מעתיק משרשור בצמ"ע:
האמת שדי חפרתי על השיר הזה אבל הוא ממש ריגש אותי וביאס אותי שהוא כזה קצר אז הייתי חייב לכתוב לו המשך.
השיר הזה ממש חיזק לי את הרגש והכיסופים למקדש אז רציתי לשתף אתכם בהמשך שכתבתי:
[אם בהר חצבת אבן, להקים בניין חדש.
לא לשווא אחי חצבת, לבניין חדש.
כי מן האבנים האלה, יבנה מקדש.
אם בהר נטעת ארז, ארז במקום דרדר.
לא לשווא אחי נטעת, במקום דרדר.
כי מן הארזים האלה, יבנה ההר.
אם לא שרת לי שיר עדיין, שירה לי מזמור חדש.
שהוא עתיק מיין, ומתוק מדבש.
שיר שהוא כבן אלפיים, ובכל יום חדש.]
-----------------------------------------------------
אם יין סולת ושמן הקדשת, למנחה ולנסכים.
לא לשווא אחי הקדשת, למנחה ולנסכים.
כי בקדשים האלו, יירצו לו שולחן עורכים.
אם בני בקר וצאן ביקרת, להקריב קרבן.
לא לשווא אחי ביקרת, להקריב קרבן.
כי בתמימים האלה, ישכחו חרון וחורבן.
אם נפשך וגופך טיהרת, לראות ולהיראות.
לא לשווא אחי טהרת, לראות ולהיראות.
כי שכר טהרה זאת, בצל כנפיו לחסות.
אם הלכות מקדש למדת, לשמור ולעשות.
לא לשווא אחי למדת, לשמור ולעשות.
כי בזכות ההלכות האלה, יִבנה הנהרסות.
אם האבנים שיבצת, בחושן ובאפוד.
לא לשווא אחי שיבצת, בחושן ובאפוד.
כי בבגדים האלה, לו יחגור ויאפוד.
אם מנורת הזהב יצקת, כפתור ופרח.
לא לשווא אחי יצקת, כפתור ופרח.
כי מנורת זהב זאת, אורה יאיר ויזרח.
אם קטורת הסמים רקחת, כמעשֵהַ וכמתכונתה.
לא לשווא אחי רקחת, כמתכונתה.
כי זאת הקטורת, תעלה תמרתה.
אם דרכי ציון ציינת, לטהר טומאתם.
לא לשווא אחי ציינת, לטהר טומאתם.
כי בדרכים האלה, יעלו זכוריהם בהיראותם.
אם שש ובד לבגדים תפרת, לתפארת ולכבוד.
לא לשווא אחי תפרת, לתפארת ולכבוד.
כי בבגדים האלה, כהן ה' יעבוד.
וזה השיר, למי שעוד לא שמע אותו 
:
).