הייתי חייבת להגיב..

זה באמת קשה

הקושי שלך הכי הגיוני בעולם

מה אפשר לעשות?

להבהיר לעצמך בשכל שזה פשוט לא בשבילך

מהתיאור נשמע שהוא בחור כריזמטי כזה

אז תשאלי את עצמך:

האם מעבר לכריזמטיות ולגבריות,יש בו את מה שאת מחפשת באמת? משהו יותר פנימי?

האם זה מישהו שאת רואה כאבא של הילדים שלך?

ומה עוד אפשר לעשות-

להתמלא בדברים אחרים

שיתנו בך כוח

וגם לתת לזמן לעשות את שלו

כולם התיחסו ל'גבריות וזרימה'.
אם אישיות הכונה לדברים מהותיים ולא חיצוניים נשאר לי להתפלל איתך שתצליחי להגיע למי שאת באמת רוצה בשלמות.

דבר ראשון את גיבורה! גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו..

דבר שני, אולי תגידי לעצמך, נכון, הוא אדם נפלא! מקסים באמת. טוב לב, חתיך, נראה טוב, מושך בעיני, חמוד, אני ממש אוהבת אותו! ויחד עם זאת, הוא פשוט לא דוס כמו שאני רוצה. כמו שאני חושבת שצריך לנהוג, כמו שיתאים לי. תחשבי איזה בית את רוצה להקים, הבנתי שאת רוצה בית של תורה! שיהיה בית מקדש קטן. ולכן, אע"פ כל התכונות המדהימות של הבחור הזה, לך הוא לא מתאים. לא כי הוא רע, לא כי הוא לא טוב, אלא כי הוא פשוט ברמה תורנית שונה משלי. ולכן, אני בוחרת כל יום מחדש להתמודד, לבחור בחיים של קדושה! בחיים של תורה! בחיים של דבקות ויראת ה'. 

אני חושבת שאת גיבורה ממש! לא כולם היו עומדים באתגר הזה. לא כולם היו חותכים אם הכל היה מושלם ורק הרמה התורנית היתה בעלת פערים. את אדירה! מרגע לרגע אני מבינה כמה ההתמודדות שלך גדולה! כמה את בעלת כוחות! אשרייך! יש בך את היכולות לבחור בטוב! בדרך הנכונה לך! זו מידה ענקית!

תחשבי על זה שאת בוחרת בחיים של קדושה ולכן את מוותרת עליו.

מתפללת בשבילך שיבוא אחד אחר עם כל התכונות הנפלאות האלו כמו שאת מתארת+רמה תורנית כמו שאת רוצה וצריכה.

אשרייך צדיקה! הלוואי ולכולנו היה את העוז שלך!

תיראי,אנחנו סה"כ ילדים בעולם הזה,אנחנו חושבים שידענו,וקיבלנו סתירה,וחשבנו שוב,וקיבלנו שוב.

ואם התמזל מזלנו,אז הגענו להבנה העמוקה,שכן,אנחנו ילדים בעולם הזה,ובורא עולם. הוא זה שיודע מה טוב לך מתי ואיך.

אז אנחנו לפעמים לא מרוצים וכועסים,וזה בסדר - הרי אנחנו בני אדם. אבל צריך להכיר בכך,שיש אמת,והאמת היא בורא עולם.והוא זה שמכוון הכל.

בנימה קצת יותר אישית,אני לא יודע אם זאת הסתכלות נכונה,גבריות,זרימה וכו',בעיניי - זה מסוג הדברים שאולי ניראים לך חשובים בהתחלה,אבל תשאלי כל שדכנית,ותיראי מה היא תגיד לך לגביי התכונות שחשובות בגבר לאחר הנישואין,עניין של תהליך שאדם עובר בתפיסה.יכול להיות שאני טועה,אני לא באמת מכיר אותך ואת המקרה.

מה שחשוב שתקחי מההודעה הזאת,זה את ההתחלה.

המון בהצלחה לך בהמשך!

בשבילך...

בהצלחה גדולה גדולה!

לא ראיתי עדיין זוג מעורב דוס! לפי כל כללי ההלכה הכתובה. מה שאני ראיתי אלו כאלו שהמציאו את קיצור שולחן ערוך מחדש... לפי מה שמתאים ונח לי.. (חצי כיסוי ראש לדוגמא...) 

ואני מסכים שזה לא אידיאלי, בעיקר בחינוך.

בס"ד

להפך.

זה עוד משהו שעוזר לנו למצוא את מי שמתאים,

ולא להסתבך עם מי שלא...

ואגב הרבה פעמים חלק מהס"ד בשידוכים זה מדברים שמפריעים.

כי אולי נדמה לי שאנחנו זוג מושלם אם רק לא פרמטר פוני,

אבל האמת שהיא שהפרמטר הזה הוא שמציל אותנו מלהתחתן עם אדם לא מתאים.

ובאמת הוא לא מתאים לא רק בגלל זה,

אלה בגלל עוד הרבה דברים אחרים שאנו לא מודעים אליהם.

במקרים כאלו בודקים עד כמה הפרמטר הזה אמתי.

השקפת עולם תורנית משותפת היא עניין מאד מאד בסיסי.

זכו- שכינה בניהם.

יש בתורה ובמצוות את הכוח לחבר בין בני זוג,

כאשר שניהם רואים את בודת ה' כמטרה בחיים.

לעומת זאת כאשר יש ערכים שונים,

הרגש לא יחזיק מעמד,

ואחרי שהפרפרים מתפזרים המציאות טופחת בפנים באון כואב.

אם מישהי שליבה שייך למישהו אחר, מתחתנת -- התוצאה היא שהאישה הזאת, עם כל הכוונות הטובות שלה [לעשות את הטוב והישר בעיני ה'] שלה, בסוף גורמת לבעלה להיות "גרושת לב". היא משחקת את התפקיד, אבל ליבה בל עימה. בתוך תוכה היא אומללה. לא יתכן שבעלה לא ירגיש בזה באיזה שהוא מקום. זה סוג של גזילה שהיא גוזלת מבעלה. מגיע לו להיות נשוי למי שאוהבת אותו. והבחור הזה אפילו לא נורא כל כך. הוא הרי שומר שבת ביזמת עצמו.בחור זה לא תיק יפה שכשתראי יפה ממנו תזרקי את הראשון ותקחי לך חדש.

חשוב לי לומר,שכל מה שאכתוב כאן,נאמר רק בשביל לכוון אותך בעניין,ולא ח"ו מסיבות אחרות.

לא יוצאים עם אדם חילוני אם הדת חשובה לך,(חשובה באמת)וזה דבר פשוט כשמש בצהריים.

אהבה,זה נחמד אבל זה דבר לא יציב ,ואיך בכך ערובה לשום דבר.

אדם שהוא תורני מחפש מישהו ברמה רוחנית שלו כי זה חלק מהותי בנפש שלו ובאורח חיים שלו,אז למה להיכנס למערכת יחסים עם בעיות?לא יוצאים על דעת שאדם ישתנה - כלל חשוב.ולאחר מכן רואים כמה שהפערים האלה יכולים להיות לרועץ.

מעבר לכך,אני חושב שבמקרה שלה אולי ייתכן צד שיש להמשיך לצאת אם אותו אדם בשלבי עלייה יציבים לאורך המון זמן,וזה דבר ברור.אבל אם לא,הגיוני מאוד שלא להמשיך לצאת,והחלטות כאלה מקבלים בצורה שכלתנית,ולא בגלל סיבות של רגש,שהם תולדה של התלהבות ראשונית.

מקווה שיצאו מכאן מסקנות נכונות.

ובכל אופן,ניתן לשאול רב,אין יותר טוב מדעת תורה.

את אותו בחור חילוני היה מוכן "להתפשר" על דתיה- כנראה שאת מיוחדת. אם את אכן כזו, הרי שאת תמצאי בע"ה מישהו כלבבך. כן, גם בעניין הדתי..

לעניין הקושי- אל תשחיתי את זמנך בלחפש בו חסרונות, זה חסר תוחלת, לפחות לדעתי. אני חושב שאת בעיקר צריכה אפילו לפתוח את העניין מחדש- ואז לסגור אותו- הפעם תוך החלטה שהדבר יהיה מבלי להביט לאחור. זאת משום שנשמע שעיקר הקושי אצלך הוא שהעניין לא נסגר סופית מבחינתך.

בשלב הבא- אני כן חושב שכדאי להבין שהקושי הוא טבעי וסביר להניח שבעיקר הזמן (או בן זוג חדש שיהיה כלבבך) יעשה את שלו.

המון אושר!

זו באמת שאלה. אם זה חומרה זה ברור שצריך לחשוב טוב אם לפסול.
אם זה משהו יסודי באמונה, במקום של התורה בחיים, במחויבות לדבר ה'-זה משהו אחר.

וכמו ש @עליו כתבה: אם זה משהו יסודי, אז פשוט ישר כח, והלוואי ותמצאי מהר את מי שאת באמת רוצה. כי כנראה יש מישהו שאת רוצה יותר ממנו, רק שאת אולי לא מכירה אותו עדיין.

בס"ד

טיימר יקרה את צודקת במאה אחוז!!

התורה והמצוות זה לא אורח חיים שבחרת כי ככה בא לך.

יש כאן בורא ששניכם מחוייבים אליו!

אלא שאת מבינה את זה והוא לא!

אין לאף יהודי זכות להתפשר על דת, כי זו לא מערכת חוקים שבחרת,

אלו ציוויים אלוקיים, ואת בוחרת ללכת עם האמת האלוקית!

אפשר להתפשר על מלא חוקים שאנו בוחרים,

תזונה,

אורח חיים- עירוני ישובי וכ' וכ'.

כל מה שמחיל ונגמר בהעדפות האישיות שלנו.

אי אפשר להתפשר על חשבון אלוקים!

את לא המצאת את התורה, וודאי שאת לא יכולה להתפשר עליה!!

אולי הקב"ה רוצה להחזיר את הבחור הזה אליו -- באמצעותך? אם הבחור הוא כזה נהדר -- הוא יילך לקראתך.  תלוי גם באיזה מידה הוא רחוק מהרמה הדתית שלך. הוא אוכל חזיר, נוסע בשבת וכדומה, או -- אוכל קיטניות בפסח, מוכן לאכול ירקות לא מהדרין ששטפת בעצמך. צרי קשר עם שולי מועלם [כן, זאת מהכנסת],  או עם מישהי אחרת שהצליחה בנישואים עם בן אדם שאינו דתי. כדאי שתדונו על הנושא החשוב הזה. על איך הבית שתקימו ייראה. האם הוא יוכל לעמוד בזה? איך יתחנכו הילדים?

תחשבי היטב לפני שאת זורקת את מי שאולי מוכן לך משמים. בהצלחה.

גם לי היה מישהו שיצאתי איתו וזה לא הלך, לאו דווקא מהסיבות שלך, אבל אני יכולה להגיד לך שעם הרבה תפילות וקצת זמן, הכל מסתדר.

כל הכבוד לך שאת יודעת שזה לא מתאים, זה לא מובן מאליו.

בהצלחה!

בס"ד

בעצם לא...

הבלתי נשכח שלי גם מספיק דתי.

רק שהוא חתך.

ככמה נקודות לעידוד:

1- גם לאחותי היה כזה קשר,
ואני הייתי בטוחה שבסוף הם יתחתנו, כי זה היה פשוט קשר יוצא דופן ברמת קריאת מחשבות.

סתם דוגמה -אני ואחותי מדברות, היא מדברת איתי ,
ופתאום אומרת שהיא צריכה להתקשר אליו כי היא מרגישה שעובר עליו משהו,
היא הולכת לקחת את הנייד הוא בדיוק מתקשר שואל אם היא יכולה לדבר...
וכן להפך. כל פעם שהיא הייתה צריכה את עזרתו הוא פשוט קלט את זה ועודד,

אם בהודעה שמכילה בדיוק את המסר הנכון,

אם בכך שמגיע בהפתעה, וכ' וכ'. רק דוגמה אחת היו כמובן עוד אינספור פרמטרים. 
(לא רק הרגעים שזקוקים זה לזו לעידוד)

גם שנתיים אחרי הקשר כשהוא היה רק עלה במחשבתה היא הייתה מקבלת הודעה.

הייתי בטוחה שהם יחזרו.

אבל היום ב"ה היא נשואה בחור מדהים, וטוב ומתאים לה, והקשר שונה לגמרי- והכי חשוב איתו היא שמחה.

לפעמים אנו חושבות שהקשר שמצאנו הוא הדבר הכי טוב שיכול להיות.

אין אף אחד כמו הבחור הזה, אף אחד לא ישווה לו, וכ' וכ' וכ'- 

יקירתי תתני לה' להפתיע אותך לטובה!!!

במיוחד שהוויתור שלך על הקשר הוא בגלל שעל הקשר עם הקב"ה את לא מוכנה להתפשר...

אם הוא בכל זאת הבחור שלך- הקב"ה כבר יפגיש בניכם אחרי שהוא יתחזק בע"ה.

ואם הוא לא- תלמדי קל וחומר. אם עם בחור שאינו החצי שלך כל כך היה לה טוב,

איזה טוב מצפה לך עם בעלך האמתי...

זה מה שאני אומרת לעצמי על הבחור הבלתי נשכח שיצאתי אתו פעם.

וזה עוזר....

בסלע.מסכים במאה אחוז,יפה מאוד !

תדברי איתו ותגידי לו מה את מרגישה.

אם הוא לא יהיה בעניין, לפחות תוכלי לדעת בוודאות, וזה עדיף מאשר לאכול את עצמך מאי וודאות. לפחות תדעי שניסית.

לכי על זה, תנסי. ילך ילך, לא ילך לא ילך.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לא קראתי את התגובות, אבל את כל כך מזכירה לי אותי..

גם לי היה איזה אחד, שממש רציתי ולא הסתדר.. ולא הצלחתי להוציא מהראש..

עד שהגיע הבחור שהיום הוא בעלי ואב ילדיי

היום אחרי 5 שנות נישואים אני פוגשת לפעמים את הבחור ההוא (עובד קרוב לאיפה שאני עובדת..) ומודה כל כך לקב"ה על שזימן לי את בעלי היקר ולא אף אחד אחר. אין על בעלי. אין ספק שזכיתי!

נשמע שאת עושה החלטות נכונות- אם הוא לא מספיק דתי לך זו לא קרקע טובה להתחיל נישואים

תשתדלי להוציא אותו מהראש, הטוב תכף יגיע.. מאחלת לך לפגוש אותו בקרוב.

אני הייתי בדיוק ככה. בטוחה שהוא האחד, שאני אף פעם לא אמצא מישהו שישתווה לו..

וזה נכון, לא מצאתי מישהו שמשתווה לו- מצאתי מישהו שמתאים לי הרבה יותר ממה שהוא היה מתאים לי!

את מכירה את זה ש-40 יום טרם יוצא הוולד עולה בת קול ואומרת 'בת פלוני לאלמוני'? (לא זוכרת את הנוסח המדויק..)

תמשיכי לצאת, תעשי את המאמצים.. והאלמוני שלך עוד יגיע..

אולי אם תצליחי לא לראות אותו כ"כ הרבה 

אז זה יעבור?

למה הוא לידך?

סעי לחופש...

להירגע..

בהצלחה רבה 

בשורות טובות

עד שתמצאי את האחד שאכן מתאים לך. אמרי לעצמך כנראה זה לא מה שמתאים, אני צריכה כנראה מישהו אחר. והוא יגיע. בהצלחה.

את מזכירה לי אותי מלפני 25 שנה... אשתף אותך בקצרה:היה לי קשר עם בחור חילוני מאוד מיוחד.

אפילו דיברנו על נישואין-והוא מבחינתו הצהיר שישמור את המצוות  הבסיסיות שנוגעות לבית היהודי.

אבל....תוך כדי הקשר הסתבר שלאנשים לא דתיים יש מושגים שונים לגמרי מאנשים שגדלו בבית דתי.

לדוגמא- הוא יכל לצאת בשיא הטבעיות לבילוי עם ידידה שלו. הקב"ה ריחם עלי-וניתקתי את הקשר(למרות שהייתי די חפיפניקית בזמנו). אחרי חצי יובל שנים, אני לא מתחרטת. מגדלת את ילדי עם בעל ירא שמים, ומאחלת לך המון

הצלחה. גאה בך, זה ממש להקריב קורבן. וכפי שאמרתי-אשרי יולדתך.חיזקי ואימצי. השם איתך!

תכלס את עושה לו טובה, את נמצאת במקום מסויים והוא מוכן להתקרב למקום הזה בשביל להיות איתך כי נראה שאתם מתאימים והכל 

ואז נפרדת ממנו והוא התחיל להבין שיש עוד הרבה משמעויות לזה שאת בסקאלה אחרת מבחינה דתית והוא חושב על כל הדברים שזה היה משפיע עליו... והוא מבסוט שזה לא הלך..

הכי חשוב זה פשוט לא להיות בסביבה שלו, גם אם זה הקרבה מצדך

 לא בקטע של לפגוע, אבל נשמע שזה מונע ממך להמשיך ומעיק עלייך ולכן  הייתי הולכת לטיפול(יש טיפול שקוראים לו בעברית ש.ח.ר: שחרור חסמים רגשיים שעובד הרבה על התת מודע..).

אם את רוצה, את מוזמנת בשמחה להתקשר אלי ואתן לך מספר טלפון של מישהי שעוסקת בזה. ממש מומלץ!

לי אישית זה מאד עזר...

מניסיון, לא יודעת עד כמה אפשר למחוק את מה שהיה אבל זה ממש עוזר להתנתק רגשית.

מבינה ממש ומעריצה על הרצון להתקדם!

בהצלחה!!

נ.ב: זה המס' שלי 054-5444992

עילחעילחעליח

בפגישות הראשונות שהרגש נותן תפקיד עיקרי זה נראנ ומרגיש מבאס ופספוס, אבל ככל שיתקדם תביני שהדברים יותר רצינים ושזה עקרונות שיפריוע ויעכבו את הצמיחה הרוחנית המסגרת הבייתית שלך(ם).

שיהיה הרבה בהצלחה!!

כנלע"ד

צודקת. אבל אם זה הרבה זמן ומאז היא הספיקה להיפגש עם כמה אחרים ולא מצליחה לשכוח כנראה ששווה לברר למה..

קראתי את רוב התגובת וחייבת לומר שיש כאלו שממש נראות כאילו היצר הרע כתב אותן!!

לא מתפשרים על הנושא הדתי אם זה חשוב לך. אם זה על זרם שונה בדת אבל אותו אדם מקפיד על קלה כבחמורה,

מתפלל עובד את ה' בשמחה וכו' ולא מפריע לך להתחתן עם חרדי\חבדניק ברסלב וכו' אז כן.

זוגות מעורבים לא שייך. ישנם ערכים שברורים כל כך בציבור שומר מצוות כמו שמירת נגיעה, נאמנות לאישה, טהרת

המשפחה, דיני ייחוד וצניעות עם אישה אחרת, עבודת ה' כללי שלהתחתן עם אדם שלא נוהג כך יהווה עבורך בעיה.

מה אם אחרי החתונה אותו בחור יתנהל בצורה חופשית ופתוחה עם נשים אחרות וכו'? זו רק דוגמא אחת קטנה ויש אינספור דוגמאות אבל אני רוצה לומר לך ששאהבה כזו תעבור. זו לא אהבה אמיתית, פנימית אלא חיצונית

תני לזמן לעשות את שלו . בע"ה כשתפגשי את זה שבאמת ראוי לך את תשכחי ממנו וכדאי גם שתעבדי על לנטרל את עצמך ממנו.

תזכרי תמיד שאיך שהוא כרגע זה לא יעבוד. את בת ישראל, בת של מלך ותמצאי את הנסיך שיעבוד את המלך שלנו יחד איתך בשמחה.

בהצלחה רבה יקירה ובשורות טובות!

מאדירה את היתרונות שלות ומקטינה את החסרונות.  כי כשמישהו רחוק ואין חיכוך תמידי, קל לטעות ולחשוב שהוא מושלם..

בע,ה המיועד שלך יגיע- עם יתרונותיו וחסרונותיו ותזכו לחיים מאושרים ואמיתיים

כשבן הזוג פוגע-גם אם לא בכוונה- בדברים שיקרים ללבך. למשל אם את כמהה לאבא שילמד תורה עם  בנו, יחביא אותו מתחת לטלית בברכת כוהנים וכד'  זה מאד כואב כשזה לא קורה וגם מפחית את ערך בן הזוג בעינייך.

לעבוד עם הדמיון. 

מכיוון שרוב הסיכויים שהדמיון כבר נמצא נוכח בקשר שהיה (או עודנו במחשבות),

הרעיון הוא לגייס אותו כדי להביא את הרגש למקום של השכל. 

כלומר הנחת הבסיס שלי היא שהחלטתך שקולה ואיתנה, וכל שאת מבקשת הוא לשים אותו מאחורייך ולהמשיך הלאה. 

2 אפשרויות:

1. להיזכר בסיטואציות לא נעימות שהיו ולהעצים אותם בדמיון. 

2. להמציא סיטואציות לא נעימות שיכולות לקרות אם כן יהיה קשר, ולהעצים אותם בדמיון. 

אפשרות 1:

לא נעימות זה יכול להיות לדוגמא גם תובנה שהבנת תוך כדי שיחה - שהבית שלך יהיה בכיוון אחר לגמרי ממה שאת רוצה. 

ולנסות כמה שיותר להעצים את הדמיון הזה, ולהיות נוכחת בו. 

דוגמא להעצמה: לשאול את עצמך - מה הרגשת באותו הרגע? ואז לתת לרגש דימוי, תמונה, ריח, וכו'. 

אפשרות 2:

לדמיין אותך ואותו עוד 5 שנים עם השלכה של הפער הדתי ביניכם. כגון: שולחן שבת, הכנת וטרחת על מטעמים יומיים, הגשת, והנה את עומדת לשמוע את דברי התורה מהשיעור שבעלך למד.. ופתאום את רואה שבעלך בכלל לבוש בג'ינס קרוע וקורא עיתון, ובכלל לא ליד השולחן. 

כותבת מניסיון אישי ממקרה יחסית דומה. 

בהצלחה רבה!!

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים