בְּחִינַת לִמּוּד
מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד כְּלָל,
כְּגוֹן שֶׁהוּא עַם-הָאָרֶץ,
אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סֵפֶר,
אוֹ שֶׁהוּא בַּמִּדְבָּר,
רַק שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בּוֹ וְנִכְסָף מְאֹד
לִלְמֹד וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם -
אֲזַי מַה שֶּׁהַלֵּב חוֹמֵד לִלְמֹד,
זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר.
(ליקוטי מוהר"ן, תורה קמ"ב)







