זהירות! מרסק את הלב!
בחלומה היתה לה להלל השמלה הכי יפה שראתה אי פעם ולרגליה נעלי בלט.
היא צחקה מתוך חלום . איך אהבת המחול מתערבבת לה אל תוך הלילה.
החברות שלה התאספו אט אט אל הדשא ולכל אחת מהן בגד של שבת.
'החופש הגדול מתחיל מחר' היא חייכה לעומתן 'לכן קראתי לכן. בואו נתכנן אותו שיהיה לנו הכי כייפי בעולם'
חילקה דפים וכלי כתיבה. איך היא חושבת על הכל כשהיא חולמת. 
החברות בוהות באוויר בזמן שהדף שלה מתמלא בקצב מסחרר.
טוב זה לא פלא. כל כך הרבה דברים שמחים היא מתכננת לעשות בחודשיים האלה. כמה חיכתה להם : 

היא רוצה דבר ראשון לישון עד מאוחר ואז ללמוד לאפות כמה עוגות של אמא , לצאת לטייל בצפון ואולי יום יומיים של שביל ישראל, לקרוא את כל הספרים שתיכננה לקרוא משך השנה ולא הספיקה, להתנדב קצת במקום ההוא עם הילדים המיוחדים , לאכול הרבה שוקולד עם מרציפן, ללכת לים ולבנות שם ארמונות של חול .

אאוץץץץ' העט כנראה ננעץ לה בטעות בחזה בזמן שכתבה בהתלהבות שכזו.

היא שוב צחקה לעצמה כי ככה היא עושה תמיד כשכואב לה .
אבל הפעם זה ממש ממש כאב לה .
כל הגוף שלה רעד מהכאב הזה שהיא לא מכירה כמוהו.

נוזל אדום ניגר על השמלה הלבנה מהחלום וזה קצת חבל כי לאמא גם ככה יש לא מעט כביסות לעשות .

החלון של החדר שלה נפתח לרווחה ואור אין סוף סינוור לה את העיניים .
ולחשוב שהיא רצתה לישון עד מאוחר...

'אחותינו את היי לאלפי רבבה' היא שמעה פתאום שירה דקה של מלאכים . 
לדמעות שלהם היה טעם של מרציפן .

"תני לנו את רשימת המשאלות" הם לחשו לה וליטפו בעדינות את ראשה המדמם.
"אל תדאגי הלל! נלמד אותך לאפות עוגות של גן עדן, ניקח אותך להשתכשך בים הרחמים, ניתן לך לקרוא את כל ספרי החיים, גם אצלינו יש מלאכים מיוחדים שתמיד אפשר להתנדב איתם, נטייל איתך בשביל ישראל והעולם כולו"

בצעדים של מחול הם דילגו איתה עד כסא הכבוד. 
השמלה המדממת שלה שוב צחורה היתה. כאילו דבר לא קרה.

ה' ייקום דמה.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה