אמותינו היו יפות, וממש בלי גאווה, התעסקות מוגזמת בחומר, אי מיצוי פוטנציאל או בעיות צניעות...

ויש לשאול אחר שכוונת הצדיקים לאשה לזרע, למה היו מחזירים אחר אשה יפה כיון שאין כוונתם לתאוה, ויעקב אבינו בחר ברחל לפי שהית' יפה מאד ועבד בה שבע שנים והתרעם בלבן אחר שנתן לו לאה תמורתה לפי שלא היתה יפה כמו רחל?

ויש לומר כי כונתם לטובה לפי שהאשה יפה מעוררת התאוה, וכדי להרבות בנים היתה כוונתם לעורר תאותם,

ועוד כדי שיהיו הבנים והבנות יפה מראה ויהיו דומים להם,

ועוד כי צורה הנאה משמחת לב האדם כל שכן הצורה שתהיה לפניו תמיד שתהיה שמחתו בה תמידי, וצריך שיהיה האדם שמח בעולמו ובחלקו שנתן לו האל, כי האלהים מענה בשמחת אדם ומזמין לצדיק אשה יפה כמו שעשה לאבות ולשאר הצדיקים שיהיו שמחים בחלקם ומולידים בנים כמותם:

אולי נכון יותר לומר שבזמן השראת שכינה העניין שונה. כמו אצל האבות כנ"ל וכמו בשיר השירים וכו'

הגלות ותרבות רומי והמערב הפכו את זה לנמוך, והנצרות\הדת המערבית מנגד הפכה זאת לפסול

אנחנו בגאולה ובחזרת השכינה

ובעבודה הפרטית את צודקת

והצדדים הנמוכים לא משפיעים, או משפיעים הרבה פחות

מצב שאין חוסר בנפש. אין חיפושים אחר השלמות חיצוניות.

יש שלמות ומלאות פנימית

הן עסוקות בלהיות מרירות על העולם

אני ממש לא מנפנף בזה

אז בפעם האלף אני לא מרירה...

<צ>

ובאמת צ"ע איך אפשר להיות עצובה, כשאת הילדה הכי יפה בגן...

לא כתבתי כאן משנה מקיפה על יופי עם כל הצדדים

זה אולי יכול לתת הרגשה רעה ליפות כאן,

אבל למי שלא זכתה והיא לא יפה זה יכול לתת הרגשה טובה שיש כאלה שלא ילכו דווקא על היופי או ימצאו פגם ביופי...

אבל אולי המציאות בימינו היא כפי החששות שכתבתי

לא לחינם השאלה שלי הייתה מופנית לבנות

רוב מה שכתבתי אלו נקודות שאמר ראש ישיבה מפורסם עם שנים רבות מאוד של נסיון בשידוכים והתיעצויות. הוא העביר שיעור על הנושא ושמעתי את ההקלטה.

אבל אגיד את האמת - הרגשתי בלב שמשהו כאן לא מסתדר לי.. לכן רציתי לכתוב כאן. ולשמוע אתכן שנמצאות בשטח.

הרב הזה מאוד חכם והנקודות שהוא אמר וכתבתי אותן נשמעות הגיוניות. הוא גם אמר שמה שהוא אומר זה לא רק תובנות, אלא הוא למד את זה מנסיון של שנים מאנשים שבאו להתיעץ איתו.

קשה מאוד להתווכח עם נסיון ומציאויות שהוא נתקל בהן... לא?

ואני עדיין בתווך

מסקנת הרב.

וגם כאן אני שואל

האמנם?

למדי זכות. הוא ידע להביא את הצדדים החיוביים של היופי. אבל הוא התריע על חסרונות ביופי שהוא ראה בפועל.

שאלתי היתה עד כמה זה נפוץ (אפשר לומר שאצל 80% זה ככה?), אצל מי שמכיר את השטח?

בינתים ענו תשובות קצת כלליות אז אני לא יודע מה לחשוב

עכ"פ תודה לעונים

אני מכירה גם בנות שהן לא "מלכות היופי" ויש להן גאווה ,ניסיון בצניעות התעסקות מוגזמת בחומר וכו'..

ויש גם בנות יפייפיות צנועות ,חסודות וענוות..

זה ממש תלוי באופי של הבחורה,כי יש בנות שדווקא בגלל שה' ברא אותן עם יופי טיבעי

הן פחות מתעסקות במראה החיצוני ופחות מנסות להבליט את עצמן ורוצות שיסתכלו פנימה ולא רק על החיצוניות שלהן.

קיצר זה לא ניסיון רק של בנות יפות,אולי ליפות לפעמים יש יותר ביטחון עצמי 

אבל בסה"כ מה שכתבת זה ניסיון של רוב הנשים וממש חבל להכליל..

לא יודע התיאור הזה פשוט נשמע מושלם

ולהסביר לך את הבעייתיות בשאלה שלך.

יופי - זה דבר חיובי. 

אסטטיקה זה דבר טוב. 

לא סתם, מתוארות הנשים במקרא על פי מראה חיצוני.

ובכל זאת, צודק אתה שזה עלול לגרום למכשול.

והנה לפניך חילוק נהדר. 

יופי הוא חיובי, ועם זאת יכול להוא לגרום לקשיים. 

האם יופי הוא הגורם? לא!

האם יש בכוחו להעמיד אדם בנסיון? כן!

יופי לא פוגע באישיות! יופי הוא נסיון שבא לאדם כדי לעמוד בו. 

כמו כן, כל כח שיש בעולם וכל דבר שיש בעולם הוא נייטרלי, והאדם הוא שצריך להשתמש בו כראוי.

עשיר או עני, אומר המסילת ישרים, זה רק שוני בסוג ואופי הניסיון, כולם נמצאים בניסיון. תמיד. 

א. החשש של גאווה קיים תמיד.

ובספרי המוסר מדברים על גאווה מצד גופו.
 

ב. יש סברא הפוכה בהתעסקות בחומר- שהכיעור מצריך השלמות רבות.

והיופי אינו זקוק לכולם כמאמר הכתוב "את הכי יפה כשנוח לך".

ג. אמת, (נא לא להכחיש) אבל כפי שציינו רבים יש יוצאים מן הכלל. ופגשתי כמה וכמה.

ד. זה כבר חשבון שמיימי. ובעיית הגברים שיעבדו על עצמם.

והכלל הוא הכל לפי הסל עם ההפתעות והמתנות שה' נתן לו.

בהצלחה רבה לכולנו בעבודתנו בעבודת בוראנו.

במציאת עצמנו ובמציאת צלענו. (או איך שאומרים את זה מהצד הנשי).
 

לחיים לחיים

ולא הבנתי מה כוונתך בג'? מה יוצא מהכלל?

הדבר היחיד שרלוונטי, זה סעיף ארבע וגם בהסתייגות:
יש שתי נשים אחת יפה ואחת פחות יפה. אז גם אם ילבשו אותו בגד וגם צנוע ע"פ ההלכה, לאשה היפה זה יראה יותר מושך. אפילו שזה צמוד אותו דבר ביחס בין נגיד מלאה לרזה, אצל הרזה זה יראה פרובוקטיבי ואצל המלאה לגיטימי לגמרי.

לא צמוד ופרובקטיבי אלא במידה הנכונה ולא כמה מידות מעל.

אז יש הינדוסים כמה שאני רזה גם כשיש לי שלושה ילדים וכו'

לא רוצה לפרט ע"ג פורום פתוח.

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.