כל כך הרבה רגעים שונים שחוזרים על עצמם
בואריאציות שונות, במקומות שונים, ובאויר אחר.
במינונים שונים ובווליום שונה,
הכל שונה
אבל דומה כל כך.
הרגעים הללו,
שאת רוצה לעצור את הכל,
ולהביט אל קו השקיעה שחוצה יבשות וימים
ולעצור.
לקחת פסק זמן...
מחשבה מנסרת את האוויר החד
מה השם רוצה ממני בכלל? !...
ולהבליח חיוך אל הרוח המשתוללת
אל הגלים הרועשים.
אני בים.
אוהבת אותך ים וכל כך מפחדת מהעומק הזה
מה אתה מסתיר בין זרועותיך?
כמה סודות שאבת אל חיקך,
אל הלא נודע.
חיינו הם לא נודע אחד גדול,
מיטלטלים אנו בין גלים, בין הטיפות
הרוח שורקת לנו חזק
מהרו מהרו !
שששששש.....
פפפפ...
נשפכים הגלים, כמלטפים את יבשות החול.
ים,
ים,
כמה מלוח אתה? ?
כמה יפה אתה לעיניים אך המליחות שורפת.
גלים שוצפים, בשקט, ברחש,
ממשיכים את סדר העולם
ואני כאן נותרתי,
עם ידיעה ברורה שהסוף זה ההתחלה.
כן, הסוף זאת ההתחלה.
*** אשמח לתגובות ***
, תודה! לבריאות

