דווקא היהדות הכי מעודדת שאלות, והכי נותנת לזה. לדחוק את זה לצד לא יעזור, אולי רק זמנית. אבל יום אחד כשתתחתן, וח"ו יהיה איזה סכסוך קל, תוכל להגיד - לא בא לי, לקום וללכת.
כשאדם שואל שאלות וחוקר ומעמיק זה גורם לו לעשות דברים לא כי זה מציאות החיים. אלא כי זה מה שהוא אמת מאמין בו, זה מה שהוא באמת רוצה! 
נכון שהחתונה באה בטבעיות. אבל לא לגמרי. לכן כדאי גם להעמיק בזה ולהבין את המשמעות. ואז גם תוכל לעשות את זה מתוך שמחה גדולה וקדושה, ומתוך הבנה שזה באמת הדבר הנכון לעשות. 

(ולדעתי , זה רצון ה'. ורצון ה' הוא שיהיה לי טוב, זו התשובה הבסיסית. מכאן ניתן להעמיק עוד ועוד. להבין למה הוא חושב שזה טוב לי)

בכל אופן-  ה' כיוון אותי להתקל בזה- http://www.binyanshalem.org.il/7/1/%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%9F%E2%80%B03F
אולי זה יענה על כמה שאלות

אני בחורה בת 23,

חיה חיים די עמוסים

ובשונה מחברותי

אני לא חשה כמיהה גדולה להתחתן,

אין לי חוסר.

(כן קיימות סיטואציות שאני מרגישה צורך- אבל בד"כ לא).

אמנם כשאני רואה רווקות מבוגרות נצבט לבי,

וכשאני רואה אישה צעירה שהספיקה הרבה בחיים

אני מאד רוצה להידמות אליה…

(אני רוצה הרבה ילדים וגם מאד רוצה בעז"ה להתחתן)

אני לא ברורה עם עצמי ומאד תנודתית בעניין…

השאלה- בשביל מה מתחתנים? 

או יותר ספציפי-

בשביל מה אנחנו, כיהודים, מתחתנים?

שלום תהילה ויישר כוח על השאלה,

ממש שאלה חשובה "לשם מה מתחתנים"?

קודם כל בקשר להתלבטות שלך

האם את רוצה להתחתן או לא,

את במצב מצוין ואנושי מאוד.

כולנו בנויים מרצונות שונים מגוונים וגם מנוגדים.

זה חלק מהיותנו בני אדם

בעלי שאיפות  שונות ונפש מורכבת

ולא מלאכי השרת.

כנראה שאת גם רוצה להתחתן וגם לא רוצה להתחתן.

יש סיבות שמובילות אותך לרצות

ויש סיבות שמובילות אותך לא לרצות.

בשביל להתחתן

אין חובה שיהיה רצון ממש חזק ובוער.

אולי אדרבא,

יש משהו טוב בלהחליט להיפגש

לפני שזה נהיה דחוף ולחוץ.

לחפש ולמצוא מתוך נינוחות ושיקול דעת.

ובשביל מה אנחנו כיהודים מתחתנים?

מהשאלה שלך אני מבין,

שאת מחפשת את המניע האידאולוגי ל"למה להתחתן".

וזה חשוב מאוד.

ובכל זאת אני רוצה להתחיל מ:

למה להתחתן –

ברמה האישית והאנושית,

אסביר בהמשך מדוע.

חשוב לדעת –

שלהתחתן זה דבר שמח,

מלא אהבה, מלא כיף,

בית משלך, ילדים משלך,

מישהו שאוהב רק אותך,

הזדמנות לחוות את החיים

ברובד הכי עמוק ושמח שלהם.

כמובן שבגלל הפונטנציאל הגדול שבבית,

זה לא רק כל כך ורוד…

יש התמודדויות, ויש קשיים

וצריך לעמול כדי שהנישואין ישאו את הפירות הרצויים.

אבל בגדול,

נישואין מוצלחים –

זו הדרך היחידה והטובה ביותר להרגיש מלאות וסיפוק.

כמו שאת בוודאי יודעת ,

אדם לא מרגיש סיפוק

רק מלחיות את החיים

וגם לא מ'לבלות',

אלא רק ממעשים שיש בהם נתינה,

השפעה על העולם,

והגשמה של הכוחות הטמונים בו.

אפשרות האמיתית והעמוקה ביותר להגשמה עצמית,

ההשפעה המשמעותית ביותר על העולם

נתינה באופן העמוק ביותר,

זה במערכת של זוגיות.

