לסוהר בבית סוהר יש 3 כובעים לבנים ו2 אדומים. הוא לוקח שלושה אסירים, אחד שרואה טוב, אחד שרואה בעין אחת, ואחד עיוור. הוא שם לשלושתם כובעים על הראש. אף אחד לא יכול לראות איזה כובע יש לעצמו על הראש. הוא הולך לאיש שרואה ושואל אותו:אתה יכול לדעת איזה כובע יש לך? האיש אומר שלא. הולך לזה שרואה בעין אחת ואומר לו:אתה יכול לדעת איזה כובע יש לך? הוא אומר שלא. הולך לעיוור ואומר לו:אתה יכול לדעת איזה כובע יש לך? העיוור חושב לשנייה ואומר שכן ואז את הצבע. מה צבע הכובע של האיש העיוור?

הפתרון נכון, אבל דרוש קצת פירוט

סחתיין על המהירות...

אם הרואה היה רואה 2 כובעים אדומים על האחרים, אז היה ברור לו שיש לו לבן. כשענה שלא יודע, ברור שיש רק 2 אפשרויות לגבי החצי רואה והעיוור - (אפשרות ראשונה או ששניהם עם ככובעים לבנים, (אפשרות שנייה או שאחד עם לבן ואחד עם אדום.
שלב ב: החצי רואה (אין לזה באמת שום משמעות, סתם בשביל הקטע ה"רואה בעין אחת" ) - בהנחה שהוא חכם כמו הרואה, והבין את דרך החשיבה שלו, (ושמע אותו כמובן) - הרי שאם הוא רואה על ראשו של העיוור כובע אדום - הוא אמור להבין ישר שיש עליו לבן. הוא אומר שהוא לא יודע מה יש לו על הראש - משמע שראה על ראשו של העיוור כובע לבן, ואז הוא מסתפק אם על ראשו שלו, יש לבן (כמו האפשרות הראשונה לאחר דברי הרואה) או אדום (כמו האפשרות השנייה לאחר דברי הרואה).

העיוור מבין את כל זה ובלי לראות כלום, מבין ישר שיש לו על הראש כובע לבן.

בהזדמנות קרובה אביא בל"נ עוד כמה.

לבן.

נלך על דרך השלילה:

לו היה לעיוור כובע אדום, אז:

אם לשני היה גם כובע אדום, אז הראשון ודאי היה יודע את צבע כובעו שלו שהוא לבן.

ולו היה לשני כובע לבן, אז אף אחד מהם לא יכל לדעת מה צבע כובעו, כולל העיוור, שמא גם שלו לבן.

ולגבי ההסבר של חסדי:

זה מכריח רק פרט אחד - שהראשון והשני לא ראו שני אדומים. אך מנין לנו שלא ראו אחד לבן ואחד אדום?

ברכבת אחת הצוות הוא בן שלושה אנשים - הבלמן, המסיק, והמכונאי. שמותיהם לפי סדר האלף בית הם: יוחנני, ראובני, שמעוני.

ברכבת יש גם שלושה נוסעים אשר שמותיהם הם: מר יוחנני, מר ראובני, מר שמעוני.

נתונות העובדות הבאות:

א. מר ראובני גר בחיפה.

ב. הבלמן גר באמצע הדרך בין חיפה לתל אביב.

ג. מר יוחנני משתכר בדיוק 20,000 לירות בשנה.

ד. שמעוני ניצח פעם את המסיק בשחמט.

ה. שכנו הקרוב של הבלמן, אחד משלושת הנוסעים שהוזכרו, משתכר בדיוק פי שלושה מהבלמן.

ו. לנוסע הגר בתל אביב אותו השם שיש לבלמן.

מה הוא שמו של המכונאי?

שמעוני.

עיקר הפתרון נעוץ בזה ש- 20,000 לא מתחלק בדיוק ב-3, ואידך זיל גמור...

לעומת זאת מר יוחנני אינו שכנו הקרוב של הבלמן! (וזה נובע מסעיפיפ ג+ה)

נא לענות רק בתוך התגובה! שעוד יוכלו לענות...

ענו על החידה הבאה:

מהי מילה שמורכבת מ-3 אותיות אך נכתבת עם 2 אותיות. לעיתים בנויה מ-6 אותיות ולעולם לא נכתבת עם 7 אותיות. בדרך כלל מכילה 2 מילים אבל היא מילה אחת.

לך אם ענית לפי התשובה שמקובלת עליי  

תכתוב כבר ונראה מה שמעת!!!  אבל תן את האפשרות גם לאחרים לענות לכן רק בתוך התוכן ולא בכותרת..  

על תשובה ב' לא חשבתי אבל היא די מתחכמת כי זה לא באמת מילה אחת, אבל זה אכן חביב... בכל מקרה התשובה היותר "רצינית" בכל מקרה (לדעתי ) היא אכן התשובה הראשונה...

מהי = 3 אותיות

אך= 2 אותיות

לעיתים = 6 אותיות

ולעולם = לא 7 אותיות

בדרך כלל = 2  מילים 

אבל = מילה אחת

גאונה= זה מה שאני!

ו"לעולם לא" = 7 אותיות.

אנשי הצוות של מפעל כלשהו הם: מר לבני, מר שחורי, מרת קפה, העלמה אמברוסיה, מר קלי, והעלמה ענתות.

התפקידים שלהם הם: מנהל, סגן מנהל, קופאי, קצרן, רואה חשבון, פקיד. אם כי לא בהכרח לפי סדר זה.

1.סגן המנהל הוא נכדו של המנהל.

2. הקופאי נשוי לבתו של הקצרן.

3. מר שחורי הוא רווק.

4. למר לבני מלאו 22 שנה.

5. העלמה אמברוסיה היא אחות חורגת של רואה החשבון.

6. מר קלי הוא שכנו של המנהל.

מה הוא תפקידו של כל אחד?

אני אישית לא שלם עם הפתרון שלי, הנחתי כמה הנחות שאני תוהה לגביהן עד כמה הן מוצדקות, בנתון אחד כלל לא השתמשתי, אי לכך אני מסתפק אולי החידה הזאת לא תקינה ולא פתירה. אשמח לראות פתרון מנומק, בהנחה שיש כזה והחידה אכן פתירה. 

בסעיפים (1-6) כשכתוב משהו בזכר זה חייב להיות זכר? כי למשל, "סגן המנהל הוא נכדו של המנהל" - לפי הנתונים האחרים, המנהל לא יכול להיות בן לכן הוא חייב להיות מנהלת - ואם ככה, אז נשמע כאילו "מנהל" כאן זה יכול כלהיות גם מנהלת, ואם ככה, אני תוהה, האם בהכרח "סגן המנהל(ת) הוא נכדו(נכדה).." או שיכול להיות גם ש "סגנית המנהלת היא נכדתה.." - כלומר, האם סגן המנהל חייב להיות זכר?

בנוסף, "נשוי לבתו של הקצר - מהניסוח המדויק נשמע שהקופאי חייב להיות בן, כן? ואם ככה - האם גם הקצרן חייב להיות בן או שהוא יכול להיות דווקא בת, ואז בעצם ניסוח החידה יכול להיות גם "הקופאי נשוי לביתו/ביתה של הקצרן/קצרנית..."?

(צריך לדייק פה בלשון של החידה ולא נוח לי עם זה בכלל). למה המנהל חייב להיות מנהלת ? ממה הסקת את זה ?

ממה שאני הבנתי מהלשון סגן מנהל או קצרן למשל אתה לא יכול להסיק האם מדובר בזכר או נקבה.

אם מר שחורי הוא רווק, הוא לא יכול להיות המנהל שיש לו נכד...
כמו כן גם מר לבני לא יכול להיות מנהל ובה בעת להיות סבא בגיל 22...

מר קלי הוא שכן של המנהל לכן הוא לא ממש יכול להיות המנהל אחרת הפרט הזה שגוי.. (אתה לא יכול להגיד על אדם שהוא שכן של עצמו)

ככה שהמנהל חייב להיות מנהלת... כי שלושת הבנים על פי הנתונים שלך, לא יכולים להיות מנהל מבוגר שיש לו נכד (כלומר, לא בגיל 22, לא שכן של עצמו, ולא יכול להיקרא "רווק" אלא מקסימום "גרוש" "אלמן" וכו'..)
 

גם אני הגעתי למסקנה הזאת, אבל בדרך אחרת, שהתבססה על דיוק בין לשון זכר ללשון נקבה, אז אני בהחלט מעדיף את הנימוק שלך.

נראה לכם שנכון לומר ככה? אחרת, לא ברור לי איך החידה הזאת פתירה.

האם מרת X זה שם משפחה לעומת עלמה Y שזה שם פרטי?

אולי קשור איכשהו לאחיה/אחותה החורגת.

קודם כל כמה קביעות יסוד, ובנוסף מנסח את החידה באופן דו מגדרי לגמרי ככה שנדע בדיוק מי יכול/לא יכול להיות זכר/נקבה...

מר ליבני - ודאי לא מנהל. קרוב לודאי לא קצרן.

מר שחורי - ודאי לא קופאי. ודאי לא קצרן. ודאי לא מנהל.

מרת קפה - 

העלמה אמברוסיה - ודאי לא רו"ח.

מר קלי  - ודאי לא מנהל.

העלמה ענתות -

הקופאי (שהוא זכר) הוא מר לבני או מר קלי.

שהוא יהיה נשוי דווקא ל"ביתו" של הקופאי. אם אנחנו מנסחים מחדש את כל החידה, ייתכן שיהיה ניתן לנסח:  "הקופאי/ת נשוי/נשואה לביתו/ביתה/בנו/בנה של הקצרן/קצרנית.." - ואז אפלילו את הפרט הזה אין לך...

אז ניתן להסיק מכאן כי זה דווקא נשוי ולא נשואה.

נשוי/נשואה... ככה אני מאמין.

כדי להתקדם עוד קצת נשתמש בשיקולי זכר \ נקבה.

נשים לב שיש 3 זכרים ו- 3 נקבות, כמו שלימדנו ותן טל המנהל היא בהכרח נקבה, סגן המנהל הוא בהכרח זכר, הקופאי הוא בהכרח זכר, כעת אני מניח מהלשון של החידה שגם הקצרן הוא זכר (וזה החלק שלא נוח לי איתו), לכן בהכרח רואה החשבון והפקידה הם נקבות.

 "מר שחורי - ודאי לא קופאי. ודאי לא קצרן. ודאי לא מנהל" לכן הוא בהכרח סגן מנהל כי שאר המקצועות הם של הנקבות.

מר לבני הוא בן 22 לכן לא ייתכן שבתו נשואה לכן הוא בהכרח הקופאי ומר קלי הוא הקצרן.

כלומר, יש פענוח לגבי הזכרים, בנקבות לא.

לוקח כמובן מאליו את זה שהסגן מנהל הוא בהכרח זכר. כי אם המנהל הוא לא בהכרח זכר אז למה שהסגן מנהל - או הקופאי - בהכרח יהיו זכר?

למעשה אני חייב תשובה לשאלה היסודית, כל סעיף באיזה ניסוח של זכר/נקבה, הוא יכול להיות מנוסח..

כי בנתיים יש כאן סתירות ניסוחיות... 

עד אז לא מאמין שאוכל לפתור את החידה.

מאיפה שמעת אותה?

הספר במקור הוא באנגלית וזה תרגום שלו לעברית. ספר ישן משהו מלפני כמה עשורים, אבל מומלץ.

אם היה את המקור באנגלית אני משער שלא היה את הדילמה הזאת, השאלה היא עד כמה התרגום מדויק ואמין.

בניגוד לעלמות שהן רווקות, אז בהכרח מרת קפה היא המנהל, אמברוסיה היא הפקיד וענתות היא רואה חשבון.

ראשי התיבות של "מודה אני"

נותנים לכם דף בגודל אינסופי, ומקלות בכמות לא מוגבלת, בכל אורך שתירצו.

אתם צריכים לפזר את המקלות על הדף- כמה שתירצו, איזה שתירצו ובאיזו צורה שתירצו, ואחרי זה ישפכו דיו על הדף בצורה כלשהי ובכמות כלשהי (הכתם יכול להיות אינסופי) ואתם צריכים שבין המקלות שסידרתם מראש, יהיה לפחות מקל אחד ששני קצותיו נמצאים על אותו צבע (שניהם על דיו או ששניהם לא על דיו, על דף חלק)

בעצם החידה היא על פי איזו חוקיות, או באיזה סדר, אפשר לסדר את המקלות מראש כך שיבטיחו שהתנאי יתקיים לאחר שפיכת הדיו.

(מי שמכיר לא לגלות)

יאללה עופו על זה.

ד"א- @מישהו10 , בדקתי את החידה ההיא באופן שיטתי (עם טבלה, וזה.. השקעתי) אז אני די בטוחה שהיא לא פתירה (כלומר, יש לה יותר מפיתרון אפשרי אחד, שזה בעצם לא פתירה)

מקלות בארבעת הקצוות של הדף, ומקל בדיוק באמצע הדף.

בהנחה שזה כתם שמתפרש כמו שכתם בדרך כלל מתפרש והוא לא נוזל בצורה מופרעת לחלוטין - אין סיבה שלפחות אחד מהמקלות בארבעת הקצוות / המקל באמצע, לא יהיה או על הדיו לגמרי או לא על הדיו לגמרי. כי אם אתה רותה להגיע לארבעת הקצוות בכתם אחד כך שהוא יכסה את חציים (כדי שהתנאי לא יתקיים) אז זה מחייב שהמקל שבאמצע יהיה מכוסה כולו בדיו...

אין פה עניין של פיזיקה- איך הכתם יתפשט. הוא לא חייב להיות רציף, והוא יכול להיות בכל צורה שהיא (גם שחמט על כל הדף נניח)

וגם הדף הוא אינסופי- אין לו קצוות.

נסה חשיבה לוגית יותר 

נסדר שלושה מקלות בצורת משולש.

לא יכול להיות ששלושת קדקודי המשולש יהיו כולם מונחים על אזורים שונים זה מזה, כי יש רק שתי אפשרויות (דיו \ לא דיו).

עלית על זה עכשיו???

(וזה היה קל )

וואו. אני הצלחתי אחרי פרק זמן מאוווד מכובד ועפתי על עצמי ממש ממש אחר כך. (זה כל מספר אי-זוגי במעגל, אגב)

קיצור, סחטיין אבל ממש.

(החידה נשאלה בראיון קבלה לסייבר. את מגניבה, אחותי)

בכלל

מה זה ראיון קבלה לסייבר? יחידת סייבר בצבא? מגמת סייבר בבי"ס? מסלול סייבר אקדמי? עבודה בתחום?

אפשר באישי |סקרן|

אבל לא לי... (חלילה וחס! בנות בצבא? טפו!)

חברה שלי התמיינה לשם ושאלו אותה כמה חידות. ואני חובבת חידות ידועה, אז איך שהיא יצאה מהראיון היא שאלה אותי, שאולי אני אמצא לה את הפיתרון.

וכמו שאמרתי לך, מצאתי והייתי מאוד גאה בעצמי

את זה נותנים לך. את צריכה לשים את המקלות באופן כזה שלא יוכלו "לדפוק" אותך, ותמיד יהיה לך לפחות מקל אחד ש"יציל את המצב". מבינה?

פרחיו של צמח הקוקה קטנים, ומסודרים בקבוצות קטנות על גבעולים קטנים. הכותרת מורכבת מחמישה עלים צהבהבים, ולאבקנים צורת לב. בבגרותם הופכים הפרחים לפירותאדומים הדומים לאוכמניות. עלי הצמח מכילים כאחוז אחד של האלקלואיד קוקאין (סם ממכר האסור בשימוש, מסחר והחזקה לפי החוק במרבית מדינות העולם).

משקה הקוקה-קולה הומצא באטלנטה שבארצות הברית על ידי רוקח בשם ג'ון.ס. פמברטון בשנת 1886.‏^[1] 
המשקה פורסם לראשונה כ"המעורר המושלם לעצבים ולמרץ" (Temperance drink), בניגוד לתפיסה הרווחת בדבר יעילותו כתרופה לכאבי בטן, כאב ראש, דיכאון או אימפוטנציה.
במתכון המקורי, הרכיבים הפעילים היו עלי קוקה ואגוז קולה שנתנו למשקה את סגולותיו המעוררות. המשקה פותח על ידי פמברטון לאחר שנאסר עליו פיתוח של "יין קוקה של פמברטון". ג'ון קיבל את ההשראה לאחר שטעם יין צרפתי בעל סגולות דומות. בעקבות איסור על שימוש באלכוהול, החליט לפתח משקה בעל אפקט דומה אך לא אלכוהולי. נוסחת המשקה נמכרה לשני אנשים שהפכו את קוקה-קולה למשקה הנמכר ביותר בארצות הברית. מכירת המשקה החדש החל ב-8 במאי 1886.

השם קוקה-קולה נטבע בשל חומריו של המשקה המקורי שהכיל עלים מצמח הקוקה ותובל באגוז הקולה. כיום המשקה עדיין מכיל עלי קוקה, אך אלה עוברים תהליך של מיצוי הקוקאין לפני הוספתם למשקה. כמו כן כיום הוא אינו מתובל באגוז הקולה, אלא בקרמל. במקור נכתב הצמח באנגלית באות K, אולם הוחלט לשנות את האות בשם המשקה ל-C, בשל שיקולי אסתטיקה וגרפיקה.

עצי הקולה הם עצים ירוקי עד שגובהם מגיע לכ-20 מטרים, בעלי עלים דמויי-ביצה באורך עד 30 סנטימטרים, ופרחים צהובים עם נקודות סגולות. זרעי הפרי של העצים הללו, שצבעם חום וטעמם מר, קרויים אגוזי קולה.

 

הקוקה הוא שיח ירוק עד המגיע לגובה של 2-3 מטר. ענפיו ישרים, לעליו ברק ירוק כהה והם עבים, אטומים, צורתם עגלגלה והם מחודדים בקצותיהם. לאורך העלה נמתחים שני פסים כהים.

פרחיו של צמח הקוקה קטנים, ומסודרים בקבוצות קטנות על גבעולים קטנים. הכותרת מורכבת מחמישה עלים צהבהבים, ולאבקנים צורת לב. בבגרותם הופכים הפרחים לפירותאדומים הדומים לאוכמניות. עלי הצמח מכילים כאחוז אחד של האלקלואיד קוקאין (סם ממכר האסור בשימוש, מסחר והחזקה לפי החוק במרבית מדינות העולם).

המתכון המדויק המשמש להכנת תרכיז הקוקה-קולה הוא סימן מסחרי רשום וסוד מסחרי של החברה, והמתכון נשמר בכספת המרכזית של בנק SunTrust שבאטלנטה, ג'ורג'יה.

המתכון מכיל מי סודה, סוכר, צבע מאכל, קרמל (E150), קפאין, חומצה זרחתית, שמנים צמחיים (בהם שמן תפוחים), כוסברה וחומרי טעם וריח. הנוסחה הסודית כוללת שבע תמציות שונות המופקות מפרחים, פירות, עלים ושורשים. פחית קוקה קולה (330 מ"ל) מכילה 35 גרם סוכר וערכה הקלורי כ140קלוריות.‏^[2]

חומרי הטעם והריח הנמצאים בשימוש בקולה הם ייחודיים ומיוצרים במפעל המרכזי של החברה, ששולח את המרכיבים לכל מפעלי קוקה-קולה בעולם. ייתכנו שינויים קלים בטעם הסופי של המוצר בין ארצות בגלל השוני בטעמם של המים המקומיים שמהווים את רובו של המשקה.

המתכון הראשון והמקורי של הקולה כלל תמצית טעם שכללה עשרה תבלינים ו-5 מיצים מפירות שונים מעורבבים עם אלכוהול. לתמצית טעם הוספו סוכר, עלי קוקה, אגוז הקולה וסודה.

אחרי שמדליקים אותו הראש משתנה מאדום לשחור

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.