מרת אדם, מרת בקר, מרת חתולי, מרת דוידי, מרת אניס, ואותה רשלנית מרת פיש,

הלכו כולן בוקר אחד  לערוך קניות בקניון. כל אחת מהן פנתה ישר לקומה שבה מצוי

הדבר שרצתה לקנותו, וכל אחת מהן קנתה דבר אחד בלבד.

הן קנו ספר, שמלה, נרתיק, עניבה, מגבעת ומנורה.

כל הנשים הללו, חוץ ממרת אדם, נכנסו למעלית בקומת הקרקע. גם שני גברים נכנסו למעלית.

שתי נשים, מרת חתולי וזו שקנתה את העניבה, יצאו מן המעלית בקומה השנייה.

שמלות נמכרות בקומה השלישית. שני הגברים יצאו בקומה הרביעית. האישה שקנתה את המנורה יצאה בקומה החמישית, והשאירה את מרת פיש הרשלנית לבדה.

מרת פיש יצאה מן המעלית בקומה השישית.

למחרת, מרת בקר – אשר קיבלה את הנרתיק כמתנת הפתעה מאחת הנשים שיצאו מן המעלית

בקומה השנייה – פגשה את בעלה מחזיר את העניבה אשר אחת הנשים האחרות נתנה לו.

אם ספרים נמכרים בקומת הקרקע, ומרת אניס הייתה האדם השישי שיצא מן המעלית,

מה קנתה כל אחת מן הנשים הללו ?

חמישה גברים נפגשו יחד. שמותיהם: גבעתי, אביבי, ירושלמי בארי ורמתי. מקצועותיהם: גנן, ארכיבאי, ירקן בנקאי ורואה חשבון.

באורח מקרי ומוזר הם גרים ביישובים: גבעתיים, תל אביב, ירושלים, באר שבע, ורמתיים, אולם איש מהם אינו גר ביישוב הנושא שם דומה לשמו, ושם עיסוקו איננו מתחיל באות הראשונה של שמו או שם ישובו.

הארכיבאי אינו גר בירושלים. ואביבי אינו בנקאי ולא ירקן, וגם אין הוא גר בירושלים או בבאר שבע. מר בארי גר ברמתיים ואינו לא ארכיבאי ולא גנן. גבעתי אינו תושב תל אביב, ורמתי שאף הוא אינו תושב תל אביב, אינו ארכיבאי ואינו בנקאי.

אם ברשותך רק המידע הנתון לעיל. התוכל לנקוב בשמו של היישוב שבו גר רמתי ?

למיטב הבנתי ותפיסתי, התשובה היא לא.

על פי הנתונים שניתנו הצלחתי לנתח כמעט את כל השמות על מקצועותיהם ומקומות מגורם, אבל הפרט האחרון שנשאר לגלות, ושאליו כבר אין שום רמז שסייע, הוא לגבי מר רמתי ומר גבעתי, איפה כל אחד מהם גר - בבאר שבע או בירושלים. כי שתי הערים לא מתנגשות עם שמם, ולא עם המקצוע שלהם.

וכל זה בהנחה גם שהתכוונת שש"תל אביב" מקבילה (ולכן לא יכולה לבוא יחד) עם אביבי, אבל גם עם מקצוע ה"ארכיבאי" (אביב..). כי זה ההיגיון בכך שלכאורה יש לכל ישוב ולכל אדם מקצוע שמקביל אליו באות - תל אביב מתחילה אומנם ב-ת', אבל המילה השנייה בא'.

בכל מקרה אם הפסקה השנייה לא נכונה אז ההתלבטות וחוסר המידע אפילו רב יותר.

בכל מקרה הנה כל המידע שהשגתי:

1. מר אביבי, רואה חשבון, גבעתיים.

2. מר בארי, ירקן, רמתיים.

3. מר ירושלמי, בנקאי, תל אביב.

4. מר רמתי, גנן, באר שבע/ירושלים

5. מר גבעתי, ארכיבאי, באר שבע/ירושלים

ואם ככה, אין אפשרות עם המידע שהובא, כך אני חושב ורואה, לקבוע בוודאות איפה מר רמתי גר. 

מלבד זה שלא הצלחתי לפסול את האפשרויות של מר גבעתי בנקאי וכן ירושלמי באר שבע ארכיבאי.

ועדיין גם אני הגעתי למסקנה שהמידע לעיל לא מספיק. (הנחתי פעם אחת שרמתי מירושלים ופעם אחת שהוא מבאר שבע וקיבלתי אפשרויות קבילות).

1. נוסעים במטוס

מאה נוסעים נכנסים למטוס בזה אחר זה, כאשר לכל אחד יש כרטיס למושב שלו. למרבה הצער,  כשהנוסע הראשון נכנס למטוס, הוא מגלה שכרטיסו אבד. הוא בוחר באקראי מושב ומתיישב. יתר הנוסעים פועלים באופן הבא: כל אחד מהם מגיע למושב בו הוא אמור לשבת, אם המושב פנויי - הנוסע מתיישב במושבו. אם המושב תפוס – הדיילת מאיצה בנוסע להזדרז, והוא בוחר באקראי מושב פנוי אחר ומתיישב בו. מהו הסיכויי שהנוסע האחרון יישב במקום שבו הוא אמור לשבת?

2. מטבעות בחדר חשוך

הינך נמצא בחדר חשוך בו ישנה ערימה אחת של N מטבעות. ידוע שכל המטבעות הן "פלי" למעט 10 מטבעות שהן "עץ". המטבעות לא ניתנות להבדלה על ידי מישוש. כיצד תוכל לחלק את ערימת המטבעות לשתי ערימות, כך שבשתי הערימות מספר מטבעות "עץ" יהיה זהה?

3. כיצד להשתחרר מהכלא בעזרת נורה

נתון כלא ובו N אסירים. מנהל הכלא השתגע. הוא אוסף את כל האסירים ומכריז כי ממחר, כל 5 דקות, הוא מוציא באופן אקראי אחד ממהאסירים לטיול בן דקה בחצר. בחצר ממוקמת נורה חשמלית ומתג. הנורה נכבת ונדלקת על ידי המתג. כל אחד מהאסירים אשר יוצא לטיול יכול להדליק את הנורה, לכבותה או לא לעשות כלום. בכל שלב, לכל אחד מן האסירים יש את הזכות לומר "אני בטוח שכל האסירים כבר טיילו בחצר". אם אכן כך הדבר וכל האסירים טייילו בחצר – כל האסירים ישוחררו. אם לא  - ולו אחד האסירים עדיין לא טייל בחצר – כולם יוצאו להורג. אמצעי התקשורת היחיד בין האסירים הוא הנורה. השגעון מתחיל ממחר, היום האסירים יכולים לדבר ולבנות שיטה בה הם יוכלו להשתחרר. כיצד יעשו זאת?

מהאתר:  http://www.yourpeak.co.il/faq

עכשיו איך יודעים שכולם היו בפנים אם לא ידוע המצב ההתחלתי?

תכף אכתוב למה.

20160110222403.doc

השורה האחרונה לא מנוסחת נכון. אבל העיקרון מובן: צריך להחליף כל n ב- (k+1).

בכל זאת פאדיחה, אבל אין לי כוח לחזור לערוך.

כשהנוסע האחרון עולה, יש רק שתי אפשרויות: מקום 1 פנוי או מקום 100 פנוי, ואלה קורות בהסתברות זהה.

שכן, בכל פעם שנוסע עולה, מקומו נתפס על ידו, או שהיה תפוס כבר קודם. בכל אופן, אחרי עליית נוסע איי, מקום איי בהכרח תפוס. (חוץ מהראשון, שעבורו זה לא הכרחי, כמובן).

מכיוון שהנוסעים אינם מעדיפים אף אחד מהנ"ל על פני חברו, ההסתברות ש-1 יהיה פנוי זהה להסתברות ש-100 יהיה פנוי. ולכן חצי.

אבל ראיתי את זה מזמן אצל גדי אל' 

חביב עלי הקב שלי מתשעה קבין של חברי.

יש חידה אחת, שניתן לפתור עם הגיון די פשוט, שאבא שלי סיפר לי שמתמטיקאי אחד פתר ע"י ניסוח 4 משוואות דיפרנציאליות חלקיות ופתירתן.

אממ... רוצים לשמוע?

(מעניין אם לזה הכוונה...)

וכשיודעים שהיא אמורה להיפתר במהירות - קל לעשות זאת (לא ניסיתי אחרת, אז קשה לי להעריך).

שני רוכבי אופניים המרוחקים 20 מייל יוצאים זה לכיוון זה, כל אחד במהירות 10 מייל לשעה.

זבוב שעף במהירות 15 מייל לשעה יוצא מהגלגל הקדמי של רוכב א' ועף אל הגלגל הקדמי של רוכב ב', כשהוא מגיע לשם הוא משנה כיוון ועף שוב אל הגלגל הקדמי של רוכב א' וכן הלאה עד לסוף המר כאשר שני רוכבי האופניים נפגשים

מהו המרחק הכולל שעף הזבוב?

(לקוח מכאן)

בספר חידות לילדים של שלמה אבס!

לא סיפור נחמד?

הסיפור על וון ניומן

נתונים שולחן עגול (וסופי כמובן) ומקל שאורכו קטן מקוטר השולחן.

צריך להוכיח, שלא משנה איך תצבע-חלקית את השולחן בדיו, תמיד יהיה ניתן להניח את המקל על השולחן כך ששני קצותיו יהיו מונחים על אותו צבע (כלומר, או על דיו, או על השולחן החלק).

@ריבוזום

@הולם במיוחד

שאפתור את החידות עליהן אני גם אמורה לקבל ציון וזה..

היה לי זמן "מת" להסתכל על זה, והרעיון הוא בדיוק כמו החידה הקודמת.

לכל אר (אורך מקל), לא יכול להיות שכל הנקודות הן כאלה שאין שום נקודה במרחק אר מהן שהיא מאותו סוג (צבועה \ לא צבועה), שכן - נסתכל על משולש שווה צלעות שאורך צלעו אר...

או במילים אחרות, אם נניח שלושה מקלות זהים במשולש בהכרח אחד מהמקלות יהיה בסדר, אז נוריד את השניים האחרים ונשאיר את זה שעונה לדרישה.

אופס! (באמת שאלתי את עצמי מה ההבדל בין החידות)

לא, זה לא קשור..

שימי לב שוב, כאן הצביעה-החלקית היא לפני הנחת המקל (הבודד), צריך להוכיח שלא משנה איך תהיה הצביעה, יהיה איפה להניח את המקל.

התכוונתי לפנטגרם ולכל הכוכבים שניתן לצייר בדומה לו ממספר אי-זוגי של קווים.. כמו זה:

הרעיון שלי היה בערך כזה:

עבור כל מספר אי-זוגי ניתן לצייר על השולחן כוכב עם מס' כזה של קודקודים וצלעות, שאורך צלעותיו קטן מאורך קוטר המעגל. ככל שמספר הצלעות יהיה רב יותר, הזווית של הקודקודים תהיה קטנה יותר ולכן גם אורך הצלע ארוך יותר.

בעצם זו סדרה אינסופית של כוכבים שמס הקודקודים בהם הוא בהתאמה לסדרת המס' האי-זוגיים, ושאורך הצלעות של כל כוכב גדול ממש מהכוכב הקודם בסידרה, והאורך שואף לאורך הקוטר.

אז עבור כל אורך מקל שיתנו לנו, נוכל לקחת את האורך הקרוב אליו ביותר מלמעלה בסדרת הכוכבים, לקחת את מס' הקודקודים שיש לאותו כוכב, ולצייר כוכב כזה שאורך צלעותיו יהיה כמו המקל שלנו.

אחרי שהצלחנו בוודאות לצייר כוכב עבור כל מקל שיתנו לנו- נוכל להוכיח בקלות שלפחות אחת מצלעות הכוכב היא על אותו הצבע (כי זה מס' אי-זוגי של צלעות, אז לא ייתכן שכל הקודקודים יהיו צבועים או לא צבועים באופן כזה שלכל צלע שני הקצוות יהיו שונים)

נניח את המקל על הצלע הזו...

זהו.

הולך?

ד"א- יש דרך להבין את הפיתרון לחידת הצבים גם לבורים ועמהארצים כמוני שלא יודעים מה זה נותן שמאונך לוקטור המרחק וכולי?

ודי דומה לו, למען האמת.

דניאל קין נרצח בדרך שוממה, במרחק שלושה קילומטרים מלוד בשאלה 3:30 לפנות בוקר, ביום 17.3.52.

אוטו, משה, שמעון, מיקי וינוקא נאסרו כעבור שבוע ברמלה ונחקרו בעינויים. כל אחד מהם מסר ארבע הצהרות,

שלוש מהן אמיתיות ואחת שקרית. אחד מתוך חמשת החשודים רצח את קין. מי היה הרוצח ? הצהרותיהם היו:

אוטו: הייתי בתל אביב כשקין נרצח, מעולם לא רצחתי איש, ינוקא הוא האשם, מיקי ואני חברים.

משה: לא רצחתי את קין, מעולם לא היה ברשותי אקדח, ינוקא מכיר אותי, הייתי ברמלה בליל 17 במרס.

שמעון: משה שיקר שמעולם לא היה ברשותו  אקדח, הרצח נעשה ביום חג, אוטו היה אז בתל אביב, אחד מאתנו אשם.

מיקי: לא רצחתי את קין, ינוקא מעולם לא היה בלוד, מעולם לא ראיתי את אוטו לפני כן, משה היה איתי ברמלה באותו לילה של 17 במרס.

ינוקא: לא רצחתי את קין, מעולם לא הייתי בלוד, מעולם לא ראיתי את משה לפני כן, אוטו שיקר באמרו שאני האשם.

שמעון.

אוטו לא הרוצח, כי אם כן, יש לו 2 משפטים שקריים: הייתי בת"א כשקין נרצח, מעולם לא רצחתי איש.

ינוקא לא הרוצח, כי אם כן, גם לו יש 2 משפטים שקריים: לא רצחתי את קין, מעולם לא הייתי בלוד.

=> המשפט השקרי של אוטו הוא: "ינוקא הוא האשם" וכל השאר אמת.

=> המשפט השקרי של מיקי הוא: "מעולם לא ראיתי את אוטו לפני כן" וכל השאר אמת => מיקי לא הרוצח.

המשפט השקרי של ינוקא הוא: "מעולם לא ראיתי את משה לפני כן".

המשפט השקרי של שמעון הוא: "הרצח נעשה ביום חג" (בדקתי, זה יוצא כ' אדר) וכל השאר אמת

=> המשפט השקרי של משה הוא: "מעולם לא היה ברשותי אקדח" => משה לא הרוצח.

ולכן שמעון הוא הרוצח.

לבקשת @הולם במיוחד

ארבעה צבים ממוקמים בארבע פינות ריבוע שאורך צלעו 10 מטרים. כל צב מביט אל הצב בפינה הסמוכה לו בכיוון השעון. ברגע אחד מסוים הצבים מתחילים להתקדם במהירות קבועה וזהה של מטר לשעה, כל אחד היישר לכיוון הצב שאליו הוא מביט, כשהמבט מתמקד על הצב לכל אורך הדרך.

האם הצבים יפגשו, ואם כן - איפה, וכעבור כמה זמן?

אבל עיקר החידה הוא החלק האחרון. כעבור כמה זמן הם יפגשו?

5/2 PI שעות?

כיוון המהירות של כל צב בדיוק מאונך לכיוון המהירות של הצב אליו הוא מתבונן, ז"א שהוא מתקרב לצב אליו הוא מתבונן כשהצב אליו הוא מתבונן אינו מתרחק ממנו. ולכן הם יפגשו אחרי 10 שעות?

רימיתי כי מצאתי תשובה של כמה זמן עבור חידה זהה (עם נתונים אחרים). על ההסבר חשבתי, אבל נראה לי שזה כבר לא ממש נחשב

ועדיין לא ממש ברור לי איך התנועה הזו תיראה...

הולכת לחשוב על זה עוד קצת

זה כן נראה נכון שהמהירות היחסית בין צב א' המתקדם אל עבר צב ב' היא כל הזמן מהירותו של צב א', מכיוון שמהירות צב ב' תמיד מאונכת לווקטור המרחק ביניהם (ומהירות צב א' מקבילה). והיא תמיד מאונכת כי מתחילים כשהיא מאונכת לווקטור המאונך לווקטור המאונך לווקטור המהירות של צב א' (עברתי בטיעון דרך שני הצבים האחרים), ויחס הכיוונים הזה נשמר כל הזמן.

נראה לי.

ועדיין יש אפשרות שכתבתי שטויות...

לילה טוב! תרגישי טוב!

הסברת טוב מאוד. הזווית האנכית היא מה שהיה צריך לשים לב אליו.

ראיתי פעם תמונה של התנועה הלוליינית הזאת, היא לא רבע מעגל (כמו שחשבת קודם), אבל קשה לי לתאר מה היא כן.

אמנם כשהוספתי לחשוב על זה השתכנעתי שמה שכתבתי נכון, אבל זה לא היה מיידי!

בחדר מאה מדפים ומאה ספרים. המדפים וכן הספרים ממוספרים מ-1 עד 100. אולם הספרים מונחים בסדר שרירותי על המדפים (כלומר, לאו דווקא בהתאמה בין מספר ספר למספר מדף).

נותנים לשאלתיאל להיכנס לחדר. החל מכניסתו ואילך אסור לו לדבר עם חברו חפי. שאלתיאל יכול להסתכל על ספרים רבים ככל שירצה, אך לשנות מיקום של ספרים רק ע"י החלפה אחת בלבד בין זוג ספרים. שאלתיאל יוצא מהחדר. כעת מבקשים מחפי להיכנס לחדר ולמצוא ספר בעל מספר מסוים, שייאמר לו רק לפני כניסתו לחדר, בתוך 50 ניסיונות לכל היותר. (כלומר, לכל היותר 50 פעמים חפי יכול לפתוח ספר ולבדוק מה מספרו).

לפני כמה שנים. פתרנו - ולא אגלה כמובן.

שום דבר על חידות אחרות. הרי כתבתי פה מספיק שטויות בינתיים

היה נראה לי פתאום כאילו זה יכול להתפרש אחרת...

התכוונתי לומר שבעיניי היא מאתגרת. ולא רציתי לכתוב "קשה", כי נשמע לי מוגזם להחליט עבור אחרים שהיא קשה. לי לקח הרבה זמן, בכל אופן.)

אתם חכמים מדי. תפסיקו!

חח.. אתמול ראיתי ב"אני וגופי" שהושאר פתוח על הספה שכל שערה יכולה לשאת 80 גרם.

כך שכל השיער שלנו יחד חזק מאוד.

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים