דור ישרים מאוד מתאים לצורת השידוך החרדית. מבררים לפני שבני הזוג כבר קשורים זה לזה, וגם לא מיידעים אותך למה את נשאית או לא- רק אם יש התאמה.

אפשר לעשות בדיקות גנטיות בחינם דרך קופ"ח, ואז לדעת בעצמך למה את נשאית ולמה לא. אם את נשאית של מחלה כלשהיא- אז כדאי שגם הוא יעשה בדיקה למחלה הזו.

הבדיקות החינמיות של הקופ"ח הן לא הבדיקות המקיפות של דור ישרים.

אם רוצים לעשות בדיקות מקיפות זה עולם כמה מאות שקלים ויותר (תלוי בארצות המוצא).

חבל ששני הצדדים יצטרכו לשלם על דור ישרים (ולא לדעת מה הם נשאים)

לגוף השאלה, כדאי לעשות כאשר הקשר נהיה קצת יותר רציני. 

עוד דבר אם עושים אחרי החתונה (גם זה קורה)

אז בד"כ האישה בודקת ואם היא נשאית של משהו אז בודקים את הנשאות לגן הספציפי הזה אצל הגבר - בחינם.

הן לא כל כך מקיפות. רק אם משלמים ואז אכן בקופ"ח יותר מקיפות ויש גם תוצאות.

ובלי קשר זה עדיף כי אם אתה יודע שאתה לא נשא של כלום אז מישאתה יוצא איתה לא צריכה לעשות בדיקה.

ואז - כשהצד השני עושה את הבדיקות האלו- הן בחינם!

א. אם לבדוק, אז רק בבדיקות של מד"א.

    דור ישרים זה לא יעיל (אא"כ את/ה חרדי/ת, אשכנזי/ת ואמריקאי/ת).

    יש לי חבר שעשה דור ישרים ועבר את ההתאמה,

    ולאחר הנישואים התברר שהוא ואשתו נשאים של דברים שלא נבדקים בדור ישרים.

    (דבר נוסף, הבדיקה של מד"א בחינם, ובמקרים מסויימים שצריך בדיקות נוספות אז הן זולות מאד.)

ב. מכיוון שמדובר על דברים כ"כ כ"כ נדירים, יש עניין אפילו הלכתי להימנע מבדיקה כזאת (ביטחון בה').

ג. ואם בכ"ז החלטתם לבדוק (בין במד"א ובין בדור ישרים), אז לעשות את זה כבר בשלב הבירורים.

אולי היום הם נדירים, הרבה בזכות הבדיקות האלו ובזכות דור ישרים.

יש גם היום הרבה מאוד (אולי יותר מפעם) אנשים שנשאים למחלות הללו, והעובדה שדור ישרים מונעים חתונה של אנשים כאלה, וכן העובדה שיש היום בדיקות טרום הריון ובהריון עצמו- שתי עובדות אלו הפכו את המחלות האלה לנדירות.

ולגבי חבר שלך- זה נכון שהבדיקות בודקות מחלות מסוימות, בין השאר ע"פ השכיחות שלהן. ותמיד יש עוד דברים שיכולים להתגלות. (יש לנו חברים עם ילדים חולים במחלה של 1 לכמה מליון.וזה לא מה שבודקים)

ומעולם לא שמעתי על רב שהמליץ לא לעשות את הבדיקות האלה!!!

מכיוון שמדובר על דברים נדירים, וכן מדובר על דברים נדירים מאד..

הרבה הרבה הרבה פחות מהסיכויים שתעשו תאונת-דרכים קטלנית.

אז כמו שמותר לכם ליסוע בכביש, כך אין גם כאן מצוות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".

העניין הוא שברגע שאין "ונשמרתם", אז נכנסת מצווה חדשה של "ביטחון בה'",

ומי שלא ידוע לו שבמשפחתו קיימות בעיות גנטיות, והוא עושה את הבדיקה - הוא עובר על מצוות "ביטחון בה'"!!

כרגע זה לא זמין לי, בערב אני אשתדל להביא.

הם מקורות לבדיקות גנטיות? 

זה לא היה קיים בזמנם בכלל.

שמא תגיד שלומדים על דרך ההיקש, בניין אב או גזירה שווה? לא זכור לי על אף אחרון עד ימינו שדוגל בשיטה הזו.

אפשר להשליך גם על הנושא הנ"ל היא עד כמה אדם צריך להשתדל ובכ"ז לומר שהוא מאמין, מכאן אפשר להמשיך בדיון "מה זאת השתדלות הגיונית" - כלומר, מה הנורמה שאותה מי שלא עושה למרות שהקב"ה נתן לו את הכלים לכך הוא, במחילה מכבודכם/ן, טיפש; או שאולי צריך לסמוך על הקב"ה בעיניים עצומות ומה שיהיה יהיה... זה כבר גישות שונות שנידונו בפוסקים. ע"ע אמונה והשתדלות...

זו יותר שאלה הלכתית ברורה ממה שאתה כנראה חושב..

ברור שיש מקום להשתדלות, אבל מדובר במקום שהסבירות שיקרה משהו הרבה הרבה הרבה יותר גדולה מאשר המחלות הגנטיות שדור-ישרים בודקים.

במהלך שבו מובא שחשמל הוא איסור, אתה תראה שבאמת מעיקר הדין חשמל הוא לא תולדה של אש. אבל הרבנים של היום(כשאני אומר היום אני מתכוון מלפני כ 200 שנה עד היום) גדרו על איסור החשמל מעניין אחר. כלומר, הם לא רצו שהשבת תראה כמו כל יום חול, ולכן קבעו את זה.

תאר לך שבת עם טלויזיות ואייפונים? מעקר את כל הקדושה נכון? אז כדי למנוע מצב כזה הרבנים אסרו חשמל בשבת. 

במיעוט. חוצמזה, שיש דעות שגם החשמל בעצמו הוא אש - הניצוץ שלפעמים רואים כשמחברים מכשיר חשמלי לשקע - זוהי ההוכחה..

סליחה, אבל זה לא כ"כ קשור, על דברים הרבה פחות שייכים כמו לקרוא לאור הנר אסרו - שמא יטה, אז פה לא כש"כ?! חשמל נאסר גם בגלל זה וגם בגלל זה...

בנוסף, לפעמים, יש גישה בפוסקים לצאת מנקודת הנחה שדבר אסור כי מובן שרוח התורה אינה נוחה מכך, ורק צריך למצוא מקור להסתמך עליו

וגם זה רק לעניין האיסור דאורייתא. כלומר, המחלוקת בין החזו"א לשאר הפוסקים בני דורו היה האם זה דאורייתא או דרבנן.

האיסור הוא איסור גורף מכלל מסוים. אני לא זוכר את המושג המלא. תכף אזכר ואכתוב.

דבר שני, רוב הפוסקים החולקים סוברים שאין בניין וסתירה בכלים

אמנם הראי"ה זצ"ל פסק כך, אבל לרוב הדעות והפסוקים זה לא כך.

רוב האיסורים של חשמל לא נבעו מעובדין דחול, כי אם כך גם לא יכולנו להשתמש בפלטה, מיחם, אור וכו'.

רוב האיסורים נבעו מתולדות של 'בונה' או 'מכה בפטיש'.

וכן, אסרו את זה אע"פ שפעם זה לא היה קיים.

רוב האיסורים שאתה מזכיר, זה נובע או מניסיון לפתור דברים באמצעות גרמא או הנאה מחילול שבת - שזה גם בעיה.

נכון שיש גם כמה איסורים של 'עובדין דחול', אבל זה ממש מיעוט.

גם כאן, אם הרמב"ן כתב שאפילו אם חולים ממש עדיף לא ללכת לרופא, כי זה פגיעה בביטחון בה'.

אז ק"ו שעדיף לא לעשות בדיקה של מחלה ש-99.9% שאתה לא נשא שלה.

אע"פ שאותה בדיקה הומצאה כמה מאות שנים אח"כ.

זה מאוד לא נכון. "ביטחון בה'" זו לא רשימה סגורה. זה סובייקטיבי מאוד.

חלילה, מי שעושה את הבדיקה ולו קלוש הסיכוי ככל שיהיה לא עובר על שום עבירה. חלילה מלהגיד כך.

א) אין לזה מקור

ב) זה הופך רבבות אנשים לעוברי עבירה

ב. חסרים עוברי עבירה?!?!

לא צריך להוסיף עוד עוברי עבירה.

זה לא בדיוק יהפוך אותם לצדיקים גדולים..

אל תביא רמב"ם ורמב"ן.

יש רב היום שאומר לא לבדוק?

כשאני אראה אני אאמין.

הבדיקות האלה מונעות כ"כ הרבה סבל של ילדים ושל הורים. מחלקת ילדים שלמה בבי"ח יהודי בארה"ב נסגרה בזכות הבדיקות האלה.

מי שהקים את דור ישרים הוא אדם ששלושה מילדיו נפטרו מטיזקס!! כמה כאב וסבל הוא עבר! להגיד שזה לעבור על מצוות עשה? בעיני מופרך לחלוטין.

ואלו לא מחלות נדירות. השכיחות שלהן היא היתה מספיק גבוהה כדי שמשרד הבריאות יחליט לממן עבורן את הבדיקות.

אצל החרדים יש כאלו שסוברים כך ולא מתחסנים כולל הילדים?

האם לעשות ביטוח רכב (צד ג ומקיף) או דירה זה עבירה על בטחון בה?

האם להצטרף לקרן יחד זה עבירה על בטחון בה?

דרך אגב, לגבי עשיית ביטוח הבעיה חמורה יותר מאשר עבירה על בטחון בה, כי נפסק להלכה שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ולכן לכאורה מי שחס וחלילה נפגע ותובע את הביטוח עובר על איסור גזילה.

ולמה צריך להתאמץ בשביל להשיג את זה? וכן על זה הדרך לכל עניין בחיים...

השאלה אם עכשיו בכ"ז תתאמץ לקבל, למרות שהוא קבע לך שלא תקבל כלום?

אני לפחות עושה את מה שהקב"ה אמר לי אע"פ שהוא לא יתן לי כלום.

אני עושה את מה שהוא ביקש ממני, כי זה מה שהוא ביקש!

אם אני אקבל משהו, זה מבחינתי חסד גדול שהקב"ה עושה איתי.

אם הקב"ה רוצה- וודאי שא"א לעשות שם דבר כנגד זה, אבל הקב"ה נתן לנו את האמצעים למנוע חלק מזה - אז במה זה שונה מללכת לעבוד?

גם בכללי, להפקיד כסף או להלוות מבנק זה גם עלול להיות בעייתי.

לגבי חיסונים, מדובר בד"כ על דברים הרבה הרבה יותר נפוצים מאשר מחלות גנטיות.

לי למשל (ומן הסתם גם לרוב כותבי הפורום) לא ידוע על אף מחלה גנטית במשפחה המורחבת (עד רמת הבני-דודים השניים).

לעומת זאת, חליתי כבר כמה פעמים בשפעת ונדקרתי מברזל חלוד (שזה עלול לגרום לטטנוס).

ולפני שהיה חיסון פוליו (שיתוק ילדים) או אבעבועות שחורות, היו ממש מגיפות שלהן.

רואים שיש פוטנציאל להמשיך, אבל עדיין אין היקשרות.

לפני שמחליטים להתארס - ממש לא כדאי (כי גם אם מחליטים להתחתן, זה להיכנס לחיים בבלבלת רצינית שמשפיעה על הקשר).

עריכה: התכוונתי - בודקים התאמה בין שני הצדדים אחרי פגישה שנייה. את הבדיקות עצמן עושים עוד לפני שמתחילים להיפגש בכלל, כי לוקח זמן לתוצאות להגיע.

א. בודקים לפני הכל הכל ! כך חוסכים בעיות

ב. דור ישרים מאד השתכלל לגבי בדיקות של מזרחיים ומעורבים הם הוסיפו לסל שלהם הרבה בדיקות חדשות כאשר עכשיו הם יצאו בפרסומים חדשים על כך

ג. המחיר לא יקר אם אתם מבוטחים בביטוח משלים, לשם דוגמא אנחנו עשינו ביטוח עדיף במאוחדת רק בשביל זה (כאשר המוקדנית של מאוחדת אמרה לי במפורש שניתן לעשות היום את הביטוח לקבל את ההנחה ומחר לבטל.... אבל אני כמובן לא ביטלתי אני עדין משלמת על הביטוח...)

המחיר של בדיקת דור ישרים עם מאוחדת עדיף היא 170 בערך כמו שזכור לי במקום 600 ש''ח

ויש גם את המבצעים הדו שנתייות שעושים בסמינרים החרדים פעמים בשנה ואז זה בהנחה של 100 ש''ח בערך ....

ד. זה מאד נכון שלא מצמידים תווית של  נשאית לצד אחד וזו הסיבה שדור ישרים לא מציינים מי הנשא לדעתי זה יתרון 

שאת מתחתנת בלי הבדיקות הללו (כי כך הרב שלך אומר לך, או כי ידוע לך על קרוב משפחה שנשא מחלה כלשהי), אז הכי טוב זה לבדוק לפני הקשר.

כמו שברור לך שלא תתחתני עם גבר חילוני למשל, ואז אם יאמרו לך אלף דברים טובים עליו זה לא יעזור כי את וחילוני לא תחיו ביחד נקודה.... אז למה לא לסנן את עניין הנשאות הגנטית למחלות קודם?

אבל אם את שואלת בכלל אם כדאי לבדוק......

זה שאלה שכדאי לבדוק עם הרב/מחנכת/דמות מוערכת שלך. התשובה עליה משתנה מאדם לאדם ותלויה במקום האמוני והנפשי (מבחינת לחץ) שלך לדעתי.

בגדול בגדול בגדול-

מבחינה רפואית-סטטיסטית: אחוזי הנשאות הם מאוד קטנים, ואין סיבה לחשוש שדווקא לך יש נשאות ח"ו לאיזושהי מחלה.

מבחינה אמונית: הקב"ה מזווג זיווגים. ולכן יש להאמין בו שלא יעשה לכם את הנסיון הקשה הזה, במיוחד לאור הנתונים הסטטיסטיים הרשומים לעיל....

מאמינים בטוב. כמו שאני לא חושבת שח"ו אדרס עכשיו ע"י מכונית.... וברור שזה יכול לקרות סטטיסיטית...

(בדור האחרון אנחנו קצת מגזימים... אם אנחנו רואים שאנחנו יכולים לבדוק ולגלות עוד ועוד פרטים, אז למה לא, בכיף... שזה טעות לדעתי... קצת שוכחים שהקב"ה מנהל את העולם וזה לא בהכרח דבר שהוא בגדר ההשתדלות שלנו....)

בחיים לא חשבתי שיש בבדיקה הזאת בעיה. 

להפך, חושבת שהיא מאוד מועילה לאנושות. מונעת הרבה אכזבה, תסכול ועוגמת נפש.

אבל אבדוק בעז"ה..

ולמי שמעלי- אני חושבת שלא סתם הקב"ה הכניס אותנו למציאות כזאת שהטכנולוגיה משוכללת כ"כ ושאפשר לגלות בה דברים כאלו. לא חושבת שמגזימים. ב"ה תמיד זוכרים את הקב"ה ולא חסרים נסיונות אחרים..

שוב תודה לכל המגיבים!

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…