מסתבר שמרתון סרטים זה לא דבר שמוסיף לשעות השינה...

אני דווקא די בטוח שלישון מוקדם זה לחזקים,

בתנאי שגם קמים בגלל זה מוקדם כמובן...

(אגב, אם את כבר צופה לפחות זרקי לנו איזה עצם.

ושאלה על התיוג:

"אחרון אחרון חביב", או "כל מי שחביב קודם את חבירו"? )

שנא' "והמם מהומה גדולה"

שנא'  "להמה-המה נשיהם"

[ויש פירושים עמוקים מאד להמהום הנ"ל אבל הוא שייך לפורום אחר ואכמ"ל]

את פרהיסטוריונית, לא עלינו?!

|בדיחות של ארכאולוגים. פויה|

עוד לא ראיתי אדם אחד עם שלד מעל למיטה שלא היו לו חלומות נעימים ורגועים. 

בעצם הופך את הכותרת 'נכון' ללא נכונה (כי הסגולה היא לחלומות נעימים ורגועים, ולא לכך שלא יהיו חלומות לא נעימים ולא רגועים). 

ממילא אין לי אלא להסיק שאת מורכבת משני מקורות שונים. 

או שתתפוגגי בעננת הגיון...

כיוון שאם את מנסה לאשרר את דבריי, אז לכאורה גם את ה'נכון' שבכותרת של דבריי היית אמורה לאשרר, ואז ממילא נוצרת סתירה. 

כך שאחת מהשתיים - או שאת מורכבת משני מקורות שונים; או שאת חושבת שאני מורכב משני מקורות שונים (או שהכותרת היא תוספת עריכה, ולכן לא צריך להתייחס אליה ברצינות). 

או שפשוט תקבלי את דין התנועה ותתפוגגי בעננת היגיון.

כיוון שלא באמת מדובר ב'אותו קו היגיון'. קו ההיגיון שהנחה אותי היה הדרך להוכיח את דבריו הנכוחים של ימ"ל (ומעצם הגדרתם כנכוחים זה אומר שצריכה להיות דרך להוכיח אותם!). ואילו 'קו ההיגיון' שהנחה אותך היה 'איך אפשר להסיק כל דבר שרוצים מקבוצה ריקה'. 

ויכלת להבין את זה בכוחות עצמך! 

נ.ב. 

מה ביחס למקור? לא מכיר הגדרה כזאת. אולי כשעוסקים במקור ותוספת עליו, מה שניתן לקרוא לו 'בסיס' - אבל אם מראש מגדירים כמה 'בסיסים', אז בהחלט יכולים להיות גם כמה מקורות (כמו שלנהר יכולים להיות כמה מקורות. "מקורות הירקון", למשל). 

הערפל מחכה לך... 

כבר מצאנו תקדים בהחלטת המכריע כאן, הפסיקה תקיפה ועומדת גם בנידון דידן.

נ"ב

גם בעניין הגדרת ה'מקור' מצאנו פשרה: ברור לכל שמקור הוא אכן איבר אחד, עם זאת ניתן לראות כי הוא מחולק לשני חלקים - אחד מחובר ללסת התחתונה ואחד לעליונה.

מש"ל.

אכן כך!

אני מודע והתייחסתי לשאלה שלך בסעיף השלישי בפסיקה הנ"ל. ואידך וכו'.

דבריי נאמרו בבדיחות כמובן,

אבל אם את מתעקשת אז אחרוג ממנהגי ואתייחס ברצינות.

שניכם צודקים:

להגיד "נכון וגם.." לא שולל את הנכונות אלא מוסיף עליה (נהוג להצרין זאת ב-^ = א^ב) וכאן טעה ידידנו כשהבין שהסברת את המשפט ולא הוספת עליו.

אבל התוספת היא ממקור אחר שלא תלוי באמרה הראשונה ולכן דברייך מורכבים משני מקורות שונים.

מש"ל.

תודה על מה?

לסתור את עצמך זה לא בהכרח להגיד שטויות (התורה סותרת את עצמה על ימין ועל שמאל... ולא, אני לא הולך לפתוח את הדיון הזה כאן...)!

נניח - דאגלאס אדאמס כתב שטויות בלי הפסקה מבלי לסתור את עצמו, וגם סתר את עצמו בלי הפסקה מבלי להגיד שטויות! 

כל מה שציינתי הוא שסתרת את עצמך, ולכן עלייך להתפוגג בעננת הגיון (למעשה את התוצאה את הוספת; אז שאי בתוצאות...)

א. לסתור את עצמך זה כן בהכרח להגיד שטויות (או שהדבר הראשון שאמרת שטות וסתרת אותו בצדק, או שלא ואז הסתירה עצמה היא שטות). להגיד ההיפך זה שטות.

ב. אתה כותב משפט פרובוקטיבי ואז כותב שאתה לא מתכוון לפתוח דיון - לא חוקי בעליל! או שתסביר את עצמך (=תביא דוגמאות), או שתחזור בך.

התפוגגות נעימה! 

א. לא נכון. ייתכן ופשוט צריך לסייג את האמירה הראשונה, ובכל זאת מבלי לגרוע באיתנותה כאמירה עקרונית ("שיטת הבחינות" של הרב מרדכי ברויאר). 

ב. הנה פתחתי (האם אתה חושב שהאמירה הקודמת שלי היתה בגלל זה שטויות?). 

א. כן נכון. דיברנו על סתירה ועכשיו אתה מדבר על הסתייגות, שני דברים שונים בתכלית. מי שסתר את עצמו דיבר שטות, לפחות בפעם אחת מהשתיים. מי שסייג את עצמו - לא, לפחות חלקית (ובלי לפתוח דיון - אני רואה שההגדרה שלך ל'סתירה' קצת בעייתית, גם בשרשור המקביל קראת לשאלה השוואתית בעלת הסבר 'סתירה' - סתירה היא ביטול הדבר הנסתר, כך שאין קיום לאחד הצדדים).

ב. אכן פתחת כמו שכתבתי. זה הופך את דבריך ללא חוקיים, לא לשטויות (דבר שנכון בפני עצמו ).

אפילו קשורה לדיון המקביל ההוא: "אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש" מחד, לעומת "ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' א-להיך בו" (בבקשה אל תתחיל אפילו עם מדרש חז"ל, ברור שמדובר שם על הפסח, שנזכר לפני כן במפורש בפסוק). 

זו סתירה. חזיתית. גם על פי ההגדרה שלך. האם לפי טענתך התורה כותבת שטויות? 

לכן הרבה יותר מסתבר, שיש משמעות לצלייה דווקא מחד, ומשמעות לבישול דווקא מאידך; ואת שתיהן היה חשוב להבהיר (מבלי להיכנס כעת לשאלה מהי אותה משמעות). אחר כך תבוא ותדרוש הלכה למעשה איך שבא לך (או לא איך שבא לך), אבל בפועל זה יהיה תוצאה של סיוג שנוצרה מאמירות טוטליות שסותרות זו את זו. 

עריכה: אגב, זו הסתירה הקלאסית ביותר בספר (מופיעה בכל ספר מבוא לחקר המקרא). סורי על חוסר היצירתיות. 

קודם כל - ההסבר הפשוט הוא שמשמעות המילה 'בישול' הוא הבאה למצב הראוי לאכילה, לצורך העניין היא מופיע במקרא גם בהקשר של פירות וע"י השמש.

ולגבי הפסוקים עצמם - האיסור הוא לבשל במים, עצם העניין שמודגשת המילה 'מים' מראה שיש בישול אחר שהוא מותר, ולפי הפסוק השני אף מחויב. נכון שהמשמעות הרגילה והשגרתית של בישול הוא במים, אבל כנראה שהפסוק רצה לבאר שהצלייה צריכה להיות ברמה של בישול (ראויה לאכילה), אולי בשל הזריזות המיוחדת שיש בקרבן פסח, וכדי למנוע בלבול הדגישה בפסוק ההזהרה "מבושל במים".

את הפסקה שלפני העריכה לא הבנתי.

ביחס לעריכה: רק מראה לך שצריך לפקפק גם במפקפקים, הכל צריך לבחון.

נ"ב - להמשך הדיון עדיף שנעבור לש"א.

אז יש גם צלי שאיננו באש, כי מודגש בפסוק 'צלי אש' (רמז: אין. יש 6 הופעות של השורש צל"ה במקרא, וכולן באש). 

בכל ההופעות של בישול בידי אדם, מלבד במקום הזה (ומבדברי הימים בהתייחס לפסח, ואכמ"ל) אין שום מקום במקרא שבו בישול בידי אדם הוא על ידי אש. אז נכון שיש הוראה של 'ראוי לאכילה' בפירות, ובכל זאת דווקא ביחס לפסח (שדרושה בשבילו "זריזות מיוחדת" כדבריך) שהתורה תשתמש בפועל הזה במשמעות הזאת - זה תמוה. אפשר ליישב, אבל זה לא הופך את זה לפשט. צר לי מאד. 

יש צלי גחלים, שהוא לא יהיה כשר לקרבן פסח ע"פ הפסוק הנ"ל. אני לא מכיר מופע ברור כזה במקרא אבל זה קיים במציאות והפסוק שלל אותו

(יש במקרא אפיית לחם בגחלים "חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל" אבל זה לא שייך כי לחם נאפה ובשר נצלה, באותו פסוק גם משמע לשון צלייה על גחלים אבל זה נתון גם לפירוש אחר).

כתבתי שהמשמעות הפשוטה של בישול היא במים בתור שם משותף ולכן בד"כ זה לא מפורש, אבל 'בישול' במשמעותו המילולית הוא הכנה לאכילה כנ"ל. כשיש סיבה להבין את המילה במשמעות המקורית אז בהחלט סביר לפרש כך גם אם זו לא המשמעות הרגילה והרווחת. כאן יש שתי סיבות - הדגשה מיותרת כביכול של המילה 'מים', ומניעת סתירה ברורה בין הפסוקים. בעיניי זה בהחלט נכנס בגדר פשט הפסוק.

@עוד סתם אחד

סליחה על התיוג, אני ממש משתוקק לשמוע את דעתך ונראה ששכחת מזה.

(אם זה בגלל שאתה לא מעוניין לענות רק תגיד ואני אתאכזב לי בשקט ואשתוק).

שגם מדיבור שטויות יכולים לצאת דברים רציניים 

נ"ב

את בירושלים? כי אני מריח סינדרום 

כתבתי שאת צודקת, אם את אומרת שדיברת שטויות ("האמירות חסרות התוחלת שלי") - אני לא יכול לסתור את עצמי ולהתווכח...

מש"ל

נ"ב

סינדרום ירושלים.

ולכן זו בדיחה 

נ"ב

אז תאירי את עיניי (אם זה קשור לכפר שאול אז לא היה לי סיכוי, לצערי אני לא כ"כ מכיר את ירושלים )

וכמובן אמרה לי לא לספר.

והיא סיפרה את זה רק לי.

ולאבא שלי

ולאחי

ולדודה שלי

ולעוד דודה

אבל אל תספר! זה סוד!

אחיין?

ומובחל מתמיד 

לשמחתי אני.

אחרי שינה של שעתיים אתמול בלילה.

אמרתי היום נישן מוקדם ורק עכשיו באמצע לנקות את החדר לפסח... 

שזה אומר כל החדר הפוך ! (: 

אני בעד לפתוח תנועה חברתית שמתנגדת לאכילת בצק שהחמיץ

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])

אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:

* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**

אם תספר/י:

* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,

אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.

[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל

וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

חוץ מחתול נייד/ נייח

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.

הפדיחה שעדיין לא קניתי לו מתנה

נראה לי אביא לו את כל הרעיונות בשרשור הנ"ל ואשאל אותו מה דעתו