ששמעו מפי השמועה, שאין בכך איסור הלכתי, ושאפילו יש היתר לאישות בלי קידושין באופן ששומרים הלכות נידה והיא מיוחדת לו. וכך הם נוהגים בסתר - כי הם לא  מוצאים אף אחד שיתיר להם כך בפירוש. שמחתי לעזור.

הייתי שמח לנהל איתך דיון הלכתי מעמיק על כל מיני נושאים. אבל איך אמר הרב אבינר בשו"ת אסמס?

שיחה עם בנות

ש: האם מותר לדבר עם בנות על נושאים עמוקים של הלכה?

ת: במקום זה יש לקיים את ההלכה הפשוטה שאסור לשוחח עם בנות אלא יש להתרחק מאוד מאוד.

ש: ואם זה כדי לשכנע אותה על שמירת נגיעה?

ת: במקום זה תשכנע את עצמך על שמירת עיניים ושמירת מרחק. קצשו"ע קנב ח.

זו הייתה סתם הלצה טיפשית. אני האחרון שיקשיב לרב אבינר. בכיף הייתי מדבר איתך. אפילו לוקח אותך לאכול גלידה ומבלבל לך את המח על כל מיני נושאים בעלמא. אבל על הלכה? בחיים לא. אפילו עם דתיים אני לא מדבר על הלכה. למה את שואלת? זה פשוט מאד.

דתיים, ובפרט הזן החרדלוני המצוי, הם כמו הפולניה מהזן הגרוע ביותר שאפשר לעלות על הדעת. לא משנה מה השיטה, אני לא מכיר דברים תקפים\אפקטיביים כשמדובר בפולנים, שכידוע לכל זהו עם שמשחר ההיסטוריה נועד להתיש את העולם הנורמלי (קרי: זה שלא פולני) ולכבות את האור אחרי כולם. כך גם עם דתיים, דיון איתם הוא חסר טעם, משום שהם מעוניינים בדבר אחד – להוכיח לך שאתה טועה והם צודקים.

לחפור למישהי על הלכה? איך אנשים בכלל יכולים לחשוב על כך? אני תוהה איפה הם חיים. המציאות שלי עצובה מדי בכדי אפילו לחשוב על כך. אני מדרדר משניה לשניה בכיוון אחד. המציאות בעצמה מתעללת בי, חובטת בי בעצבים כמו איזה ג'קי צ'אן ומרוקנת ממני את כל שמחת החיים.

אני מעדיף גלידה, ולהנות מן התום והיושר.

כדי ללמדך שגם לרשעים יש תקווה. אמרה לו: היכי? צאי וראי, מעשה ב אהבה בתענוגים ובתקוות עולמים וב איגרא וברחפת.. ובענבל ובהולם במיוחד שהיו מסובין בפורום לנ"ו והיו מספרים באהבה ובזוגיות יומם ולילה. עד שבאו חרדלונים ואמרו לתקוות עולמים: 'תקוות עולמים, הגיע זמן שתזכור שיש בך אהבת ישראל גדולה ופועמת!'

אמר תקוות עולמים: 'הרי אני כבן עשרים ואחד שנים, ולא זכיתי להנות מן העולם הזה כהרף עין. מר ונמהר נולדתי, לעולם שכולו סבל ומכאובים. עשרה קבין ייסורים ירדו לעולם, 8 נטלתי אני, והשאר ישראל והאומות. הכיצד מתפלאים אתם שאני כה חשוך ומצולק?'

אמרו לו: 'הלא אמרו חז"ל כשם שהקדוש ברוך הוא נותן כח בצדיקים לקבל שכרם, כך נותן כח ברשעים לקבל פורענותם'.

אמר להם: כן הדבר. היות בחיים חייתי מהכאב והצער אשר אחזוני מאז ועד עתה. ואין לכם יום שאיננו בעיני כחדש וכאילו מתי מוטל לפני.

אמרו לו: אם כך, מדוע תוסיף שנאה ומחלוקת במקום שלום ואחוה?

אמר להם: אמר רב רבה בר בר חנה אשתעו לי נחותי ימא האי גלא דמטבע לספינה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה ונייח. תרגום: [סיפרו לי יורדי הים, הגל הזה שמטביע את הספינה נראה כזוהר של אש לבנה בראשו, ואנו מכים אותו באלות שחקוק עליהן "אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה", והגל נח.]

אמרו לו: צמצם עצמך.

אמר להם: כל החיים שלי זה רצף של אכזבות וטעויות, ורק חום ואהבה של אישה יכולים לרפא את זה. כמו ששרו האיגלס:

And I found out a long time ago

What a woman can do to your soul

אמרו לו: הן אמת דיברת. אהבה משיבת נפש, עוזרת ומסייעת לעגומי הנפש ולחלכאים והנדכאים. ממלאת היא את הריקים והפוחזים, נותנת דרך בלבו של איש. מוציאה לחופשי את האסורים, אשר נכספה וגם כלתה נפשם כל הימים, נותנת היא בפיהם הלל ושבח לאלוהים לאל חי.
הופכת היא מספד למחול, יום אבל ליום טוב,
מעוף צוקה ואפילה, לששון ושמחה,
מחוסר שקט ושלווה, למי מנוחות ובטחה.
משורות צער ויגון, ומדיו שנמס ממיני עיניים הזולגות עליו, ללב הומה כחליל שנקבע כנחל העובר בכל ימי החושך ומחזירם אל האמת והקדושה, כמעיין נובע שאינו נפסק.
משברת היא זדים ארורים ורוצחים ובוגדים,
מרפאת עצמות שנשתחקו מצער וייסורים של העולם הזה ושל העולם הבא,
הופכת את הקללות לברכות,
את הטעויות לשיעורים יקרי ערך.

אמר להם: שמח לבי ויגל כבודי, נחמתם אותי מיגונותי ומרגיש אני רוח אחרת פועמת ונושבת לפתחי. מסתמא, שגם לרשעים יש תקווה. יהיה נא שמי תקוות עולמים, שתמיד אקווה ואצפה ואייחל לחסד ולרחמים ולאהבה. אמן כן יהי רצון אמן ואמן.

והמשל מובן למבינים.

@איגרא תבאר לה בבקשה מה ניסיתי לומר.

זה לא ציני. אני רציני. יש שם מסר.

קח:

http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=240

ובאמת ראוי לכם לדעת, צדיקים זכים וברורים שכמוכם, שאני מאד מוערך אצל ה'!

ח..חשבתי ש... אין אין, להיות אני זה ג'וב כפוי טובה. לא, באמת. גם נוירוטי, גם מתוסכל, גם חסר הגשמה עצמית לפחות שלושמאות שישים יום בשנה, גם צריך, שלא מרצון, להתמודד עם העולם הזה.  לפעמים אני מרגיש שאני הסיוט הכי גדול שלי עצמי. ואם כל זה לא מספיק, המציאות כאילו נהנית לחבוט בי בכיף.

עד שאני יכול לאכול וופל בלגי, גם הוא נוזל לי מן הצד.

אני תמיד יכול להיות תכנית ב', נכון? נכון שאני יכול להיות?

אני חושב שאני מדבר בשם שנינו כשאני אומר שאת הזמן הפנוי שלנו צריך לנצל לדברים מועילים יותר מאשר בילוי בפורומים מפגרים. קצת לראות עולם וזה. באופן מפתיע, יש עולם גדול ויפה עם חיי חברה בחוץ. שם העיניים לא צורבות, האותיות לא אדומות, והזמן לא נאכל.

@אורח כלשהו ילה, אני מזמין אותך לדייט. נקבע מקום וזמן.

עכשיו אין לו תירוץ להתחמק.

גברים, ובראשם אני, הם מפגרים מטבעם, לכן, עזרים ויזואליים תמיד עושים את העבודה:

והרב אבינר מאמין גדול בתשובה, לא?

ציטוט לא מדויק אולי, רש"י.

כך תתן לאחיך ואחיותך לראות שחת? מה זה התירוצים החרדלים האלה? הרבי מלובביץ' היה מקבל נשים ואפילו לוחץ להן את היד.

אנחנו צריכים לתקשר אחד עם השני, אנחנו לא באיראן. הבל יפצה פיהם של המסתגרים והחשוכים.

אם אתה רוצה הוכחה לחובת ההתייצבות, הנה לך:

@תקוות עולמים

את התמונה? תקליקי עליה ותקבלי את הגודל המקורי שלה, ומשם והאלה זה קליק ימני 'save as' וזהו.

או שדיברת על "תלדי בן"?

מעבר לשאר הדברים שנאמרו

תשמע, מגיעה לכם תשובה רצינית ומעמיקה. לגבי שאלתך, האמת היא שסתם קשקשתי פחות או יותר.

את דעתי האמיתית אני אכתוב בקרוב.

עצם הנגיעה זה דאורייתא. 

ומצד שני מזכיר אחד אצלנו שאיזה רב כאן אמר לו - 

אם יש לו בעיות עם אשתו יכול לעשות מהצד. 

לך תבין! 

אני דווקא דיברתי על המושג ההלכתי שנקרא 'פיגלש'. יש לא מעט שנוהגים כך בסתר. חלק בשביל להתיר את התאוות שלהם, חלק בשביל אהבת אמת, חלק משום שהם לא מוכנים למסגרת הנישואין עדיין. זה עניין אישי ואינדבידואלי. הלכתית, אין עם זה בעיה ויש היתרים של היעב"ץ והרמב"ן והרא"ש וכו', שחלקם סייגו את דבריהם בכדי למנוע אנשים לנצל את העניין לפריקת תאוות וניצול הדדי.

למה פחדו מהתרת ה'פיגלש'? 3 סיבות. 1. יביא לידי זנות 2. יביא לידי פריצות 3. יבואו עליהן בנידתן

בגדול, אין שום בעיה עם פיגלש כל עד היא מיוחדת לו ושומרים על הלכות נידה, והקשר הוא קשר אמיתי ופנימי. עניין הכתובה הוא בעיקר הסכם שנועד להביא לכך שהקשר לא יהיה קל לפירוק ולחייב את הבן זוג להשפיע לבת הזוג שלו.

בהרבה בספרי מוסר כותבים שעל פי תורת האר"י זיע"א אדם לא יכול לזכות לאהבת התורה אם לא אהב מקודם אישה. אז אני לא מבין מה הבעיה. הלא אתם לא יודעים את גודל מעלת התורה הקדושה?

מענין מאד.

לגבי ההמשך, לא יאומן איך הופכים דברי אלוקים חיים.

"הלכתית אין עם זה בעיה.. אישי ואינדבידואלי" - על דבר שהשולחן ערוך אומר מפרש ש"כופין אותו להוציאה מביתו" (ולא משנה הטעם. השו"ע כותב אסור, אז אסור).

ולהתעלם:

מהדעה שמביא הרמ"א שזה איסור "לא תהיה קדשה". זונה.

ומכך שיש רבים האומרים שהמושג "פילגש" זה עם קידושין אך ללא כתובה. ואחרת זו קדשה, זונה.

ומהגירסה ברמב"ם שפילגש אסורה להדיוט.

ומדברי הרדב"ז בשו"ת שלו, שזה בכלל איסור ייחוד פנויה.

וממה שאומר - הרדב"ז - שגם הרמב"ן היה אוסר, כבר בזמנו של הרדב"ז ש"פרוצים בביאות אסורות"; ומדברי הרמב"ן עצמו, "תזהירם מן הפילגש" (ו"להתחכם" לומר כאילו על-שכמותו לא שייך. זה "משהו שולי" - "למה פחדו מהתרת הפילגש".. סתם "פחדנים; אבל למעשה, כל מישהו "רציני" (....), יכול להתעלם מזה. כמו כל מיני רפורמים, ש"יודעים" שלמעשה טעמי גזירות חכמים לא שייכים אליהם... חוסר-הבנה בסיסית במהות תושבע"פ ותוקף דברי חכמים. קל וחומר מי שמביא "בשם האר"י".. שבוודאי אמור לדעת מה יש מאחרי דברי חכמי תושבע"פ)

וממה שאומר - הרדב"ז - שגם הרשב"א דיבר דווקא עם קידושין.

וממה שמסביר שגם להראב"ד - "איסורא איכא" (יש איסור), גם אם לא מלקות ולאו.

ומתשובת הרא"ש על "פנויה המשרתת בבית ראובן ויצא קלא דלא פסיק שמתייחד עימה. לא מיבעיא (כלומר, פשוט) שבני משפחתה יכולים למחות בידו שהוא פגם להם שתהיה פילגשו (כלומר: אפילו הכי "מקלים" בדין המקורי, שרבים נחלקו על זה, כנ"ל - רואים בדבר הזה בושה וחרפה. ביזיון גמור), אלא בי"ד כופין אותה להוציאה מביתו" (אכן, חשש נידה. אבל כך פסק למעשה. ועי' להלן).

ומדברי הטור, בנו, שכתב, "אפילו לא בא עליה לשם זנות אלא לשם אישות בינו לבינה אינה נחשבת כאשתו אפילו אם ייחדה אלא אדרבה כופין אותו להוציאה מביתו". 

ומהסבר הב"ח שם, שאפילו אינה בושה לטבול - אסורה משום זונה אף לדברי הרא"ש הנ"ל. ואף שה"בית שמואל" הסביר אחרת בדברי הרא"ש, מניין ה"המצאה" איזה מישהו ב"פורום" לכתוב, "אין בעיה הלכתית"...

ועוד ועוד. 

ומדברי הרדב"ז, המשיב העצום, הלכה למעשה:

שו"ת רדב"ז חלק ד סימן רכה 

הכלל העולה שאין אשה מותרת לשום אדם בזמן הזה אלא על ידי קדושין וחופה וז' ברכות וכתובה. 

אז להמציא כעת - בגדול, "פילגש", "אין בעיה" - רחמנא ליצלן. עד כאן דברי יצר הרע בריבוע. ועוד להשלות, "קשר אמיתי ופנימי". דבר-גורם לדבר.... מי שחושב שיכול היום "לקחת פילגש", לא פלא שיחשוב שאפשר "קשר אמיתי ופנימי" ללא נישואין. אין דבר כזה. אשליה, הפקרות, בזיון בנות ישראל עד "מתחת לקרשים", איבוד בושה אלמנטרית, קל וחומר היום, שכבר השתרשה הלכה למעשה כדברים הנ"ל, הרי שבכל "קשר" ללא מחוייבות גמורה, וקדושה, של חופה וקידושין, שבו נהיים משפחה איש ואשתו - מתחיל מהקשר הנשמתי, מהראש - יש זרות וממילא איבוד הבושה והכבוד האלמנטריים, גם אם "ר' יצר" ינסה לשכנע אחרת מישהו..

מענין שאני לא שמעתי על "לא מעט שנוהגים כך בסתר" רחמנא ליצלן. כנראה כל אחד יכול "לשמוע" איפה שרוצה. מי ש"נוהג" כך, עושה מעשה נבלה. ואם יצרו תקפו - שיעבוד עליו, ולא יתיר בשם  למדנות-מזוייפת המדלגת לה בקלילות כמובן על כל פוסקי זמננו המובהקים (לא הבינו עומקה וטעמה של תורה..), כדרך שכאלה.

מי "שלא מוכן עדיין למסגרת של נישואין", אז שלא יפרוק את יצריו על חשבון בת ישראל בהפקרות. גם אם הוא מסביר לה שלא נורא, את רק תהיי פילגש... (וכנ"ל, גם זה בהפיכת דברי תורה והלכה למעשה). וגם היא, שלא תאבד את מינימום כבודה, להיות בקשר קרוב רק עם מי שלקחה לאשה כדת משה וישראל, נהיה  בעלה, קידשה, נשאה, התחייב לה.

ו"ענין הכתובה הוא בעיקר הסכם.. שלא יהיה קל לפירוק". לא. הכתובה באה עם חופה וקידושין. וכל זה ביחד אינו משהו "טכני", אלא שינוי כל המהות. מאשה זרה, שבצדק יש שמירת המרחק והבושה הנורמלית, לאשתו. לפני "שלא יהיה קל לפירוק", עצם יצירת החיבור. ומי שאינו חש את השינוי שיש בכך שאדם נושא אשה במחוייבות גמורה, ככל מסורת ישראל והופכת להיות אשתו - וחושב שזה רק אקט-טכני למה שאפשר בקלות גם קודם לכן, הרי זו בבחינת נכות - ואיבד משהו מהדברים  הכי יקרים שיכולים להיות בתחושותיו הבסיסיות של אדם.

וזו כמובן, לא "אהבת אמת".. אהבת עצמו בניצול זולתו. שיתחתן ויתחייב.

מענין מאד, אם "חכמים" כאלו, מוכנים שביתם תהיה "פילגש"... (ואם כן, עדיף כנראה שהיא לא תיוולד להם..)

ועל הכל, להביא את כל תעמולת-הפריצות הזו בשם דברי האר"י..  יעני, הכל בשביל לזכות ל"אהבת התורה".. פריצות לשם-שמיים. אפשר ללכת אצל פרשת "הרב מהצפון" (לא מכיר אישית, אך נאמנים דברי הרב אליהו שליט"א), ולראות עוד "מעלות בפריצות" בשם סתרי-תורה...  "אתם לא יודעים את מעלת התורה הקדושה".... מענין מדוע האר"י הק' לא עשה כך בעצמו, במקום להתחתן, והיה זוכה ל"אהבת התורה"..  הפיכת דברי אלוקים חיים. כמובן, האר"י הקדוש לא העלה בדעתו כך. ודברים מעין אלו שמובאים במקומות מסויימים, מדברים על אהבת איש לאשתו.

מי שיקרא ספרי מוסר באמת, ולא כדי למצוא "היתרים" לדברים חמורים וכעורים, יראה איך הדרכת התורה לאדם מישראל ליצור קשר בצניעות, בבירור לשם שמיים, לשם נישואין בלבד ובשמירת מרחק מקודם - ולקחת עליו את האחריות והקדושה והשמחה בבנין בית נאמן בישראל, כדין, כמסורת, כנורמליות היהודית.

[ורק הבהרה: אח"כ ראיתי מה שכתבת מקודם על "הדתיים" אז הבנתי במה מדובר.. אם כי לא היה קשה לנחש גם קודם. וכבר אמרו חז"ל מה שאמרו, על מי שמנצל מה שלמד פעם כדי "להוכיח" ההיפך.

ולכן אני מבהיר, לא הייתי מתווכח עם מי שכותב כך אישית, זה חסר טעם. אבל בגלל שמישהו ביקש ממני להגיב, לטובת אחרים שמעוניינים קצת בהרחבת הדברים, כתבתי]

הדיון הזה לא אומר שום דבר חדש, והוא למעשה לא אומר כלום. ואין בכך איסור הלכתי. עובדה, פוסקים גדולים התירו. כפי שאמרתי, הם סייגו את דבריהם כי מאז ומעולם היו ויהיו אנשים שלא ממש מעניין אותם שום דבר מלבד עצמם והם מחפשים פתחים בכדי להתיר לעצמם כל מיני דברים.

עכשיו תשמע אתה ותשמע ד.:

אני לעולם לא אבין למה אנשים מתייחסים להלכה היהודית כאוסף של 'חוקים דתיים'. להלכה יש טעמים ברורים, חלקם לפי הסוד, חלקם לפי הפשט, אבל משום מה תופסים אותה כ'הלכה זה הלכה!!!!!'. הרב ההוא אמר ככה, הרב הזה אמר כך, וכו'. כשבאים לנהל דיון הלכתי, רצוי להתייחס לפן התיאולוגי ואפילו גם לפן המיסטי. הבעיה היא שרוב האנשים רחוקים הן ממיסטיקה והן מתיאולוגיה והם סתם דתיים שכל חייהם מסתכמים בקיום טכני של מצוות והלכות ומלמול תפילות. כך שנשארנו עם 'ההוא אמר כך, ההוא קבע כך בלה בלה בלה'.

קשר בין איש ואישה זה הדבר הכי גדול והכי נפלא ביקום. כשתדע לאהוב, ותנהל קשר אמיתי עם בת זוג, תדע עבודת השם מהי. בינתיים חוץ מהעתק הדבק ודמגוגיה טיפוסית אתם לא אומרים שום דבר.

אני לא מבין מה אתם נובחים 'פריצות פריצות'. משום מה תמיד הדמגוגיה הדתית תהיה להציג את האחר בתור סוטה מין ופוטנציאל להקמת כתות. גם כן 'תעמולה'. די לסלף ולעוות. אני בעד אהבת אמת, בעד קשר חזק ויציב, זאת דיברתי. כנראה שמי שמחפש אחר מה שהוא רוצה, מוצא.

היהדות היא לא הנצרות הקתולית. בנצרות הקתולית המציאות הרוחנית והאמת לא ממש משנה. מה כן משנה להם? יומרנות, צדקנות מזויפת, פדופיליה, כל מיני דברים רעים.

ביהדות זה לא ככה. ביהדות מה שחשוב זו האמת, הנפש. הכתובה היא כמובן לא עניין טכני ואף אחד לא טען כך, אך זה לא אומר שאי אפשר לחוות קשר אמיתי ומחייב בלעדיה. מה העיקר, אם כן? העיקר הוא קשר חזק ואמיץ בפנימיות הנפש. התקשרות חזקה עם אחדות גדולה. זה העיקר. כמו דוד המלך ויהונתן, נפשו קשורה בנפשו, זו עיקר האהבה, התקשרות בפנימיות הנפש ממש.

עכשיו, מהי מהות הקשר בין איש לאישה? אין לכם מושג. למה? כי אין לכם את הכלים הנפשיים לקבל את ההבנה הזאת. גם אם תפתחו זוהר ואת כתבי האר"י זו תהיה עבורכם סינית.

כל אמירה שלא ניתן לבחון אותה לא רלוונטית לדיון אמיתי.

כלומר "רבים עושים כך בסתר" זו אמירה שלא ניתן לבדוק אותה- אין נתונים, שכן רבים עושים זאת בסתר.

אותו דבר אפשר להגיד על הרבה דברים אחרים, שלא בהכרח נכונים.

כנ"ל- "אין לכם את הכלים הנפשיים". אוקי, אז כל מי שלא חושב כמוך הוא פשוט נחות.

למעשה- זו דמגוגיה, כי אין בה שום דיון אמיתי, אלא טענה "אתם נחותים ממני ולכן לא תוכלו להבין".

ביהדות כמו שאני מכיר אותה- האוסף חוקים הוא זה שמגדיר את המיסטיקה והתאולוגיה. כן- אוסף החוקים,

ופעולה שנוגדת את החוקים- היא פעולה מזיקה מבחינה תאולוגית ומיסטית.

נכון, שיש מחלוקות, אבל לטעון שאנחנו מבינים את הטעמים ולכן אנחנו יכולים להסתמך על פסיקות דחוקות

ע"פ עיוות של מקורות מהראשונים, שהפוסקים אחריהם התייחסו אליהם ובחרו שלא לפסוק כך, זו אותה יוהרה

שבה נאמר כאן "אתם לא מסוגלים להבין את מה שאני מסוגל".

העיקר הוא קשר חזק ואמיץ בפנימיות הנפש שיכול להתקיים על פי ההלכה היהודית באופן אחד בלבד-

ע"י כתובה וקידושין.

בעניין טעמי מצוות - חז"ל כבר הזהירו אותנו מן הפניה לטעמי מצוות על מנת להתיר דבר והראו לנו כיצד גדולי

ישראל טעו בכך ובאים הפסוקים ומוכיחים אותם על כך. לדוגמא על שלמה המלך שהפסוקים מביאים שליבו

הוטה לע"ז, וחז"ל מבארים שלא באמת עסק בכך, אלא שבגלל שדרש טעמי מצוות מעלה עליו הכתוב כאילו

עשה ממש.

זכיתי לשמוע כמה מגדולי המקובלים בדור, שדברי האר"י הקדוש נר לרגליהם והם יודעים אותם בע"פ,

אף אחד מהם מעולם לא התיר לעשות דבר כזה, לא בשם האר"י ולא בשם שום הלכה. ההפך, דווקא

הם מדגישים את חשיבותם של קידושין כדת וכדין.(אחד מהם הוא ראש ישיבה שעוסקת בלימודי תורת האר"י)

זה נוח לבוא ולטעון- יש בידי נתונים שאני יכול להוכיח, רק שאין לכם את הכלים להבין את הדברים הללו,

שכן זה מוציא כל יכולת לדון בדברים.

אני יכול לטעון שאתה חולה פסיכיאטרי ולהתעקש שיש בידי מסמכים בשפה שאתה לא מסוגל להבין מכיוון

שהם כתובים בשפה סודית עתיקה. אתה לא יודע מה כתוב בהם ולכן הם אינם יכולים להוות הוכחה.

חוץ מיוהרה והתנשאות לא כתבת כלום, וזו הסיבה היחידה שבכלל ראיתי לנכון להגיב לך.

דמגוגיה זולה לא מגיעה מהצד שלך, לא של אחרים. אתה לא פחות עסוק בלהוכיח שאתה צודק ולא

מקשיב באמת לצד השני.

ומעולם לא אמרתי שזה מצב רצוי או נכון שיהיה. למעשה, רצוי שלא יהיה. אבל עדיין, אין פה שום עיוות, הרמב"ן והיעב"ץ התירו זאת לימינו, וסייגו זאת מהסיבות הברורות והמובנות לכל, וצדקו בכך, כמובן. האר"י לא קשור פה.

על נתונים וכתיבה אני מוותר מראש, כי אי אפשר לנצח דעות קדומות ולוחמניות שנספגו לדמים. כתבתי פה פעם על מה שאמר רבי נחמן: מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַל מִי לִסְמךְ שׁוּב אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא כְּלָל.
פֵּרוּשׁ מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ דֵּעָה שֶׁמַּכְשִׁיר וְאַתָּה סוֹמֵךְ עַל אוֹתָהּ דֵּעָה אֵין לְהִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל

זה חלק ממה שהוא אמר, בהקשר המלא לא צריך לדעת תורה אפילו, מספיק לדעת עברית בכדי להבין את מה שהוא אמר.

הכוונה היא שתמיד אפשר ללכת על פי הדעה המקלה, וכולם כתבו שזה שטויות ובלבולי מח ושאני מעוות ומסלף את דבריו. משום מה אף אחד לא טרח להגיב לסרטון שהבאתי שבו הרב סבג אומר את אותו הדבר בדיוק. ובו אתה לא יכול לחשוד שהוא אידיוט כמוני.

בכל מקרה, פורומים זו לא בדיוק הפלטפורמה לדיוני עומק בנושאים גדולים שכאלה.

הטענה שלי היתה שלצעוק "דמגוגיה" כשאתה משתמש בדמגוגיה לא מוכיח כלום.

ושיהירות גם היא לא מוכיחה כלום ולטעון שאנחנו לא נבין בכל מקרה זו יהירות.

לך נגיעה זה קו אדום?... 

אם כן .. 

תוכלי להסביר לו זאת והכל יבוא על מקומו בשלום.. 

(: 

אם כן זה מאוד מוזר.

אם זה קשר חברי כללי שלאו דווקא למטרות חתונה- כנראה שהבחור תפס את עצמו בידיים והבין שמכאן הוא לא יכול

להמשיך בצורה הזו.

זה מישהו שאמר לך.

אז כנראה שאין ברירה. ותמצאי מישהו שילך ברצון עם "שמרית נגיעה" עד שתתחתנו.

את שומרת נגיעה והוא כרגע לא בקטע. והוא כמובן לא יפגע בך אז סאלמט... הרבה עושים את זה ואין מה להיבהל. שיהנה לו

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

הרי אומרים שעם המן ירדו גם אמצעי טיפוח לנשים.

החיצוניות כן חשובה. במידת מה. זה מאוד נורמלי וטבעי - ההרגשה שלך. לא מדברים כאן על קיצוניות, שאגב, גם

זה לגיטימי לרצות, אתה צריך להכיר את עצמך.

יש נשים שמאוד מטפחות את עצמן, יש פחות ויש, בכלל לא. אולי מושבניקיות...? אבל אלו שלא, חושבת שהן במיעוט.

אולי אם הקשר יתהדק יותר ויותר ותרגישו יותר קרבה וכנות זה עם זו, יהיה מקום לתת מקום לכך שהיית רוצה (קצת?) אחרת.

איך לעשות זאת, איני יודעת באמת. אם התשובות כאן אינן מספקות אותך, אולי תתייעץ עם איש/אשה מקצועים יותר?

מאוד אגב ייתכן שאם הקשר מאוד יהיה טוב וקרוב, זה פחות יפריע לך. אבל בכל זאת, לא לדלג על זה, כי לפעמים,

בשעת מריבה (שלא תקרה חלילה אבל תמיד יש איזו מחלוקת קטנה...), אולי זה עלול לחזור ולהפריע.

במיוחד (סליחה סליחה סליחה), השיער בפנים. נראה לי.

כן.

לפעמים ויתור שכלי על משהו 'לא חשוב' גורר מחירים לאחר שנים.

שקורים הרבה פעמים בקשר, כי הרי אין  מישהו מושלם...

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

בחורה שחברותיה "הלבישו" אותה לפני הפגישה כי לדעתן היא הולכת ספורטיבית מיד ולא אלגנטי.

הבחור ה"מופגש" התלונן שהיא אלגנטית מדי. הוא לא אוהב את הסגנון הזה..... הוא מעדיף ספורטיבי....

לק"י

בשביל אנשים אחרים

בטח כשמדובר בכמה וכמה דברים. לא במשהו נקודתי ספציפי.

1.

נראה לי שהרצון לסגנון/מראה מסויים 'איך אני רוצה להיראות' מגיע משני צדדים.

א. רצון להרגיש מטופח/חפשי.

ב. רצון להראות XYZ בעיני אחרים.

מה קורה בהתנגשות?

תלוי מה חזק יותר. תלוי בטאקט, תלוי באישיות.

2.

גם הרצון להרגיש XYZ נבנה ברמה מסויימת ממה שהסביבה קובעת, זה בונה 'דימוי יופי/XYZ' מסויים.

3.

אני מכיר אנשים שהיו הולכים 'זרוק', עד שהם פגשו את האחת, וזה השתנה, וזה לא שהם 'מקריבים'. הם היו 'זרוקים' לא מסיבה עקרונית, אלא כי לא ראו בזה חשיבות, אבל אם זה חשוב לה אז זה בהחלט חשוב להם.

4.

כנראה שהיא מתארגנת לפני פגישה. גם אם לא 'שישה חדשים בשמן המור וכו'', ולא רק כדי להרשים, אלא מתוך רצון לכבד ולהרגיש רצויה. היא כנראה תשמח לשמוע הכוונה, במה היית שמח אם היא היתה משקיעה יותר, כי זה באמת חשוב לה.

איך אומרים את זה?

אולי לנצל 'הזדמנות' (מי היה מאמין שזו יכולה להיות הזדמנות) שיש לה הרבה שיער בפנים ולשאול אותה כבדרך אגב אם השיער לא מפריע לה, למה היא לא מעבירה אותו אחורה, ומשם להתגלגל.

הוא התכוון, עד כמה שהבנתי, לשיער הצומח ע  ל   הפנים...רק תאר לעצמך שהוא ישאל אותה למה היא לא מסיטה אותו אחורה.......

ויצאתי קצת גבר...
ייתכן שה בגלל שנפגשתי לא מזמן עם מישהישעפו לה שערות על הפנים כל הזמן ולא הבנתי איך זה לא מפריע לה.

בכל מקרה, אני לא נכד שלך.

אישה תיפגע מאוד אם יעירו לה על כך.

מלבד זאת - לרוב אישה שלא "מטפחת" את עצמה עושה זאת מבחירה, כך שלא יועיל לומר לה להשתנות. 

אחר כך, איך מגשרים את זה הלאה, זה נושא אחר.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?