
האיסור לבייש ולבזות את הזולת:

כל המספר דברים לאחרים, אין לו שליטה על הנאמר ואינו יכול לדעת באילו נסיבות יסופרו שוב הדברים.
מה שאדם אומר על חברו עלול להגיע לאוזני החבר ואף יתכן שיסופר בפניו. 
לפיכך אסור לספר כל דבר על הזולת שעלול לביישו או לצערו אם יסופר בפניו, אף אם אין בדברים הללו כל גנאי.

אסור לספר על פלוני שהוא בעל תשובה אם אותו אדם רגיש לכך. הוא הדין גם בציבור שבו זוכים בעל תשובה להערכה רבה.

יום מושלם!
לשון הטובב↓↓