לסוהר בבית סוהר יש 3 כובעים לבנים ו2 אדומים. הוא לוקח שלושה אסירים, אחד שרואה טוב, אחד שרואה בעין אחת, ואחד עיוור. הוא שם לשלושתם כובעים על הראש. אף אחד לא יכול לראות איזה כובע יש לעצמו על הראש. הוא הולך לאיש שרואה ושואל אותו:אתה יכול לדעת איזה כובע יש לך? האיש אומר שלא. הולך לזה שרואה בעין אחת ואומר לו:אתה יכול לדעת איזה כובע יש לך? הוא אומר שלא. הולך לעיוור ואומר לו:אתה יכול לדעת איזה כובע יש לך? העיוור חושב לשנייה ואומר שכן ואז את הצבע. מה צבע הכובע של האיש העיוור?

הפתרון נכון, אבל דרוש קצת פירוט

סחתיין על המהירות...

אם הרואה היה רואה 2 כובעים אדומים על האחרים, אז היה ברור לו שיש לו לבן. כשענה שלא יודע, ברור שיש רק 2 אפשרויות לגבי החצי רואה והעיוור - (אפשרות ראשונה או ששניהם עם ככובעים לבנים, (אפשרות שנייה או שאחד עם לבן ואחד עם אדום.
שלב ב: החצי רואה (אין לזה באמת שום משמעות, סתם בשביל הקטע ה"רואה בעין אחת" ) - בהנחה שהוא חכם כמו הרואה, והבין את דרך החשיבה שלו, (ושמע אותו כמובן) - הרי שאם הוא רואה על ראשו של העיוור כובע אדום - הוא אמור להבין ישר שיש עליו לבן. הוא אומר שהוא לא יודע מה יש לו על הראש - משמע שראה על ראשו של העיוור כובע לבן, ואז הוא מסתפק אם על ראשו שלו, יש לבן (כמו האפשרות הראשונה לאחר דברי הרואה) או אדום (כמו האפשרות השנייה לאחר דברי הרואה).

העיוור מבין את כל זה ובלי לראות כלום, מבין ישר שיש לו על הראש כובע לבן.

בהזדמנות קרובה אביא בל"נ עוד כמה.

לבן.

נלך על דרך השלילה:

לו היה לעיוור כובע אדום, אז:

אם לשני היה גם כובע אדום, אז הראשון ודאי היה יודע את צבע כובעו שלו שהוא לבן.

ולו היה לשני כובע לבן, אז אף אחד מהם לא יכל לדעת מה צבע כובעו, כולל העיוור, שמא גם שלו לבן.

ולגבי ההסבר של חסדי:

זה מכריח רק פרט אחד - שהראשון והשני לא ראו שני אדומים. אך מנין לנו שלא ראו אחד לבן ואחד אדום?

ברכבת אחת הצוות הוא בן שלושה אנשים - הבלמן, המסיק, והמכונאי. שמותיהם לפי סדר האלף בית הם: יוחנני, ראובני, שמעוני.

ברכבת יש גם שלושה נוסעים אשר שמותיהם הם: מר יוחנני, מר ראובני, מר שמעוני.

נתונות העובדות הבאות:

א. מר ראובני גר בחיפה.

ב. הבלמן גר באמצע הדרך בין חיפה לתל אביב.

ג. מר יוחנני משתכר בדיוק 20,000 לירות בשנה.

ד. שמעוני ניצח פעם את המסיק בשחמט.

ה. שכנו הקרוב של הבלמן, אחד משלושת הנוסעים שהוזכרו, משתכר בדיוק פי שלושה מהבלמן.

ו. לנוסע הגר בתל אביב אותו השם שיש לבלמן.

מה הוא שמו של המכונאי?

שמעוני.

עיקר הפתרון נעוץ בזה ש- 20,000 לא מתחלק בדיוק ב-3, ואידך זיל גמור...

לעומת זאת מר יוחנני אינו שכנו הקרוב של הבלמן! (וזה נובע מסעיפיפ ג+ה)

נא לענות רק בתוך התגובה! שעוד יוכלו לענות...

ענו על החידה הבאה:

מהי מילה שמורכבת מ-3 אותיות אך נכתבת עם 2 אותיות. לעיתים בנויה מ-6 אותיות ולעולם לא נכתבת עם 7 אותיות. בדרך כלל מכילה 2 מילים אבל היא מילה אחת.

לך אם ענית לפי התשובה שמקובלת עליי  

תכתוב כבר ונראה מה שמעת!!!  אבל תן את האפשרות גם לאחרים לענות לכן רק בתוך התוכן ולא בכותרת..  

על תשובה ב' לא חשבתי אבל היא די מתחכמת כי זה לא באמת מילה אחת, אבל זה אכן חביב... בכל מקרה התשובה היותר "רצינית" בכל מקרה (לדעתי ) היא אכן התשובה הראשונה...

מהי = 3 אותיות

אך= 2 אותיות

לעיתים = 6 אותיות

ולעולם = לא 7 אותיות

בדרך כלל = 2  מילים 

אבל = מילה אחת

גאונה= זה מה שאני!

ו"לעולם לא" = 7 אותיות.

אנשי הצוות של מפעל כלשהו הם: מר לבני, מר שחורי, מרת קפה, העלמה אמברוסיה, מר קלי, והעלמה ענתות.

התפקידים שלהם הם: מנהל, סגן מנהל, קופאי, קצרן, רואה חשבון, פקיד. אם כי לא בהכרח לפי סדר זה.

1.סגן המנהל הוא נכדו של המנהל.

2. הקופאי נשוי לבתו של הקצרן.

3. מר שחורי הוא רווק.

4. למר לבני מלאו 22 שנה.

5. העלמה אמברוסיה היא אחות חורגת של רואה החשבון.

6. מר קלי הוא שכנו של המנהל.

מה הוא תפקידו של כל אחד?

אני אישית לא שלם עם הפתרון שלי, הנחתי כמה הנחות שאני תוהה לגביהן עד כמה הן מוצדקות, בנתון אחד כלל לא השתמשתי, אי לכך אני מסתפק אולי החידה הזאת לא תקינה ולא פתירה. אשמח לראות פתרון מנומק, בהנחה שיש כזה והחידה אכן פתירה. 

בסעיפים (1-6) כשכתוב משהו בזכר זה חייב להיות זכר? כי למשל, "סגן המנהל הוא נכדו של המנהל" - לפי הנתונים האחרים, המנהל לא יכול להיות בן לכן הוא חייב להיות מנהלת - ואם ככה, אז נשמע כאילו "מנהל" כאן זה יכול כלהיות גם מנהלת, ואם ככה, אני תוהה, האם בהכרח "סגן המנהל(ת) הוא נכדו(נכדה).." או שיכול להיות גם ש "סגנית המנהלת היא נכדתה.." - כלומר, האם סגן המנהל חייב להיות זכר?

בנוסף, "נשוי לבתו של הקצר - מהניסוח המדויק נשמע שהקופאי חייב להיות בן, כן? ואם ככה - האם גם הקצרן חייב להיות בן או שהוא יכול להיות דווקא בת, ואז בעצם ניסוח החידה יכול להיות גם "הקופאי נשוי לביתו/ביתה של הקצרן/קצרנית..."?

(צריך לדייק פה בלשון של החידה ולא נוח לי עם זה בכלל). למה המנהל חייב להיות מנהלת ? ממה הסקת את זה ?

ממה שאני הבנתי מהלשון סגן מנהל או קצרן למשל אתה לא יכול להסיק האם מדובר בזכר או נקבה.

אם מר שחורי הוא רווק, הוא לא יכול להיות המנהל שיש לו נכד...
כמו כן גם מר לבני לא יכול להיות מנהל ובה בעת להיות סבא בגיל 22...

מר קלי הוא שכן של המנהל לכן הוא לא ממש יכול להיות המנהל אחרת הפרט הזה שגוי.. (אתה לא יכול להגיד על אדם שהוא שכן של עצמו)

ככה שהמנהל חייב להיות מנהלת... כי שלושת הבנים על פי הנתונים שלך, לא יכולים להיות מנהל מבוגר שיש לו נכד (כלומר, לא בגיל 22, לא שכן של עצמו, ולא יכול להיקרא "רווק" אלא מקסימום "גרוש" "אלמן" וכו'..)
 

גם אני הגעתי למסקנה הזאת, אבל בדרך אחרת, שהתבססה על דיוק בין לשון זכר ללשון נקבה, אז אני בהחלט מעדיף את הנימוק שלך.

נראה לכם שנכון לומר ככה? אחרת, לא ברור לי איך החידה הזאת פתירה.

האם מרת X זה שם משפחה לעומת עלמה Y שזה שם פרטי?

אולי קשור איכשהו לאחיה/אחותה החורגת.

קודם כל כמה קביעות יסוד, ובנוסף מנסח את החידה באופן דו מגדרי לגמרי ככה שנדע בדיוק מי יכול/לא יכול להיות זכר/נקבה...

מר ליבני - ודאי לא מנהל. קרוב לודאי לא קצרן.

מר שחורי - ודאי לא קופאי. ודאי לא קצרן. ודאי לא מנהל.

מרת קפה - 

העלמה אמברוסיה - ודאי לא רו"ח.

מר קלי  - ודאי לא מנהל.

העלמה ענתות -

הקופאי (שהוא זכר) הוא מר לבני או מר קלי.

שהוא יהיה נשוי דווקא ל"ביתו" של הקופאי. אם אנחנו מנסחים מחדש את כל החידה, ייתכן שיהיה ניתן לנסח:  "הקופאי/ת נשוי/נשואה לביתו/ביתה/בנו/בנה של הקצרן/קצרנית.." - ואז אפלילו את הפרט הזה אין לך...

אז ניתן להסיק מכאן כי זה דווקא נשוי ולא נשואה.

נשוי/נשואה... ככה אני מאמין.

כדי להתקדם עוד קצת נשתמש בשיקולי זכר \ נקבה.

נשים לב שיש 3 זכרים ו- 3 נקבות, כמו שלימדנו ותן טל המנהל היא בהכרח נקבה, סגן המנהל הוא בהכרח זכר, הקופאי הוא בהכרח זכר, כעת אני מניח מהלשון של החידה שגם הקצרן הוא זכר (וזה החלק שלא נוח לי איתו), לכן בהכרח רואה החשבון והפקידה הם נקבות.

 "מר שחורי - ודאי לא קופאי. ודאי לא קצרן. ודאי לא מנהל" לכן הוא בהכרח סגן מנהל כי שאר המקצועות הם של הנקבות.

מר לבני הוא בן 22 לכן לא ייתכן שבתו נשואה לכן הוא בהכרח הקופאי ומר קלי הוא הקצרן.

כלומר, יש פענוח לגבי הזכרים, בנקבות לא.

לוקח כמובן מאליו את זה שהסגן מנהל הוא בהכרח זכר. כי אם המנהל הוא לא בהכרח זכר אז למה שהסגן מנהל - או הקופאי - בהכרח יהיו זכר?

למעשה אני חייב תשובה לשאלה היסודית, כל סעיף באיזה ניסוח של זכר/נקבה, הוא יכול להיות מנוסח..

כי בנתיים יש כאן סתירות ניסוחיות... 

עד אז לא מאמין שאוכל לפתור את החידה.

מאיפה שמעת אותה?

הספר במקור הוא באנגלית וזה תרגום שלו לעברית. ספר ישן משהו מלפני כמה עשורים, אבל מומלץ.

אם היה את המקור באנגלית אני משער שלא היה את הדילמה הזאת, השאלה היא עד כמה התרגום מדויק ואמין.

בניגוד לעלמות שהן רווקות, אז בהכרח מרת קפה היא המנהל, אמברוסיה היא הפקיד וענתות היא רואה חשבון.

ראשי התיבות של "מודה אני"

נותנים לכם דף בגודל אינסופי, ומקלות בכמות לא מוגבלת, בכל אורך שתירצו.

אתם צריכים לפזר את המקלות על הדף- כמה שתירצו, איזה שתירצו ובאיזו צורה שתירצו, ואחרי זה ישפכו דיו על הדף בצורה כלשהי ובכמות כלשהי (הכתם יכול להיות אינסופי) ואתם צריכים שבין המקלות שסידרתם מראש, יהיה לפחות מקל אחד ששני קצותיו נמצאים על אותו צבע (שניהם על דיו או ששניהם לא על דיו, על דף חלק)

בעצם החידה היא על פי איזו חוקיות, או באיזה סדר, אפשר לסדר את המקלות מראש כך שיבטיחו שהתנאי יתקיים לאחר שפיכת הדיו.

(מי שמכיר לא לגלות)

יאללה עופו על זה.

ד"א- @מישהו10 , בדקתי את החידה ההיא באופן שיטתי (עם טבלה, וזה.. השקעתי) אז אני די בטוחה שהיא לא פתירה (כלומר, יש לה יותר מפיתרון אפשרי אחד, שזה בעצם לא פתירה)

מקלות בארבעת הקצוות של הדף, ומקל בדיוק באמצע הדף.

בהנחה שזה כתם שמתפרש כמו שכתם בדרך כלל מתפרש והוא לא נוזל בצורה מופרעת לחלוטין - אין סיבה שלפחות אחד מהמקלות בארבעת הקצוות / המקל באמצע, לא יהיה או על הדיו לגמרי או לא על הדיו לגמרי. כי אם אתה רותה להגיע לארבעת הקצוות בכתם אחד כך שהוא יכסה את חציים (כדי שהתנאי לא יתקיים) אז זה מחייב שהמקל שבאמצע יהיה מכוסה כולו בדיו...

אין פה עניין של פיזיקה- איך הכתם יתפשט. הוא לא חייב להיות רציף, והוא יכול להיות בכל צורה שהיא (גם שחמט על כל הדף נניח)

וגם הדף הוא אינסופי- אין לו קצוות.

נסה חשיבה לוגית יותר 

נסדר שלושה מקלות בצורת משולש.

לא יכול להיות ששלושת קדקודי המשולש יהיו כולם מונחים על אזורים שונים זה מזה, כי יש רק שתי אפשרויות (דיו \ לא דיו).

עלית על זה עכשיו???

(וזה היה קל )

וואו. אני הצלחתי אחרי פרק זמן מאוווד מכובד ועפתי על עצמי ממש ממש אחר כך. (זה כל מספר אי-זוגי במעגל, אגב)

קיצור, סחטיין אבל ממש.

(החידה נשאלה בראיון קבלה לסייבר. את מגניבה, אחותי)

בכלל

מה זה ראיון קבלה לסייבר? יחידת סייבר בצבא? מגמת סייבר בבי"ס? מסלול סייבר אקדמי? עבודה בתחום?

אפשר באישי |סקרן|

אבל לא לי... (חלילה וחס! בנות בצבא? טפו!)

חברה שלי התמיינה לשם ושאלו אותה כמה חידות. ואני חובבת חידות ידועה, אז איך שהיא יצאה מהראיון היא שאלה אותי, שאולי אני אמצא לה את הפיתרון.

וכמו שאמרתי לך, מצאתי והייתי מאוד גאה בעצמי

את זה נותנים לך. את צריכה לשים את המקלות באופן כזה שלא יוכלו "לדפוק" אותך, ותמיד יהיה לך לפחות מקל אחד ש"יציל את המצב". מבינה?

פרחיו של צמח הקוקה קטנים, ומסודרים בקבוצות קטנות על גבעולים קטנים. הכותרת מורכבת מחמישה עלים צהבהבים, ולאבקנים צורת לב. בבגרותם הופכים הפרחים לפירותאדומים הדומים לאוכמניות. עלי הצמח מכילים כאחוז אחד של האלקלואיד קוקאין (סם ממכר האסור בשימוש, מסחר והחזקה לפי החוק במרבית מדינות העולם).

משקה הקוקה-קולה הומצא באטלנטה שבארצות הברית על ידי רוקח בשם ג'ון.ס. פמברטון בשנת 1886.‏^[1] 
המשקה פורסם לראשונה כ"המעורר המושלם לעצבים ולמרץ" (Temperance drink), בניגוד לתפיסה הרווחת בדבר יעילותו כתרופה לכאבי בטן, כאב ראש, דיכאון או אימפוטנציה.
במתכון המקורי, הרכיבים הפעילים היו עלי קוקה ואגוז קולה שנתנו למשקה את סגולותיו המעוררות. המשקה פותח על ידי פמברטון לאחר שנאסר עליו פיתוח של "יין קוקה של פמברטון". ג'ון קיבל את ההשראה לאחר שטעם יין צרפתי בעל סגולות דומות. בעקבות איסור על שימוש באלכוהול, החליט לפתח משקה בעל אפקט דומה אך לא אלכוהולי. נוסחת המשקה נמכרה לשני אנשים שהפכו את קוקה-קולה למשקה הנמכר ביותר בארצות הברית. מכירת המשקה החדש החל ב-8 במאי 1886.

השם קוקה-קולה נטבע בשל חומריו של המשקה המקורי שהכיל עלים מצמח הקוקה ותובל באגוז הקולה. כיום המשקה עדיין מכיל עלי קוקה, אך אלה עוברים תהליך של מיצוי הקוקאין לפני הוספתם למשקה. כמו כן כיום הוא אינו מתובל באגוז הקולה, אלא בקרמל. במקור נכתב הצמח באנגלית באות K, אולם הוחלט לשנות את האות בשם המשקה ל-C, בשל שיקולי אסתטיקה וגרפיקה.

עצי הקולה הם עצים ירוקי עד שגובהם מגיע לכ-20 מטרים, בעלי עלים דמויי-ביצה באורך עד 30 סנטימטרים, ופרחים צהובים עם נקודות סגולות. זרעי הפרי של העצים הללו, שצבעם חום וטעמם מר, קרויים אגוזי קולה.

 

הקוקה הוא שיח ירוק עד המגיע לגובה של 2-3 מטר. ענפיו ישרים, לעליו ברק ירוק כהה והם עבים, אטומים, צורתם עגלגלה והם מחודדים בקצותיהם. לאורך העלה נמתחים שני פסים כהים.

פרחיו של צמח הקוקה קטנים, ומסודרים בקבוצות קטנות על גבעולים קטנים. הכותרת מורכבת מחמישה עלים צהבהבים, ולאבקנים צורת לב. בבגרותם הופכים הפרחים לפירותאדומים הדומים לאוכמניות. עלי הצמח מכילים כאחוז אחד של האלקלואיד קוקאין (סם ממכר האסור בשימוש, מסחר והחזקה לפי החוק במרבית מדינות העולם).

המתכון המדויק המשמש להכנת תרכיז הקוקה-קולה הוא סימן מסחרי רשום וסוד מסחרי של החברה, והמתכון נשמר בכספת המרכזית של בנק SunTrust שבאטלנטה, ג'ורג'יה.

המתכון מכיל מי סודה, סוכר, צבע מאכל, קרמל (E150), קפאין, חומצה זרחתית, שמנים צמחיים (בהם שמן תפוחים), כוסברה וחומרי טעם וריח. הנוסחה הסודית כוללת שבע תמציות שונות המופקות מפרחים, פירות, עלים ושורשים. פחית קוקה קולה (330 מ"ל) מכילה 35 גרם סוכר וערכה הקלורי כ140קלוריות.‏^[2]

חומרי הטעם והריח הנמצאים בשימוש בקולה הם ייחודיים ומיוצרים במפעל המרכזי של החברה, ששולח את המרכיבים לכל מפעלי קוקה-קולה בעולם. ייתכנו שינויים קלים בטעם הסופי של המוצר בין ארצות בגלל השוני בטעמם של המים המקומיים שמהווים את רובו של המשקה.

המתכון הראשון והמקורי של הקולה כלל תמצית טעם שכללה עשרה תבלינים ו-5 מיצים מפירות שונים מעורבבים עם אלכוהול. לתמצית טעם הוספו סוכר, עלי קוקה, אגוז הקולה וסודה.

אחרי שמדליקים אותו הראש משתנה מאדום לשחור

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

שיש כאלה שבאמת עושים את זה,

או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,

התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.

(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)

שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.

בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...