אך במקום להתעסק בהכנות החג, הם עסוקים בלקוות שיקירהם ישארו איתם חיים.
היינו יכולים להיות במצבם ח"ו.
לא תעמוד על דם רעך...
אנחנו לא יכולים להמשיך הלאה, כאילו כלום לא קרה.
כשהקב"ה מכה אותנו, הוא עושה את זה בשביל שנתקדם "שבטך ומשענתך המה ינחמוני"...
אולי כדאי שנשאל כל אחד את עצמו, במה אני יכול להתקדם (תשובה פרטית או כללית, מעשית אישית, או מעשית כללית)
ואולי כדאי לפני כל מצווה או מעשה טוב שעושים, לכוון "בשם כל ישראל" שיעמוד לזכות כולנו.
ולמי שרוצה להשקיע והוא לא מסנגד:
"לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו, לייחד שם י"ה בו"ה בייחודא שלים בשם כל ישראל".
ולהקדיש מספר פרקי תהילים או תפילות למען כל הפצועים בפרט, ועמ"י בכלל.
אל תכעסו... אני רק מציעה ;)
ברור שבכך יש איסור חמור
)