האם הכוונה ליחסים ידידותיים בין בנים ובנות?

שכדאי לטפח אותו.

מן הסתם שניכם בשלב טרום-נישואין, ולדברים יכולה להיות דינמיקה.

עדיף להשאיר מקום שלם למי שעתיד להגיע בעז"ה בקרוב.

בעברית
רעות
ידידות
חברות

אותה כוונה. 

בס"ד

ואף אחד פה לא יכול להתכחש למציאות.

לי אישית כחילוני היו ידידות שלא בהכרח חשבתי בכיוון של $#%#   

אבל ברור שזה אף פעם לא יהיה כמו חבר... 

בחורות לרוב תמימות, חושבות שיש דבר כזה והוא באמת ידיד, כמו חברה שלה... תכלס זה לא ככה.

ה' ברא משיכה מיוחדת בין גבר לאשה, ואי אפשר להלחם נגד זה. 

ביום שלבחור הנחמד ישרפו הפיוזים גם היא תהיה על הכוונת. (והמבין יבין)

ברגע חולשה שלה.

הוא צריך לנצל זאת. 

(והמבין יבין..) 

מציאות עצובה. 

או טיפשים מאמינים חכמים לא.

גם אם עכשיו זה נדמה כבלתי מזיק, אני יודע שיבוא היום ואצטרך להיפטר מקשרי הידידות האלו.

בס"ד

ברור שזה לא אפשרי בלי שיתפתחו רגשות. השאלה היא רק אלו רגשות.

גם לחברה שלי יש לי רגשות, אני מאמינה שאף אחד לא חושד שאלו אותן רגשות כמו שהיה לי לחבר שלי.

לא.

אין ידידות או "מערכת יחסים אפלטונית" כפי שזה נקרא בשפה קצת יותר פילוסופית.
וכל רגש שיהיה לך כלפי גבר אחר שהוא לא בעלך הוא לא מומלץ, והרבה פעמים גובל

הוא עובר את הגבול לאיסור.
שחנ"שים בין בנים לבנות, הם ללא מעט פוסקים בדור ממש איסור תורה.
וכגבר אני יכול להגיד לך שאין מצב של גבר שהוא רק ידיד שלך, הוא אולי לא חושב

על זה כרגע או לחתונה, אבל את אישה, וזה אחרת לגמרי מכל קשר אחר שיש לו עם בנים.
 

הצד השני החליט שהוא לא מסתפק בזה והסמיילי לא רצה יותר מזה ונשאר בלי חבר ילדות

ואז זה פשוט ימות לבד, וידעך ויגמר מתישהו.

(אלא אם כן עובדים על מטרה משותפת ואז העיקר זה המטרה ולא הקשר לכשעצמו)

חבר זה רק בעל.

אז מי יקח את הסיכון הזה?

בס"ד

גם לאנשים אין באמת צורך לנסוע על אופנוע והם בכל זאת עושים את זה למרות שטכנית זה מסוכן יותר מאוטו.

מותר, לגיטימי.

[וזה בלי להיכנס לדיון של מה הסיכון...

שיתאהבו בי?

דרך העולם. קורה. למה זה סיכון?]

אבל ידידות ושחנש"ים לא חייבים לעשות עם בני המין השני. 

למה זה סיכון? תקראי שוב את מה ש" מבקש אמונה"- כתב כאן.

ותסתכלי קצת בחדשות ותביני כי זה אכן סיכון.

למשל.

בס"ד

ואף אחד לא אמר בלי גבולות.

זה שהם הרבה זמן ועוד לא עשו כלום זה לא אומר...

יש הרבה אנשים שמסתובבים עם בנות ולא עושים כלום, מכל מיני סיבות... זה לא משקף את מה שעובר להם בראש.

בגלל זה קל להפיל אתכן בפח... סליחה, אבל זה האמת

תגידו מה אתם חושבים באמת פעם אחת ולתמיד בנים יקרים שלנו

הבנות בכדורסל הבנים בתוך הסל

(לטובת השפיות שלי מעדיפה לא להאמין, מה גם שאני יודעת שזה לא נכון לכולם, אבל עדיין עצוב לשמוע גבר שאומר את זה).

לא דיברתי דווקא על מחשבות כחולות...  דיברתי על זה שבחור מסתובב עם בחורה חייב שיהיה לו איזה רגש כלפיה.

זה אף פעם לא יהיה כמו שתי חברות.  

יכול להיות שאכפת לו ממנה,  אבל הרגש ימשיך לשגע אותו והוא לא יהיה רגוע איתה.

וזה במקרה שאדם הוא בחור טוב. 

במקרה של אדם פחות טוב, גם יהיו לו כמה תכנונים לגביה...

אבל קשה לי להאמין שאני אצליח לשכנע אותך...

כי את בחורה, ולבחורות יש משיכה לקשר מסוג אחר, בגלל זה קשה לכן להבין שיש מישהו שחושב אחרת...

ומה נראה לך שאני מהירח? לא היו לי ידידות לפני שחזרתי בתשובה?  

מה שאני יודע ואת לא... זה מה הגברים מדברים רגע אחרי שאתן הולכות הביתה

פעם שהייתי חילוני גם לי היו ידידות... מלא...   היינו תמיד מסתובבים בנים בנות ביחד.  וחלקן היו  גם דתיות (יחסית כמובן)

לצערי החברים שלי היו כל פעם מנצלים מישהי אחרת מהחבורה...  

כל פעם מראים למישהי אחרת שיש להם רגשות כלפיה, יוצאים איתה לבד... עד ש.. מצליחים.

ואני דווקא הייתי הטוב שחבורה.. באמת הייתי דואג לבחורות ומנסה שלא יפגעו בהן.  

ומשכנע (מנסה לפחות) את החברים שלא יעשו את זה.

(לצערי - בדיוק כמוכן -  הבנות תמיד התווכחו איתי וחשבו שהן מבינות, והוא באמת אוהב אותן, ואני סתם מקנא וכו' עד שנפלו בפח...)

בקיצור... באמת גם אני חשבתי כמוכן.. שזה אפשרי והכל.

אבל אחרי זה הרגשתי עם עצמי שכל פעם שידידה מתחילה לאהוב מישהו אחר... יש צביטה בלב!

ואי אפשר להלחם נגד זה.. זה פשוט ככה.

גם הידידה שהייתה כמו אחותי הקטנה.. ובאמת דאגתי לה והגנתי עליה... ואף פעם לא ניסיתי לצאת איתה בקטע של חבר... כי חשבתי לשמור על זה בקטע של ידיד (בתמימות)  

ביום שראיתי שהיא אוהבת מישהו והולכת איתו לבד... ממש התבאסתי ונורא קינאתי 

מכיר את כל הסיטואציות... ואני יודע מה גבר מרגיש בפנים.  

כמה הייתי מתווכח עם ידידות שלי על אותו דבר...והיו להן בדיוק את אותן טענות...  

 אשכרה "דה ז'ה וו"    ובסוף תמיד צדקתי...

וענבל שתהיה בריאה מעודדת אותך מהצד  

מה זה מלחמה?   יש לי אינטרס להיות צודק כאן?    

פשוט צר לי שתלמדו את זה בדרך הקשה

זה לא משנה מה הניסיון שלך... אצלך זה מבחוץ  אין לך מושג מה באמת עובר לגבר בראש.

ואני כן יודע... 

קודם כל כי אני גבר בעצמי...

דבר שני, כי אני הייתי שומע מה מדברים כשהבחורות לא נמצאות בסביבה.

לא אמרתי שתיכווי דווקא... אם כי יש סיכוי גדול שזה יקרה.. (ואת אומרת שזה כבר קרה..אז..)

דיברתי אפילו על בחור טוב שלא רוצה לפגוע... בכל זאת הוא מרגיש מתח בסביבה של בחורה, והוא לא רובוט

 ויש לזה הרבה השלכות.   וזה סתם סוחט כוחות נפשיים ומביא הרבה שריטות בלב

לגבי האסמסים... חבל על המאמץ... הם לא יגידו לך את כל האמת! אם בכלל...

כשתגלי שטעית אני פה כדי לשמוע.... 

אם זה קשר לצורך משהו מסויים.. מהיר וזהו...

נגיד כמו שאני מתקשר לשדכנית.  לא יהיה מזה משהו...

קשר שמתחילים לשאול מה נשמע... ושיחות מעבר...

ברור שיווצרו מתחים ואפילו משיכה פיזית.   וחבל להתכחש לזה סתם.

מניסיון קודם כל.

 ולא סתם חכמים אסרו לשאול בשלום אישה.  

יש כאלה שחושבים באמת לקדם מהלך (בין בצורה לגיטימית ובין אם לא) ויש כאלה שהמטרה שלהם זה דווקא לא לקדם אחד כזה.

יכול להיות שרוב הגברים בצד "שלך", אבל זה לא אומר שכולם כאלה. אני לא הייתי כזה וגם היום אני לא.

אני חשבתי תקופות ארוכות בדיוק הפוך, כשהגעתי למסקנה שהבחור מתאים לה ובמקרה אחד גם עודדתי בפועל שהיא תתחתן כשהיא היססה לעשות את זה וחשבתי שהבחור טוב ומתאים לה.

זה הגיוני כי אם ניקח את השנתון שלמדתי בו אני חושב שחלק גדול מהחבר'ה לא היו מסוגלים לקשר כזה. אם זה כולם? לא.

הקב"ה ברא משיכה של גבר לנשים... והוא לא דילג על אף אחד.

אדם שחושב שהוא מסוגל או שהוא הומו או שהוא לא מודע לעצמו... טיפש במילים אחרות

זה לא דטרמיניסטי כמו שאתה מתאר את זה. אפשר להיות בקשרי עבודה ואחרים ולא לחפש מיניות.

 זה שאדם נמשך לנשים באופן כללי לא אומר שהוא נמשך לכל אחת שבסביבה שלו.

לא דיברתי על קשרי עבודה. ( וגם בזה אנשים נופלים. )  ולא על כל אחת בסביבה

אבל כשמתחילים לשאול מה קורה מה נשמע...   מפה כבר תהיה משיכה בוודאות

אם מינית ואם קשר של יותר מידיד...  

יש כאלה שזה עובד איתם/ן, וכאלה שממש לא...

בנות מצטערת אבל אין "ידיד" לאורך זמן או כל הזמן.

גברים פשוט לא מתוכנתים ככה.

וד"א מה שאנשים אומרים זה לא דווקא מה שהם באמת חושבים...

@נפתלי הדג

@ענבל

מי דיבר על הורמונים או על מחשבות זימה????

ממש לא.

אני דיברתי על רגש של אהבה, של רצון להיות יותר מידידים.

זה רגש טוב וטהור.

לא סותר את זה ששם נגמרת הידידות המופלאה (באמת מופלאה!)

מדוע? כי לא קיים דבר כזה!

זה או ש אחד מהצדדים מוצא חן בעיני השני ולכן הם ידידים

(מה שאומר שאפשר להריח שם את המתח -  כבר לא ידידים כל כך)

ואם אין מציאת חן כלשהי?

אין חברות.

להית'

הן לא שאלה הלכתית... תמהני...

זו אמנם שאלת מציאות, אבל חז"ל כבר קבעו ש"אין אפוטרופוס" ושלא סומכים על המציאות שאולי קיימת,
מחז"ל אפשר להוציא שני דברים-

א. לא קיימת מציאות כזו

ב. לא סומכים על מציאות כזו

בין-כך ובין-כך, ההלכה קובעת שאסור להיכנס למע' יחסים שכזו, והשאלה האם מערכת היחסים הזו מותרת-

זו שאלה הלכתית.

היא לא אומרת שלא יכול להיות אפוטרופוס לעריות אלא שאסור שיהיה אחד כזה. 

בכל מקרה, מכיוון שחז"ל כתבו את ההלכה ולא את המציאות

ממילא יש בהחלט מקום להעשיר את הידע שלנו ממחקרים מדעיים בנושא. 

האם חז"ל כתבו את האמת ההלכתית או את האמת על טבע האדם?
לא נצא מזה ראש.

אין בעיני בעיה להעשיר את הידע, אבל כמובן כל עוד הידע הזה לא גורם לזילזול בדברי חכמים ופסיקותיהם,

גם אם יבואו אלף חוקרים ויגידו שיש משוג כזה של ידידות עדיין מי שאכפת לו מההלכה לא יחזיק בקשרים

כאלו משום שהם אסורים הלכתית.

הרי יכול להיות שגבר ואשה יתייחדו במקום סגור

ולא יעשו מעשה אסור נוסף

ובכל זאת הייחוד אסור

כך גם ידידות, לו יצוייר שהיא אפשרית, היא בכל מקרה אסורה

צריך לדעת איך,איפה לחנך אותו. 

ובא נגיד שאם יהיה במוסד חרדי, 

סביר להניח שפחות י מצב לידידות. (: 

אבל לא רק.
זה גם תלוי באופי. בנים כן רוצים קשר מהותי.

ידידות יכולה להיות תלוית נסיבות:עבודה, לימודים, מקום מגורים. התאהבות ואהבה אמיתיות יכולות להיות קשורות מאוד לאופי.

הוא חושב שהיא נחמדה אליו (ידידה.) 

והוא לא יודע שהיא כזאת איתו כי רוצה שיצרוב לה איזה דיסק.. 

טוב אם לא צחקתם, במציאות זה הרבה יותר מצחיק. 

(: 

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן. 

להתמקצע, לצבור ניסיון מועיל, ללמוד

את זה ש"אפשר לתקן" אני צריך להזכיר עצמי ולשכנע את עצמי כל פעם 

לקלקל יותר קל

לקלקל לא צריך להאמין/ לחשוב/ להתאמץ

זה קל

אנשים עושים את זה כל הזמן

כדי לתקן צריך לא רק להאמין אלא לרצות

להיות במודעות

ללמוד

ליישם

להתמיד

להתאמץ

לא רק באמונה אלא גם בתחושה

בסוף המקור הרוחני לקלקול הוא המקור הרוחני לתיקון.

מעניין למה הקלקול תפס יותר מהתיקון

לא מבין ת'שאלה