מתפלא עלייך, עד מעט ידרשו עלייך שפליסטיישן זה ביטול תויירה.
נורא עצוב מה שקורה פה. עיוותו לאנשים את מוחם ואת נפשם. אני כבר לא מדבר על כך הדיונים העקרים והמוטעים מיסודם, אנשים איבדו כל שכל ישר. מזכיר לי את אחת מלובשות הסמרטוטים בסדרה 'החרדיות' של אמנון לוי. הוא שואל אותה איזשהי שאלה, ומה היא עונה? 'מה, אבל ככה כתוב בספר.'
לשם אנחנו הולכים. ההלכה תמיד מתחדשת, יש ספרי שו"ת מהדורות האחרונים, אבל משום מה אנשים תמיד חוזרים לרמב"ם. הרמב"ם זו לא הלכה. אולי התימנים הבלאדים קיבלו אותו כהלכה, לא יודע. בכל מקרה, במיוחד בנושאי צניעות, הוא קיבל השפעות מהאיסלאם. איך יודעים? פשוט מאד, הוא כתב שאסור לאישה נשואה לצאת מביתה יותר מפעם או פעמיים בחודש. זו דעה שמופיעה רק אצלו, וזו השפעה איסלאמית ברורה ביותר.
גם רבי אליעזר פאפו, גם כן ספג השפעות איסלמיות בנושאים האלה. בספרו 'פלא יועץ' יש שם איזשהו קטע שהוא כותב שהוא משבח את הישמעאלים על הדרך שבה הם נוהגים עם נשותיהם.
עכשיו, לגבי פרק כ"א באבן העזר, הוא נקרא 'להתרחק מן העריות'. מי הן העריות? עריות אלו נשים שאסורות לאדם מן התורה ועונשן מיתה, וחז"ל הוסיפו גם 'שניות לעריות' שהן:
שניות לעריות
שניות מדברי סופרים הן איסורי עריות שהוסיפו חז"ל. הן עשרים ושש:
א) אם אביו ב) אם אמו ג) אם אבי אביו ד) אם אבי אמו ה) אשת אבי אביו ו) אשת אבי אמו ז) אשת אחי אביו מאם ח) אשת אחי אמו מאב או מאם ט) בת בת בנו י) בת בת בתו י"א) בת בן בנו י"ב) בת בן בתו י"ג) בת בת בת אשתו י"ד) בת בן בן אשתו ט"ו) אם אם אם אחתו ט"ז) אם אם אבי אשתו י"ז) אם אב אם אשתו י"ח) אם אב אבי אשתו י"ט) כלת בנו כ) כלת בתו כ"א) ויש אומרים שגם אשת אבי אם אביו כ"ב) ואשת אחי אבי אביו מהאב כ"ג) ואחות אבי אביו מאב או מאם כ"ד) ואחות אם האם כ"ה) וי"א שאשת חמיו כ"ו) ואשת חתנו
.
בין 'עריות' לבין 'שניות לעריות' יש גם כן הבדלים הלכתיים, בעניינים שנוגעים לקידושין וכו'.
פרק כ"א מתייחס אליהן, אל העריות. מרבית הנשים הן לא עריות ולא שניות לעריות, כך שפרק כ"א לא מתייחס אליהן. לכן נכתב שם 'להתרחק מהנשים', לא מנשים, מהנשים, מן העריות. מי שלא יודע עריות מי הן, שיצא וילמד. וכאמור, כך גם נקרא פרק כ"א, להתרחק מן העריות, לא מן כל הנשים שבעולם.
ולמעשה, אין בעיה עם לימוד מעורב, ואין בעיה עם חתונות מעורבות, וזה הותר ומותר. וקשרי ידידות בין בנים לבנות הם דבר חשוב והכרחי, במיוחד בגילאים הצעירים. כשמחנכים אנשים לאטימות ולהסתגרות, שלא יופתעו אחר כך אם אנשים מפתחים צלקות ושריטות נפשיות כתוצאה מחינוך נוצרי - קתולי למהדרין.
ולמעשה, הסיבה שאין תפילות מעורבות היא רק משום עניין של היסח דעת, שאנשים לא יתבלבלו או יוסחו בתפילתן. כשם שמוטב לא להחזיק שום דבר כשמתפללים כי זה עלול להסיח דעתו של המתפלל, כך גם מתפללים בנפרד בכדי למנוע היסחי דעת.
משפטי עוזיאל, ל"ד – ל"ה:
הסברה נותנת לומר דבכל כנסיה [אסיפה] רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות, וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי, ונושאים ונותנים ובכל זאת אין שום פרץ ושום צווחה, לא אמרו רבותינו זכרונם לברכה ' אל תרבה שיחה עם האישה', אלא בשיחה בטלה שלא לצורך, ושיחה כזאת היא הגוררת עוון, אבל לא שיחה של וויכוחים בעניינים חשובים וציבוריים, ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הציבור, שהיא עבודת הקודש, מרגילה לעבירה, ומביאה לידי קלות ראש, וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר' [משפטי עוזיאל, ל"ד – ל"ה]
הכל פנימיות, הגיע הזמן שאנשים יבינו את זה. רבי שמעון בר יוחאי זיע"א פטר בדיני שבת ונזיקין וקורבנות את מי שלא מתכוון להם.
בשו"ת של אחד מרבני איטליה במאה ה16, ר' אריה ממודינא, הוא פוסק שאפילו בתפילה אין צורך בכיסוי ראש, ושהכוונה בדברי חכמינו זכרונם לברכה 'אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש' אינם מתכוונים לפונפון או כיפה ששוקלת 10 קילו, אלא לדעת נוחה ומיושבת. ולמי שתוהה, הוא גם פסק שאין בכך מדרכי האמורי הוא משום 'בחוקותיהם' ואין עם כך שום בעיה. כל זאת כאמור, במאה ה-16, לפני המחשבים והסמארטפונים. מדהים איך התדרדרנו. אם הייתה שואל איזה מטורלל היום אם מותר להתפלל בלי כיפה, לא יודע מה הוא היה עונה לך, בטח לא את האמת.
שבת שלום.
