זה תקופה שעוברת על כל זוג נשוי .

מי שלא חושב על גירושין במהלך השנתיים הראשונות בערך אחת לחודש הוא הלא נורמלי .

כמובן שחשוב לדבר בפתיחות עם בעלך ולהסביר לו איך את מרגישה ואני בטוח שיש לו גם כמה טענות כלפייך אבל אם תסתכלי על הכוס המלאה ותמשיכי לעבוד על הזוגיות את תראי שהדברים מסתדרים

שכל אומרים המבינים, ושאתם חריגים

בכ"מ אין שום בעיה בלי מחשבות כאלו

השאלה האם יש כאן אמת, או הדחקה- שעלולה לפרוץ בהמשך ביתר שאת

נשואה יותר משנתיים ואף פעם לא עברה לי המחשבה הזאת בראש..

אתה רוצה לעודד אותה וזה נחמד מצדך.

אבל אין צורך לכתוב דברים לא נכונים.

נכון שהן עולות לפעמים, אבל צריך להבין שאם אתם שניכם נורמלים, והתחתנתם מתוך אהבה וטוב, ואוהבים אחד את השני בגדול, אז המחשבות האלה הן סוג של יצר הרע כזה. מין דמיון שווא, כאילו אם תתגרשו יהיה לך טוב יותר.

לדעתי, (וגם אני עברתי את זה הרבה) את  צריכה להניח את המחשבות האלה בצד. אין דילמות. אתם זוג מעכשיו עד 120. לא להתייחס יותר מדי ברצינות למחשבות האלה. הן מסיטות אותך מהדבר האמיתי שאת צריכה לעשות.

ומה כן לעשות? מה שכתבת שאתם עושים. לעבוד. ברוכים הבאים לעולם הזוגיות. את חושבת שעם אדם אחר ילך טוב יותר? או שכן או שלא. מה שבטוח הוא שאת עכשיו נשואה לו, ועלייך וגם עליו מוטלת עבודה ומוטלת אחריות לבית שלכם.

לא נשמע שאתם באיזה מצב קטסטרופלי. לי אישית נשמע שאולי קצת קשה לו בקטעים מסוימים של החיים. למה הוא לא מתקדם? מה, טוב לו להישאר מאחורה? אולי בכלל ההגדרה שלך להתקדמות לא נוגעת לו?

מציעה לך להתחיל מעצמך. להיזכר בכל הסיבות הטובות שבגללן התחתנת איתו, להתחיל למצוא בו נקודות טובות וגם להגיד לו אותן מכל הלב. לשנות תודעה. במקום "הוא לא מתקדם בחיים" להגיד לעצמך "הוא חלק ממני. מה עובר עליו? האם אני יכולה לעזור לו? " אולי להגיד לו "אני אוהבת אותך, קשה לי לראות אותך ככה. אני רוצה לעזור לך". ובעיקר- להגיד את זה לעצמך.

תראי, כל זוג מעיד על עצמו שהבעל מאוד מאוד שונה מהאישה. גם בעלי ואני מאוד מאוד שונים, בכל קנה מידה אפשרי כמעט. ואצל רוב הזוגות יש חילוקי דעות. אבל השאלה כמה הדעות השונות הן קריטיות.

זה משפיע על ההתנהלות היומיומית? גם עם זה אפשר להתמודד.

בעיני, שוב, הדבר העיקרי היא התובנה הברוה כשמש שאנחנו ביחד. אנחנו שייכים אחד לשני, על חסרונותינו ומגרעותינו. אם יש לי קושי- הכתובת הראשונה היא לבעלי. אם יש לו קושי- קודם כל אני. ככה צריך להיות. כי אתם צריכים להיות החברים הכי טובים, להיות מסוגלים לדבר על קושי בלי להרגיש אשמים או מאוימים. לנסות לתת כתף תומכת והבנה גם לצדדים האפלים יותר של החיים... (תבחני- האם זה מה שאת מהווה עבורו? אם לא- אז הנה רעיון למשהו שאת יכולה לעבוד עליו)

אמנם אני לא רבנית ולא מבטיחה הבטחות. אבל ברור לי שעם הרבה עין טובה, ומאמץ להראות הערכה ולהיפתח ולדבר על קשיים - הקשר יכול להשתפר לאין ערוך. כולל מצב החיים שלו וקיום המצוות שלו.

אם את רוצה את יכולה לפנות אלי באישי.

מאוד כואב לי לקרוא את ההודעות שלך שוב ושוב.

את במצב מאוד לא נעים ואת סובלת בו.

אבל כמו שכתבתי לך כבר בעבר- אף אחד בפורום לא יוכל לעזור לך.

באמת שבמצב כזה מורכב צריך ליווי מקצועי ואישי.

1. חוברת של אפרת צור באתר שלה. פשוטה מעולה וקלה ליישום לגבי תקשורת זוגית.

2. הספר לדעת להיכנע.

תקני אותו תקראי אותו. יכול ממש לעזור

האם הבעל שלך הוא אחד מ "אותם בחורים טובים"

כלומר לא מהמר, לא פוגע מילולית, פיזית ומינית, לא בוגד סדרתי וכ'-

המסקנה היא שאם הוא לא אחד מאלה- ויש אהבה, יש את הדרך להיות יחד ויכול להיות מדהים יחד.

וזה תמיד טוב לשים את זה בראש כי אם יש לך בעל טוב- תאמיני שבחוץ יש רק פחות טוב ממנו...

ולהתמקד בטיפול, במה שכ ןמתקדם....

מי אמר שהוא לא עושה כלום עם עצמו?

וגם אם כן- השאלה היא למה? מה, הוא עצלן וכיף לו ככה? מן הסתם שלא.  מן הסתם יש כאן קושי.

המריבות האלה "הורגות" אתכם.

ממה שאת מתארת הן גם לא מובילות לשום מקום.

אני מעריך שאם תקליטי את המריבות שלכם

תגלי שאתם חוזרים שוב ושוב על אותן המילים.

בעלך גם מתחמק מחלק מהפגישות כי קשה לו להיות מבוקר.

אז באתי להציע כאן פתרון מקורי. אולי יישמע לך הזוי

אבל תנסי ותראי שתוך זמן קצר הוא ייתן תוצאות מאד טובות.

לכלי הזה קוראים הומור.

תנסי רגע לצאת מהסיטואציה ולעמוד מהצד.

חפשי במריבות שלכם דברים שמישהו שרואה מהצד יכול לצחוק עליהם.

שתפי בזה גם את בעלך.

למשל: בדיחות על זה שאנשים היום גם בגיל 80 שואלים: מה אעשה כשאהיה גדול.

או הומור עצמי שאת דומה קצת לאמא פולניה ביחס שלך לבעלך.

ברגע שתעברי להומור לבעלך יהיה הרבה יותר קל לקבל את התכנים שאת מנסה להעביר,

מאשר כשאת תוקפת אותו ישירות

מלבד זה כשאתם צוחקים יחד ,זה יוצר אווירה טובה ומשוחררת

שיהיה המשך קל!

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.