ראיתי שהמון מקילים לעצמם דברים שממש ברור שלא צריך.

אגב לא ידעתי שזה מוחק ראיות אסורות, מעניין וחשוב! תודה.

עוד סגולה מהאר"י כמדומני שמוזכרת בהרבה מקומות זה להרבות בצדקה בחנוכה, מתקן את פגמי הנפש.

בדיוק לפני כמה ימים שמעתי שיעור בנושא ,הרב אמר שזה ממש אסור גם לנשים

ואסור גם להגיד "איזה חתיך הוא"..וכו'

כי מובן מאליו שהבת שלי לא הייתה אומרת לי את כל צפונותיה.

אני מכיר את העניין מהנשים עצמן (בעוונותי, לא צדיק או משהו), לא ממה שנשים נוטות לספר אחת לשניה.

גם גבר יכול לספר לעצמו שהוא לא חשב אף פעם דבר אסור אחרי שראה דברים כאלה ואחרים.

האם את יכולה להעיד את זה על עצמך?

אז נכון, לפי הדעה הרווחת לנשים יותר "קשה" להגיע מכאן לשם, אבל ההלכה עדיין אומרת שאסור.

עריכה: לא קלטתי את הקטע של אם היית בת חח

נ.ב, אם היית גבר היית רואה איך מלללללללא נשים בוהות בגברים ברחוב, גם נשואות.

זה שפחות מדברים עם גברים על ענייני לבוש בצניעות זה כי אף גבר שפוי לא הולך חשוף (מחוץ לתל אביב).

הלכות צניעות הן כנגד ה', והטעם לכולן הוא "מלא כל הארץ כבודו", זה לא קשור למי מסתכל עליך.

אני אומר לך, בתור עובדה, שכל הבנות שאני מכיר, דתיות וחילוניות, שלא משקרות לעצמן או לא ילדות בנות 16 ומטה, מודות ואומרות ושומרות על העיניים לעצמן.

ואם אתן, שתיכן, טוענות שמעולם לא חשבתן על דבר לא צנוע, אפילו לרגע קט, אני אתפלא מאוד.

הרי ידוע שיצר הרע הוא זה שגורם לאנשים להביא ילדים לעולם, האם אתן לא עתידות לכך?

ומה עם כל הנשים שבוגדות? הן עושות את זה מעודף צניעות?

נא להיות אמיתיים עם עצמנו! יצר הרע משחק על הפער הזה בין האמת לבין מה שאנחנו מוכנים להודות בו.

יומא סט עמ' ב

"אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה. בעו רחמי, ואמסר בידייהו. אמר להו: חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא. חבשוהו תלתא יומי, ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח. אמרי היכי נעביד?נקטליה- כליא עלמא. ניבעי רחמי- אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי. כחלינהו לעיניה ושבקוהו"

מסופר שם שחכמים בטלו את היצר של עבודה זרה.. אמרו כיוון שזו עת רצון נבטל גם את יצר העריות..

התפללו ונמסר בידם היצר. אמר להם: תדעו לכם אם אתם הורגים אותי יכלה העולם (כלשון רש"י- יכלה העולם שלא תהא פריה ורביה) קשרו אותו שלושה ימים, ולא מצאו אפילו ביצה אחת בכל ארץ ישראל. ואז חשבו מה לעשות איתו וכו'..

גם במסכת סוטה דף מז כתוב

"תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.

מפרש רש"י: יצר. של תשמיש תקרבנו בימין שלא יקוץ בפריה ורביה

אני זוכר לפני שחזרתי בתשובה היינו בים חבר'ה (בנים בנות) 

פתאום עבר לידינו איזה בחור שרירי משהו מפחיד.. . חלק התסכלו ואחת אפילו מלמלה לעצמה "הלואי שיבקש ממני למרוח לו קרם שיזוף על הגב" והיו חלק שלא הסתכלו...

בקיצור..ממה שאני מכיר...זה סתם ויכוח אין הכרעה לשום צד..

אחת רואה בחור בלי חולצה בים.. השניה רואה ברחוב או בסרט כלשהו...

דווקא זאת שבים יותר תידלק? וזאת שברחוב חסינה מהרהורים?

מה זה קהל יעד... בחורה זה בחורה!  בים, ברחוב, וגם על הירח

ושהפריזו פה ב"הלכות" כביכול.

לא במקרה המקורות שעוסקים בענין, זה רובם ככולם סיוג הסתכלות של גברים ולא של נשים, ללא סתירה לכך שגם בחורה צריכה להיות "נורמלית" ולא להפריז במה שלא מתאים.

וכשמעלים ענין בצורה יותר מידי "אובססיבית", זה עלול בעצמו להכניס לאנשים מה שלא עולה על דעתם..

לגבי הבהיה אני מעיד כגבר, שנשים מסתכלות בלי סוף.

לגבי עניין הצניעות של נשים, אני לא מעיד על הדבר מהעולם הפנימי שלי, אלא מנשים שיודעות על מה הן מדברות.

אולי אתן ב"ה תמימות כי לא ראיתן כלום, אבל גם אני כשהייתי צעיר הייתי ילד תמים שלא התלהב מכלום.

נראה לי שלהתרועע בפורום עם גברים גורם קצת לזילות של עם ישראל בעינייך.....

אה כן, זה גם גורם לך להגיד שאת יותר חכמה מההלכה 

עליך!! את יוצאת נגד ההלכה שהובאה לעיל בשם כולם עכשיו ואת אומרת לי שאני הבעיה?

ההנחת יסוד שלך היא המעוותת שהרי אף אחד מהפוסקים לא הזכיר אותה!

המחלוקת היא על סתם הסתכלות, יש הבדל בין גבר לאישה. השאלה היא אם ההבדל הזה מספיק להתיר הסתכלות סתמית.

אני מנסה להבין איך הגעת מסתם הסתכלות ללהתיר להסתכל על גבר חשוף... ואת אומרת לי למצוא חברה טובה יותר? כנראה שאני צריך לברוח מהדיון הזה.  

את יכולה תמיד לחזור בתשובה...

להסתכל סתם ככה, באקראי, מותר. אבל להסתכל על גבר חשוף?

אתה מדבר על המדרש על הפסוק, פשט הפסוק הוא ראיית העיניים ומשם גם הפוסקים מביאים את ההלכה.

אתה רוצה להגיד לי לאן בת מגיעה או לא מגיעה? זה לא הדיון, הפוסקים לא סוברים כמוך.

ואם בדברי חז"ל עסקינן, מובא במפורש במסכת סוטה בנפש גבוהה והמהרש"א שם מסביר שנפש גבוהה הוא אדם הנוהג להתדר בלבושו ולקשט עצמו ודבר זה מביא אותו לבסוף שהנשים נכשלות בו כמו במעשה יוסף (שסלסל בשערו וכו'), זוהי לא מסקנת הגמרא לדרשה, אבל הדבר מובן מאליו שמי שהוא בעל נפש גבוהה, מושך נשים להסתכל עליו, גורם לאשת-אישיות לצוד אותו.

ואם כבר הבאת מספר החינוך, תביא אותו כמו שצריך! לאו דלא תתורו במפורש אצלו נכתב לגברים ונשים.

כתוב שם במפורש (טרחת נורא להשמיט): "ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות."

להבא תלמד את הסוגיה כמו שצריך ותתייחס לפוסקים, ואל תסמוך על הרב גוגל ועל הרבנית ויקי פדיה.

עריכה: למקרה שלא שמת לב, גם התרת על פי ההבנה שלך ברמב"ם לגבר להסתכל באישה כל עוד הוא לא אחד שלהוט אחרי העריות. ולכולי עלמא (וציינתי מקורות), אסור לאישה להסתכל על מנת לזון בגבר וזה גם מובן בדברי הרב פיינשטיין שבא להקל.

הרב פיינשטיין והרב מאיר ערבה הם שמתירים הסתכלות סתמית לגמרי, וגם הרב פיינשטיין במפורש כותב שזה רק אם זה באקראי ולא במכוון.

כל השאר אוסרים הסתכלות לשם הנאה בשופי.

כלומר יש רק דעת יחיד (ממה שנתקלתי, חפרתי בזה המון) שסובר כמוך.

ויש 3 רבנים שפסקו במפורש לאסור כל הסתכלות, גם סתמית.

אתה רוצה להקל בבנותייך? תהנה. אל תתפלא אם יצאו לך בנות ש"עשו בכישוף" בסוף (מעשה בבנותיו של רב נחמן, למקרה שהרמז היה דק מדי).

יש דיון גדול על זה בראשונים, הבית יוסף מסיק שם לכיוון הלא דאורייתא, לא זוכר את המסקנה לגמרי.

יש ספר שנקרא "שמירת העיניים", משהו בסגנון, שעשה את הדיון בראשונים והעלה לאסור.

כל האחרונים שהבאתי לך לעיל אומרים לך שיש בזה בעיה, חלק הארי מהם אוסרים אפילו סתם הסתכלות.

אז איך אתה כל-כך בטוח שהבנת נכון את הרמב"ם ואת החינוך? ועוד קורא לי קראי... לחיי! 

בתגובה הראשונה. תסתכל במקורות שציינתי, יש את רובם בגוגל.

לשניים מהם יש לי קישור אם תרצה.

אגב לא אמרתי שמבינים את הפסוק בלי חז"ל, אלא במקום שהבאת, הבאת דרשה, לא הלכה. הדרשה לא באה לבטל את הפשט, אלא להוסיף שלא רק ראיית העיניים אסורה, גם המחשבה (דבר שכולם טועים לחשוב), ולהגיד שזה לא רק מדרבנן כמו ב"ונשמרתם מכל דבר רע", אלא שזה דאורייתא גמור.

אתה רואה בבירור בפוסקים שהם לא מתייחסים לפשט הפסוק כמו שאתה אומר, זאת הנקודת מוצא שלי.

הסברות יכולות להמשך עד מחר אבל ברור לגמרי מה הדין.

מדובר על הסתכלות בעלמא בכלל שיש לגביה מחלוקת.

כולם ידעו קצת יותר חז"ל ממני וממך ביחד פי בערך 100 אם לא יותר.

אתה יכול לדייק עוד 20 שנה.

תעיין בתשובות, גם אלה שבאים להקל כמו שאתה מנסה ואלה שמביאים את הראיות שאתה הבאת לא הביאו את ההלכה כמו שאתה מביא.

זו לא חכמה גדולה ל"מימני גברי", כך לא פוסקים הלכה. פוסקים על פי האמת. נקודה.

אני ת"ח ועיינתי רבות בסוגיות אלו. 

"מביטות בנויו של שאול ולא היו שבעות ממנו, דברי ר' יהודה. אמר לו ר' יוסי, אם כן עשית בנות ישראל כזונות! והלא כשם שאי אפשר לזון את עיניו מאשה שאינה ראויה לו, כך אי אפשר לאשה לזון את עיניה מאיש שאינו שלה".

אין קביעתו של ר' יוסי נפסקה להלכה, כמו שהאריך להוכיח מהר"י טייטלבוים (אב"ד סאטמר) בתשובתו ב'טהרת יו"ט' חלק ו' עמוד מב ע"ש. ולדוגמא ראיה מוכחת שהביא שם - הרי בבבא מציעא פד,א מצינו שר' יוחנן, שהיה יפהפה ביותר, היה יושב על פתח בית הטבילה על מנת שהנשים היוצאות מן הטבילה יסתכלו בו וביופיו במיוחד, וע"י כך יהיו להן בנים יפים כמותו ולומדי תורה כמותו.

וכן מוכח מצורת הבניה של עזרת הנשים בשמחת בית השאובה שהיתה בבית המקדש, וע"ש עוד.

לגבי אשה נפסק "כל גוף האשה ערווה (רמב"ם ק"ש ג,טז), וכל כל הסתכלות של גבר בה על מנת להנות, אסורה, ואפילו באצבע קטנה שלה.

אבל על גבר חז"ל לא קבעו כך, ורק ערוותו ממש נחשבת ערוה, ורק שם אסור לנשים להסתכל.

בשאר גופו מותר, ומי שרוצה להתקדש יותר ולא להסתכל כי זה מרגש אותה, משובחת.

וברור שאם זה מוביל להרהור אסור (שמציירת בדמיון נגיעות ביניהם וכד' ח"ו) גם לאשה אסור להסתכל.

יותר מכך חז"ל לא שיערו לאסור כלל.

ואגב לענ"ד ברור שאיסור "לא תתורו" לדעת הרמב"ם הוא רק איסור בהרהור ע"ז ולא בפריצות. הוא חזר בו ממה שכתב בסה"מ. איסור הרהור הוא מדרבנן ואכמ"ל.

אז חדל מלהוכיח את בנות ישראל הכשרות ובטח לא בלשון חריפה.

גם למידה בספר היא לא מספיקה כדי לפסוק הלכה. כדי לפסוק הלכה צריך גם ללמוד ישירות מתלמידי חכמים ולא רק לקרוא את הספרים שלהם או לשמוע מהם הלכות.

אני רוצה לראות גבר אחד נורמלי שיגיד שאין לו בעיה  שאשתו תהיה פרוצה גם בהסתכלות "סתמית" על גברים או רואה סרטים לא הכי צנועים. כמובן שהיא לא עושה שום עברה זה מותר לאישה. אני רוצה לראות אבא אחד נורמלי שיודע שהבת שלו עושה דברים כאלו "מותרים" ולא מפריע לו בכלל.

כך אמרו חז"ל, והכוונה היא שמה שמעורר את היצרים הוא שונה בין שני המינים.

האיש מתעורר מדברים חיצוניים כגון מראה אישה, ואילו האישה מתעוררת מדברים פנימיים כגון מילות שבח מהגבר ואפילו עצם העובדה שהוא מסתכל עליה.

הדברים ידועים אצל כל פסיכולוג מתחיל, ואצל כל מי שעוסק אפילו קמעא בענייני זוגיות.

כמובן זה לא קיצוני לחלוטין ויש מהתכונה השניה גם אצל המין האחר - אך באופן מודגש הרבה הרבה פחות.

האיש נמשך לאישה והאישה רוצה להימשך לאיש. 

זו הסיבה שבנים מתפתים להסתכל על בנות, וזו הסיבה שבנות מתפתות להתלבש שלא בצניעות. 

כל אחד והיצר שלו, כל אחד והאתגר שלו.

זה דבר מאוד חשוב לדעת שיש הבדלים בין המינים, ואין להעתיק את החוויות של המין האחד אל החוויות של המין השני (וכמובן גם כל אדם הוא שונה, אבל יש דברים אופייניים לכל מין)

לא כ"כ הצלחתי להבין מהדיון כאן מה ההלכה אומרת על זה אבל אני חושבת שזה נושא חשוב מאוד לתת עליו את הדעת, שגם לבנות חשוב מאוד שישמרו על טהרת הראייה והמחשבה שלהן.

אני חושבת שאחד הדברים המרכזיים שיכולים להיות בעייתיים בקטע הזה זה לראות סרטים. הרבה פעמים יש מן תודעה כזו שדיבורים על הירהורים וכאלה זה לבנים וזה לא נכון. בסרטים הרבה פעמים יש מצבים לא צנועים שיכולים להיכנס לתודעה, אם לא בתמונות שקשה להיפרד מהן אז בתת מודע. זה יכול להיות גם בכל מיני גישות בעייתיות ולא קדושות לחיי נישואין, או דברים שרואים בסרט אבל בחיים המציאותיים הם לא ככה.

הלוואי שנצליח לשמור על הנפש שלנו טהורה וכשנגיע לקשר זה יהיה ממקום נקי.

(ואם לא ב"ה ה' נתן לנו כח לתקן ולחזור לקדושה)

סרטים גורמים נזקים, לפעמים קשים, גם לבנות. הערה חשובה מאד.

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>