מרת אדם, מרת בקר, מרת חתולי, מרת דוידי, מרת אניס, ואותה רשלנית מרת פיש,

הלכו כולן בוקר אחד  לערוך קניות בקניון. כל אחת מהן פנתה ישר לקומה שבה מצוי

הדבר שרצתה לקנותו, וכל אחת מהן קנתה דבר אחד בלבד.

הן קנו ספר, שמלה, נרתיק, עניבה, מגבעת ומנורה.

כל הנשים הללו, חוץ ממרת אדם, נכנסו למעלית בקומת הקרקע. גם שני גברים נכנסו למעלית.

שתי נשים, מרת חתולי וזו שקנתה את העניבה, יצאו מן המעלית בקומה השנייה.

שמלות נמכרות בקומה השלישית. שני הגברים יצאו בקומה הרביעית. האישה שקנתה את המנורה יצאה בקומה החמישית, והשאירה את מרת פיש הרשלנית לבדה.

מרת פיש יצאה מן המעלית בקומה השישית.

למחרת, מרת בקר – אשר קיבלה את הנרתיק כמתנת הפתעה מאחת הנשים שיצאו מן המעלית

בקומה השנייה – פגשה את בעלה מחזיר את העניבה אשר אחת הנשים האחרות נתנה לו.

אם ספרים נמכרים בקומת הקרקע, ומרת אניס הייתה האדם השישי שיצא מן המעלית,

מה קנתה כל אחת מן הנשים הללו ?

חמישה גברים נפגשו יחד. שמותיהם: גבעתי, אביבי, ירושלמי בארי ורמתי. מקצועותיהם: גנן, ארכיבאי, ירקן בנקאי ורואה חשבון.

באורח מקרי ומוזר הם גרים ביישובים: גבעתיים, תל אביב, ירושלים, באר שבע, ורמתיים, אולם איש מהם אינו גר ביישוב הנושא שם דומה לשמו, ושם עיסוקו איננו מתחיל באות הראשונה של שמו או שם ישובו.

הארכיבאי אינו גר בירושלים. ואביבי אינו בנקאי ולא ירקן, וגם אין הוא גר בירושלים או בבאר שבע. מר בארי גר ברמתיים ואינו לא ארכיבאי ולא גנן. גבעתי אינו תושב תל אביב, ורמתי שאף הוא אינו תושב תל אביב, אינו ארכיבאי ואינו בנקאי.

אם ברשותך רק המידע הנתון לעיל. התוכל לנקוב בשמו של היישוב שבו גר רמתי ?

למיטב הבנתי ותפיסתי, התשובה היא לא.

על פי הנתונים שניתנו הצלחתי לנתח כמעט את כל השמות על מקצועותיהם ומקומות מגורם, אבל הפרט האחרון שנשאר לגלות, ושאליו כבר אין שום רמז שסייע, הוא לגבי מר רמתי ומר גבעתי, איפה כל אחד מהם גר - בבאר שבע או בירושלים. כי שתי הערים לא מתנגשות עם שמם, ולא עם המקצוע שלהם.

וכל זה בהנחה גם שהתכוונת שש"תל אביב" מקבילה (ולכן לא יכולה לבוא יחד) עם אביבי, אבל גם עם מקצוע ה"ארכיבאי" (אביב..). כי זה ההיגיון בכך שלכאורה יש לכל ישוב ולכל אדם מקצוע שמקביל אליו באות - תל אביב מתחילה אומנם ב-ת', אבל המילה השנייה בא'.

בכל מקרה אם הפסקה השנייה לא נכונה אז ההתלבטות וחוסר המידע אפילו רב יותר.

בכל מקרה הנה כל המידע שהשגתי:

1. מר אביבי, רואה חשבון, גבעתיים.

2. מר בארי, ירקן, רמתיים.

3. מר ירושלמי, בנקאי, תל אביב.

4. מר רמתי, גנן, באר שבע/ירושלים

5. מר גבעתי, ארכיבאי, באר שבע/ירושלים

ואם ככה, אין אפשרות עם המידע שהובא, כך אני חושב ורואה, לקבוע בוודאות איפה מר רמתי גר. 

מלבד זה שלא הצלחתי לפסול את האפשרויות של מר גבעתי בנקאי וכן ירושלמי באר שבע ארכיבאי.

ועדיין גם אני הגעתי למסקנה שהמידע לעיל לא מספיק. (הנחתי פעם אחת שרמתי מירושלים ופעם אחת שהוא מבאר שבע וקיבלתי אפשרויות קבילות).

1. נוסעים במטוס

מאה נוסעים נכנסים למטוס בזה אחר זה, כאשר לכל אחד יש כרטיס למושב שלו. למרבה הצער,  כשהנוסע הראשון נכנס למטוס, הוא מגלה שכרטיסו אבד. הוא בוחר באקראי מושב ומתיישב. יתר הנוסעים פועלים באופן הבא: כל אחד מהם מגיע למושב בו הוא אמור לשבת, אם המושב פנויי - הנוסע מתיישב במושבו. אם המושב תפוס – הדיילת מאיצה בנוסע להזדרז, והוא בוחר באקראי מושב פנוי אחר ומתיישב בו. מהו הסיכויי שהנוסע האחרון יישב במקום שבו הוא אמור לשבת?

2. מטבעות בחדר חשוך

הינך נמצא בחדר חשוך בו ישנה ערימה אחת של N מטבעות. ידוע שכל המטבעות הן "פלי" למעט 10 מטבעות שהן "עץ". המטבעות לא ניתנות להבדלה על ידי מישוש. כיצד תוכל לחלק את ערימת המטבעות לשתי ערימות, כך שבשתי הערימות מספר מטבעות "עץ" יהיה זהה?

3. כיצד להשתחרר מהכלא בעזרת נורה

נתון כלא ובו N אסירים. מנהל הכלא השתגע. הוא אוסף את כל האסירים ומכריז כי ממחר, כל 5 דקות, הוא מוציא באופן אקראי אחד ממהאסירים לטיול בן דקה בחצר. בחצר ממוקמת נורה חשמלית ומתג. הנורה נכבת ונדלקת על ידי המתג. כל אחד מהאסירים אשר יוצא לטיול יכול להדליק את הנורה, לכבותה או לא לעשות כלום. בכל שלב, לכל אחד מן האסירים יש את הזכות לומר "אני בטוח שכל האסירים כבר טיילו בחצר". אם אכן כך הדבר וכל האסירים טייילו בחצר – כל האסירים ישוחררו. אם לא  - ולו אחד האסירים עדיין לא טייל בחצר – כולם יוצאו להורג. אמצעי התקשורת היחיד בין האסירים הוא הנורה. השגעון מתחיל ממחר, היום האסירים יכולים לדבר ולבנות שיטה בה הם יוכלו להשתחרר. כיצד יעשו זאת?

מהאתר:  http://www.yourpeak.co.il/faq

עכשיו איך יודעים שכולם היו בפנים אם לא ידוע המצב ההתחלתי?

תכף אכתוב למה.

20160110222403.doc

השורה האחרונה לא מנוסחת נכון. אבל העיקרון מובן: צריך להחליף כל n ב- (k+1).

בכל זאת פאדיחה, אבל אין לי כוח לחזור לערוך.

כשהנוסע האחרון עולה, יש רק שתי אפשרויות: מקום 1 פנוי או מקום 100 פנוי, ואלה קורות בהסתברות זהה.

שכן, בכל פעם שנוסע עולה, מקומו נתפס על ידו, או שהיה תפוס כבר קודם. בכל אופן, אחרי עליית נוסע איי, מקום איי בהכרח תפוס. (חוץ מהראשון, שעבורו זה לא הכרחי, כמובן).

מכיוון שהנוסעים אינם מעדיפים אף אחד מהנ"ל על פני חברו, ההסתברות ש-1 יהיה פנוי זהה להסתברות ש-100 יהיה פנוי. ולכן חצי.

אבל ראיתי את זה מזמן אצל גדי אל' 

חביב עלי הקב שלי מתשעה קבין של חברי.

יש חידה אחת, שניתן לפתור עם הגיון די פשוט, שאבא שלי סיפר לי שמתמטיקאי אחד פתר ע"י ניסוח 4 משוואות דיפרנציאליות חלקיות ופתירתן.

אממ... רוצים לשמוע?

(מעניין אם לזה הכוונה...)

וכשיודעים שהיא אמורה להיפתר במהירות - קל לעשות זאת (לא ניסיתי אחרת, אז קשה לי להעריך).

שני רוכבי אופניים המרוחקים 20 מייל יוצאים זה לכיוון זה, כל אחד במהירות 10 מייל לשעה.

זבוב שעף במהירות 15 מייל לשעה יוצא מהגלגל הקדמי של רוכב א' ועף אל הגלגל הקדמי של רוכב ב', כשהוא מגיע לשם הוא משנה כיוון ועף שוב אל הגלגל הקדמי של רוכב א' וכן הלאה עד לסוף המר כאשר שני רוכבי האופניים נפגשים

מהו המרחק הכולל שעף הזבוב?

(לקוח מכאן)

בספר חידות לילדים של שלמה אבס!

לא סיפור נחמד?

הסיפור על וון ניומן

נתונים שולחן עגול (וסופי כמובן) ומקל שאורכו קטן מקוטר השולחן.

צריך להוכיח, שלא משנה איך תצבע-חלקית את השולחן בדיו, תמיד יהיה ניתן להניח את המקל על השולחן כך ששני קצותיו יהיו מונחים על אותו צבע (כלומר, או על דיו, או על השולחן החלק).

@ריבוזום

@הולם במיוחד

שאפתור את החידות עליהן אני גם אמורה לקבל ציון וזה..

היה לי זמן "מת" להסתכל על זה, והרעיון הוא בדיוק כמו החידה הקודמת.

לכל אר (אורך מקל), לא יכול להיות שכל הנקודות הן כאלה שאין שום נקודה במרחק אר מהן שהיא מאותו סוג (צבועה \ לא צבועה), שכן - נסתכל על משולש שווה צלעות שאורך צלעו אר...

או במילים אחרות, אם נניח שלושה מקלות זהים במשולש בהכרח אחד מהמקלות יהיה בסדר, אז נוריד את השניים האחרים ונשאיר את זה שעונה לדרישה.

אופס! (באמת שאלתי את עצמי מה ההבדל בין החידות)

לא, זה לא קשור..

שימי לב שוב, כאן הצביעה-החלקית היא לפני הנחת המקל (הבודד), צריך להוכיח שלא משנה איך תהיה הצביעה, יהיה איפה להניח את המקל.

התכוונתי לפנטגרם ולכל הכוכבים שניתן לצייר בדומה לו ממספר אי-זוגי של קווים.. כמו זה:

הרעיון שלי היה בערך כזה:

עבור כל מספר אי-זוגי ניתן לצייר על השולחן כוכב עם מס' כזה של קודקודים וצלעות, שאורך צלעותיו קטן מאורך קוטר המעגל. ככל שמספר הצלעות יהיה רב יותר, הזווית של הקודקודים תהיה קטנה יותר ולכן גם אורך הצלע ארוך יותר.

בעצם זו סדרה אינסופית של כוכבים שמס הקודקודים בהם הוא בהתאמה לסדרת המס' האי-זוגיים, ושאורך הצלעות של כל כוכב גדול ממש מהכוכב הקודם בסידרה, והאורך שואף לאורך הקוטר.

אז עבור כל אורך מקל שיתנו לנו, נוכל לקחת את האורך הקרוב אליו ביותר מלמעלה בסדרת הכוכבים, לקחת את מס' הקודקודים שיש לאותו כוכב, ולצייר כוכב כזה שאורך צלעותיו יהיה כמו המקל שלנו.

אחרי שהצלחנו בוודאות לצייר כוכב עבור כל מקל שיתנו לנו- נוכל להוכיח בקלות שלפחות אחת מצלעות הכוכב היא על אותו הצבע (כי זה מס' אי-זוגי של צלעות, אז לא ייתכן שכל הקודקודים יהיו צבועים או לא צבועים באופן כזה שלכל צלע שני הקצוות יהיו שונים)

נניח את המקל על הצלע הזו...

זהו.

הולך?

ד"א- יש דרך להבין את הפיתרון לחידת הצבים גם לבורים ועמהארצים כמוני שלא יודעים מה זה נותן שמאונך לוקטור המרחק וכולי?

ודי דומה לו, למען האמת.

דניאל קין נרצח בדרך שוממה, במרחק שלושה קילומטרים מלוד בשאלה 3:30 לפנות בוקר, ביום 17.3.52.

אוטו, משה, שמעון, מיקי וינוקא נאסרו כעבור שבוע ברמלה ונחקרו בעינויים. כל אחד מהם מסר ארבע הצהרות,

שלוש מהן אמיתיות ואחת שקרית. אחד מתוך חמשת החשודים רצח את קין. מי היה הרוצח ? הצהרותיהם היו:

אוטו: הייתי בתל אביב כשקין נרצח, מעולם לא רצחתי איש, ינוקא הוא האשם, מיקי ואני חברים.

משה: לא רצחתי את קין, מעולם לא היה ברשותי אקדח, ינוקא מכיר אותי, הייתי ברמלה בליל 17 במרס.

שמעון: משה שיקר שמעולם לא היה ברשותו  אקדח, הרצח נעשה ביום חג, אוטו היה אז בתל אביב, אחד מאתנו אשם.

מיקי: לא רצחתי את קין, ינוקא מעולם לא היה בלוד, מעולם לא ראיתי את אוטו לפני כן, משה היה איתי ברמלה באותו לילה של 17 במרס.

ינוקא: לא רצחתי את קין, מעולם לא הייתי בלוד, מעולם לא ראיתי את משה לפני כן, אוטו שיקר באמרו שאני האשם.

שמעון.

אוטו לא הרוצח, כי אם כן, יש לו 2 משפטים שקריים: הייתי בת"א כשקין נרצח, מעולם לא רצחתי איש.

ינוקא לא הרוצח, כי אם כן, גם לו יש 2 משפטים שקריים: לא רצחתי את קין, מעולם לא הייתי בלוד.

=> המשפט השקרי של אוטו הוא: "ינוקא הוא האשם" וכל השאר אמת.

=> המשפט השקרי של מיקי הוא: "מעולם לא ראיתי את אוטו לפני כן" וכל השאר אמת => מיקי לא הרוצח.

המשפט השקרי של ינוקא הוא: "מעולם לא ראיתי את משה לפני כן".

המשפט השקרי של שמעון הוא: "הרצח נעשה ביום חג" (בדקתי, זה יוצא כ' אדר) וכל השאר אמת

=> המשפט השקרי של משה הוא: "מעולם לא היה ברשותי אקדח" => משה לא הרוצח.

ולכן שמעון הוא הרוצח.

לבקשת @הולם במיוחד

ארבעה צבים ממוקמים בארבע פינות ריבוע שאורך צלעו 10 מטרים. כל צב מביט אל הצב בפינה הסמוכה לו בכיוון השעון. ברגע אחד מסוים הצבים מתחילים להתקדם במהירות קבועה וזהה של מטר לשעה, כל אחד היישר לכיוון הצב שאליו הוא מביט, כשהמבט מתמקד על הצב לכל אורך הדרך.

האם הצבים יפגשו, ואם כן - איפה, וכעבור כמה זמן?

אבל עיקר החידה הוא החלק האחרון. כעבור כמה זמן הם יפגשו?

5/2 PI שעות?

כיוון המהירות של כל צב בדיוק מאונך לכיוון המהירות של הצב אליו הוא מתבונן, ז"א שהוא מתקרב לצב אליו הוא מתבונן כשהצב אליו הוא מתבונן אינו מתרחק ממנו. ולכן הם יפגשו אחרי 10 שעות?

רימיתי כי מצאתי תשובה של כמה זמן עבור חידה זהה (עם נתונים אחרים). על ההסבר חשבתי, אבל נראה לי שזה כבר לא ממש נחשב

ועדיין לא ממש ברור לי איך התנועה הזו תיראה...

הולכת לחשוב על זה עוד קצת

זה כן נראה נכון שהמהירות היחסית בין צב א' המתקדם אל עבר צב ב' היא כל הזמן מהירותו של צב א', מכיוון שמהירות צב ב' תמיד מאונכת לווקטור המרחק ביניהם (ומהירות צב א' מקבילה). והיא תמיד מאונכת כי מתחילים כשהיא מאונכת לווקטור המאונך לווקטור המאונך לווקטור המהירות של צב א' (עברתי בטיעון דרך שני הצבים האחרים), ויחס הכיוונים הזה נשמר כל הזמן.

נראה לי.

ועדיין יש אפשרות שכתבתי שטויות...

לילה טוב! תרגישי טוב!

הסברת טוב מאוד. הזווית האנכית היא מה שהיה צריך לשים לב אליו.

ראיתי פעם תמונה של התנועה הלוליינית הזאת, היא לא רבע מעגל (כמו שחשבת קודם), אבל קשה לי לתאר מה היא כן.

אמנם כשהוספתי לחשוב על זה השתכנעתי שמה שכתבתי נכון, אבל זה לא היה מיידי!

בחדר מאה מדפים ומאה ספרים. המדפים וכן הספרים ממוספרים מ-1 עד 100. אולם הספרים מונחים בסדר שרירותי על המדפים (כלומר, לאו דווקא בהתאמה בין מספר ספר למספר מדף).

נותנים לשאלתיאל להיכנס לחדר. החל מכניסתו ואילך אסור לו לדבר עם חברו חפי. שאלתיאל יכול להסתכל על ספרים רבים ככל שירצה, אך לשנות מיקום של ספרים רק ע"י החלפה אחת בלבד בין זוג ספרים. שאלתיאל יוצא מהחדר. כעת מבקשים מחפי להיכנס לחדר ולמצוא ספר בעל מספר מסוים, שייאמר לו רק לפני כניסתו לחדר, בתוך 50 ניסיונות לכל היותר. (כלומר, לכל היותר 50 פעמים חפי יכול לפתוח ספר ולבדוק מה מספרו).

לפני כמה שנים. פתרנו - ולא אגלה כמובן.

שום דבר על חידות אחרות. הרי כתבתי פה מספיק שטויות בינתיים

היה נראה לי פתאום כאילו זה יכול להתפרש אחרת...

התכוונתי לומר שבעיניי היא מאתגרת. ולא רציתי לכתוב "קשה", כי נשמע לי מוגזם להחליט עבור אחרים שהיא קשה. לי לקח הרבה זמן, בכל אופן.)

אתם חכמים מדי. תפסיקו!

חח.. אתמול ראיתי ב"אני וגופי" שהושאר פתוח על הספה שכל שערה יכולה לשאת 80 גרם.

כך שכל השיער שלנו יחד חזק מאוד.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.