הרבה זמן שלא היה כאן כזה (מצד שני הרבה זמן שגם אני לא הייתי כאן). אז הנה כמה:
מלבד תשובה סופית יש לציין כמובן גם נימוק, דהיינו הוכחה מלאה. ועדיף כמובן פתרון שלא לוקה ב- TMI (דהיינו בלי פירוט שאינו נצרך באמת).
הרבה זמן שלא היה כאן כזה (מצד שני הרבה זמן שגם אני לא הייתי כאן). אז הנה כמה:
מלבד תשובה סופית יש לציין כמובן גם נימוק, דהיינו הוכחה מלאה. ועדיף כמובן פתרון שלא לוקה ב- TMI (דהיינו בלי פירוט שאינו נצרך באמת).
לסוהר בבית סוהר יש 3 כובעים לבנים ו2 אדומים. הוא לוקח שלושה אסירים, אחד שרואה טוב, אחד שרואה בעין אחת, ואחד עיוור. הוא שם לשלושתם כובעים על הראש. אף אחד לא יכול לראות איזה כובע יש לעצמו על הראש. הוא הולך לאיש שרואה ושואל אותו:אתה יכול לדעת איזה כובע יש לך? האיש אומר שלא. הולך לזה שרואה בעין אחת ואומר לו:אתה יכול לדעת איזה כובע יש לך? הוא אומר שלא. הולך לעיוור ואומר לו:אתה יכול לדעת איזה כובע יש לך? העיוור חושב לשנייה ואומר שכן ואז את הצבע. מה צבע הכובע של האיש העיוור?
הפתרון נכון, אבל דרוש קצת פירוט
סחתיין על המהירות...
אם הרואה היה רואה 2 כובעים אדומים על האחרים, אז היה ברור לו שיש לו לבן. כשענה שלא יודע, ברור שיש רק 2 אפשרויות לגבי החצי רואה והעיוור - (אפשרות ראשונה
או ששניהם עם ככובעים לבנים, (אפשרות שנייה
או שאחד עם לבן ואחד עם אדום.
שלב ב: החצי רואה (אין לזה באמת שום משמעות, סתם בשביל הקטע ה"רואה בעין אחת"
) - בהנחה שהוא חכם כמו הרואה, והבין את דרך החשיבה שלו, (ושמע אותו כמובן) - הרי שאם הוא רואה על ראשו של העיוור כובע אדום - הוא אמור להבין ישר שיש עליו לבן. הוא אומר שהוא לא יודע מה יש לו על הראש - משמע שראה על ראשו של העיוור כובע לבן, ואז הוא מסתפק אם על ראשו שלו, יש לבן (כמו האפשרות הראשונה לאחר דברי הרואה) או אדום (כמו האפשרות השנייה לאחר דברי הרואה).
העיוור מבין את כל זה ובלי לראות כלום, מבין ישר שיש לו על הראש כובע לבן.
בהזדמנות קרובה אביא בל"נ עוד כמה.
לבן.
נלך על דרך השלילה:
לו היה לעיוור כובע אדום, אז:
אם לשני היה גם כובע אדום, אז הראשון ודאי היה יודע את צבע כובעו שלו שהוא לבן.
ולו היה לשני כובע לבן, אז אף אחד מהם לא יכל לדעת מה צבע כובעו, כולל העיוור, שמא גם שלו לבן.
ולגבי ההסבר של חסדי:
זה מכריח רק פרט אחד - שהראשון והשני לא ראו שני אדומים. אך מנין לנו שלא ראו אחד לבן ואחד אדום?
ברכבת אחת הצוות הוא בן שלושה אנשים - הבלמן, המסיק, והמכונאי. שמותיהם לפי סדר האלף בית הם: יוחנני, ראובני, שמעוני.
ברכבת יש גם שלושה נוסעים אשר שמותיהם הם: מר יוחנני, מר ראובני, מר שמעוני.
נתונות העובדות הבאות:
א. מר ראובני גר בחיפה.
ב. הבלמן גר באמצע הדרך בין חיפה לתל אביב.
ג. מר יוחנני משתכר בדיוק 20,000 לירות בשנה.
ד. שמעוני ניצח פעם את המסיק בשחמט.
ה. שכנו הקרוב של הבלמן, אחד משלושת הנוסעים שהוזכרו, משתכר בדיוק פי שלושה מהבלמן.
