דבר תורה צריך להתאים לשומעים, ואם הוא רוצה להביא רעיונות עמוקים מהרב קוק (שזה מדהים, נהדר וחשוב) שיתאים את הרעיון שהוא לקח מדברי הרב למה שהציבור יכול לקבל.
מצד שני, אתה לא יודע מה מצב שאר הציבור, ככה שאם הם מרוצים, והם הרוב, אז בזמן הדרשה אתה יכול לפתוח ספר שכן מדבר אליך.

אתה לא צריך להצטדק או להאשים,

ככה זה.

אותי למשל מלהיב לשמוע דרשות בסגנון ברסלב,

צורת עבודת ה' שלי היא בסגנון חב"די מובהק,

ואילו השקפת עולמי הבסיסית על המציאות נתונה לגישת הרב זצ"ל.

יתכן גם שזה לא התוכן אלא צורת הדיבור

זה לא מוריד כהו-זה ממעלת הדברים הגדולים והחשובים של הרב - אבל לא על כל אחד זה "עובד בפעל" מיידית... ויש גם ענין בדברי תורה, מעבר למה שזה "מחזק" באותו רגע.

אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ...

טוב שמצאת סגנון שהיה טוב לך.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

זה יעזור גם לרב להבין מול איזה קהל הוא עומד ולהשתדל להוריד את הדיבורים הגבוהים אל רמת המעשה.

זו נקודה חשובה שהעלית. לא לכל אחד הדברים מדברים.

יתכן שגם אם היה מסביר איזה חילוק על "מיגו וחזקה" בגמרא, לא היית מבין.. קורה. תלוי כמה מכירים את הנושא והסגנון.

מה שחשוב, זה האם הרוב מבין, או לא.  אם "כולם" לא מבינים, יש מקום לעדכן את הרב בכבוד-רב, שאין הציבור עומדים על דעת רבם.. ויסביר יותר.

דבר שני, באמת לא כל דבר זה "מה עושים עכשיו".. לפעמים, עצם דברי התורה מרוממים, מלבד מצוות תלמוד-תורה שבהם; ועם הזמן - גם בוודאי משפיעים למעשה על האדם והליכותיו ומחשבותיו.

קיצור, בתור תלמיד של הרב (הרב זצ"ל, כן..?) ותלמידי תלמידיו,

גם לי יש זמנים במשבר שצריך לצרוך בהם 'משיבת נפש'...

זה תלוי מאוד באדם, ובדרך בה מעבירים את התוכן.

יש מספיק רבנים שעושים את זה קליל ונעים (הרב לונדין, הרב תירוש וכו').

זכותך לא להתחבר, הכי לגיטימי שבעולם. אין היתר לזלזל (ולא שזלזלת).

שנזכה לעבדו באמת ובשמחה!

יש לי כלל... אם בטעימה לא נהנתי אני לא אזמין את כל המנה.  

 דרשות נחמדות אבל לא מצאתי תכלס לעבודת ה'.. מה אני עושה עכשיו.

איך אני יוצא מהעבירות, מהתאוות וכו' 

ולפעמים אני שואל גם חרדים...

אם מישהו פתאום מפיל עלי חידוש בלי פואנטה... ראשי תיבות, סופי תיבות,  אני שואל... נו מה המסקנה?

(אלא אם כן אני יודע בוודאות שזה יפגע בו)    מה הבעיה לשאול..? צריך לשאול.

אבל על הדרך החרדית בכללה - שאגב זה לא דרך חרדית זה פשוט מה שכתוב בספרים-  אין לי מה לשאול את השאלה הזאת... כי היא לא מתחילה אצלי

לרוב מדברים על עולם הבא, מוסר, להתחזק בלימוד תורה וכו'   דברים פשוטים! ככה שאין מה לשאול

לא כל רב מתאים לכל אחד

בודקים את רמת השייכות שלו לקהילה כמו כן את רמת העברת תכנים לציבור אותו הוא מנהיג

הוא רב ממונה מטעם הרבנות?

שיודעים דבר או שניים מתורת הרב אחד מהם הוא בנו של תלמיד גדול של הרב קוק

אבל כשהם מדברים מול בעלי בתים הם מדברים בצורה הכי פשוטה שיש וזה הגדלות להתאים את עצמך לקהל(דבר שגם לומדים בהוראה)

אגב הרב עובדיה/אליהו על כל גדלותם דיברו בד"כ בשפה מאד פשוטה ומובנת לעם.

שואל באמת בתמימות... 

האם הדרך של הרב קוק היא ברורה לכל מי שהולך לפיה?   

זאת אומרת, כל מי שהולך לפי הרב קוק הולך באותה דרך.. או שיש כמה הבנות בדבריו? 

הרב קוק, זה חכם גדול בתורה, בנגלה ובנסתר, ועם הארה מיוחדת של הנחיה תורנית לדורות של תחיית ישראל על אדמתו.

וגם צדיק גדול, ובעל מידות ומעשים מופלאים. קדוש-עליון.

אז מה כוונתך "הדרך שלו"? באיזה ענין?

היא מובנת לכולם? או שזה נתון לפרשנות וכל אחד מבין מה שהוא רוצה..

של ההסתכלות על התקופה של ימינו (אצל הרב קוק יש עוד הרבה נושאים, בכל תחומי התורה. אם כי, אכן ההסתכלות על המרכזיות של שיבת עם ישראל לארצו ומשמעותה, זה דבר שמשליך על הרבה תחומים)?

לענ"ד, מי שלומד היטב "אורות", יכול לראות די ברור את עומק הענין.

גם מי שלמד אצל הרצי"ה זצ"ל, יכול להבין די ברור את ההמשכיות של הדרך הזו.

אם כי, אין להכחיש שיש ניואנסים, גם ביחס לרב קוק זצ"ל, ואפילו ביחס להדרכות מסויימות של בנו זצ"ל.

זה ביחוד, בגלל הצורך להשליך לזמננו; בגלל ההתפתחויות במציאות. 

אבל, לענ"ד, מי שלומד את הדברים ממקורם, לא יכול להתבלבל מידי בהבנה מה הכיוון שרצה כותבם לומר.

יש עקרונות מאוד ברורים:

דיבור על תחילתה של תחיית האומה,

הדגשת ערך האומה לעומת הפרטיות הגלותית

(שכמובן לא מוחקת את הפרט, אלא ממקמת אותו בתוך הכלל),

עיסוק בחול ובטבעיות שבחיים כחלק מתחיית הקודש,

הדגשת הכלליות: כל פרט צריך להגאל (תרבות, ספרות, התעמלות וכו'),

ומתוך כך הבנה שלכל דעה ולכל תנועה נפשית יש מקום.

הדגשת עיסוק נרחב יותר בחלק האגדה שבתורה ובסתרי תורה,

והדגשת מעלת ארץ ישראל, עם ישראל, ותורת ישראל

(כחלק מההתמודדות עם הזרמים שמשכו את הצעירים מהיהדות).

[ואשמח אם מישהו ישלים את הרשימה שרשמתי בעייפות מה...]

רבים לקחו חלקים מתוך הרשימה והדגישו אותם,

אחרים הלכו לכיוונים פלורליסטים, ואף פוסט-מודרניים כטרמפיסטים.

"תורת ד' תמימה משיבת נפש",

והלומד את תורת הרב בשלמות, מתוך הספרים המרכזיים,

רואה תמונה שלמה, ברורה ומוצקה של ה'תסריט' של הגאולה האחרונה,

הבאה לפנינו, שאת ראשית צעדיה אנו רואים כעת,

שהיא בתוכיותה של כנסת ישראל (אורות התחיה כח)

עם דרכים שונות

ויש כאלה שלא מוכנים לקבל שום הבנה כלגיטימית מלבד זו של הרב צבי יהודה זצ"ל

וגם ביישום דבריו יש מחלוקות

יותר מזה, יש כתבים של הרב קוק שלא פורסמו, בכוונה. 

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.