העיוות הטבעוני בדעת הרמבם.די"מ
אז זאת התקופה בשנה בה הטבעונים תוקפים אותנו פעילי הר הבית על תמיכתנו בהקרבת קרבנות ובכך ששומו שמיים, אנחנו לא מוכנים להסתפק רק בלשפה ולחוץ "ומאכל מן הזבחים ומן הפסחים" אלא אנחנו ממש פועלים לכך באופן מעשי.

בעקבות הרצאה (מלאת סילופים ודמגוגיות) של אסא קיסר הם מביאים את הטענה שעל פי הרמב"ם הקרבנות בטלים.

כשירות לציבור הבאתי כמה ציטוטים מספרו של "הנשר הגדול" רבי משה בן מימון בו הוא מורה הלכה למעשה לדורות (להבדיל מהטור שהתעסק רק בהלכות שהיו רלוונטיות לזמנו) בנושא הקרבנות.

שנזכה לאכול מן הזבחים והפסחים עוד השנה.

***

"מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַיי, מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִין בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת..."
(הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א)

"וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן מִכְּלַל הַחֻקִּים הֵן. לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאַף עַל עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁבַּעֲשִׂיַּת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים זוֹכִין הַיְּשָׁרִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהִקְדִּימָה תּוֹרָה צִוּוּיָהּ עַל הַחֻקִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח,ה)."
(הלכות מעילה פרק ח הלכה ח)

"הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחֲזִיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לְיָשְׁנָהּ, הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבוֹנֶה מִקְדָּשׁ, וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם: מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה."
(הלכות מלכים ומלחמות פרק יא הלכה א)

"וְעִקַּר הַדְּבָרִים כָּכָה הֵן: שֶׁהַתּוֹרָה הַזֹּאת - אֵין חֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ מִשְׁתַּנִּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן וְלֹא גּוֹרְעִין מֵהֶן. וְכָל הַמּוֹסִיף אוֹ גָּרַע, אוֹ שֶׁגִּלָּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וְהוֹצִיא הַדְּבָרִים שֶׁלַּמִּצְווֹת מִפְּשׁוּטָן - הֲרֵי זֶה בְּוַדַּאי רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס."
(הלכות מלכים ומלחמות פרק יא הלכה ג)
סיוגימ''ל

 

לא שמעתי את ההרצאה שהזכרת ואני לא מכיר את השיטה הזאת בדעת הרמב"ם דווקא אז אתייחס לדבריך:

 

אתה בוודאי צודק שכשייבנה בית המקדש, במהרה ייבנה, תחזור בע"ה עבודת הקרבנות תמידין כסידרן ומוספים כהלכתם. התורה לא תשתנה ואפילו לא מצווה אחת ממצוותיה, ומצוות הקרבנות בכלל.

 

אבל אי אפשר לדבר על דעת הרמב"ם ביחס לעבודת הקרבנות בלי להזכיר את דבריו הארוכים והמפורשים במורה נבוכים חלק שלישי פרק לב. הרמב"ם חוזר ומדגיש שם שהסיבה לציוויים בעניין הקרבנות היא אך ורק הרחקה מהקרבת קרבנות לעבודה זרה. הוא מדגיש שבניגוד למצוות אחרות אין בעבודת הקרבנות שום עניין עצמי ואין בה תיקון המידות ובטח שלא ריצוי או עשיית טובה לקב"ה כפשט הפסוקים "לרצון להם", "ירצה", "אשה ריח נחוח לה'" וכו' (כחלק משיטתו הכללית שהמצוות שלנו אינם משפיעות על הקב"ה בכלום), אלא אך ורק הרחקה מהעבודה זרה שהייתה נוהגת בזמן ההוא.

 

לכן מובן למה יש כאלו שייקחו את דבריו צעד אחד קדימה ויאמרו שאם בטל הטעם של המצווה אין סיבה לקיים אותה - כמובן שזו לא דעתו. ולמען האמת, אם בתר טעמא אזלינן - יש אמת בדבריהם, גם אם לא הלכה למעשה כי למעשה התורה ניתנה ע"מ שלא תשתנה.

 

נ"ב

למיטב ידיעתי הסוברים שעבודת הקרבנות תבוטל לעתיד לבוא תולים עצמם בדעת הרב קוק במאמר "חזון הצמחונות והשלום", שגם הוא עצמו מדגיש שם שהיא לא תבוטל למעט משפט עמום אחד שמשתמע לשני פנים.

 

אני חושב שאתה לא מדייק לגמרי ברמב"םנפתלי הדג
ובכלל שזה נושא שחביב עליי אני ארחיב קצת ברשותך.

הרמב"ם מחלק שם בין שני סוגי מצוות ואמונות - מצוות ואמונות אמיתיות אל מול מצוות ואמונות שהוא מגדיר כהכרחיות. מה הכוונה הכרחיות? הרמב"ם מסביר שבדומה לצב שנברא כך שחלקו הפנימי והפגיע מוגן ע"י שריון קשה, כך הקב"ה יצר את הדת משתי שכבות - אמונות שהן יסודיות יותר והן מטרת האמונה - דברים כמו אחדות האל, אינסופיות וכו'. האדם הוא מוגבל באופן יסודי (אימננטי) ותמידי, לכן באופן יסודי הוא חייב את האמונות המוכרחות שתבאנה לצד האמונות האמיתיות. כדוגמא לזה מביא הרמב"ם את הקרבנות באמת, שעם ישראל לא היה יכול לראות מערכת דתית בלעדיהן אז, אבל גם את התפילות - שבלעדיהן גם אנחנו לא מסוגלים לראות מערכת דתית. לפי הרמב"ם, אלו גם אלו ניתנו לנו כדי שנוכל להגיע ולנסתדר עם האמונות האמיתיות, ולא כמטרה בפני עצמן.
הרמב"ם כלל לא מדבר על ביטול מצוות ואמונות כאלה, הוא מסתכל על הדברים מנקודה פסימית - האדם פחות או יותר הוא כזה, ואלו הם צרכיו.

לעומתו, הרב קוק בשמונה קבצים במספר מקומות עושה מעניין הזה מטעמים. כחלק מאידיאל ההתפתחות שלו, הרב קוק מסביר שלפעמים אמונה מוכרחת נעשית מיותרת ואפילו מזיקה - כי האדם כבר הגיע לרמה גבוה ממנה. במצב כזה באמת ראוי לזנוח את האמונה המוכרחת לטובת האמונה האמיתית בלבד, שהיא גבוהה יותר. הרב קוק מציג שם את הדילמה של האדם העומד מול מצוות שהוא מרגיש שמעכבות את הדת - אך ביטולן לא עולה על דעתי. הוא מסביר שביטול כזה יכול להיות טוב וחשוב, אך חייב להעשות בזהירות רבה - כך שאנשים שעוד זקוקים לאותן המצוות המוכרחות לא יוותרו עליהן גם הם וימצאו פוגעים באמונה עצמה.

לא למדתי את חזון הצמחונות והשלום, אבל מאוד ברור מפה איך הרב קוק יאפר ואפילו יתמוך באידאל של ביטול הקרבנות בשלב כלשהו.

(לי יש מהלך משלי שלוקח את הנושא אפילו הלאה, אבל אחסוך מכם )
לא כתבת במה לא דייקתי, להיפך - חזרת על דבריי...ימ''ל
הדגשתי כמה פעמים שהרמב"ם לא כתב ולא סבר שהקרבנות יבוטלו לעתיד לבוא.
כן כתבתי שהוא סובר שהטעם לציוויים הוא לא טעם עצמי אלא מניעתי - אתה חולק עם ההסבר הזה?
(ההשוואה שלך בין קרבנות לתפילה תמוהה ביותר - עניינם, לפחות ע"פ הרמבם, שונה בתכלית).
לא כתבתי, אלא דייקתי נפתלי הדג
הנקודה החשובה בדברי שהרגשתי שלא הדגשת מספיק בדבריך היא העובדה שהאמירה של הרמב"ם היא מערכתית ולא נקודתית בנוגע לקרבנות. כך דבריו יותר ברורים בהקשרם.

(הדבר הזה באמת תמוה במבט ראשון, בייחוד בהתחשב בשיטתו של הרמב"ם בכל מה שקשור לכוונה וכו'. הבעיה הגדולה היא שהרמב"ם עצמו אומר את זה...
ההסבר להבנתי הוא בדיוק זה - כל פנייה אל האל היא בדיעבדית. לא במובן של לא טובה או שהיה אפשר בלעדיה, אלא שהיא בהכרח מתייחסת אל האל כנתפש ונגיש באופן ישיר. הצורך הזה הוא צורך אנושי בסיסי, ולכן הקב"ה נתן לנו את התפילה, כדי שתהיה אפשרות לעבוד אותו מערכתית, בשביל האמונות האמיתיות וכו'.
מרגע שניתנה תפילה ונצרך הפתרון הזה (שהוא שונה מהותית מקרבנות, ממלא צורך אחר), יש דרך לעשות אותו.

עוד אפשרות היא להגיד שהרמב"ם שינה את דעתו, אבל זה פתרון שאני מעדיף שלא להשתמש בו באופן עקרוני.)
סליחה על ההתערבות הבוטה,עוד סתם אחד

אבל לא הרמב"ם בעצמו עושה את ההשוואה הזאת? אין לי כוח לבדוק את המקור, אבל למיטב זכרוני במורה-נבוכים בפיסקה שדיברת עליה הוא גם מסביר משהו על כך שלא ניתן היה לבטל את הקרבנות כשיצאו ממצרים כי זה היה חלק כ"כ אינטגרלי מעבודת א-להים (באשר הוא), ולכן זה לא היה אפשרי - כמו שיגידו לנו היום להפסיק להתפלל. 

הרמב"ם לא עושה השוואה בין תפילה לקורבנותימ''לאחרונה

 

הוא מקביל את הרגש שהיה נוצר מביטול הקורבנות ביחס לדורם לזה שהיה נוצר מביטול התפילה ביחס לדורנו* בתור משל בלבד. מבחינה מהותם ותכליתם עבודת הקרבנות ועבודת התפילה שונות בתכלית: עבודת הקרבנות היא מטעמי הרחקה בלבד ועבודת התפילה היא "עבודה שבלב" כמו שהרמב"ם כותב במספר מקומות (ובאותו החלק במו"נ בפרקים מ"ד ונ"א הרבמב"ם מסביר את עניין התפילה ע"ש).

 

 

*וזו לשונו שם: "והיה דומה אז כאלו יבא נביא בזמננו זה שיקרא לעבודת השם ויאמר השם צוה אתכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו ולא תבקשו תשועתו בעת צרה, אבל תהיה עבודתכם מחשבה מבלתי מעשה, ומפני זה השאיר השם מיני העבודות ההם והעתיקם מהיותם לנבראים ולעניינים דמיוניים שאין אמתות להם לשמו ית'".

 

 

 

נ"ב

להתערבויות שלך אנחנו שמחים תמיד חיוך

 

אתה משמיט מגישת הרב קוק את אחד היסודות המרכזיים שלה..אדם כל שהוא

ובכך מציג אותה בצורה מאוד משבשת.

ובנימה מסתורית זו, אסיים כרגע.

[אולי אכתוב בהמשך קצת יותר, כרגע אין לי מספיק כח וישוב דעת לכתוב על נושא עמוק זה].

אממ. טוב לדעת נפתלי הדג
אז אשתדל להסביר בקצרה..אדם כל שהוא

זה לא שקבלנו תורה שמתאימה לזמן נתינתה, העולם התפתח, חלקים ממנה נשארו רלוונטיים וחלקים אחרים לא.
אלא קורא הדורות מראש נתן תורה נצחית שתתאים לכל דור. העולם התפתח, [ולתורה תפקיד מהותי בהתפתחות הזו], ולכן יש דברים בתורה שצריכים להיות מובנים באופן אחר, והקב"ה מגלגל אותנו להבין אותם כך. 
אבל זה לא שהתורה פחות רלוונטית עם התקדמות, יתירה מזו, יש טעמי מצוות ששייכים דווקא לעתיד, ולהובלת העולם אליו.
לגבי הקיום המעשי של המצוות - במצב הנוכחי, אין לנו את הסמכות והיכולת, להגיע להבנות אחרות בדיני התורה, ממה שקבלנו מחז"ל.
אבל במצב המתוקן, אם יש הלכות שצריכות להיות מיושמות באופן אחר, הסנהדרין שיושבת בלשכת הגזית, ודורשת את הפסוקים, תגיע למסקנה שזו ההבנה הנכונה, ולכך מראש כיוון הקב"ה כשנתן את התורה.

כמעט מסכים נפתלי הדג

א. מסכים מאוד עם תחילת דבריך, הרב קוק באמת אומר כך - דוגמא מאוד טובה לכך היא דבריו של הרב קוק בעין אי"ה על שבת ס"ז (בהקשר לכמעט-גניזת ספר יחזקאל):

 

ישראל הם על מכונם וב"ד הגדול יושב ב"מקום אשר יבחר ד'" , אז אין צריך לשום חתימה והמשכה לאיזה הוראה קבועה מדורות שעברו כ"א בדברים שהם קבלות ברורות הלכה למשה מסיני, אבל כל הוראות מסופקות צריכות הן להחתך ע"פ ב"ד הגדול. ולפעמים הי' ב"ד אחד דורש בתורה ומעלה ע"פ דרשותיו הוראות חדשות, והי' כל זה דברי תורה, שכך הונח בעצם התורה ע"פ החכמה העליונה שתהי' נדרשת ע"פ דרכי תורה בצירוף השפעת השכל והסכמת הב"ד שבימים ההם. והנה הנבואה אע"פ שאין בכחה לחתך דינים בפועל, אבל הצפיה מסורה לה. א"כ לפעמים יראה הנביא מה שיהי' באחרית הימים, שעתיד בית הדין הגדול לדרש בתורה איזה הוראות מחודשות, שלפי הדרכים המוסכמים בידנו הם נראים כסותרים דברי תורה, אבל הדברים יתגלו מעומקה של תורה בשעתם.

 

ב. לסוף דבריך אאלץ לא להסכים, על פי דבריו של הרב קוק עצמם. אכן, צריך לעיין מה ההבדל בין השינוי המערכתי אותו הציג הרב קוק בפסקא שהבאתי להלן לגבי הסוג השני של השינויים, עליהם הוא כותב בפירוש שהם שונים אצל בני אדם - ולכן לא כפופים להנהגה כללית:

 

קובץ א, קנה: כל האמונות הנן נחלקות לשתי המערכות שכבר העיר עליהם הרמב"ם (ג,כח - ) לאמונות אמיתיות ואמונות מוכרחות. האמונות האמיתיות הנן היסוד המקיים את כללות האמונה, והמוכרחות הנן כמו קליפה ושומר לפרי. לפי הערך של כל עם וכל קיבוץ המתאחד תחת דגלה של איזה אמונה, כפי המדה שהאמונה היסודית היא יותר נשגבה נצחית ואמיתית, כפי זה הערך עצמו, יהיו גם הדברים הנלוים אליה יותר צחים חזקים ברורים ומושכלים, מתאימים לדרישות המוסר היותר טהורות, ולאור המדע היותר בהיר. לפעמים יבא זמן, שיגלה כח הכרחי לסלק איזה דבר מהאמונות המוכרחות מתוך חוג האמונה, מפני שכבר הגיע מצב הקיבוץ ההוא למדה זו, שאיננו צריך עוד להיות נסעד בצד ההכרחי ההוא של ציור אמונה זו. אז תוחל איזה מין תסיסה, מצד אחד נראה הדבר כפרצה ביסוד האמונה, ומצד השני כהארה והזרחת אור על האופק האמוני, והוספת כח ליסודה. ובאמת שני הצדדים הנם דברי אמת. לא כל האנשים ולא כל הסיעות יבוכרו בפעם אחד ובתקופה אחת, ויזדמן הדבר, שחלק אחד כבר בא עד אותה המדה בפתוח הכרתו ותרבותו, עד שאיננו צריך עוד לאותו ההכרח של איזה צד מן האמונה המוכרחת, וכיון שכן, הרי הענין ההוא דבר יתר אצלו, שהוא מעכב על מהלך רוחו וקדושת נשמתו ותעופתה. אבל באותו החוג שלא בא עדיין למדה זו, וההכרח הוא עומד לו בעינו, סילוק ענין מוכרח זה היא קציצה בנטיעות והריסת האמונה.

 

 

לגבי ב-אדם כל שהוא

יש דברים מחייבים, שבהם לא שייך שינוי, עד שתקום הסמכות שתוכל לשנות אותם.

האמונות המוכרחות שהרב קוק מדבר עליהן הם השקפות, שאין סמכות מחייבת שמחייבת אותנו להאמין בהם, אבל מה שמחייב את ההשקפה הזו זה ההכרח שמחבר אותה לאמונה האמיתית, ועבור החלק מהציבור שלא זקוק להן, הן דבר יתר.

[על קיום מעשי של מצוות, הראי"ה לא דיבר כלל בפיסקה הזו].

אני לא כ"כ מבין מאיפה אתה רואה את זהנפתלי הדג

האמונות המוכרחות הן מה שהרמב"ם אמר שהן - מצוות מעשיות. אם הרב קוק אמר משהו אחר, עליך חובת ההוכחה, וזה מאוד תמוה - למה שהוא ישתמש במונח שאותו הרמב"ם לקח לכיוונים מעשיים (ולקשר בין אמונה למעשה) למשהו  מעקר את הדבר הזה מכל התוכן שהרמב"ם כיוון אליו?

המצוות המעשיות הם לא האמונות, חלק מהמצוות המעשיותאדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך י"ג בניסן תשע"ו 00:15

מטרתן להנחיל אמונות, אמיתיות ומוכרחות.

זו משמעות הדברים שם ברמב"ם, וזה מתאים למשמעות המילולית של המושג אמונות [או דעות, כפי שהוא בתרגום הרב קאפח], וכך משתמש בו הרב קוק.

 

כדאי לך לראות גם את אגרת צ' באגרות ראי"ה (אות ו), זה המקור העיקרי עליו הסתמכתי במה שכתבתי קודם לגבי שיטת הרב קוק, ושם הרב קוק גם מדגיש את הצורך בסנהדרין [ודברים נוספים שהם חלק מהמצב המתוקן] בשביל ההבנות המחודשות בתורה.

 

יש להעיר שיש לרמב"ם טעמי מצוות נוספים, של מניעת...אדם כל שהוא

עבודה זרה, [בעיקר על לאווים, עד כמה שאני זוכר].

אם מגיעים מהרמב"ם לביטול קרבנות, הוא היה צריך לבטל גם את איסור שעטנז בזמנו.

נכן, והיו כאלה שאכן עשו זאת (ע"ע תנועת ההשכלה)ימ''ל
אבל האם הרמב"ם יסכים עם זה?די"מ
ברור שלאימ''ל

 

אבל לא בחינם הם תלו עצמם בדעת הרמב"ם, דבריו עומדים בבסיס ההיגיון של שיטתם ואפילו היו מתיישבים איתה יפה אם לא היה נאמר "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו".

לכן היו הרבה שיצאו כנגד שיטת הרמב"ם בעניינים האלו, טענה שטותית ולא עניינית בהחלט כי נאמר "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" ולא בגלל הפושעים נבטל את דברי ה'.

 

תסתכל בציטוט ממעילה.די"מ
קראת את המקור במו"נ שהפנתי אותך אליו?נפתלי הדג
אני לא חושב שהוא אומר לבטל את הקרבנות, אבל הוא בבירור המקור הכי חשוב בדיון הזה.

(עכשיו אני רואה שימ"ל מפנה אל המקור הזה)
במקור הזה לא כותב שזה יתבטל.די"מ
מי שקורא את הקטע הזה במנותק מכל שיטת הרמבם והשקפתו על נצחיות התורה עלול להגיע למסקנה המוטיעת הזאת.
וזה בדיוק מה שכל כך מעצבן אותי באסא קיסר.
וברב קוק...נפתלי הדג


הרב קוק לא אומר מה שאסא קיסר אומרדי"מ
אפשר להרגיע אותם שלעתיד לבוא יאכלו פחות עופותמושיקו

יותר בקר וכבשים

בעקרון זה הרבה יותר גרוע נפתלי הדג
לצמחוניים יהיה את המעשרות מושיקו

אם הפירות יהיו ענקיים תחשוב כמה יהיה לאכול חוץ מהקרבנות...

כשאני אוכל פרה אני מציל עשרות תרנגולות.די"מ
או עשרות צמחיםמושיקו


עמותת 'חס על החסה'הולם במיוחד
זקוקה לידיים נוספות*!






(*ע''מ להאכיל בהן את החסות, במסגרת אפליה מתקנת)
אוזניות נגד רעשיםנקדימון

אני מחפש המלצות לאוזניות מגן נגד רעשים אבל כאלה שלא מוחצות את המוח המסכן.

לא אוזניות שמתחברות למכשיר אלא פשוט אוזניות שמבודדות רעש. לא אלחוטיות.

 

מכירים כזה? אשמח מאוד מאוד לקבל המלצות.

מי עוד מתקשה לזכור פרצופים?חתול זמני
מכיר 2 אנשים כאלו. זו תופעה קיימת ולא נדירהקעלעברימבאר
זה ייחודי יחסיתהרמוניה

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

כן מענייןל המשוגע היחידי

שמות אתה זוכר?

כן פחות או יותרחתול זמני

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

זה לא נשמע כ"כ חריגל המשוגע היחידי

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

זו תופעה ממש שונה ממה שחשבתיריבוזום
שהתכוונת אליה ושאליה התייחסתי בהודעה הקודמת שלי בשרשור. זה לא שאתה לא זוכר, זה נשמע קשור יותר לכוח הדמיון. אתה מסוגל לדמיין באופן מוחשי דברים אחרים?
אז אולי אני כמוךל המשוגע היחידי

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אז זה משהו נקודתינוגע, לא נוגע

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

הממ,ריבוזום
טוב, הדימיון שלי לא כל כך מוחשי. כלומר, אני לא ממש יכולה לראות ב"עיני רוחי" כמו שאני רואה בעיניים האמיתיות. אבל אני כן יכולה לדמיין "רושם", קשה להסביר - נראה לי כאילו מה שהמוח מפרש מתוך התמונה שרואים (אפשר לתכנן ציור באופן מדויק כך). במובן הזה אני מסוגלת לדמיין פנים כמו כל דבר אחר. 
בעיקרוןריבוזום
זה לא ממש שימושי להיות מסוגל לשלוף פנים, בניגוד לשמות. לא עשיתי מחקר אבל נשמע לי שזה ממש נורמלי להיות מסוגל לזהות ולהתקשות לדמיין. מעניין אם למי שמצייר הרבה יש יכולת שליפה חזותית טובה יותר מאנשים שלא. 
אני מתקשה, חוץ ממי שאני מדבר איתו בלימודחסדי הים
ולומד ממנו, כי אז בעל השמועה לפני.
לי לוקח זמן לזכור פרצופים של מדוייטותצדיק יסוד עלום
מה זה מדוייטות?חתול זמני
הבחורה שיוצאים איתה לדייטפ.א.
לא מכיר כזה דברחתול זמני
אחרי זמן מה זוכר די טובזיויק
אניאנימה

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.


עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

יש לזה אבחנהנעמי28
והיא נקראת פרוסופגנוזיה
וואלהזיויק
פרוסופגניוזיהחתול זמני
סופגניות כמו בקונדיטוריה – הכי מושלמות!
אני זוכרת היטב, אבל חושבת שהכרתי פעם מישהוריבוזום
כזה... (מישהו שנפגשתי אתו פעם למטרות שידוך. אחר כך פגשתי אותו במקרה באיזה אירוע עם חברה. קצת אחר כך ניסינו שוב פעם אחת. כמה חודשים טובים אחרי כן, אחרי שהתחתנתי, החברה סיפרה לי שהיא פגשה אותו והוא אמר מזל טוב ושהוא שמע שהיא התחתנה... הם בכלל לא מכירים, ודי ברור לי שהוא התכוון אליי (אנחנו לא דומות במיוחד. רק בצבעים.)
בדיוק קראתי כתבהרקאניאחרונה

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

לא לפתוחזיויק
אם פתחת תענה: למה ער?
אם למישהו יש חידון לפסח למבוגריםהרמוניה

או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!

חג שמח!🌸🌸🌸

קישורים נחמדים לחידונים - אתר כיפה ומהאקדמיה ללשוןפ.א.
תודה רבה!הרמוניה

הראשון יפה...

בסוף הכנתיהרמוניה

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

תודההרמוניה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

וואו, כל הכבוד!! 👍👏👏ל המשוגע היחידי
תודה רבה!הרמוניהאחרונה

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

ההחלטה הכי גדולה שלקחתם בעקבות התייעצות עם AIפתית שלג

או הקניה הכי גדולה.

האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?

האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?

 

אני חושב שאצלי הכל קרה😅

נעזר באופן יומיומי- בהרבה דבריםפ.א.
אך זה עוד אחד מבין כלים ואמצעים רבים להתייעצות, ללימוד ולהבנה, לקבלת רעיונות ותובנות.  

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

מרגישה מהדור הישןריבוזום

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

גם אצלינוגע, לא נוגע

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..


עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.


ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

אניoo

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות


רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

אני משתמש בו לחישובים בעבודהחתול זמני

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

 

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

שינה את החיים בהרבה צורותמשהאחרונה

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

רכבמחפש שם

אשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.

תלוי בעיקר באיפה אתה גראריק מהדרום
בירושלים ובמרכז אין הצדקה.
יש מקומות שאין ברירהמשהאחרונה
יתרון: שופוניחתול זמני

חיסרון: יכניס אותך לחובות

 

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

 

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

 

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

 

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

תודה רבה על הפירוטמחפש שם

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.


 

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

 

25K זה עבור טויטה קורולה עתיקה במצב מדהיםחתול זמני

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

 

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

 

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

 

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

 

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

הגזמתאני:)))))
זה אחוז גבוה מההכנסהארץ השוקולד
למה לא להסתמך על תחבורה ציבורית?
זה פשוט תלויל המשוגע היחידי

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

ואפשר למצוא גם רכב סבבה שנוסע טוב באזור 10/15Kל המשוגע היחידי
נכוןנפשי תערוג
אבל צריך להבין טוב כדי להבדיל בין רכב תקול לרכב תקין בסביבות מחיר כזה
נכוןארץ השוקולד
אבל האם לא עדיף לחסוך משהו כשזה אחוז כה גבוה מההכנסה?
כל עוד אפשר להסתייע בתחבצ ברור שעדיףאריק מהדרום
אם אתה גר בחור ביו"ש מה תעשה?
לאו דווקא עדיףנפשי תערוג

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

אתה לא מוציא כסף על מכונית כמו כל השאראריק מהדרום

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

נכון.נפשי תערוג

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן



גם בריכה פרטית זה כסף תמורת נוחות+זמןאריק מהדרום
נכוןנפשי תערוג

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

על אותו משקל אפשר פשוט לעבוד פחות...חתול זמני

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

נכוןנפשי תערוג

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי


אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

👍מחפש שם
מעניינת הנקודה שאתה מעלה על רמת החיים
זה גם קשור בהרבה לזהל המשוגע היחידי

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

רכב הכי פשוט עולה כ1000 שח בחודשנפשי תערוג

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק


יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות


זה בגדול

תתחיל בלהבין כמה עולה ביטוח (אתה נהג צעיר)מרגול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט


אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך


וכמובן דלק


אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.


ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

אם הצורך הוא ניידות עירונית: קורקינט/אופנייםמשה
מתחילים עם שעון קיץ..נועה.

מה זה הדבר הזוועה הזה. אין לילה, ושבת נמתחת כ'כ...

לא מבינה למה בכלל עוברים לשעון קיץ 

יום שישי ארוךךךךך - אפשר להספיק הרבה דבריםפ.א.
השבת נמתחת … זו באמת בעיה 
הפוךפצל"פ
אפשר להספיק גם שנצ וגם ללמוד וגם לשחק עם המשפחה
בכיף מוכן לישון פחות היום בישביל שבתות ארוכותכְּקֶדֶם
מת על זה
מה זה מדהיםחתול זמני

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

היום ערב פסח. אני בשעון הקודםמשה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

שעון קיץ זה אחלהרקאני

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

עד כדי כך?זיויקאחרונה
יש פה מדריכי חתנים בקהל?אוי טאטע!

אם כן אשמח לעזרה בפרטי

תודה מראש!

מזל טובל המשוגע היחידיאחרונה

אולי יעניין אותך