יש מי שיענה לשאלות?

אני לא חושבת שמבחינה הלכתית יש מקום לתחקיר כזה. 

לא צפיתי בתוכנית ואין לי מושג איזה עדויות הובאו.

בדבר אחד אין לי ספק - התחקיר מגמתי.

אני חושב שגם לנפטר יש זכות ששמו לא יוכפש שלא בצדק.

אני חושב שלגישה הזו יש ביסוס חזק ביהדות.

יש בעיה טכנית, שאי אפשר לתת זכות תגובה בספרי היסטוריה, וצריך לדון איך מתמודדים איתה.

מה כן-

א. לא בסדר לכתוב ספרי הסטוריה לא הוגנים.

ב. העדר זכות התגובה, היא בעיה שמקשה על כתיבת ספרי הסטוריה הוגנים, אבל זה לא אומר שהיא מונעת אותם לחלוטין.

ג. אפשר שיש דברים שלא צריכים להכתב בספרי היסטוריה, ואפשר שטענות אישיות נגד בן אדם, מהסוג שלא יוכל להתברר אחרי מותו, יכללו בדברים שלא צריכים להכתב.

אני מכיר מקור כמעט הפוך 

הבנים מחויבים בזה מדין כיבוד אב אבל זה נשמע שרק הם

"תקנת קדמונינו וחרם, שלא להוציא שם רע על המתים:"

זכור לי שיש דיון האם יש איסור לשון הרע על מתים מהתורה, והקדמונים הוסיפו על זה חרם, הוא שהאיסור הוא רק מהחרם.

עוד משהו שנראה לי קשור - המושג של "יקרא דשכבי".

(אני רוצה לראות עם זה כולל לשון הרע או רק הוצאת שם רע - כלומר שמחרימים על זה)

א.אם לא היה אומץ לחשוף באיזשהו אופן לפני מותו - אין זכות אחרי(ולא משנה ימני או שמאלני)

ב.למי משעודד גיוס בנות לצה"ל - לא יכול לומר משהו נגד זה..

לעומת זאת על אונס אני אצעק ואצעק. גם אם הבן אדם נפטר -ודרך אגב גם אם הקרבן נפטרה . בושה וחרפה וצריך לצעוק את זה . 

ב. אתה אומר שמגיע לבנות אונס אם הן מתגייסות לצה"ל??? 

למקום של גברים בני 18 שלא קיבלו חינוך לצניעות מימיהם . 

זה בסגנון אנסו אותך כי לבשת מיני . אם כך אמור : רצחו אותך כי גרת ביהודה ושומרון . אין הבדל , תאמיני לי. את בעצם מצדיקה את הרוצח. 

בס"ד

השאלה העיקרית כמובן היא הזמן.

15 שנה עברו מאז גנדי נרצח, וכל המשודר בכתבה קרה שנים לפני הירצחו, עוד כשהוא היה בצבא או בשנים הראשונות לשחרור. מאז גנדי המשיך להתקדם ללא הפרעה והגיע לפוליטיקה מבלי שמשהי התלוננה עליו. לגבי פרשיות של עיסוק בנשים לא נפתחה על זה בכלל חקירה, אף אחת לא התלוננה על זה (לבית משפט) בחייו. גם המערכת הצבאית לא טרחה לבדוק את התלונות. 

אחת השאלות המתבקשות הן למה הן נזכרו רק עכשיו להתלונן? איפה הם היו עד היום?

שאלה שנייה היא אכן הגיעו עשרות בודדות של תלונות למערכת הצבאית, איזו סיבה הגיוניות יש שתלונה אחר תלונה לא קיבלה יחס ונדחתה? למה לא נפתחה עליו בכלל חקירה?

אבל לפני כל הקטע עם הנשים ניסו בתחקיר לבנות פרופיל של אדם אלים. הצורה שהם עשו את זה מעוררת קצת חשד בנוגע לאירועי השבוע האחרון. החייל היורה במחבל ואלוף המרכז שהורג מחבלים עם ידיים למעלה. בגלל זה הוא אלים. בגלל שהוא הורה להרוג מחבלים שבאו לעשות פיגוע גדול נגד ישראל.  אני ממש לא אתפלא אפ יש קשר בין הדברים שהם הנחו את בניית הכתבה.

