הייתי חייבת להגיב..

זה באמת קשה

הקושי שלך הכי הגיוני בעולם

מה אפשר לעשות?

להבהיר לעצמך בשכל שזה פשוט לא בשבילך

מהתיאור נשמע שהוא בחור כריזמטי כזה

אז תשאלי את עצמך:

האם מעבר לכריזמטיות ולגבריות,יש בו את מה שאת מחפשת באמת? משהו יותר פנימי?

האם זה מישהו שאת רואה כאבא של הילדים שלך?

ומה עוד אפשר לעשות-

להתמלא בדברים אחרים

שיתנו בך כוח

וגם לתת לזמן לעשות את שלו

כולם התיחסו ל'גבריות וזרימה'.
אם אישיות הכונה לדברים מהותיים ולא חיצוניים נשאר לי להתפלל איתך שתצליחי להגיע למי שאת באמת רוצה בשלמות.

דבר ראשון את גיבורה! גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו..

דבר שני, אולי תגידי לעצמך, נכון, הוא אדם נפלא! מקסים באמת. טוב לב, חתיך, נראה טוב, מושך בעיני, חמוד, אני ממש אוהבת אותו! ויחד עם זאת, הוא פשוט לא דוס כמו שאני רוצה. כמו שאני חושבת שצריך לנהוג, כמו שיתאים לי. תחשבי איזה בית את רוצה להקים, הבנתי שאת רוצה בית של תורה! שיהיה בית מקדש קטן. ולכן, אע"פ כל התכונות המדהימות של הבחור הזה, לך הוא לא מתאים. לא כי הוא רע, לא כי הוא לא טוב, אלא כי הוא פשוט ברמה תורנית שונה משלי. ולכן, אני בוחרת כל יום מחדש להתמודד, לבחור בחיים של קדושה! בחיים של תורה! בחיים של דבקות ויראת ה'. 

אני חושבת שאת גיבורה ממש! לא כולם היו עומדים באתגר הזה. לא כולם היו חותכים אם הכל היה מושלם ורק הרמה התורנית היתה בעלת פערים. את אדירה! מרגע לרגע אני מבינה כמה ההתמודדות שלך גדולה! כמה את בעלת כוחות! אשרייך! יש בך את היכולות לבחור בטוב! בדרך הנכונה לך! זו מידה ענקית!

תחשבי על זה שאת בוחרת בחיים של קדושה ולכן את מוותרת עליו.

מתפללת בשבילך שיבוא אחד אחר עם כל התכונות הנפלאות האלו כמו שאת מתארת+רמה תורנית כמו שאת רוצה וצריכה.

אשרייך צדיקה! הלוואי ולכולנו היה את העוז שלך!

תיראי,אנחנו סה"כ ילדים בעולם הזה,אנחנו חושבים שידענו,וקיבלנו סתירה,וחשבנו שוב,וקיבלנו שוב.

ואם התמזל מזלנו,אז הגענו להבנה העמוקה,שכן,אנחנו ילדים בעולם הזה,ובורא עולם. הוא זה שיודע מה טוב לך מתי ואיך.

אז אנחנו לפעמים לא מרוצים וכועסים,וזה בסדר - הרי אנחנו בני אדם. אבל צריך להכיר בכך,שיש אמת,והאמת היא בורא עולם.והוא זה שמכוון הכל.

בנימה קצת יותר אישית,אני לא יודע אם זאת הסתכלות נכונה,גבריות,זרימה וכו',בעיניי - זה מסוג הדברים שאולי ניראים לך חשובים בהתחלה,אבל תשאלי כל שדכנית,ותיראי מה היא תגיד לך לגביי התכונות שחשובות בגבר לאחר הנישואין,עניין של תהליך שאדם עובר בתפיסה.יכול להיות שאני טועה,אני לא באמת מכיר אותך ואת המקרה.

מה שחשוב שתקחי מההודעה הזאת,זה את ההתחלה.

