וחשוב לי שהליכוד יקבל 40 מנדטים וצפונה.

וחשוב לי שבכנסת הבאה יקטן מספר המפלגות בשליש לפחות.

וחשוב לי שבקואליציה הבאה לא תהיה מפלגה שהיא לשון מאזניים.

וחשוב לי שהכנסת הבאה תהיה צבעונית ויהיו בה מפלגות נישה, אבל לא רסיסי מפלגות.

וחשוב לי למנוע מצב של שלושה או ארבעה מנדטים ימניים יורדים לטמיון.

וחשוב לי שבקואליציה הבאה יתעסקו השרים בענייני משרדם בלבד.

וחשוב לי שהאחריות הקולקטיבית תיושם בפועל, ויופסק מצב של לחיות בשני עולמות נפרדים בעת ובעונה אחת.

וחשוב לי שהממשלה תשתחרר מעיסוק בהשרדות תמידית, במקום לעקוב אחר תנועות האויבים שלנו.

וחשוב לי שהקואליציה הבאה תתפקד לטוב ולרע, אבל תהיה יציבה במשך ארבע שנים ברציפות.  

בבחירות הקרובות אתמוך בליכוד, ככל שצריך, בשכר או בהתנדבות.

1. מר"ץ צריכה להתאחד עם המחנ"צ. ליברמן עם הבית היהודי. יהדות התורה עם ש"ס, וכחלון עם לפיד. חסכנו ארבע מפלגות מיותרות

2. משאלת הלב שלי: ליכוד 40 מנדטים, חרדים 12 מנדטים. ליברמן ובית יהודי 15 מנדטים. לפיד וכחלון 18 מנדטים. מתוך 85 מנדטים אפשר להרכיב קואליציה בכמה אפשרויות.

3. מפלגה שתעשה שרירים- תזרק מהקואליציה, או לכתחילה תשאר בחוץ.

4. לא אמרתי שהליכוד צריך לקבל לבדו רוב מוחלט, ואסור שזה יהיה.

5. במצב של היום מפלגה מבקשת את המשרד שביקשה מפלגה אחרת. כמובן שאי אפשר למלא את הבקשה, ו"כפיצוי" נותנים לה שני משרדים גדולים במקום אחת בינונית. הטקטיקה הזאת מוכרת והיא צריכה להפסק. 

6. מדיניות החוץ של הממשלה נקבעת על ידי גורמי חוץ, ולא משנה מי יעמוד בראשותה. אם האמריקאים לא יטילו וטו- אנחנו בבעיה.

7. ליברמן התחייב שאם יהיה בבטחון, איסמעיל הנייה ינוטרל בתוך 48 שעות. אז אמר... עוד אחד, גיבור גדול מהסוג של חזן, בן גביר, ובנט.

8. האיחוד האירופי לא יהפוך לחובב ציון אם ליברמן או בנט או סער או גל און יעמדו בראשות הממשלה, ולכן כל הדיון לגופו של אדם הוא קשקוש בלבוש.

9. בינתיים נתניהו נסע לאפריקה, ומאותת משם לאירופאים שהצבעה באו"ם של כל מדינה אפריקאית היא שוות ערך להצבעה של מדינה באירופה עלאק נאורה. חבריו ויריביו הטוענים לכתר לא מבינים את זה, ובלשון מקראית: איש בער לא ידע וכסיל לא יבין זאת. 

10. מאז שבנט נכנס לפוליטיקה הוא הספיק לנסוע לחוץ לארץ עשרות פעמים, ולא פחות פעמים הוא נפגש כאן עם אורחים מחוץ לארץ. לא ידוע לי על מי מהם ששוכנע מעמדותיו הפוליטיות, ומכישוריו הארגוניים, ובהמשך התפקד לבית היהודי.

אני זוכר שהבית היהודי תמכה בשתיקה בחוק חיים משותפים שניסתה לקדם שרת המשפטים דאז ציפי ליבני, ואני זוכר שרבני הציונות הדתית, פרט לצוהר, יצאו נגד.

ולגבי ליברמן עצמו, הוא מסתפק בכורסת שר הבטחון, ולראיה התנאי היחיד שהציב להצטרפותו לממשלה.

בנט עשה ברית עם לפיד הסופר קיצוני בענייני דת, אז ברית פוליטית עם ליברמן קטנה עליו.

העלאת אחוז החסימה לשמונה מנדטים תחייב את החרדים להתאחד, כפי שקרה לרשימה המשותפת. זאת אומרת שהמציאות קובעת ולא הכסאות קובעים.

גל און ויחימוביץ, וכל המיינסטרים של המחנ"צ. מה ההבדל ביניהם. שאלה שתפנה אל עצמך בלבד. 

יהדות התורה וש"ס לא התנגדו לשבת עם לפיד בקואליציה. היה זה לפיד, בתמיכת בנט, שהטיל ווטו, ולכן בממשלה הזאת יש ווטו נגדי של יהדות התורה וש"ס. ושוב המציאות קובעת והיא בלבד.

סעיף 10 חשוב להערכת סיכויי בנט להחליף את נתניהו, ו/או לעמוד בראש מפלגה שתשיג בקלפי (=לא בסקרים) יותר משנים עשר או שלושה עשר מנדטים.

ואילו יהדות התורה למשל היו מבחינת נתניהו יותר קלים לעיכול מאשר הרבה ליכודניקים.

לכן אין ברירה רק לבחור את מי שעוסק בצורכי ציבור לשם שמיים, וכמאמר המשנה בפרקי אבות: וכל העוסקים עם הציבור יהיו עוסקים עמהם לשם שמיים.

1}כן

2} אחמד טיבי

3}כרטיס טיסה

4}קצת שקט

לגבי הסיפא - ברצינות? או ברציניות? . את באמת לא מאמינה שמישהו יכול / צריך /כדאי שיחליף את ביבי?

והאם זה אומר שאת תסייעי לו גם בבחירות המקדימות (בהצבעה ו/או בעידוד אנשים להצביע לו) וגם בבחירות הכלליות עצמן? 

מסכים איתך...

אני רחוק מלהיות ליכדוניק, וביבי הוא מלך.

א'- כן.

ב'- בנימין נתניהו. מהליכוד. למרות שאני לא אוהב הרבה מאד דברים שהוא עושה-הוא המנהיג היחיד שיודע להיות ראש ממשלה- במצב שלנו היום.

ג'- האמת- שמלכתחילה לא חשבתי להצביע לו בכלל! אלא למשהו אחר לחלוטין. אבל כיוון שהתחרות בין הימין לשמאל מתעצמת אני חושב ברצינות להצביע לו... רק כדי שהוא ימשיך להיות בשלטון.

ד'- בעזרת ה' זה יחזק את שלטונו של נתניהו! (שוב- לא מת על הרבה דברים שהוא עושה אבל בתור ראש ממשלה הוא טוב.)

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

תפיצו, תתרמו, זה לא "עוד קמפיין" זה מאורע היסטורי של ניתוק גוש שכם-ג'נין וגוש רמאללה-סלפית.

תהיו חלק!

מי נותן 150₪ ומשלים לי יעד? יאללה תתרמו, קחו חלק במהלך האדיר הזה שקורה פה!

גואלים את גוש קנה - Givechak - אברהם ידידיה

"מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ": השועלים שמחבלים בכרם המולדת ומעלילות הדם מבית

בעוד עם ישראל חווה את השבר העמוק של השביעי באוקטובר, מילות שיר השירים מקבלות משמעות מצמררת: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים, שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים". השבר הביטחוני והרוחני שנכפה עלינו אינו מנותק מהתהליכים הפנימיים שקדמו לו, והמציאות הנוכחית מעוצבת על ידי שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לבין כרסום עמוק ומתוחכם מבפנים, הפועל בשלוש חזיתות:

כרסום פנימי ורפיון: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" הוביל, תחת אצטלה של נאורות, לרפיון מנטלי וצבאי, לסרבנות ולערעור הלכידות הלאומית. חז"ל הזהירו כי בעקבות משיחא "חוצפא ישגא" וּ**"הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת"**, מחאה זו פגעה בחוסן הלאומי והקרינה חולשה חסרת תקדים כלפי חוץ.

עלילות קבוצות האנרכיסטים: כחלק מאותו רפיון, פועלים תאים אנרכיסטיים המפיצים דמיונות מרושעים ומאשימים את חיילי צה"ל בהרג אזרחים, ועלילות כזב אלו מחלישות את הלגיטימציה של מגיני הארץ ומשרתות ישירות את האויב.

מתקפת האויב החיצוני: חמאס ניצל במדויק את הפירוד הפנימי והחלשת הזיקה לקודש, והשביעי באוקטובר היה מימוש האזהרה "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ" – האויב זיהה את ה"חורבה" שבנו כוחות הפירוד והלם בנו בעוצמה.

חומת האמונה והתיקון: למרות הניסיונות להחליש את רוח האומה, המשבר הוא שלב הבירור האחרון, ומול חומת האמונה של העם, השועלים מבית והאויבים מחוץ יתפוגגו, שכן עם ישראל לא יתקפל, ומתוך החורבן נצא אל הגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

"בלי ההתיישבות ביהודה ושומרון:**

בהיעדר ההתנחלויות ונערי הגבעות, הבית שלכם היה הופך לקו הבוער. אתם ובני משפחותיכם הייתם מוצאים את עצמכם בקו הראשון של מתקפת השביעי באוקטובר — בדיוק כמו תושבי עוטף עזה."

רק אם אתה סובר שזו מלחמת דת, אם אתה סובר שזו מלחמת שטח אזי...

"בלי מדינה יהודית:**

בלי זהות יהודית אין מדינה יהודית ואם זו לא תהיה מדינה יהודית, גורלנו כנראה לא היה שונה מגורלן של עיראק, סוריה או לבנון, כי אנחנו נמצאים בלב המזרח התיכון. אין ציונות בלי יהודים."

לא, הבעייה של המוסלמים היא שבטיות, כיהודיים אנחנו לאומיים ולא שבטיים (ואפילו קצת מערביים) וע"כ נוכל לחיות נורמאלי פה (למה לא ציינת את המדינות "סעודיה" "כווית" "איחוד האמרויות" אפשר בערך לציין גם את "ירדן" ו"מצרים" {אם אנחנו מדברים רק על צורת השלטון וכזה}).

ושתדע לך דווקא שיש הרבה מתנדבים... יש גם עובדים והשמאל מנסה לצייר אותם ככמות מועטה וזניחה ושהרוב הם "מסורים למאבק" וכזה אבל יש כמות לא מבוטלת בכלל של מתנדבים...

ערביות דומות.

שולט על שבט אחד, כל מדינה ערבית שבה שבט אחד מנסה לשלוט על כמה שבטים המתכון הוא חורבן. זה למה סעודיה מצליחה, זה למה איחוד האמירויות מצליחה, זה למה כווית מצליחה, בירדן זה דומה אם כי הם היו צריכים להרוג ולעשות טבח המוני. במצרים גם. ולזה התכוונתי, לא משנה צורת השלטון אלא שבטיות השלטון ומכיוון שאנחנו לאומיים ולא שבטיים היינו מצליחים לחיות נורמלי.

והשמאל יחד עם הערבים שואפים לזה.

כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.

איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של

סבלנות וכדומה

אתה לא חייב להיות צודק.

הכבוד המוסלמי הדתי לא יכול לתתל הם להגיד שמוחמד טעה והם הפסידו בפני ה"כופרים"

שמפקד הבסיג' הורה על תקיפת שלוש ספינות אמריקאיות במיצר הורמוז בזמן השיחות. הוא עשה זאת לפי הטענה, בלי לעדכן את הנשיא שוודאי היה נגד אבל גם את משמרות המהפכה וכך השיחות פוצצו. בעיקרון משמרות המהפכה היו כנראה בעד ההסכם. הדינמיקה שנוצרה מאז גרמה להם לאבד אמון במהלך הזה מול האמריקאים.

המנהיגים בהחלט עשויים להאמין (ויתכן שגם בצדק) שעוד טיפת כבוד זה מה שימנע מהם ליפול סופית,

ושאם הם יראו חולשה קטנה - העם יקום וזה יהיה הסוף שלהם

האינטריגה הגלובלית נחשפת: האם נבואת חז"ל על סחרור המעצמות מתממשת לנגד עינינו?

התערערות היציבות העולמית מעוררת תחושה עמוקה שאירוע היסטורי עומד להתרחש. מדרש רבי יצחק חוזה בדיוק את הדרמה הזו: "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה". במוקד, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, וזה האחרון פונה למלך אדום ליטול עצה בברית פוליטית מבוהלת.

בזירה המודרנית, מלכות פרס מתאפיינת בעורמה ובסבלנות אסטרטגית המצריכות דריכות מצד המערב וממשל טראמפ. על פי המדרש, המהלך מוביל לטלטלה שמותירה את ישראל מפוחדים ואובדי עצות: "להיכן נבוא ונלך?". דווקא בשיא הסערה נשמע קולו המרגיע של הבורא: "בני, אל תתיראו! כל מה שעשיתי – לא עשיתי אלא בשבילכם!".

יד ה' תיפרע מאחראי הטבח, כנבואת זכריה: "קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַיִם... וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשּׁאֲנัנִּים". הטלטלה הנוכחית היא שעון מעורר המזכיר כי מפלת האויב היא רק חצי מהמשוואה; הגאולה תלויה בשיבת כל אחד מאיתנו לשורשיו הרוחניים.

במקום לשקוע בוויכוחים ובניכור, עלינו לבחור באמונה ובאחדות מתוך הבנה ש"כל ישראל ערבים זה בזה". המגן האמיתי שלנו הוא החזרה לשורשים העוצמתיים והמוצקים של ימי מתן תורה. התעוררות פנימית זו תביא לקריסת האויב ולשלווה נצחית, כהבטחה: "שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ". העולם אולי מתרעש, אך עבורנו זו קריאת השכמה, כי "ישועת ה' כהרף עין".