נתינה וקבלה של אהבה מבן הזוג,

להיות בקרבה גדולה עם אדם אהוב,

זה הדבר שבונה את הנפש ,

את הביטחון ואת השמחה.

גם לך וגם לו.

הולדת ילדים –

זו ההשפעה הגדולה ביותר שאפשר לתת.

ממש לברוא אדם מאפס,

לתת לו את צרכיו הכי בסיסיים ,

להיות שותפה בבניית השקפת העולם שלו,

ובסופו של דבר,

לתת לו גם את העצמאות שלו.

מבחינתך –

אין הגשמה עצמית גדולה מזו.

היציבות בתא המשפחתי

נותן לאדם את היכולת להשפיע החוצה

ולמצות את היכולות שלו בצורה הרמונית ומאוזנת

עם ההשקעה פנימה בעצמו.

חיים טבעיים ובריאים –

הטבע של הגוף והנפש שלנו בנוי בצורה כזאת,

שצורת החיים המתאימה לו זה של זוגיות ויצירת משפחה.

"לא טוב היות האדם לבדו".

המשך הקיום שלי בעולם –

אנחנו בני תמותה,

יבוא יום ולא נהיה יותר בעולם.

מבחינה אישית זה האבדן הגדול ביותר.

אבל אם יש לנו צאצאים

במידה רבה הם ההמשך שלנו,

הקיום שלנו עדיין יימצא

וימשיך לפעול בעולם "בניין עדי עד".

מה שכתבתי עד כאן נכון לא רק ליהודים

אלא לכל אדם.

אנחנו כיהודים מאמינים

שהסיבה שאנחנו מתחתנים ,

לא מנותקת מהסיבה שכל אדם רוצה להתחתן

אלא מוסיפה בו נופך.

אנחנו מאמינים ,

שאותו רצון וצורך לנתינה, השפעה ואהבה שטבוע באדם,

הוא לא רק טבעי.

הוא מה שהקב"ה טבע בנו ,

כדי שאנחנו נרצה להיות חלק ממה שהוא עושה.

שנרצה גם אנחנו לברוא , להיטיב, להשפיע.

ואותו אושר שאנחנו יכולים להרגיש ,

כשאנחנו נותנים ,

זה בגלל שבזה אנחנו מתדמים לדרכיו של הקב"ה.

שאנחנו לא חיים לבד,

אלא כמו שהקב"ה רוצה לשכון בתוכינו, יחד איתנו,

גם אנחנו רוצים לשכון יחד עם בן הזוג שלנו בשותפות מלאה.

כמו שהקב"ה ברא עולם ובני אדם

ודואג לצרכים שלהם ,

מהצרכים הגופניים הכי בסיסיים ,

ועד הצרכים הנפשיים ורוחניים הכי עדינים,

כך גם אנחנו רוצים לברוא בני אדם

ולתת להם את הצרכים שלהם עד כמה שאנחנו יכולים.

וכמו שהקב"ה נתן לנו את התורה –

כהדרכה לחיים נכונים ,

שמביאים אותנו לחיים של משמעות בעולם הזה ושל נצח לעולם הבא ,

כך אנחנו מגדלים ומחנכים את ילדינו

לתורה ומצוות ,

שיתנו להם עולם הזה ועולם הבא.

וזה לשון ספר החינוך במצוות פרו ורבו " :

משרשי המצווה זו

כדי שיהיה העולם מיושב,

שהשם ברוך הוא חפץ בישובו,

כדכתיב: "לא תהו בראה לשבת יצרה".

והיא מצוה גדולה ,

שבסיבתה מתקיימות כל המצות בעולם,

כי לבני אדם נתנו ולא למלאכי השרת."

כלומר,

אותו רצון טבעי שיש לאדם לשלמות,

לחיים של "ביחד" ,

לנתינה ולהמשך הקיום שלו בעולם,

הוא לא רק אינטרס אישי של כל פרט

אלא זה מחובר לרצונו של הקב"ה ,

שרוצה שיהיה העולם מיושב.

הקב"ה חי העולמים רוצה עולם מלא בחיים.

גם במובן הפשוט של רבוי האוכלוסייה

וגם במובן עמוק יותר של חיים מלאים וטובים

של כל היושבים עליה,

ובמובן הכי עמוק –

של קישור לחי החיים על ידי עבודת המצוות.

ולכן אנחנו מתחתנים,

שזה הדרך לקיום מצוות פריה ורבייה,

שכוללת בתוכה הולדת ילדים וחינוכם למצוות,

שבזה אנחנו מוציאים לפועל את הרצון של הקב"ה ,

לברוא עולם ובתוכו חיים שקשורים אליו,

וכוללת בתוכה גם כל יצירה ,השפעה ונתינה חיובית לעולם.

