מסתבר שמרתון סרטים זה לא דבר שמוסיף לשעות השינה...

אני דווקא די בטוח שלישון מוקדם זה לחזקים,

בתנאי שגם קמים בגלל זה מוקדם כמובן...

(אגב, אם את כבר צופה לפחות זרקי לנו איזה עצם.

ושאלה על התיוג:

"אחרון אחרון חביב", או "כל מי שחביב קודם את חבירו"? )

שנא' "והמם מהומה גדולה"

שנא'  "להמה-המה נשיהם"

[ויש פירושים עמוקים מאד להמהום הנ"ל אבל הוא שייך לפורום אחר ואכמ"ל]

את פרהיסטוריונית, לא עלינו?!

|בדיחות של ארכאולוגים. פויה|

עוד לא ראיתי אדם אחד עם שלד מעל למיטה שלא היו לו חלומות נעימים ורגועים. 

בעצם הופך את הכותרת 'נכון' ללא נכונה (כי הסגולה היא לחלומות נעימים ורגועים, ולא לכך שלא יהיו חלומות לא נעימים ולא רגועים). 

ממילא אין לי אלא להסיק שאת מורכבת משני מקורות שונים. 

או שתתפוגגי בעננת הגיון...

כיוון שאם את מנסה לאשרר את דבריי, אז לכאורה גם את ה'נכון' שבכותרת של דבריי היית אמורה לאשרר, ואז ממילא נוצרת סתירה. 

כך שאחת מהשתיים - או שאת מורכבת משני מקורות שונים; או שאת חושבת שאני מורכב משני מקורות שונים (או שהכותרת היא תוספת עריכה, ולכן לא צריך להתייחס אליה ברצינות). 

או שפשוט תקבלי את דין התנועה ותתפוגגי בעננת היגיון.

כיוון שלא באמת מדובר ב'אותו קו היגיון'. קו ההיגיון שהנחה אותי היה הדרך להוכיח את דבריו הנכוחים של ימ"ל (ומעצם הגדרתם כנכוחים זה אומר שצריכה להיות דרך להוכיח אותם!). ואילו 'קו ההיגיון' שהנחה אותך היה 'איך אפשר להסיק כל דבר שרוצים מקבוצה ריקה'. 

ויכלת להבין את זה בכוחות עצמך! 

נ.ב. 

מה ביחס למקור? לא מכיר הגדרה כזאת. אולי כשעוסקים במקור ותוספת עליו, מה שניתן לקרוא לו 'בסיס' - אבל אם מראש מגדירים כמה 'בסיסים', אז בהחלט יכולים להיות גם כמה מקורות (כמו שלנהר יכולים להיות כמה מקורות. "מקורות הירקון", למשל). 

הערפל מחכה לך... 

כבר מצאנו תקדים בהחלטת המכריע כאן, הפסיקה תקיפה ועומדת גם בנידון דידן.

נ"ב

גם בעניין הגדרת ה'מקור' מצאנו פשרה: ברור לכל שמקור הוא אכן איבר אחד, עם זאת ניתן לראות כי הוא מחולק לשני חלקים - אחד מחובר ללסת התחתונה ואחד לעליונה.

מש"ל.

אכן כך!

אני מודע והתייחסתי לשאלה שלך בסעיף השלישי בפסיקה הנ"ל. ואידך וכו'.

דבריי נאמרו בבדיחות כמובן,

אבל אם את מתעקשת אז אחרוג ממנהגי ואתייחס ברצינות.

שניכם צודקים:

להגיד "נכון וגם.." לא שולל את הנכונות אלא מוסיף עליה (נהוג להצרין זאת ב-^ = א^ב) וכאן טעה ידידנו כשהבין שהסברת את המשפט ולא הוספת עליו.

אבל התוספת היא ממקור אחר שלא תלוי באמרה הראשונה ולכן דברייך מורכבים משני מקורות שונים.

מש"ל.

תודה על מה?

לסתור את עצמך זה לא בהכרח להגיד שטויות (התורה סותרת את עצמה על ימין ועל שמאל... ולא, אני לא הולך לפתוח את הדיון הזה כאן...)!

נניח - דאגלאס אדאמס כתב שטויות בלי הפסקה מבלי לסתור את עצמו, וגם סתר את עצמו בלי הפסקה מבלי להגיד שטויות! 

כל מה שציינתי הוא שסתרת את עצמך, ולכן עלייך להתפוגג בעננת הגיון (למעשה את התוצאה את הוספת; אז שאי בתוצאות...)

א. לסתור את עצמך זה כן בהכרח להגיד שטויות (או שהדבר הראשון שאמרת שטות וסתרת אותו בצדק, או שלא ואז הסתירה עצמה היא שטות). להגיד ההיפך זה שטות.

ב. אתה כותב משפט פרובוקטיבי ואז כותב שאתה לא מתכוון לפתוח דיון - לא חוקי בעליל! או שתסביר את עצמך (=תביא דוגמאות), או שתחזור בך.

התפוגגות נעימה! 

א. לא נכון. ייתכן ופשוט צריך לסייג את האמירה הראשונה, ובכל זאת מבלי לגרוע באיתנותה כאמירה עקרונית ("שיטת הבחינות" של הרב מרדכי ברויאר). 

ב. הנה פתחתי (האם אתה חושב שהאמירה הקודמת שלי היתה בגלל זה שטויות?). 

א. כן נכון. דיברנו על סתירה ועכשיו אתה מדבר על הסתייגות, שני דברים שונים בתכלית. מי שסתר את עצמו דיבר שטות, לפחות בפעם אחת מהשתיים. מי שסייג את עצמו - לא, לפחות חלקית (ובלי לפתוח דיון - אני רואה שההגדרה שלך ל'סתירה' קצת בעייתית, גם בשרשור המקביל קראת לשאלה השוואתית בעלת הסבר 'סתירה' - סתירה היא ביטול הדבר הנסתר, כך שאין קיום לאחד הצדדים).

ב. אכן פתחת כמו שכתבתי. זה הופך את דבריך ללא חוקיים, לא לשטויות (דבר שנכון בפני עצמו ).

אפילו קשורה לדיון המקביל ההוא: "אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש" מחד, לעומת "ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' א-להיך בו" (בבקשה אל תתחיל אפילו עם מדרש חז"ל, ברור שמדובר שם על הפסח, שנזכר לפני כן במפורש בפסוק). 

זו סתירה. חזיתית. גם על פי ההגדרה שלך. האם לפי טענתך התורה כותבת שטויות? 

לכן הרבה יותר מסתבר, שיש משמעות לצלייה דווקא מחד, ומשמעות לבישול דווקא מאידך; ואת שתיהן היה חשוב להבהיר (מבלי להיכנס כעת לשאלה מהי אותה משמעות). אחר כך תבוא ותדרוש הלכה למעשה איך שבא לך (או לא איך שבא לך), אבל בפועל זה יהיה תוצאה של סיוג שנוצרה מאמירות טוטליות שסותרות זו את זו. 

עריכה: אגב, זו הסתירה הקלאסית ביותר בספר (מופיעה בכל ספר מבוא לחקר המקרא). סורי על חוסר היצירתיות. 

קודם כל - ההסבר הפשוט הוא שמשמעות המילה 'בישול' הוא הבאה למצב הראוי לאכילה, לצורך העניין היא מופיע במקרא גם בהקשר של פירות וע"י השמש.

ולגבי הפסוקים עצמם - האיסור הוא לבשל במים, עצם העניין שמודגשת המילה 'מים' מראה שיש בישול אחר שהוא מותר, ולפי הפסוק השני אף מחויב. נכון שהמשמעות הרגילה והשגרתית של בישול הוא במים, אבל כנראה שהפסוק רצה לבאר שהצלייה צריכה להיות ברמה של בישול (ראויה לאכילה), אולי בשל הזריזות המיוחדת שיש בקרבן פסח, וכדי למנוע בלבול הדגישה בפסוק ההזהרה "מבושל במים".

את הפסקה שלפני העריכה לא הבנתי.

ביחס לעריכה: רק מראה לך שצריך לפקפק גם במפקפקים, הכל צריך לבחון.

נ"ב - להמשך הדיון עדיף שנעבור לש"א.

אז יש גם צלי שאיננו באש, כי מודגש בפסוק 'צלי אש' (רמז: אין. יש 6 הופעות של השורש צל"ה במקרא, וכולן באש). 

בכל ההופעות של בישול בידי אדם, מלבד במקום הזה (ומבדברי הימים בהתייחס לפסח, ואכמ"ל) אין שום מקום במקרא שבו בישול בידי אדם הוא על ידי אש. אז נכון שיש הוראה של 'ראוי לאכילה' בפירות, ובכל זאת דווקא ביחס לפסח (שדרושה בשבילו "זריזות מיוחדת" כדבריך) שהתורה תשתמש בפועל הזה במשמעות הזאת - זה תמוה. אפשר ליישב, אבל זה לא הופך את זה לפשט. צר לי מאד. 

יש צלי גחלים, שהוא לא יהיה כשר לקרבן פסח ע"פ הפסוק הנ"ל. אני לא מכיר מופע ברור כזה במקרא אבל זה קיים במציאות והפסוק שלל אותו

(יש במקרא אפיית לחם בגחלים "חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל" אבל זה לא שייך כי לחם נאפה ובשר נצלה, באותו פסוק גם משמע לשון צלייה על גחלים אבל זה נתון גם לפירוש אחר).

כתבתי שהמשמעות הפשוטה של בישול היא במים בתור שם משותף ולכן בד"כ זה לא מפורש, אבל 'בישול' במשמעותו המילולית הוא הכנה לאכילה כנ"ל. כשיש סיבה להבין את המילה במשמעות המקורית אז בהחלט סביר לפרש כך גם אם זו לא המשמעות הרגילה והרווחת. כאן יש שתי סיבות - הדגשה מיותרת כביכול של המילה 'מים', ומניעת סתירה ברורה בין הפסוקים. בעיניי זה בהחלט נכנס בגדר פשט הפסוק.

@עוד סתם אחד

סליחה על התיוג, אני ממש משתוקק לשמוע את דעתך ונראה ששכחת מזה.

(אם זה בגלל שאתה לא מעוניין לענות רק תגיד ואני אתאכזב לי בשקט ואשתוק).

שגם מדיבור שטויות יכולים לצאת דברים רציניים 

נ"ב

את בירושלים? כי אני מריח סינדרום 

כתבתי שאת צודקת, אם את אומרת שדיברת שטויות ("האמירות חסרות התוחלת שלי") - אני לא יכול לסתור את עצמי ולהתווכח...

מש"ל

נ"ב

סינדרום ירושלים.

ולכן זו בדיחה 

נ"ב

אז תאירי את עיניי (אם זה קשור לכפר שאול אז לא היה לי סיכוי, לצערי אני לא כ"כ מכיר את ירושלים )

וכמובן אמרה לי לא לספר.

והיא סיפרה את זה רק לי.

ולאבא שלי

ולאחי

ולדודה שלי

ולעוד דודה

אבל אל תספר! זה סוד!

אחיין?

ומובחל מתמיד 

לשמחתי אני.

אחרי שינה של שעתיים אתמול בלילה.

אמרתי היום נישן מוקדם ורק עכשיו באמצע לנקות את החדר לפסח... 

שזה אומר כל החדר הפוך ! (: 

אני בעד לפתוח תנועה חברתית שמתנגדת לאכילת בצק שהחמיץ

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז