וּבֶאֱמֶת זֶהוּ עִקַּר הַבְּחִירָה,
דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכּוֹפֶה בְּחִירָתוֹ
לְבַטֵּל שִֹכְלוֹ לְגַמְרֵי
וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד,
וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים,
כִּי הַבַּעַל דָּבָר [היצר הרע] מְעַקֵּם לֵב הָאָדָם כָּל כָּךְ
עַד שֶׁגַּם זֶה קָשֶׁה עַל הָאָדָם,
אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא דָּבָר קַל מְאֹד,
אַף עַל פִּי כֵן הוּא מְבַלְבֵּל וּמְעַקֵּם דַּעְתּוֹ כָּל כָּךְ -
עַד שֶׁעַל פִּי רֹב עִנְיָן זֶה שֶׁל תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת קָשֶׁה עַל הָאָדָם יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת,
וְכָל זֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה
שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר וְהַיְסוֹד.
וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְשִֹיחָה בֵּינוֹ וּבֵין קוֹנוֹ - שֶׁיְּזַכֵּהוּ ה' יִתְבָּרַךְ וְיַעַזְרֵהוּ לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ -
בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בַּעַל בְּחִירָה,
בְּמַה שֶּׁזָּכָה לִבְחֹר בְּחַיִּים אֲמִתִּיִּים בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי".
(ליקוטי הלכות, פקדון ג', אות ט')