לכן,

בשונה מרוב מצוות התורה ,

שמופיעות בתורה רק בספר שמות

אחרי שנהיינו לעם ישראל ואח"כ כשקיבלנו תורה,

המצווה להתחתן מופיע בספר בראשית  –

כשעוד לא היה עם ישראל ותורה מסיני.

אלא רק אדם וחוה בלבד.

כי מצווה זו יסודה ברובד האנושי הפשוט של היותנו בני אדם,

שחשוב לנו מאוד להשפיע וליצור בעולם,

שהחיים יהיו משמעותיים

ורק אח"כ אנו מוסיפים לתוכו את הרובד היהודי והרוחני.

עוד,

על ידי הנישואין יש השראת שכינה

"זכו שכינה ביניהם" ,

בני זוג יכולים ממש להביא את הקב"ה לעולם (שכינה).

הולדת ילדים מקרבת את הגאולה.

"אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף" (נידה יג ופירוש רש"י)

ועוד הרבה מאמרי חז"ל בנושא.

יהי רצון ,

שתזכי לפעול בעולם את שליחותך האמתית,

מתוך שמחה נחת.

אשמח לשמוע מה את חושבת,

יהושע ביטקובר 

וטבע העולם שבן אדם רוצה לחיות עם עוד מישו נוסף כמו לדוג' שאנשים שהם כבר התחתנו ועכשיו הם גרושים בני 50 רוצים שוב למצוא בן/ת זוג.. זה מראה שהאדם הוא יצור שלא יכול לחיות לבדו.

והרצון להמשכיות כמובן, אז כדי להביא ילדים כדאי להתחתן קודם..

חברות שלך לא מתחתנות בלי לחשוב. את רק חושבת שהן לא חושבות.

אם תשאלי כל אחת מהן למה היא התחתנה בטוח תיהיה לה תשובה.

מה נעשה עם כל הכסף?

לא חבל שסתם ירקב באיזה בנק בשוויץ או מתחת לבלטות?

אפילו אם נחשיב רק את הוצאות הבית שבכל מקרה אדם גר בדירה כלשהיא שלפחות עוד אדם אחד יכול לחיות בו - ובהנחה שאתה לא מתעלק על ההורים, אז רווק מבוגר גר הרבה פעמים לבד...

וכמובן כל שאר האספקטים - תוספת התשלום על אוכל, למשל, לא משמעותית במיוחד מאדם אחד לשניים. גם אדם אחד בסוף כנראה ישליך אוכל לזבל - אז בשניים כנראה משליכים פחות... (מה גם שבן לבד - אומר הרבה ג'אנק פוד שעולה יותר מאוכל נורמאלי אז אם הוא יתחתן הוא יקצץ בהוצאות האלו...)

מה גם שבהסתכלות ארוכה על מכלול החיים - אתה מביא ילדים היום, עוזר להם היום ומגדל אותם, ולעת זקנה, לעיתים אפילו יותר שנים ממה שאתה גידלת אותם - הם יחזירו לך ויסייעו לך. ככה שזה סוג של "פנסיה" ו"ביטוח רפואי" הכי מתוק שיש

וזה כן עוד סיבה ללמה להתחתן.

ברור שיחד עם המצווה הזו יש מסביב עוד יתרונות.. כמו עוד מצוות, שבת וכו

"ויאמר ה' אלוקים, לא טוב היות האדם לבדו - אעשה לו עזר כנגדו.."

"על כן יעזב איש את אביו ואמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד."

אם זה מה שהקב"ה אמר, מי אני שאתחיל להנפיץ סיבות אחרות.

אמנם אנשים כאן יגידו לך שיש מצוות פרו ורבו:

א. בשביל זה אפשר גם פילגש או שפחה.

ב. אפשר גם להתחתן ולהתגרש מייד לאחר שנולדים בן ובת.

אז הסיבה שבאמת מתחתנים, זה הסיבות שהקב"ה כתב.

אם היה גם לי ספק כלשהו, שכנעתם גם אותי...

אוסיף רק שלפעמים לא כ"כ רוצים, אבל אני מאמינה שכשפוגשים את בן /בת הזוג המתאים, הרצון יגיע. או כמו שחברה אמרה לי, עם האוכל יבוא התיאבון...

כאשר את/ה מוכנ/ה לחתונה - אתה לא צריך להסביר לעצמך למה בכלל להתחתן - זה ברור לך מבחינה פנימית שאתה חייב את זה.

