תגיד, אולי יוכלו לעזור לך..

חזק ואמץ!

תמיד קיוותי שהינה  יגיעו זמנים יפים וטובים יותר..וזה אף פעם לא מגיע

ולא די במצב הפרטי שלי גם החדשות מלאות באסונות מה שיותר מרחיק אותי מהתקווה שיש אור בעולם הזה ..

שנים ניסיתי להתגבר וניסיתי לפתוח דף חדש ..וכל מה שעשיתי נכשלתי

כנראה שככה נגזר עלי..להשאר ככה..

כשלונות ועוד כשלונות , צער ויאוש  ..ואז יגידו שהעולם הזה הוא לא גהינום ..

אז כן כמה שקשה להאמין בזה זה נכון העולם הזה זה הגהינום האמיתי אין כאן שום דבר טוב לצערי

הכל זה אשליה..הטוב הוא זמני וחולף רוב הזמן הכל פה בצער אחד גדול

ששם אתה יודע שיש דין ויש דיין

אבל כאן אתה פשוט לא יודע כלום ..אתה מאמין ויודע אבל ההרגשה הזאת שאתה פשוט לבד

שם אתה יודע שאתה מקבל עונש על דברים שעשית ..כאן זה נראה בלי סיבה וגם אם אתה חושב שיש סיבה

זה לא מנחם אותך כי אתה לא יודע מתי זה יגמר ..שם אתה יכול לדעת מתי זה נגמר

הטוב הוא זמני ..אז היום נראה ילדים צוחקים ואנשים נהנים

ותוך כדי נשמע על עוד כמה אנשים שמתו בפיגועים ..ועוד כל מיני צרות ובעיות

מה שווה כל הטוב הזמני הזה ? שום דבר ..אפילו כשיש לך כבר טוב קשה להנות ממנו כשיש כל כך הרבה צער מסביב

הרע הוא זמני ..אז היום נשמע על עוד כמה אנשים שמתו בפיגועים ..ועוד כל מיני צרות ובעיות,

ותוך כדי נראה ילדים צוחקים ואנשים נהנים.

מה שווה כל הרע הזמני הזה ? שום דבר ..אפילו כשקשה מכל הצער שמסביב, עדיין זוכרים את כל מה שטוב, שמח, בנוי ברור ומתקדם,
שמים לב למדינה שבה אנחנו חיים, דבר שלא ברור בכלל בכלל,
מדינה יהודית, עם ממשלה יהודית, ועם יהודי, שהולך גאון בארצו.
על כל העושר שמסביבנו, מזון, בגדים, ואפילו פינוקים- בקלות ובמהירות.
על טכנולוגיה שלא הייתה כמוה מעולם, על עולם נגיש ומהיר,
על מצב בריאות שלא היה מעולם, על חשמל, מים בברזים, וwifi.

כל כך הרבה אנשים טובים סובבים אותנו. כל כל הרבה טוב. רק צריך להרים מבט.

מזה עוזר שהכל זמין והכל כאן כשאי אפשר לצאת לעולם הגדול ובאמת להצליח?

כמה אנשים באמת יכולים להגיד שטוב להם? אין כאלה ומי שלא זכה גם למעט הטוב נכנע לצער וליאוש

הכל אשלייה

אבל יש לך על מה להגיד תודה...אתה יהודי ויש לך חלק לעולם הבא ושמור לך הרבה שכר למעלה..

לרוב אלה שמצליחים בחיים ואין להם יסורים זה אלה שהקב"ה בנה בשבילם מדור מיוחד בגהנום

ויכלת להיות אחד מהם... אבל לא, נולדת יהודי.  זכית לנצח.  למה? ככה. כי ה' אוהב אותך

בהנחה שאתה מחשיב את הראשית חכמה וספרי החסידות כחלק מהתורה

ברוח הקודש שלהם. מה זה משנה?

רק שהזזזזזזזזזזזזזזזזז שם הרה יותר חזק וגדול

משפחה יש ברוך ה' ואני גם נושם , בריא אפשר לומר ......

כפוי טובה אני לא וזו עובדה..

יש דברים טובים וזה מה שאמרתי גם בתגובות קודמות אבל לדעתי זה לא אמיתי , טוב אמיתי זה טוב שהוא קיים ולא מעורב ברע ובמיוחד לא רע בכמויות כמו שאנשים חווים פה בעולם יום יום

להתסכל על הכוס המלאה לא בהכרח מעיד על זה שהעולם הזה הוא טוב

אפילו לפי היהדות והקבלה העולם הזה ברובו רע אם מסתכלים על העולמות הרוחניים כשאנחנו בעולם העשייה שרובו רע .

הגאולה נראת כמו משהו רחוק שלא יגיע לעולם ותמיד יש איזושהי תקווה שזה יגיע

למרות הכל יש איזה גרעין בסיסי שלא נשבר אף פעם ואין לי מושג למה ..למרות שזה לא מעודד בכלל

נראה שאתה די מרגיש מותקף , אבל זו האמת (התגובה שלך על המדינה הדמוקרטית וגם זו)

אם יש לך משהו שסותר את מה שאני אומר תביא ראייה

העולם מלא בטוב ה' - ובוודאי היכן שאנחנו זוכים לחיות.

יש גם צרות וסיבוכים - גם זה חלק מעולמו של ה' - ותפקידו של האדם להתגבר על זה, לברר את הטוב גם מתוך זה. תמיד להיות מכוון אל הטוב. להוסיף טוב בעצמו. האור בתוכו; ירצה, יתבונן בו ויקרין ממנו על סביבתו, ויפעל טוב, והקב"ה יעזור לו בכך.

ההסתכלות מתחילה מהראש. נשמע שאתה כאוב, כשמרכיבים משקפיים כהות, כך רואים את העולם. ברור שמי שמסתכל חיובית, טוב לו יותר, הוא בריא יותר, פועל יותר לתקן ולהאיר גם לסביבותיו. והוא לא איזה "שיכור".. הוא יודע להבחין מה עיקר ומה טפל. גם כשבונים בנין, יש מסביב הרבה פסולת. החכם, רואה מה הולך ונבנה ושמח בכך.

הכי טוב אולי, גש לטיפול, תתעודד, תיטיב לעצמך ולסביבתך.

בהצלחה.

וגם במקרה זה היה תגובה מדוייקת למה שכתבתי לפני כן ..

צירוף מקרים נדיר. (?)

אני לא כותב מתוך מרה שחורה.אני כותב מתוך רצון לדעת את האמת ואיך להתסכל נכון על הדברים

לכן העלתי את הנושא לדיון

קודם כל, תעשה מה שהוא הציע, תסתכל על הטוב שיש לך.

אם חסרים לך דברים ספציפיים, תגיד מה, ינסו לעזור לך.

תרפא את עצמך, תשמח את עצמך.

אחרי הרגל ממושך כזה, תתחיל לחשוב על "העולם". ואז גם העולם פתאום ייראה קצת אחרת....

אבל הבעיה היא שאנחנו חושבים שהעולם הזה כבר מתוקן

ואז מתוך המחשבה הזאת אנחנו לא שמים לב שהוא מצריך תיקון

ובטח שהעולם מעניין אותי כי אני חלק ממנו וזה הבעיה שאנחנו רואים את זה כדברים נפרדים

אם הוא כל כך טוב כמו שאתם מציגים אז למה צריך תיקון בכח הגאולה?

ומה אנחנו עושים נגד המצב הזה? אומרים הכל טוב הכל בסדר כמו שאתם אומרים כאן?

ונכון צודק , צריך לראות את הטוב ולנסות לשפר את המצב

אבל יש דבר שנקרא שבר , יאוש , רפיון .

אנחנו צריכים להתעורר מהחלום הורוד שככה העולם הזה צריך להיות ,

אפילו היהדות טוענת שזה לא המצב האידיאלי ונסו לסתור את זה .

האם בגלל זה אתה מיואש?

מדוכא?

אבל אין ספק שזה מוסיף בצורה משמעותית

לאכזבה וליאוש שבכל מקרה קיים , לראות שגם המצב בחוץ בכללי הוא לא טוב

לא מוסיף לשיפור המצב רוח ש"הכל יהיה בסדר בסוף" ובטח שלא נותן תקווה לעתיד אחר

אבל בקשר לנסיבות הקשות שלך חייך - אין לי מה לומר חוץ מלכאוב איתך. 

אלא ההיפך, כמו שכתבת ביושר.

אבל כעת, "תעצום את העיניים" מהמצב שבחוץ. כי אם תעסוק ברפואת הלב, ממילא גם העיניים שלך ידעו לעבד אחרת את מה שאתה רואה"מבחוץ"...

ויש תקוה גדולה מאד לעתיד עוד יותר טוב. גם לך פרטית, וגם לכלל. עוד מעבר להרבה-הרבה טוב שה' משפיע לנו כבר כעת.

"אנחנו" לא חושבים כך.

אנחנו ב"עולם התיקון". בונים מדרגה אחרי מדרגה.

מתוך שכל הזמן ממוקדים בחסד ה' שמחיה את הכל. ומבינים שכדי הוא יתגלה בצדדים הגשמיים גם כן, יש סיבוכים והסתרות, מעצם הגדרתם. ועצם השמחה בטוב הפנימי, ובכל נקודה בה הוא מופיע - היא מעצימה את הופעתו, ומחיה גם את האדם העוסק במלאכה הגדולה הזאת.

הטעות במה שכתבת כעת, היא שאתה הצבת שתי אופציות: או העולם מתוקן, ואז למה צריך עוד תיקון. או יאוש ורפיון.  וזה ממש שקר.

הפנימיות של העולם, החיות האלוקית שמחיה אותו - היא אכן מושלמת. והעולם מלא מהארתה, גם במצבו הנוכחי. חסד ה' מלאה הארץ.

ואנחנו צריכים לעבוד לגילויה. מתוך אמונה. מתוך שמחה. שמחת מה שכבר יש (והיום זה הרבה-הרבה יותר מבעבר), ועוד יותר שמחת מלאכת הקדש הזו, עם המלך במלאכתו. לראות את טובו, להופיע אותו. עבודת ה' בשמחה.

אז אף אחד לא אומר שזהו, הגענו לתכלית.

אבל שבר, יאוש - אין לגיטימציה לדבר כזה ביהדות. בשום אופן. אבל יש הכרה שלפעמים ל"ע יש מצבים כאלה. כמו שיש עוד מחלות וסיבוכים שבאים כתוצאה מכך שעדיין אורו של ה' לא מגולה בכל..

בכך צריך לטפל. לרפא. גם בהסתכלות נכונה, משמחת. הרי התורה אומרת: תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ("רוב כל".. עוד לפני הגאולה השלמה..). עיבדו את ה' בשמחה.

וגם - אם צריך - בטיפול לפי הענין המדובר, בתור "כלי" שמאפשר יותר לשמוח בהסתכלות מאוזנת ובריאה.

חזק ואמץ.

עכשיו אני רואה את הדברים בצורה קצת אחרת ..

ביומא (עב: ) שאמר להם רבא לתלמידיו: במטותא מיניייכו לא תירתו תרתי גיהנם. כלומר, בבקשה מכם, אל תירשו שני גיהנם. ופירש רש"י שהכוונה היא שיהיו יגעים בתורה בעוה"ז ולא יהנו מהעולם אך מצד שני לא יקיימו את מה שלמדו, ונמצא שלא נהנו גם בעוה"ז וגם יענשו על חוסר הקיום בעוה"ב.

אז אמנם מדובר על אופן מסויים, אבל מכלל הדברים אפשר ללמוד מדברי רבא שמי שסובל ולא נהנה בעוה"ז, זה גם סוג של גיהנם שנכרך בחדא מחתא עם הגיהנם הידוע.

וראה בעירובין (מא: ) שלושה אין רואין פני גיהנם, אלו הן: דקדוקי עניות, וחולי מעיים והרשות, וי"א אף מי שיש לו אשה רעה. והכוונה היא שיצא יד"ח הגיהנם עוד בחייו.

אלא שיש להדגיש שלמרות שלפעמים הדבר אינו תלוי בבחירתו של האדם האם חייו יראו ויורגשו כגיהנם מתמשך, ברוב הפעמים זה תלוי בו, בבחירתו, בהסתכלותו, במעשיו.

והערה לסיום - יש לדעת שגם שם למעלה יש שני סוגי גיהנם כדאיתא בתנחומא (פרשת ראה פיסקא יג) ועי' תוס' חגיגה (יב: ) 

(ואריק - ניסיתי ליצור קשר בדבר מקורות המידע, אך לא נעניתי).

למדתי עוד משהו

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז וגרורותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

תות?

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)