או שהבעיה היא בכך שמישהו מניח שיש קהל יעד דתלשי לעיתון שגם אתה קורא, לא עלינו? 

תופעת הדתלשים קיימת, אני בטוח שגם ביישוב שאתה גר בו. למה דווקא אם זה מופיע בעיתון אז זה פתאום נותן לגיטימציה לדתלשיות יותר מאשר עצם קיומה של הדתלשיות בעולם? תמוה בעיניי. זה בסה"כ עיתון. את החינוך שלהם הילדים שלך יקבלו ממך, לא מהעיתון. או כך אני מקווה, לפחות לגבי ילדיי שלי (שיקבלו את החינוך ממני...). 

יענה את הכל"


ולפעמים יסנוור ויסמא.

זה עצמו איסור מפורש

עוד לפני הדיון האם הפרסומת (המבריקה בעיניי) אודות הישוב הנ"ל מתאימה לעיתון או לא

ואני לא שופט את מי שחוטא בזה, אבל זו עדיין עברה

לפגוע בדברים שחשובים לציבור כציבור 
[כמו מה שנתפרש כזלזול/ לעג/ ציניות]
זה מה שמרגיז.

 

כנראה מה התכוונתי.
את ה "אין בעיה" כתבתי במגובה לשאלתך.

אני חושבת שא"א לומר שאין תשובות ואין יחס ולכן הם פורקים. 
מי שרוצה לבעוט- תמיד יבעט.
השאלה הגדולה למה הוא עושה את זה.

לרוב זה מרדנות שמסתדרת.

שמעלה את הסעיף לאנשים
ואפשר להבין אותם.

דיברת פעם עם הורים דתיים שהבן שלהם חזר בשאלה? 

קלות בלתי נתפסת - זה לא. אני מוחה בשם ההורים הדתיים שילדיהם חזרו בשאלה על עצם הצגת העניין בצורה הזאת. 

מוכנים לדבר על זה? כן. יש לזה מחיר? לכל דבר יש מחיר. זאת סיבה לא לעשות את זה? לא. 

האם יש קשר בין פרסומת בעיתון לבין השאלה האם מוכנים לדבר על זה? ממש לא. 

מכיל/ מקבל/ רוצה להיות קצת פה [לתת את ההרגשה הכיפית של "חופשי" ]
אבל גם קצת שם ["אנחנו הו אנחנו, הכיפה הסרוגה..."-אורי אורבך ז"ל]

ודווקא הטיפול בנוער נושר זוכה לשיח ציבורי ולפעילויות רבות שתכליתן להרבות אמון ואהבה שבסופו של תהליך מחזיר אותם.

אם כבר מדברים על גורמי חזרה
אמר הרב קוק
"מוטב אכשל באהבת חינם ולא בשנאת חינם"- כן משתדלים לענות, לתת מקום. 
אין לחץ של "להיות בשטאנץ"

עדיפה קבלה והכלה
מהרגשה של בעיטה החוצה רק כי שאלת ולא נענית

לבשבע יש מדור ילדים בחלק ה"אתנחתא" שבו. לשם הם רצים.

אני מדבר גם בתור ילד לשעבר, כמובן...

פרסומות מושכות את העין למי שזה יכול אולי טיפה לעניין אותו בכלל. ילדים ופרסומות למגורים זה לא כל כך מעניין. מילא אם היה מדובר בפרסומת לחטיף חדש, או לסרט ילדים - אז היה אפשר להבין היצמדות של ילדים לפרסומת.

גם הפרסומת השנייה של אותה קבוצה כמדומני, "כשאת מתפללת... כשהוא מתפלל..." למי שראה -

אני מקווה שהילדים שלך יסעו רק באוטובוסים נפרדים, מקומות העבודה שיעבדו בהם יהיו רק עם בני מין אחד, ורק שומרי תורה ומצוות שחלילה לא יוכלו לראות אי פעם אדם חילוני או שאינו שומר תורה ומצוות. 

לדעתי יש כאן טיפה הגזמה, אבל זכותך, אם זאת ההדרכה שלך לחיים. 

אתה מכיר דברים מושלמים בעולם? כי אני לא.


האם יש לך מחשב בבית? (שים לב - כתבתי מחשב, לא אינטרנט!) . כי אם כן - אני בספק אם מודעה כזאת בעיתון דתי היא יותר חמורה מעצם הימצאותו של מחשב בבית (מחשב! בלי קשר לאינטרנט!).

ועוד ועוד ועוד... 

לנסות ליצור עולם מושלם של 100 אחוז מסביבנו - זה קצת לחיות בעולם הפנטזיה, אבל אם זה מה שעושה לך טוב, שיהיה לך בכיף.

אני חי בעולם קצת יותר מורכב ולכן מחשב יתרונות מול חסרונות. היתרונות של בשבע גוברות בהרבה על חסרונותיו, ואילו החסרונות של ידיעות אחרונות/הארץ, גדולות בהרבה על יתרונותיהם. די פשוט.

בדיוק כמו שהיתרונות שיש לי בלנסוע בתחבורה ציבורית על אף שהיא מעורבת, גדולות לי בהרבה מהחסרונות שלה, לעומת האלטרנטיבות. 

ולכן הוא ענה ביחס לעיתון בכללותו. 

לגבי עיתון שלי אם הייתי מפרסם או לא מפרסם מודעה כזו כשהם רוצים לפרסם - רוצה להאמין שלא, אבל מעניין אותי גם מה הרב שלי היה אומר על העניין. 

בכל מקרה כמו שענו כבר - השרשור דיבר על העיתון. לא על המודעה. 

אם אתה חושב שכל מודעת פרסומת שהם רואים משפיעה עליהם ברמה החינוכית - אז מצבם קשה ביותר, ואני מרחם על חשבון הבנק שלך. 

ספציפית לגבי חשש 'המדרון החלקלק' אני פשוט לא מסכים. 

חשיפה לתופעות שלא מסכימים איתן היא חלק בלתי נפרד מחינוך הילדים, להבנתי. כפי שכתבתי, תופעת הדתלשיות קיימת בעולם. אני בטוח שגם ביישוב שהדרכה גר בו יש דתלשים, ואפילו כמה דתלשים שנמצאים ביישוב עצמו, ולא רק יוצאיו! כאלו שההורים לא 'זרקו מהבית'. זאת אומרת: הילדים ייתקלו בתופעה הזאת, ויראו את ההתמודדות ה'מקלה' עימהּ. איך זה שהם יראו את זה בעיתון זו חשיפה משמעותית יותר, שתגרום לכך שהם יגיעו למסקנה ש'וואלה, גם לי בא'... ובכלל - דברים שאני רואה בעיתון כ"כ עוברים לי מעל לראש... 

אני חושבת שהאוירה שכוללת שם 
היא כזו
שיש איתה בעיתה כללית.
יש הרבה דברים
שבשביל ההבנה הספציפית- לא מזיקים כרגע.
ז ה לא אומר שכל הילדים ירוצו ללשם , כן?
אבל זה כן אומר- מי שניסח את הפירסום ככה, 
גורם בעקיפין ל... [השלם כראות עיניך] 
אנחנו כציבור 
וגם כהורים
אפשר להבין ש קצת חוששים מההבנות הלקויות האלה.
 

כשכתבתי שזה זלזול בילדים. לטעון שעיתון (עיתון! for God's sake! עיתון!!!) "יוצר אוירה" ש"גורמת בעקיפין ל-" - זה הזוי בעיניי. סה טו. כולה פרסומת בעיתון. 

זה יגרום לי אפילו להעריך אותם פחות (ולא חשבתי שזה אפשרי...). 

תלונות על פרסומים ופרסומות יש ויהיו על כל עמוד שהתפרסם ושיתפרסם אי פעם

אלא שזה לא אמור להתפרסם בעיתון שלכאורה קהל היעד שלו אינו מבין מקימי הקהילה הזאת; כביכול פרסום כזה עשוי ליצור לגיטימציה בקרב הצעירים שקוראים את העיתון להצטרף לקהילה הזאת, וזה נוגד את החינוך של ההורים שמנויים לעיתון. 

אני לא מסכים עם הטענה - אבל זו היתה הטענה, ולא האופן שבו תיארת אותה, כאילו פותח השרשור ביקש למנוע מדתלשים להתקיים או לחיות בקהילה ביחד. הוא דווקא הביא השוואות טובות שיש לדון בהן - קהילת הלהט"בים. אני מניח שגם את מסכימה, שאפילו אם את תומכת במצעד הגאווה (כפי שכבר כתבת פה בפורום בעבר), את עדיין לא רואה סיבה שהוא יעבור בשכונת 'גאולה', נכון? או לצורך העניין - זה פחות רלוונטי שיפרסמו שכונה לבעלי נטיות הפוכות בעיתון 'בשבע', נכון? אז השאלה היא אם להחיל את אותו הכלל גם על דתלשים או לא. שוב - בלי קשר לשאלה מה הם עושים בחייהם הפרטיים ואם זה אכפת לי. 

את יכולה להעלות גם ביחס לקהילה הגאה.

אפילו יכול להיות שבמצעד הגאווה צועדים כמה יוצאי שכונת מאה שערים בירושלים... (אוהבים לעשות עליהם כתבות דוקו בטלוויזיה). ועדיין אני סבור שיש עניין להרחיק את המצעד מהשכונה ההיא, ופרסומות לשכונות ללהט"בים מ'בשבע'. 

אם כי אני מסכים שספציפית לגבי שכונה לדתלשים אני לא מבין את הזעם; אבל זה לא פוטר אותנו מלחשוב על החילוק בין התופעות. אני פשוט לא מתנגד למצעד הגאווה מסיבות של חינוך הילדים (כאמור, את החינוך הם יספגו בבית, ולא מהפרסומות בעיתונים שאני מכניס הביתה), אלא מסיבות אחרות, שאינן רלוונטיות, וזה החילוק. 

לצורך העניין ספציפית אצלי גם זה לא מה שהיה מפריע לי בפרסומת רלוונטית

בכל מקרה - לגבי נושא השרשור שלושתנו מסכימים

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.