אגב, כדאי לשים לב שהרבה מהכתבה בנויה על אנשים מושחתים בעצמם. איסר הראל, אותו האיש שהפקיר את פולאר והביא למאסרו. אהוד אולמרט שכיום יושב בכלא. וטוביה, עבריין שפתאום מתנצל עברו אבל מלכלך על גנדי. דבר נוסף שמעניין להסתכל עליו הוא הקשר לידיעות אחרונות וכן למירב מיכאלי. מעניין שהם נפגעו מגנדי גם כ"פושע", גם כ"אנס" וגם כ"אלים".

אבל בשורה התחתונה זה מגעיל לשחרר תחקיר הזה על אדם שנרצח. אדם שלא יכול להכחיש את זה ולא יכול להתמודד עם הטענות. זה לשמוע רק צד אחד מבלי לשמוע את הצד השני שהיה נקי כל ימי חייו ללא האשמה אחת (גם החקירה שלו על שיתוף פעולה עם הרוצחים נגמרה ללא הגשת כתב אישום). זה פשוט מגעיל.

בספו של דבר גנדי היה אדם שאוהב את הארץ, תרם רבות לעם ישראל ונפל כחלק במלחמה של הטרור בנו.

לסיום, דיון מעניין בנושא מתוכנית הפטריוטים בערוץ 20:

לא סתם אמרו שגיוס בנות זה גילוי עריות.

זו היתה הנורמה בצבא..

שכל מתגייסת היא כלי משחק בידי הדרגות היותר גבוהות לכל דבר וענין

בס"ד

אלא הפוך, שגנדי היה חריג מהשאר.

זה בניגוד למה שאתה אומר.

זה דבר ידוע שבאותם שנים  הפריצות שהיתה בצבא ובקיבוצים היתה נוראית 

עיין ערך משה דיין ועוד אחרים.

(זה הוזכר אפילו בשירים של התקופות האלה ברמז, למשל בשיר למשל על יצחק שדה: " אהב אישה ועוד אישה ועוד אישה"... והוא היה לאגדה).

בס"ד

אבל בכל זאת הם נופפו בכך שאצלו זה היה ייחודי.

זה בדיוק מה שמחשיד על כל הסיפור של התחקי הזה...

אם מדברים על פסילת מורשת בגלל מעשיו של האדם למה לא יוצאים בהתקפה חזרה שמורשת רבין היא דם על הידים ויש אלפי עדים חיים לזה..

בס"ד

אבל אני מדבר על הצד שעוד לפני ההגעה למסקנות אלא על הדרך...

הנצחת גנדי הייתה אנטי-תזה להנצחת רבין  ונועדה "להוציא עין" לשמאל. אלמלא האלהת הנרצח אני לא חושב שהרעיון הזה היה בא לעולם.

נשמע סביר שהוא התנהג בצורה שהתאימה לסטנדרט של מה שהיה אז בצבא. לא דבר שהייתי שמח על קיומו אבל במנותק מההקשר זה ממש התעללות בגופה.

בזה.

וד"ל.

קשה לשפוט את המציאות הזו בעינים של היום

חוצמזה שמפריע להם שהוא תלה גופת מחבל על מסוק והתסובב מעל כמה כפרים

או חיסל מחבלים וסיעניים שלהם בלי להניד עפעף.

זה גם חלק מהתחקיר.

ובכל מקרה בשונה מהרבה יוצאי צבא של אז אין ספק שע"פ התנהגותו גנדי חזר בתשובה בזקנותו על שטויות צעירותו

אז כל חיילת יכולה להפוך את הדבר הלגיטימי שהיה מקובל זמנו בצבא במיוחד בדרגים הגבוהים לדבר מכוער.

ואין לדבר סוף

וזה הופך את הטענות לא רלונטיות..

אי אפשר לאשר אי אפשר להכחיש

אחת הטענות היו שלפחות תזדהה..

לפי הטענות היה מאוד מקושר וחזק בחוגים רבים ושונים.

ובוא נזכור שזה לא כזה בנאלי וקל מבחינה רגשית להחשף,

ולא לשווא היהדות מקבילה בין שפכ"ד לג"ע -

כי יש בג"ע נזק חמור לנפש, שהנפש חותרת לא להציף.

איש לא היה שש לחוות את חווית "הרצחו" מחדש.

באופן תיאורטי

מישהי מספרת סיפור שאי אפשר לאשר או להכחיש.

[אלא אם כן היא שיקרה בטיפשות, והשתמשה בפרטי רקע לא נכונים בעליל].

לא תמצא מישהו שיעיד שהנאשם היה במקום אחר באותו זמן, ולא ימצא גם מי שיעיד שהסיפור קרה.

הנאשם הלך לעולמו, ולא מסכן אף אחד, וגם לא יכול להתגונן.

אתה תפרסם סיפור כזה, ותגרום נזק חמור לשמו של אדם שיש סיכוי של 50%, או 70%, או אפילו רק 20% שהוא חף מפשע?

אין ספק שאתה צודק

מצד שני,
מדיניות של השתקה מוחלטת כלפי תלונות זה לא משהו
שאנחנו מעוניינים בו


מה שמעסיקה אותי היא השאלה האם לנו יש עניין כלשהוא
בבירור האמת הזו. כלומר, אילו יכולנו - האם היינו עוסקים בכך
או פוטרים כלאחר יד את הטענות.

מבעד לשאלה הזו, מורכב לי מדי לנסות לענות על השאלות

ההיפותטיות הללו, כי כל תשובה פשוטה מייצרת מציאות גרועה.

ב. אני מקווה שאתה צודק.

לא סתם הואשמו הגורמים הדוחפים לזה בגילוי עריות..

זה היה המצב דאז שלכן החרדים למשל ברחו מהצבא, בגלל ההתנהלות דאז

ידוע שבאותה תקופה הפריצות היתה בצבא דבר שבשגרה.

יתכן והיו מקרים חריגים.

תלונות על מקרים חריגים שכאלו אפשר לשפוט במעמד 2 צדדים בלי קשר למרחק השנים.שחלפו מאז המקרה.

במעמד צד אחד אפשר לקחת מקרה שהיה או שלא היה ולהציג אותו באור שונה ומכפיש בלי תגובת הצד השני..

וזה בדיוק מה שקרה כאן

אבל לקחת דבר שכל אחד עשה זמנו בצבא ולהפיל את זה על ימני אחד..

לא כדאי לעודד הלקאה עצמית.

פשוט לזרוק להם את האמת בפרצוף - שכולם צבועים..

כי גם אני חושבת שכלי התקשורת שמאלניים ומגמתיים . אבל ראיתי את חמש הדקות של העדות על האונס. הלואי שזה שקר , אבל זה לא נראה ככה . ועכשיו אני אזרוק פצצה. גנדי קרוב משפחה רחוק שלי. כל שאר העדויות מיותרות מבחינתי ולא מעידות על כלום . על אונס אני לא אשתוק וצריך להוקיע את זה נגד השמש , וזו דעתי. וזה בעייתי שאנשים עדיין רוצים לטאטא מתחת לשטיח. אם זו היתה בת , או אחות שלהם??? . 

וכן נשים לא מדברות על זה הרבה פעמים. זה לא פשוט. 

זה הכול חלק מדרבי בין הפועל שמאל לבית"ר ימין.

כל תחקיר הוא גול במשחק הזה.

מצד שני, גם כך כל מי שרואה בדמות היסטורית כסמל וכאב רעיוני

לא באמת פועל כמותו בכל דבר ועניין. יוכיחו כצנלסון, בן גוריון, רבין ואחרים.

כך שזה גם לא נורא מדי שמיתוס כזה מנופץ.

אם אדם הופך לסמל בעיני רבים, ויש באישיותו גוונים בעייתיים,

אז הדבר צריך לבוא לידי בירור (אמיתי).

לפעמים צריך לבחור בין אור השמש לחשכת הארכיון.

אם בחרת לקדם את זכרו של סבך, 

אתה מסתכן בספיגת הרעל מצד מתנגדיו או אלו שסבלו ממנו.

אי אפשר להיות דמות ציבורית ורק להרויח מזה,

זה טבעו של עולם.

לפני האיש ציבור

והבחירות האחרונות יוכיחו

גם סקרי דעת קהל מוכיחים שדעות ימניות שלא מיוצגות בתקשורת

ונקודות מבט ימניות כלפי אישי ציבור מהשמאל שנפטרו נוכחות היטב

בשיח הציבורי מבלי שהתקשורת תקדם אותן

בס"ד

לפחות על רבין ושרון (על משה דיין אני לא יודע מה הסיפורים) הדברים האלו צצו בחייהם, זה לא משהו שפורסם 15 שנה אחרי מותם. וזה ההבדל. אריאל שרון הספיק לומר את דברו בכל החקירות נגדו, ואם לא הוא, אז בנו עומרי שישב על כך בכלא והדברים אכן היו נכונים. גם על רבין כולם ידעו עוד בחייו על פשעיו. אצל גנדי זה אחרת. זה פורסם אחרי מותו, בזמן שבחייו הוא היה נקי.

כבר ב-1991 הנושא עלה בפומבי

בבקשה לאסור את פרסום התחקיר נטען שב-1991 פורסמה כתבה בה עלו חשדות דומים לאלו שעלו בתחקיר. איני יודע מעבר לכך, וגם לא ראיתי את התחקיר (וגם איני מעוניין).

בחייו או אחרי מותו, אם מישהו הוא דמות בעייתית אז צריך לשאול את עצמנו

האם זה סמל שאנחנו רוצים לחנך דורות על ברכיו.

אם יודעים שיש סביבו דיבורים (וכמובן שהיו, בתחקיר הוצגו כתבות מהעיתונות דאז)

מנציחי זכרו יכולים לשקול את האפשרות לוותר על ההנצחה או לצמצם אותה.

אם בחרו לדבוק בהנצחה, יישר כח, אבל יש לכך מחיר.

וכל אדם ציבורי יש לו כמה וכמה צדדים

נקודת ארץ ישראל השלימה אצלו הוא דבר ראוי להערכה ולהנצחה

אין ספק שלכל פוליטקאי יש נקודות שחרות

 ולכל איד ציבור יש תקופות בעיתיות.

אם זה תקף לכל אחד אז הפוליטקאים הם האנשים האחרונים שאפשר ללמוד מהם משהו..

שום דמות כזו לא ראויה לחיקוי.

וכאן נשאלת השאלה, האם יאמרו בקול גדול וברור להוציא את מורשת רבין המטונפת בדם אלפי יהודים?

או בכלל כל מוסד הנצחת איש מסוים?

והמקסימום שיקחו זו דוגמת מעשים מסוימים וחיוביים  של אדם זה או אחר ויתנו דגדש על המעשה ולא על האישיות

אם כך יעשה - זה יהיה דבר חיובי ביותר.

והשאלה החשובה, האם ברגע שהתקשורת מנסה לעשות את זה בצורה חד צדדית כלפי הימין צריך לתת לה להכנס עוד פעם במחנה הימין כולו? או לתת מלחמה חזרה גם במחיר זה או אחר?

עלו רק בגלל שהוא היה איש ימין.

תאמין שעל כל  אחד שבפוליטיקה יש לתקשורת קופה של שרצים מוכנה לפתיחה ברגע שצריך..

האשמות יכולות להיות לא נכונות,

אבל גם יכולות להיות נכונות.

לא על כל איש ימין שנפטר התבצע תחקיר דומה.

או שהתכוונת שעדיין לא נחשף...

מצד גורמים בתוך מחנה הימין הפוליטי

קרא ערכים בויקיפדיה על כל מנהיגי הימין הפוליטי בתולדות המדינה

ותגיד לי אם יש כל כך הרבה תקדימים לאישומים כלפיו ולעיסוק דווקא בו.

יתכן שהוא טהור לחלוטין, אני רק חושב שאנחנו לא פטורים מהבירור,

ככל שזה ביכולתנו (אם בכלל)

אני רוצה להתווכח עם הטענה שהדיון בכלל לא רלוונטי היום

לבטל את כל המיזם בגלל זה, זה ויתור שיביא לעוד שרשרת ויתורים 

המצב הכי גרוע הוא שחלק מהאישומים נכונים והאדם הזה מונצח

כיהודים במדינה עם שלטון יהודי.

שיש כאן אדם שעשה מעשים גרועים - וחזר בתשובה, וידוע שעל פי התורה לא מזכירים מעשיו הראשונים.

מול בן גוריון שעבר ג' העבירות החמורות - ואותו את זכרו והנצחתו צריך להוקיע..

או כישראלים שאז מסתכלים אחרת.

כרגע אנחנו בשלב מתקדם שמצליחים להכניס את דרך החשיבה של התורה לתוך חיי היום יום הישראלים.

וגם בסיפור הזה צריך להתייחס בתהאם על מנת להטמיע את אוה דרך חשיבה.

ומכיון שאותו אחד עשה תשובה (כמו בגין למשל)

בשונה מאחרים שלא התחרטו על מעשיהם(אריק שרון למשל)

אפשר להעביר את זה ולזכור שאם הנושא יצוף להסביר שיש דרך לא טובה וצריך להתרחק ממנה גם אם נכשלים יש חזרה בתשובה, ואפשר למשל לקחת את גנדי כדוגמא

כך שמצליחים לתפו את שני הקצוות, גם להוקיע את מעשיו הלא טובים וגם להנציח את מעשיו הטובים

אני מסכים שצריך להוקיע את מעשיו הלא טובים.

הבעיה שמנסים להשתיק את הדיון לחלוטין

זה בצורה הכי הפוכה ממה שמתואר בתחקיר.

ניסין ההשתקה הגיע בגלל הצורה שהציפו אותו

תיאורטית  - גם הוא יצר קשר וביקש מהם סליחה - הם יכולים לשקר ולמר שלא ואף אחד לא יסתור את דבריהם..

לעומת מעשיו שהראו בפועל דרך אחרת מהדרך המתוארת בתחקיר

לבטא את הזוית שלהם בעניין לפי ההיכרות איתו

יתכן שיש להם מה להוסיף בעניין

השאלה מתי ותוך כמה זמן צריך להניח למת שעשה דברים (חמורים ככל שיהיו) ולהמשיך הלאה?

וזה נכון בלי קשר לזמן שחלף

ניתן לוותר על הפיכתו למופת והנצחתו,

אם רוצים להניח לו ולחסוך את הדיון עליו

ואין שום דרך להוכיח את זה..

כל שקילה מחדש מזיקה לכל מחנה הימין כיום.

אם זה לא היה פוגע אולי היה מקום לשקול - ברגע שיש חשד וודאי

במלחמת חפירות כללית מול מחנה השמאל,

במקום להתמקד בערכיו ולפעול בהתאם למען הכלל.

את זה אנחנו רואים גם כשבאים לגייס תומכים למאבקים שונים.

אנשי ציבור מראש מעדיפים לעשות שיקולים של מחנה ולהתנער

ממאבקים "שוליים וקיצוניים" במקום להתלכלך.

השמאל והערבים יודעים לתקוף חזרה במקום להבהל ולהתנער מפחד ש...

שכולו דמיון - אין בו את האחווה של המחנה והוא כבר לא בדיוק ימין

שכל השפויים מבינים שהפתרון נמצא מחוץ לפוליטיקה ומשפיעים בצורה תורנית על עם ישראל

מה גורם לך לפסול דמות, או להוציא אותה מאלה שראויים לכבוד.

מה יהיה יחסך למישהו שחייו מלאי מסירות נפש למען עם ישראל -

אבל

ניצל תפקיד שלטוני לטובות הנאה לא חוקיות?

או נטל חלק בסזון?

או פינה את ימית?

או חי באופן אישי חיי הוללות?

או היה מעורב בצעירותו ברצח פוליטי?

תמצית מה שמטריד אותי פה זה הנטיה למנוע את הדיונים הללו

מחשש להיות חשופים ופגיעים להאשמות ממחנה השמאל

האם חזרה בתשובה לאחר מעשים שכאלו תופסת?

כיהודים, וכפוליטקאים ישראלים.

כיהודים אין ספק שכן

כפוליטקאים ישראלים הדיון הוא אם לחיות כיהודים או לא

זה לא משנה ימין או שמאל - כל סיפור שנפתח אחרי פטירתו של האדם לא ראוי לעלות לדיון.

אם זה נפתח לפני פטירתו הסיפור אחר לגמרי

לא על המעשים השלילים - ולאו דווקא על המעשים המתוארים בתחקיר

האם תציב את תמונתו על קיר בית הספר?

כל זמן ששמות אנשים שעשו מעשים הרבה יותר גרועים מונצחים אני לא רואה בעיה בזה.

בעיקר שאם הוא יונצח  זה יהיה כאיש ימין שנרצח על קידוש השם ולא כאיש מושחת

כשאתה מנציח דמות של חברם של עבריינים ורומס נשים,

אתה בעצם אומר - העיקר גבורה וארץ ישראל, השאר זה ערכים שוליים

שאפשר לדלג עליהם.

לשלבים מתקדמים עד לפני כ-10 עד 15 שנה.

ומדובר בחלק מהמקרים בפרשיות שהתרחשו בפועל

זמן רב לפני כן.

בעיני חשובה השאלה הערכית, 

האם נכונות הטענות שמופנות בתחקיר כלפי גנדי לא מטרידות

אותנו בכלל?

ואין שום דרך להוכיח...

נ.ב. הקשר עם עבריינים הוזם בזמנו

במי שהתייחס כך לנשים והיה בקשר עם עבריינים.

(אגב, אין ספק בקשר שלו עם העבריינים,

הוא צולם באירועים שלהם ושיחות טלפון איתם הוקלטו.)

הם יראו במעשים אלה כשוליים וחסרי חשיבות,

כי אם מחליקים איתו גם הם יכולים להחליק.

סמל.

באשר הוא .

מצד שני אם הוא חזר בתשובה (לפי מעשיו) האם הוא כן יכול להיות?

כדי להפוך אותו לסמל

והשאלה האם אני מעוניין שזה יהיה השימוש בכספי

או שיש לי משהו נגד זה

אם יש איפה ואיפה אני מעדיף שזה יהיה מאשר ימחק על חשבון ידים שמלוכלכות בדם יהודי.(רבין פרס וכו).

התחקיר אאלט לא הראה פעם אחת שמישהו נהרג בגללו.נכון?

במקום שהדיון יהיה איך מנציחים מישהו שבגלל מעשיו נטבחו יהודים.

הדיון נהיה איך לא להנציח איש ימין שנניח שעשה מעשים אלו או אחרים  - ששום מעשה לא הגיע לשפיכות דמים בפועל.

וזה בדיוק מה שהתחקיר  הזה רצה שיהיה

בדיוק כמו עם החייל היורה,שבמקום שהדיון יהיהי על המחבל הרוצח הוא הוסט בצורה מתוקשרת לחייל.

בדיונים שכאלו צריך לתת את הדעת מהי הכוונה הנסתרת ולדאוג לסיכולה.

ולפתוח את הדיון בצורה אוביקטיבית

אבל לו יצוייר ויש אמת בחלק מהטענות, האם אין בעיה בהצבתו כדמות מופתית?

אבל, מה הערך הגדול של 'לאוורר בשמש'?

אני מבין את זה, כצריך לטפל בבעיות, ומאיזה שהיא סיבה טיפול שקט לא מספק, ומניחים שעירובו של הציבור יועיל לטפל בבעיה [לחץ ציבורי או דרכים אחרות].

אבל כשמדובר על דברים מלפני עשרות שנים, ע"י אדם שכבר לא בחיים, איזה בעיה ה'אוורור' צריך לפתור, ואיך בדיוק הוא מסוגל לפתור אותה?

שחלק ממניעי הפרסום הוא מאחר ומדובר באישיות ציבורית שהמדינה משקיעה כספים בהנצחתו.

אם אני לא טועה אמרו את זה מפורש

עם הבדלים פעוטים:

נניח שמנהיגי ההתיישבות המהימנים היו מודים שם שמאחורי הקלעים

היה אחראי לפגיעה בהתיישבות או להפקרת מתיישבים לטרור.

(והיו טוענים שמחמת כוחו והשפעתו לא יכלו לחשוף זאת)

האם במקרה כזה היה מועלה הטיעון נגד רמיסת המת?

אנא ענו בכנות...

אסור להכפיש אחרי מותו

לפחות אם אין ראיה וודאית ב100% - שלפחות קבילה משפטית.

וזה לא קשור אם הוא מימין או משמאל.

זה ענין אנושי בסיסי שעם כל הצער והכאב יש דברים שצריך להניח ולהמשיך הלאה 

את הכתבות בעיתונים וההקלטות שמעידות על קשריו עם העבריינים

כל אלה נודעו בחייו

מישהו ניסה לשמוע את הצד שלהם בזה?

אם רק הקשרים האלו היו הבעיה  - הדיון היה אחר.

ואני בספק אם יש פוליטקאי שלא היה בקשר עם גורמים עבריניים אלו או אחרים.. וד"ל

ולתת להם את כל הכבוד -

מאשר להשתיק

ברגע שאתה רוצה לשמוע את דעתך במידה מוסימת זה לסתום את הגולל חזה על הנושא הזה

הבעיה שאנשי ימין הגיבו שהשתקה באופן כללי היא הדבר הנכון.

עם זה בדיוק אני מתווכח

אם היו פותחים את זה בצורה אוביקטיבית.

נניח שבלי קשר לחוק

היה לדון אם הוא חזר בתשובה ולא מזכירים מעשיו הראשונים או עדיים יש צורך. 

בצורה כלשהיא צריך לפתוח את זה

בהחלט יש לדון בזה, גם הדיון בכך מושתק כחלק מההשתקה

ונעשה העוול למת, על אי ההזדמנות להציע את אפשרות חפותו

(בהליכה לכיוון ההשתקה יש אמירה משתמעת שלא יצליחו

להוריד מחומרת ההאשמות ע"י דיון)

הוא מת ולכן יש עניין לא לחפור בזה יותר מידי 

נכון שיש עניין לתת לנשים כח להתלונן אבל צריך לשים לזה גבול (מי שלא התלוננה כל כך הרבה זמן - שתישאר בשקט) אפילו בתקופה שהוא נרצח לא זה לא היה ממש מחוץ לנורמה (בטח שלא כמו היום) 

היכולת שנותנים לנשים "ללכלך" על אנשים היא מוגזמת בעיני 

(יעיד עלי די"מ שמכיר אותי - שאין לי סמפטיה לפוגעים בנשים, אבל שאני חושב שמערכת האזונים במדינה כאן דפוקה לגמרי)

בס"ד

תנסה לדבר אל המצבה שלו אולי הוא יענה לך לחקירה. אבל כל עוד אין לו את היכולת להגיב אין שום רשות להכפיש את שמו ולפגוע בו. אתה לא יודע מה יש לו להגיד בתגובה ואתה לא יודע אם הוא יכול להוכיח אחרת. 

אז מה אשמות ההנות שהוא אולי פגע בהן?

שהן נזכרו להתלונן 50 שנה אחרי זה.

אםשר להתחיל מהי הסיבה שמכניסים ציציות בבית העלמין

בס"ד

אבל זה גם מאוד קל להכפיש אדם שלא יכול להגן על עצמו.

אין לך את היכולת הנפשית להתלונן? אל תחכה 15 שנה אחרי מותו בשביל לעשות את זה. למה עכשיו יש להם אומץ? כי אין מי שיפריח להן את זה. הזכות שלו להגן על שמו הטוב נשללה ממנו.

אם יש ערעור על חפותו לא צריך להשתיק אלא לברר ככל האפשר

ולו יצוייר שימצאו עדויות נאמנות שיש אמת בדברים - יש להפסיק את ההנצחה

וכבר אמרו חז"ל הרוצה לשקר ירחיק עדותו (ל50 שנה..)

רק למפעל ההנצחה

אבל עמדתי בעינה עומדת. אני מרגישה בושה וצער גדול. הלוואי וזו איזו קונספירציה , אבל העדות נשמעה מאד אמינה בעיני. 

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri

ומעוור לחלוטין מאג'נדה

כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן

מאשר שמאלן כמוך.

אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.

מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.

-אבל הם יירו באוויר!!

-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?

במיוחד כשהפוסל...

כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,

כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,

כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים

כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.

יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.

ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח

כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה

כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.

אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.

פול חייל שלי פול

בחור שלי עדין

אם לא תיפול היום

מחר תעמוד לדין

המפקד שלך

משפט ועוד משפט

אליו לא נשלחה

מילת עידוד אחת

הרשו לו להרשות לך

עבור האגו

לירות קליעים של פלסטיק

ולשחק בלגו

מהערוץ של אלחנן גרונר:

*חייל הגמ"ר שהודח כותב לי:*

"בעיקבות הארועים הכואבים בימים האחרונים אני רוצה לשתף בארוע שקרה לי לפני כשנה בהיותי חייל הגמר בסוסיא.

בזמן סיור בערב שבת אני רואה עשן מכיוון אתר סוסיא וקופץ למקום. מתברר שיש כמה מוקדי הצתה ביער אורנים הסמוך כ100 מטר מהבתים של המתישבים במקום.

כשאני מגיע לנקודה חבר'ה מהאתר כבר עובדים על כיבוי ההצתות. במקביל אני שומע עימות וצעקות בעיברית וערבית בלולים הקרובים. אני עולה בקשר מול המפקד שלי ומקבל הוראה לצמצם למקום על מנת להגן על האזרחים שבמקום.

כשאני מגיע אני רואה יהודים תחת מטר של אבנים כאשר הערבים מצמצים לכיוונם. ברגע שכמה ערבים מתקרבים לטווח קצר ממנו אני מבצע נוהל מעצר חשוד שמסתיים בירי באוויר.

ב"ה זה גרם להם להתרחק.

זה מצב מאוד מסוכן שבשניה היה יכול להיגמר בחטיפת נשק ופגיעה בנו.

כאות הערכה על התפעול של הארוע זימנו אותי לחקירת מצ"ח, נעצרתי בכלא צבאי ונשלל ממני הזכות להחזיק נשק ולהגן על הישוב.

זאת הצורת חשיבה שגורמת לאויבינו להרים הראש ולשפוך את דמינו!

שנזכה במהרה לראות בעינינו מלכות דוד בתפארתה ויחד עם מלך המשיח נעשה נקמות גדולות!"

מי שחוטפים לו את הנשק צריך לירות

ואם הוא מבלבל במוח על זה שהוא "מפחד" לא צריך להיות לו נשק

הוא יותר פושע שמסכן את הציבור, מ"גיבור" שמגן עליו

ובעיקר, אין לכם מושג מה זה "הוראות פתיחה באש" ומה הפקודות, אם אתה טוען שבאירוע כזה יש קשר אליהן, או שהייתה לו סיבה לפחד ש"יעצרו אותו" (עדיף להיות מת?)

שאר האמירות על שאני לא מכירה את הגזרה והמציאות לא נכונות. טכנית. הן לא נכונות.

אבל אתה יכול להאמין במה שתרצה, ובאירוע הבא לעמוד ולשחק מטקות עם המחבל כי מה אכפת לך, זה לא שאתה יודע מה אמורים לעשות

אז כבר מאוחר מידי, צריך לירות הרבה קודם.

אבל כשמי שיורה, מוזמן לחקירות, מוחרם לו הנשק, מודח - חושבים יותר מידי לפני שיורים.

את כולה

אבל צריך להיות עם עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון גם במחיר שלילת נשק מעצר וכו'.

אתה לא יכול בגלל הוראות מטומטמות לעמוד מול סיטואציה מסוכנת ולא לפעול, ובטח לא לפעול בצורה מסוכנת של פיזור התקהלות פיזית עם גוף הנשק.

העברתי את ההודעה למקום

כאן לא פופולארי לומר את זה, וגם זה יכול להתפס - אקטואליה וחדשות

שההוראות 'סירסו' את החשיבה הבריאה וזה אסון

בס"ד

(הסקר משבוע שעבר. אתמול לא פורסם סקר בגלל תשעה באב)

גם 14 מהנדסי תודעה לפי מה שנראה שסוכם כפי שכתבתי

בס"ד

בפועל, הם סוקרים אותה.

יפה.

אבל זה כמובן לא מספיק.