בפרשתנו מספר פעמים מוזכרת דרישתו של משה מפרעה לשלח את עם ישראל לחגוג לה' ולזבוח במדבר. אפשרות זו של הקרבת קרבנות בכל מקום מוגבלת עד לבניין המקדש. הגמרא אומרת (מגילה י א) ”אמר רבי יצחק שמעתי. שמקריבין בבית חוניו בזמן הזה קסבר בית חוניו לאו בית ע"ז היא וקא סבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא דכתיב (דברים יב, ט) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים מקיש נחלה למנוחה מה מנוחה יש אחריה היתר אף נחלה יש אחריה היתר אמרו ליה אמרת אמר להו לא אמר רבא האלהים אמרה וגמירנא לה מיניה ומ"ט קא הדר ביה משום קשיא דרב מרי דמותיב רב מרי קדושת שילה יש אחריה היתר קדושת ירושלים אין אחריה היתר ועוד תנן משבאו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר והיא היתה לנחלה תנאי היא (דתניא) אמר רבי אליעזר שמעתי כשהיו בונין בהיכל עושין קלעים להיכל וקלעים לעזרה אלא שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרה בונין מבפנים ואמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית אוכלין קדשי קדשים אע"פ שאין קלעים קדשים קלים ומעשר שני אע"פ שאין חומה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא מכלל דר"א סבר לא קידשה לעתיד לבוא א"ל רבינא לרב אשי ממאי דלמא דכולי עלמא קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכי תימא קלעים לר"א למה לי לצניעותא בעלמא אלא כי הני תנאי דתניא אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו את אלו וקידשום אבל הראשונות בטלו משבטלה הארץ אלמא קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא ורמינהו אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי וכי אלו בלבד היו והלא כבר נאמר (דברים ג, ד) ששים עיר כל חבל ארגוב וכתיב (דברים ג, ה) כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה אלא למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום קידשום.“ דין מעניין זה מצריך עיון. מדוע דווקא המקדש אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר לעומת המשכן שבתקופת המשכן הותרו הבמות? נראה ששילה נקראת מנוחה, אדם נח בדרך אל מקום מסוים. לא כשהוא הגיע. ואילו ירושלים נקראת נחלה. נחלה-זה הסוף. המטרה. שאלה נוספת מדוע הגמרא שם אומרת משבאו לירושלים ולא מבניית המקדש? יסוד גדול יש בהבדל בין המשכן למקדש. בין ירושלים לשאר המקומות שבהם הייתה שכינה ע"י משכן. ירושלים כעיר המקדש לא מוזכרת כלל בתורה. מקום המקדש נקרא בתורה "המקום אשר יבחר ה" כל עוד לא התגלה המקום הזה (שהתגלה ע"י דוד) כל מקום אחר היה מקום השכינה "במקרה" ולא "בעצם" המשכן הקדוש אכן היה שם, אבל לא על מקום זה נאמר המקום אשר יבחר ה. ולכן כל מקום אחר מותר. כי אין ייחוד למקום המשכן. מהרגע שגילו מה הוא המקום אשר יבחר ה-ירושלים. אסור להקריב בשום מקום אחר. שבת שלום.
).