם היצר. אמר להם: תדעו לכם אם אתם הורגים אותי יכלה העולם (כלשון רש"י- יכלה העולם שלא תהא פריה ורביה) קשרו אותו שלושה ימים, ולא מצאו אפילו ביצה אחת בכל ארץ ישראל. ואז חשבו מה לעשות איתו וכו'..

גם במסכת סוטה דף מז כתוב

"תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.

מפרש רש"י: יצר. של תשמיש תקרבנו בימין שלא יקוץ בפריה ורביה

אני זוכר לפני שחזרתי בתשובה היינו בים חבר'ה (בנים בנות) 

פתאום עבר לידינו איזה בחור שרירי משהו מפחיד.. . חלק התסכלו ואחת אפילו מלמלה לעצמה "הלואי שיבקש ממני למרוח לו קרם שיזוף על הגב" והיו חלק שלא הסתכלו...

בקיצור..ממה שאני מכיר...זה סתם ויכוח אין הכרעה לשום צד..

אחת רואה בחור בלי חולצה בים.. השניה רואה ברחוב או בסרט כלשהו...

דווקא זאת שבים יותר תידלק? וזאת שברחוב חסינה מהרהורים?

מה זה קהל יעד... בחורה זה בחורה!  בים, ברחוב, וגם על הירח

ושהפריזו פה ב"הלכות" כביכול.

לא במקרה המקורות שעוסקים בענין, זה רובם ככולם סיוג הסתכלות של גברים ולא של נשים, ללא סתירה לכך שגם בחורה צריכה להיות "נורמלית" ולא להפריז במה שלא מתאים.

וכשמעלים ענין בצורה יותר מידי "אובססיבית", זה עלול בעצמו להכניס לאנשים מה שלא עולה על דעתם..

לגבי הבהיה אני מעיד כגבר, שנשים מסתכלות בלי סוף.

לגבי עניין הצניעות של נשים, אני לא מעיד על הדבר מהעולם הפנימי שלי, אלא מנשים שיודעות על מה הן מדברות.

אולי אתן ב"ה תמימות כי לא ראיתן כלום, אבל גם אני כשהייתי צעיר הייתי ילד תמים שלא התלהב מכלום.

נראה לי שלהתרועע בפורום עם גברים גורם קצת לזילות של עם ישראל בעינייך.....

אה כן, זה גם גורם לך להגיד שאת יותר חכמה מההלכה 

עליך!! את יוצאת נגד ההלכה שהובאה לעיל בשם כולם עכשיו ואת אומרת לי שאני הבעיה?

ההנחת יסוד שלך היא המעוותת שהרי אף אחד מהפוסקים לא הזכיר אותה!

המחלוקת היא על סתם הסתכלות, יש הבדל בין גבר לאישה. השאלה היא אם ההבדל הזה מספיק להתיר הסתכלות סתמית.

אני מנסה להבין איך הגעת מסתם הסתכלות ללהתיר להסתכל על גבר חשוף... ואת אומרת לי למצוא חברה טובה יותר? כנראה שאני צריך לברוח מהדיון הזה.  

את יכולה תמיד לחזור בתשובה...

להסתכל סתם ככה, באקראי, מותר. אבל להסתכל על גבר חשוף?

אתה מדבר על המדרש על הפסוק, פשט הפסוק הוא ראיית העיניים ומשם גם הפוסקים מביאים את ההלכה.

אתה רוצה להגיד לי לאן בת מגיעה או לא מגיעה? זה לא הדיון, הפוסקים לא סוברים כמוך.

ואם בדברי חז"ל עסקינן, מובא במפורש במסכת סוטה בנפש גבוהה והמהרש"א שם מסביר שנפש גבוהה הוא אדם הנוהג להתדר בלבושו ולקשט עצמו ודבר זה מביא אותו לבסוף שהנשים נכשלות בו כמו במעשה יוסף (שסלסל בשערו וכו'), זוהי לא מסקנת הגמרא לדרשה, אבל הדבר מובן מאליו שמי שהוא בעל נפש גבוהה, מושך נשים להסתכל עליו, גורם לאשת-אישיות לצוד אותו.

ואם כבר הבאת מספר החינוך, תביא אותו כמו שצריך! לאו דלא תתורו במפורש אצלו נכתב לגברים ונשים.

כתוב שם במפורש (טרחת נורא להשמיט): "ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות."

להבא תלמד את הסוגיה כמו שצריך ותתייחס לפוסקים, ואל תסמוך על הרב גוגל ועל הרבנית ויקי פדיה.

עריכה: למקרה שלא שמת לב, גם התרת על פי ההבנה שלך ברמב"ם לגבר להסתכל באישה כל עוד הוא לא אחד שלהוט אחרי העריות. ולכולי עלמא (וציינתי מקורות), אסור לאישה להסתכל על מנת לזון בגבר וזה גם מובן בדברי הרב פיינשטיין שבא להקל.

הרב פיינשטיין והרב מאיר ערבה הם שמתירים הסתכלות סתמית לגמרי, וגם הרב פיינשטיין במפורש כותב שזה רק אם זה באקראי ולא במכוון.

כל השאר אוסרים הסתכלות לשם הנאה בשופי.

כלומר יש רק דעת יחיד (ממה שנתקלתי, חפרתי בזה המון) שסובר כמוך.

ויש 3 רבנים שפסקו במפורש לאסור כל הסתכלות, גם סתמית.

אתה רוצה להקל בבנותייך? תהנה. אל תתפלא אם יצאו לך בנות ש"עשו בכישוף" בסוף (מעשה בבנותיו של רב נחמן, למקרה שהרמז היה דק מדי).

יש דיון גדול על זה בראשונים, הבית יוסף מסיק שם לכיוון הלא דאורייתא, לא זוכר את המסקנה לגמרי.

יש ספר שנקרא "שמירת העיניים", משהו בסגנון, שעשה את הדיון בראשונים והעלה לאסור.

כל האחרונים שהבאתי לך לעיל אומרים לך שיש בזה בעיה, חלק הארי מהם אוסרים אפילו סתם הסתכלות.

אז איך אתה כל-כך בטוח שהבנת נכון את הרמב"ם ואת החינוך? ועוד קורא לי קראי... לחיי! 

בתגובה הראשונה. תסתכל במקורות שציינתי, יש את רובם בגוגל.

לשניים מהם יש לי קישור אם תרצה.

אגב לא אמרתי שמבינים את הפסוק בלי חז"ל, אלא במקום שהבאת, הבאת דרשה, לא הלכה. הדרשה לא באה לבטל את הפשט, אלא להוסיף שלא רק ראיית העיניים אסורה, גם המחשבה (דבר שכולם טועים לחשוב), ולהגיד שזה לא רק מדרבנן כמו ב"ונשמרתם מכל דבר רע", אלא שזה דאורייתא גמור.

אתה רואה בבירור בפוסקים שהם לא מתייחסים לפשט הפסוק כמו שאתה אומר, זאת הנקודת מוצא שלי.

הסברות יכולות להמשך עד מחר אבל ברור לגמרי מה הדין.

מדובר על הסתכלות בעלמא בכלל שיש לגביה מחלוקת.

כולם ידעו קצת יותר חז"ל ממני וממך ביחד פי בערך 100 אם לא יותר.

אתה יכול לדייק עוד 20 שנה.

תעיין בתשובות, גם אלה שבאים להקל כמו שאתה מנסה ואלה שמביאים את הראיות שאתה הבאת לא הביאו את ההלכה כמו שאתה מביא.

זו לא חכמה גדולה ל"מימני גברי", כך לא פוסקים הלכה. פוסקים על פי האמת. נקודה.

אני ת"ח ועיינתי רבות בסוגיות אלו. 

"מביטות בנויו של שאול ולא היו שבעות ממנו, דברי ר' יהודה. אמר לו ר' יוסי, אם כן עשית בנות ישראל כזונות! והלא כשם שאי אפשר לזון את עיניו מאשה שאינה ראויה לו, כך אי אפשר לאשה לזון את עיניה מאיש שאינו שלה".

אין קביעתו של ר' יוסי נפסקה להלכה, כמו שהאריך להוכיח מהר"י טייטלבוים (אב"ד סאטמר) בתשובתו ב'טהרת יו"ט' חלק ו' עמוד מב ע"ש. ולדוגמא ראיה מוכחת שהביא שם - הרי בבבא מציעא פד,א מצינו שר' יוחנן, שהיה יפהפה ביותר, היה יושב על פתח בית הטבילה על מנת שהנשים היוצאות מן הטבילה יסתכלו בו וביופיו במיוחד, וע"י כך יהיו להן בנים יפים כמותו ולומדי תורה כמותו.

וכן מוכח מצורת הבניה של עזרת הנשים בשמחת בית השאובה שהיתה בבית המקדש, וע"ש עוד.

לגבי אשה נפסק "כל גוף האשה ערווה (רמב"ם ק"ש ג,טז), וכל כל הסתכלות של גבר בה על מנת להנות, אסורה, ואפילו באצבע קטנה שלה.

אבל על גבר חז"ל לא קבעו כך, ורק ערוותו ממש נחשבת ערוה, ורק שם אסור לנשים להסתכל.

בשאר גופו מותר, ומי שרוצה להתקדש יותר ולא להסתכל כי זה מרגש אותה, משובחת.

וברור שאם זה מוביל להרהור אסור (שמציירת בדמיון נגיעות ביניהם וכד' ח"ו) גם לאשה אסור להסתכל.

יותר מכך חז"ל לא שיערו לאסור כלל.

ואגב לענ"ד ברור שאיסור "לא תתורו" לדעת הרמב"ם הוא רק איסור בהרהור ע"ז ולא בפריצות. הוא חזר בו ממה שכתב בסה"מ. איסור הרהור הוא מדרבנן ואכמ"ל.

אז חדל מלהוכיח את בנות ישראל הכשרות ובטח לא בלשון חריפה.

גם למידה בספר היא לא מספיקה כדי לפסוק הלכה. כדי לפסוק הלכה צריך גם ללמוד ישירות מתלמידי חכמים ולא רק לקרוא את הספרים שלהם או לשמוע מהם הלכות.

אני רוצה לראות גבר אחד נורמלי שיגיד שאין לו בעיה  שאשתו תהיה פרוצה גם בהסתכלות "סתמית" על גברים או רואה סרטים לא הכי צנועים. כמובן שהיא לא עושה שום עברה זה מותר לאישה. אני רוצה לראות אבא אחד נורמלי שיודע שהבת שלו עושה דברים כאלו "מותרים" ולא מפריע לו בכלל.

כך אמרו חז"ל, והכוונה היא שמה שמעורר את היצרים הוא שונה בין שני המינים.

האיש מתעורר מדברים חיצוניים כגון מראה אישה, ואילו האישה מתעוררת מדברים פנימיים כגון מילות שבח מהגבר ואפילו עצם העובדה שהוא מסתכל עליה.

הדברים ידועים אצל כל פסיכולוג מתחיל, ואצל כל מי שעוסק אפילו קמעא בענייני זוגיות.

כמובן זה לא קיצוני לחלוטין ויש מהתכונה השניה גם אצל המין האחר - אך באופן מודגש הרבה הרבה פחות.

האיש נמשך לאישה והאישה רוצה להימשך לאיש. 

זו הסיבה שבנים מתפתים להסתכל על בנות, וזו הסיבה שבנות מתפתות להתלבש שלא בצניעות. 

כל אחד והיצר שלו, כל אחד והאתגר שלו.

זה דבר מאוד חשוב לדעת שיש הבדלים בין המינים, ואין להעתיק את החוויות של המין האחד אל החוויות של המין השני (וכמובן גם כל אדם הוא שונה, אבל יש דברים אופייניים לכל מין)

לא כ"כ הצלחתי להבין מהדיון כאן מה ההלכה אומרת על זה אבל אני חושבת שזה נושא חשוב מאוד לתת עליו את הדעת, שגם לבנות חשוב מאוד שישמרו על טהרת הראייה והמחשבה שלהן.

אני חושבת שאחד הדברים המרכזיים שיכולים להיות בעייתיים בקטע הזה זה לראות סרטים. הרבה פעמים יש מן תודעה כזו שדיבורים על הירהורים וכאלה זה לבנים וזה לא נכון. בסרטים הרבה פעמים יש מצבים לא צנועים שיכולים להיכנס לתודעה, אם לא בתמונות שקשה להיפרד מהן אז בתת מודע. זה יכול להיות גם בכל מיני גישות בעייתיות ולא קדושות לחיי נישואין, או דברים שרואים בסרט אבל בחיים המציאותיים הם לא ככה.

הלוואי שנצליח לשמור על הנפש שלנו טהורה וכשנגיע לקשר זה יהיה ממקום נקי.

(ואם לא ב"ה ה' נתן לנו כח לתקן ולחזור לקדושה)

סרטים גורמים נזקים, לפעמים קשים, גם לבנות. הערה חשובה מאד.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.