מסתבר שמרתון סרטים זה לא דבר שמוסיף לשעות השינה...

אני דווקא די בטוח שלישון מוקדם זה לחזקים,

בתנאי שגם קמים בגלל זה מוקדם כמובן...

(אגב, אם את כבר צופה לפחות זרקי לנו איזה עצם.

ושאלה על התיוג:

"אחרון אחרון חביב", או "כל מי שחביב קודם את חבירו"? )

שנא' "והמם מהומה גדולה"

שנא'  "להמה-המה נשיהם"

[ויש פירושים עמוקים מאד להמהום הנ"ל אבל הוא שייך לפורום אחר ואכמ"ל]

את פרהיסטוריונית, לא עלינו?!

|בדיחות של ארכאולוגים. פויה|

עוד לא ראיתי אדם אחד עם שלד מעל למיטה שלא היו לו חלומות נעימים ורגועים. 

בעצם הופך את הכותרת 'נכון' ללא נכונה (כי הסגולה היא לחלומות נעימים ורגועים, ולא לכך שלא יהיו חלומות לא נעימים ולא רגועים). 

ממילא אין לי אלא להסיק שאת מורכבת משני מקורות שונים. 

או שתתפוגגי בעננת הגיון...

כיוון שאם את מנסה לאשרר את דבריי, אז לכאורה גם את ה'נכון' שבכותרת של דבריי היית אמורה לאשרר, ואז ממילא נוצרת סתירה. 

כך שאחת מהשתיים - או שאת מורכבת משני מקורות שונים; או שאת חושבת שאני מורכב משני מקורות שונים (או שהכותרת היא תוספת עריכה, ולכן לא צריך להתייחס אליה ברצינות). 

או שפשוט תקבלי את דין התנועה ותתפוגגי בעננת היגיון.

כיוון שלא באמת מדובר ב'אותו קו היגיון'. קו ההיגיון שהנחה אותי היה הדרך להוכיח את דבריו הנכוחים של ימ"ל (ומעצם הגדרתם כנכוחים זה אומר שצריכה להיות דרך להוכיח אותם!). ואילו 'קו ההיגיון' שהנחה אותך היה 'איך אפשר להסיק כל דבר שרוצים מקבוצה ריקה'. 

ויכלת להבין את זה בכוחות עצמך! 

נ.ב. 

מה ביחס למקור? לא מכיר הגדרה כזאת. אולי כשעוסקים במקור ותוספת עליו, מה שניתן לקרוא לו 'בסיס' - אבל אם מראש מגדירים כמה 'בסיסים', אז בהחלט יכולים להיות גם כמה מקורות (כמו שלנהר יכולים להיות כמה מקורות. "מקורות הירקון", למשל). 

הערפל מחכה לך... 

כבר מצאנו תקדים בהחלטת המכריע כאן, הפסיקה תקיפה ועומדת גם בנידון דידן.

נ"ב

גם בעניין הגדרת ה'מקור' מצאנו פשרה: ברור לכל שמקור הוא אכן איבר אחד, עם זאת ניתן לראות כי הוא מחולק לשני חלקים - אחד מחובר ללסת התחתונה ואחד לעליונה.

מש"ל.

אכן כך!

אני מודע והתייחסתי לשאלה שלך בסעיף השלישי בפסיקה הנ"ל. ואידך וכו'.

דבריי נאמרו בבדיחות כמובן,

אבל אם את מתעקשת אז אחרוג ממנהגי ואתייחס ברצינות.

שניכם צודקים:

להגיד "נכון וגם.." לא שולל את הנכונות אלא מוסיף עליה (נהוג להצרין זאת ב-^ = א^ב) וכאן טעה ידידנו כשהבין שהסברת את המשפט ולא הוספת עליו.

אבל התוספת היא ממקור אחר שלא תלוי באמרה הראשונה ולכן דברייך מורכבים משני מקורות שונים.

מש"ל.

תודה על מה?

לסתור את עצמך זה לא בהכרח להגיד שטויות (התורה סותרת את עצמה על ימין ועל שמאל... ולא, אני לא הולך לפתוח את הדיון הזה כאן...)!

נניח - דאגלאס אדאמס כתב שטויות בלי הפסקה מבלי לסתור את עצמו, וגם סתר את עצמו בלי הפסקה מבלי להגיד שטויות! 

כל מה שציינתי הוא שסתרת את עצמך, ולכן עלייך להתפוגג בעננת הגיון (למעשה את התוצאה את הוספת; אז שאי בתוצאות...)

א. לסתור את עצמך זה כן בהכרח להגיד שטויות (או שהדבר הראשון שאמרת שטות וסתרת אותו בצדק, או שלא ואז הסתירה עצמה היא שטות). להגיד ההיפך זה שטות.

ב. אתה כותב משפט פרובוקטיבי ואז כותב שאתה לא מתכוון לפתוח דיון - לא חוקי בעליל! או שתסביר את עצמך (=תביא דוגמאות), או שתחזור בך.

התפוגגות נעימה! 

א. לא נכון. ייתכן ופשוט צריך לסייג את האמירה הראשונה, ובכל זאת מבלי לגרוע באיתנותה כאמירה עקרונית ("שיטת הבחינות" של הרב מרדכי ברויאר). 

ב. הנה פתחתי (האם אתה חושב שהאמירה הקודמת שלי היתה בגלל זה שטויות?). 

א. כן נכון. דיברנו על סתירה ועכשיו אתה מדבר על הסתייגות, שני דברים שונים בתכלית. מי שסתר את עצמו דיבר שטות, לפחות בפעם אחת מהשתיים. מי שסייג את עצמו - לא, לפחות חלקית (ובלי לפתוח דיון - אני רואה שההגדרה שלך ל'סתירה' קצת בעייתית, גם בשרשור המקביל קראת לשאלה השוואתית בעלת הסבר 'סתירה' - סתירה היא ביטול הדבר הנסתר, כך שאין קיום לאחד הצדדים).

ב. אכן פתחת כמו שכתבתי. זה הופך את דבריך ללא חוקיים, לא לשטויות (דבר שנכון בפני עצמו ).

אפילו קשורה לדיון המקביל ההוא: "אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש" מחד, לעומת "ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' א-להיך בו" (בבקשה אל תתחיל אפילו עם מדרש חז"ל, ברור שמדובר שם על הפסח, שנזכר לפני כן במפורש בפסוק). 

זו סתירה. חזיתית. גם על פי ההגדרה שלך. האם לפי טענתך התורה כותבת שטויות? 

לכן הרבה יותר מסתבר, שיש משמעות לצלייה דווקא מחד, ומשמעות לבישול דווקא מאידך; ואת שתיהן היה חשוב להבהיר (מבלי להיכנס כעת לשאלה מהי אותה משמעות). אחר כך תבוא ותדרוש הלכה למעשה איך שבא לך (או לא איך שבא לך), אבל בפועל זה יהיה תוצאה של סיוג שנוצרה מאמירות טוטליות שסותרות זו את זו. 

עריכה: אגב, זו הסתירה הקלאסית ביותר בספר (מופיעה בכל ספר מבוא לחקר המקרא). סורי על חוסר היצירתיות. 

קודם כל - ההסבר הפשוט הוא שמשמעות המילה 'בישול' הוא הבאה למצב הראוי לאכילה, לצורך העניין היא מופיע במקרא גם בהקשר של פירות וע"י השמש.

ולגבי הפסוקים עצמם - האיסור הוא לבשל במים, עצם העניין שמודגשת המילה 'מים' מראה שיש בישול אחר שהוא מותר, ולפי הפסוק השני אף מחויב. נכון שהמשמעות הרגילה והשגרתית של בישול הוא במים, אבל כנראה שהפסוק רצה לבאר שהצלייה צריכה להיות ברמה של בישול (ראויה לאכילה), אולי בשל הזריזות המיוחדת שיש בקרבן פסח, וכדי למנוע בלבול הדגישה בפסוק ההזהרה "מבושל במים".

את הפסקה שלפני העריכה לא הבנתי.

ביחס לעריכה: רק מראה לך שצריך לפקפק גם במפקפקים, הכל צריך לבחון.

נ"ב - להמשך הדיון עדיף שנעבור לש"א.

אז יש גם צלי שאיננו באש, כי מודגש בפסוק 'צלי אש' (רמז: אין. יש 6 הופעות של השורש צל"ה במקרא, וכולן באש). 

בכל ההופעות של בישול בידי אדם, מלבד במקום הזה (ומבדברי הימים בהתייחס לפסח, ואכמ"ל) אין שום מקום במקרא שבו בישול בידי אדם הוא על ידי אש. אז נכון שיש הוראה של 'ראוי לאכילה' בפירות, ובכל זאת דווקא ביחס לפסח (שדרושה בשבילו "זריזות מיוחדת" כדבריך) שהתורה תשתמש בפועל הזה במשמעות הזאת - זה תמוה. אפשר ליישב, אבל זה לא הופך את זה לפשט. צר לי מאד. 

יש צלי גחלים, שהוא לא יהיה כשר לקרבן פסח ע"פ הפסוק הנ"ל. אני לא מכיר מופע ברור כזה במקרא אבל זה קיים במציאות והפסוק שלל אותו

(יש במקרא אפיית לחם בגחלים "חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל" אבל זה לא שייך כי לחם נאפה ובשר נצלה, באותו פסוק גם משמע לשון צלייה על גחלים אבל זה נתון גם לפירוש אחר).

כתבתי שהמשמעות הפשוטה של בישול היא במים בתור שם משותף ולכן בד"כ זה לא מפורש, אבל 'בישול' במשמעותו המילולית הוא הכנה לאכילה כנ"ל. כשיש סיבה להבין את המילה במשמעות המקורית אז בהחלט סביר לפרש כך גם אם זו לא המשמעות הרגילה והרווחת. כאן יש שתי סיבות - הדגשה מיותרת כביכול של המילה 'מים', ומניעת סתירה ברורה בין הפסוקים. בעיניי זה בהחלט נכנס בגדר פשט הפסוק.

@עוד סתם אחד

סליחה על התיוג, אני ממש משתוקק לשמוע את דעתך ונראה ששכחת מזה.

(אם זה בגלל שאתה לא מעוניין לענות רק תגיד ואני אתאכזב לי בשקט ואשתוק).

שגם מדיבור שטויות יכולים לצאת דברים רציניים 

נ"ב

את בירושלים? כי אני מריח סינדרום 

כתבתי שאת צודקת, אם את אומרת שדיברת שטויות ("האמירות חסרות התוחלת שלי") - אני לא יכול לסתור את עצמי ולהתווכח...

מש"ל

נ"ב

סינדרום ירושלים.

ולכן זו בדיחה 

נ"ב

אז תאירי את עיניי (אם זה קשור לכפר שאול אז לא היה לי סיכוי, לצערי אני לא כ"כ מכיר את ירושלים )

וכמובן אמרה לי לא לספר.

והיא סיפרה את זה רק לי.

ולאבא שלי

ולאחי

ולדודה שלי

ולעוד דודה

אבל אל תספר! זה סוד!

אחיין?

ומובחל מתמיד 

לשמחתי אני.

אחרי שינה של שעתיים אתמול בלילה.

אמרתי היום נישן מוקדם ורק עכשיו באמצע לנקות את החדר לפסח... 

שזה אומר כל החדר הפוך ! (: 

אני בעד לפתוח תנועה חברתית שמתנגדת לאכילת בצק שהחמיץ

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".
 

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו