נאמר בפרשתנו ”מכון לשבתך פעלת ה‘ מקדש ה‘ כוננו ידיך“ הגמרא בכתובות מביאה את הפסוק בתור ראיה שהמקדש יבנה בידי אדם ולא בידי שמיים, (כתובות ה‘ ע“א) ”דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיהו מח, יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות טו, יז) מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך“ ומפרש שם רש“י הקדוש: מקדש - מעשה ידי צדיקים הוא.
אלא שהדבר הזה עומד בסתירה למה שכותב רש“י במסכת סוכה (מ“א ע“א) ”מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים שנא' (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך“.
אז איך אנחנו מיישבים את הסתירה הזאת?
יש כאלה שהסבירו שבהתחלה אנחנו נבנה את המקדש של מטה, ואח“כ ירד מקדש של מעלה ויתאחד עם המקדש של מטה.
נאמר במדרש תנחומא (פקודי פרק יא) "כיון שגמרו מלאכת המשכן היו יושבין ומצפין אימתי תבוא שכינה ותשרה בו והיו מצטערין הכל מפני שלא שרתה שכינה עליו.
מה עשו הלכו להם אצל חכמי לב אמרו להן ומה אתם יושבין העמידו אתם את המשכן ותשרה שכינה בינותינו היו מבקשין להעמידו ולא היו יודעין ולא יכולין להעמידו וכשהן חושבין להעמידו הוא נופל... נכנסו כל ישראל אצל משה אמרו משה רבינו כל מה שאמרת לנו עשינו וכל מה שצויתנו ליתן ולהוציא נתננו הכל והרי כל המלאכה לפניך שמא חסרנו שום דבר או ויתרנו על כל מה שאמרת לנו ראה הכל לפניך!... אמרו לו לא כך וכך אמרת לנו לעשות? אמר להם הן וכן על כל דבר ודבר. אמרו לו ואם כן למה אינו עומד שהרי כבר נצטערו בצלאל ואהליאב וכל חכמי לב להעמידו ולא היו יכולין.
והיה משה מיצר על דבר זה עד שאמר לו הקב"ה למשה לפי שהיית מיצר שלא היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו בשבילך כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד לעולם ואיני כותב לו הקמה אלא על ידך שנאמר ויקם משה את המשכן ... אמר משה רבש"ע איני יודע להעמידו. אמר ליה עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאליו ואני כותב עליך שאתה הקימותו... שנאמר ויקם משה את המשכן... ”.
וכבר למדנו בספר המצוות לרמב"ם (עשה כט) "אף על פי שהאש יורדת מן השמיים - מצווה להביא מן ההדיוט". והדבר הזה עד כדי כך חמור שאם לא הביאו אש מן ההדיוט הקורבנות פסולים.
וכך יהיה גם לעתיד לבא.
המקדש יבנה בידי אדם.
ועדיין לא תשרה עליו שכינה, ולא יהיה בו כוח לעמוד.
עד שתשרה עליו שכינה בידי שמים, ואז נועם ה' אלוקינו יכונן את מעשה ידינו.
שבת שלום
).