זה כמו שתשאל תינוק: בעצם למה לך ללמוד ללכת? תזחל כל החיים - למה ללכת?
זה טבעי. כשתינוק גדל באופן טבעי הוא מנסה להתחיל ללכת - אף אחד לא הכריח אותו ללכת (בדרך כלל) - הוא פשוט מרגיש מבפנים שהוא פשוט חייב ללכת, שלא הגיוני רק לזחול. 

וככה גם הדיבור, וכן הלאה וכן הלאה...

בקיצור - להתחתן זה טבעי. ככה פועל העולם, ולא רק אצל בני האדם, אלא גם אצל הרבה מאוד מבעלי החיים יש מערכות זוגיות שונות, מהן לכל החיים ומהן לתקופות הרבייה. 

זה מצוין לפעול בחיים עם חשיבה של "למה בעצם?"

בפשטות, כי רצון הבורא שיהיה כך. 

ולשם כך נטע בנו רצון לבנות בית במובן הכי עמוק של המושג

רצון להמשכיות, לילדים.

רצון להיות בקשר אמיתי ומחייב להיות אהובה ואוהבת, 

יצר החיים הפשוט. 

התשובה הסופית היא-

שמוח האדם תמיד מחפש להשלים את מה שחסר לו.

אם זה מזון, מים ואפילו חֵברה.

כשהמוח בשל לשלב הנישואין האדם מתחיל להרגיש את החצי השני שחסר לו.

החסר ההוא תמיד קיים. אבל המוח יודע לספק את הנפש בחברויות מזדמנות וזמניות. לתקופה מסוימת.

אבל זה לא מספיק.

כמו שהגוף לא יכול לחיות לעד בבריאות איתנה על חטיפים ושוקולד, כך הנפש לא יכולה להגיע אל סיפוקה-שלמותה ע"י חברויות מזדמנות.

כך האדם לאט מתחיל להרגיש את החסר ומחפש למלאו.

(בחורים/ות שמתחתנים/ות כי זה מקובל או כי כולם התחתנו- שיהיה להם לבריאות...)

בהצלחה!

חשובים ביחד. כי רוצים להיות ביחד.

ו

פעם ראית רבקות בכותל?! זה למה

מעבר לזה כשהייתי צריכה לקחת אותה למוסך ראיתי את הניסיון למרוח אותי, עד שהייתי צריכה לערב בכירים יותר...

כשבאתי אח"כ לעבודה וסיפרתי למישהו הוא פשוט אמר שלא הולכים למוסך בלי גבר.

בקיצור אני צריכה גבר שיטפל במכונית ובלוגיסטיקה.

פשוט זה לא כזה עניין אותי כשקניתי,

העיקר הצבע והגודל

פנצ'ר- וואלה, אין לי מושג מה עושים חוץ מלהראות חסרת אונים ולחכות לעזרתם של גברים נחמדים באזור

לגברים בכל מה שקשור לרכבים???;)

עכשיו לארוון ח"ו תרד הסיבה להתחתן.....

סופסוף יחס מאנשים....

ובכוונה עניתי כך, כי ברור לי שאם השאלה היתה- למה לקיים יחסים עם בני המין השני-היה הרבה יותר קל להבין את התשובה, כי זה צורך קיומי בהרבה.

אחרי שברור למה לקיים יחסים עם בני המין השני ("פרו ורבו"-הן מצד המצווה וגם במובן האנושי, ו"לא טוב היות האדם לבדו", ואפילו המשיכה הטבעית), אז צריך להבין את דרך התורה המתנגדת להפקרות בנושא זה, מזנות ועד נישואים בלי מחויבות ("שארה כסותה ועונתה לא יגרע"), ואת היתרון החברתי שבקיומם של בית ומשפחה עבור הילדים. ("כבד את אביך ואת אמך", חובות האב לבנו, הבנת הדמיון הפנים משפחתי והשפעתו על האדם, קיום של מודל חברה יציב עבור הפרט, אפשרות של חינוך מסודר (מצד האמת כל ניסיון חברתי שאינו בנוי על מוסד המשפחה הוא מלאכותי ומסובך, ובעל בעיות נוספות, אע"פ שכיום גם ככה הרבה מהחינוך הוא כזה), ועוד.)

ואחותי רצתה שאני אוסיף את התשובה שלה, אז למרות שיש לי אי אלו הסתייגויות- הנה זה-
נכון שתכל'ס אם מסתכלים על זה בצורה הגיונית מבחוץ- להתחתן זה פסיכי. רעיון מוזר. תחשבי על להביא ילדים לעולם- אותה שאלה, לא? רעיון פסיכי. ועוד יש לו השלכות ארוכות טווח.. אבל זה לא העניין. באמת כשאתה לא במקום שמוכן לזה נפשית, זה דוחה אותך (לא בקטע של מגעיל, פשוט אתה לא מבין למה אנשים עושים את זה לעצמם), אבל זה לא משנה אם תגידי לעצמך שזו תקופה שעוברת או לא- כרגע זה ככה. וזה אחלה, ואת ממש בסדר גמור גם אם כל החברות שלךך כמהות לאיזה בייניש עם גמרא בחיקו ושיירת זאטוטים זבי חוטם ואת מסתכלת עליהם ולא מבינה למה לסיים את החיים בגיל כל כך מוקדם ולכבול את עצמך. כלומר, את לא רק בסדר אלא שפויה ונורמלית.
אבל את פשוט תמשיכי להיות נורמלית גם כשיום אחד פתאום יהיה חסר לך קצת חבר, ותרצי קשר ותתחילי לצאת.. ואחרי כך וכך בחורים אפילו תפגשי אחד נורמלי שיבוא לך להעביר איתו את חייך ולקום איתו כל בוקר.
עכשיו בכנות- אני בדיוק בנקודה המתוארת כאן, ועדיין לא רואה סיבה להתחתן. אם הייתי חילוניה, הייתי חיה עם חבר שלי לנצח נצחים ולא מתחתנת (מכירה את הסיבות ללמה כן, ולמה גם חילונים כן מתחתנים, ויש לי תשובה לכל אחת מהן ), אבל נכון לנקודת הזמן הזאת אני דתיה, ואפילו די דוסית, מה שאומר שכדי לחיות עם גבר אני אצטרך לעבור את כל הטקס המביך הזה של לרקוד מלא אפילו שאני ממש גרועה בזה..
אז התשובה שלי בגדול היא לא שיש משיכה בין המינים, אם את לא חשה את זה כרגע, ולא שזה מצווה (זה תמיד גם מה שאומרים על ילדים, שזה מצווה וחשוב לעם ישראל, ומה אני, מכונה  לייצור נשק??? וזו גם בכלל רק מצווה שמחייבת בנים, אז את פטורה לחלוטין ) אלא שפשוט יום אחד ממש תרצי לחיות עם משהו, למרות שזה לא הגיוני.. סתם תהיי מאוהבת.
אז בינתיים תהני לחיות את חייך ההגיוניים (לא בציניות, ממש תהני מהם. הרווקות לא אומרת שחסר בך משהו. זה זמן מדהים שאת יכולה להנות בו ולעשות כל כך הרבה!!) וכשזה יהיה אז גם תהני מהחיים ביחד, כאמור- לא ניסיתי, אבל מהחברים מסביב זה נראה לי די כיף
 

לא קראתי את כל התגובות לפני, אבל כאחת שברוך השם אכן התחתנה למרות שמודל הנישואים שהכירה לא היה הדבר הכי נעים...

ולדעתי התשובה המצוינת לכך היא, שזה הדבר הכי טוב ונחוץ לכל מי שחי בעולם שלנו!

זה כמובן גם כיף ועונג מאוד גדול, אבל עוד לפני כן, זה ממלא את הצורך הבסיסי שלנו למישהו שתמיד נהיה חשובים לו, ושהוא יהיה חשוב לנו, ללא תלות בשום דבר. ובלי זה אז מאוד לא פשוט בחיים והרגשת החוסר מגיעה במהרה!

זה הביטוי הנפשי לכך שאיש או אישה לבד הם בעצם רק חצי. וביחד הם מרכיבים את האדם השלם.

מעבר לזה, הנישואין זה המקום שבו מקיימים הכי הרבה את המצווה היסודית "ואהבת לרעך כמוך". זה המקום שבו באמת באמת עובדים על המידות של בין אדם לחברו. 

דבר נוסף זה הנישואין הם ה-דבר שמאפשר הקמת משפחה בריאה - ילדים צריכים גם אמא וגם אבא, ובאותו אופן, אמא צריכה איתה אבא ואבא צריך איתו אמא. ולבד זה הרבה הרבה יותר קשה מכל הבחינות!

זה מה הצלחתי לחשוב לעיו בזעה זאת של הלילה.

אבל אשריך שהיעלת את השאלה. היא באמת חשובה!

אז כך, באמת שאלתי כמה חברות והן התחמקו מתשובה ברורה.

העלתם כאן הרבה נקודות שצריכה לברר לעצמי ולחשוב עליהן.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: