העיוות הטבעוני בדעת הרמבם.די"מ
אז זאת התקופה בשנה בה הטבעונים תוקפים אותנו פעילי הר הבית על תמיכתנו בהקרבת קרבנות ובכך ששומו שמיים, אנחנו לא מוכנים להסתפק רק בלשפה ולחוץ "ומאכל מן הזבחים ומן הפסחים" אלא אנחנו ממש פועלים לכך באופן מעשי.

בעקבות הרצאה (מלאת סילופים ודמגוגיות) של אסא קיסר הם מביאים את הטענה שעל פי הרמב"ם הקרבנות בטלים.

כשירות לציבור הבאתי כמה ציטוטים מספרו של "הנשר הגדול" רבי משה בן מימון בו הוא מורה הלכה למעשה לדורות (להבדיל מהטור שהתעסק רק בהלכות שהיו רלוונטיות לזמנו) בנושא הקרבנות.

שנזכה לאכול מן הזבחים והפסחים עוד השנה.

***

"מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַיי, מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִין בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת..."
(הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א)

"וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן מִכְּלַל הַחֻקִּים הֵן. לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאַף עַל עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁבַּעֲשִׂיַּת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים זוֹכִין הַיְּשָׁרִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהִקְדִּימָה תּוֹרָה צִוּוּיָהּ עַל הַחֻקִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח,ה)."
(הלכות מעילה פרק ח הלכה ח)

"הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחֲזִיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לְיָשְׁנָהּ, הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבוֹנֶה מִקְדָּשׁ, וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם: מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה."
(הלכות מלכים ומלחמות פרק יא הלכה א)

"וְעִקַּר הַדְּבָרִים כָּכָה הֵן: שֶׁהַתּוֹרָה הַזֹּאת - אֵין חֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ מִשְׁתַּנִּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן וְלֹא גּוֹרְעִין מֵהֶן. וְכָל הַמּוֹסִיף אוֹ גָּרַע, אוֹ שֶׁגִּלָּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וְהוֹצִיא הַדְּבָרִים שֶׁלַּמִּצְווֹת מִפְּשׁוּטָן - הֲרֵי זֶה בְּוַדַּאי רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס."
(הלכות מלכים ומלחמות פרק יא הלכה ג)
סיוגימ''ל

 

לא שמעתי את ההרצאה שהזכרת ואני לא מכיר את השיטה הזאת בדעת הרמב"ם דווקא אז אתייחס לדבריך:

 

אתה בוודאי צודק שכשייבנה בית המקדש, במהרה ייבנה, תחזור בע"ה עבודת הקרבנות תמידין כסידרן ומוספים כהלכתם. התורה לא תשתנה ואפילו לא מצווה אחת ממצוותיה, ומצוות הקרבנות בכלל.

 

אבל אי אפשר לדבר על דעת הרמב"ם ביחס לעבודת הקרבנות בלי להזכיר את דבריו הארוכים והמפורשים במורה נבוכים חלק שלישי פרק לב. הרמב"ם חוזר ומדגיש שם שהסיבה לציוויים בעניין הקרבנות היא אך ורק הרחקה מהקרבת קרבנות לעבודה זרה. הוא מדגיש שבניגוד למצוות אחרות אין בעבודת הקרבנות שום עניין עצמי ואין בה תיקון המידות ובטח שלא ריצוי או עשיית טובה לקב"ה כפשט הפסוקים "לרצון להם", "ירצה", "אשה ריח נחוח לה'" וכו' (כחלק משיטתו הכללית שהמצוות שלנו אינם משפיעות על הקב"ה בכלום), אלא אך ורק הרחקה מהעבודה זרה שהייתה נוהגת בזמן ההוא.

 

לכן מובן למה יש כאלו שייקחו את דבריו צעד אחד קדימה ויאמרו שאם בטל הטעם של המצווה אין סיבה לקיים אותה - כמובן שזו לא דעתו. ולמען האמת, אם בתר טעמא אזלינן - יש אמת בדבריהם, גם אם לא הלכה למעשה כי למעשה התורה ניתנה ע"מ שלא תשתנה.

 

נ"ב

למיטב ידיעתי הסוברים שעבודת הקרבנות תבוטל לעתיד לבוא תולים עצמם בדעת הרב קוק במאמר "חזון הצמחונות והשלום", שגם הוא עצמו מדגיש שם שהיא לא תבוטל למעט משפט עמום אחד שמשתמע לשני פנים.

 

אני חושב שאתה לא מדייק לגמרי ברמב"םנפתלי הדג
ובכלל שזה נושא שחביב עליי אני ארחיב קצת ברשותך.

הרמב"ם מחלק שם בין שני סוגי מצוות ואמונות - מצוות ואמונות אמיתיות אל מול מצוות ואמונות שהוא מגדיר כהכרחיות. מה הכוונה הכרחיות? הרמב"ם מסביר שבדומה לצב שנברא כך שחלקו הפנימי והפגיע מוגן ע"י שריון קשה, כך הקב"ה יצר את הדת משתי שכבות - אמונות שהן יסודיות יותר והן מטרת האמונה - דברים כמו אחדות האל, אינסופיות וכו'. האדם הוא מוגבל באופן יסודי (אימננטי) ותמידי, לכן באופן יסודי הוא חייב את האמונות המוכרחות שתבאנה לצד האמונות האמיתיות. כדוגמא לזה מביא הרמב"ם את הקרבנות באמת, שעם ישראל לא היה יכול לראות מערכת דתית בלעדיהן אז, אבל גם את התפילות - שבלעדיהן גם אנחנו לא מסוגלים לראות מערכת דתית. לפי הרמב"ם, אלו גם אלו ניתנו לנו כדי שנוכל להגיע ולנסתדר עם האמונות האמיתיות, ולא כמטרה בפני עצמן.
הרמב"ם כלל לא מדבר על ביטול מצוות ואמונות כאלה, הוא מסתכל על הדברים מנקודה פסימית - האדם פחות או יותר הוא כזה, ואלו הם צרכיו.

לעומתו, הרב קוק בשמונה קבצים במספר מקומות עושה מעניין הזה מטעמים. כחלק מאידיאל ההתפתחות שלו, הרב קוק מסביר שלפעמים אמונה מוכרחת נעשית מיותרת ואפילו מזיקה - כי האדם כבר הגיע לרמה גבוה ממנה. במצב כזה באמת ראוי לזנוח את האמונה המוכרחת לטובת האמונה האמיתית בלבד, שהיא גבוהה יותר. הרב קוק מציג שם את הדילמה של האדם העומד מול מצוות שהוא מרגיש שמעכבות את הדת - אך ביטולן לא עולה על דעתי. הוא מסביר שביטול כזה יכול להיות טוב וחשוב, אך חייב להעשות בזהירות רבה - כך שאנשים שעוד זקוקים לאותן המצוות המוכרחות לא יוותרו עליהן גם הם וימצאו פוגעים באמונה עצמה.

לא למדתי את חזון הצמחונות והשלום, אבל מאוד ברור מפה איך הרב קוק יאפר ואפילו יתמוך באידאל של ביטול הקרבנות בשלב כלשהו.

(לי יש מהלך משלי שלוקח את הנושא אפילו הלאה, אבל אחסוך מכם )
לא כתבת במה לא דייקתי, להיפך - חזרת על דבריי...ימ''ל
הדגשתי כמה פעמים שהרמב"ם לא כתב ולא סבר שהקרבנות יבוטלו לעתיד לבוא.
כן כתבתי שהוא סובר שהטעם לציוויים הוא לא טעם עצמי אלא מניעתי - אתה חולק עם ההסבר הזה?
(ההשוואה שלך בין קרבנות לתפילה תמוהה ביותר - עניינם, לפחות ע"פ הרמבם, שונה בתכלית).
לא כתבתי, אלא דייקתי נפתלי הדג
הנקודה החשובה בדברי שהרגשתי שלא הדגשת מספיק בדבריך היא העובדה שהאמירה של הרמב"ם היא מערכתית ולא נקודתית בנוגע לקרבנות. כך דבריו יותר ברורים בהקשרם.

(הדבר הזה באמת תמוה במבט ראשון, בייחוד בהתחשב בשיטתו של הרמב"ם בכל מה שקשור לכוונה וכו'. הבעיה הגדולה היא שהרמב"ם עצמו אומר את זה...
ההסבר להבנתי הוא בדיוק זה - כל פנייה אל האל היא בדיעבדית. לא במובן של לא טובה או שהיה אפשר בלעדיה, אלא שהיא בהכרח מתייחסת אל האל כנתפש ונגיש באופן ישיר. הצורך הזה הוא צורך אנושי בסיסי, ולכן הקב"ה נתן לנו את התפילה, כדי שתהיה אפשרות לעבוד אותו מערכתית, בשביל האמונות האמיתיות וכו'.
מרגע שניתנה תפילה ונצרך הפתרון הזה (שהוא שונה מהותית מקרבנות, ממלא צורך אחר), יש דרך לעשות אותו.

עוד אפשרות היא להגיד שהרמב"ם שינה את דעתו, אבל זה פתרון שאני מעדיף שלא להשתמש בו באופן עקרוני.)
סליחה על ההתערבות הבוטה,עוד סתם אחד

אבל לא הרמב"ם בעצמו עושה את ההשוואה הזאת? אין לי כוח לבדוק את המקור, אבל למיטב זכרוני במורה-נבוכים בפיסקה שדיברת עליה הוא גם מסביר משהו על כך שלא ניתן היה לבטל את הקרבנות כשיצאו ממצרים כי זה היה חלק כ"כ אינטגרלי מעבודת א-להים (באשר הוא), ולכן זה לא היה אפשרי - כמו שיגידו לנו היום להפסיק להתפלל. 

הרמב"ם לא עושה השוואה בין תפילה לקורבנותימ''לאחרונה

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אתה משמיט מגישת הרב קוק את אחד היסודות המרכזיים שלה..אדם כל שהוא

ובכך מציג אותה בצורה מאוד משבשת.

ובנימה מסתורית זו, אסיים כרגע.

[אולי אכתוב בהמשך קצת יותר, כרגע אין לי מספיק כח וישוב דעת לכתוב על נושא עמוק זה].

אממ. טוב לדעת נפתלי הדג
אז אשתדל להסביר בקצרה..אדם כל שהוא

זה לא שקבלנו תורה שמתאימה לזמן נתינתה, העולם התפתח, חלקים ממנה נשארו רלוונטיים וחלקים אחרים לא.
אלא קורא הדורות מראש נתן תורה נצחית שתתאים לכל דור. העולם התפתח, [ולתורה תפקיד מהותי בהתפתחות הזו], ולכן יש דברים בתורה שצריכים להיות מובנים באופן אחר, והקב"ה מגלגל אותנו להבין אותם כך. 
אבל זה לא שהתורה פחות רלוונטית עם התקדמות, יתירה מזו, יש טעמי מצוות ששייכים דווקא לעתיד, ולהובלת העולם אליו.
לגבי הקיום המעשי של המצוות - במצב הנוכחי, אין לנו את הסמכות והיכולת, להגיע להבנות אחרות בדיני התורה, ממה שקבלנו מחז"ל.
אבל במצב המתוקן, אם יש הלכות שצריכות להיות מיושמות באופן אחר, הסנהדרין שיושבת בלשכת הגזית, ודורשת את הפסוקים, תגיע למסקנה שזו ההבנה הנכונה, ולכך מראש כיוון הקב"ה כשנתן את התורה.

כמעט מסכים נפתלי הדג

א. מסכים מאוד עם תחילת דבריך, הרב קוק באמת אומר כך - דוגמא מאוד טובה לכך היא דבריו של הרב קוק בעין אי"ה על שבת ס"ז (בהקשר לכמעט-גניזת ספר יחזקאל):

 

ישראל הם על מכונם וב"ד הגדול יושב ב"מקום אשר יבחר ד'" , אז אין צריך לשום חתימה והמשכה לאיזה הוראה קבועה מדורות שעברו כ"א בדברים שהם קבלות ברורות הלכה למשה מסיני, אבל כל הוראות מסופקות צריכות הן להחתך ע"פ ב"ד הגדול. ולפעמים הי' ב"ד אחד דורש בתורה ומעלה ע"פ דרשותיו הוראות חדשות, והי' כל זה דברי תורה, שכך הונח בעצם התורה ע"פ החכמה העליונה שתהי' נדרשת ע"פ דרכי תורה בצירוף השפעת השכל והסכמת הב"ד שבימים ההם. והנה הנבואה אע"פ שאין בכחה לחתך דינים בפועל, אבל הצפיה מסורה לה. א"כ לפעמים יראה הנביא מה שיהי' באחרית הימים, שעתיד בית הדין הגדול לדרש בתורה איזה הוראות מחודשות, שלפי הדרכים המוסכמים בידנו הם נראים כסותרים דברי תורה, אבל הדברים יתגלו מעומקה של תורה בשעתם.

 

ב. לסוף דבריך אאלץ לא להסכים, על פי דבריו של הרב קוק עצמם. אכן, צריך לעיין מה ההבדל בין השינוי המערכתי אותו הציג הרב קוק בפסקא שהבאתי להלן לגבי הסוג השני של השינויים, עליהם הוא כותב בפירוש שהם שונים אצל בני אדם - ולכן לא כפופים להנהגה כללית:

 

קובץ א, קנה: כל האמונות הנן נחלקות לשתי המערכות שכבר העיר עליהם הרמב"ם (ג,כח - ) לאמונות אמיתיות ואמונות מוכרחות. האמונות האמיתיות הנן היסוד המקיים את כללות האמונה, והמוכרחות הנן כמו קליפה ושומר לפרי. לפי הערך של כל עם וכל קיבוץ המתאחד תחת דגלה של איזה אמונה, כפי המדה שהאמונה היסודית היא יותר נשגבה נצחית ואמיתית, כפי זה הערך עצמו, יהיו גם הדברים הנלוים אליה יותר צחים חזקים ברורים ומושכלים, מתאימים לדרישות המוסר היותר טהורות, ולאור המדע היותר בהיר. לפעמים יבא זמן, שיגלה כח הכרחי לסלק איזה דבר מהאמונות המוכרחות מתוך חוג האמונה, מפני שכבר הגיע מצב הקיבוץ ההוא למדה זו, שאיננו צריך עוד להיות נסעד בצד ההכרחי ההוא של ציור אמונה זו. אז תוחל איזה מין תסיסה, מצד אחד נראה הדבר כפרצה ביסוד האמונה, ומצד השני כהארה והזרחת אור על האופק האמוני, והוספת כח ליסודה. ובאמת שני הצדדים הנם דברי אמת. לא כל האנשים ולא כל הסיעות יבוכרו בפעם אחד ובתקופה אחת, ויזדמן הדבר, שחלק אחד כבר בא עד אותה המדה בפתוח הכרתו ותרבותו, עד שאיננו צריך עוד לאותו ההכרח של איזה צד מן האמונה המוכרחת, וכיון שכן, הרי הענין ההוא דבר יתר אצלו, שהוא מעכב על מהלך רוחו וקדושת נשמתו ותעופתה. אבל באותו החוג שלא בא עדיין למדה זו, וההכרח הוא עומד לו בעינו, סילוק ענין מוכרח זה היא קציצה בנטיעות והריסת האמונה.

 

 

לגבי ב-אדם כל שהוא

יש דברים מחייבים, שבהם לא שייך שינוי, עד שתקום הסמכות שתוכל לשנות אותם.

האמונות המוכרחות שהרב קוק מדבר עליהן הם השקפות, שאין סמכות מחייבת שמחייבת אותנו להאמין בהם, אבל מה שמחייב את ההשקפה הזו זה ההכרח שמחבר אותה לאמונה האמיתית, ועבור החלק מהציבור שלא זקוק להן, הן דבר יתר.

[על קיום מעשי של מצוות, הראי"ה לא דיבר כלל בפיסקה הזו].

אני לא כ"כ מבין מאיפה אתה רואה את זהנפתלי הדג

האמונות המוכרחות הן מה שהרמב"ם אמר שהן - מצוות מעשיות. אם הרב קוק אמר משהו אחר, עליך חובת ההוכחה, וזה מאוד תמוה - למה שהוא ישתמש במונח שאותו הרמב"ם לקח לכיוונים מעשיים (ולקשר בין אמונה למעשה) למשהו  מעקר את הדבר הזה מכל התוכן שהרמב"ם כיוון אליו?

המצוות המעשיות הם לא האמונות, חלק מהמצוות המעשיותאדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך י"ג בניסן תשע"ו 00:15

מטרתן להנחיל אמונות, אמיתיות ומוכרחות.

זו משמעות הדברים שם ברמב"ם, וזה מתאים למשמעות המילולית של המושג אמונות [או דעות, כפי שהוא בתרגום הרב קאפח], וכך משתמש בו הרב קוק.

 

כדאי לך לראות גם את אגרת צ' באגרות ראי"ה (אות ו), זה המקור העיקרי עליו הסתמכתי במה שכתבתי קודם לגבי שיטת הרב קוק, ושם הרב קוק גם מדגיש את הצורך בסנהדרין [ודברים נוספים שהם חלק מהמצב המתוקן] בשביל ההבנות המחודשות בתורה.

 

יש להעיר שיש לרמב"ם טעמי מצוות נוספים, של מניעת...אדם כל שהוא

עבודה זרה, [בעיקר על לאווים, עד כמה שאני זוכר].

אם מגיעים מהרמב"ם לביטול קרבנות, הוא היה צריך לבטל גם את איסור שעטנז בזמנו.

נכן, והיו כאלה שאכן עשו זאת (ע"ע תנועת ההשכלה)ימ''ל
אבל האם הרמב"ם יסכים עם זה?די"מ
ברור שלאימ''ל

 

אבל לא בחינם הם תלו עצמם בדעת הרמב"ם, דבריו עומדים בבסיס ההיגיון של שיטתם ואפילו היו מתיישבים איתה יפה אם לא היה נאמר "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו".

לכן היו הרבה שיצאו כנגד שיטת הרמב"ם בעניינים האלו, טענה שטותית ולא עניינית בהחלט כי נאמר "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" ולא בגלל הפושעים נבטל את דברי ה'.

 

תסתכל בציטוט ממעילה.די"מ
קראת את המקור במו"נ שהפנתי אותך אליו?נפתלי הדג
אני לא חושב שהוא אומר לבטל את הקרבנות, אבל הוא בבירור המקור הכי חשוב בדיון הזה.

(עכשיו אני רואה שימ"ל מפנה אל המקור הזה)
במקור הזה לא כותב שזה יתבטל.די"מ
מי שקורא את הקטע הזה במנותק מכל שיטת הרמבם והשקפתו על נצחיות התורה עלול להגיע למסקנה המוטיעת הזאת.
וזה בדיוק מה שכל כך מעצבן אותי באסא קיסר.
וברב קוק...נפתלי הדג


הרב קוק לא אומר מה שאסא קיסר אומרדי"מ
אפשר להרגיע אותם שלעתיד לבוא יאכלו פחות עופותמושיקו

יותר בקר וכבשים

בעקרון זה הרבה יותר גרוע נפתלי הדג
לצמחוניים יהיה את המעשרות מושיקו

אם הפירות יהיו ענקיים תחשוב כמה יהיה לאכול חוץ מהקרבנות...

כשאני אוכל פרה אני מציל עשרות תרנגולות.די"מ
או עשרות צמחיםמושיקו


עמותת 'חס על החסה'הולם במיוחד
זקוקה לידיים נוספות*!






(*ע''מ להאכיל בהן את החסות, במסגרת אפליה מתקנת)
למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק

אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עלי

אם אתה לא אשכנזי ולא מתפלל סליחות בכוונות עצומותפ.א.

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

יש רק בעיה אחת, אני כבר שנים לא אוכל קטניות בפסח😂בנות רבות עלי

אם כך, אתה יכול להמשיך לישון 🛌 בשקטפ.א.אחרונה

ישן טוב יותר בבית כנסת מבמיטה?ארץ השוקולד

ברור זה כמה צעדים מהמקרר אתה קם בלילה מנשנשבנות רבות עלי

לכבוד ראש השנהאוי טאטע!

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

תודה רבה!נחלתאחרונה

ת

שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת

אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה

יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.

וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

למה מוזר?משה

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

איזו תקרת זכוכית?shaulreznik

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

נכון עקרוניתאריק מהדרום

בפועל היתה רק אחת

היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע

חיילי גבעתיאריק מהדרום

אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים

לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

פיייייי סחטיין על הדשבורד. מה רבו וגו'די שרוט
לא רואים כלום מהצילום מסך שהעלתאריק מהדרום

קטן מידי.

מה הבעיה להגדיל?אני פה דברו!
היי, מזמן לא היית פה!מבולבלת מאדדדד

כי אי אפשר מהפלאפוןאריק מהדרום

בוודאי שאפשרנפשי תערוג

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

אפשר מהטלפוןמשה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

א-אהאריק מהדרוםאחרונה

עכשיו הכל מובן.

זה בדרך אבל אתם לא יודעים את זהקפיץ

אולי יעניין אותך