המון בהצלחה לך בהמשך!

בשבילך...

בהצלחה גדולה גדולה!

לא ראיתי עדיין זוג מעורב דוס! לפי כל כללי ההלכה הכתובה. מה שאני ראיתי אלו כאלו שהמציאו את קיצור שולחן ערוך מחדש... לפי מה שמתאים ונח לי.. (חצי כיסוי ראש לדוגמא...) 

ואני מסכים שזה לא אידיאלי, בעיקר בחינוך.

בס"ד

להפך.

זה עוד משהו שעוזר לנו למצוא את מי שמתאים,

ולא להסתבך עם מי שלא...

ואגב הרבה פעמים חלק מהס"ד בשידוכים זה מדברים שמפריעים.

כי אולי נדמה לי שאנחנו זוג מושלם אם רק לא פרמטר פוני,

אבל האמת שהיא שהפרמטר הזה הוא שמציל אותנו מלהתחתן עם אדם לא מתאים.

ובאמת הוא לא מתאים לא רק בגלל זה,

אלה בגלל עוד הרבה דברים אחרים שאנו לא מודעים אליהם.

במקרים כאלו בודקים עד כמה הפרמטר הזה אמתי.

השקפת עולם תורנית משותפת היא עניין מאד מאד בסיסי.

זכו- שכינה בניהם.

יש בתורה ובמצוות את הכוח לחבר בין בני זוג,

כאשר שניהם רואים את בודת ה' כמטרה בחיים.

לעומת זאת כאשר יש ערכים שונים,

הרגש לא יחזיק מעמד,

ואחרי שהפרפרים מתפזרים המציאות טופחת בפנים באון כואב.

אם מישהי שליבה שייך למישהו אחר, מתחתנת -- התוצאה היא שהאישה הזאת, עם כל הכוונות הטובות שלה [לעשות את הטוב והישר בעיני ה'] שלה, בסוף גורמת לבעלה להיות "גרושת לב". היא משחקת את התפקיד, אבל ליבה בל עימה. בתוך תוכה היא אומללה. לא יתכן שבעלה לא ירגיש בזה באיזה שהוא מקום. זה סוג של גזילה שהיא גוזלת מבעלה. מגיע לו להיות נשוי למי שאוהבת אותו. והבחור הזה אפילו לא נורא כל כך. הוא הרי שומר שבת ביזמת עצמו.בחור זה לא תיק יפה שכשתראי יפה ממנו תזרקי את הראשון ותקחי לך חדש.

חשוב לי לומר,שכל מה שאכתוב כאן,נאמר רק בשביל לכוון אותך בעניין,ולא ח"ו מסיבות אחרות.

לא יוצאים עם אדם חילוני אם הדת חשובה לך,(חשובה באמת)וזה דבר פשוט כשמש בצהריים.

אהבה,זה נחמד אבל זה דבר לא יציב ,ואיך בכך ערובה לשום דבר.

אדם שהוא תורני מחפש מישהו ברמה רוחנית שלו כי זה חלק מהותי בנפש שלו ובאורח חיים שלו,אז למה להיכנס למערכת יחסים עם בעיות?לא יוצאים על דעת שאדם ישתנה - כלל חשוב.ולאחר מכן רואים כמה שהפערים האלה יכולים להיות לרועץ.

מעבר לכך,אני חושב שבמקרה שלה אולי ייתכן צד שיש להמשיך לצאת אם אותו אדם בשלבי עלייה יציבים לאורך המון זמן,וזה דבר ברור.אבל אם לא,הגיוני מאוד שלא להמשיך לצאת,והחלטות כאלה מקבלים בצורה שכלתנית,ולא בגלל סיבות של רגש,שהם תולדה של התלהבות ראשונית.

מקווה שיצאו מכאן מסקנות נכונות.

ובכל אופן,ניתן לשאול רב,אין יותר טוב מדעת תורה.

את אותו בחור חילוני היה מוכן "להתפשר" על דתיה- כנראה שאת מיוחדת. אם את אכן כזו, הרי שאת תמצאי בע"ה מישהו כלבבך. כן, גם בעניין הדתי..

לעניין הקושי- אל תשחיתי את זמנך בלחפש בו חסרונות, זה חסר תוחלת, לפחות לדעתי. אני חושב שאת בעיקר צריכה אפילו לפתוח את העניין מחדש- ואז לסגור אותו- הפעם תוך החלטה שהדבר יהיה מבלי להביט לאחור. זאת משום שנשמע שעיקר הקושי אצלך הוא שהעניין לא נסגר סופית מבחינתך.

בשלב הבא- אני כן חושב שכדאי להבין שהקושי הוא טבעי וסביר להניח שבעיקר הזמן (או בן זוג חדש שיהיה כלבבך) יעשה את שלו.

המון אושר!

זו באמת שאלה. אם זה חומרה זה ברור שצריך לחשוב טוב אם לפסול.
אם זה משהו יסודי באמונה, במקום של התורה בחיים, במחויבות לדבר ה'-זה משהו אחר.

וכמו ש @עליו כתבה: אם זה משהו יסודי, אז פשוט ישר כח, והלוואי ותמצאי מהר את מי שאת באמת רוצה. כי כנראה יש מישהו שאת רוצה יותר ממנו, רק שאת אולי לא מכירה אותו עדיין.

בס"ד

טיימר יקרה את צודקת במאה אחוז!!

התורה והמצוות זה לא אורח חיים שבחרת כי ככה בא לך.

יש כאן בורא ששניכם מחוייבים אליו!

אלא שאת מבינה את זה והוא לא!

אין לאף יהודי זכות להתפשר על דת, כי זו לא מערכת חוקים שבחרת,

אלו ציוויים אלוקיים, ואת בוחרת ללכת עם האמת האלוקית!

אפשר להתפשר על מלא חוקים שאנו בוחרים,

תזונה,

אורח חיים- עירוני ישובי וכ' וכ'.

כל מה שמחיל ונגמר בהעדפות האישיות שלנו.

אי אפשר להתפשר על חשבון אלוקים!

את לא המצאת את התורה, וודאי שאת לא יכולה להתפשר עליה!!

אולי הקב"ה רוצה להחזיר את הבחור הזה אליו -- באמצעותך? אם הבחור הוא כזה נהדר -- הוא יילך לקראתך.  תלוי גם באיזה מידה הוא רחוק מהרמה הדתית שלך. הוא אוכל חזיר, נוסע בשבת וכדומה, או -- אוכל קיטניות בפסח, מוכן לאכול ירקות לא מהדרין ששטפת בעצמך. צרי קשר עם שולי מועלם [כן, זאת מהכנסת],  או עם מישהי אחרת שהצליחה בנישואים עם בן אדם שאינו דתי. כדאי שתדונו על הנושא החשוב הזה. על איך הבית שתקימו ייראה. האם הוא יוכל לעמוד בזה? איך יתחנכו הילדים?

תחשבי היטב לפני שאת זורקת את מי שאולי מוכן לך משמים. בהצלחה.

גם לי היה מישהו שיצאתי איתו וזה לא הלך, לאו דווקא מהסיבות שלך, אבל אני יכולה להגיד לך שעם הרבה תפילות וקצת זמן, הכל מסתדר.

כל הכבוד לך שאת יודעת שזה לא מתאים, זה לא מובן מאליו.

בהצלחה!

בס"ד

בעצם לא...

הבלתי נשכח שלי גם מספיק דתי.

רק שהוא חתך.

ככמה נקודות לעידוד:

1- גם לאחותי היה כזה קשר,
ואני הייתי בטוחה שבסוף הם יתחתנו, כי זה היה פשוט קשר יוצא דופן ברמת קריאת מחשבות.

סתם דוגמה -אני ואחותי מדברות, היא מדברת איתי ,
ופתאום אומרת שהיא צריכה להתקשר אליו כי היא מרגישה שעובר עליו משהו,
היא הולכת לקחת את הנייד הוא בדיוק מתקשר שואל אם היא יכולה לדבר...
וכן להפך. כל פעם שהיא הייתה צריכה את עזרתו הוא פשוט קלט את זה ועודד,

אם בהודעה שמכילה בדיוק את המסר הנכון,

אם בכך שמגיע בהפתעה, וכ' וכ'. רק דוגמה אחת היו כמובן עוד אינספור פרמטרים. 
(לא רק הרגעים שזקוקים זה לזו לעידוד)

גם שנתיים אחרי הקשר כשהוא היה רק עלה במחשבתה היא הייתה מקבלת הודעה.

הייתי בטוחה שהם יחזרו.

אבל היום ב"ה היא נשואה בחור מדהים, וטוב ומתאים לה, והקשר שונה לגמרי- והכי חשוב איתו היא שמחה.

לפעמים אנו חושבות שהקשר שמצאנו הוא הדבר הכי טוב שיכול להיות.

אין אף אחד כמו הבחור הזה, אף אחד לא ישווה לו, וכ' וכ' וכ'- 

יקירתי תתני לה' להפתיע אותך לטובה!!!

במיוחד שהוויתור שלך על הקשר הוא בגלל שעל הקשר עם הקב"ה את לא מוכנה להתפשר...

אם הוא בכל זאת הבחור שלך- הקב"ה כבר יפגיש בניכם אחרי שהוא יתחזק בע"ה.

ואם הוא לא- תלמדי קל וחומר. אם עם בחור שאינו החצי שלך כל כך היה לה טוב,

איזה טוב מצפה לך עם בעלך האמתי...

זה מה שאני אומרת לעצמי על הבחור הבלתי נשכח שיצאתי אתו פעם.

וזה עוזר....

בסלע.מסכים במאה אחוז,יפה מאוד !

תדברי איתו ותגידי לו מה את מרגישה.

אם הוא לא יהיה בעניין, לפחות תוכלי לדעת בוודאות, וזה עדיף מאשר לאכול את עצמך מאי וודאות. לפחות תדעי שניסית.

לכי על זה, תנסי. ילך ילך, לא ילך לא ילך.

אבל הלוואי והבנות שלי יהיו כמוך 

לגופו שלי עניין, אמרתי ההיפך. אמרתי שאם הוא רוצה להתחזק בלי קשר אליך אז שווה לנסות להגיד לו מה את מרגישה.

אם הוא לא מעוניין אז עשית נכון ולפחות את יכולה לצאת מאי הוודאות של מה אם הוא כן היה רוצה להתחזק.

לא קראתי את התגובות, אבל את כל כך מזכירה לי אותי..

גם לי היה איזה אחד, שממש רציתי ולא הסתדר.. ולא הצלחתי להוציא מהראש..

עד שהגיע הבחור שהיום הוא בעלי ואב ילדיי

היום אחרי 5 שנות נישואים אני פוגשת לפעמים את הבחור ההוא (עובד קרוב לאיפה שאני עובדת..) ומודה כל כך לקב"ה על שזימן לי את בעלי היקר ולא אף אחד אחר. אין על בעלי. אין ספק שזכיתי!

נשמע שאת עושה החלטות נכונות- אם הוא לא מספיק דתי לך זו לא קרקע טובה להתחיל נישואים

תשתדלי להוציא אותו מהראש, הטוב תכף יגיע.. מאחלת לך לפגוש אותו בקרוב.

אני הייתי בדיוק ככה. בטוחה שהוא האחד, שאני אף פעם לא אמצא מישהו שישתווה לו..

וזה נכון, לא מצאתי מישהו שמשתווה לו- מצאתי מישהו שמתאים לי הרבה יותר ממה שהוא היה מתאים לי!

את מכירה את זה ש-40 יום טרם יוצא הוולד עולה בת קול ואומרת 'בת פלוני לאלמוני'? (לא זוכרת את הנוסח המדויק..)

תמשיכי לצאת, תעשי את המאמצים.. והאלמוני שלך עוד יגיע..

אולי אם תצליחי לא לראות אותו כ"כ הרבה 

אז זה יעבור?

למה הוא לידך?

סעי לחופש...

להירגע..

בהצלחה רבה 

בשורות טובות

עד שתמצאי את האחד שאכן מתאים לך. אמרי לעצמך כנראה זה לא מה שמתאים, אני צריכה כנראה מישהו אחר. והוא יגיע. בהצלחה.

את מזכירה לי אותי מלפני 25 שנה... אשתף אותך בקצרה:היה לי קשר עם בחור חילוני מאוד מיוחד.

אפילו דיברנו על נישואין-והוא מבחינתו הצהיר שישמור את המצוות  הבסיסיות שנוגעות לבית היהודי.

אבל....תוך כדי הקשר הסתבר שלאנשים לא דתיים יש מושגים שונים לגמרי מאנשים שגדלו בבית דתי.

לדוגמא- הוא יכל לצאת בשיא הטבעיות לבילוי עם ידידה שלו. הקב"ה ריחם עלי-וניתקתי את הקשר(למרות שהייתי די חפיפניקית בזמנו). אחרי חצי יובל שנים, אני לא מתחרטת. מגדלת את ילדי עם בעל ירא שמים, ומאחלת לך המון

הצלחה. גאה בך, זה ממש להקריב קורבן. וכפי שאמרתי-אשרי יולדתך.חיזקי ואימצי. השם איתך!

תכלס את עושה לו טובה, את נמצאת במקום מסויים והוא מוכן להתקרב למקום הזה בשביל להיות איתך כי נראה שאתם מתאימים והכל 

ואז נפרדת ממנו והוא התחיל להבין שיש עוד הרבה משמעויות לזה שאת בסקאלה אחרת מבחינה דתית והוא חושב על כל הדברים שזה היה משפיע עליו... והוא מבסוט שזה לא הלך..

הכי חשוב זה פשוט לא להיות בסביבה שלו, גם אם זה הקרבה מצדך

 לא בקטע של לפגוע, אבל נשמע שזה מונע ממך להמשיך ומעיק עלייך ולכן  הייתי הולכת לטיפול(יש טיפול שקוראים לו בעברית ש.ח.ר: שחרור חסמים רגשיים שעובד הרבה על התת מודע..).

אם את רוצה, את מוזמנת בשמחה להתקשר אלי ואתן לך מספר טלפון של מישהי שעוסקת בזה. ממש מומלץ!

לי אישית זה מאד עזר...

מניסיון, לא יודעת עד כמה אפשר למחוק את מה שהיה אבל זה ממש עוזר להתנתק רגשית.

מבינה ממש ומעריצה על הרצון להתקדם!

בהצלחה!!

נ.ב: זה המס' שלי 054-5444992

עילחעילחעליח

בפגישות הראשונות שהרגש נותן תפקיד עיקרי זה נראנ ומרגיש מבאס ופספוס, אבל ככל שיתקדם תביני שהדברים יותר רצינים ושזה עקרונות שיפריוע ויעכבו את הצמיחה הרוחנית המסגרת הבייתית שלך(ם).

שיהיה הרבה בהצלחה!!

כנלע"ד

צודקת. אבל אם זה הרבה זמן ומאז היא הספיקה להיפגש עם כמה אחרים ולא מצליחה לשכוח כנראה ששווה לברר למה..

קראתי את רוב התגובת וחייבת לומר שיש כאלו שממש נראות כאילו היצר הרע כתב אותן!!

לא מתפשרים על הנושא הדתי אם זה חשוב לך. אם זה על זרם שונה בדת אבל אותו אדם מקפיד על קלה כבחמורה,

מתפלל עובד את ה' בשמחה וכו' ולא מפריע לך להתחתן עם חרדי\חבדניק ברסלב וכו' אז כן.

זוגות מעורבים לא שייך. ישנם ערכים שברורים כל כך בציבור שומר מצוות כמו שמירת נגיעה, נאמנות לאישה, טהרת

המשפחה, דיני ייחוד וצניעות עם אישה אחרת, עבודת ה' כללי שלהתחתן עם אדם שלא נוהג כך יהווה עבורך בעיה.

מה אם אחרי החתונה אותו בחור יתנהל בצורה חופשית ופתוחה עם נשים אחרות וכו'? זו רק דוגמא אחת קטנה ויש אינספור דוגמאות אבל אני רוצה לומר לך ששאהבה כזו תעבור. זו לא אהבה אמיתית, פנימית אלא חיצונית

תני לזמן לעשות את שלו . בע"ה כשתפגשי את זה שבאמת ראוי לך את תשכחי ממנו וכדאי גם שתעבדי על לנטרל את עצמך ממנו.

תזכרי תמיד שאיך שהוא כרגע זה לא יעבוד. את בת ישראל, בת של מלך ותמצאי את הנסיך שיעבוד את המלך שלנו יחד איתך בשמחה.

בהצלחה רבה יקירה ובשורות טובות!

מאדירה את היתרונות שלות ומקטינה את החסרונות.  כי כשמישהו רחוק ואין חיכוך תמידי, קל לטעות ולחשוב שהוא מושלם..

בע,ה המיועד שלך יגיע- עם יתרונותיו וחסרונותיו ותזכו לחיים מאושרים ואמיתיים

כשבן הזוג פוגע-גם אם לא בכוונה- בדברים שיקרים ללבך. למשל אם את כמהה לאבא שילמד תורה עם  בנו, יחביא אותו מתחת לטלית בברכת כוהנים וכד'  זה מאד כואב כשזה לא קורה וגם מפחית את ערך בן הזוג בעינייך.

לעבוד עם הדמיון. 

מכיוון שרוב הסיכויים שהדמיון כבר נמצא נוכח בקשר שהיה (או עודנו במחשבות),

הרעיון הוא לגייס אותו כדי להביא את הרגש למקום של השכל. 

כלומר הנחת הבסיס שלי היא שהחלטתך שקולה ואיתנה, וכל שאת מבקשת הוא לשים אותו מאחורייך ולהמשיך הלאה. 

2 אפשרויות:

1. להיזכר בסיטואציות לא נעימות שהיו ולהעצים אותם בדמיון. 

2. להמציא סיטואציות לא נעימות שיכולות לקרות אם כן יהיה קשר, ולהעצים אותם בדמיון. 

אפשרות 1:

לא נעימות זה יכול להיות לדוגמא גם תובנה שהבנת תוך כדי שיחה - שהבית שלך יהיה בכיוון אחר לגמרי ממה שאת רוצה. 

ולנסות כמה שיותר להעצים את הדמיון הזה, ולהיות נוכחת בו. 

דוגמא להעצמה: לשאול את עצמך - מה הרגשת באותו הרגע? ואז לתת לרגש דימוי, תמונה, ריח, וכו'. 

אפשרות 2:

לדמיין אותך ואותו עוד 5 שנים עם השלכה של הפער הדתי ביניכם. כגון: שולחן שבת, הכנת וטרחת על מטעמים יומיים, הגשת, והנה את עומדת לשמוע את דברי התורה מהשיעור שבעלך למד.. ופתאום את רואה שבעלך בכלל לבוש בג'ינס קרוע וקורא עיתון, ובכלל לא ליד השולחן. 

כותבת מניסיון אישי ממקרה יחסית דומה. 

בהצלחה רבה!!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?