אז לא, אבל התחלתי לצאת...

בהצלחה!!

כשאדם מחזק את הקשר עם ההורים -

זה מחזק את הקשר שלו לנצח, לעמ"י ולקב"ה.

ימיו, ולא רק שנותיו, יאריכון, יתרפאו ויגדלו בכמות ובאיכות.

כמוך וכמו רבים אחרים, גם לי יש ניסיון לא קל של כיבוד הורים.

מניסיון שלי ושל אחרים, כל מאמץ וכל התקרבות - נותנת המון, קודם כל לך.

בהצלחה!!

להסביר שאתה יוצא?

אם ייראה כיוון רציני, כלומר - תמצא מישהי מתאימה שזה נראה שאתם בכיוון להתחתן, אז תאמר להורים שהכרת מישהי וזה נראה כיוון חיובי, ואתה רוצה שיכירו.  מן הסתם ישמחו מאד.

זה מצב חדש, ולכן מה ש"מעולם" לא בהכרח רלוונטי אליו.

לא לפחד..

בעייה בעייתית ביותר..

ממ..אולי אין ברירה ..

אם אתה נעול על קשר ועל מישהי ..אז שתף אותם

אולי אם זה קשה לך אז מראש אל תספר רק אם זה יפתח לכיוון של חתונה

זה אומר שמתישהו יהיה לכם נכדים/ות וכו'...

הם יבהלו ויגידו מהההההההה

ואז תגיד להם סתם, עבדתי עליכם אני רק יוצא עם בחורה

זה לא יבהיל אותם כ"כ

וסתם שאלה למה כל הדילמה הזאת?

לענ"ד, אתה צריך קודם כל להחליט מבפנים אם לדעתך אתה בשלב ראוי.

אם כן, אז להיות נחוש בזה מבפנים.

ואז להחליט בלב, שאתה תגיב בנחת על כל תגובה של ההורים, ו..תמשיך.

יש להניח שאם ההורים יראו שזה כך - הם "יעכלו" את המעבר של הילד לאדם מבוגר יותר..

העיקר זו השלוה הפנימית.

בהצלחה.

אם אפשר לשמור על יחס טוב עם ההורים, לא לגרום למתחים, תוך כדי שהולכים במהלך כזה ששלמים איתו - זה עדיף וראוי..  לכן, אם כעת טוב להם יותר שיגיד, למה לא. ובלבד שזה לא יבוא על חשבון עצם הענין ללא הצדקה.

כתבת מצוין.

מה שאני התכוונתי היה כך:

הוא הסביר למה הוא רוצה לשתף בשלב מוקדם יחסית, כי אחרת הם "לא יאכלו את זה".

ומכיוון שענית "מה יקרה אם לא יאכלו", הבנתי שכוונתך שאין צורך להתחשב בשיקול זה, גם במובן של לשתפם מוקדם.

לכן הסברתי - אע"פ שדעתי כדעתך לגבי אי נסיגה מעצם הענין בגלל "מה יאמרו" - שאם ע"י כך שיספר כעת זה יתקבל אצלם יותר טוב, אז שווה. וטוב שהוא רוצה ללכת איתם חיובית כמה שאפשר.

אני מניח שאין בזה מחלוקת, כפי שגם כתבת כעת..

לא להתחתן כשברור לו שמבחינתו הוא בשל ומעונין - זה כבר לא.. (וכך גם ההלכה).

חיי נישואים בריאים יותר אם הקשר עם ההורים טוב יותר. לטובתך, חשוב מאוד שיהיה לך קשר טוב עם הוריך. זה חשוב עוד יותר דווקא בתקופה הרגישה של פגישות. זה גם יכול להקל עליך להתחתן בסופו של דבר. כמובן, לא נכון לספר דברים מאוד אישיים ורגישים, כאלה שבסוף יישארו בינך לבין אשתך אי"ה.

תחשוב אם היית מעוניין שהקשר עם הילדים שלך יהיה דומה לקשר שלך עם הוריך. אם לא, תעשה הכל כדי לשנות את זה מהר. מבטיחה - זה יהיה הרבה יותר קל ממה שאתה חושב. אתה תגלה אנשים מעניינים וערכיים (אתה ערכי בגללם). תגלה שהם מכירים אותך הרבה יותר טוב ממה שאתה חושב. יותר מכל האחרים, הוריך רוצים בטובתך. וכן, הם לפעמים עושים שגיאות. גם אתה.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים