תגיד, אולי יוכלו לעזור לך..

חזק ואמץ!

תמיד קיוותי שהינה  יגיעו זמנים יפים וטובים יותר..וזה אף פעם לא מגיע

ולא די במצב הפרטי שלי גם החדשות מלאות באסונות מה שיותר מרחיק אותי מהתקווה שיש אור בעולם הזה ..

שנים ניסיתי להתגבר וניסיתי לפתוח דף חדש ..וכל מה שעשיתי נכשלתי

כנראה שככה נגזר עלי..להשאר ככה..

כשלונות ועוד כשלונות , צער ויאוש  ..ואז יגידו שהעולם הזה הוא לא גהינום ..

אז כן כמה שקשה להאמין בזה זה נכון העולם הזה זה הגהינום האמיתי אין כאן שום דבר טוב לצערי

הכל זה אשליה..הטוב הוא זמני וחולף רוב הזמן הכל פה בצער אחד גדול

ששם אתה יודע שיש דין ויש דיין

אבל כאן אתה פשוט לא יודע כלום ..אתה מאמין ויודע אבל ההרגשה הזאת שאתה פשוט לבד

שם אתה יודע שאתה מקבל עונש על דברים שעשית ..כאן זה נראה בלי סיבה וגם אם אתה חושב שיש סיבה

זה לא מנחם אותך כי אתה לא יודע מתי זה יגמר ..שם אתה יכול לדעת מתי זה נגמר

הטוב הוא זמני ..אז היום נראה ילדים צוחקים ואנשים נהנים

ותוך כדי נשמע על עוד כמה אנשים שמתו בפיגועים ..ועוד כל מיני צרות ובעיות

מה שווה כל הטוב הזמני הזה ? שום דבר ..אפילו כשיש לך כבר טוב קשה להנות ממנו כשיש כל כך הרבה צער מסביב

הרע הוא זמני ..אז היום נשמע על עוד כמה אנשים שמתו בפיגועים ..ועוד כל מיני צרות ובעיות,

ותוך כדי נראה ילדים צוחקים ואנשים נהנים.

מה שווה כל הרע הזמני הזה ? שום דבר ..אפילו כשקשה מכל הצער שמסביב, עדיין זוכרים את כל מה שטוב, שמח, בנוי ברור ומתקדם,
שמים לב למדינה שבה אנחנו חיים, דבר שלא ברור בכלל בכלל,
מדינה יהודית, עם ממשלה יהודית, ועם יהודי, שהולך גאון בארצו.
על כל העושר שמסביבנו, מזון, בגדים, ואפילו פינוקים- בקלות ובמהירות.
על טכנולוגיה שלא הייתה כמוה מעולם, על עולם נגיש ומהיר,
על מצב בריאות שלא היה מעולם, על חשמל, מים בברזים, וwifi.

כל כך הרבה אנשים טובים סובבים אותנו. כל כל הרבה טוב. רק צריך להרים מבט.

מזה עוזר שהכל זמין והכל כאן כשאי אפשר לצאת לעולם הגדול ובאמת להצליח?

כמה אנשים באמת יכולים להגיד שטוב להם? אין כאלה ומי שלא זכה גם למעט הטוב נכנע לצער וליאוש

הכל אשלייה

אבל יש לך על מה להגיד תודה...אתה יהודי ויש לך חלק לעולם הבא ושמור לך הרבה שכר למעלה..

לרוב אלה שמצליחים בחיים ואין להם יסורים זה אלה שהקב"ה בנה בשבילם מדור מיוחד בגהנום

ויכלת להיות אחד מהם... אבל לא, נולדת יהודי.  זכית לנצח.  למה? ככה. כי ה' אוהב אותך

בהנחה שאתה מחשיב את הראשית חכמה וספרי החסידות כחלק מהתורה

ברוח הקודש שלהם. מה זה משנה?

רק שהזזזזזזזזזזזזזזזזז שם הרה יותר חזק וגדול

משפחה יש ברוך ה' ואני גם נושם , בריא אפשר לומר ......

כפוי טובה אני לא וזו עובדה..

יש דברים טובים וזה מה שאמרתי גם בתגובות קודמות אבל לדעתי זה לא אמיתי , טוב אמיתי זה טוב שהוא קיים ולא מעורב ברע ובמיוחד לא רע בכמויות כמו שאנשים חווים פה בעולם יום יום

להתסכל על הכוס המלאה לא בהכרח מעיד על זה שהעולם הזה הוא טוב

אפילו לפי היהדות והקבלה העולם הזה ברובו רע אם מסתכלים על העולמות הרוחניים כשאנחנו בעולם העשייה שרובו רע .

הגאולה נראת כמו משהו רחוק שלא יגיע לעולם ותמיד יש איזושהי תקווה שזה יגיע

למרות הכל יש איזה גרעין בסיסי שלא נשבר אף פעם ואין לי מושג למה ..למרות שזה לא מעודד בכלל

נראה שאתה די מרגיש מותקף , אבל זו האמת (התגובה שלך על המדינה הדמוקרטית וגם זו)

אם יש לך משהו שסותר את מה שאני אומר תביא ראייה

העולם מלא בטוב ה' - ובוודאי היכן שאנחנו זוכים לחיות.

יש גם צרות וסיבוכים - גם זה חלק מעולמו של ה' - ותפקידו של האדם להתגבר על זה, לברר את הטוב גם מתוך זה. תמיד להיות מכוון אל הטוב. להוסיף טוב בעצמו. האור בתוכו; ירצה, יתבונן בו ויקרין ממנו על סביבתו, ויפעל טוב, והקב"ה יעזור לו בכך.

ההסתכלות מתחילה מהראש. נשמע שאתה כאוב, כשמרכיבים משקפיים כהות, כך רואים את העולם. ברור שמי שמסתכל חיובית, טוב לו יותר, הוא בריא יותר, פועל יותר לתקן ולהאיר גם לסביבותיו. והוא לא איזה "שיכור".. הוא יודע להבחין מה עיקר ומה טפל. גם כשבונים בנין, יש מסביב הרבה פסולת. החכם, רואה מה הולך ונבנה ושמח בכך.

הכי טוב אולי, גש לטיפול, תתעודד, תיטיב לעצמך ולסביבתך.

בהצלחה.

וגם במקרה זה היה תגובה מדוייקת למה שכתבתי לפני כן ..

צירוף מקרים נדיר. (?)

אני לא כותב מתוך מרה שחורה.אני כותב מתוך רצון לדעת את האמת ואיך להתסכל נכון על הדברים

לכן העלתי את הנושא לדיון

קודם כל, תעשה מה שהוא הציע, תסתכל על הטוב שיש לך.

אם חסרים לך דברים ספציפיים, תגיד מה, ינסו לעזור לך.

תרפא את עצמך, תשמח את עצמך.

אחרי הרגל ממושך כזה, תתחיל לחשוב על "העולם". ואז גם העולם פתאום ייראה קצת אחרת....

אבל הבעיה היא שאנחנו חושבים שהעולם הזה כבר מתוקן

ואז מתוך המחשבה הזאת אנחנו לא שמים לב שהוא מצריך תיקון

ובטח שהעולם מעניין אותי כי אני חלק ממנו וזה הבעיה שאנחנו רואים את זה כדברים נפרדים

אם הוא כל כך טוב כמו שאתם מציגים אז למה צריך תיקון בכח הגאולה?

ומה אנחנו עושים נגד המצב הזה? אומרים הכל טוב הכל בסדר כמו שאתם אומרים כאן?

ונכון צודק , צריך לראות את הטוב ולנסות לשפר את המצב

אבל יש דבר שנקרא שבר , יאוש , רפיון .

אנחנו צריכים להתעורר מהחלום הורוד שככה העולם הזה צריך להיות ,

אפילו היהדות טוענת שזה לא המצב האידיאלי ונסו לסתור את זה .

האם בגלל זה אתה מיואש?

מדוכא?

אבל אין ספק שזה מוסיף בצורה משמעותית

לאכזבה וליאוש שבכל מקרה קיים , לראות שגם המצב בחוץ בכללי הוא לא טוב

לא מוסיף לשיפור המצב רוח ש"הכל יהיה בסדר בסוף" ובטח שלא נותן תקווה לעתיד אחר

אבל בקשר לנסיבות הקשות שלך חייך - אין לי מה לומר חוץ מלכאוב איתך. 

אלא ההיפך, כמו שכתבת ביושר.

אבל כעת, "תעצום את העיניים" מהמצב שבחוץ. כי אם תעסוק ברפואת הלב, ממילא גם העיניים שלך ידעו לעבד אחרת את מה שאתה רואה"מבחוץ"...

ויש תקוה גדולה מאד לעתיד עוד יותר טוב. גם לך פרטית, וגם לכלל. עוד מעבר להרבה-הרבה טוב שה' משפיע לנו כבר כעת.

"אנחנו" לא חושבים כך.

אנחנו ב"עולם התיקון". בונים מדרגה אחרי מדרגה.

מתוך שכל הזמן ממוקדים בחסד ה' שמחיה את הכל. ומבינים שכדי הוא יתגלה בצדדים הגשמיים גם כן, יש סיבוכים והסתרות, מעצם הגדרתם. ועצם השמחה בטוב הפנימי, ובכל נקודה בה הוא מופיע - היא מעצימה את הופעתו, ומחיה גם את האדם העוסק במלאכה הגדולה הזאת.

הטעות במה שכתבת כעת, היא שאתה הצבת שתי אופציות: או העולם מתוקן, ואז למה צריך עוד תיקון. או יאוש ורפיון.  וזה ממש שקר.

הפנימיות של העולם, החיות האלוקית שמחיה אותו - היא אכן מושלמת. והעולם מלא מהארתה, גם במצבו הנוכחי. חסד ה' מלאה הארץ.

ואנחנו צריכים לעבוד לגילויה. מתוך אמונה. מתוך שמחה. שמחת מה שכבר יש (והיום זה הרבה-הרבה יותר מבעבר), ועוד יותר שמחת מלאכת הקדש הזו, עם המלך במלאכתו. לראות את טובו, להופיע אותו. עבודת ה' בשמחה.

אז אף אחד לא אומר שזהו, הגענו לתכלית.

אבל שבר, יאוש - אין לגיטימציה לדבר כזה ביהדות. בשום אופן. אבל יש הכרה שלפעמים ל"ע יש מצבים כאלה. כמו שיש עוד מחלות וסיבוכים שבאים כתוצאה מכך שעדיין אורו של ה' לא מגולה בכל..

בכך צריך לטפל. לרפא. גם בהסתכלות נכונה, משמחת. הרי התורה אומרת: תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ("רוב כל".. עוד לפני הגאולה השלמה..). עיבדו את ה' בשמחה.

וגם - אם צריך - בטיפול לפי הענין המדובר, בתור "כלי" שמאפשר יותר לשמוח בהסתכלות מאוזנת ובריאה.

חזק ואמץ.

עכשיו אני רואה את הדברים בצורה קצת אחרת ..

ביומא (עב: ) שאמר להם רבא לתלמידיו: במטותא מיניייכו לא תירתו תרתי גיהנם. כלומר, בבקשה מכם, אל תירשו שני גיהנם. ופירש רש"י שהכוונה היא שיהיו יגעים בתורה בעוה"ז ולא יהנו מהעולם אך מצד שני לא יקיימו את מה שלמדו, ונמצא שלא נהנו גם בעוה"ז וגם יענשו על חוסר הקיום בעוה"ב.

אז אמנם מדובר על אופן מסויים, אבל מכלל הדברים אפשר ללמוד מדברי רבא שמי שסובל ולא נהנה בעוה"ז, זה גם סוג של גיהנם שנכרך בחדא מחתא עם הגיהנם הידוע.

וראה בעירובין (מא: ) שלושה אין רואין פני גיהנם, אלו הן: דקדוקי עניות, וחולי מעיים והרשות, וי"א אף מי שיש לו אשה רעה. והכוונה היא שיצא יד"ח הגיהנם עוד בחייו.

אלא שיש להדגיש שלמרות שלפעמים הדבר אינו תלוי בבחירתו של האדם האם חייו יראו ויורגשו כגיהנם מתמשך, ברוב הפעמים זה תלוי בו, בבחירתו, בהסתכלותו, במעשיו.

והערה לסיום - יש לדעת שגם שם למעלה יש שני סוגי גיהנם כדאיתא בתנחומא (פרשת ראה פיסקא יג) ועי' תוס' חגיגה (יב: ) 

(ואריק - ניסיתי ליצור קשר בדבר מקורות המידע, אך לא נעניתי).

למדתי עוד משהו

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.