כי זה היום שמסמל את כינון עם ישראל בארץ ישראל במסגרת מדינית עצמאית.
וקצת ביתר פירוט..
מי זה "המדינה"?
האזרחים? פקידי המשרדים? יועצים? שרים? ח"כים? ביבי? ריבלין? כולם?
לענ"ד התשובה היא אף אחד מהם.
המדינה איננה אוסף של אנשים, אלא כלי (מופשט במידת מה, אפרט תכף).
זה כמו כוס זכוכית - לפעמים המים בה עכורים, לפעמים הם צלולים ונקיים. מה שיש בתוכה הוא מה שמשתקף החוצה, אבל זה לא רלוונטי כהוא זה לערך הכוס.
לא ניתן להגיד שהמדינה היא אחת מהאופציות שלמעלה, מפני שהן בתחלופה מתמדת.
למי שייכת המדינה? המדינה שייכת לאזרחים.
מי שבוחר את הדרגים הגבוהים אחרי הכל, במישרין או בעקיפין, הם האזרחים.
מכאן שהמדינה היא אוסף גופים טכניים שנתונים בידי עם ישראל, והוא בוחר בכל פעם למי לתת את השלטון עליו.
קצת פתטי לומר שאין קשר בין המדינה לעם היושב בציון. ברור שאילו העם היה במצב רוחני מתוקן ושלם, המדינה הייתה נראית בהתאמה. לכן אם יש בעיה רוחנית במדינה - היא תולדה של מצב לקוי בקרב העם.
או בהשאלה ממקור אחר -
אל תאשימו את המקל שמכה בכם - המדינה, אלא את המחזיק בו - העם.
איפה נכנס כאן ערך אמוני-דתי?
וודאי שבנבחרים ובהחלטותיהם אין אף קדושה. ההישמעות להם נובעת מתוקף תפקידם כמסדרי חברה (וגם למשמעת הזו יש גבולות וקווים אדומים).
פשוט הוא, שהיכולת של עם ישראל לחיות בא"י באופן עצמאי היא דבר בעל ערך אמוני עצום (ומכיוון שהיהדות איננה דת בלבד, כי אם מכלול חיים - ישיבה בארץ כעם שיש לו מערכת פוליטית היא דבר משמעותי ומהותי).
ועכשיו אביא כאן קלישאה, מהאמיתיות.
השיבה לארץ ישראל היא דבר עצום ובלתי נתפס, תחיית המתים ממש.
הקב"ה לא צפוי כמונו, הוא בוחר את דרכיו שלו לקיים את הבטחותיו. במקרה הזה - בעזרת יהודים שאינם שומרי תו"מ.
האם יש בעובדה הזו כדי לבטל את המפעל העצום שמתחולל לנגד עינינו?!
מישהו הבטיח לנו שמיד בתחילת הגאולה הכל יהיה מושלם? לא ולא.
לכן מודים ל-ה' על חסדיו העצומים עד הנה, וממשיכים לצפות לישועה.
במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.
)
