כי ככה בינתיים נהיו כמה מיליוני יהודים

המן יכל טכנית לסיים את ההיסטוריה היהודית

המן הרשע הפיל פור דווקא על חודש אדר, מהסיבה הידועה.    שהוא ראה שמשה רבינו מת בחודש הזה.

אבל הוא שכח שמשה רבינו גם נולד בחודש הזה...

אבל נשאלת השאלה, אז מה אם הוא נולד בחודש הזה?  אם הוא מת...לכאורה הלידה כבר לא חשובה.

אלא התשובה היא, שכל דבר טוב שקרה לעם ישראל השאיר רושם לכל הדורות.   אין דבר רע שמוחק דבר טוב.

כל דבר הוא השפעה רוחנית שנתנה לעם ישראל ותשאר אצלו... ותעזור לו להתקרב לה' על ידה.

ככה שמה שקרה בפורים.. וההשפעה הרוחנית שנוצרה בעקבות זה... ואפילו קיבלנו תורה חדשה (מגילה אסתר)

שזה מאיר בכל הדורות להתקרב לה' יתברך..  לא התבטל ח"ו בגלל השואה. 

זה לחוד וזה לחוד... ואפילו בתור הצער אפשר לשמוח על מה שקרה פעם.. כי זה עוד קיים וזה מתנה שלא תלקח ממנו לעולם

זה לא שאם היתה אז היינו ניצלים מזה היום

במקום שתי שואות היתה אחת, זו לא הצלה עצומה?

לא קובע עובדות... אבל יכול להיות שהיה צדיק שיכל לבטל אם היו מקשיבים לו.

אל תשכחי שמרדכי לא עשה את זה לבדו... אלא כל ישראל חזרו בתשובה וצמו שלושה ימים

תמיד היה לי ברור שהנס בפורים זה ההצלה ממה שהיה בשואה. 

הרב שרקי אמר שהיו רבנים לפני הרצל שהציעו תכנית דומה לשלו, ולא שמעו להם..

וינצלו ממנה , אחרי התחלתה, ע"י "מקום אחר", כמו הפסקת השואה ע"י הגויים.. או הקמת המדינה ע"י האפיקורסים..

אני תמיד הבנתי שהוא אמר את זה כקביעת עובדה. 

אם אסתר לא תציל... מישהו אחר (לא משנה מי) יציל!     

שיש לנו מעין אמונה קדומה בראש 

שאם אסתר לא היתה פועלת, אז היה מגיע סיוע ממקום אחר ועדיין לא היה קורה כלום, כי אין מצב שעם ישראל ינזק.

המהלך המובן כעת - שאם אסתר לא היתה פועלת , היתה מתחילה שואה והיא היתה נפסקת (כמו שהשואה נפסקה) כיוון שאין מצב שעם ישראל יכחד

וכעת השואה נראית באור קצת "אחר"...

וזה מהרב שרקי:

פגישה עם ה'

מועדי ה' - מלשון ועד, פגישה.

לפעמים יש פגישה עם הפנים "שלש פעמים בשנה... את פני האדון ה". ויש יותר פנימי "לפני ולפנים" - ר"ה יוה"כ ושמחת תורה - ביוהכ"פ - כהן גדול שהיה נכנס לפני ולפנים ר"ה - בגמרא נאמר על התקיעה שהיא "כלִפְנַי ולפנים דַמִי". ושמחת תורה - נאמר על התורה "יקרה היא מפנינים" ומפרשים "מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים".

ויש שבהם יש מפגש עם הצד האחורי "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". "לא תשתחווה לא-ל אחר", וכי יש אל אחר?! הפרוש הוא שאסור להשתחוות לצד האחר - ל"סיטרא אחרא". לה' יש גילוי דרך הטוב, לא עובדים את ה' ברע.

אך האמת לאמיתה היא שה' מתגלה בטוב וברע, אך אסור לעובדו ברע. אם אתה עובד את ה' ברע אז אתה אומר שאין הבדל בין טוב לרע, אין חילוקי מדרגות במציאות. באופן הגלוי יש חילוקי מדרגות במציאות, אך בנסתר אין חילוקי מדרגות. לכן אמר מרדכי לאסתר: "רווח והצלה... ממקום אחר".

לא כדאי שיבוא משם הרווח וההצלה.

כי תתחיל שואה ולא יעזור לך שאת בבית המלך

[אני חשבתי לפני כן, שהכוונה להראות ממה ניצלנו ע"י נס פורים, ממשהו כמו שהיה ל"ע בשואה. לא שאתה בא לומר כאילו מהשואה בסוף "עמד רווח והצלה ממקום אחר"..]

א. רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר - זה ע"י דרך אחרת שה' יחליט. אבל "את ובית אביך תאבדו" בגלל אי ההיחלצות להציל את עם ישראל. לא מחוייב שזה ע"י "לא מהיהדות".

ב. לא מחוייב שאם היו שומעים ל"רבנים שהיו לפני הרצל" והציעו תכניות דומות, אז לא היתה שואה..  הרי זה לא אוטומאטי שהגויים היו שומעים להם. גם לא ברור שהיו להם היכולות המעשיות כפי שהיו להרצל ומי שפעלו בעקבותיו. הרי רואים בפעל. וזה לא רק כי מישהו "החריש".

ג. המדינה לא קמה רק "ע"י אפיקורסים", אלא ע"י כל מי שנתן לכך יד. מה שנכון, שאם החרדים היו עולים בהמוניהם - ואולי לכך היתה כוונתך, אז היו משפיעים יותר על אופי המדינה.

ולהגיד "הפסקת השואה ע"י גויים", זה קצת קשה. נכון שהם רצו לכבוש את כל העולם.. אבל השואה שעשו, זה די והותר.

