עם הגמרא אני לא דנה - קל מאוד להוציא דברים מהקשרם או להביא גמרות שהעברה ישירה שלהם לימינו או ניסיון ליישם אותן כפשוטן יהיו בדיחה עצובה...

אבל לגבי ההבאה שלה פה -

"תובעת בפה"? סירייסלי?

רווקה צדיקה שלא נגעה בבחור מימיה? (וגם אם היא קצת פחות תמימה).

לגבי התוספת שלך, רווקה דייקא - יותר סביר שנשואה תגיע לשם.

ולבסוף לבסוף - הכי סביר שגבר יגיע לבקשות מיניות פומביות במצב של שכרות, וב"ה אנחנו רואים שגם זה לא מצוי בבני תורה.

אז לפני שרצים לצטט גמרות, אולי כדאי גם לקרוא מה הן אומרות ולחשוב על הקישור לימינו, ואם אתה לא מוצא כזה - לא להביא או לסייג באיזו שאלה. לא לתפור פירוש חלש ברמת ניתוח הקטע שהבאת, שהוא רק מקטרג על בנות ישראל (ופטרוני כלפיהן, אבל מזה אני פחות מופתעת).

תגובה קצת עצבנית, מחילה. שכחתי כמה לחץ הדם שלי עולה מתגובות מסוימות פה...

מעט

הפוסקים אומרים שזה מדובר גם על דורינו..

כל הבעיה היא אצלנו... אין לנו את ההבנה בנפש האדם ואת ראיית הנולד כמו חכמינו ז"ל

ולכן לפעמים נראה לנו שחכמים הגזימו. 

אני מודה שגם אצלי יש הרבה דברים שנראים מוגזמים ולא תואמים את מציאות בדברי חכמים... 

אבל מכמה פעמים שה' זיכה אותי לראות בעיניים כמה חכמים צדקו

ואפילו הבינו את הנפש שלי יותר ממה שאני הבנתי את עצמי...  

ראיתי כמה השכל שלנו קטן וראוי לנו לסמוך על דבריהם

אז חבל על העצבים וחבל על הבריאות.    נשמע בקול חכמינו ויהיה לנו רק טוב בחיים

גם התפיסות בימינו אצל חכמי הביולוגיה המדענית- מגיעים למסקנה דומה

הרבה יין פותח אישה ונועל גבר, יש הבדל בהשפעות שלו

וכל אישה צריכה להכיר את העובדה הזו, ולהתנהל בהתאם... 

במידה ובשליטה - כן,

מעבר לכך - ממש לא.

כמו שכתב בהלכות יו"ט "שהשכרות והשחוק הרבה וקלות הראש אינה שמחה אלא הוללות וסכלות ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות".

ובמורה נבוכים: "אך הקיבוץ על השתייה המשכרת ראוי שיהיה אצלך יותר חרפה מהתקבץ אנשים ערומים מגולי הערוה נפנים ומתריזים ביום בבית אחד, וביאור זה כי היציאה ענין הכרחי אין לאדם תחבולה לדחותו, והשכרות הוא ממעשה האיש הרע בבחירתו, וגנות גלות הערוה מפורסם לא מושכל, והפסד השכל והגוף מרוחק לשכל, ולזה צריך למי שרוצה להיות אדם שירחיק זה ולא ידבר בו".

אני מעולם לא איבדתי שליטה (ברמה של להגיד דברים שלא רציתי למשל) ותמיד נרדמתי בשכרות (ולא שהלכתי לישון במודע בשביל 'המצווה').

זה לא כל כך מסובך, פשוט צריך לשים גבולות.

אבל אם שותים יותר מדי ובכוח אז גם אדם שכלי ושקול יכול לאבד שליטה.

הלשון ברמב"ם "עד שישתכר וירדם" זאת מידה שבאה להסביר לאיזו שכרות צריך להגיע אבל גם לאיזו לא. האלכוהול נותן תחושת שימחה ופתיחות רגשית וגם כבדות פיזית שמרדימה אבל ברמה מוגזמת הוא גורם לאיבוד שליטה ודווקא ממריץ ומונע שינה וממש לא לרמה הזאת הכוונה ב"לבשומי".

אבל יותר מזה ש"עד שיירדם" הכוונה גם לא יותר נראה לי הפשט ברמב"ם, מהיכרות עם שיטת הרמב"ם אני מניח שלדעתו לא ייתכן שהתורה (וכש"כ חז"ל) תצווה לעשות משהו כל כך בזוי וכל כך מנוגד לערכי החכמה והיהדות, אפילו באופן חד פעמי.

אני פשוט "קונטרול פריק",

מפחיד לאבד שליטה...

ולא קראתי

ומצחיק אותי שגברים מגיבים כאן!

(ולא יזיק שגם הגברים יאבדו את זה קצת פחות )

לא נוגע באלכוהול. גם לא בפורים. גם לא בקידוש. 

כיום הרבה נוהגים לקדש על מיץ ענבים, שאין בו יותר מדי אלכוהול (לפחות זה מה שנהוג בבית הוריי...), כך שזו דוגמה לא טובה. 

בכל אופן - אני יודע שאני קיצוני בקטע הזה, ושזה חריג. כל דבר שקשור לאלכוהול מגעיל אותי ברמות אחרות: המראה, הריח, הטעם (ברור לי שזה גם פסיכולוגי, אבל זה באמת פשוט מגעיל אותי). בפורים ברחתי מהישיבה. אני אף פעם לא הולך עם חברים שיוצאים לשתות. 

אבל אני לגמרי מסכים עם העקרון, שכאן הבהרת אותו אפילו טוב יותר, שמה שמותר לבנים - מותר לבנות, ומה שאסור לבנות - אסור לבנים (בהקשרים הללו של שתיה וצניעות). זה לא בסדר שגברים מאבדים שליטה בפורים. וזה לגמרי בסדר שבת תשתה כוסית ותלך לישון

הבנתי שלפי ההלכה אין חובה לאיש לשתות לשכרה. בילדותי, בחוגים הדתיים לאומיים -- איש לא השתכר. לא נשים ולא גברים.

כמובן, מי שיודע שיצאו מהפה שלו דברים לא טובים או שהוא יעשה עבירות... שלא ישתה.

היא לא ההיגיינה של המרק, אלא הבטיחות של הילד.

אבל שלא תצפה שלא יסתכלו עליה ויתהו איזה מין אישה היא. 

גם הליכה עם בגדים היא מוסכמה חברתית (שנובעת מדיכוי יצרים בן אלפי שנים, שאפילו היה מלווה בכפיה דתית צדקנית!). מי שרוצה ללכת לחוף נודיסטים - שיהיה לו לבריאות. אבל שלא יצפה ממני לצאת מהמסגרת שאני נמצא בה ולהעריך אותו על כך. 

כנ"ל לגבי סוגיית הרווקות. אגב - גם בחור בן 25 נחשב לרווק מבוגר בציבור שלנו, ואני מקבל על עצמי את ההגדרה בהכנעה. לא קשור לשנים על גבי שנים של דיכוי בכל רחבי העולם. ציפיות של החברה זה דבר לגיטימי. אם לא תהיינה ציפיות מהחברה - אבוי לנו. 

כשמגדירים כל ציפייה חברתית כ'דיכוי'. 

אני חושב שנעשה הרבה עוול להרבה קבוצות אנושיות לאורך השנים (ביניהם: נשים, שחורים, אינדיאנים, יהודים, והרשימה עוד ארוכה). עוול שצריך לתקן (אני, אגב, לא בטוח שהעוול שנעשה ל'נשים' ככאלו הוא החמור ביותר).

אבל מכאן ועד התפיסה שכל מוסכמה חברתית היא דיכוי ועוול - המרחק רב. בין אם מקבלים את המוסכמה החברתית ובין אם לאו! - אני לא אומר שתמיד צריך למלא אחר המוסכמה החברתית. אבל זה לא קשור ל'דיכוי נשים לאורך שנים בכל רחבי העולם'. כאמור, תפיסה נגד רווקות מאוחרת היא גם כלפי גברים. אז גבר יכול להחליט שהוא לא מתחתן בכל מחיר, ושהוא מוכן לשלם את המחיר של להישאר רווק עד שימצא את הבחורה שמתאימה לו. אבל שלא יצפה שכולם יפצחו בתרועות גילה ודיצה לכבודו. כנ"ל אישה שלא מוכנה להיכנע לתכתיבים החברתיים. 

אני פשוט לא חושב שיש מי שבאמת מוכן לחנך את הילדים כך ש'יעשו מה בראש' (עובדה שגם הפלורליסטים הקיצונים ביותר, מחנכים את ילדיהם לשנוא את הממסד המדכא בלה בלה בלה). 

ולכאורה 
מפספסות את החג
ולא נהנות ממנו...

[רק לכאורה. כשמבינים את גדולת הזמן והמקום,  הכל אחרת......]

מישהו טען שלגבר יש זכות להשתכר בגלל שהוא לומד תורה?

האם במקרה שאישה לא משתכרת, לא נשארו לה דברים לעשות, מלבד להביא ילדים, ולנהל משק בית?

[יצא לי לראות פעם אחת בנות שיכורות - וזה הספיק לי לכל החיים ]

בנושא ובאופי הדיון.

למשל שתייה בפורים זה לא נושא שעוסק ישירות בצניעות וגם האופי של הדיון לא עוסק בפרטים ולכן אין בדיון הזה בעיה לעניות דעתי.

אבל בתור שאלה שלפחות בבסיסה היא הלכתית אני חושב שראוי לדון בה קודם כל ככזאת ולא בתור נושא חברתי (וההלכה עוסקת גם בצניעות...). כשנושא נדון בצורה עניינית והלכתית אני חושב שיש מקום לדיונים אפילו יותר בפרטים (כמובן בגבול).

זאת דעתי, אולי כדאי לפתוח את הנקודה הזאת לדיון בפנ"ע בשרשור נפרד.

אין פסול בבת ששותה.

מה שכן- שכל אחת (ואחד) יעשו בשכל ובמידה, ומתוך היכרות עצמית של התוצאה.

מי שלא שתה אף פעם- שלא יקפוץ מעל הפופיק ויתחיל בקטן ויראה מה התוצאה של זה.

מי ששתה קצת וראה שהוא מתנהג לא משהו- שיפסיק עם זה.

מי ששותה ורואה שהוא מתנהג סבבה ולא מזיק לאחרים- יכול לעלות דרגה.

אני אישית שותה מגיל יחסית צעיר (12-13) קצת בפורים- בשביל לסובב את הראש, לא מעבר.

(חוץ משנה אחת ששתיתי יותר מ8 כוסות יין, וגם אז לא השתכרתי- רק נתקפתי בהתקפי צחוק בלתי נשלטי וסחרחורת..)

ולכל מי שקופצים וצועקים "לא צנוע" אז לידיעתכם-

רק לאחרונה התחלתי לשאול בנות על החוויות שלהן בפורים, מהמימד הנשי.

היו לא מעט בנות שאמרו לי שחוו חוויות מטרידות מצד בנים ששתו.

בנים שלא היו עושים דברים כאלו כשהם פיכחים.

אז גם לבנים יתר שתיה יכולה להיות לא צנועה. 

(בכללי- אמנם אני לא בעד חגיגות נפרדות בדר"כ, אבל בפורים, אם מתוכננת שתיה מעבר ל2-3 כוסות, עדיף לעשות מסיבות נפרדות.)

ואם לבנים זה יכול להיות לא צנוע - אז זה אומר שגם לבנות מותר?

"הגמרא כותבת "2 כוסות -ניוול". 

באופן כללי כבר במשלי ל"א יש התייחסות לנושא השכרות: 

"אל למלכים למואל, אל למלכים שתו יין ולרוזנים אי שכר - פן ישתה וישכח מחוקק וישנה דין כל בני עני" (פס' ד-ה)

ופסוק אחד לאחר מכן: "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש - ישתה וישכח רישו, ועמלו לא יזכר עוד" (פס' ו-ז). 

אני חושב שמי שמכניס את עצמו לגדר של 'מרי הנפש' שבפסוק - מסכן. אני מעדיף ליישם בעצמי את ההנחיה למלכים ולרוזנים... 

יש את נושא השתיה בכל יום ויום-

שאז מותר לשתות מעט במידה. (כוס יין בחתונה, כוסית וויסקי בסעודת מצוה, לא מעבר..)

בטח שאסור להשתכר ולאבד ת'ראש. 

נשים וגברים.

פה מדברים על נושא אחר- 

על פורים.

שבו יש מצוה לשתות.

וגם זה- עד גבול מסוים ונחלקו הפוסקים.

אני בכל מקרה שייכת לזרם שמאמין שעד דלא ידע- ולא עד בכלל.

כלומר לשתות, אבל להשאיר איזה זיקה של היגיון שיישאר, שליטה מינימלית.

ולא רואה חילוק בין נשים לגברים בקטע הזה, שניהם צריכים לשתות בחכמה ובמידה, ומתוך היכרות אישית.

גם גבר שחושש שאם הוא ישתה הרבה- הוא יפול בצניעות או יזיק לאחרים- שלא ישתה. 

וגם אשה אם היא חוששת להתנהג בחוסר צניעות או להזיק לאחרים- שלא תשתה.

רוב הגברים ורוב הנשים כל עוד הם שותים במידה- לא יזיקו לאחרים, וישארו צנועים.

נזיר אסור ביין בכלל, אחרי שהוא רואה מה מביא ריבוי יין. ואני חושב שגם בפורים רואים דברים כאלו, ולכן אני מתנזר מאלכוהול באופן די מוחלט וגורף. 

וגם הפסוקים במשלי כך. הגדר של איסור פסיקת הלכה אחרי שתיית יין הוא נמוך ביותר (רביעית, אם זכרוני אינו מטעני. זאת אומרת שגם מי שקידש על יין בליל שבת - אסור לו לפסוק הלכה לאחר מכן!). 

אז זה מאד קשור גם לשתייה היומיומית, ובטח שלשתייה בפורים. 

חוץ מזה - חשבתי שלערבב באלכוהול זה דווקא לגיטימי... 

אחרת זה אסון..

(בעקר אקולוגי- לערבב באלכוהול, גורם להקאות..)

ואני חילקתי- בין יומיום לפורים כי לפורים יש מעמד אחר.

הלכתי ורעיוני.

אם באבל כתוב שישבו משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד , קל וחומר שבשמחה צריך הפרדה. 

אבל תודה שלפחות בפורים את מרשה הפרדה...

אני לא יודעת מה הפן ההלכתי של הנושא - מעולם לא נכנסתי לעומקו, אבל אני מעריכה שאם בנות מגדל עוז שותות, הרי שהרב ליכטנשטיין ז"ל התיר להן. 

מלשון הגמרא נשמע שמדובר בשתייה בחברה מעורבת. קשה לי להאמין שבת אחת "תתבע בפה" מבת אחרת. 

בתר מישהי שהתשתתפה חמש שנים במסיבות פורים של בנות שכללו שתיה, אני מזדהה לגמרי עם החוויות של אודליה. מעולם לא ראיתי בחמש שנים האלה משהו שהיה יכול להתפרש כחוסר צניעות משום צד, וגם לא הבנתי מה החשש הכבד מחוסר צניעות במסגרת של בנות בלבד. 

 על כל פנים יש לדעתי כמה תנאים בסיסיים שחייבים להתקיים במסיבת נשים כזו:

הנשים חייבות להיות כאלה שיש ביניהן קשר טוב כדי לתת מסגרת תומכת אחת לשניה. 

כמה חייבות להשאר שפויות כדי לטפל בכל השאר (בדרך כלל זה קורה באופן טבעי...)

ומי שיודעת שהיא במצב נפשי שהוא על הקצה - שלא תשתה. שנה אחת הייתה מישהי שהגיעה למצב שחששנו שהוא על גבול הפסיכוטי.

ו...אממממ....ביטוי רגשות זה לא "איכס" (למרות שבחברה המרכזניקית בה גדלתי ההרגשה הייתה שכן). בכי? זה לא איכס. דיבור על נקודות פנימיות כואבות? זה לא איכס. העלאת דברים לא פשוטים לפני השטח? זה לא איכס. חיבוקים, נשיקות? זה לא איכס. וגם אם הבכי פרוע ולא נשלט, והחיבוק ארוך וקרוב - זה עדיין לא הופך את זה לאיכס! כל הדברים האלה קורים (ועוד כמה, שהם סתם מצחיקים וחביבים) כשבנות שותות. בגלל זה אני אומרת שזה חייב להתבצע בתוך מקום מוגן - פיזית ורגשית - אבל חווית השחרור, והקרבה הנשמתית הן חוויות אמתיות וחזקות מאד. באמת רק אחרי מסיבת הפורים הראשונה הבנתי את משמעות פורים - כיפורים. 

האם אפשר להגיע לאותו מקום עם כוס אחת של יין בלבד? האמת, אני חושבת שכן. באותה שנה ראשונה במדרשה באמת שתיתי רק כוס אחד של יין לבן והשתכרתי לחלוטין מהאווירה בלבד...(אגב, לא מגדל עוז).

נדמה לי, שצריך זהירות כשבאים להסיק ממה שקורה במגדל עוז, שזה נעשה ע"פ היתר של הרב ליכטנשטיין.

איני מכיר את דרך קבלת ההחלטות במגדל עוז, אבל נדמה לי שמתאים לרב ליכטנשטיין לא לחייב לקבל את דעתו, ואפילו לא לומר אותה כל עוד הוא לא נשאל. [מה גם, שיכול להיות שלא הייתה לו עמדה חד משמעית בנושא].

באופן אישי מפחיד לאבד שליטה

אולי פספסתי איזו תגובה, אז סליחה אם כבר הובא כאן.

בקיצור שולחן ערוך עם פסקי הרב מרדכי אליהו:

סימן קמב

הלכה ד: "גם הנשיםחיבות במשלוח מנות ומתנות לאביונים. משלוח מנות תשלח אשה לאשה ואיש לאיש, אבל מתנות לאביוניםיכולה גם אישה לשלוח לאיש וכן בהפך. קצת נשים סומכות על בעליהן שהן שולחים גם בשבילם, ואינו נכון, אלא יש להחמיר(ה).

הערה (ה) בדרכי הלכה:

"וכן נוהגים. ולמעשה כל חיובי הפורים שייכים גם בנשים, מגילה על הניסים, סעודה, משלוח מנות, מתנות לאביונים חוץ ממצות "בסומי" שאינה חייבת ואסור לה." (הדגשה שלי!)

לא הצלחתי להבין מכאן אחרת..

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר