ששמעו מפי השמועה, שאין בכך איסור הלכתי, ושאפילו יש היתר לאישות בלי קידושין באופן ששומרים הלכות נידה והיא מיוחדת לו. וכך הם נוהגים בסתר - כי הם לא  מוצאים אף אחד שיתיר להם כך בפירוש. שמחתי לעזור.

הייתי שמח לנהל איתך דיון הלכתי מעמיק על כל מיני נושאים. אבל איך אמר הרב אבינר בשו"ת אסמס?

שיחה עם בנות

ש: האם מותר לדבר עם בנות על נושאים עמוקים של הלכה?

ת: במקום זה יש לקיים את ההלכה הפשוטה שאסור לשוחח עם בנות אלא יש להתרחק מאוד מאוד.

ש: ואם זה כדי לשכנע אותה על שמירת נגיעה?

ת: במקום זה תשכנע את עצמך על שמירת עיניים ושמירת מרחק. קצשו"ע קנב ח.

זו הייתה סתם הלצה טיפשית. אני האחרון שיקשיב לרב אבינר. בכיף הייתי מדבר איתך. אפילו לוקח אותך לאכול גלידה ומבלבל לך את המח על כל מיני נושאים בעלמא. אבל על הלכה? בחיים לא. אפילו עם דתיים אני לא מדבר על הלכה. למה את שואלת? זה פשוט מאד.

דתיים, ובפרט הזן החרדלוני המצוי, הם כמו הפולניה מהזן הגרוע ביותר שאפשר לעלות על הדעת. לא משנה מה השיטה, אני לא מכיר דברים תקפים\אפקטיביים כשמדובר בפולנים, שכידוע לכל זהו עם שמשחר ההיסטוריה נועד להתיש את העולם הנורמלי (קרי: זה שלא פולני) ולכבות את האור אחרי כולם. כך גם עם דתיים, דיון איתם הוא חסר טעם, משום שהם מעוניינים בדבר אחד – להוכיח לך שאתה טועה והם צודקים.

לחפור למישהי על הלכה? איך אנשים בכלל יכולים לחשוב על כך? אני תוהה איפה הם חיים. המציאות שלי עצובה מדי בכדי אפילו לחשוב על כך. אני מדרדר משניה לשניה בכיוון אחד. המציאות בעצמה מתעללת בי, חובטת בי בעצבים כמו איזה ג'קי צ'אן ומרוקנת ממני את כל שמחת החיים.

אני מעדיף גלידה, ולהנות מן התום והיושר.

כדי ללמדך שגם לרשעים יש תקווה. אמרה לו: היכי? צאי וראי, מעשה ב אהבה בתענוגים ובתקוות עולמים וב איגרא וברחפת.. ובענבל ובהולם במיוחד שהיו מסובין בפורום לנ"ו והיו מספרים באהבה ובזוגיות יומם ולילה. עד שבאו חרדלונים ואמרו לתקוות עולמים: 'תקוות עולמים, הגיע זמן שתזכור שיש בך אהבת ישראל גדולה ופועמת!'

אמר תקוות עולמים: 'הרי אני כבן עשרים ואחד שנים, ולא זכיתי להנות מן העולם הזה כהרף עין. מר ונמהר נולדתי, לעולם שכולו סבל ומכאובים. עשרה קבין ייסורים ירדו לעולם, 8 נטלתי אני, והשאר ישראל והאומות. הכיצד מתפלאים אתם שאני כה חשוך ומצולק?'

אמרו לו: 'הלא אמרו חז"ל כשם שהקדוש ברוך הוא נותן כח בצדיקים לקבל שכרם, כך נותן כח ברשעים לקבל פורענותם'.

אמר להם: כן הדבר. היות בחיים חייתי מהכאב והצער אשר אחזוני מאז ועד עתה. ואין לכם יום שאיננו בעיני כחדש וכאילו מתי מוטל לפני.

אמרו לו: אם כך, מדוע תוסיף שנאה ומחלוקת במקום שלום ואחוה?

אמר להם: אמר רב רבה בר בר חנה אשתעו לי נחותי ימא האי גלא דמטבע לספינה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה ונייח. תרגום: [סיפרו לי יורדי הים, הגל הזה שמטביע את הספינה נראה כזוהר של אש לבנה בראשו, ואנו מכים אותו באלות שחקוק עליהן "אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה", והגל נח.]

אמרו לו: צמצם עצמך.

אמר להם: כל החיים שלי זה רצף של אכזבות וטעויות, ורק חום ואהבה של אישה יכולים לרפא את זה. כמו ששרו האיגלס:

And I found out a long time ago

What a woman can do to your soul

אמרו לו: הן אמת דיברת. אהבה משיבת נפש, עוזרת ומסייעת לעגומי הנפש ולחלכאים והנדכאים. ממלאת היא את הריקים והפוחזים, נותנת דרך בלבו של איש. מוציאה לחופשי את האסורים, אשר נכספה וגם כלתה נפשם כל הימים, נותנת היא בפיהם הלל ושבח לאלוהים לאל חי.
הופכת היא מספד למחול, יום אבל ליום טוב,
מעוף צוקה ואפילה, לששון ושמחה,
מחוסר שקט ושלווה, למי מנוחות ובטחה.
משורות צער ויגון, ומדיו שנמס ממיני עיניים הזולגות עליו, ללב הומה כחליל שנקבע כנחל העובר בכל ימי החושך ומחזירם אל האמת והקדושה, כמעיין נובע שאינו נפסק.
משברת היא זדים ארורים ורוצחים ובוגדים,
מרפאת עצמות שנשתחקו מצער וייסורים של העולם הזה ושל העולם הבא,
הופכת את הקללות לברכות,
את הטעויות לשיעורים יקרי ערך.

אמר להם: שמח לבי ויגל כבודי, נחמתם אותי מיגונותי ומרגיש אני רוח אחרת פועמת ונושבת לפתחי. מסתמא, שגם לרשעים יש תקווה. יהיה נא שמי תקוות עולמים, שתמיד אקווה ואצפה ואייחל לחסד ולרחמים ולאהבה. אמן כן יהי רצון אמן ואמן.

והמשל מובן למבינים.

@איגרא תבאר לה בבקשה מה ניסיתי לומר.

זה לא ציני. אני רציני. יש שם מסר.

קח:

http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=240

ובאמת ראוי לכם לדעת, צדיקים זכים וברורים שכמוכם, שאני מאד מוערך אצל ה'!

ח..חשבתי ש... אין אין, להיות אני זה ג'וב כפוי טובה. לא, באמת. גם נוירוטי, גם מתוסכל, גם חסר הגשמה עצמית לפחות שלושמאות שישים יום בשנה, גם צריך, שלא מרצון, להתמודד עם העולם הזה.  לפעמים אני מרגיש שאני הסיוט הכי גדול שלי עצמי. ואם כל זה לא מספיק, המציאות כאילו נהנית לחבוט בי בכיף.

עד שאני יכול לאכול וופל בלגי, גם הוא נוזל לי מן הצד.

אני תמיד יכול להיות תכנית ב', נכון? נכון שאני יכול להיות?

אני חושב שאני מדבר בשם שנינו כשאני אומר שאת הזמן הפנוי שלנו צריך לנצל לדברים מועילים יותר מאשר בילוי בפורומים מפגרים. קצת לראות עולם וזה. באופן מפתיע, יש עולם גדול ויפה עם חיי חברה בחוץ. שם העיניים לא צורבות, האותיות לא אדומות, והזמן לא נאכל.

@אורח כלשהו ילה, אני מזמין אותך לדייט. נקבע מקום וזמן.

עכשיו אין לו תירוץ להתחמק.

גברים, ובראשם אני, הם מפגרים מטבעם, לכן, עזרים ויזואליים תמיד עושים את העבודה:

והרב אבינר מאמין גדול בתשובה, לא?

ציטוט לא מדויק אולי, רש"י.

כך תתן לאחיך ואחיותך לראות שחת? מה זה התירוצים החרדלים האלה? הרבי מלובביץ' היה מקבל נשים ואפילו לוחץ להן את היד.

אנחנו צריכים לתקשר אחד עם השני, אנחנו לא באיראן. הבל יפצה פיהם של המסתגרים והחשוכים.

אם אתה רוצה הוכחה לחובת ההתייצבות, הנה לך:

@תקוות עולמים

את התמונה? תקליקי עליה ותקבלי את הגודל המקורי שלה, ומשם והאלה זה קליק ימני 'save as' וזהו.

או שדיברת על "תלדי בן"?

מעבר לשאר הדברים שנאמרו

תשמע, מגיעה לכם תשובה רצינית ומעמיקה. לגבי שאלתך, האמת היא שסתם קשקשתי פחות או יותר.

את דעתי האמיתית אני אכתוב בקרוב.

עצם הנגיעה זה דאורייתא. 

ומצד שני מזכיר אחד אצלנו שאיזה רב כאן אמר לו - 

אם יש לו בעיות עם אשתו יכול לעשות מהצד. 

לך תבין! 

אני דווקא דיברתי על המושג ההלכתי שנקרא 'פיגלש'. יש לא מעט שנוהגים כך בסתר. חלק בשביל להתיר את התאוות שלהם, חלק בשביל אהבת אמת, חלק משום שהם לא מוכנים למסגרת הנישואין עדיין. זה עניין אישי ואינדבידואלי. הלכתית, אין עם זה בעיה ויש היתרים של היעב"ץ והרמב"ן והרא"ש וכו', שחלקם סייגו את דבריהם בכדי למנוע אנשים לנצל את העניין לפריקת תאוות וניצול הדדי.

למה פחדו מהתרת ה'פיגלש'? 3 סיבות. 1. יביא לידי זנות 2. יביא לידי פריצות 3. יבואו עליהן בנידתן

בגדול, אין שום בעיה עם פיגלש כל עד היא מיוחדת לו ושומרים על הלכות נידה, והקשר הוא קשר אמיתי ופנימי. עניין הכתובה הוא בעיקר הסכם שנועד להביא לכך שהקשר לא יהיה קל לפירוק ולחייב את הבן זוג להשפיע לבת הזוג שלו.

בהרבה בספרי מוסר כותבים שעל פי תורת האר"י זיע"א אדם לא יכול לזכות לאהבת התורה אם לא אהב מקודם אישה. אז אני לא מבין מה הבעיה. הלא אתם לא יודעים את גודל מעלת התורה הקדושה?

מענין מאד.

לגבי ההמשך, לא יאומן איך הופכים דברי אלוקים חיים.

"הלכתית אין עם זה בעיה.. אישי ואינדבידואלי" - על דבר שהשולחן ערוך אומר מפרש ש"כופין אותו להוציאה מביתו" (ולא משנה הטעם. השו"ע כותב אסור, אז אסור).

ולהתעלם:

מהדעה שמביא הרמ"א שזה איסור "לא תהיה קדשה". זונה.

ומכך שיש רבים האומרים שהמושג "פילגש" זה עם קידושין אך ללא כתובה. ואחרת זו קדשה, זונה.

ומהגירסה ברמב"ם שפילגש אסורה להדיוט.

ומדברי הרדב"ז בשו"ת שלו, שזה בכלל איסור ייחוד פנויה.

וממה שאומר - הרדב"ז - שגם הרמב"ן היה אוסר, כבר בזמנו של הרדב"ז ש"פרוצים בביאות אסורות"; ומדברי הרמב"ן עצמו, "תזהירם מן הפילגש" (ו"להתחכם" לומר כאילו על-שכמותו לא שייך. זה "משהו שולי" - "למה פחדו מהתרת הפילגש".. סתם "פחדנים; אבל למעשה, כל מישהו "רציני" (....), יכול להתעלם מזה. כמו כל מיני רפורמים, ש"יודעים" שלמעשה טעמי גזירות חכמים לא שייכים אליהם... חוסר-הבנה בסיסית במהות תושבע"פ ותוקף דברי חכמים. קל וחומר מי שמביא "בשם האר"י".. שבוודאי אמור לדעת מה יש מאחרי דברי חכמי תושבע"פ)

וממה שאומר - הרדב"ז - שגם הרשב"א דיבר דווקא עם קידושין.

וממה שמסביר שגם להראב"ד - "איסורא איכא" (יש איסור), גם אם לא מלקות ולאו.

ומתשובת הרא"ש על "פנויה המשרתת בבית ראובן ויצא קלא דלא פסיק שמתייחד עימה. לא מיבעיא (כלומר, פשוט) שבני משפחתה יכולים למחות בידו שהוא פגם להם שתהיה פילגשו (כלומר: אפילו הכי "מקלים" בדין המקורי, שרבים נחלקו על זה, כנ"ל - רואים בדבר הזה בושה וחרפה. ביזיון גמור), אלא בי"ד כופין אותה להוציאה מביתו" (אכן, חשש נידה. אבל כך פסק למעשה. ועי' להלן).

ומדברי הטור, בנו, שכתב, "אפילו לא בא עליה לשם זנות אלא לשם אישות בינו לבינה אינה נחשבת כאשתו אפילו אם ייחדה אלא אדרבה כופין אותו להוציאה מביתו". 

ומהסבר הב"ח שם, שאפילו אינה בושה לטבול - אסורה משום זונה אף לדברי הרא"ש הנ"ל. ואף שה"בית שמואל" הסביר אחרת בדברי הרא"ש, מניין ה"המצאה" איזה מישהו ב"פורום" לכתוב, "אין בעיה הלכתית"...

ועוד ועוד. 

ומדברי הרדב"ז, המשיב העצום, הלכה למעשה:

שו"ת רדב"ז חלק ד סימן רכה 

הכלל העולה שאין אשה מותרת לשום אדם בזמן הזה אלא על ידי קדושין וחופה וז' ברכות וכתובה. 

אז להמציא כעת - בגדול, "פילגש", "אין בעיה" - רחמנא ליצלן. עד כאן דברי יצר הרע בריבוע. ועוד להשלות, "קשר אמיתי ופנימי". דבר-גורם לדבר.... מי שחושב שיכול היום "לקחת פילגש", לא פלא שיחשוב שאפשר "קשר אמיתי ופנימי" ללא נישואין. אין דבר כזה. אשליה, הפקרות, בזיון בנות ישראל עד "מתחת לקרשים", איבוד בושה אלמנטרית, קל וחומר היום, שכבר השתרשה הלכה למעשה כדברים הנ"ל, הרי שבכל "קשר" ללא מחוייבות גמורה, וקדושה, של חופה וקידושין, שבו נהיים משפחה איש ואשתו - מתחיל מהקשר הנשמתי, מהראש - יש זרות וממילא איבוד הבושה והכבוד האלמנטריים, גם אם "ר' יצר" ינסה לשכנע אחרת מישהו..

מענין שאני לא שמעתי על "לא מעט שנוהגים כך בסתר" רחמנא ליצלן. כנראה כל אחד יכול "לשמוע" איפה שרוצה. מי ש"נוהג" כך, עושה מעשה נבלה. ואם יצרו תקפו - שיעבוד עליו, ולא יתיר בשם  למדנות-מזוייפת המדלגת לה בקלילות כמובן על כל פוסקי זמננו המובהקים (לא הבינו עומקה וטעמה של תורה..), כדרך שכאלה.

מי "שלא מוכן עדיין למסגרת של נישואין", אז שלא יפרוק את יצריו על חשבון בת ישראל בהפקרות. גם אם הוא מסביר לה שלא נורא, את רק תהיי פילגש... (וכנ"ל, גם זה בהפיכת דברי תורה והלכה למעשה). וגם היא, שלא תאבד את מינימום כבודה, להיות בקשר קרוב רק עם מי שלקחה לאשה כדת משה וישראל, נהיה  בעלה, קידשה, נשאה, התחייב לה.

ו"ענין הכתובה הוא בעיקר הסכם.. שלא יהיה קל לפירוק". לא. הכתובה באה עם חופה וקידושין. וכל זה ביחד אינו משהו "טכני", אלא שינוי כל המהות. מאשה זרה, שבצדק יש שמירת המרחק והבושה הנורמלית, לאשתו. לפני "שלא יהיה קל לפירוק", עצם יצירת החיבור. ומי שאינו חש את השינוי שיש בכך שאדם נושא אשה במחוייבות גמורה, ככל מסורת ישראל והופכת להיות אשתו - וחושב שזה רק אקט-טכני למה שאפשר בקלות גם קודם לכן, הרי זו בבחינת נכות - ואיבד משהו מהדברים  הכי יקרים שיכולים להיות בתחושותיו הבסיסיות של אדם.

וזו כמובן, לא "אהבת אמת".. אהבת עצמו בניצול זולתו. שיתחתן ויתחייב.

מענין מאד, אם "חכמים" כאלו, מוכנים שביתם תהיה "פילגש"... (ואם כן, עדיף כנראה שהיא לא תיוולד להם..)

ועל הכל, להביא את כל תעמולת-הפריצות הזו בשם דברי האר"י..  יעני, הכל בשביל לזכות ל"אהבת התורה".. פריצות לשם-שמיים. אפשר ללכת אצל פרשת "הרב מהצפון" (לא מכיר אישית, אך נאמנים דברי הרב אליהו שליט"א), ולראות עוד "מעלות בפריצות" בשם סתרי-תורה...  "אתם לא יודעים את מעלת התורה הקדושה".... מענין מדוע האר"י הק' לא עשה כך בעצמו, במקום להתחתן, והיה זוכה ל"אהבת התורה"..  הפיכת דברי אלוקים חיים. כמובן, האר"י הקדוש לא העלה בדעתו כך. ודברים מעין אלו שמובאים במקומות מסויימים, מדברים על אהבת איש לאשתו.

מי שיקרא ספרי מוסר באמת, ולא כדי למצוא "היתרים" לדברים חמורים וכעורים, יראה איך הדרכת התורה לאדם מישראל ליצור קשר בצניעות, בבירור לשם שמיים, לשם נישואין בלבד ובשמירת מרחק מקודם - ולקחת עליו את האחריות והקדושה והשמחה בבנין בית נאמן בישראל, כדין, כמסורת, כנורמליות היהודית.

[ורק הבהרה: אח"כ ראיתי מה שכתבת מקודם על "הדתיים" אז הבנתי במה מדובר.. אם כי לא היה קשה לנחש גם קודם. וכבר אמרו חז"ל מה שאמרו, על מי שמנצל מה שלמד פעם כדי "להוכיח" ההיפך.

ולכן אני מבהיר, לא הייתי מתווכח עם מי שכותב כך אישית, זה חסר טעם. אבל בגלל שמישהו ביקש ממני להגיב, לטובת אחרים שמעוניינים קצת בהרחבת הדברים, כתבתי]

הדיון הזה לא אומר שום דבר חדש, והוא למעשה לא אומר כלום. ואין בכך איסור הלכתי. עובדה, פוסקים גדולים התירו. כפי שאמרתי, הם סייגו את דבריהם כי מאז ומעולם היו ויהיו אנשים שלא ממש מעניין אותם שום דבר מלבד עצמם והם מחפשים פתחים בכדי להתיר לעצמם כל מיני דברים.

עכשיו תשמע אתה ותשמע ד.:

אני לעולם לא אבין למה אנשים מתייחסים להלכה היהודית כאוסף של 'חוקים דתיים'. להלכה יש טעמים ברורים, חלקם לפי הסוד, חלקם לפי הפשט, אבל משום מה תופסים אותה כ'הלכה זה הלכה!!!!!'. הרב ההוא אמר ככה, הרב הזה אמר כך, וכו'. כשבאים לנהל דיון הלכתי, רצוי להתייחס לפן התיאולוגי ואפילו גם לפן המיסטי. הבעיה היא שרוב האנשים רחוקים הן ממיסטיקה והן מתיאולוגיה והם סתם דתיים שכל חייהם מסתכמים בקיום טכני של מצוות והלכות ומלמול תפילות. כך שנשארנו עם 'ההוא אמר כך, ההוא קבע כך בלה בלה בלה'.

קשר בין איש ואישה זה הדבר הכי גדול והכי נפלא ביקום. כשתדע לאהוב, ותנהל קשר אמיתי עם בת זוג, תדע עבודת השם מהי. בינתיים חוץ מהעתק הדבק ודמגוגיה טיפוסית אתם לא אומרים שום דבר.

אני לא מבין מה אתם נובחים 'פריצות פריצות'. משום מה תמיד הדמגוגיה הדתית תהיה להציג את האחר בתור סוטה מין ופוטנציאל להקמת כתות. גם כן 'תעמולה'. די לסלף ולעוות. אני בעד אהבת אמת, בעד קשר חזק ויציב, זאת דיברתי. כנראה שמי שמחפש אחר מה שהוא רוצה, מוצא.

היהדות היא לא הנצרות הקתולית. בנצרות הקתולית המציאות הרוחנית והאמת לא ממש משנה. מה כן משנה להם? יומרנות, צדקנות מזויפת, פדופיליה, כל מיני דברים רעים.

ביהדות זה לא ככה. ביהדות מה שחשוב זו האמת, הנפש. הכתובה היא כמובן לא עניין טכני ואף אחד לא טען כך, אך זה לא אומר שאי אפשר לחוות קשר אמיתי ומחייב בלעדיה. מה העיקר, אם כן? העיקר הוא קשר חזק ואמיץ בפנימיות הנפש. התקשרות חזקה עם אחדות גדולה. זה העיקר. כמו דוד המלך ויהונתן, נפשו קשורה בנפשו, זו עיקר האהבה, התקשרות בפנימיות הנפש ממש.

עכשיו, מהי מהות הקשר בין איש לאישה? אין לכם מושג. למה? כי אין לכם את הכלים הנפשיים לקבל את ההבנה הזאת. גם אם תפתחו זוהר ואת כתבי האר"י זו תהיה עבורכם סינית.

כל אמירה שלא ניתן לבחון אותה לא רלוונטית לדיון אמיתי.

כלומר "רבים עושים כך בסתר" זו אמירה שלא ניתן לבדוק אותה- אין נתונים, שכן רבים עושים זאת בסתר.

אותו דבר אפשר להגיד על הרבה דברים אחרים, שלא בהכרח נכונים.

כנ"ל- "אין לכם את הכלים הנפשיים". אוקי, אז כל מי שלא חושב כמוך הוא פשוט נחות.

למעשה- זו דמגוגיה, כי אין בה שום דיון אמיתי, אלא טענה "אתם נחותים ממני ולכן לא תוכלו להבין".

ביהדות כמו שאני מכיר אותה- האוסף חוקים הוא זה שמגדיר את המיסטיקה והתאולוגיה. כן- אוסף החוקים,

ופעולה שנוגדת את החוקים- היא פעולה מזיקה מבחינה תאולוגית ומיסטית.

נכון, שיש מחלוקות, אבל לטעון שאנחנו מבינים את הטעמים ולכן אנחנו יכולים להסתמך על פסיקות דחוקות

ע"פ עיוות של מקורות מהראשונים, שהפוסקים אחריהם התייחסו אליהם ובחרו שלא לפסוק כך, זו אותה יוהרה

שבה נאמר כאן "אתם לא מסוגלים להבין את מה שאני מסוגל".

העיקר הוא קשר חזק ואמיץ בפנימיות הנפש שיכול להתקיים על פי ההלכה היהודית באופן אחד בלבד-

ע"י כתובה וקידושין.

בעניין טעמי מצוות - חז"ל כבר הזהירו אותנו מן הפניה לטעמי מצוות על מנת להתיר דבר והראו לנו כיצד גדולי

ישראל טעו בכך ובאים הפסוקים ומוכיחים אותם על כך. לדוגמא על שלמה המלך שהפסוקים מביאים שליבו

הוטה לע"ז, וחז"ל מבארים שלא באמת עסק בכך, אלא שבגלל שדרש טעמי מצוות מעלה עליו הכתוב כאילו

עשה ממש.

זכיתי לשמוע כמה מגדולי המקובלים בדור, שדברי האר"י הקדוש נר לרגליהם והם יודעים אותם בע"פ,

אף אחד מהם מעולם לא התיר לעשות דבר כזה, לא בשם האר"י ולא בשם שום הלכה. ההפך, דווקא

הם מדגישים את חשיבותם של קידושין כדת וכדין.(אחד מהם הוא ראש ישיבה שעוסקת בלימודי תורת האר"י)

זה נוח לבוא ולטעון- יש בידי נתונים שאני יכול להוכיח, רק שאין לכם את הכלים להבין את הדברים הללו,

שכן זה מוציא כל יכולת לדון בדברים.

אני יכול לטעון שאתה חולה פסיכיאטרי ולהתעקש שיש בידי מסמכים בשפה שאתה לא מסוגל להבין מכיוון

שהם כתובים בשפה סודית עתיקה. אתה לא יודע מה כתוב בהם ולכן הם אינם יכולים להוות הוכחה.

חוץ מיוהרה והתנשאות לא כתבת כלום, וזו הסיבה היחידה שבכלל ראיתי לנכון להגיב לך.

דמגוגיה זולה לא מגיעה מהצד שלך, לא של אחרים. אתה לא פחות עסוק בלהוכיח שאתה צודק ולא

מקשיב באמת לצד השני.

ומעולם לא אמרתי שזה מצב רצוי או נכון שיהיה. למעשה, רצוי שלא יהיה. אבל עדיין, אין פה שום עיוות, הרמב"ן והיעב"ץ התירו זאת לימינו, וסייגו זאת מהסיבות הברורות והמובנות לכל, וצדקו בכך, כמובן. האר"י לא קשור פה.

על נתונים וכתיבה אני מוותר מראש, כי אי אפשר לנצח דעות קדומות ולוחמניות שנספגו לדמים. כתבתי פה פעם על מה שאמר רבי נחמן: מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַל מִי לִסְמךְ שׁוּב אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא כְּלָל.
פֵּרוּשׁ מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ דֵּעָה שֶׁמַּכְשִׁיר וְאַתָּה סוֹמֵךְ עַל אוֹתָהּ דֵּעָה אֵין לְהִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל

זה חלק ממה שהוא אמר, בהקשר המלא לא צריך לדעת תורה אפילו, מספיק לדעת עברית בכדי להבין את מה שהוא אמר.

הכוונה היא שתמיד אפשר ללכת על פי הדעה המקלה, וכולם כתבו שזה שטויות ובלבולי מח ושאני מעוות ומסלף את דבריו. משום מה אף אחד לא טרח להגיב לסרטון שהבאתי שבו הרב סבג אומר את אותו הדבר בדיוק. ובו אתה לא יכול לחשוד שהוא אידיוט כמוני.

בכל מקרה, פורומים זו לא בדיוק הפלטפורמה לדיוני עומק בנושאים גדולים שכאלה.

הטענה שלי היתה שלצעוק "דמגוגיה" כשאתה משתמש בדמגוגיה לא מוכיח כלום.

ושיהירות גם היא לא מוכיחה כלום ולטעון שאנחנו לא נבין בכל מקרה זו יהירות.

לך נגיעה זה קו אדום?... 

אם כן .. 

תוכלי להסביר לו זאת והכל יבוא על מקומו בשלום.. 

(: 

אם כן זה מאוד מוזר.

אם זה קשר חברי כללי שלאו דווקא למטרות חתונה- כנראה שהבחור תפס את עצמו בידיים והבין שמכאן הוא לא יכול

להמשיך בצורה הזו.

זה מישהו שאמר לך.

אז כנראה שאין ברירה. ותמצאי מישהו שילך ברצון עם "שמרית נגיעה" עד שתתחתנו.

את שומרת נגיעה והוא כרגע לא בקטע. והוא כמובן לא יפגע בך אז סאלמט... הרבה עושים את זה ואין מה להיבהל. שיהנה לו

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