לכבד רבנים שחושבים אחרת ממך? אין יותר חיובי מזה.

למה חילול תורה? כל עוד לא מדובר על רבנים שסרחו, אין כאן עניין של חילול תורה.

הרבה יותר דת"ל למדו את ה'ויואל משה' או שמעו לפחות על עיקרי שיטתו, מאשר סאטמרים או חרדים שלמדו את 'אורות' של הרב קוק. וגם זה סוג מאוד מכובד של כבוד...

ולעצם העניין: מרגלא בפי שבדורינו כל המחלוקות כבר איבדו את טעמן וחינן. פעם באמת היה אידיאל, היה קרדום לחפור בו, אבל היום גם האנטי ציונים, הם אנטי ציונים בלאי. על משקל מה שאומרת הגמ' (חלין יג: ) שגויים שבחו"ל אינם עובדי ע"ז באמת אלא מנהג אבותיהם בידיהם, כך גם אלו. לפעמים רק מצטטים מנטרות חוזרות ונישנות, ללא כל תוכן אמיתי, למרות שלאמיתו של דבר באמת שיש כזה.

זה בדיוק העניין. לדעתי כמעט בכל ישיבה דתית לאומית תוכל למצוא לא רק את ויואל משה של רבי יואליש, אלא גם את מאמר ארץ ישראל ומאמר שלשת השבועות שלו.

זה בדיוק העניין. בגלל זה אני רווה נחת מהציבור בנושא הזה. לא שהציבור חף מטעויות כן? כמו כולם.

לגבי המחלוקות שבדורינו, לדעתי אתה צודק אבל זה היה אפילו לפני הדור שלנו.

אני חושב שכל דתי שהציונות היא באמת מרכיב משמעותי מהדתיות שלו חייב להכיר את 'ויואל משה'. קשה לי לומר את זה על האדמו"ר הנוכחי. 

אין היום לצערי אדמו"רים old school....

רב יואליש היה מתנגד חריף לציונות, אבל הוא אהב את עם ישראל. גם האדמו"ר של היום.

אבל בכל מקרה, אין היום אדמו"רים כמו פעם.

ובכלל העולם הרבני הוא עולם של שררה ולא הנהגה לצערי הרב. אבל עדיין, מי שיודע יותר תורה ממני, אני אכבד אותו באופן אישי (מבלי לחסוך ביקורת על התנהלות ציבורית)

בפונוביץ מנפים דגל - כי זו המסורת - (הרב כהנמן היה ניצול שואה וזה היה חשוב לו) ולא כי זה משנה למישהו היום

והתתי"ם הקנאים באים למחות - כי זו המסורת - ולא כי הם באמת חוששים לציונים

רציני? בחיי שלא ידעתי.... מגניב לגמרי

זה בלי אידאלים - פשוט עניין של מסורת 

(ככה אמרו לי חברה שלומדים שם)

כלפי ת"ח שלא חושבים כמונו. לא? 

חשבתי כיוונת לזה שאצל האדמו"ר מסטמר הלשמה נעלם....

הרוב כן מכבד ומוקיר את תורתו.

שאלתי המון אנשים גם בקהילה, גם בלימודים, גם בעבודה, גם בחברים לגבי מה הם חושבים עליו.

כולם נורא התעצבו(מלשון להיות עצובים) מהדברים שהוא אומר אבל כיבדו אותו כבוד גדול.

האיש הזה כופר בדברים הכי בסיסיים בתורה, ומחטיא אנשים אחרים בטעויות שלו. 

השם ירחם עליו ויחזיר אותו בתשובה 

עכשיו הוא גם האשים את המתנחלים בפיגועים, ואמר שזה עונש על כך שאנחנו מרגיזים את האומות. אידיוט (כי סופות בנגב, כידוע, גם היו בגלל שהרגזנו את האומות...).

ולא, לא מדובר בסתם רב שחושב אחרת ממני; לצורך העניין למדתי אצל רבנים שמאלנים, ואני מכיר רבנים שמאלנים ומעריך אותם כרבנים. אבל אף אחד מהם לא יגיד שהפיגועים הם עונש על מדיניות ימנית. אולי יגידו שזו מדיניות לא חכמה שמביאה לפיגועים - ויש הבדל משמעותי מאד באופן הניסוח הזה. 

לקרוא לת"ח כופר זה חמור מאוד.

אנחנו לא מסכימים לשיטתו, אבל כופר? הוא ת"ח גדול.

באמת שאין צורך בכינויי גנאי, מה גם שזה לא מחוקי הפורום.

למה מאחר שיש לו תחפושת של תלמיד חכם אז אני צריך לכבד אותו. 

יש עוד כמה כאלו שהואשמו בשנה האחרונה בדברים חמורים ביותר. 

החילוק בין 'התנהלות ציבורית' לבין האדם כשלעצמו איננה נכונה. הוא קורא לי יציר שטן. הוא לא רק אומר שהוא חולק עליי. בגללי יש פיגועים, לדעתו. אז שילך לעזאזל, במובן הכי פשוט ובסיסי של הביטוי: הוא לא מעניין אותי, והוא לא בן אדם מבחינתי, ואין לי טיפת כבוד אליו. 

הטענה שלך שזה קשור לאגו היא בערך כמו להגיד שהגר"א התנגד לבעש"ט בגלל אגו. לא. היתה ביניהם מחלוקת מהותית, ולדעת הגר"א החסידות באמת היתה סכנה רוחנית - לא משנה מה אנחנו חושבים על כך (ועל התנהלותו של הגר"א בעניין) היום. ובטח שאני מבין למה חסידים לא מחבבים את הגר"א... 

למרות שדעתו שונה והוא לפעמים מדבר שטויות.

פשוט לא לקחת את זה באופן אישי - ביחוד שהם עדיין לא ניסו לרצוח שום מתנחל..

ואפילו עובדים אצלם ואיתם מאחורי הקו היורוק

זה רק מראה שזה רק דיבורים..

שם דיעה קדומה בצד. יוצא ממקום הנוחות שלך, שבו כולם חושבים, למקום שהוא מעצבן אותך נורא אבל עדיין מכיל.

זו עבודה על המידות נהדרת. בדיוק כל מה שמנסים ללמד אותנו, עבודה על המידות.

מה גם שהוא לא "לא מכיל" אותנו אלא הוא לא מכיל את הדרך שלנו.

ומה קשורות פה מידות או אגו, האידיאולוגיה הדתית לאומית היא עניין אגואסטי?

חבל שאלוקים לא "מכיל" כל מיני.. וגוזר עליהם מיתה למשל..

שהיכולת לכתוב בכבוד על רבנים - גם כאלו שאומרים דברים כמו שהזכרת -

מראה על מעלה גדולה.

ללא קשר לכך שיש מקום לתלמידי חכמים לחלוק בבהירות על  עמדות ואמירות שנראות להם לא ראויות לגמרי. אבל היחס המכבד לכל ת"ח מצד עצמו, הלוואי על כולם.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל