המסילת ישרים, בשער הזהירות מביא משל...
יש מבוך, ובאמצע יש במה גבוהה.. והמטרה היא להגיע לאותה במה...
אדם שנמצא עדיין בתוך המבוך אין לו מושג איפה הוא נמצא, ואיך יוצאים משם...
אלא רק מי שכבר הצליח לצאת ונמצא בבמה, ומשם רואה את הכל מגבוה יכול לומר לאנשים להיכן לפנות ואיך לצאת משם.
כך גם בעבודת ה'... אם רוצים עצה אמיתית, צריך לקחת עצה רק מצדיקים\ מהספרים הקדושים...
ולא מכל אדם מזדמן, אפילו שהוא איש כשר... רק ממי שכבר עבר את המבוך
בהצלחה.
אם לא היראה, ולעבוד מתוכה.
המניעים השונים מאורגנים כך שאם נטוע בך אחד בסיסי, אפשר לקנות דרכו את האחרים, במחשבה נכונה.
הולם במיוחד
אחת העם=)
בקצרההאמת, שהבדיחה הזו ספציפית רצה אצלי בראש כבר מזמן.. 
עד כמה את מרגישה מקושרת להקב"ה? שאת מתפללת מה את מרגישה? שאת רוצה לדבר לעבור עבירה מה עובר לך בראש?
עד עכשיו לא בטוח שהיה לך יראת שמיים, אם את שואלת אז את כבר בדרך הנכונה. זאת דרך לא קלה אבל זאת דרך שהולכים בה עד ל- 120
בהצלחה 
שהדרך הכי מהירה שמזכה ביראת שמים ואמונה זה התבודדות-בכל יום שעה להשיח את נפשך לפני השם,כמו אל חבר טוב-במילים שלך,כולל וידוי וחשבון נפש על כל מה שעבר מאז ההתבודדות ביום הקודם. אמר על עצמו שאם היה יודע קודם את מעלת ההתבודדות ,לא היה מסגף את גופו כדי להתעלות ולזכות למעלות הרוחניות שזכה להן כתוצאה מתעניות,אלא היה עושה התבודדות. עוד אמר שהתבודדות היא מעלה עליונה על הכל.
אדם שהאמונה ברורה לו - ירא.
אדם שמבין שיש תוצאות למעשים שלו - ירא.
אדם שמבין את עומק הרוע שבחטא - ירא.
אדם שחווה את השגחת ד' ונוכחותו כרגע - ירא.
"עקב ענווה - יראת ד'".
מקורות:
מסילת ישרים פרק א על היראה,
רמ"א בתחילת שולחן ערוך אורח חיים (בשם הרמב"ם)
תניא פרק לד לקראת הסוף
ובכלל בכל ספרי המוסר על מדת היראה,
חלקם יראת העונש, חלקם יראת חטא, וחלקם יראת הרוממות.
בהצלחה!!
"כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי הדרך - שמראין לו התרחקות. ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה, ואין מניחין אותו כלל לכנס לעבודת השם, ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות.
וצריך התחזקות גדול מאד מאד לבלי לפל בדעתו, חס ושלום, כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים, שהוא מתיגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם, ועדין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנס לשערי הקדשה. כי רואה עצמו שהוא מלא עדין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים, וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר שבקדשה, אין מניחין אותו. ונדמה לו כאלו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל, ואין רוצה כלל בעבודתו, מחמת שהוא רואה שהוא צועק בכל פעם ומתחנן ומתנפל לפניו יתברך שיעזרהו בעבודתו, ואף על פי כן עדין הוא רחוק מאד מאד. על כן נדמה לו כאלו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל ואין פונה אליו כלל, כי הוא יתברך אין רוצה בו כלל.
הן על כל אלה וכיוצא בזה צריך התחזקות גדול, לחזק עצמו מאד מאד, ולבלי להסתכל על כל זה כלל. כי באמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות כנ"ל. וכל הנ"ל עבר על כל הצדיקים, כאשר שמענו מפיהם בפרוש, שנדמה להם, שהשם יתברך אין מסתכל ופונה אליהם כלל, מחמת שראו שזה זמן רב, שהם מבקשים ויגעים ועושים ועובדים עבודת השם יתברך, ועדין הם רחוקים מאד מאד, ואלו לא היו מחזקים עצמן מאד לבלי להסתכל על זה, היו נשארים במקומם הראשון, ולא היו זוכים למה שזכו.
והכלל, אהובי אחי, חזק ואמץ מאד, ואחז עצמך בכל הכחות לשאר קים בעבודתך, ואל תחוש ואל תסתכל כלל על כל הנ"ל או כיוצא בזה. ואם אתה רחוק מאד מאד ממנו יתברך, ונדמה לך, שאתה פוגם בכל שעה ממש נגדו יתברך, עם כל זה כנגד זה תדע, שאיש כזה שהוא מגשם כל כך - כל תנועה ותנועה שהוא מנתק עצמו מעט מעט מן גשמיותו ופונה להשם יתברך היא גדולה ויקרה מאד מאד, ואפלו נקדה קטנה מאד, שהוא נעתק מגשמיותו אליו יתברך, הוא רץ בזה כמה וכמה אלפים פרסאות בעולמות עליונים, כאשר תבין היטב מן המעשה של הצדיק שהתגבר עליו מאד העצבות וכו', כמובא אצלנו. ועל זה ישמח מאד ויחזק עצמו בשמחה תמיד, כי עצבות מזיק מאד מאד. ודע, שתכף כשאדם רוצה לכנס בעבודתו יתברך, אזי תכף היא עברה גדולה כשיש לו עצבות, חס ושלום, כי 'עצבות היא סטרא אחרא (זהר נח דף עא), והשם יתברך שונא אותה':
וצריך להיות עקשן גדול בעבודת השם, לבלי להניח את מקומו, דהינו מעט מקצת עבודתו שהתחיל, אף אם יעבר עליו מה. וזכר דבר זה היטב, כי תצטרך לזה מאד, כשתתחיל קצת בעבודת השם. כי צריך עקשנות גדול מאד מאד להיות חזק ואמיץ, לאחז עצמו, לעמד על עמדו, אף אם מפילין אותו, חס ושלום, בכל פעם. כי לפעמים יש שמפילין אחד מעבודת השם, כידוע, אף על פי כן עליו לעשות את שלו, לעשות מה שיוכל בעבודת השם, ואל יניח עצמו לפל לגמרי, חס ושלום. כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים וכיוצא בזה צריכים בהכרח לעבר בהם, קדם שנכנסין בשערי הקדשה, וגם הצדיקים האמתיים עברו בכל זה" (לקוטי מוהר"ן תנינא מח).
משהו אתם. וכן, זה נצרך... אני...בקצרהאני מוחק את ההתראות, ככה שאני לא באמת עוקב אחרי שרשורים.
תיוג תמיד מקבל תשומת לב מיוחדת
טוב שתייגת 
בקצרהלומד מהטובים ביותר
כמעין הנובעאני לא יודע מה עם אחרים, אבל לפחות אצלי הקב"ה ממהר לסגור חשבון על שטויות שעושים.
(של הצדיקים)
מעולה.
זה כבר משהו.
יש כאלה שלא מחפשים, המצב הרוחני שלהם כבר לא מזיז להם.
יראת שמיים היא לא מתנה. אלא תוצאה של מאמץ והשקעה.
איך משיגים?
שאלה טובה...
כשתמצאי את המתכון המנצח ליר"ש אשמח שתשתפי אותי
יראה מאהבהאחרונה**שיטת הונאה חדשה!**
**30 דקות יכולות להרוס לכם את החיים.**
זו לא הונאת טלפון רגילה — היא מסוכנת הרבה יותר.
הם לא צריכים את הכסף שלכם, לא את הסיסמה שלכם ולא את האמון שלכם.
הם צריכים רק את *הטוב לב שלכם*.
לאחרונה הופיעה במרכזי קניות, בתחנות מטרו, בשווקים ובמקומות ציבוריים “הונאת בקשת עזרה” חדשה.
המבצעים הם בדרך כלל אנשים לבושים היטב, בגיל בינוני או מבוגר.
הם עשויים לומר שאינם יודעים להשתמש בטלפון, שהם צריכים לבדוק את גובה הפנסיה או הסבסוד, או שהם נכנסו בטעות לעמוד הלא נכון — ולבקש מכם לעזור להם עם הטלפון.
**החלק המסוכן:**
כאשר אתם לוקחים את הטלפון ליד, לעיתים קרובות כבר פועל בו שיחת וידאו, הקלטת מסך או זיהוי פנים.
מישהו בצד השני צופה בכם. אתם חושבים שאתם עוזרים — אבל למעשה אוספים את הנתונים הביומטריים שלכם.
זו לא הונאה רגילה.
זו הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית.
הם לא רוצים את הכסף שלכם — הם רוצים *אתכם*.
אם תיגעו בטלפון (טביעת אצבע), תקראו מספרים או קודים (קול), או תביטו במסך בזמן השיחה (פנים), שלושת המזהים הביומטריים העיקריים שלכם — טביעת אצבע, קול ופנים — עלולים להיגנב.
בינה מלאכותית מודרנית יכולה ליצור “שיבוט דיגיטלי” שלכם — כמעט מושלם.
**ומה שקורה אחר כך מפחיד:**
הם יכולים להשתמש בשיבוט הדיגיטלי שלכם כדי לקחת הלוואות אונליין, מימון צרכני, משיכת כספים, ואימות אוטומטי באמצעות פנים וקול.
תוך 30 דקות כל מסגרת האשראי שלכם עלולה להיגמר.
כשתקבלו הודעות מהבנק, תגלו שהכסף שלכם לא נעלם — אלא להפך, אתם שקועים בחובות של אלפים או אפילו מיליונים.
---
### **זכרו את 3 הכללים:**
1. **לעולם אל תעזרו לאנשים זרים עם הטלפון שלהם.**
אל תיגעו, אל תלחצו, אל תצפו ואל תקראו שום דבר בקול — גם אם יגידו “רק לחיצה אחת”.
2. **שיחות וידאו לא מוכרות:**
נתקו מיד.
לעולם אל תיענו לבקשה “להסתכל למצלמה” או “לדבר רגע”.
3. **שתפו את ההודעה הזו עם מבוגרים, ילדים וחברים טובי לב.**
המתחזים מכוונים עכשיו לאנשים טובים.
---
### **תזכורת אחרונה:**
לעולם אל תחשבו: “לי זה לא יקרה” או “אני מספיק חכם כדי לא ליפול”.
בדיוק על הביטחון הזה ועל טוב הלב הזה הם בונים.
**אנא שתפו. כל שיתוף נוסף עשוי להציל קורבן אחד פחות.**
(https://m.youtube.com/shorts/B6zquFqOrSk)
כאילו, אי אפשר כבר לעזור לאנשים? צריך לחשוד בכולם שכולם רמאים? מה נסגר?!?!
המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי
(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)
בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף
א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.
ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.
ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.
ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...
ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.
הרמוניהאני מחפשת!
מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט
של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...
בלי אינטרנט!
הכי פשוט שאפשר.
וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...
פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל
לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....
כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;
היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות
ויותר חשוב - מי ישלח לי?...
וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....
קשה.
אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי
ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)
תודה!
גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,
וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.
גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.
וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.
ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים
ההופכים לפרפרים...
הרמוניהוואי הלוואי...
אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות
אולי בני אדם קבעו שזה ככה?
גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....
אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא יכולה יותר!
זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט
חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת
אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה...
הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?
הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה
למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,
תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.
לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק
לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,
כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.
גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות
ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ
פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק
חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי
ונעלי בית וזהו.
* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -
אתם רואים.....
לחיים!
ארץ ישראל?
זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.
כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)
מס
יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....
מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?
בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,
נכון?
רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה
מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/
הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...
אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,
ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד
מצליחה להיות ראויה.
מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם
מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.
ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.
אדמת העמים . אני יודעת.
שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.
מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על
האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....
לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?
ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת
כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?
את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?
על מי ועם מי אדבר לשון הרע?
להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...
רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין
צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,
איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ
הזה;
נחליאלים בסתיו? מקסים!
הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי
הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!
הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה
(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...
לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל
לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את
האי שלי.
מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?
4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.
האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על
לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.
ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:
שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝
אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.
מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.
מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה
ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד
לרוחי..
אבל תודה רבה רבה.
עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...
יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):
לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום
ארגנטינה, משהו כזה.
יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)
תבורכי!
אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.
אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?
תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף
יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות.
Wikipedia
להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:
1. תכנון ובדיקת היתכנות
2. שיטות בנייה עיקריות
3. התעצמות ובנייה על האי
דוגמאות בולטות
בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים.
לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...
הכי רחוק מהטבע שיש.
כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)
בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים
על אדמת האי שלי!
באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל
אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי
שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.
אני לא רוצה.
איך נתאם?
בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם
מתאים ושולחים אותו על פני המים....
פשוט וקל.
משתתף בפורומים כולם
אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה
לא צריך להסתיר
או להתבייש
זה רגש לגיטימי
הרצון לברוח לפעמים
ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו
הוא יכול לעזור
איך אפשר להכיל את זה שכל כמה זמן נפטר חייל שהגן עלינו בנופלו לפעמים בני 19 כל החיים לפניהם ...
איך אפשר????
אתם קולטים בכלל כמה אנשים הקריבו את עצמם למעננו
משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.
למה זה נהיה שגרה?
למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן
זה ממש חורבן
בשידור חי.
היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.
היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.
לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.
כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות
שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי
בסגנון אחר.
את מכירה את הרבנית שולמית שחור?
רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.
אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה
אי אפשר להכיל את זה
אני:)))))כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.
האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...
פשוט לא יאומן.
(בעקבות השרשור של @הרמוניה)
תשתפו - איך את מוודאים או מאמתים מידע שרץ באינטרנט?
אני מכיר שתי שיטות: לשאול מישהי מומחה בתחום (למשל רופאה) שאת סומכת עליה, והצלבת מידע בין מקורות אמינים
תעזרו ליצור רשימה של מקורות אמינים בעיניכם?
חוץ מנושאים פוליטיים
אחזקת בית אני שואל בטמבוריה
חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים
בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו
טיפות של אור(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')
אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.
בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳
למה, כדי להגיע לדיון של היום או אתמול או שלשום, עלי לעבור על כל חודש ניסן, ולפעמים אולי גם על אדר?
למה זה לא מופיע מייד בתחילת השרשור?
מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?
"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה. יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)
האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?
או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?
אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים. 'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.
אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.
אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.
וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.
וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.
איך ראית אם לא פתחת?
האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין
ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?
כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"
סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?
כן, הבנת אותיהבדידותאבל איך מסמנים את הפורום המועדף?
אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20
אנשים רגישים מאוד
וכו'.
מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?
כן?
פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח
כה "רענן" כה כן כה אמיתי?
החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים
וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.
אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.
כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.
אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין
צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים
אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה
או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות
או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.
וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.
אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.
לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.
אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.
ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.
מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?
כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור.
אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות
המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן
וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.
"אל תקרא חרות אלא חירות".
המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.
עוד משהו שפיספסתי?
בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר
אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר
אני לא מצליח לזהות חילונים.
זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד
כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז
מעניין אותי אם גם הנופלים עומדים במתיבתא דרקיעא בשעת הצפירה ומצדיעים...
מעניין אותי גם אם הם צופים במטחי היריות ובזרי הפרחים לרוב...
מישהו יודע?
בבי אני כתבתי על עמידה שקיימת בהרבה מדינות.
הצפירה שעוצרת את כל המדינה זה כבר פיתוח והרחבה ישראלי.
מישו יכול להסביר לי למה חאבייר מיליי ביקר דווקא בישיבת חברון ולא במרכז הרב?
גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.
למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.
ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.
ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.
ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.
שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים
בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית
פולו זה סוג של חולצה לא?
קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..
אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...
לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.
תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!
איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?
אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:
– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)
– שיעורי תורה בספרדית
– שיעורי תורה באנגלית
מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)
באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)
ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים
מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"
(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)
זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.
וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא
מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?
אתה מציף תאים רדומים...
ומה הנפק"מ העצומה.
באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה
אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!
לק"י
ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.
מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.
(והציונות היא חלק מהתורה....).
זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?
(שהתורה בלבד חשובה לו).
אלא למה הוא כן שם לב!
הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!
לק"י
את התורה או מחשיבים פחות?
אם ככה, את טועה...
(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).
כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.
זה בעברית, וזה תורה.
את זה היא מעריכה.
שהוא הלך למקום של תורה.
ואת זה גם את מעריכה.
עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?
ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם.
הוא הרי לא מבדיל ביניהם.
פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"
זהו.
מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.
