בנאדם מטומטם, אין מילה אחרת.

בעז"ה הקב"ה יתן לך מישהו טוב

אבל אם הטרחת את עצמך להגן עליי כנראה האהבה לא מתה  (למרות שעדן ממש ניסתה )

כל מקרה שבו את/ה חושבים שיש משהו שיכול להתאים והצד השני פוסל על סיבה חיצונית שלנו אישית נראית מגוחכת ומוזרה.

כנראה שהוא לא הבעל המיועד שלך... לא כדאי לקחת יותר מידי ללב, בטח שזה בחור שראית רק פעם אחת וכנראה לא תראי יותר... הכעס מובן מצד אחד אבל מצד שני הוא יכול לפגוע בנו עצמנו בסוף... (וזה לא קשור לזה שאת כבר לא רוצה לצאת איתו גם אם הוא ירצה. זאת זכותך לגמרי...).

מאחל לך ב"הצלחה ושבמהרה תמצאי את הבחור שתלתלים זה בכלל לא בעיה בשבילו, שלא לומר - מעלה!

אחרת באמת קשה להסביר את הענין הזה.

(רק שבסוף הוא לא יכיר מישהי שעשתה תמיד פאנים ואז יגלה את הטבעי..)

איזה טראומה מתלתלים או משהו כזה

זה כמעט טיפשי באותה מידה כמו לפסול מישהו שפסל על תלתלים וחזר בו...

למה שתצא איתו אחרי שאמרו לה כזה דבר??

וזאת באמת סיבה טובה לפסול...

זה דבר שמגעיל אותו - מותר לו שזה יגעיל אותו? מותר לו שזה יהיה דבר שירתיע אותו?

למה זה הופך אותו ל"מטומטם" ועוד מגוון "תשבחות" שחלקו לו כאן?

האם בן שהיה כותב כאן משהו דומה רק על כך שהבת פסלה אותו "רק" כי הוא שמן והיא לא אוהבת את זה - גם אז הייתם "מחלקים/מחלקות" כאלו ציונים לבחורה ואומרים לה שהיא אידיוטית וכו'? 

או שאולי יש לכם/ן רשימה של דברים חיצוניים על מה מותר לפסול ועל מה אסור לפסול?

ורק לרקע, למי שזה ממש מעניין אותו - מבין שלל הנושאים שצפים בפורום הזה, עשיתי פילוח די רציני בשנה שעברה של מאות שרשורים, והנושא שעולה בהכי הרבה שרשורים, הוא - כמובן. מראה חיצוני. ותתפלאו - מראה של בנים עולה פחות או יותר באותה כמות של מראה של בנות. זה רק בשביל הרקע בשביל להבין מה ששאלתי...

משקל בכלל לא יפריע להם אבל דבר אחר שלך נראה טיפשי לפסול עליו - להם דווקא יהיה דבר משמעותי? את מסרבת לקבל את זה? אם את מסרבת - למה?

מה הופך את הדברים שאת חושבת שלגיטימי לפסול עליהם, לדברים כאלו? זה שאת חושבת ככה? או שיש לך מדד אובייקטיבי כלשהוא על פיו ניתן למדוד?

כי אם אנחנו מגיעים למסקנה שדברים כאלה הם כל כך אינדיבידואליים, ושזה תלוי בטעם האישי של כל אחד ואחת - הרי שלמעשה או שאין שום דבר שטיפשי לפסול עליו, או שכל דבר הוא טיפשי לפסול עליו - כי ממתי אנחנו יכולים להחליט בשביל אחרים מה סדר העדיפויות שלהם? 

תלתלים. ובגדול לא זכור לי עד היום שפסלתי מישהי על סמך מראה חיצוני, אבל כמובן זה לא אומר שגם בעתיד אף מראה חיצוני לא יפריע לי מספיק כדי לפסל...אני כמובן לא יכול להבטיח כלום, אני בן אדם, כמו כולנו).

הזאת של על איזה דברים חיצוניים "מותר וקביל" לפסול ועל אילו לא? כי נראה לי שהרבה ישמחו לראות את הרשימה הזאת כדי להבין עד כמה רדודים/רדודות/לא רדודים/לא רדודות הם/הן...  

אני לא שואל מבחינה פיזיולוגית - אלא מבחינה רעיונית.

יש כאלו שמשקל מאוד משנה להם, ויש כאלו שמשקל לא מהווה אצלם בכלל פקטור.

יש כאלו שסוג/צבע שיער מאוד משמעותי אצלם לחיוב/שלילה, ויש כאלו שזה לא מהווה אצלם בכלל פקטור.

עד שלא תגדירי בצורה ברורה למה "אלו בסדר" ו"אלו לא בסדר" בפסילות שלהם - לא יעזור שתכתבי "וד"ל" - העובדות הן שבני אדם לא בעלי אותה נפש כמו שלך ומה שלך נראה כל כך ברור, להם נראה ברור בדיוק ההיפך ממך והיו יכולים להגיד לך משפט הפוך לגמרי ממה שאת כתבת.

נקודה למחשבה...

כמו שסיפרתי כמה תגובות למטה...

ששיער בשבילם זה עילה למיכה/חוסר משיכה. בהחלט.

והפסקה השנייה שלך - יכולה להתלבש בדיוק גם על ה"שמן" - שאת טענת שדווקא הוא קשור למשיכה ו"Zה" (=שיער) לא... מישהו אחר יכול להגיד לך שמבחינתו ההיפך בדיוק.

עד שלא תגדירי אובייקטיבית איך נקבע מה קשור למשיכה ומה לא, לא יעזרו כל האמירות - כי הן מגיעות נטו מהבטן שלך ולא מעובדות.

ולהיפך - דווקא זה שיש גבר שאומר שהוא פוסל מישהי בגלל השיער - מראה שמבחינתו זה לא מושך אותו (או אולי אפילו "דוחה" אותו) - ואז זה בעצם פריך את מה שאמרת. כי מלכתחילה מה שכתבת כאן מוזר על גבול ההזוי - ממתי אנחנו מחליטים לאחרים מה כן קשור למשיכה אצלם ומה לא? ובטח "מחליטים לכל העולם".

המנהג המקורי באמת היה שבת מכסה את ראשה מגיל שלש.

רק אחרי שנעשה נפוץ בכמה מדינות שהבחורות לפני נישואין הולכות בגילוי ראש זה נכנס להדרכה ההלכתית.

(אחת ההשלכות: לא ראוי שהקלות בכיסוי ראש לגרושה יהיו מופרזות)

(תקני אותי באישי. אשמח)

בעדות המזרח עד לפני שהגיעו לארץ כ-ל הבנות כולל ילדות היו הולכות עם כיסוי ראש. גם שרווקה מברכת היא צריכה להיות עם כיסוי ראש- תסתכל בילקוט יוסף כמדומני

שיער באישה ערווה... כתוב שיער חלק\ גלי\מתולתל וכו' ?  הכל נקרא ערווה..

אם הבחור היה דוחה על קרחת זה כבר משהו אחר... באמת איכסה

וזה באמת נשמע הזוי..

לא צריך להתלהם.

ובכל מקרה, זאת לא הייתה "התלהמות" אלא שללתי את מה שחשבתי שדובר עליו והסברתי למה זה. לא כל דבר צריך להיות מוגדר כ"התלהמות" ברגע שהוא נכתב בצורה שוללת וחריפה...

אומנם לא הסתכלתי בהגדרה המילונית "היבשה" להתלהמות אב משום מה אני די משוכנע שהתלהמות אמיתית היא לא בסגנון ובדרך שאני כתבתי את דבריי.

ואם כן, בכל מקרה כבר התנצלתי ככה או ככה.

זה כמו לזרוק לזבל יהלום ששווה מליונים כי הוא ירוק ואני רציתי אדום... 

אלא אם כן לדעתך אסור לפסול על שום דבר שקשור למראה חיצוני (נניח, זה כמו לזרוק לזבל יהלום ששווה מליונים כי הוא בעובי 2 ס"מ ואני רציתי בעובי 1 ס"מ.. וכן הלאה..) - ואז זה משהו אחר.

אבל אם אתה כן מסוגל להבין מקרים של פסילות על מראה חיצוני אחרים - אתה צריך להסביר מה ההבדל בין המקרים שאתה מבין למקרים שאתה לא. מה הופך אדם ל"אידיוט" ומה לא...

וזו לא רק דעתי... ככה שמעתי מהרבה צדיקים

לרגש של דחייה כלשהוא. "דוחה" זה לא רק שאתה "נגעל" בצור המוחצנת, אלא גם כשפנימית אתה לא מצליח להתחבר לדבר כזה או אחר, ולא מסוגל לדמיין את עצמך מתעורר כל בוקר ליד אחד/אחת שיש לו/לה דבר X או Y ... לא ככה?

לא ככה?

קודם כל... דוחה זה הכוונה שאתה מתבייש ללכת איתה ברחוב.   ותלתלים לא נכנס להגדרה הזאת.

דבר שני...

אני מכיר אישית הרבההה בחורים שדחו על דברים כאלה ואחרים...

ובאותו רגע היה להם אחלה טענות למה הם עושים את זה..

אבל היום,  שהם תקועים לבד, והגאווה שלהם ירדה גם בעקבות זה, הם בעצמם אומרים שהם טיפשים שהם דחו על זה... והם מוכנים להתפשר על הרבה פחות מזה..

בקיצור... סתם דמיונות וגאווה

אבל קחי בחשבון שהרבה נשארים רווקים בגלל כל הברירה הזאת...

בגלל שאין לנו ניסיון בעניין (כי אנחנו רווקים), וזו בחירה לכל החיים...

אז הדמיון שלנו עובד שעות נוספות.. וממציא פחדים וחששות.. וכל תחושת בטן מלחיצה אותנו שזה לא זה...

גם אני מכיר את ההרגשה הזאת...

צריך להקשיב למי שכבר עבר את זה ומבין בזה.. חבל להפסיד בגלל שטויות

אני מדבר בכללי... לא חשדתי אותך בבררנות יתר...

פשוט ראיתי שמתחילים פה להשתכנע שלפסול על תלתלים זה לגטימי.. אז הכרזתי עליכם מלחמה

כשאת עם חלק את סתם חלק מהנוף,.... כשאת עם תלתלים את מסמר הערב,

וכן זה גונב את ההצגה....

בקטע ממש טוב....

כמו שכתבתי כמעט כל משפט פתיחה שקיבלתי בחיי היה קשור לתלתלים, כשהם דווקא היו בשיא הפזור והנפח....

הגדרה אחרת שלדעתי לא פחות לגיטימית לכך.

דבר שני - אתה גם כתבת כאקסיומה שתלתלים זה לא דבר שאתה מתבייש.." - כי..אתה קבעת? בגלל זה? (אני לא אומר שכן, אני רק שואל ברצינות מאיפה אתה קובע את הקביעות שלך..)

אגב - אם מנסים ללכת על ההגדרה הכי מחמירה של ההגדרה שהבאת, הרי שכמעט כל פסילה שהיא על דברים חיצוניים היום בעולם היא פסילה מטומטמת וכו' - זכותך להגיד את זה, רק כדאי שזה יהיה ברור שאתה אומר את זה, ומנגד, תזכור שאז אנשים יבחנו אותך אישית טוב מאוד לראות אם גם א-ת-ה לא פוסל בכלל בגלל דברים חיצוניים...

זו לא דעתי האישית...