ו. לנוסע הגר בתל אביב אותו השם שיש לבלמן.
מה הוא שמו של המכונאי?
שמעוני.
עיקר הפתרון נעוץ בזה ש- 20,000 לא מתחלק בדיוק ב-3, ואידך זיל גמור...
לעומת זאת מר יוחנני אינו שכנו הקרוב של הבלמן! (וזה נובע מסעיפיפ ג+ה)

נא לענות רק בתוך התגובה! שעוד יוכלו לענות...
ענו על החידה הבאה:
מהי מילה שמורכבת מ-3 אותיות אך נכתבת עם 2 אותיות. לעיתים בנויה מ-6 אותיות ולעולם לא נכתבת עם 7 אותיות. בדרך כלל מכילה 2 מילים אבל היא מילה אחת.
לך אם ענית לפי התשובה שמקובלת עליי
תכתוב כבר ונראה מה שמעת!!!
אבל תן את האפשרות גם לאחרים לענות לכן רק בתוך התוכן ולא בכותרת..
על תשובה ב' לא חשבתי אבל היא די מתחכמת כי זה לא באמת מילה אחת, אבל זה אכן חביב... בכל מקרה התשובה היותר "רצינית" בכל מקרה (לדעתי
) היא אכן התשובה הראשונה...
מהי = 3 אותיות
אך= 2 אותיות
לעיתים = 6 אותיות
ולעולם = לא 7 אותיות
בדרך כלל = 2 מילים
אבל = מילה אחת
גאונה= זה מה שאני!
רק תיקונצ'יק:ותן טלו"לעולם לא" = 7 אותיות.
אחת העם=)
זה ככ פשוט שסתם מסתבכים... תחשבי!אחת העם=)
אחת העם=)
אחת העם=)
אחת העם=)
(י-ם)כתר הרימון
אחת העם=)
מניסיון כן?
אבא שלי איטלקי
אחת העם=)
אנשי הצוות של מפעל כלשהו הם: מר לבני, מר שחורי, מרת קפה, העלמה אמברוסיה, מר קלי, והעלמה ענתות.
התפקידים שלהם הם: מנהל, סגן מנהל, קופאי, קצרן, רואה חשבון, פקיד. אם כי לא בהכרח לפי סדר זה.
1.סגן המנהל הוא נכדו של המנהל.
2. הקופאי נשוי לבתו של הקצרן.
3. מר שחורי הוא רווק.
4. למר לבני מלאו 22 שנה.
5. העלמה אמברוסיה היא אחות חורגת של רואה החשבון.
6. מר קלי הוא שכנו של המנהל.
מה הוא תפקידו של כל אחד?
אני אישית לא שלם עם הפתרון שלי, הנחתי כמה הנחות שאני תוהה לגביהן עד כמה הן מוצדקות, בנתון אחד כלל לא השתמשתי, אי לכך אני מסתפק אולי החידה הזאת לא תקינה ולא פתירה. אשמח לראות פתרון מנומק, בהנחה שיש כזה והחידה אכן פתירה.
אחת העם=)
בסעיפים (1-6) כשכתוב משהו בזכר זה חייב להיות זכר? כי למשל, "סגן המנהל הוא נכדו של המנהל" - לפי הנתונים האחרים, המנהל לא יכול להיות בן לכן הוא חייב להיות מנהלת - ואם ככה, אז נשמע כאילו "מנהל" כאן זה יכול כלהיות גם מנהלת, ואם ככה, אני תוהה, האם בהכרח "סגן המנהל(ת) הוא נכדו(נכדה).." או שיכול להיות גם ש "סגנית המנהלת היא נכדתה.." - כלומר, האם סגן המנהל חייב להיות זכר?
בנוסף, "נשוי לבתו של הקצר - מהניסוח המדויק נשמע שהקופאי חייב להיות בן, כן? ואם ככה - האם גם הקצרן חייב להיות בן או שהוא יכול להיות דווקא בת, ואז בעצם ניסוח החידה יכול להיות גם "הקופאי נשוי לביתו/ביתה של הקצרן/קצרנית..."?
(צריך לדייק פה בלשון של החידה ולא נוח לי עם זה בכלל). למה המנהל חייב להיות מנהלת ? ממה הסקת את זה ?
ממה שאני הבנתי מהלשון סגן מנהל או קצרן למשל אתה לא יכול להסיק האם מדובר בזכר או נקבה.

אם מר שחורי הוא רווק, הוא לא יכול להיות המנהל שיש לו נכד...
כמו כן גם מר לבני לא יכול להיות מנהל ובה בעת להיות סבא בגיל 22...
מר קלי הוא שכן של המנהל לכן הוא לא ממש יכול להיות המנהל אחרת הפרט הזה שגוי.. (אתה לא יכול להגיד על אדם שהוא שכן של עצמו)
ככה שהמנהל חייב להיות מנהלת... כי שלושת הבנים על פי הנתונים שלך, לא יכולים להיות מנהל מבוגר שיש לו נכד (כלומר, לא בגיל 22, לא שכן של עצמו, ולא יכול להיקרא "רווק" אלא מקסימום "גרוש" "אלמן" וכו'..)
גם אני הגעתי למסקנה הזאת, אבל בדרך אחרת, שהתבססה על דיוק בין לשון זכר ללשון נקבה, אז אני בהחלט מעדיף את הנימוק שלך.
נראה לכם שנכון לומר ככה? אחרת, לא ברור לי איך החידה הזאת פתירה.
האם מרת X זה שם משפחה לעומת עלמה Y שזה שם פרטי?
אולי קשור איכשהו לאחיה/אחותה החורגת.
קודם כל כמה קביעות יסוד, ובנוסף מנסח את החידה באופן דו מגדרי לגמרי ככה שנדע בדיוק מי יכול/לא יכול להיות זכר/נקבה...
מר ליבני - ודאי לא מנהל. קרוב לודאי לא קצרן.
מר שחורי - ודאי לא קופאי. ודאי לא קצרן. ודאי לא מנהל.
מרת קפה -
העלמה אמברוסיה - ודאי לא רו"ח.
מר קלי - ודאי לא מנהל.
העלמה ענתות -
הקופאי (שהוא זכר) הוא מר לבני או מר קלי.
שהוא יהיה נשוי דווקא ל"ביתו" של הקופאי. אם אנחנו מנסחים מחדש את כל החידה, ייתכן שיהיה ניתן לנסח: "הקופאי/ת נשוי/נשואה לביתו/ביתה/בנו/בנה של הקצרן/קצרנית.." - ואז אפלילו את הפרט הזה אין לך...
אז ניתן להסיק מכאן כי זה דווקא נשוי ולא נשואה.
נשוי/נשואה... ככה אני מאמין.
כדי להתקדם עוד קצת נשתמש בשיקולי זכר \ נקבה.
נשים לב שיש 3 זכרים ו- 3 נקבות, כמו שלימדנו ותן טל המנהל היא בהכרח נקבה, סגן המנהל הוא בהכרח זכר, הקופאי הוא בהכרח זכר, כעת אני מניח מהלשון של החידה שגם הקצרן הוא זכר (וזה החלק שלא נוח לי איתו), לכן בהכרח רואה החשבון והפקידה הם נקבות.
"מר שחורי - ודאי לא קופאי. ודאי לא קצרן. ודאי לא מנהל" לכן הוא בהכרח סגן מנהל כי שאר המקצועות הם של הנקבות.
מר לבני הוא בן 22 לכן לא ייתכן שבתו נשואה לכן הוא בהכרח הקופאי ומר קלי הוא הקצרן.
כלומר, יש פענוח לגבי הזכרים, בנקבות לא.
לוקח כמובן מאליו את זה שהסגן מנהל הוא בהכרח זכר. כי אם המנהל הוא לא בהכרח זכר אז למה שהסגן מנהל - או הקופאי - בהכרח יהיו זכר?
למעשה אני חייב תשובה לשאלה היסודית, כל סעיף באיזה ניסוח של זכר/נקבה, הוא יכול להיות מנוסח..
כי בנתיים יש כאן סתירות ניסוחיות...
עד אז לא מאמין שאוכל לפתור את החידה.
מאיפה שמעת אותה?
הספר במקור הוא באנגלית וזה תרגום שלו לעברית. ספר ישן משהו מלפני כמה עשורים, אבל מומלץ.
אם היה את המקור באנגלית אני משער שלא היה את הדילמה הזאת, השאלה היא עד כמה התרגום מדויק ואמין.
אחת העם=)בניגוד לעלמות שהן רווקות, אז בהכרח מרת קפה היא המנהל, אמברוסיה היא הפקיד וענתות היא רואה חשבון.
ראשי התיבות של "מודה אני"
נותנים לכם דף בגודל אינסופי, ומקלות בכמות לא מוגבלת, בכל אורך שתירצו.
אתם צריכים לפזר את המקלות על הדף- כמה שתירצו, איזה שתירצו ובאיזו צורה שתירצו, ואחרי זה ישפכו דיו על הדף בצורה כלשהי ובכמות כלשהי (הכתם יכול להיות אינסופי) ואתם צריכים שבין המקלות שסידרתם מראש, יהיה לפחות מקל אחד ששני קצותיו נמצאים על אותו צבע (שניהם על דיו או ששניהם לא על דיו, על דף חלק)
בעצם החידה היא על פי איזו חוקיות, או באיזה סדר, אפשר לסדר את המקלות מראש כך שיבטיחו שהתנאי יתקיים לאחר שפיכת הדיו.
(מי שמכיר לא לגלות
)
יאללה עופו על זה.
ד"א- @מישהו10 , בדקתי את החידה ההיא באופן שיטתי (עם טבלה, וזה.. השקעתי
) אז אני די בטוחה שהיא לא פתירה
(כלומר, יש לה יותר מפיתרון אפשרי אחד, שזה בעצם לא פתירה)
מקלות בארבעת הקצוות של הדף, ומקל בדיוק באמצע הדף.
בהנחה שזה כתם שמתפרש כמו שכתם בדרך כלל מתפרש והוא לא נוזל בצורה מופרעת לחלוטין - אין סיבה שלפחות אחד מהמקלות בארבעת הקצוות / המקל באמצע, לא יהיה או על הדיו לגמרי או לא על הדיו לגמרי. כי אם אתה רותה להגיע לארבעת הקצוות בכתם אחד כך שהוא יכסה את חציים (כדי שהתנאי לא יתקיים) אז זה מחייב שהמקל שבאמצע יהיה מכוסה כולו בדיו...
אין פה עניין של פיזיקה- איך הכתם יתפשט. הוא לא חייב להיות רציף, והוא יכול להיות בכל צורה שהיא (גם שחמט על כל הדף נניח)
וגם הדף הוא אינסופי- אין לו קצוות.
נסה חשיבה לוגית יותר
נסדר שלושה מקלות בצורת משולש.
לא יכול להיות ששלושת קדקודי המשולש יהיו כולם מונחים על אזורים שונים זה מזה, כי יש רק שתי אפשרויות (דיו \ לא דיו).


הולם במיוחדעלית על זה עכשיו???
(וזה היה קל
)
וואו. אני הצלחתי אחרי פרק זמן מאוווד מכובד ועפתי על עצמי ממש ממש אחר כך. (זה כל מספר אי-זוגי במעגל, אגב)
קיצור, סחטיין אבל ממש.
(החידה נשאלה בראיון קבלה לסייבר. את מגניבה, אחותי
)
בכלל 
מה זה ראיון קבלה לסייבר? יחידת סייבר בצבא? מגמת סייבר בבי"ס? מסלול סייבר אקדמי? עבודה בתחום?
אפשר באישי
|סקרן|
אבל לא לי... (חלילה וחס! בנות בצבא? טפו!)
חברה שלי התמיינה לשם ושאלו אותה כמה חידות. ואני חובבת חידות ידועה, אז איך שהיא יצאה מהראיון היא שאלה אותי, שאולי אני אמצא לה את הפיתרון.
וכמו שאמרתי לך, מצאתי והייתי מאוד גאה בעצמי

את זה נותנים לך. את צריכה לשים את המקלות באופן כזה שלא יוכלו "לדפוק" אותך, ותמיד יהיה לך לפחות מקל אחד ש"יציל את המצב". מבינה?
נולאית
מישהו10משקה הקוקה-קולה הומצא באטלנטה שבארצות הברית על ידי רוקח בשם ג'ון.ס. פמברטון בשנת 1886.[1]
המשקה פורסם לראשונה כ"המעורר המושלם לעצבים ולמרץ" (Temperance drink), בניגוד לתפיסה הרווחת בדבר יעילותו כתרופה לכאבי בטן, כאב ראש, דיכאון או אימפוטנציה.
במתכון המקורי, הרכיבים הפעילים היו עלי קוקה ואגוז קולה שנתנו למשקה את סגולותיו המעוררות. המשקה פותח על ידי פמברטון לאחר שנאסר עליו פיתוח של "יין קוקה של פמברטון". ג'ון קיבל את ההשראה לאחר שטעם יין צרפתי בעל סגולות דומות. בעקבות איסור על שימוש באלכוהול, החליט לפתח משקה בעל אפקט דומה אך לא אלכוהולי. נוסחת המשקה נמכרה לשני אנשים שהפכו את קוקה-קולה למשקה הנמכר ביותר בארצות הברית. מכירת המשקה החדש החל ב-8 במאי 1886.
השם קוקה-קולה נטבע בשל חומריו של המשקה המקורי שהכיל עלים מצמח הקוקה ותובל באגוז הקולה. כיום המשקה עדיין מכיל עלי קוקה, אך אלה עוברים תהליך של מיצוי הקוקאין לפני הוספתם למשקה. כמו כן כיום הוא אינו מתובל באגוז הקולה, אלא בקרמל. במקור נכתב הצמח באנגלית באות K, אולם הוחלט לשנות את האות בשם המשקה ל-C, בשל שיקולי אסתטיקה וגרפיקה.
עצי הקולה הם עצים ירוקי עד שגובהם מגיע לכ-20 מטרים, בעלי עלים דמויי-ביצה באורך עד 30 סנטימטרים, ופרחים צהובים עם נקודות סגולות. זרעי הפרי של העצים הללו, שצבעם חום וטעמם מר, קרויים אגוזי קולה.
הקוקה הוא שיח ירוק עד המגיע לגובה של 2-3 מטר. ענפיו ישרים, לעליו ברק ירוק כהה והם עבים, אטומים, צורתם עגלגלה והם מחודדים בקצותיהם. לאורך העלה נמתחים שני פסים כהים.
פרחיו של צמח הקוקה קטנים, ומסודרים בקבוצות קטנות על גבעולים קטנים. הכותרת מורכבת מחמישה עלים צהבהבים, ולאבקנים צורת לב. בבגרותם הופכים הפרחים לפירותאדומים הדומים לאוכמניות. עלי הצמח מכילים כאחוז אחד של האלקלואיד קוקאין (סם ממכר האסור בשימוש, מסחר והחזקה לפי החוק במרבית מדינות העולם).
המתכון המדויק המשמש להכנת תרכיז הקוקה-קולה הוא סימן מסחרי רשום וסוד מסחרי של החברה, והמתכון נשמר בכספת המרכזית של בנק SunTrust שבאטלנטה, ג'ורג'יה.
המתכון מכיל מי סודה, סוכר, צבע מאכל, קרמל (E150), קפאין, חומצה זרחתית, שמנים צמחיים (בהם שמן תפוחים), כוסברה וחומרי טעם וריח. הנוסחה הסודית כוללת שבע תמציות שונות המופקות מפרחים, פירות, עלים ושורשים. פחית קוקה קולה (330 מ"ל) מכילה 35 גרם סוכר וערכה הקלורי כ140קלוריות.[2]
חומרי הטעם והריח הנמצאים בשימוש בקולה הם ייחודיים ומיוצרים במפעל המרכזי של החברה, ששולח את המרכיבים לכל מפעלי קוקה-קולה בעולם. ייתכנו שינויים קלים בטעם הסופי של המוצר בין ארצות בגלל השוני בטעמם של המים המקומיים שמהווים את רובו של המשקה.
המתכון הראשון והמקורי של הקולה כלל תמצית טעם שכללה עשרה תבלינים ו-5 מיצים מפירות שונים מעורבבים עם אלכוהול. לתמצית טעם הוספו סוכר, עלי קוקה, אגוז הקולה וסודה.
![]()
אחרי שמדליקים אותו הראש משתנה מאדום לשחור
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
שמורים.
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.
היית:
א. מתגייר/ת
ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח
ג. ערבי/ה חילוני/ת
ד. ערבי/ה מוסלמי/ת
ה. טרוריסט/ית
גם בדברים הקטנים כמו שתיארת
אבל גם בדברים הגדולים
אני בחרתי את הדרך שלי
בחרתי להישאר דתיה
בחרתי להישאר דוסית
בחרתי להתחתן דווקא עם בעלי
וכו'...
זה לגמרי בחירות שלי שהובילו לי את הדרך