העיוות הטבעוני בדעת הרמבם.די"מ
אז זאת התקופה בשנה בה הטבעונים תוקפים אותנו פעילי הר הבית על תמיכתנו בהקרבת קרבנות ובכך ששומו שמיים, אנחנו לא מוכנים להסתפק רק בלשפה ולחוץ "ומאכל מן הזבחים ומן הפסחים" אלא אנחנו ממש פועלים לכך באופן מעשי.

בעקבות הרצאה (מלאת סילופים ודמגוגיות) של אסא קיסר הם מביאים את הטענה שעל פי הרמב"ם הקרבנות בטלים.

כשירות לציבור הבאתי כמה ציטוטים מספרו של "הנשר הגדול" רבי משה בן מימון בו הוא מורה הלכה למעשה לדורות (להבדיל מהטור שהתעסק רק בהלכות שהיו רלוונטיות לזמנו) בנושא הקרבנות.

שנזכה לאכול מן הזבחים והפסחים עוד השנה.

***

"מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַיי, מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִין בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת..."
(הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א)

"וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן מִכְּלַל הַחֻקִּים הֵן. לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאַף עַל עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁבַּעֲשִׂיַּת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים זוֹכִין הַיְּשָׁרִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהִקְדִּימָה תּוֹרָה צִוּוּיָהּ עַל הַחֻקִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח,ה)."
(הלכות מעילה פרק ח הלכה ח)

"הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחֲזִיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לְיָשְׁנָהּ, הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבוֹנֶה מִקְדָּשׁ, וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם: מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה."
(הלכות מלכים ומלחמות פרק יא הלכה א)

"וְעִקַּר הַדְּבָרִים כָּכָה הֵן: שֶׁהַתּוֹרָה הַזֹּאת - אֵין חֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ מִשְׁתַּנִּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן וְלֹא גּוֹרְעִין מֵהֶן. וְכָל הַמּוֹסִיף אוֹ גָּרַע, אוֹ שֶׁגִּלָּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וְהוֹצִיא הַדְּבָרִים שֶׁלַּמִּצְווֹת מִפְּשׁוּטָן - הֲרֵי זֶה בְּוַדַּאי רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס."
(הלכות מלכים ומלחמות פרק יא הלכה ג)
סיוגימ''ל

 

לא שמעתי את ההרצאה שהזכרת ואני לא מכיר את השיטה הזאת בדעת הרמב"ם דווקא אז אתייחס לדבריך:

 

אתה בוודאי צודק שכשייבנה בית המקדש, במהרה ייבנה, תחזור בע"ה עבודת הקרבנות תמידין כסידרן ומוספים כהלכתם. התורה לא תשתנה ואפילו לא מצווה אחת ממצוותיה, ומצוות הקרבנות בכלל.

 

אבל אי אפשר לדבר על דעת הרמב"ם ביחס לעבודת הקרבנות בלי להזכיר את דבריו הארוכים והמפורשים במורה נבוכים חלק שלישי פרק לב. הרמב"ם חוזר ומדגיש שם שהסיבה לציוויים בעניין הקרבנות היא אך ורק הרחקה מהקרבת קרבנות לעבודה זרה. הוא מדגיש שבניגוד למצוות אחרות אין בעבודת הקרבנות שום עניין עצמי ואין בה תיקון המידות ובטח שלא ריצוי או עשיית טובה לקב"ה כפשט הפסוקים "לרצון להם", "ירצה", "אשה ריח נחוח לה'" וכו' (כחלק משיטתו הכללית שהמצוות שלנו אינם משפיעות על הקב"ה בכלום), אלא אך ורק הרחקה מהעבודה זרה שהייתה נוהגת בזמן ההוא.

 

לכן מובן למה יש כאלו שייקחו את דבריו צעד אחד קדימה ויאמרו שאם בטל הטעם של המצווה אין סיבה לקיים אותה - כמובן שזו לא דעתו. ולמען האמת, אם בתר טעמא אזלינן - יש אמת בדבריהם, גם אם לא הלכה למעשה כי למעשה התורה ניתנה ע"מ שלא תשתנה.

 

נ"ב

למיטב ידיעתי הסוברים שעבודת הקרבנות תבוטל לעתיד לבוא תולים עצמם בדעת הרב קוק במאמר "חזון הצמחונות והשלום", שגם הוא עצמו מדגיש שם שהיא לא תבוטל למעט משפט עמום אחד שמשתמע לשני פנים.

 

אני חושב שאתה לא מדייק לגמרי ברמב"םנפתלי הדג
ובכלל שזה נושא שחביב עליי אני ארחיב קצת ברשותך.

הרמב"ם מחלק שם בין שני סוגי מצוות ואמונות - מצוות ואמונות אמיתיות אל מול מצוות ואמונות שהוא מגדיר כהכרחיות. מה הכוונה הכרחיות? הרמב"ם מסביר שבדומה לצב שנברא כך שחלקו הפנימי והפגיע מוגן ע"י שריון קשה, כך הקב"ה יצר את הדת משתי שכבות - אמונות שהן יסודיות יותר והן מטרת האמונה - דברים כמו אחדות האל, אינסופיות וכו'. האדם הוא מוגבל באופן יסודי (אימננטי) ותמידי, לכן באופן יסודי הוא חייב את האמונות המוכרחות שתבאנה לצד האמונות האמיתיות. כדוגמא לזה מביא הרמב"ם את הקרבנות באמת, שעם ישראל לא היה יכול לראות מערכת דתית בלעדיהן אז, אבל גם את התפילות - שבלעדיהן גם אנחנו לא מסוגלים לראות מערכת דתית. לפי הרמב"ם, אלו גם אלו ניתנו לנו כדי שנוכל להגיע ולנסתדר עם האמונות האמיתיות, ולא כמטרה בפני עצמן.
הרמב"ם כלל לא מדבר על ביטול מצוות ואמונות כאלה, הוא מסתכל על הדברים מנקודה פסימית - האדם פחות או יותר הוא כזה, ואלו הם צרכיו.

לעומתו, הרב קוק בשמונה קבצים במספר מקומות עושה מעניין הזה מטעמים. כחלק מאידיאל ההתפתחות שלו, הרב קוק מסביר שלפעמים אמונה מוכרחת נעשית מיותרת ואפילו מזיקה - כי האדם כבר הגיע לרמה גבוה ממנה. במצב כזה באמת ראוי לזנוח את האמונה המוכרחת לטובת האמונה האמיתית בלבד, שהיא גבוהה יותר. הרב קוק מציג שם את הדילמה של האדם העומד מול מצוות שהוא מרגיש שמעכבות את הדת - אך ביטולן לא עולה על דעתי. הוא מסביר שביטול כזה יכול להיות טוב וחשוב, אך חייב להעשות בזהירות רבה - כך שאנשים שעוד זקוקים לאותן המצוות המוכרחות לא יוותרו עליהן גם הם וימצאו פוגעים באמונה עצמה.

לא למדתי את חזון הצמחונות והשלום, אבל מאוד ברור מפה איך הרב קוק יאפר ואפילו יתמוך באידאל של ביטול הקרבנות בשלב כלשהו.

(לי יש מהלך משלי שלוקח את הנושא אפילו הלאה, אבל אחסוך מכם )
לא כתבת במה לא דייקתי, להיפך - חזרת על דבריי...ימ''ל
הדגשתי כמה פעמים שהרמב"ם לא כתב ולא סבר שהקרבנות יבוטלו לעתיד לבוא.
כן כתבתי שהוא סובר שהטעם לציוויים הוא לא טעם עצמי אלא מניעתי - אתה חולק עם ההסבר הזה?
(ההשוואה שלך בין קרבנות לתפילה תמוהה ביותר - עניינם, לפחות ע"פ הרמבם, שונה בתכלית).
לא כתבתי, אלא דייקתי נפתלי הדג
הנקודה החשובה בדברי שהרגשתי שלא הדגשת מספיק בדבריך היא העובדה שהאמירה של הרמב"ם היא מערכתית ולא נקודתית בנוגע לקרבנות. כך דבריו יותר ברורים בהקשרם.

(הדבר הזה באמת תמוה במבט ראשון, בייחוד בהתחשב בשיטתו של הרמב"ם בכל מה שקשור לכוונה וכו'. הבעיה הגדולה היא שהרמב"ם עצמו אומר את זה...
ההסבר להבנתי הוא בדיוק זה - כל פנייה אל האל היא בדיעבדית. לא במובן של לא טובה או שהיה אפשר בלעדיה, אלא שהיא בהכרח מתייחסת אל האל כנתפש ונגיש באופן ישיר. הצורך הזה הוא צורך אנושי בסיסי, ולכן הקב"ה נתן לנו את התפילה, כדי שתהיה אפשרות לעבוד אותו מערכתית, בשביל האמונות האמיתיות וכו'.
מרגע שניתנה תפילה ונצרך הפתרון הזה (שהוא שונה מהותית מקרבנות, ממלא צורך אחר), יש דרך לעשות אותו.

עוד אפשרות היא להגיד שהרמב"ם שינה את דעתו, אבל זה פתרון שאני מעדיף שלא להשתמש בו באופן עקרוני.)
סליחה על ההתערבות הבוטה,עוד סתם אחד

אבל לא הרמב"ם בעצמו עושה את ההשוואה הזאת? אין לי כוח לבדוק את המקור, אבל למיטב זכרוני במורה-נבוכים בפיסקה שדיברת עליה הוא גם מסביר משהו על כך שלא ניתן היה לבטל את הקרבנות כשיצאו ממצרים כי זה היה חלק כ"כ אינטגרלי מעבודת א-להים (באשר הוא), ולכן זה לא היה אפשרי - כמו שיגידו לנו היום להפסיק להתפלל. 

הרמב"ם לא עושה השוואה בין תפילה לקורבנותימ''לאחרונה

 

הוא מקביל את הרגש שהיה נוצר מביטול הקורבנות ביחס לדורם לזה שהיה נוצר מביטול התפילה ביחס לדורנו* בתור משל בלבד. מבחינה מהותם ותכליתם עבודת הקרבנות ועבודת התפילה שונות בתכלית: עבודת הקרבנות היא מטעמי הרחקה בלבד ועבודת התפילה היא "עבודה שבלב" כמו שהרמב"ם כותב במספר מקומות (ובאותו החלק במו"נ בפרקים מ"ד ונ"א הרבמב"ם מסביר את עניין התפילה ע"ש).

 

 

*וזו לשונו שם: "והיה דומה אז כאלו יבא נביא בזמננו זה שיקרא לעבודת השם ויאמר השם צוה אתכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו ולא תבקשו תשועתו בעת צרה, אבל תהיה עבודתכם מחשבה מבלתי מעשה, ומפני זה השאיר השם מיני העבודות ההם והעתיקם מהיותם לנבראים ולעניינים דמיוניים שאין אמתות להם לשמו ית'".

 

 

 

נ"ב

להתערבויות שלך אנחנו שמחים תמיד חיוך

 

אתה משמיט מגישת הרב קוק את אחד היסודות המרכזיים שלה..אדם כל שהוא

ובכך מציג אותה בצורה מאוד משבשת.

ובנימה מסתורית זו, אסיים כרגע.

[אולי אכתוב בהמשך קצת יותר, כרגע אין לי מספיק כח וישוב דעת לכתוב על נושא עמוק זה].

אממ. טוב לדעת נפתלי הדג
אז אשתדל להסביר בקצרה..אדם כל שהוא

זה לא שקבלנו תורה שמתאימה לזמן נתינתה, העולם התפתח, חלקים ממנה נשארו רלוונטיים וחלקים אחרים לא.
אלא קורא הדורות מראש נתן תורה נצחית שתתאים לכל דור. העולם התפתח, [ולתורה תפקיד מהותי בהתפתחות הזו], ולכן יש דברים בתורה שצריכים להיות מובנים באופן אחר, והקב"ה מגלגל אותנו להבין אותם כך. 
אבל זה לא שהתורה פחות רלוונטית עם התקדמות, יתירה מזו, יש טעמי מצוות ששייכים דווקא לעתיד, ולהובלת העולם אליו.
לגבי הקיום המעשי של המצוות - במצב הנוכחי, אין לנו את הסמכות והיכולת, להגיע להבנות אחרות בדיני התורה, ממה שקבלנו מחז"ל.
אבל במצב המתוקן, אם יש הלכות שצריכות להיות מיושמות באופן אחר, הסנהדרין שיושבת בלשכת הגזית, ודורשת את הפסוקים, תגיע למסקנה שזו ההבנה הנכונה, ולכך מראש כיוון הקב"ה כשנתן את התורה.

כמעט מסכים נפתלי הדג

א. מסכים מאוד עם תחילת דבריך, הרב קוק באמת אומר כך - דוגמא מאוד טובה לכך היא דבריו של הרב קוק בעין אי"ה על שבת ס"ז (בהקשר לכמעט-גניזת ספר יחזקאל):

 

ישראל הם על מכונם וב"ד הגדול יושב ב"מקום אשר יבחר ד'" , אז אין צריך לשום חתימה והמשכה לאיזה הוראה קבועה מדורות שעברו כ"א בדברים שהם קבלות ברורות הלכה למשה מסיני, אבל כל הוראות מסופקות צריכות הן להחתך ע"פ ב"ד הגדול. ולפעמים הי' ב"ד אחד דורש בתורה ומעלה ע"פ דרשותיו הוראות חדשות, והי' כל זה דברי תורה, שכך הונח בעצם התורה ע"פ החכמה העליונה שתהי' נדרשת ע"פ דרכי תורה בצירוף השפעת השכל והסכמת הב"ד שבימים ההם. והנה הנבואה אע"פ שאין בכחה לחתך דינים בפועל, אבל הצפיה מסורה לה. א"כ לפעמים יראה הנביא מה שיהי' באחרית הימים, שעתיד בית הדין הגדול לדרש בתורה איזה הוראות מחודשות, שלפי הדרכים המוסכמים בידנו הם נראים כסותרים דברי תורה, אבל הדברים יתגלו מעומקה של תורה בשעתם.

 

ב. לסוף דבריך אאלץ לא להסכים, על פי דבריו של הרב קוק עצמם. אכן, צריך לעיין מה ההבדל בין השינוי המערכתי אותו הציג הרב קוק בפסקא שהבאתי להלן לגבי הסוג השני של השינויים, עליהם הוא כותב בפירוש שהם שונים אצל בני אדם - ולכן לא כפופים להנהגה כללית:

 

קובץ א, קנה: כל האמונות הנן נחלקות לשתי המערכות שכבר העיר עליהם הרמב"ם (ג,כח - ) לאמונות אמיתיות ואמונות מוכרחות. האמונות האמיתיות הנן היסוד המקיים את כללות האמונה, והמוכרחות הנן כמו קליפה ושומר לפרי. לפי הערך של כל עם וכל קיבוץ המתאחד תחת דגלה של איזה אמונה, כפי המדה שהאמונה היסודית היא יותר נשגבה נצחית ואמיתית, כפי זה הערך עצמו, יהיו גם הדברים הנלוים אליה יותר צחים חזקים ברורים ומושכלים, מתאימים לדרישות המוסר היותר טהורות, ולאור המדע היותר בהיר. לפעמים יבא זמן, שיגלה כח הכרחי לסלק איזה דבר מהאמונות המוכרחות מתוך חוג האמונה, מפני שכבר הגיע מצב הקיבוץ ההוא למדה זו, שאיננו צריך עוד להיות נסעד בצד ההכרחי ההוא של ציור אמונה זו. אז תוחל איזה מין תסיסה, מצד אחד נראה הדבר כפרצה ביסוד האמונה, ומצד השני כהארה והזרחת אור על האופק האמוני, והוספת כח ליסודה. ובאמת שני הצדדים הנם דברי אמת. לא כל האנשים ולא כל הסיעות יבוכרו בפעם אחד ובתקופה אחת, ויזדמן הדבר, שחלק אחד כבר בא עד אותה המדה בפתוח הכרתו ותרבותו, עד שאיננו צריך עוד לאותו ההכרח של איזה צד מן האמונה המוכרחת, וכיון שכן, הרי הענין ההוא דבר יתר אצלו, שהוא מעכב על מהלך רוחו וקדושת נשמתו ותעופתה. אבל באותו החוג שלא בא עדיין למדה זו, וההכרח הוא עומד לו בעינו, סילוק ענין מוכרח זה היא קציצה בנטיעות והריסת האמונה.

 

 

לגבי ב-אדם כל שהוא

יש דברים מחייבים, שבהם לא שייך שינוי, עד שתקום הסמכות שתוכל לשנות אותם.

האמונות המוכרחות שהרב קוק מדבר עליהן הם השקפות, שאין סמכות מחייבת שמחייבת אותנו להאמין בהם, אבל מה שמחייב את ההשקפה הזו זה ההכרח שמחבר אותה לאמונה האמיתית, ועבור החלק מהציבור שלא זקוק להן, הן דבר יתר.

[על קיום מעשי של מצוות, הראי"ה לא דיבר כלל בפיסקה הזו].

אני לא כ"כ מבין מאיפה אתה רואה את זהנפתלי הדג

האמונות המוכרחות הן מה שהרמב"ם אמר שהן - מצוות מעשיות. אם הרב קוק אמר משהו אחר, עליך חובת ההוכחה, וזה מאוד תמוה - למה שהוא ישתמש במונח שאותו הרמב"ם לקח לכיוונים מעשיים (ולקשר בין אמונה למעשה) למשהו  מעקר את הדבר הזה מכל התוכן שהרמב"ם כיוון אליו?

המצוות המעשיות הם לא האמונות, חלק מהמצוות המעשיותאדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך י"ג בניסן תשע"ו 00:15

מטרתן להנחיל אמונות, אמיתיות ומוכרחות.

זו משמעות הדברים שם ברמב"ם, וזה מתאים למשמעות המילולית של המושג אמונות [או דעות, כפי שהוא בתרגום הרב קאפח], וכך משתמש בו הרב קוק.

 

כדאי לך לראות גם את אגרת צ' באגרות ראי"ה (אות ו), זה המקור העיקרי עליו הסתמכתי במה שכתבתי קודם לגבי שיטת הרב קוק, ושם הרב קוק גם מדגיש את הצורך בסנהדרין [ודברים נוספים שהם חלק מהמצב המתוקן] בשביל ההבנות המחודשות בתורה.

 

יש להעיר שיש לרמב"ם טעמי מצוות נוספים, של מניעת...אדם כל שהוא

עבודה זרה, [בעיקר על לאווים, עד כמה שאני זוכר].

אם מגיעים מהרמב"ם לביטול קרבנות, הוא היה צריך לבטל גם את איסור שעטנז בזמנו.

נכן, והיו כאלה שאכן עשו זאת (ע"ע תנועת ההשכלה)ימ''ל
אבל האם הרמב"ם יסכים עם זה?די"מ
ברור שלאימ''ל

 

אבל לא בחינם הם תלו עצמם בדעת הרמב"ם, דבריו עומדים בבסיס ההיגיון של שיטתם ואפילו היו מתיישבים איתה יפה אם לא היה נאמר "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו".

לכן היו הרבה שיצאו כנגד שיטת הרמב"ם בעניינים האלו, טענה שטותית ולא עניינית בהחלט כי נאמר "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" ולא בגלל הפושעים נבטל את דברי ה'.

 

תסתכל בציטוט ממעילה.די"מ
קראת את המקור במו"נ שהפנתי אותך אליו?נפתלי הדג
אני לא חושב שהוא אומר לבטל את הקרבנות, אבל הוא בבירור המקור הכי חשוב בדיון הזה.

(עכשיו אני רואה שימ"ל מפנה אל המקור הזה)
במקור הזה לא כותב שזה יתבטל.די"מ
מי שקורא את הקטע הזה במנותק מכל שיטת הרמבם והשקפתו על נצחיות התורה עלול להגיע למסקנה המוטיעת הזאת.
וזה בדיוק מה שכל כך מעצבן אותי באסא קיסר.
וברב קוק...נפתלי הדג


הרב קוק לא אומר מה שאסא קיסר אומרדי"מ
אפשר להרגיע אותם שלעתיד לבוא יאכלו פחות עופותמושיקו

יותר בקר וכבשים

בעקרון זה הרבה יותר גרוע נפתלי הדג
לצמחוניים יהיה את המעשרות מושיקו

אם הפירות יהיו ענקיים תחשוב כמה יהיה לאכול חוץ מהקרבנות...

כשאני אוכל פרה אני מציל עשרות תרנגולות.די"מ
או עשרות צמחיםמושיקו


עמותת 'חס על החסה'הולם במיוחד
זקוקה לידיים נוספות*!






(*ע''מ להאכיל בהן את החסות, במסגרת אפליה מתקנת)
ולמה התמונה הזאת בפרשה?קעלעברימבאר

אתה ממש פנסיונר שגילה את נפלאות הAI.אריק מהדרום
לא יודע. משום מה עד היום ציור באיי.איי לאקעלעברימבאראחרונה
משך אותי
למה התמונה רומזת בחוקת?קעלעברימבאר

ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד
שתיצור הפגנה של קוניקים במצעד, עם שלט "לא תעבור b"
חחחחחח. אבל זה היה על "במסילה נעלה"קעלעברימבאר
יפה, לא חשבתי על הפרט הזהשלג דאשתקד
תמונה בפרשת שלחקעלעברימבאר

תמונה 9 בפרשהקעלעברימבאר

תמונה בפרשה 10קעלעברימבאר

למה התמונה רומזת בפרשה?קעלעברימבאר

למה תמונה זו רומזת בפרשת קורח?קעלעברימבאר

ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש... 250 מחתותפ.א.
מחתה לפי דעתי זו מחבת... 🥘 לא חבית...🛢️פ.א.
ריקועי פחים ציפוי למזבח!קעלעברימבאר
קרח בן יצהרקעלעברימבאר
למה תמונה זו רומזת?קעלעברימבאר
יותר טוב:קעלעברימבאר

ועוד יותר טובקעלעברימבאר
איזה רמז זה הציור רומז לפרשה?קעלעברימבאר

ועוד אחד?קעלעברימבאר

ומהפרשה שעברה?קעלעברימבאר

י - יהושע בן נון, לידו כלב בן יפונהפ.א.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

הענק "ארבע"קעלעברימבאר

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

אתה מערבב פרשות אחרות … שאלת על פרשה מסוימתפ.א.
בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.
אם הם ראו אתקעלעברימבאר

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מזה שאין פאנצ עם אחימן ששי ותלמיקעלעברימבאר

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

ואת ששי 6קעלעברימבאר
הבאת לי רעיוןקעלעברימבאר
און בן פלת - אבל מה עושה כאן הכפייה האדומה?פ.א.
ביקשתי שיצייר מתג עם כפיה, מהקעלעברימבאר

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

אתה צודק שהלכו עם כובעים ולא כאפיותקעלעברימבאר

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

 

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

אממממקעלעברימבאר

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

ולמה רומז בהציור:קעלעברימבאר

משה: "סלע, תן מים!". סלע:קעלעברימבאר

"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"

 

הסרוג המגזריקעלעברימבאר
@חגי הוברמן, נצפה בקבוצת וואטסאפ של עיתונאי הסרוגים המגזריים.

בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"

So what?זמירות
בוואט אחתקעלעברימבאר
עדיין לא הבנתי מה הפואנטה בפוסט…זמירות
הילד/ה שבתוככםזיויק

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?

אתם בדיאלוג?

הרמוניה?

מתח?

תהליך?

מה תדעו לספר עליו/עליה?


בהנחה שהתבגרתם כבר 😆

הילדה שבתוכי באה לעיתים רחוקותLavender

לכל מיני שטויות מצחיקות

 

דוגמא?זיויק
יאווו כתבתי שיר על זה...אברהם יאיר שטרן

רוצה לקרוא?

ברורזיויק
ילדה קטנהאברהם יאיר שטרן

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

 

 

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

 

יפהזיויקאחרונה
אשמח לרעיונות לקניית מתנה לאחי ליום ההולדת🙏Lavender

בגיל 20+

הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.

 

מה שהוא אוהב כמובן. אפשרנחלת

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

תודה, נתת לי כיוון!Lavender

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

אחלה מתנהנעמי28
לדעתי במחיר כזה (וגם לא) חוויה משותפת שווה הרבה יותר ממוצר דומם
משהו שנוגע לתחומי עניין שלו. את יודעת הכי טובפתית שלג
זאת הבעיה, שלא עולה לי משהו שקשור לתחומיLavender

העניין שלו

סוללה ניידת? שטויות של USB? הוא בקטע?משה
אהממ לא נראה לי שהוא בקטעLavender

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

אז איפה התחביבים שלו?משה

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

יש לו תחביבים, אבל לא עולה לי משהו שאפשרLavender

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מוסיף לרשימהפתית שלג

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

חחחחLavender

אני עדיין לא אחות של @משה 

קפיץאחרונה
חולצה, מגבת, ספר (עכשיו שבוע הספר), סידור עם הקדשהפ.א.
שנה שעברה קניתי לו חולצותLavender

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

פק"ל מתקפל, מטען נייד, פנס איכותיל המשוגע היחידי

ספר עם פתק החלפה.

רעיונות חמודים!Lavender
תודה, זה מה שעלה לי לראש שאני הייתי שמחל המשוגע היחידי

אבל זה באמת לפי האדם...

קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
מה זה משנה? עצם הרעיון שאנחנו בלי ה' הוא נוראאברהם יאיר שטרן

נראה לי שאני אשים את השיר הזה כחתימה שלי... או בפרטים האישיים...

בנות שעשו ש''ל-עוד מעט פסח

מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?

מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.


וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?

(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).

עדיין הולכים עם תיקי ענקחושבת בקופסא
לכבוד תחילת השרות ההורים שלי באו עם הרכב לדירה ועזרו לי לסחוב חפצים ולפרוק אותם בדירה. (הדירה בקומה 4 בלי מעלית) מתנה מעולה, מרוצה ממנה מאוד.
מתכננת גם את זהעוד מעט פסח

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

ישי ויש. תלוי בסגנון של הבת ושל אופי השירות, גםזמירות

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לדעתי הבסיס לוודא שיש תנאים פיזים בדירהנפשי תערוג

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?


ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

אני קניתי לאחותי הקטנה (אם רלוונטי)המקורית
סט למקלחת+ חלוק (כאילו סבונים, ספוג רחצה,מסרק, מברשת שיניים עם כיסוי ומשחה) והןספתי לה גם שקית טבליות לכביסה

כשהבת שלי יצאה לשירות5+אחרונה
לפני שנתיים, הלכתי לאיזשהו סטוק, קניתי לה כל מיני שטויות לדירה ולה עצמה. אח"כ עשינו לה ערב משפחתי שבו כתבנו לה על המתנות הקטנות האלה כל מיני דברים מצחיקים כאלו למה הם ישמשו אותה. היא אהבה את זה. גם כשהבן שלי התגייס עשינו משהו דומה והיה נחמד. חוץ מזה עשינו לה מסיבת סיום לימודים, הלכנו לכנרת אחה"צ אחד ונשארנו בערב למדורה וכו'. 
אין להזדהותאריק מהדרום

* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.

* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר


נראה לי אני מתפטר

זה קוד אתי לגיטימי של הרבה חברותהמקורית
לא הבנתי מה הבעיהפשוט אני..
אולי ב *** כתוב "השם"פתית שלג
מה הטעם לעבוד אם שוללים ממך את חופש הטינוך?אריק מהדרום
אז בגלל זה רצית לעבוד גם עם אינסוף כסף?🤔 יפהפתית שלג

לא הכל חומרי בעולם הזה

טובנקדימוןאחרונה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

 

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

אולי יעניין אותך