תגיד, אולי יוכלו לעזור לך..

חזק ואמץ!

תמיד קיוותי שהינה  יגיעו זמנים יפים וטובים יותר..וזה אף פעם לא מגיע

ולא די במצב הפרטי שלי גם החדשות מלאות באסונות מה שיותר מרחיק אותי מהתקווה שיש אור בעולם הזה ..

שנים ניסיתי להתגבר וניסיתי לפתוח דף חדש ..וכל מה שעשיתי נכשלתי

כנראה שככה נגזר עלי..להשאר ככה..

כשלונות ועוד כשלונות , צער ויאוש  ..ואז יגידו שהעולם הזה הוא לא גהינום ..

אז כן כמה שקשה להאמין בזה זה נכון העולם הזה זה הגהינום האמיתי אין כאן שום דבר טוב לצערי

הכל זה אשליה..הטוב הוא זמני וחולף רוב הזמן הכל פה בצער אחד גדול

ששם אתה יודע שיש דין ויש דיין

אבל כאן אתה פשוט לא יודע כלום ..אתה מאמין ויודע אבל ההרגשה הזאת שאתה פשוט לבד

שם אתה יודע שאתה מקבל עונש על דברים שעשית ..כאן זה נראה בלי סיבה וגם אם אתה חושב שיש סיבה

זה לא מנחם אותך כי אתה לא יודע מתי זה יגמר ..שם אתה יכול לדעת מתי זה נגמר

הטוב הוא זמני ..אז היום נראה ילדים צוחקים ואנשים נהנים

ותוך כדי נשמע על עוד כמה אנשים שמתו בפיגועים ..ועוד כל מיני צרות ובעיות

מה שווה כל הטוב הזמני הזה ? שום דבר ..אפילו כשיש לך כבר טוב קשה להנות ממנו כשיש כל כך הרבה צער מסביב

הרע הוא זמני ..אז היום נשמע על עוד כמה אנשים שמתו בפיגועים ..ועוד כל מיני צרות ובעיות,

ותוך כדי נראה ילדים צוחקים ואנשים נהנים.

מה שווה כל הרע הזמני הזה ? שום דבר ..אפילו כשקשה מכל הצער שמסביב, עדיין זוכרים את כל מה שטוב, שמח, בנוי ברור ומתקדם,
שמים לב למדינה שבה אנחנו חיים, דבר שלא ברור בכלל בכלל,
מדינה יהודית, עם ממשלה יהודית, ועם יהודי, שהולך גאון בארצו.
על כל העושר שמסביבנו, מזון, בגדים, ואפילו פינוקים- בקלות ובמהירות.
על טכנולוגיה שלא הייתה כמוה מעולם, על עולם נגיש ומהיר,
על מצב בריאות שלא היה מעולם, על חשמל, מים בברזים, וwifi.

כל כך הרבה אנשים טובים סובבים אותנו. כל כל הרבה טוב. רק צריך להרים מבט.

מזה עוזר שהכל זמין והכל כאן כשאי אפשר לצאת לעולם הגדול ובאמת להצליח?

כמה אנשים באמת יכולים להגיד שטוב להם? אין כאלה ומי שלא זכה גם למעט הטוב נכנע לצער וליאוש

הכל אשלייה

אבל יש לך על מה להגיד תודה...אתה יהודי ויש לך חלק לעולם הבא ושמור לך הרבה שכר למעלה..

לרוב אלה שמצליחים בחיים ואין להם יסורים זה אלה שהקב"ה בנה בשבילם מדור מיוחד בגהנום

ויכלת להיות אחד מהם... אבל לא, נולדת יהודי.  זכית לנצח.  למה? ככה. כי ה' אוהב אותך

בהנחה שאתה מחשיב את הראשית חכמה וספרי החסידות כחלק מהתורה

ברוח הקודש שלהם. מה זה משנה?

רק שהזזזזזזזזזזזזזזזזז שם הרה יותר חזק וגדול

משפחה יש ברוך ה' ואני גם נושם , בריא אפשר לומר ......

כפוי טובה אני לא וזו עובדה..

