שעה שלמה חשבתי אם לפרט או לא... החלטתי שלא כי מן הסתם זה יגרום מחלוקת מיותרת

אבל אומר שהסיבה הראשונה שחלוש אמרה היא חלק מהסיבות

(נו יאללה... ביקשת..)

בקיצור אומר...לא שאני מכיר את כל הדתי לאומי כן? אבל אנסה לפרט מה אני מרגיש...

שוב אני מדגיש... אני מדבר על הדרך לא על המגזר... מקולקלים יש בכל מגזר

מרגיש יותר בטוח בדרך החרדית, יותר שייכות לדורות הקודמים.  

בעניין של ציות לחכמי ישראל (שהם המילה האחרונה... וגם אם בעיני אני לא רואה בעיה בזה)

בעניין של לימוד תורה נטו בלי להכניס לימודים זרים. (חוץ ממה שנצרך ממש לעבודת ה' או פרנסה)

בעניין של הקפדה על הלכות של צניעות והפרדה בין בנים ובנות...

ו... אחרון חביב,

לצערי בעברי החילוני נפגשתי עם יותר מידי בנות מבתי ספר דתי לאומי שבשבילם האיסור להיות עם גבר (והמבין יבין) זה רק בגדר המלצה.

דיי צרם לי.

והאמת... אני גם לא מתחבר לדיבורים האלה על "אתחלתא בגאולה".. לא יודע.. לא משכנע אותי.

הערה חשובה... אני לא מתכוון להתווכח על שום סעיף שכתבתי

ככה אני מרגיש וזהו.

כי אני כבר יודע שמה שיצא מזה זה רק בלאגן... 

זכור לי שכבר ניסו פעם... ומה שיצא זה רק מחלוקת וירידה לפסים אישיים עד שנעלו את השרשור

הכוונה שאני בעיקרון הולך לפי הדרך של החרדים... לפחות מה שאמור להיות...

אבל לא רוצה להיות חלק מהמגזר..

אם נניח מציעים לי חרדית מלידה לרוב אני דוחה על הסף... (גם אם קוראים לה רבקה.. סליחה ממשיח בן דוד )

יש הרבה דברים שאני לא אוהב במגזר... סוג של עדריות

לא כולם חייבים להיות אברכים...

לא כל הילדים צריכים להיות בישיבה למצויינים

לא כולם חייבים לסיים מסכת בבר מצווה... (מצחיק הא אבל זה ככה)

מותר וצריך לשאול שאלות באמונה...

ולא כולם חייבים ללבוש כובע וחליפה.

אני מקווה שהעיקרון מובן..

איזה יופי שיש דבר כזה.. להכיל גם את הדעה החרדית עם הדעה הדתית לאומית..

החרדים לאומים הם דוגמה מצוינת לכך לדעתי!! 

אפילו יותר מחלק.

אבל חשוב לי לציין שאני מעריכה מאוד גם את המגזר החרדי וחושבת שיש גם על מה להעריך.

אלא שגם הרב קוק,

שמבחינות מסויימות הוא אבי התנועה הדתית לאומית (למעט המזרחי) גרס שכל מי שחושש ליפול בשל ערכים עדינים ואיזונים מסוכנים מידי -  שלא יסתכן ויהיה חרדי

בתקופת הרב קוק היו "חרדים" ו "חופשיים". לא הייתה חלוקה של חרדית ודתיים לאומיים, הם לא היו קיימים עדיין.

אולי התכוונת לבנו הרב צבי יהודה שהוא אבי הכיפות הסרוגות.

א. הרב קוק לא כתב בדיוק כך. אלא שכתב שיש תמימים שהקב"ה נתן להם מחשבות התרחקות מ"אחרים" כדי שלא יתקלקלו. אבל לא "שלא יסתכן ויהיה חרדי". הוא גם לא השתמש עדיין במינוחים הללו. גם לא אהב את ה"חיתוך המגזרי"...

דבר שני, לא שייך לומר "למעט המזרחי", כי כל התנועה הדתית לאומית בהגדרתה, היא המשך מהמזרחי. עם הזמן, כבר יש "גוונים" בתוכה. ובוודאי שתנועת המזרחי החזיקה מאד מהרב קוק כמורה דרך, על אף שהרב לא היה שייך לאף תנועה, ולא ראה את השלמות בתנועה אחת בלבד.

לגבי המזרחי,

הרי שהוא הסתייג מהם, וודאי בנו וממשיך דרכו, וככלל- תלמידיו הרבים לא קשרו עצמם לתנועת המזרחי

כמו שאמרתי, הרב עצמו לא ראה עצמו "בלעדית" של אף תנועה אלא קשור לכלל-ישראל. וראה את האור שיש בכל תנועה. ב"מזרחי", מוכרחים לומר, ראה הרבה טוב ביחס לתנועות אחרות, אלא ציין שדרכם-המתונה טובה למה שרצו לבנות עם התנועה הציונית, אך לא תוכל להוביל לסוג של "מהפך" קודש.

לגבי הרצי"ה, זה ההיפך ממה שכנראה התכוונת במילים "בוודאי בנו". אני לא הזכרתי אותו, כי לא התייחסת לגביו מקודם. אבל הרצי"ה החזיק מאד מתנועת המזרחי. ציין לא פעם שה"אגודה", עם כל הכבוד, הוקמה בידי בעה"ב חשוב, ר' יעקב רוזנהיים, והמזרחי בידי הרב הגאון ר' יצחק ריינס.

אדרבה, באופן מעשי, הרצי"ה היה יותר קשור לתנועת המזרחי, כנראה גם בגלל שהתקופה שהוא פעל בה למעשה, כבר היתה יותר "מחודדת" מבחינה זו, קום המדינה וכו'.

הרצי"ה, בקביעות, תמך במפד"ל, כחלק מחלק מהמזרחי- הפועמ"ז. אחרי שהיה לזמן-מה "פילוג" - המזרחי-הפועה"מ, הרצי"ה החזיק יותר מהפועל המזרחי, בגלל שהם מחזיקים גם מהצד של העבודה.. ישוב בארץ בפעל.

כל זה לא סותר, שגם הוא לא היה משועבד לאף מפלגה. כשפעלו שלא ראוי, לא היסס לצאת-כנגד בתקיפות גמורה.

לדתי לאומי.

אבל זה לא ממש משנה, כל אחד ועבודת השם שלו.

העיקר שנמלא את הלב שלנו באהבה.

שהוא (חוזר בתשובה)- סוג של חבדניק שיצא לדרך משלו

והוא מאוד דוגל ביישוב ארץ ישראל השלמה

ויש לו חסידים שמאמינים מאוד בצדקת דרכו

שאל כל חבניק שלמד את תורת חבד, לא איזה חוזר בתשובה טרי, הוא יאמר לך שהוא מתנגד לציונות בדיוק כל שושלת האדמורים של חבד.

שבזמן מלחמת ששת הימים הרבי אמר לבחורים שבאו מחוץ לארץ ללמוד

 לא לצאת מהארץ למרות כל התחזיות ולמרות שההורים שלהם התחננו אליהם שיצאו.

הלכתי להמון הרצאות, קראתי, למדתי.

הלכתי לחוגי בית של יהודים משיחיים, רפורמים ואתאיסטים.

קראתי גם על האיסלאם והנצרות. אמנם לא כמו כל זרמים של יהודים למיניהם אבל עדיין...

העיקר שתעשי מתוך אמונה ושמחה. לא להיות "כבול" בתכתיבים סביבתיים/חברתיים.

זה לא בדיוק להמציא..

אבל אם נניח אני אוהבת בחרדים את ההפרדה בין הבנים לבנות,

ובדתיים לאומיים אני אוהבת את זה שיש יותר חופשיות בלבוש יחסית לחרדים,

אז אפשר לשלב ביניהם..

עוד דוגמא?

להתפלל בבית כנסת חרדי ולהיות בתנועת נוער (סתם אני אומרת זה לא שאני עושה את זה)

וזאת נראת לי אהבת ישראל אמיתית. שבאמת כל עם ישראל מאוחד.

לי מתאים דתי לאומי כי לדעתי דרך הזאת יותר מאמינה שבן אדם יכול לבחור בטוב גם אם לא עוקבים אחריו ולא קובעים לו מה בדיוק ללבוש, איפה לגור ואיפה לעבוד ובאיזה דרך להכיר בן זוג

לי דרך חרדית מזכירה אימא בחרדות שלוקחת ילד בן 13 לבית ספר ובוחרת לו בגדים כל בוקר ולא נותנת לו לעשות כלום בעצמו- עוטפת אותו בדאגה חונקת

ואני הייתי עם דעות ימניות אז זה בדיוק דיבר אלי

אני חושבת שזה נורא תלוי.

אני אישית עדיין מחפשת. 

בהגדרה אני בדתי לאומי אבל זה נורא מורכב וגדול. כי יש המון צדדים של הדתי לאומי.

מה גרם לי לא להתחבר יותר מידי למגזר החרדי?

ממ

אני לא יודעת בדיוק.

אני חושבת שזה שהמגזר הדתי לאומי היה הראשון שפתח לי חלונות לדת טרם הרבה.

גם לי אישית אני לא חושבת שמגזר חרדי מתאים.

אני נורא צריכה את החופש הזה ואת הפתיחות.

מה להסביר על עצמי?

אבל מהראיה שלי זה דיי משתלב עם הדרך החרדית  רק ששם יותר לב...

לכן לא ראיתי לנכון לציין את ברסלב כזרם בפני עצמו.

אני מאמין ששאיפה של מישהו ורצון שלו לשייך את עצמו למגזר מסויים נובע מהאישיות שלו

שלעיתים עם הזמן יכולה להשתנות בעקבות מקרים כאלה ואחרים או בקיצור כשהאישיות משתנה גם השיוך שלך עצמך לזרם מסויים משתנה..בכללי אני נמשך לכיוון החרדי

למה דווקא לחרדי..מוצא חן בעיני הנשמה נמשכת לא צריך הסברים יותר מידי..

ליכולת להכיל מורכבות, לצורך בגבולות ברורים, אולי לצורך להישען לחלוטין על גדולים ממך בלי לשאול שאלות ובלי להרהר אחריהם, אפילו לנטיה ליצירתיות. וכו'.

כל מה שכתבת מתייחס ל"צורך" להיות חרדי או סתם הבאת רשימה של צרכים?  (שואל באמת כי ניסיתי לקשר ולא הצלחתי)

בכל אופן.. לא נראה שזה קשור לצורך (אם הבנתי נכון)... צריך לברר מה האמת.

זה לא שאחד חכם אז עושה מה שבא לו... ואחד מסכן כזה אז נשען על חכמים..

חס וחלילה לומר כך. 

נתחיל בזה שכל הדרכים לעבוד את ה' טובות.

וגם אני לא רוצה להתווכח. מה גם שמה שכתבו אחרים כאן לגבי ההבדלים בין הדת"ל  לחרדים, בתפיסת העולם,לימוד התורה וקיום המצוות הלכה למעשה, עולה בקנה אחד עם מה שאני כתבתי.

ומי שמעדיף להישען על חכמים הוא ראוי לציון ולא מסכן בכלל, וזו דרך שמתאימה לו על פי אישיותו.

שלום וברכה!
לפי דעתי העיקר השווה שבין כולם הוא השאלה: "האם אני ישתדל ומתשדל לעבוד את ה' יתברך", האם אני אתקדם, האם אני ימשיך ואהיה דבוק בו כל חיי, עם משפחתי, בחינוך ילדיי או שאני יגיע למצב שבו אני מוותר לעצמי?.

אחרי ההנחה הזו, אומר לך שאני בינתיים רואה אמת בדרך המכונית היום "חרדי לאומי", לא, אני לא לבוש שחור לבן, אבל אני לא מוכן לוותר על ההלכה, שלצערי היא מוותרת בחלק מהציבור הדתי לאומי (חס ושלום להכליל, וחס ושלום לחשוב שאני לא אוהב את עמ"י לרבות את הציבור הדתי לאומי, אני אוהב את כל עמ"י, וכואב לי שתחשוב ככה, כואב לי להבהיר את זה אפילו...)...

מצד שני את החיבור לארץ ישראל להשתדלות מעשית לגאולה מצאתי ביסודה של הדרך "הדתית לאומית", ואני מרגיש שהיא נכונה ביסודה (!), בקיצור השילוב ביניהם מרגיש לי אמת...

אבל שוב, המדד למעלה הוא ניראה לי היסוד שצריך לגעת בכל יהודי...

אין שום צדיקים שאני מכיר מהדור הקודם, מכל החוגים שלא חיו ושאפו לחיות בדבקות מתמדת בה' יתברך, ע"י עבודה במסירות נפש...

אההה וחשוב מאוד, לגבי המסירות נפש... שתבין אני חושב שבציבור החרדי יש חיסרון של מסירות נפש יתירה, לא בריאה, לא מאוזנת... צריך למסור את הנפש וזה מוכרח בעבודת ה' יתברך אהובנו מלכנו אלא שצריך לעשות את זה "במתיקות", ככה אני קורא לזה... דהיינו בלי לחץ אלא באינטסיביות, את ההגדרה המדויקת ליחס שביניהם אתה תמצא בעצמך... זה כמו סוכר בתה, בהתחלה מוסיפים כפית אחת, אחר כך מרגישים חוסר או שיותר מדי וככה מוסיפים...

באהבה רבה!

דניאל.

מדרשה שנוגעת משני העולמות האלו ויוצרת חיבור מיוחד מאוד!!

http://www.tolev.org.il/

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.