שאול היה אמור להכרית את עמלק, והוא השאיר את אגג חי.   ומאגג יצא המן שניסה להכרית את ישראל.

לכן אסתר, שהייתה מזרעו של שאול, הייתה צריכה להציל את ישראל מהצרה שהביא עליהם שאול. (כמובן בלי כוונה..)  

ואם היא לא הייתה עושה את זה הקב"ה היה כועס גם עליה וגם על שאול המלך למפרע על הצרה שהוא גרם... 

לכן כתוב "את ובית אביך"   והרי ידוע שאסתר הייתה יתומה. אם כך מה שייך לומר "בית אביך" 

אלא בית אביך הכוונה לשאול המלך

(אם מישהו מכיר את הפירוש וטעיתי במשהו... מוזמן לתקן)

אולי היא הייתה מתה מוות טיבעי אבל מאבדת את העולם הבא.

אבל יכול להיות שגם אתה צודק... 

זה לא היה בשואה..

בפשט המגילה נראה שהגזירה הייתה על רקע לאומני (אהמ) ולא על רקע דתי (אלא רק בדרך אגב).

וזכו אז ישראל למדרגת הבטול הגדול ע"י מסירת הנפש על קדוש השם שהרי אם רצו להמיר דתם לא היה המן עושה להם כלום שלא גזר אלא על היהודים אלא שהם מסרו עצמן למות כל השנה כולה ולא עלה להם מחשבת חוץ ח"ו וע"י בחינת מסירת נפש זכו לבחי' קבלה גמורה שנכנס ונמשך להם בחי' אוא"ס ב"ה ממש:

במחילה מכבודו.

"משה קיבל תורה מסיני",

וממי נראה לכם שהסיני הזה קיבל אותה אם לא מהאדמו"ר הזקן?  

זה נמצא כאן:

ויקרא רבה  פרשת אחרי מות פרשה כב

 "מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו כלן נאמרו למשה בסיני שנאמר (קהלת א) יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא חבירו משיב עליו כבר היה לעולמים,"

האמרה כמו שכתבת באמת נאמרת בלי סוף פעמים היום , אבל ממה שרואים במדרש אפשר להבין איך נוצא הציטוט "עתיד לחדש" . זה לא משנה כל כך כי תמיד ברור שלא מחדשים שום דבר רק לומדים מה שכבר נאמר בסיני.

שבשואה, עם כל האבדן והכאב, עם ישראל בכללותו לא היה בסכנה. חלק גדול ממנו אבל לא כולו (הנצים תכננו לכבוש את כל העולם ולהשלים שם את המלאכה אבל זה אף פעם לא הגיע לזה).

בתקופת אחשוורוש לא היו יהודים, ובטח לא יהדות, מחוץ לתחומי מלכות אחשוורוש. ככה שהאיום הייתה על עצם קיום עם ישראל.

היה אפשרות סבירה

לאן זה היה מתפתח הלאה, אין לדעת

שסקר מספר ריכוזים יהודיים בתקופת התרחשות המגילה, שלא היו תחת חסותו של אחשורוש.

אבל לא כאלו שיכלו לקיים את היהדות. מלכות אחשוורוש "הודו ועד כוש" כללה את קזחסטן ופקיסטן במזרח ואת מצרים ולוב במערב, למעט חצי האי ערב. בסין ורוסיה שגבלו בה ממזרח לא ידוע על יהודים בתקופה ההיא, וגם לא צפונית ממנה.

אשמח למקור לגבי קהילות שהזכרת.

שכדי להרגיש היטב את גודל השמחה של פורים -

אפשר לחשוב: נניח שהיה קורה דבר כזה, והיתה נמנעת השואה..

ולאידך, צריך "להתאמן" להודות על הטוב שקיים. לא רק להגיד, אם לא היה קורה כך וכך, איזו שמחה היתה. כי יתכן שאם לא היה קורה, לא היו מרגישים את אותה תודה ושמחה..  להרגיש את הטוב בטוב. בלי צורך ל"נגטיב"..

אבל על נהרות של דם.

תחשב כמה יהודים נרצחו מפרעות ת"ח ות"ט ועד היום כולל השואה.

הוא ראה ברוח קודשו ועדיין חישב שזה היה יותר דם ה"י..

הרי הבעשט היה איש  צדיק וצנוע , ולמה להגיד שאמר ככה על עצמו?

 זה לגמרי ברור שזה סיפור שמישהו סיפר . הבעשט לא היה מסכים לסיפור כזה על עצמו.

וגם זה לא מספיק.

בעוד שבשואה היו יהודים ברוסיה, ארה"ב, אוסטרליה, א"י, ארגנטינה, אנגליה ובעוד מקומות שלא היו תחת השפעת היטלר והיוו פתח והצלה לעמ"י.

בימי אחשוורוש לא היה כזה מושג.

הוא מלך על 127 מדינות. רוב העולם היה תחת חסותו.

היטלר שלט רק על גרמניה ופולין. בהמשך הוא התפשט לצרפת, צ'כוסלובקיה, הונגריה, חלקים מרוסיה הקומוניסטית ועוד. אבל כל זה לא מתקרב לעוצמה שהייתה לאחשוורוש.

אגב, בשואה- יהודים ידעו שאם אפשר- יש לאן לברוח. מחוץ לגבולות גרמניה הנאצית יהודים עוד שרדו, חיו.

בימי אחשוורוש לא היה לאן לברוח והם ידעו זאת.

אם הגזרה לא הייתה מתבטלת אז, אין ספק שעמ"י לא היה קיים היום.

(הרי הקב"ה הוא זה שגזר שמד על היהודים. לא אחשוורוש וק"ו שלא המן. אם עמ"י לא היו חוזרים בתשובה אז גם שואה לא הייתה יכולה להתרחש)

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)