שלום,אני קורה פה כבר הרבה זמן (זה פצל"ש..) איך אדם יודע שהוא מוכן ויכול להתחיל לצאת לפגישות? מה אדם צריך לזהות בעצמו?
תודה רבה!
שלום,אני קורה פה כבר הרבה זמן (זה פצל"ש..) איך אדם יודע שהוא מוכן ויכול להתחיל לצאת לפגישות? מה אדם צריך לזהות בעצמו?
תודה רבה!
מסכימה ומוסיפה לדברים שמעליי- חשוב גם ללמוד את ההלכות לפני..
ולצערי זה דבר די נפוץ היום. אתה צריך להיות מודע ומוכן לכל המסגרת של חיי הנישואין, כולל הצרות שיבואו, והן תמיד באות.
רבי נתן כותב בליקוטי הלכות שהאישה מקבלת חיות מן הממון שהבעל מרוויח, וזו למעשה הסיבה של הכתובה. למעשה, הלכתית, יש היתר הלכתי שנקרא 'פילגש' ודעת הרמב"ן והיעב"ץ ועד, יש לזה תוקף גם בימינו. התורה מלמדת אותנו לבנות קשר אמיתי פנימי ועמוק, אך הדבר יכול לקרות גם במסגרת 'רגילה'.
העניין של הכתובה הוא חשוב מאד, כי הוא מתייחס למבנה הרגשי של האישה. יש משפט באנגלית שאומר 'romance without finance is a nuisance', תרגום 'רומנטיקה ללא ממון היא מטרד'. ואכן, רק במקרים נדירים ויוצאי דופן נישואין וזוגיות הצליחו במצבים כלכליים קשים. בימי קדם הייתה מחויבות גדולה יותר ולא היה מקובל כל כך להתגרש, היום התופעה רחבה עד יותר, בציבור הדתי וגם בציבור הכללי.
לפני שאדם צועד לנישואין הוא צריך להיות מוכן בגופו, בממונו, ובנפשו. הבעל הוא היחיד שיכול להבין את אשתו, ואם הוא לא יבין אותה ויתמוך בה, הבית הזה יתפרק.
יש כל מיני 'רבנים' , בעיקר במה שאנשים חושבים שזה 'ברסלב', בלי להזכיר שמות, שמבלבלים לאנשים את המוח ומספרים להם כאילו רבינו לא רוצה אותם רווקים, ואם אתה לא נשוי אתה לא יכול להשיג מדרגות רוחניות, שזה שטויות במיץ עגבניות. ולרוב מדובר בכל מיני אנשים עם עבר לא קל, ומנסים להכניס אותם למסגרת של נישואין, שאם אדם לא מוכן אליה כלכלית ונפשית, היא תהרוס אותו. והיו מקרים כאלה, המזבח בכה, והם ממשיכים בשלהם.
אל תערבו אנשים בזוגיות שלכם, אל תסמכו על ספרי שלום בית, כל התערבות, בין גלויה ובין סמויה, ובין מילולית ובין בעל פה, עושה נזק. זוגיות של בעל ואישה זה קודש קודשים.
שמעונ על הרבה מקרים שיש זוג נשוי והבעל חוזר בתשובה, אשתו ממשיכה לחיות כמו שהיא רגילה, הוא הולך לאיזה רב שמתחיל לזבל לו את השכל על צניעות, הוא מגיע הביתה וזה מראה לו בדעת שלו כאילו אשתו היא איזו מפלצת, אחרי חודש הם ברבנות ברמת גן והבן אדם הפסיד את החיים שלו.
אוי לו למי שמתערב ומערב. לכו למקור, לשורש, לאמת. בדרך כלל זה נכון, אם כי יש גם לא מעט מקרים שבהם לא משנה מה תעשה, זה פשוט לא יעבוד.
משפטים באנגלית לא שייכים אלינו בתור יהודים? מה הפשט במשפט הזה בדיוק?
מאיפה אתה יודע איך מתנהלת זוגיות של אברכים חרדים? (אני ממש לא חושב שהזוגיות שלהם בסדר גמור) לא ברור לך שקשיים כלכליים (בוודאי לאורך זמן) יוצרים בעיות ומעיבים על כל קשר, כמה טוב מעיקרו שלא יהא?
זה לא משנה באיזו שפה המשפט.
מה שמשנה זאת ההסתכלות,אני לא לומד ממשפטים בעלמא באנגלית,זאת לא הדרך,ותהיה בטוח שהרב שלך לא יצטט משפט כזה או אחר ע"מ ללמוד ממנו.
ותתפלא,אני מכיר כמה וכמה אברכים חרדיים,וכן יוצא גם לי גם לדבר איתם,יודע איזה קשיים יש להם,וגם איזו סייעתא דשמיא יש להם.
דבר אחר - לא אמרתי שאדם לא צריך לדאוג לפרנסה שלו,ולא אמרתי שקשיים כלכליים הם דבר פשוט.
אמרתי שוודאי שאדם צריך לחשוב על עניינים כלכליים,אבל לא להפוך את זה לעיקר זה פשוט שזה לא נכון.
אני בטוח שכולם פה מכירים אברכים כאלה ואחרים,והם מסתדרים,וטוב להם.
השאלה היא האם התוכן נכון, המסגרת פחות חשובה. אתה יכול להשתמש בכך שהוא באנגלית לכל היותר כסימן ולא כסיבה. המשפט ההוא היה נכון ולכן זה שהוא באנגלית לא מעלה ולא מוריד (גם אם הוא לא היה נכון זה לא היה מעלה או מוריד).
לגבי האמירה על "הרב שלי", יש לו מעט רבנים שרואים לנכון לצטט גויים חכמים בשפות זרות בכל מיני הקשרים, אני יכול לתת לך דוגמאות, אם תרצה.
אני גם מכיר אברכים חרדים... תהיה בטוח שהם (כמו רוב בני האדם, אבל חרדים אפילו יותר) לא מכבסים את כל הכביסה המלוכלכת בחוץ... החברה החרדית די קורסת כלכלית, אבל זה נושא (או לא, אני בעד לא) לשרשור אחר
ברור שזה לא עיקר, ובכל זאת, זה מאוד מרכזי, גם כהיכי תמצי
אותם אלה שאומרים משפטים כאלה ואחרים,הם גם סוברים "שתסתדר בחיים" לפני שאתה מתחתן.
ולכן אני כ"כ נגד.כי זו הסתכלות שמעידה על כך שאדם איבד את הבסיס בעבודת השם איפשהו שם.
ואני לא נכנס לסטיגמות על החברה החרדית,אין בכך שום ראייה.
אתה שמת לב איך הטיעון שלך עבד עכשיו? אתה לקחת קבוצת אנשים, הצמדת להם פעולה ש"בדרך כלל" (מה? ממתי? למה?) הולכת יחד איתם ומתוך כך גזרתה באופן לא מוכרח תפיסת עולם ומכוח זה אתה בא לתקוף את הטענה הראשונית... לא מוצלח מי יודע מה...
אני לא אתווכח על העניין הזה,כי למעשה אתה צודק שיכול שהדברים נאמרו בצורה מאוזנת.
טענה מעניינת, יש לך מקור לזה?
לגבי בן עזאי, שנאהב את התורה כמוהו (כמה אנשים אתה מכיר שהיו מוותרים לחלוטין בלב שלם על זוגיות בגלל שליבם חושק בתורה?), יהיה מה להשוות. נראה לי "הכל מה'" התכוון לאנשים נורמליים
תניא, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה - כאילו שופך דמים...בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר: ואתם פרו ורבו. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים. (יבמות סג: )
על פניו יש בדברי בן עזאי סתירה עצמית. יש לי כיוון לתירוץ, אבל הוא צריך עוד להבשיל...
זה מעניין, כי באים לקברו כדי להתפלל על זיווג..
ותראה מאיפה נתאזרחה הטעות הזו בלב ההמון...
-אזהרת צניעות: עניינים ותיאורים של מבוגרים-
דניאלו, הכל קשור והכל שייך. אם אין לך את היכולת לחבר את הנקודות ולהבין דבר מתוך דבר, זו בעיה אישית שלך.
דבר שני, משפטים באנגלית ועד איך שייכים אלינו, כפי שהם שייכים אל כל אדם בעולם המודרני. אנגלית טובה מסייעת מאד בקריירה ובתעסוקה, ובודאי שכל אדם הגון שעולה בידו, צריך ללמוד אנגלית כדי שיוכל להתקדם בחיים. וממילא בידיעת השפה בצורה שקרובה לרמת שפת אם יש יתרונות רבים, גם בעניינים של גמילות חסדים ועזרה לזולת, כך שבוודאי זו מצווה גדולה ללמוד אנגלית.
רבני איטליה במאה ה-16 וה-17 למדו מגוון של שפות, וגם למדו ועסקו במדעים כלליים, כמו כימיה ואסטרונומיה. הם כתבו ויצרו באיטלקית, ובדרשות שלהם באופן די קבוע היו באים נוצרים בתפקידים חשובים לשמוע והיה כבוד הדדי גדול. גם במרוקו, הייתה מעיין 'עזרת ישמעאלים'. בגדול, ההיסטוריה מלמדת אותנו שגדולי תורה בדרך כלל הרחיבו את הידיעות שלהם במדעים ובשפות והיו קשרים ביניהם לבין הגויים הנחשבים שם.
עדיף לחכות מעט עם הנישואין ולבנות בסיס כלכלי יציב. זה מקנה שלוות נפש ורווחה שתורמת לזוגיות המון. מעבר לזה, כמו שרבי נתן כותב, האישה מקבלת חיות מן השפע שהבעל מרוויח, בין אם הוא מרוויח שפע גשמי או רוחני. זה עניין קבלי טהור.
המבנה הנפשי הרגשי של האישה שונה בתכלית השינוי מזה של הגבר. זה דבר שצריך להבין ולדעת כאשר ניגשים לזוגיות.
אם נתמקד ביחסי אישות, אישה תמיד מתאהבת ונקשרת במידה מסוימת בגבר שהיא מקיימת איתו זאת מרצון איתו מרצון. בשפת החסידות נקרא לזה 'מותיר חותם ורושם'. לפעמים פחות ולפעמים יותר, אבל תמיד מתאהבת. ההסבר הפשוט הוא ההסבר הפיזי. יש גם הסבר ביולוגי, את שני ההסברים האלה אני אחסוך מפאת טעמי צניעות. בשפת החסידות אומרים שאישה הופכת להיות לכלי ברגע שהיא נבעלת. אולי באופן תת-מודע, מבחינתה, אבל הרגשות שנלווים לתחושת הכיבוש הם רגשות חזקים שלא ניתן בשום אופן להתעלם מהם. יש כאן עובדה ביולוגית ואנרגטית פשוטה מאוד ובלתי ניתנת לשינוי. התכחשות למהות המינית שלנו ייגמר בבעיות הפנימיות שלנו. בעולם החילוני יש נשים שטוענות בפה מלא שהן רוצות בן זוג רק בשביל העניין הידוע.
מי שטוענת כך יש לה קצת בעיות עם עצמה וזה די שקר ומסכה. לחילונים הייתי אומר, נשים לא צריכות להתכחש, וגברים לא צריכים לנצל את חולשתן ולעשות מה שהם עושים בלי לאהוב אותן בחזרה ובלי לקחת אחריות ומחויבות ולהתמסר. זה ימנע את חוסר הנעימות שבידיעה שאשה אחת בוכה ומושפלת נשארה טבועה ברזומה שלו.
נראה כי כבוד ואהדה הן מילות מפתח בין גבר לאישה . אשה לעולם לא תהיה ממורמרת ומושפלת אם יכבדו אותה, יעריכו אותה, יתענגו עליה. עכשיו, איך כל זה קשור? תכף.
ברגע שגבר מותיר רושם וחותם בתוך האישה, היא שלו ברמה מסוימת. הוא חייב להעניק לה ביטחון נפשי וכלכלי, זה העניין של הכתובה. הסיבה שפוחדים להתיר פילגשות זה אך ורק בגלל העניין הזה, כי יש גברים שהם חלאות, ויברחו מהמחויבות שלהם. מבחינת היהדות הקשר חייב להיות קשר אמיתי, עמוק ופנימי, ההתחייבות הכלכלית של הגבר היא בכדי שהקשר לא יהיה קל לפירוק, ומשום שהאישה יונקת את החיות שלה מהשפע שהבעל משפיע לה.
הלאה. רבי נחמן אמר שהנכסים והממון של האדם הם הנפש שלו. ממש כך. זה לא דבר חדש לחלוטין, כבר מתקופת הבעל שם טוב יש עניין שחובה על האדם לעבוד כדי לברר את ניצוצות הנשמה שלו. בחובת ברסלב לדוגמה, האדם חייב לעבוד, זה ציווי מפורש של רבי נחמן. זה עניין גדול ועמוק ופה זה לא המקום להתעמק. הנוסחה היא פשוטה. ממון=נפש. מבינים? לא עניין חדש, חז"ל כבר אמרו שעני חשוב כמת.
לפני שתתחילו לספר לי פה על צדיקים ורבנים שהיו נצרכים לבריות והשפיעו בעולם, אל תטרחו. אלו אנשים יוצאי דופן שאי אפשר להבין את העולם שבו הם חיו. ככלל, זו מצווה גדולה לעבוד ולהרוויח ממון, כדי להשפיע איתו לטובה בעולם הזה, וכדי לכלכל את הבית. לכסף יש עניין גדול וחשוב בעולם, ומטבע הדברים זה נושא די גדול ומורכב בברסלב. הקשר בין ממון לנפש הוא קשר ישיר, ויש קשר ישיר בין רוחניות לממון, אפילו יש רבינו אמר שיש תורות שאפשר להבין אותם רק על ידי עשירות. הכל קשור קשרים, וזה בל ינותק.
בקיצור, צריכים להיות מוכנים נפשית, גופנית, רוחנית, וכלכלית. וכל הדברים האלה משפיעים אחד על השני. אנשים שמלאים בטרדות ובדאגות לגבי הוצאות ולגבי הבית, זה מביא הרבה פעמים לידי תחלואות גופניות. לחץ דם, נדודי שינה, חוסר יישוב הדעת וחוסר רווחה נפשית. תנסה לצמוח רוחנית בלי רווחה נפשית ובלי יישוב הדעת. זה קשה מאד. הכל משפיע על הכל, והכל קשור, לא נחפור יותר מדי, צריך לבוא מוכנים, והמשכיל יבין.

רחפת..
כמעין הנובעהאמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אין לך חברות / קרובי משפחה שאת אוהבת למרות שהן לא הכי מוצלחות?
או בכיוון השני, בעזרת ה' כשיוולדו לך ילדים, כנראה שמאוד תאהבי אותם למרות שאין שום דבר להעריך בהם. חוץ מזה שלילדים אין מה למכור בכללי, הם יותר הצד של הקונים.
בכללי, לעניות דעתי מספיק מידה אחת או הרגל בעייתי אחד בשביל שיהיה לזוג מוקד משמעותי לחיכוך. מהרושם שאני קיבלתי זה מה שקורה בפועל כי בין היתר בשביל זה מתחתנים…
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.