החיזוק היומי מרבנו #690
אֲבָל הָעִקָּר הוּא הַהִתְחַזְּקוּת בְּכֹחַ הַצַּדִּיק,
שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע
שֶׁהַצַּדִּיק הוּא גִּבּוֹר כֹּחַ כָּזֶה - שֶׁכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁמִּתְגַּבֵּר כָּל אֶחָד בְּאֵיזֶה רֶגַע,
הוּא חוֹטֵף אוֹתָהּ מִיַּד
וּמַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא בּוֹנֶה,
שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁכָּן וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ,
וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁאַחַר כָּךְ יוֹרֵד כְּמוֹ שֶׁיּוֹרֵד זֶה שֶׁרָצָה לְהִתְקָרֵב, אַף-עַל-פִּי-כֵן
אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת הַהִתְעוֹרְרוּת הַמְעַט שֶׁלּוֹ,
כִּי כְּבָר נִכְנֶסָה לְתוֹךְ בִּנְיַן בֵּית הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק בְּבִנְיָנוֹ ...
שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּץ וּמְלַקֵּט בְּכָל עֵת וָרֶגַע כָּל מַחֲשָׁבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה וְכָל דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה טוֹב - וּמַכְנִיס אוֹתָם תֵּכֶף לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל,
עַד שֶׁמִּתְקַבְּצִוֹת וּמִתְלַקְּטוֹת כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד,
עַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק גָּדוֹל בְּבִנְיַן הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה,
שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מִתְבָּרְרִים הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשִׂים כֵּלִים לְקַבֵּל הָאוֹר אֵין סוֹף שֶׁמֵּאִיר בְּלֵב כָּל אֶחָד בְּכָל יוֹם -
עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה'.
(ליקוטי הלכות, תפלת המנחה ז', אות ס"ג)
אֲבָל הָעִקָּר הוּא הַהִתְחַזְּקוּת בְּכֹחַ הַצַּדִּיק,
שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע
שֶׁהַצַּדִּיק הוּא גִּבּוֹר כֹּחַ כָּזֶה - שֶׁכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁמִּתְגַּבֵּר כָּל אֶחָד בְּאֵיזֶה רֶגַע,
הוּא חוֹטֵף אוֹתָהּ מִיַּד
וּמַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא בּוֹנֶה,
שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁכָּן וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ,
וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁאַחַר כָּךְ יוֹרֵד כְּמוֹ שֶׁיּוֹרֵד זֶה שֶׁרָצָה לְהִתְקָרֵב, אַף-עַל-פִּי-כֵן
אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת הַהִתְעוֹרְרוּת הַמְעַט שֶׁלּוֹ,
כִּי כְּבָר נִכְנֶסָה לְתוֹךְ בִּנְיַן בֵּית הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק בְּבִנְיָנוֹ ...
שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּץ וּמְלַקֵּט בְּכָל עֵת וָרֶגַע כָּל מַחֲשָׁבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה וְכָל דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה טוֹב - וּמַכְנִיס אוֹתָם תֵּכֶף לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל,
עַד שֶׁמִּתְקַבְּצִוֹת וּמִתְלַקְּטוֹת כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד,
עַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק גָּדוֹל בְּבִנְיַן הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה,
שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מִתְבָּרְרִים הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשִׂים כֵּלִים לְקַבֵּל הָאוֹר אֵין סוֹף שֶׁמֵּאִיר בְּלֵב כָּל אֶחָד בְּכָל יוֹם -
עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה'.
(ליקוטי הלכות, תפלת המנחה ז', אות ס"ג)
.