מרת אדם, מרת בקר, מרת חתולי, מרת דוידי, מרת אניס, ואותה רשלנית מרת פיש,

הלכו כולן בוקר אחד  לערוך קניות בקניון. כל אחת מהן פנתה ישר לקומה שבה מצוי

הדבר שרצתה לקנותו, וכל אחת מהן קנתה דבר אחד בלבד.

הן קנו ספר, שמלה, נרתיק, עניבה, מגבעת ומנורה.

כל הנשים הללו, חוץ ממרת אדם, נכנסו למעלית בקומת הקרקע. גם שני גברים נכנסו למעלית.

שתי נשים, מרת חתולי וזו שקנתה את העניבה, יצאו מן המעלית בקומה השנייה.

שמלות נמכרות בקומה השלישית. שני הגברים יצאו בקומה הרביעית. האישה שקנתה את המנורה יצאה בקומה החמישית, והשאירה את מרת פיש הרשלנית לבדה.

מרת פיש יצאה מן המעלית בקומה השישית.

למחרת, מרת בקר – אשר קיבלה את הנרתיק כמתנת הפתעה מאחת הנשים שיצאו מן המעלית

בקומה השנייה – פגשה את בעלה מחזיר את העניבה אשר אחת הנשים האחרות נתנה לו.

אם ספרים נמכרים בקומת הקרקע, ומרת אניס הייתה האדם השישי שיצא מן המעלית,

מה קנתה כל אחת מן הנשים הללו ?

חמישה גברים נפגשו יחד. שמותיהם: גבעתי, אביבי, ירושלמי בארי ורמתי. מקצועותיהם: גנן, ארכיבאי, ירקן בנקאי ורואה חשבון.

באורח מקרי ומוזר הם גרים ביישובים: גבעתיים, תל אביב, ירושלים, באר שבע, ורמתיים, אולם איש מהם אינו גר ביישוב הנושא שם דומה לשמו, ושם עיסוקו איננו מתחיל באות הראשונה של שמו או שם ישובו.

הארכיבאי אינו גר בירושלים. ואביבי אינו בנקאי ולא ירקן, וגם אין הוא גר בירושלים או בבאר שבע. מר בארי גר ברמתיים ואינו לא ארכיבאי ולא גנן. גבעתי אינו תושב תל אביב, ורמתי שאף הוא אינו תושב תל אביב, אינו ארכיבאי ואינו בנקאי.

אם ברשותך רק המידע הנתון לעיל. התוכל לנקוב בשמו של היישוב שבו גר רמתי ?

למיטב הבנתי ותפיסתי, התשובה היא לא.

על פי הנתונים שניתנו הצלחתי לנתח כמעט את כל השמות על מקצועותיהם ומקומות מגורם, אבל הפרט האחרון שנשאר לגלות, ושאליו כבר אין שום רמז שסייע, הוא לגבי מר רמתי ומר גבעתי, איפה כל אחד מהם גר - בבאר שבע או בירושלים. כי שתי הערים לא מתנגשות עם שמם, ולא עם המקצוע שלהם.

וכל זה בהנחה גם שהתכוונת שש"תל אביב" מקבילה (ולכן לא יכולה לבוא יחד) עם אביבי, אבל גם עם מקצוע ה"ארכיבאי" (אביב..). כי זה ההיגיון בכך שלכאורה יש לכל ישוב ולכל אדם מקצוע שמקביל אליו באות - תל אביב מתחילה אומנם ב-ת', אבל המילה השנייה בא'.

בכל מקרה אם הפסקה השנייה לא נכונה אז ההתלבטות וחוסר המידע אפילו רב יותר.

בכל מקרה הנה כל המידע שהשגתי:

1. מר אביבי, רואה חשבון, גבעתיים.

2. מר בארי, ירקן, רמתיים.

3. מר ירושלמי, בנקאי, תל אביב.

4. מר רמתי, גנן, באר שבע/ירושלים

5. מר גבעתי, ארכיבאי, באר שבע/ירושלים

ואם ככה, אין אפשרות עם המידע שהובא, כך אני חושב ורואה, לקבוע בוודאות איפה מר רמתי גר. 

מלבד זה שלא הצלחתי לפסול את האפשרויות של מר גבעתי בנקאי וכן ירושלמי באר שבע ארכיבאי.

ועדיין גם אני הגעתי למסקנה שהמידע לעיל לא מספיק. (הנחתי פעם אחת שרמתי מירושלים ופעם אחת שהוא מבאר שבע וקיבלתי אפשרויות קבילות).

1. נוסעים במטוס

מאה נוסעים נכנסים למטוס בזה אחר זה, כאשר לכל אחד יש כרטיס למושב שלו. למרבה הצער,  כשהנוסע הראשון נכנס למטוס, הוא מגלה שכרטיסו אבד. הוא בוחר באקראי מושב ומתיישב. יתר הנוסעים פועלים באופן הבא: כל אחד מהם מגיע למושב בו הוא אמור לשבת, אם המושב פנויי - הנוסע מתיישב במושבו. אם המושב תפוס – הדיילת מאיצה בנוסע להזדרז, והוא בוחר באקראי מושב פנוי אחר ומתיישב בו. מהו הסיכויי שהנוסע האחרון יישב במקום שבו הוא אמור לשבת?

2. מטבעות בחדר חשוך

הינך נמצא בחדר חשוך בו ישנה ערימה אחת של N מטבעות. ידוע שכל המטבעות הן "פלי" למעט 10 מטבעות שהן "עץ". המטבעות לא ניתנות להבדלה על ידי מישוש. כיצד תוכל לחלק את ערימת המטבעות לשתי ערימות, כך שבשתי הערימות מספר מטבעות "עץ" יהיה זהה?

3. כיצד להשתחרר מהכלא בעזרת נורה

נתון כלא ובו N אסירים. מנהל הכלא השתגע. הוא אוסף את כל האסירים ומכריז כי ממחר, כל 5 דקות, הוא מוציא באופן אקראי אחד ממהאסירים לטיול בן דקה בחצר. בחצר ממוקמת נורה חשמלית ומתג. הנורה נכבת ונדלקת על ידי המתג. כל אחד מהאסירים אשר יוצא לטיול יכול להדליק את הנורה, לכבותה או לא לעשות כלום. בכל שלב, לכל אחד מן האסירים יש את הזכות לומר "אני בטוח שכל האסירים כבר טיילו בחצר". אם אכן כך הדבר וכל האסירים טייילו בחצר – כל האסירים ישוחררו. אם לא  - ולו אחד האסירים עדיין לא טייל בחצר – כולם יוצאו להורג. אמצעי התקשורת היחיד בין האסירים הוא הנורה. השגעון מתחיל ממחר, היום האסירים יכולים לדבר ולבנות שיטה בה הם יוכלו להשתחרר. כיצד יעשו זאת?

מהאתר:  http://www.yourpeak.co.il/faq

עכשיו איך יודעים שכולם היו בפנים אם לא ידוע המצב ההתחלתי?

תכף אכתוב למה.

20160110222403.doc

השורה האחרונה לא מנוסחת נכון. אבל העיקרון מובן: צריך להחליף כל n ב- (k+1).

בכל זאת פאדיחה, אבל אין לי כוח לחזור לערוך.

כשהנוסע האחרון עולה, יש רק שתי אפשרויות: מקום 1 פנוי או מקום 100 פנוי, ואלה קורות בהסתברות זהה.

שכן, בכל פעם שנוסע עולה, מקומו נתפס על ידו, או שהיה תפוס כבר קודם. בכל אופן, אחרי עליית נוסע איי, מקום איי בהכרח תפוס. (חוץ מהראשון, שעבורו זה לא הכרחי, כמובן).

מכיוון שהנוסעים אינם מעדיפים אף אחד מהנ"ל על פני חברו, ההסתברות ש-1 יהיה פנוי זהה להסתברות ש-100 יהיה פנוי. ולכן חצי.

אבל ראיתי את זה מזמן אצל גדי אל' 

חביב עלי הקב שלי מתשעה קבין של חברי.

יש חידה אחת, שניתן לפתור עם הגיון די פשוט, שאבא שלי סיפר לי שמתמטיקאי אחד פתר ע"י ניסוח 4 משוואות דיפרנציאליות חלקיות ופתירתן.

אממ... רוצים לשמוע?

(מעניין אם לזה הכוונה...)

וכשיודעים שהיא אמורה להיפתר במהירות - קל לעשות זאת (לא ניסיתי אחרת, אז קשה לי להעריך).

שני רוכבי אופניים המרוחקים 20 מייל יוצאים זה לכיוון זה, כל אחד במהירות 10 מייל לשעה.

זבוב שעף במהירות 15 מייל לשעה יוצא מהגלגל הקדמי של רוכב א' ועף אל הגלגל הקדמי של רוכב ב', כשהוא מגיע לשם הוא משנה כיוון ועף שוב אל הגלגל הקדמי של רוכב א' וכן הלאה עד לסוף המר כאשר שני רוכבי האופניים נפגשים

מהו המרחק הכולל שעף הזבוב?

(לקוח מכאן)

בספר חידות לילדים של שלמה אבס!

לא סיפור נחמד?

הסיפור על וון ניומן

נתונים שולחן עגול (וסופי כמובן) ומקל שאורכו קטן מקוטר השולחן.

צריך להוכיח, שלא משנה איך תצבע-חלקית את השולחן בדיו, תמיד יהיה ניתן להניח את המקל על השולחן כך ששני קצותיו יהיו מונחים על אותו צבע (כלומר, או על דיו, או על השולחן החלק).

@ריבוזום

@הולם במיוחד

שאפתור את החידות עליהן אני גם אמורה לקבל ציון וזה..

היה לי זמן "מת" להסתכל על זה, והרעיון הוא בדיוק כמו החידה הקודמת.

לכל אר (אורך מקל), לא יכול להיות שכל הנקודות הן כאלה שאין שום נקודה במרחק אר מהן שהיא מאותו סוג (צבועה \ לא צבועה), שכן - נסתכל על משולש שווה צלעות שאורך צלעו אר...

או במילים אחרות, אם נניח שלושה מקלות זהים במשולש בהכרח אחד מהמקלות יהיה בסדר, אז נוריד את השניים האחרים ונשאיר את זה שעונה לדרישה.

אופס! (באמת שאלתי את עצמי מה ההבדל בין החידות)

לא, זה לא קשור..

שימי לב שוב, כאן הצביעה-החלקית היא לפני הנחת המקל (הבודד), צריך להוכיח שלא משנה איך תהיה הצביעה, יהיה איפה להניח את המקל.

התכוונתי לפנטגרם ולכל הכוכבים שניתן לצייר בדומה לו ממספר אי-זוגי של קווים.. כמו זה:

הרעיון שלי היה בערך כזה:

עבור כל מספר אי-זוגי ניתן לצייר על השולחן כוכב עם מס' כזה של קודקודים וצלעות, שאורך צלעותיו קטן מאורך קוטר המעגל. ככל שמספר הצלעות יהיה רב יותר, הזווית של הקודקודים תהיה קטנה יותר ולכן גם אורך הצלע ארוך יותר.

בעצם זו סדרה אינסופית של כוכבים שמס הקודקודים בהם הוא בהתאמה לסדרת המס' האי-זוגיים, ושאורך הצלעות של כל כוכב גדול ממש מהכוכב הקודם בסידרה, והאורך שואף לאורך הקוטר.

אז עבור כל אורך מקל שיתנו לנו, נוכל לקחת את האורך הקרוב אליו ביותר מלמעלה בסדרת הכוכבים, לקחת את מס' הקודקודים שיש לאותו כוכב, ולצייר כוכב כזה שאורך צלעותיו יהיה כמו המקל שלנו.

אחרי שהצלחנו בוודאות לצייר כוכב עבור כל מקל שיתנו לנו- נוכל להוכיח בקלות שלפחות אחת מצלעות הכוכב היא על אותו הצבע (כי זה מס' אי-זוגי של צלעות, אז לא ייתכן שכל הקודקודים יהיו צבועים או לא צבועים באופן כזה שלכל צלע שני הקצוות יהיו שונים)

נניח את המקל על הצלע הזו...

זהו.

הולך?

ד"א- יש דרך להבין את הפיתרון לחידת הצבים גם לבורים ועמהארצים כמוני שלא יודעים מה זה נותן שמאונך לוקטור המרחק וכולי?

ודי דומה לו, למען האמת.

דניאל קין נרצח בדרך שוממה, במרחק שלושה קילומטרים מלוד בשאלה 3:30 לפנות בוקר, ביום 17.3.52.

אוטו, משה, שמעון, מיקי וינוקא נאסרו כעבור שבוע ברמלה ונחקרו בעינויים. כל אחד מהם מסר ארבע הצהרות,

שלוש מהן אמיתיות ואחת שקרית. אחד מתוך חמשת החשודים רצח את קין. מי היה הרוצח ? הצהרותיהם היו:

אוטו: הייתי בתל אביב כשקין נרצח, מעולם לא רצחתי איש, ינוקא הוא האשם, מיקי ואני חברים.

משה: לא רצחתי את קין, מעולם לא היה ברשותי אקדח, ינוקא מכיר אותי, הייתי ברמלה בליל 17 במרס.

שמעון: משה שיקר שמעולם לא היה ברשותו  אקדח, הרצח נעשה ביום חג, אוטו היה אז בתל אביב, אחד מאתנו אשם.

מיקי: לא רצחתי את קין, ינוקא מעולם לא היה בלוד, מעולם לא ראיתי את אוטו לפני כן, משה היה איתי ברמלה באותו לילה של 17 במרס.

ינוקא: לא רצחתי את קין, מעולם לא הייתי בלוד, מעולם לא ראיתי את משה לפני כן, אוטו שיקר באמרו שאני האשם.

שמעון.

אוטו לא הרוצח, כי אם כן, יש לו 2 משפטים שקריים: הייתי בת"א כשקין נרצח, מעולם לא רצחתי איש.

ינוקא לא הרוצח, כי אם כן, גם לו יש 2 משפטים שקריים: לא רצחתי את קין, מעולם לא הייתי בלוד.

=> המשפט השקרי של אוטו הוא: "ינוקא הוא האשם" וכל השאר אמת.

=> המשפט השקרי של מיקי הוא: "מעולם לא ראיתי את אוטו לפני כן" וכל השאר אמת => מיקי לא הרוצח.

המשפט השקרי של ינוקא הוא: "מעולם לא ראיתי את משה לפני כן".

המשפט השקרי של שמעון הוא: "הרצח נעשה ביום חג" (בדקתי, זה יוצא כ' אדר) וכל השאר אמת

=> המשפט השקרי של משה הוא: "מעולם לא היה ברשותי אקדח" => משה לא הרוצח.

ולכן שמעון הוא הרוצח.

לבקשת @הולם במיוחד

ארבעה צבים ממוקמים בארבע פינות ריבוע שאורך צלעו 10 מטרים. כל צב מביט אל הצב בפינה הסמוכה לו בכיוון השעון. ברגע אחד מסוים הצבים מתחילים להתקדם במהירות קבועה וזהה של מטר לשעה, כל אחד היישר לכיוון הצב שאליו הוא מביט, כשהמבט מתמקד על הצב לכל אורך הדרך.

האם הצבים יפגשו, ואם כן - איפה, וכעבור כמה זמן?

אבל עיקר החידה הוא החלק האחרון. כעבור כמה זמן הם יפגשו?

5/2 PI שעות?

כיוון המהירות של כל צב בדיוק מאונך לכיוון המהירות של הצב אליו הוא מתבונן, ז"א שהוא מתקרב לצב אליו הוא מתבונן כשהצב אליו הוא מתבונן אינו מתרחק ממנו. ולכן הם יפגשו אחרי 10 שעות?

רימיתי כי מצאתי תשובה של כמה זמן עבור חידה זהה (עם נתונים אחרים). על ההסבר חשבתי, אבל נראה לי שזה כבר לא ממש נחשב

ועדיין לא ממש ברור לי איך התנועה הזו תיראה...

הולכת לחשוב על זה עוד קצת

זה כן נראה נכון שהמהירות היחסית בין צב א' המתקדם אל עבר צב ב' היא כל הזמן מהירותו של צב א', מכיוון שמהירות צב ב' תמיד מאונכת לווקטור המרחק ביניהם (ומהירות צב א' מקבילה). והיא תמיד מאונכת כי מתחילים כשהיא מאונכת לווקטור המאונך לווקטור המאונך לווקטור המהירות של צב א' (עברתי בטיעון דרך שני הצבים האחרים), ויחס הכיוונים הזה נשמר כל הזמן.

נראה לי.

ועדיין יש אפשרות שכתבתי שטויות...

לילה טוב! תרגישי טוב!

הסברת טוב מאוד. הזווית האנכית היא מה שהיה צריך לשים לב אליו.

ראיתי פעם תמונה של התנועה הלוליינית הזאת, היא לא רבע מעגל (כמו שחשבת קודם), אבל קשה לי לתאר מה היא כן.

אמנם כשהוספתי לחשוב על זה השתכנעתי שמה שכתבתי נכון, אבל זה לא היה מיידי!

בחדר מאה מדפים ומאה ספרים. המדפים וכן הספרים ממוספרים מ-1 עד 100. אולם הספרים מונחים בסדר שרירותי על המדפים (כלומר, לאו דווקא בהתאמה בין מספר ספר למספר מדף).

נותנים לשאלתיאל להיכנס לחדר. החל מכניסתו ואילך אסור לו לדבר עם חברו חפי. שאלתיאל יכול להסתכל על ספרים רבים ככל שירצה, אך לשנות מיקום של ספרים רק ע"י החלפה אחת בלבד בין זוג ספרים. שאלתיאל יוצא מהחדר. כעת מבקשים מחפי להיכנס לחדר ולמצוא ספר בעל מספר מסוים, שייאמר לו רק לפני כניסתו לחדר, בתוך 50 ניסיונות לכל היותר. (כלומר, לכל היותר 50 פעמים חפי יכול לפתוח ספר ולבדוק מה מספרו).

לפני כמה שנים. פתרנו - ולא אגלה כמובן.

שום דבר על חידות אחרות. הרי כתבתי פה מספיק שטויות בינתיים

היה נראה לי פתאום כאילו זה יכול להתפרש אחרת...

התכוונתי לומר שבעיניי היא מאתגרת. ולא רציתי לכתוב "קשה", כי נשמע לי מוגזם להחליט עבור אחרים שהיא קשה. לי לקח הרבה זמן, בכל אופן.)

אתם חכמים מדי. תפסיקו!

חח.. אתמול ראיתי ב"אני וגופי" שהושאר פתוח על הספה שכל שערה יכולה לשאת 80 גרם.

כך שכל השיער שלנו יחד חזק מאוד.

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.