יש לי תהייה פילוסופית עמוקה לכאורה.
פעם למדתי (ואינני זוכרת ממי ומתי והאם מדובר במקור אמין) שנכון מצד אחד דברים רעים באים כעונש והם סימן לעשות חשבון על הדרך וכו', ומצד שני לא נכנסים לחשבונות שמים..?
אז מה שלמדתי היה שברמת העם כן עושים את החשבון הזה, וברמת הפרט- לא.
אבל מצד שלישי
אם באופן תיאורטי באים על מישהו הרבה אסונות- הוא לא צריך לחשוב על מה הוא נענש? (חוץ מזה שתמיד לנסות להיות טובים יותר...)
ואיפה עובר הגבול?
(כאילו, סביר להניח שאף אחד שפוי לא יבוא ליאמר למישהו שאבא שלו נפטר שינסה לחשוב למה ה' מעניש אותו..)
פעם למדתי (ואינני זוכרת ממי ומתי והאם מדובר במקור אמין) שנכון מצד אחד דברים רעים באים כעונש והם סימן לעשות חשבון על הדרך וכו', ומצד שני לא נכנסים לחשבונות שמים..?
אז מה שלמדתי היה שברמת העם כן עושים את החשבון הזה, וברמת הפרט- לא.
אבל מצד שלישי
אם באופן תיאורטי באים על מישהו הרבה אסונות- הוא לא צריך לחשוב על מה הוא נענש? (חוץ מזה שתמיד לנסות להיות טובים יותר...)
ואיפה עובר הגבול?
(כאילו, סביר להניח שאף אחד שפוי לא יבוא ליאמר למישהו שאבא שלו נפטר שינסה לחשוב למה ה' מעניש אותו..)
)
)
)
אילו חיוך זה להיום-דייני... 