יש דברים טובים וזה מה שאמרתי גם בתגובות קודמות אבל לדעתי זה לא אמיתי , טוב אמיתי זה טוב שהוא קיים ולא מעורב ברע ובמיוחד לא רע בכמויות כמו שאנשים חווים פה בעולם יום יום

להתסכל על הכוס המלאה לא בהכרח מעיד על זה שהעולם הזה הוא טוב

אפילו לפי היהדות והקבלה העולם הזה ברובו רע אם מסתכלים על העולמות הרוחניים כשאנחנו בעולם העשייה שרובו רע .

הגאולה נראת כמו משהו רחוק שלא יגיע לעולם ותמיד יש איזושהי תקווה שזה יגיע

למרות הכל יש איזה גרעין בסיסי שלא נשבר אף פעם ואין לי מושג למה ..למרות שזה לא מעודד בכלל

נראה שאתה די מרגיש מותקף , אבל זו האמת (התגובה שלך על המדינה הדמוקרטית וגם זו)

אם יש לך משהו שסותר את מה שאני אומר תביא ראייה

העולם מלא בטוב ה' - ובוודאי היכן שאנחנו זוכים לחיות.

יש גם צרות וסיבוכים - גם זה חלק מעולמו של ה' - ותפקידו של האדם להתגבר על זה, לברר את הטוב גם מתוך זה. תמיד להיות מכוון אל הטוב. להוסיף טוב בעצמו. האור בתוכו; ירצה, יתבונן בו ויקרין ממנו על סביבתו, ויפעל טוב, והקב"ה יעזור לו בכך.

ההסתכלות מתחילה מהראש. נשמע שאתה כאוב, כשמרכיבים משקפיים כהות, כך רואים את העולם. ברור שמי שמסתכל חיובית, טוב לו יותר, הוא בריא יותר, פועל יותר לתקן ולהאיר גם לסביבותיו. והוא לא איזה "שיכור".. הוא יודע להבחין מה עיקר ומה טפל. גם כשבונים בנין, יש מסביב הרבה פסולת. החכם, רואה מה הולך ונבנה ושמח בכך.

הכי טוב אולי, גש לטיפול, תתעודד, תיטיב לעצמך ולסביבתך.

בהצלחה.

וגם במקרה זה היה תגובה מדוייקת למה שכתבתי לפני כן ..

צירוף מקרים נדיר. (?)

אני לא כותב מתוך מרה שחורה.אני כותב מתוך רצון לדעת את האמת ואיך להתסכל נכון על הדברים

לכן העלתי את הנושא לדיון

קודם כל, תעשה מה שהוא הציע, תסתכל על הטוב שיש לך.

אם חסרים לך דברים ספציפיים, תגיד מה, ינסו לעזור לך.

תרפא את עצמך, תשמח את עצמך.

אחרי הרגל ממושך כזה, תתחיל לחשוב על "העולם". ואז גם העולם פתאום ייראה קצת אחרת....

אבל הבעיה היא שאנחנו חושבים שהעולם הזה כבר מתוקן

ואז מתוך המחשבה הזאת אנחנו לא שמים לב שהוא מצריך תיקון

ובטח שהעולם מעניין אותי כי אני חלק ממנו וזה הבעיה שאנחנו רואים את זה כדברים נפרדים

אם הוא כל כך טוב כמו שאתם מציגים אז למה צריך תיקון בכח הגאולה?

ומה אנחנו עושים נגד המצב הזה? אומרים הכל טוב הכל בסדר כמו שאתם אומרים כאן?

ונכון צודק , צריך לראות את הטוב ולנסות לשפר את המצב

אבל יש דבר שנקרא שבר , יאוש , רפיון .

אנחנו צריכים להתעורר מהחלום הורוד שככה העולם הזה צריך להיות ,

אפילו היהדות טוענת שזה לא המצב האידיאלי ונסו לסתור את זה .

האם בגלל זה אתה מיואש?

מדוכא?

אבל אין ספק שזה מוסיף בצורה משמעותית

לאכזבה וליאוש שבכל מקרה קיים , לראות שגם המצב בחוץ בכללי הוא לא טוב

לא מוסיף לשיפור המצב רוח ש"הכל יהיה בסדר בסוף" ובטח שלא נותן תקווה לעתיד אחר

אבל בקשר לנסיבות הקשות שלך חייך - אין לי מה לומר חוץ מלכאוב איתך. 

אלא ההיפך, כמו שכתבת ביושר.

אבל כעת, "תעצום את העיניים" מהמצב שבחוץ. כי אם תעסוק ברפואת הלב, ממילא גם העיניים שלך ידעו לעבד אחרת את מה שאתה רואה"מבחוץ"...

ויש תקוה גדולה מאד לעתיד עוד יותר טוב. גם לך פרטית, וגם לכלל. עוד מעבר להרבה-הרבה טוב שה' משפיע לנו כבר כעת.

"אנחנו" לא חושבים כך.

אנחנו ב"עולם התיקון". בונים מדרגה אחרי מדרגה.

מתוך שכל הזמן ממוקדים בחסד ה' שמחיה את הכל. ומבינים שכדי הוא יתגלה בצדדים הגשמיים גם כן, יש סיבוכים והסתרות, מעצם הגדרתם. ועצם השמחה בטוב הפנימי, ובכל נקודה בה הוא מופיע - היא מעצימה את הופעתו, ומחיה גם את האדם העוסק במלאכה הגדולה הזאת.

הטעות במה שכתבת כעת, היא שאתה הצבת שתי אופציות: או העולם מתוקן, ואז למה צריך עוד תיקון. או יאוש ורפיון.  וזה ממש שקר.

הפנימיות של העולם, החיות האלוקית שמחיה אותו - היא אכן מושלמת. והעולם מלא מהארתה, גם במצבו הנוכחי. חסד ה' מלאה הארץ.

ואנחנו צריכים לעבוד לגילויה. מתוך אמונה. מתוך שמחה. שמחת מה שכבר יש (והיום זה הרבה-הרבה יותר מבעבר), ועוד יותר שמחת מלאכת הקדש הזו, עם המלך במלאכתו. לראות את טובו, להופיע אותו. עבודת ה' בשמחה.

אז אף אחד לא אומר שזהו, הגענו לתכלית.

אבל שבר, יאוש - אין לגיטימציה לדבר כזה ביהדות. בשום אופן. אבל יש הכרה שלפעמים ל"ע יש מצבים כאלה. כמו שיש עוד מחלות וסיבוכים שבאים כתוצאה מכך שעדיין אורו של ה' לא מגולה בכל..

בכך צריך לטפל. לרפא. גם בהסתכלות נכונה, משמחת. הרי התורה אומרת: תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ("רוב כל".. עוד לפני הגאולה השלמה..). עיבדו את ה' בשמחה.

וגם - אם צריך - בטיפול לפי הענין המדובר, בתור "כלי" שמאפשר יותר לשמוח בהסתכלות מאוזנת ובריאה.

חזק ואמץ.

עכשיו אני רואה את הדברים בצורה קצת אחרת ..

ביומא (עב: ) שאמר להם רבא לתלמידיו: במטותא מיניייכו לא תירתו תרתי גיהנם. כלומר, בבקשה מכם, אל תירשו שני גיהנם. ופירש רש"י שהכוונה היא שיהיו יגעים בתורה בעוה"ז ולא יהנו מהעולם אך מצד שני לא יקיימו את מה שלמדו, ונמצא שלא נהנו גם בעוה"ז וגם יענשו על חוסר הקיום בעוה"ב.

אז אמנם מדובר על אופן מסויים, אבל מכלל הדברים אפשר ללמוד מדברי רבא שמי שסובל ולא נהנה בעוה"ז, זה גם סוג של גיהנם שנכרך בחדא מחתא עם הגיהנם הידוע.

וראה בעירובין (מא: ) שלושה אין רואין פני גיהנם, אלו הן: דקדוקי עניות, וחולי מעיים והרשות, וי"א אף מי שיש לו אשה רעה. והכוונה היא שיצא יד"ח הגיהנם עוד בחייו.

אלא שיש להדגיש שלמרות שלפעמים הדבר אינו תלוי בבחירתו של האדם האם חייו יראו ויורגשו כגיהנם מתמשך, ברוב הפעמים זה תלוי בו, בבחירתו, בהסתכלותו, במעשיו.

והערה לסיום - יש לדעת שגם שם למעלה יש שני סוגי גיהנם כדאיתא בתנחומא (פרשת ראה פיסקא יג) ועי' תוס' חגיגה (יב: ) 

(ואריק - ניסיתי ליצור קשר בדבר מקורות המידע, אך לא נעניתי).

למדתי עוד משהו

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה