סנהדרין. העוצמה התורנית הגדולה ביותר. הסמכות שיכולה לגזור על כל העם מצוות ואנחנו נברך עליהם ”אשר קידשנו במצוותיו וציוונו...“ היכן ציוונו? שנאמר (דברים י“ז י“א) ”לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.“ לסנהדרין הזאת יש מקום. מקום מכובד החשוב. בבית המקדש. נאמר בירושלמי (מכות דף ז‘ עמוד א‘) ”ומניין שהייתה סנהדרין גדולה אצל המזבח ולא תעלה במעלות על מזבחי ומה כתיב תמן ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם“. אבל זה שהסנהדרין דווקא בבית המשפט, זה לא דווקא כדי לכבד אותם. אלא הלכה פסוקה. סנהדרין גדולה וקטנה, 71 או 23 דיינים אכן יכולה להיות בכל מקום. אך אם אין סנהדרין היושבת בלשכת הגזית. אסור לשום סנהדרין לדון אנשים בדיני נפשות. אפילו אם הם הכי גדולים בהלכה. הגמרא מספרת (מסכת ר“ה, דף ל"א, ע“א-ע“ב) שמשעה שראו בית הדין שרבו רוצחים (והם לא רצו לדון את כולם למיתה) קמה סנהדרין וגלתה לה לחנויות. (מקום בהר הבית.) מה משמעותו של המקום המדויק ראינו בפרשת כי תצא. אבל הנקודה שדווקא מבית המקדש. מקור החיים יוצאת הסמכות לדיינים בכל הארץ לדון דיני נפשות היא מדויקת. בשעה בה דייני ישראל מחוברים אל מקור הטוב, מקור התורה. בבית המקדש. אזי יכולים לדון דיני נפשות בכל הארץ, אך כ"כ מחפשים לא להרוג את האשם, כי גם הוא בן של מלך. גם הוא חלק מהטוב הזה. ואז מגיעים לתוצאה שסנהדרין קטלנית הורגת רק פעם ב70 שנה. ואם יש הרבה רוצחים, זה רמז לסנהדרין, אתם מנותקים מהעם. העם רחוק מה' אתם לא יכולים להישאר קרוב. תתרחקו. ותחזרו רק כאשר העם כולו יתעלה איתכם. ולכן מהפסוק לא תעלה במעלות על מזבחי ומהסמיכות שלו לפסוק ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ”דרש בר קפרא מנא הא מילתא דאמרו רבנן הוו מתונין בדין דכתיב (שמות כ‘, כ“ב) לא תעלה במעלות על מזבחי וסמיך ליה (שמות כ“א, א) ואלה המשפטים אמר ר' אליעזר מניין לדיין שלא יפסע על ראשי עם קודש שנא' לא תעלה במעלות וסמיך ליה ואלה המשפטים אשר תשים אשר תלמדם מיבעי ליה אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא אלו כלי הדיינין“. אותו פסוק המלמד על כך שהדיינים צריכים להיות בבית המקדש, לומדים להיות מתונים בדין-לחפש צדדי זכות לנאשם וכן לא לפסוע על ראשי עם הקודש. לא להיות מנותק ומרומם מהעם. שבת שלום!
).