ומה זה קשור ללבחון אותי...?  יש לי את הניסיונות שלי ואני מנסה (באמת מנסה) להקשיב לחכמים

מי שמחפש תירוצים תמיד ימצא אתה יודע... שערי תירוצים לא ננעלו 

זה ששמעת את זה מצדיקים כאלו ואחרים לא אומר שכעת כולם צריכים להשתחוות לאמירות האלו.

העובדה היא שרבים רבים ורבות רבות, פוסלים ג-ם על דברים שקשורים למראה חיצוני.

והעובדה היא גם שלא הגדרת לי פה בצורה מוחלטת מה "מותר" לכאורה לפסול עליו ומה "לא". אמרת אמירה כללית "משהו שדוחה אותך" - אבל כל אחד מחליט לעצמו מה דוחה אותו ומחליט גם לעצמו מה בכלל ההגדרה של "דוחה".

קודם כל...תמצא רב שאומר אחרת ואז תחלוק עלי בכיף.

שטויות שאנשים עושים הם לא עובדה ולא מוכיחים שום דבר... עשית מזה "מעשה רב" ?

דבר שני, אפשר להתווכח עד הבוקר על זה...

כמוני כמוך מכיר את הדמיונות האלה ואת התחושות בטן שזה לא מה שאני מחפש... 

ונראה לי שאני אקום לידה בבוקר מבואס וכו' שטויות כיוצא בזה...

אבל הכל זה סתם גאווה סרוחה וטיפשות... במקום לחפש אמא טובה לילדים, בחורה שיש לה לב טוב...

מחפשים שיער חלק או תלתלים.סתם גאווה...

ושוב אני אומר לך, עובדה שמתישהו הם מצטערים על זה

אולי אתה זה שצריך להראות מקור בהלכה לכך שאסור לפסול על משהו שמפריע לך...

מצטער שאני לא מקדש את הרבנים עד כדי כך שהם יקבעו לי על מה מותר לי ועל מה אסור לי לפסול.

זה לא נושא הלכתי, לא משנה כמה תנסה להפוך אותו לכזה. לכן אני ממש לא צריך "למצוא רב שאומר אחרת".

ואני עדיין לא מבין אותך - אתה אומר שעל דבר שדוחה אותך זה "בסדר" לפסול - אבל איך בדיוק אתה מחליט בשביל מישהו מה בשבילו דוחה ומה לא? דימיונות דמיונות גאווה שמאווה - אתה אומר הרבה ססמאות אבל בתכל'ס בסוף אתה קבעת אותן על בסיס נטיית ליבך האישית.

ומה אם מישהו אחר יגיד לך על סיבה כלשהיא, לא משנה חיצונית/אישיותית וכו', שאתה בחרת לפסול בגללה - שזה מראה על גאווה סרוחה שלך, ועל דימיונות ושטויות וכו' - מה תגיד לו? תחשוב שוואלה הוא צודק? באמת?

ועובדה שיש כאלו שלא מצטערים שהם פסלו מישהי שלא אהבו את המראה החיצוני שלך - כן, יש המון כאלו שלא מצטערים על כך, ולהיפך, שמחים על כך שלא התחתנו עם אחת שהמראה החיצוני שלה הפריע להם - סבבה? אז הנה, ככה הפרכתי גם את השורה האחרונה בהודעה שלך.

כל טוב

לא אמרתי שזה נושא הלכתי... רב זה לא רק הלכה..

בתורה יש גם הסבר מפורט על נפש האדם... וצדיק שיודע תורה מבין את נפש האדם...

לכן הגמרא אומרת שכל מי שמתייעץ עם הזקנים לא נכשל... 

על מי אתה מעדיף לסמוך? על התורה או תחושות הבטן שלך? 

דבר שני...

לא אני מחליט מה דוחה ומה לא... הבחור מחליט.  

אז תשאל את הבחור שאלה פשוטה... זה באמת דוחה אותך..?

או שפשוט זה לא הבחורה שחלמת עליה..?  או לחילופין... אתה מתבאס לקחת אחת כזאת ואתה רוצה יותר יפה...

(ובטח.. הוא ממש נגעל מתלתלים.. חח בדיחה טובה.. נחכה שיהיה רווק מבוגר נראה אם הוא ידבר ככה)

ואם מישהו יבוא ויגיד לי על משהו שזה סתם שטותי וכו' וכו'... זה תלוי מי אומר...

רב צדיק ונשוי - וודאי אני אקבל...

סתם אדם נשוי -  אני אשקול שוב את העניין ואתייעץ גם עם רב

רווק - אני אשמע... נראה מה נעשה עם זה... זה לא תורה מסיני

וזהו ותן טל, אתה גם מסומן אצלי, ולא לטובה....

איך אתה חושב שזה יכול להגעיל?

תלתלים זה אופי ויופי!

אתה סתם רדוד...

^^^ (אגב, חייב להדגיש, שלא יבינו לא נכון: לי אין בעיה עם - לקראת נישואין וזוגיות

זה שאני אישית אין לי שום בעיה עם תלתלים, או עם מישהי שמנה, או עם מישהי גבוהה, או עם מישהי נמוכה, או ואו ואו - לא אומר שאני לא מסוגל להבין כאלו שפוסלים על דבר חיצוני כזה או אחר שמרתיע אותם (וכן, כבר היו כאלו שפסלו אותי בגלל זקן גם אם אני חושב שזה סתם תמוה ).

תלתלים זה אופי - אבל גם שיער חלק זה אופי וגם שיער ג'ינג'י זה אופי, וגם שיער שחור זה אוי - כל דבר זה "אופי" - אבל אני אל "מסמן" אנשים לפי סוג השיער/צבע השיער וכו' שלהם. למרות זאת אני כן מבין כאלו שיש להם רגישות אישית למשהו מסויים. לכן למרות שאני חושב שזה תמוה לחתוך בגלל זקן (שיער, לא גיל ) אני מסוגל להבין כאלו שזה מפריע להן, ושיהיה להן לבריאות..  

(ועכשיו יבואו כל הנשמות הטובות ויתחילו להסביר מה ב-ד-י-ו-ק ההבדל בין תלתלים או או או - לבין זקן או או או - אז בבקשה, אני עדיין מחכה לראשון/ראשונה כאן שיגידו מה המדד המדויק להחליט מה מתאים לפסול עליו ומה לא...)

ובטח שאין לך בעיה עם גובה, אתם ענקים אתם...

זה דבר כל כך כל כך אישי, שלדעתי אין שום סיבה להיות עצוב/להיעלב מפסילות כאלו. כמו שהעדתי גם על עצמי...

אני מסכימה איתך שכל אחד ומה שמפריע לו

וכמה שזה נשמע מוזר שבגלל תלתלים הוא פסל אני לגמרי מכבדת!!

אבל סוג השיער בכלל לא אומר את האופי!! יש מלא מתולתלות שקטות ומופנמות ולהיפך!!

בעיני, זו הכללה לגמרי לא במקומה..

זה כמו לומר שכל האשכנזים קרי מזג  וכל הספרדים חמים ופתוחים

כנראה הסיבה לזה קשורה לכך שצריך אופי מאוד חזק, ולא ללכת עם העדר כדי לשרוד כמתולתלת בעולם שכולן כמעט בו מחליקות את שיערן....

מה שכן, תלתלים זה לגמרי יופי!!!!

לדג' בקבוצת מתולתלות בפייס וכו'....

לא כל אחת מספיק מיוחדת כדי לשמר את תלתליה...
 

לא סתם הרוב לא עומדות בלחץ החברתי ומחליקות...

"לפסול" על כל שטות שעולה אינסטינקטיבית.

כל דבר אפשר להביא לקיצוניות.

צריך להשתדל שדבר כזה לא יגרום לתחושה שאי אפשר לבדוק.

ומי שיש לו  בעיה כזו, שיעבוד על זה.

כמובן, אם הוא לא יכול.. הבחורה לא צריכה לסבול בגלל זה.

תלתלים, צבע עיניים, אף, גבה, מצח, מזל, יום בשבוע, תאריך לידה, עדה, שם, חצילים ברוטב, מטוגנים, במיונז, אוהב בטטה, אוכל פחמימות, גר בעיר שמתחילה בד', אוהב חורף, אוהב קיץ

רק אל תגיד\י למה פוסלים אותי על צבע שיער (או כל דבר אחר)

תלתלים זה יופי, זה אופי, זה שובב וזה יפה....

כמובן שאם אתה בן בלי הרבה בפנים, בלי אופי וכו'- אפשר להבין...

סתם זורמות עם העדר

אני אמנם מכוערת כמו שיעידו כאן כמה...

אבל כשבנים כבר ניגשו אליי- זה היה רק בגלל התלתלים, ותמיד זה לווה במשפט פתיחה שקשור לתלתלים....

יש לציין שזה תמיד כשהוא הכי נפוח, הכי פזור וכו'...

מתברר שבלעדיהם אני סתם מכוערת, איתם יש לי ייחוד....

יופי זה בעיני המתבונן. כל אחד/אחת לפי מה שמוצא חן בעיניו פחות או יותר.
אותי לדוגמא יכולים לפסול בגלל שאני נראה צעיר לגילי. אנשים נותנים לי 3-4 שנים פחות מהגיל שלי.
אולי הוא לא בסדר, אבל אני חושב שגם חברה שלך קצת לא בסדר. 
היא לא הייתה צריכה להגיד לך את זה. זה לא משהו שקשור ללבוש או ההתנהגות. זה מה שאת. משהו שנולדת איתו. 
בדברים כאלה יכולים לרוב לפגוע בבן אדם, בך וגם בו. בך - את כבר ציינת.
בו - אני יסביר. כמו שקורה כאן כולם מדברים על זה חלק כך וחלק כך. לדוגמא, משהי יכולה לספר שבחור ההוא פסל אותה בגלל שהיא נראה ... . החברה שלה תספר להיא והיא תספר להוא בסופו של דבר כולם ידעו את זה. ואז אנשים להפסיק להציע לו ולהתרחק ממנו. 
לכן צריך להיזהר מאוד עם הדברים האלה.
עוד משהו, אני מבקש סליחה אם נפגעת מדברים או משהו אחר.

תלתלים זה ההההשיער הכי יפה שיש 

ושלא יצמחו לך רגשות נחיתות! זה הכי מושך וחתיך

אבל עוד לא התרשמתי שפסילות הזויות באות דווקא מצד הבנים, ובכלל להפיל את הכעס שלך על כל הבנים זה לא נחמד.

(מדי פעם עולה כאן הודעת תזכורת בנושא... יש מקרים הזויים או לא נעימים. לעיתים נדירות מאוד ראוי שהמין כולו יקבל את הכותרת המאשימה)

יש כאן צביעות,אני מאמינה שכמעט כל אחד ואחת כאן שללו על מראה חיצוני וזה לגיטימי,זה שהחברה שלה יצאה חסרת טקט זה נושא אחר (כל זה בהנחה שהחברה לא מסתירה קריטריונים נוספים).

זה שיש כאן כמה שיצאו בקריאות חוצפן אידיוט מטומטם וכו' מראה לי את הצביעות שיש כאן,כולכם מבינים שלילה על רקע חיצוני,כולנו היינו שם,אם זה נראה לכם קטנוני מראה חיצוני אז תסלחו לי מאוד איפה אתם שיש שאלות קצת יותר מוזרות (בלשון המעטה) על מה שיש כאן בפורום (אישה נושאת נשק,שם פרטי (מה?!) ).

בבקשה בנות יקרות אני מכירה את הנושא מקרוב,יצא לי לשדך 6 זוגות ב"ה ואני לא מתגאה בזה אני מייחסת את ההצלחה לקב"ה ואני מביאה את הנתון הנ"ל שעשרות הצעות שלי נשללו על מראה חיצוני הן מצד בנים והן מצד בנות ולבוא ולקרוא לבן בשמות כאלה מבזים מראה לי את המצב.

גם זה קורה. 

הם לא חושבים שאם הם אומרים על מישהו שהם "מחבבים אותו" שזה בהכרח אומר שהם גם אוהבים את המראה החיצוני שלו, או בכלל חושבים עליו/ה בתור אופציה לשידוכים, ואולי הם מחבבים משהו מסויים אבל משהו אחר מונע מהם להתקדם הלאה. זה ההיגיון שלהם. עכשיו תתווכחי איתו

את רוצה שישקרו?

את קבעת עובדה שהיא פשוט לא נכונה והוכחנו לך את זה, ומה שיש לך להגיד בעקבות זה למישהי שמעידה על עצמה, זה ש"Zה קצת מגעיל לכתוב את זה..".

לא יודע, לי זה נראה קצת כמו התחמקות מלהודות שהקביעה שלך היא לא הכי מדויקת שבעולם.

אוהבים את הבנאדם שמולם ומצד שני יודעים להגיד בכנות שבעיניהם הוא לא "מלך היופי" ולדעתם הוא גם לא נראה הכי טוב?

תעשי לי טובה... בהחלט ניתן ג-ם לאהוב ממש את הפנימיות של אדם, וג-ם לדעת שמבחינה אישית, החיצוניות שלו לא מושך/יפה בעיניך.

צביעות זה דווקא לטעון שזה בלתי אפשרי וכל אחד שאתה חבר שלו אתה חייב לחשוב גם שהוא יפה.

יותר מזה - אני יכול להיות אפילו חבר של מישהו שבאופן די רב יש לו ריח לא נעים כל כך, וכו' - ובכל זאת אני אוהב אותו גם אם בפרט כזה או אחר אני חושב שהוא צריך להשתפר, על פי דעתי והשקפתי. אני לא אתחתן איתו (בהשאלה) אבל כן יכול להיות חבר שלו. 

בצורה ראויה ולא מעליבה - אבל זה היה בשביל העיקרון, להבין שלא תמיד אלו שאנחנו אוהבים מהונדסים לפי האידיאל שלנו...וזה לא בושה להודות בזה. אהבת גבר לאישה צריכה להיות אהבה שמבוססת על יותר מזה כי היא אהבה הכי עמוקה שלא תלויה בדבר (אהבת אם לבנה, נגיד, היא כבר אהבה שכן תלויה בדבר במובן מסויים - היא האמא שלו אם היא תרצה או לא תרצה, ולכן הנתינה והאהבה בלאו הכי, כבר טבועה בה בתור גנים. זה בניגוד לבעלה שהיא תמיד יכולה להפסיק לאהוב אותו ולהתגרש ממנו..לכן זה כמובן ההבדל הגדול בין סוגי האהבות הנ"ל..).

ואגב - אין לדעת, אנחנו חושבים משהו מסוים על חברים שלנו ו"בכל זאת" חברים שלהם, כי זה שולי בעינינו - אבל באותה מידה זה יכול להיות גם הפוך ובכלל לא ידענו עד היום שחבר שלנו הוא חבר שלנו למרות שלדעתו יש משהו מאוד "מוזר" בנו בנושא כזה או אחר... 

בין חיצוניות לאופי? 

האם זה יהפוך אותו ליפה מבחינה אובייקטיבית? 
ויותר מזה - גם אם בעינייך נגיד שכן - האם זה מחייב שכל מי שאוהב אותו, בהכרח יחשוב שהוא יפה?

התשובה הפשוטה, לדעתי, היא, שלא. זה לא מחייב. אתה יכול לאהוב משהו ולדעת שהוא לא "מושלם".

בואי נצא רגע מהסובייקטיביות, מהתחושות האישיות.

האם את מסכימה איתי שיש פחות או יותר גם הגדרות אובייקטיביות כלליות ל"יופי"? הרמוניה כזאת, ללא דברים שמפריעים , מסתירים, "מכערים" את האדם?

או יותר נכון, נשאל אותך בהפוך - יש אנשים שאת רואה, נניח לרגע שאת לא מכירה אותם, ואת חושבת שהם מאוד מכוערים, באמת מכוערים? קרה לך?

שלא כל העולם יפה בעינייך ושיש אנשים שבעינייך הם לא יפים, ואפילו מאוד מכוערים. ואז, זה הייתה השאלה הבאה שלי - מה פתאום קורה - נניח שאת מכירה אותם ויש להם אישיות טובה, אז פתאום הם מהממים, מעלפים וכו'? פתאום הם הכי יפים שיש, כי זה מרגיש לך שאם לא תגידי ככה אז את צבועה ו/או מגעילה?

כי לי זה נראה מוגזם.

אני לא צריך להרגיש צבוע אם אני מאוד אוהב מישהו לא יפה במיוחד. (לא שאני מלך היופי, כן? ). ואני גם לא צריך בכוח להנדס את כל עולם המושגים של יופי/לא יופי...

ואגב - צריך לזכור, יש הבדל בין "יופי" לבין "חן". 

בעיניך בצורה חזקה מאוד, כעת הוא דוגמן על שמבחינתך יכול לככב בקמפיינים בינלואמיים?

את זה תרגישי? שאדם שהיה מכוער בעינייך (אבל מ-מ-ש מכוער) - כאשר לא הכרת אותו, ברגע שאת מכירה אותו, ואוהבת את הפנימיות שלו - אז הוא יפה?

אז בואי נצעד צעד קדימה - נניח שיש שני אחים תאומים זהים בכיעורם כי רב הוא. כשאת רואה אותם כשאת לא מכירה אותם, את באמת נגעלת מהכיעור שלהם. ממש ממש. תיאורטית כמובן, אבל תזרמי...

ואחרי זה, נניח שתכירי לעומק רק תאום אחד, ותראי שהאישיות שלו היא ממש ממש טובה וממש תאהבי את האישיות שלו - פתאום את תאהבי את המראה שלו מאוד מאוד? ואם ככה - אז גם את המראה של התאום שלו את תאהבי למרות שאת לא מכירה אותו ולא יודעת כלום על האישיות שלו? וכל זה כשהם תאומים זהים לגמרי כמובן..? כי אם את התאום השני שזהה לו לחלוטין, את לא תאהבי את המראה שלו ותשארי בגועל שהיה לך, את צריכה להסביר איך שני אנשים שנראים בדיוק אותו דבר, אחד הוא מלך היופי בשבילך ואחד לא...

קודם כל לא כל אחד ואחת כאן שללו על מראה חיצוני... למה סתם לקבוע?

דבר שני... גם אם כן..  

גם אם בנאדם עושה שטויות, בלב בפנים הוא יודע טוב מאד שזה שטויות.  אבל ניסיון זה ניסיון.. מה לעשות.

אז אם הוא אומר למישהו אחר שזה רע זה צביעות?! הוא אומר את זה מתוך דאגה לשני...

את צודקת שאפשר להשתמש במילים יותר עדינות... זה כן.

 אבל האמת היא אמת!  וזה בכלל לא לגיטימי להיות טיפש ולהרוס לעצמך את החיים

כל השוני הוא בבגרות השכל ומה אנחנו מחפשים...

מבוגר ימצא שטר של מאתיים  מלוכלך ומקומט... לא יחשוב פעמיים ויכניס אותו לכיס

לעומת זאת, ילד קטן, מתלהב מהיופי ולא מבין את הערך האמיתי... לכן הוא יזרוק אותו

אז תגידי לי ששניהם אמת?

ככה גם פה.

אחד יש לו שכל בריא.. מבין שצריך לחפש אישה טובה עם לב טוב.

 אז שיער כזה או שיער כזה.. קצת שמנה קצת רזה... למי אכפת

לאחד יש שכל של ילד.. מה לעשות... חושב רק על יופי בלי להבין את הערך

ההפסד כולו שלו

צודקת שצריך גם להבין את השני לפני שכועסים עליו

כי במשל, אם הילד ייקח את השטר של המאתיים, הוא יוכל לקנות בו הרבה דברים שהוא ישמח בהם, [למרות שהגישה שלו לחיים נשארה אותה גישה].

לעומת זאת, מי שהמראה תופס אצלו מקום מרכזי, וייקח אישה טובה עם לב טוב, שהמראה שלה לא מוצא חן בעיניו, סביר שזה יפריע לחיי הנישואין שלו.

אם זה דוחה - כבר אמרנו אין בעיה שיפסול... אדם זה לא מלאך.

אבל יש אחד שלא שמר על העיניים.. ומכל בחורה הוא זוכר את הפלוסים (כמו שנאמר: הדשא של השכן ירוק יותר) 

לכן הדמיון שלו עובד שעות נוספות

זה גורם לכך שכל בחורה שהוא נפגש איתה, אוטומטית הוא משווה למה שהוא ראה אצל אחרות...

וזה גורם להפסדים גדולים וחבל...

אחרי שהוא ימשיך איתה הוא יראה שהוא סתם דמיין שזה יפריע לחיי הנישואים.

צודק שהמשל לא כזה דומה למקרה הזה ספציפית... ניסיתי למצוא משהו מתאים

זה שלא תמיד אנחנו מסכימים עם בחירה כזאת או אחרת של אדם כזה או אחר וחושבים שהיא תמוהה- לא אומר שצריך להידרדר עד כדי להפוך אותו לאדם ש... (אני אעצור כאן, תנו לדימיון דרור בעקבות השרשור..). אנחנו יכולים הן להבין לעצמנו שזה "מוזר" או איך שנרצה לקרוא לזה, והן להבין לעצמנו שכן, כולנו "מוזרים" בדברים פרטיים שלנו ולכן מכאן ועד לשפוט מישהו בצורה כ"כ ביקורתית, כאשר את עצמנו תמיד נדע לשפוט בצורה הרבה יותר מקילה - זה לא ראוי.

אני במשך שנים טענתי שלשלול על מראה יצוני זה באמת לא חכם, טיפשי וכו' וכו', תמיד אמרתי לאנשים "ומה אם אחרי האירוסין היא פתאום תעשה תאונה והפנים שלה יראו כמו הפנים של פיונה לא בשעת הזוהר שלהם?" - ועוד כהנה וכהנה תירוצים. אבל מסתבר שהתבגרתי קצת. אני עדיין מחזיק בדעה שהפנימיות הכי חשובה ושצריך לבדוק טוב טוב בתוך עצמנו מה באמת מפריע לנו ומונע התפתחות של קשר ומה דימיונות - אבל יחד עם זה למדתי להפנים שבני אדם לא עשויים בתבנית שאני רוצה שהם יהיו. שגם אני לא מושלם בדיוק כמו שהם, ושגם לי יש העדפות ושזה לגיטימי ובסדר גמור, ושבסופו של דבר, אנחנו לא מתחתנים עם אידיאל ועם ההשקפה הטהורה אלא עם בן אדם שנצטרך לקום מולו כל בוקר, לצחצח שיניים באותו כיור ולפזר יחד איתו את הילדים לגנים ולבית הספר.

והאדם הזה צריך להיות היקר לנו בעולם.

אז אולי אני לא אפסול על שיער, או על משקל, או על גובה. אולי. ואולי כן (ברוך ה' עוד לא יצא לי, אבל  מנגד אני גם עדיין לא נשוי... ככה שאין לדעת דבר בעולם הזה). אבל אני זה אני ואני אחראי רק על החינוך של עצמי.

ולכן, מישהי שתפסול אותי על זה (נגיד, על זקן. או פיאות ארוכות. או משקל. או שיש לי חצ'קון במקום כזה או אחר, אם היה ) - זאת זכותה. זה לא הופך אותה למטומטמת, או לטיפשה, או לרדודה אש, או לאחת מסכנה ואומללה שתתחתן רק עם מלך היופי. למה מי אני. יותר מזה - ייתכן שהיא תתחתן עם מישהו שמבחינתי האישית הוא יותר מכוער ממני - אבל זה הלב. הלב שלה הוא לא הלב שלי ולא הלב של מישהו אחר.

אופי מדהים ככל שיהיה לא משפיע על חיצוניות,אם זה לא לשון הרע אני מוכנה לביא דוג' ממפורסמים.

פן פשוט פותר את הבעיה....

וחוץ מזה בנאדם תתבגר כבר (לא את..) ישבת עם בחורה, היה נחמד (בהנחה שכן) תתעלם מזה.

לדעתי להזמין לארוחה בחור ובחורה מתוך מטרה לשדך ביניהם, בלי הודעה מוקדמת זה הזוי, לא הגון, וגם לא צנוע.

אעיד על עצמי שכל פעם שאני באה עם שיער מפוזר ונפוח לעבודה, הרבה פעמיים אני שמה לב שפתאום העמיתים הגברים בעבודה, הרבה יותר חנפנים ועושים מה שאני רוצה

בפעם הראשונה שהעזתי לבוא ככה לעבודה, אפילו אחד הבכירים[בן כמובן] אמר לי: "מה שלא עשית בשיער, תבואי רק ככה..."

ובאמת שרוב המשפטי פתיחה איכשהו כוללים קשר לתלתלים, זה אומר הרבה....

[ואני אחסוך אותם מכם.. אבל באמת כמעט כולם היו על תלתלים... גם מדתיים וגם מחילונים]

משהו בתלתלים משדר כיף ושובבות, משדר שמחת חיים, אין כמעט מתולתלת שדומה לשנייה בעוד כל החלק הוא חלק ומשעמם... ובכלל מדובר בבנות שלא הלכו עם העדר והחליקו, אלא מיוחדות...

כאמור, שאת עם חלק את חלק מהנוף, וכשאת עם תלתלים- את מסמר הערב.... 

ראית אותי גם?

אני נראת שונה לגמרייייייייי ומרגישה שונההה  (מהבחינה המאד חיובית) אם אני עם הרעמת תלתלים הנפוחה מאשר אסוף או חלק

והתלתלים שלך מושלמים ומהממים איך אפשר להחליק דבר כזה??!

ליפה כזה

 אין על תלתליםם

חח אני גרה בשכונה חרדית ושאני יוצאת עם הרעמה כולם בוהים בי אבל בוהים וזה לא פוסח על 2 המינים

זה שזה מוזר לאנשים שיואכלו לבד

ולא משנה שאני האדם הכי בוהה ביקום במיוחד באנשים 

אבל אצלם זה ממש עוף מוזר תרתי משמע 

הגעת  בסוף..

עכשיו כבר מאוחר מידי לענות לפותחת..

רק למישו באמצע! 

קצת יותר עירנות

תגיד לה שאתה טיפוס של חלק... 

נראה לי זה גם נכון

ואגב אני כן הייתי בעד המתולתלות.. רשמתי כבר שהוא לא נורמלי

אגב, בד"כ בנות אומרות לי להחליק

נראה לי שגילינו מי אחת מהן

אבל תלתלים נעימים לא תלתלים ליפה (כמו של עדן )

היא תעיד שאין על תלתלים...

ואין על התלתלים שלי ושלה...

עדן, זה כבר התחום שלך, בטח אתה סתם דלוק עליה..

הכי נפוחים ויפים שיש 

לעלות את המורל 

לגבי הבהיה, אמרתי שלי לא נח שבוהים בי. נקודה.

ובחיים לא הצעתי לאף אחת מה לעשות בשיער אלא אם כן היא ממש שאלה אותי.

(שאלתי אותה למה היא לא מחליקה...)

את יכולה לשאול אותי למה אני לא מחליקה, אבל באישי

אוח, הייתי משלמת הון שיהיה לי גם הר של תלתלים

והסברת לי פעם על זה...

אבל כבר מרב שדיברת פה על תלתלים, אולי הדבקתי לך עוד כמה...

בכל מקרה תהני מהם

לארוון יש תלתלים מהממים אבל בלי הר 

אבל זה היה תירוץ...

למרות שבכללי אני לא אוהב כ"כ תלתלים.. אני אוהב סדר.

לפותחת - אני יודע שזה קשה אבל למדי זכות.. ישראל קדושים הם..

יכול להיות שהוא לא אוהב תלתלים זה כי היתה לו מורה מפחידה ביסודי שהייתה מתולתלת.. קרה לי משהו דומה

בטח שלא צריך לקרוא לו שמות גנאי. הייתם אומרים לו את זה מול הפרצוף? אז למה כאן אתם מרשים לעצמכם לדבר כך?

לפחות שהוא לא חכם במיוחד הייתי אומרת לו..

הבת לא ידעה מההצעה בכלל, דיברתי עם המציעה.

אם זה היה חבר שמסנן על דבר כזה הוא היה חוטף כאפה של החיים

אם הוא מסנן על זה = לא חכם במיוחד= לא ראוי למתולתלת....

היית באה למישהו שאת לא מכירה בכלל ולהגיד לו שהוא לא חכם(ואני מזכירה שהיו פה מילים יותר גרועות) כי הוא שלל מישהי על תלתלים.

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

אני נקבית. מספיק אני מתאמצת בכך שאני מקבלת."

סתם

אם יש מרחק משמעותי והזמן יקר, זה די מתבקש להפגש באמצע ברוב הפעמים.

חיזור מצד הגבר יכול להתבצע באופנים נוספים וזה לא צריך להיות כל כך טוטאלי.

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

תחשבי שהגבר תמיד צריך להגיע לאיפה שהבחורה גרה. אם מדובר בחצי שעה נסיעה זה באמת לא נורא. אפילו שעה.

אבל לנסוע שעתיים כל כיוון כדי לפגוש מישהי זה לשלם מחיר מטורף על כל דייט. תלוי מי, תלוי בסיטואציה, אבל להרבה אנשים נסיעה שעתיים לכל כיוון זה קנס רציני.

וזה אומר שאם הקשר דורש סבלנות, לתת לה את הזמן שלה להבשיל בקשר, לתת לקשר עצמו להבשיל, לתת את עצמך - אז באיזשהו שלב, אם לא ממש ממש כיף לך בקשר, נמאס לך לשלם את המחיר. יכול להיות שתגיע לפגישות מותש, ולפחות התשובה לשאלה של "האם אני רוצה לפגוש אותה שוב" יהפוך להיות שוב ושוב "לא בטוח", או "היה יכול להיות נחמד אבל אני לא יכול לעמוד בזה". ואם יש ספקות - אז זה קשר הרבה יותר שביר, כי בשביל מישהי שאני גם ככה לא בטוח, כנראה המוטיבציה שלי להשקיע השקעה רצינית תהיה פחותה יותר

ונכון שחיזור הוא חשוב, וזאת בדיוק הסיבה שצריך למצוא דרך שהבחורה תבין שכאן זה כבר לא חיזור, זה הקרבה, וצריך למצוא דרך לשמור על החיזור ועדיין להקל קצת את העול הזה.

ואז אם צריך להחליט בין לא לפגוש מי שגרה במרחק כזה, לבין האפשרות לחלוק את העול של הנסיעות - אני חושב שהאפשרות של לחלוק היא קצת יותר טובה

מספר פעמים.

מצד הבחורה לפחות.

אם היא תהיה חשובה לך, ומתאימה לך, ותתאהב בה,

אתה תרחף מחיפה עד אליה.

בסה"כ רצועת חוף קטנה בינכם.

יש שיר כזה- גם לי מגיע להיות מאושר, אל תשאיר אותי מאחור...תן לי מחסה מהקור.. עד שיקלו המים עד שנגיע אל החוף.

רחוק. מה זה כמה שעות לנסיעות כדי לא לפספס את הזדמנות חייך?

אצלנו בקהילה יש הרבה אנגלוסקסיים. זוגות שהמרחקים בין הערים מהם באו פי כמה יותר רחוקים - לונדון ומנצ'סטר למשל, בוסטון וצפון ניו ג'רזי…

באופן כללי מאוד אין סיבה שזה לא יעבוד. יש אנשים גמישים והתחבורה מפה לשם לא כזאת מטורפת אפשר גם להיפגש באמצע.

מי שממש רוצה להרגיש חיזור כאילו אנחנו לטאות בג'ונגל ושה"גבר" שלה יסע אחריה שעתיים אחרי העבודה ויחזור הביתה בשתיים בלילה אחרי כל פגישה, לבריאות.

אישית אני רואה בזה משהו קצת מטומטם כי למה שתחזר אחרי מישהי שאתה בכלל לא מכיר? לך תבין. אבל לא משנה.

תעשה מה שכיף וטוב לך. אם אתה מרגיש שסבבה לך לנסוע רחוק או אפילו לנסוע עד אליה ואתה רואה בזה משהו מגניב ורומנטי ומעניק אז אחלה. אם זה מתיש אותך ואתה קם למחרת הפוך והפגישות הופכות לחתיכת קאדר אז אין בזה שום טעם. לשניכם אמור להיות נחמד וכיף.

האמת יש מדרש רבה כזה – לכל המפקפקים והמפקפקות.

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים: וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ: וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

אחד בשביל השניה

קצת מוגזם להגביל גם אזור מגורים בתוך הארץ הקטנה.

מדובר בקשר למטרות חתונה ולא קשר אחר..

ובהתחלה כמחווה אני כן רואה את זה יפה לבוא יותר לאזור שלה, בהמשך אפשר להציע במרכז.

הכירו בזמן שהוא למד בישיבה בדרום והיא למדה בתל חי. וגם בתי ההורים במרחק של מעל שעתיים נסיעה.

ובכל זאת- התאמצו, נפגשו, היום כבר עם חמישה ילדים.

אני ובעלי מרחק שעה וחצי נסיעה

פעמיים ראשונות הוא בא, אחרי זה גמני נסעתי

זה לעניין הדייטים

בעלי הניח על השולחן מהרגע הראשון את העובדה שהוא רוצה להישאר לגור בעיר שלו, ועברתי לגור בעיר מגוריו. מתרגלים להכל ואני לא מצטערת על ההחלטה

כדאי לדבר על זה

על פקטור של מרחק

אם תתחתנו תיהיו קרובים נכון? כלומר תגורו באותו בית

לתקופת הדייטים תיפגשו בנקודות אמצע ומניחה שגם לפעמים אתה תיסע אליה וההפך

חברה טובה שלי נשואה +8 ילדים בזוגיות מדהימה

היא מרחובות בעלה מרמת הגולן..

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה