בני"שים יקרים ובכלל כל מי שבעניין - תסבירו לי משהו בבקשה:מקרוני בשמנת
יש תופעה שמאוד מפריעה לי: בחורים וגברים שלומדים תורה - בין אם זה בישיבה, בכולל, או בשיעורים - לומדים בעיקר גמרא וכאלה ולא מתמקדים בהלכות היומיומיות כמו הלכות תפילה, הכשרת אוכל, בשרי וחלבי, שבת, טבילת כלים, טהרת המשפחה, תרומות ומעשרות בימינו, הלכות שקשורות למדינה וצבא ועוד.
אלא לומדים בעיקר דברים גבוהים ורמים, דיונים בגמרא שאין להם שום השלכה לימינו, רעיונות נשגבים מאחורי החגים בלי ללמוד את מצוות החג הפשוטות ועוד.
איך ייתכן שבן ישיבה או אברך לא יודעים לנהל בית יהודי?
איך סומכים על האשה בכל אלה אם היא בעצם לא אחראית ללמוד תורה?
בעלי למד חמש שנים בישיבה גבוהה ובכל פעם אני המומה שהוא לא בקיא בהלכות כמו איזה כלים לטבול ואיזה לא, איך לנקות חסה ועוד. אם לא הייתי לומדת באולפנא ובמכללה בשיעורי חובה לא הייתי יודעת גם אני ואז מה? כל הזמן בספרים?
אני לא מצליחה להבין - למה ממהרים כל כך ללמוד דף יומי בלי לדעת קודם כל את ההלכות הפשוטות? למה לא לומדים את זה בישיבה? זה כל כך מוזר בעיניי- הרי זה הבסיס. לפני הכל!
תמיד כשאני מתפלאה הוא מסביר "בישיבה למדנו דברים אחרים, גבוהים יותר" וזה עוד יותר מפליא אותי, כי מה פתאום ללכת רחוק אם בכלל לא יודעים להתנהל סתם כך?
דווקא בישיבות שאני מכירקראנץ שוקולד

נותנים מקום להכל
יש שיעורים בהלכה במיוחד בתקופה האחרונה שבה נכנס הלימוד של צורבא מרבנן של הרב אלגזי, יש התייחסות מאד גדולה להלכה.
וגם אצל התלמידים עצמם כל אחד קובע לימוד להלכות הבסיסיות שנוגעות לנו ביום יום..
אולי יש מקומות שפחות נותנים לזה דגש ברמת הישיבה אבל פה יש כבר אחריות של התלמידים עצמם.
בנוגע לניהול בית יהודי אני מאד מסכים, בכללי יש בעייה עם זה במגזר גם בקרב בוגרות אולפנה ומדרשה.

כי בדברים האלהעוד סתם אחד

אפשר לפתוח ספר הלכות ולבדוק. ישיבות לא רואות עצמן כאחראיות על התחום הזה (אם כי כמובן לדעת כולם ידיעה בסיסית של הלכות היומיום היא מחויבת), אלא על תחום לימוד התורה 'לשמה' (ואכן בישיבות מסוימות ככל שהנושא יותר איזוטרי וחסר השלכה - כך העיון בו נמרץ יותר). 

 

טהרת המשפחה כולם לומדים לפני החתונה (או אמורים ללמוד, בהדרכת חתנים). 

 

אני בטוח שגם בעלך יודע איך להתנהל ביום יום, ויש לו לאקונות בודדות (גם אם זה נראה לך כאילו במצטבר זה ממש הרבה; גם הוא אדם אחד מתוך עולם שלם! של תורה, ויכול להיות שהוא במקרה לא זוכר דברים כאלו ואחרים; אני יודע שאין לי בכלל זכרון להלכה, ומה שנכנס מאוזן אחת יוצא מהשניה - זה לא אומר שלא למדתי הרבה הלכה, זה אומר שכשתהיה לי התלבטות אני איאלץ לפתוח ספר כי אין לי מושג). בכל אופן - להגיד שזה נחשב 'לא לדעת את הבסיס' - זה קצת קיצוני. 

 

ובכל מקרה, לכולי עלמא אישה צריכה להכיר את ההלכות שקשורות אליה. כל הוויכוחים הם רק על שאלת 'לימוד תורה לשמה'. 

היא דיברה על הלכות למעשה שגם גברים צריכים לדעת.נפש חיה.
והיא צודקת.



נשים זה סוגיא אחרת.
כמה גברים את מכירה שאת יכולה לומר את זה בכזה ביטחון?עוד סתם אחד

וחוץ מזה - גם במקרים שבהם זה נכון, ציינתי שזה לא אומר בהכרח שלא למדו את זה (כמו שרוב האנשים לא יוכלו לפתור משוואה בשני נעלמים אחרי התיכון, אבל זה לא אומר שהם לא למדו את זה; וכן הרבה אנשים לא מבינים מילים בסיסיות באנגלית שניה וחצי אחרי הבגרות - וזה עדיין לא אומר שהם לא למדו את זה). 

 

ונשים זה לא סוגיה אחרת, כי היא העלתה גם אותה. 

ראיתי גברים כאלה. וראיתי גם אחריםנפש חיה.
שרענון הלכה היה עושה להם טוב.


ואני מסכימה עם כל מה שכתבת בגוף ההודעה


חוץ נחיצות הידע גם להן כנשים עקרות בית.
לדעתך אישה לא חייבת ללמוד הלכה?גפן36
זה מעניין. בחיים לא שמעתי דבר כזה.
מאיפה זה לקוח?
אמממ.....סליחה סליחה סליחה. לא הבנת אותי בכלל.נפש חיה.

חוץ נחיצות הידע גם להן כנשים עקרות בית.


דווקא כי האישה אמונה על חינוך ועל התפעול של הבית היא צריכה לדעת את הדברים הפראקטיים!

איפה הבנת שאני מזלזלת בהלכה לנשים????????



 

לא שאת מזלזלת. שאין להן חובה ללמוד מעבר לפרקטיקה .גפן36
ועדיין כנראה לא הבנתי אותך כמו שצריך.
סליחה.
לא אמרתי את זה.נפש חיה.

את מוזמנת לבדוק הודעות שלי בנושא.
לא התייחסתי פה לאקסטרא. רק ללימוד בסיסי.
כל טוב.

 

ממש לא התכוונתי לתקוף אותך, ונראה כאילו הרגשת שכןגפן36
לא בהודעה הראשונה ולא בשניה. רציתי רק להבין

יכולת להיות שכתבתי בצורה שנשמעת תוקפת קצת.. מצטערת!
את בסדר....נפש חיה.


הערה לגבי זכירת הלכה..אדם כל שהוא

שני דברים משמעותיים מאוד לזיכרון - 

1. מידע שימושי, זוכרים הרבה יותר.

כאשר לומדים הלכה, והיא הופכת לחלק משגרת החיים, זוכרים אותה הרבה יותר. חלק מהבעיה לזכור, שחלק גדול מהנושאים בחור ישיבה לא נתקל בהם בחיי היום יום שלו, ובשלב שהם נהיים מעשיים עבורו, יכול להיות שכבר אין לו זמן ללמוד אותם.

2. דברים מובנים וברורים הרבה יותר קל לזכור. קשה מאוד לזכור רשימת פרטים שהקשר ביניהם לא מובן. אם יש עיקרון מובן בסברא, וכמה השלכות מעשיות שלו, הרבה יותר קל לזכור.

 

יש הבדל בין להתמקד במקצוע מסויים לבין להיות בקיאנפש חיה.
ואת צודקת
אדם צריך להיות בקיא בכל מקצועות התורה
והפשט בראש.
פ ר ד ס
בשביל מה את קיימת?אריק מהדרום
כדי לעורר את הגוברין היהודאין שפה לבעיה קיימתנפש חיה.
אגב עוד הרבה לפני זהאריק מהדרום
חייב אדם ללמד את בנו תורה.
השולחן ערוך אומר: עשרים וארבע ספרי התנ"ך.
הממממ...
אבא שלו חוזר בתשובה.. משפחה חילונית, לא בקיאים בהכל.מקרוני בשמנת
אפשר וצריך להיעזר ברב שבקיא וידע לענות לכם למעשהנפש חיה.
חוץ ממה שתשתדלו ללמוד עצמאית
בהצלחה רבה
ויישר כח!
אל דאגה, יש פתרונות רביםמקרוני בשמנת
פשוט רוצה לעורר פה את כולם לזה שבאמת אין מספיק הדגשה על לימוד ההלכה.
לא קשור אליו ספציפיתאריק מהדרום
כמה אנשים את מכירה שקראו את דברי הימים או ספר יואל או חבקוק אפילו פעם אחת?
^^ גם נכון ועצובמקרוני בשמנת
כל לומדי הנך היומי, חידון התנ"ך למיניהם.המטיילת בארץ


לחידון התנך יש מיקודאריק מהדרום
ולומדי הנך אינם רבים.
המיקוד הזה זה פשוט עצוב...מקרוני בשמנת
אני יודעת רק פרק אחד מפה ואחד משם כי כל השאר לא היה במיקוד.. סיפורים שלימים שנקטעו באמצע ושאלותיי הסקרניות זכו לתשובה הניצחת "זה לא לבגרות".
פשוט עצוב.
ירד במיקודפרח השדה
אריק התכוון שגם ללומדי התנך במסגרת החידון יש מיקוד מסוים. אז אפילו הם לא לומדים את כל התנך.

יש שטוענים שלימוד גמרא מכיל גם פסוקים, כך שלא חייבים ללמוד תנך..
בכל שס בבלי יש 20 אחוז מפסוקי התנךאריק מהדרום
(כך אומר הרב שרקי)

יש פה מישהו שעשה סיום על השס? יופי, זה 20 אחוז.
יש בדיחה כזו-הקולה טובה

על רב שמוציא תנ"ך באמצע שיעור גמרא,
"חסד עשה עמנו המחבר שאיגד וחיבר את כל הפסוקים שמובאים בגמרא וכרכם נאה לספר אחד"

 

(ובטח הרסתי אותה בגלל השעה וכו'.. )

חחחחלקוס
חזק.. לא הכרתי
באמת יש בדיחה כזאת, אבל היא אמיתיתעוד סתם אחד

אני ממש ראיתי את הספר במו עיניי: "תורה אור השלם". ציטוט פסוקי המקרא שנמצאים בגמרא על הסדר, בלי כל קטעי הקישור המיותרים שבאמצע (הסיפור, נניח). ביזיון שאין כדוגמתו וירידה לחלוטין מהפסים. 

 

בישיבת לייקווד היו עושים תורנות כל קריאת התורה שיהיה מניין אנשים שמאזין לקריאה, וכל השאר למדו גמרא בזמן הזה. כי קריאת התורה בציבור זה עניין 'טכני' - לצאת ידי חובה ותו לא. אז בשביל זה מספיק שעשרה יקשיבו, כל השאר - 'חבל שיתבטלו מתורה'. 

 

בקיצור - הדברים הללו קיימים באמת. זה עצוב. 

היית צריכה לכתוב את זה מלכתחילהגעזלאן

זה משנה את כל ההסתכלות

יכול להיות דברים שבישיבה לא למדו כי בחור ישיבה סטנדרטי אמור להכיר אותם מהבית ולבעלך פשוט לא היה רקע

אבל זה לא קשורמקרוני בשמנת
עובדה שנשואות נוספות הזדהו עם המציאות הזאת ואנשים רבים כאן לאורך השרשור הסכימו שסאת תופעה מצוייה.
בנוסף הוא לא גדל במשפחה חילונית אבל אבא שלו בעל תשובה ולא ממש בקיא ואחיות שלו חילוניות אז האווירה בבית היא פשוט ללא דבר תורה וכאלה אבל זה לא בית ללא מצוות.
הבעיה היא שלא מלמדים הלכות באופן מסודר - לא ביסודי, לא בתיכון, ואפילו לא בישיבה הגבוהה. אלא פשוט סומכים על זה שמתישהו הבחורים ילמדו בעצמם ולא יסמכו על לימודי הקודש בישיבה.
כלומר שהשולחן ערוך לא מחייב ללמד הלכה?פרח השדה
מסכים לגמריאנונימי321
אצלנו בישיבה יש שיעורי תנך וכבר הספיקו לסיים את כל הנביאים חוץ מירמיה. (לקח להם 3 שנים פחות או יותר).
אגב, דברי הימים אפשר ללמוד יחד עם שמואל ומלכים, זה עושה את הלימוד הרבה יותר מעניין לשים לב להבדלים וכו'.
יש לזה כמה סיבות, אבל בשורה התחתונה זו בעיה..אדם כל שהוא

ובאמת נראה לי שיש באמת לאחרונה בישיבות מגמה לדאוג יותר שתלמידים יצאו עם ידע הלכתי מעשי..

 

ולגבי הסיבות-

א. רצון שעיקר לימוד ההלכה יהיה יסודי ומעמיק, ולשם כך ישמקדימם לו את לימוד עיון.

ב. מחשבה מצד הישיבות שאת לימודי ההלכה הבסיסיים בעניינים המעשיים הפשוטים כל אחד יכול ללמוד לעצמו, בלי מסגרת מסודרת בישיבה, כשלא תמידתלמידים לומדים לעצמם.

ג. יש תלמידים שלימוד הלכה, סעיף אחרי סעיף, 'מייבש' אותם, והם מתחברים הרבה יותר ללימודים אחרים.

 

 

קודםיטבתה
יש ישיבות שדרך הלימוד שלהם זה אליבא דהילכתא כך שזה לא באופן גורף.
שנית הלכה אפשר גם לפתוח ספר מתי שצריך ולקרוא מה בסופו של דבר נפסק להלכה אם בספר הלכות או בגוגל מה ששונה מלימוד גמרא בעיון שמצריך חברותא, זמן, פניות נפשית ללמידה, עזרה בהבנת סוגיות שונות וכן זה משהו שצריך להיות סדיר ורצוף..
צודקת לגמרי! [לפחות שילמדו קיצור שולחן ערוך, עלחסדי הים
אף שמוזר איך אנשים יוצאים מהישיבה בלי להיות בקיאים בשולחן ערוך, לפחות בהלכות העיקריים, אם לא הכל.]

בכל השולחן ערוך יותר מסובך (כולל הנושאי כלים)ותן טל
וגם פחות פרקטי.לדעת את כל נקיצור זה מעולה באמת!

למתקדמים ממש כמובן גם השו"ע וגם משנ"ב...


למרות שכיום יש פקוירקט של הרמב"ם היומי. זה כמעט כמו השולחן ערוך ומקיף ממש...
ויש גם את החוק לישראל- שמכניסים בו גם מוסר וזוהרנפש חיה.


למען האמת אדם צריך להקדיש שליש מהלימוד שלו ללימוד הלכה.ותן טל
יש כאלה שבלימוד הגמרא שלהם עושים אליבא דהלכתא ואז מגיעים גם להלכה (ורוב ההלכות בהחלט אקטואליות - כל סדר מועד, סדר נשים בחלקו, ובסדר נזיקין אומנם הדברים הם קצת יותר משפטייםאבל עדיין ניתן ללמוד משם הלכה למעשה המון דברים. אני מסכים שבקודשים וטהרות (חוץ מנידה) רוב הדברים הנלמדים פחות שייכים לחיי היומיום).
זרעים-זה גם הלכה למעשה היום, וקדשים וטהרותחסדי הים
צריך, כי בעז"ה 'מחר יבנה המקדש'.

[אני מסכים שצריך להתחיל מההלכות שהכי אקטואליות ונוגעות לאדם ביום יום שזה שו"ע-או"ח וחלק מ-יו"ד, אבל בן ישיבה צריך להגיע גם לחלקים האלה.]
לא ראיתי צורך לציין את זרעים כי יש שם רק את ברכותותן טל
וזה נהירא לי ונראה לי לכל אדם שזה מאוד נצרך.

נכון שקודשים וטהרות יש להם מעלה ובעזרת ה' בקרוב שנצטרך אותם, אבל כרגע ליומיום הם לא נצרכים.
ואם מחר יבנה בית המקדש?כמעין הנובע
מאיפה לך לדעת מתי הוא יבנה? אם עכשיו לא נקדיש זמן אז מתי?

אנחנו לא מאמינים מספיק
הוא ככל הנראה לא יבנה מחר כי האפשרות של ביתותן טל
מקדש שיפול בנוי מהשמיים היא אפרות דחוקה מאוד שרוב הפוסקים והפרשנים לא מסכימים איתה.

לכן רוב הסבירות היא שאנחנו בעצמנו נבנה את בית המקדש ואם ככה אז זה לא יקרה תוך יום ולא תוך יומיים...
וואי האמת, זה מרגש.כמעין הנובע
"שאנחנו נבנה בעצמנו".
עברה בי מן צמרמורת.

מי האנשים שיהיו ראויים בכלל לבנות מקום כל כך קדוש? מפחיד.
יהיה צריך לראות. ולהכשיר בעיקר כהניםותן טל
שיבנו את המקומות הקדושים ביותר כמו קודש הקודשים וכו'...

זה בין היתר מה שמתכננים במכון המקדש.
יפה.כמעין הנובע
אמרתי לעצמי פעם שאקנה בגדים למשיח ואשים על הכיסא. עד שיבוא.
אבל לא מצאתי בגד שיכבד אותו מספיק ויהיה גם עדין וצנוע. זה קשה.
אני לא חושב שצריך כהנים בשביל לבנותלשם שבו ואחלמה
את קודש הקדשים
לפי מה שאני זוכר שלמדתי כן זה עדיף.ותן טל
לפחות לגבי השיפוצים, אבל אני מניח שאין סיבה שזה יהיה שונה מהבנייה עצמה. הרי קדושת המקום קיימת גם כשהוא חרב.
איפה כתוב שעדיף כוהנים? הרי להם גםחסדי הים
אסור להיכנס לקודש הקדשים

כשהמשנה במידות (ד,ה), אומרת שמשלשלין אומנין, היא לא מפרידה בין כהן לזר.
אני זוכר שכאשר למדתי פעם על הנושאותן טל
ראיתי שמדובר בכהנים. אבל אני לא זוכר איפה ראיתי את זה, מודה.אנסה לבדוק את זה בלי נדר.
התבלבלת, מדובר בתיקון בקודש הקודשיםארץ השוקולד
שאסור לזר להיכנס ולכן עדיף בכהנים.
כתבתי כבר למעלה שזה ממה שלמדתי על תיקון, ואם ככהותן טל

אז ההיגיון הישר אומר שאם בתיקון עדיף כהנים - אז למה שבבנייה עצמה לא? הרי המקום נשאר מקודש בכל מקרה גם בחורבנו - וומנם גם לכהן רגיל סתם ככה אסור להיכנס למקום הזה, אבל לזר שאינו כהן אסור להיכנס אפילו לאיזורים פחות קדושים...

אשמח אם תביאו לי מקור ברור שבתיקוןחסדי הים
היה צריך כוהנים, הרי גם לכוהנים אסור כעיקרון להיכנס לקודש הקדשים.

איפה יש מקור שזה היה דווקא כוהנים? המקורות שאני מכיר [מידות ד,ה; משנה תורה 'בית הבחירה'] מדברים על 'אומנים סתם.'
ממה שאני זוכרחפש
מהשס שלאו דןקא כהנים אלא אפי ישראל אבל כהנים היו מזדרזים ליטול מצוה זו.
לא זוכר את המקור
המשנה לא מבדילהגעזלאן

אם אני לא טועה ברמבם יש איזשהו חילוק

איפה? אני ראיתי שהרמב"ם מביאחסדי הים
בלי חילוק בהלכות 'בית הבחירה'.

גם ראיה מפורשת שאפשר לבנות את כללות בית המקדש על ידי ישראלים ואפילו נשים, זו הגמרא במגילה שהרמב"ם פוסק בפירוש בפרק א' של 'בית הבחירה', ורק תינוקות של בית רבן פטורים בגלל לימוד תורה.

ואולי רק קודש הקדשים בונים על ידי כוהנים, אבל כאמור לא נראה לי יש מקור כזה, ואפילו נשים טהורות יכולות לבנות את בית קודש הקדשים.
צודקגעזלאן

התבלבלתי אם משהו אחר.

בקשר לנשים זה סוג של מצוות עשה שהזמן גרמה

איזה הגדרת זמן?ארץ השוקולד
אמנם ייתכן שבונים ביום על בסיס דברי נחמיה, אבל זה לא דין במצוות הבניה.
זה שלא בונים בלילה נלמד מפסוקגעזלאן

"וביום הקים את המשכן"

גם נשים בונות וגם ישראלים ואצטט:ארץ השוקולד
"וכתב הרמב"ם בפרק א מהחכות בית החבירה הלכה יב: אין בונין בית המקדש אלא ביום שנאמר וכו' ועוסקין בבניין מעלות השחר ועד צאת הכוכבים (דכן כתיב בעזרא), והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמם ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר, ואין מבטלין תנוקות של בית רבן לבניין... "
(ערוך השלחן העתיד קדשים א, הלכות בית המקדש, סימן ג, סעיף כ)

קיצר, בונים רק ביום.
אבל אין דין של כהנים וזכרים דווקא, גם ישראלים בונים וגם נשים מוזמנות להשתתף
מדובר על קודש הקדשיםגעזלאן

והציטוט שכתבת לא נכון (לפחות מבה שאני בדקתי) הרמבם כותב "אין בונין את המקדש בלילה שנאמר "וביום הקים את המשכן"ביום מקימים ולא בלילה"

ציטטתי את הערוך השלחן העתידארץ השוקולד
הקלדתי מילה במילה, מוזמן לפתוח ולעיין שם.
כתבתי מקור.

והוא לא חילק בין מקומות.
יש תוכנית מהירה של הרב אריאל שיקח פחותחסדי הים
מיום, לפחות כדבר התחלתי.

ו'מחר יבנה המקדש' זו מימרא של חז"ל, אז כנראה שאפשר לקיים.
לא קשור שיצטרכו לבנותגעזלאן

לפי ההלכה היבשה מספיק שמחר בבוקר יבוא המשיח, ישרוף פרה אדומה, יקח כמה כהנים ומחר בערב אפשר כבר להקריב תמיד של בין הערביים (בלי לערב שיקולים פוליטיים)

לפי ההלכה היבשה, לא צריך פרה אדומהארץ השוקולד
בשביל קרבן תמיד, ניתן להקריב בטומאה.

ייתכן שאפילו אין יכולת של פרה אדומה, אם אינני טועה בשביל פרה אדומה צריך מקדש. לעומת זאת, קרבן תמיד צריך מזבח ולא מקדש.
למה ואםגעזלאן

בטוח- אם בקולו תשמעו

זה נושא מאוד אקטואליחנן.לב

לימינו.

אבל נניח מישהו לא בקיא בכל ההלכות
לזה יש רב ואנשים מוסמכים לשאול אותם.
גם בטהרות יש רק את נידהגעזלאן


צודקת. צריך לדעת שבת ומטבח מהתיכון. דברי עם בנט.מקיין

הרבה לפני פיסקאות מאורות.

תשאלי ילד חרדי על שאלת איסור והיתר (נפל לי מזלג חלבי חם לסיר קר מלא באטריות מבצל) הוא יענה לך.

 

 

אל תהיי כל כך בטוחגעזלאן


כבר עניתחליל הרועים
כי לא לומדים הלכה.

את זה צריך להטמיע מגיל 5 לא מגיל 18.

אישה לא חייבת ללמוד תורהגפן36
אבל חייבת ומוכרחה ללמוד הלכה! אין שום פטור לאישה מללמוד הלכה!
ברב המקרים האישה היא זו שבבית רב היום
היא זו שצריכה לדעת מה עושים!

גם הגבר צריך לדעת, אבל לדעתי זו חובה שיותר מוטלת על האישה..
וכן, אם לא למדתם מראש אז בהתחלה צמודים לספרים ואח''כ כבר זוכרים לבד..

בהצלחה
מוטלת זה יופי..מקרוני בשמנת
אבל הגבר הוא זה שעומד הרבה יותר תורה. אין מסגרת כמעט של נשים שאפשר ללמוד בה רק תורה במשך כמה שנים - ואיפה שיש זה גם כן בעיקר גמרא ואותם דברים כדי להיות כמו הגברים אז לא עוזר.
שיעורים לנשים זה לרוב על ילדים וזוגיות.
אז איפה בכלל יש לנשים מסגרת לזה?

ברוך השם בימינו קמות יוזמות ונשים מתארגנות בעצמן בקבוצות ללימוד הלכה ועוד, זה מבורך.
מצטרפת ממש בצערנהורא
כשהתחתנו הייתי בשוק מרמת הידע הדלה בהלכות פשוטות(שבת, בישול, שעון שבת, כלאיים, הכשרות פסח, שמירת הלשון, שכיר בעבודה, אפילו הלכות תפילה-איך ניתן לקצר את התפילה משמעותית מאוד בזמנים שלא מתאפשר ומה סדר החשיבות) למרות שישב בישיבה שנים. זה גרם לכך שהחמיר וחשש לכל מיני דברים ממש רחוקים. (דוג': אולי אשה חייבת בציציות כשלובשת ארבע כנפות (חיפש על זה שעות וביקש שאמנע מללבוש של בחורף) או אסור שבשר וחלב יתערבבו בפח אשפה מכל מיני טיעונים)
ניסיתי לשכנע אותו לפתוח קיצוש''ע אבל לפי התגובות לאורך השנים, אני מבינה שזה נחשב ממש 'בזוי' או לא לרמה. הוא ישר פותח גמרות ומשנ''ב ועוד על שאלות יומיומיות, התוצאה היתה שדי התייאשתי מלחכות לתשובה וגם לרוב התשובה היתה מתוך איזה הגיון שהוסק מהעיון הנ''ל.כך שאני לא סומכת עליה לצערי כלל ואני לרוב פותחת קיצור ומוצאת מענה מיידי וכמעט תמיד מקל הרבה יותר.
את הרוב אני אכן זוכרת מלימודי התיכון או לימוד עצמי לאורך השנים. עצוב ואפילו פוגע לדעתי בשלום בית וביחסים בין בני הזוג.
^^ חשוב לשמוע את זה ממך! איך את מציעה להתמודד עם זה כנשואה?נפש חיה.


בעז"ה תתחתני עם אחד שבקיא בהלכות ....חסדי הים
וגם כמובן 'ליקוטי הלכות'
א-מ-ן !!!!מפיך לבורא ית!!!!נפש חיה.
הודעה חשובהחסדי הים
אויש. באמת נשמע מוגזם ומתסכל מאוד.מקרוני בשמנת
מציעה לך לפנות לרב שלו שייקח אותי לשיחה בנושא. אין דבר כזה להחמיר סתם כי לא טורחים ללמוד את ההלכה הפשוטה, בטח לא על חשבון שלום - בית.
מה שאמר זאת מחלוקת פוסקים גדולהגעזלאן

וזה בכלל לא מוכיח חוסר ידע בהלכות ציצית

מסכימה ממש!פרח השדה
גם לי זה היה קשה לפעמים (בפרט שאני מגיעה ממשפחה של רבנים) .
ואני ידעתי יותר מבעלי ברוב העניינים..
אז החלטנו ללמוד ביחד.
למדנו קיצור שולחן ערוך על הסדר, ולקראת החגים את ההלכות הקשורות.
אחר כך עברנו ללמוד יותר לעומק ופרטים בפניני הלכה (ופתחנו מקורות כשרצינו לברר יותר)
כשהוא עבר לכולל ושם הלימוד היה יותר עמוק ורחב בכל התחומים, העניין השתפר..
מקסים! תודה ששיתפת. איך היה לך? ואיך זה השפיענפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ל' בסיון תשע"ו 20:54

גם הפער שהבנת שכביכול הוא "פחות" ממך? ביחס ביניכם?
ואיך מתגברים על פער שכזה אם קיים?

@@פרח השדה

תמיד יהיו פערים בין מצד האישה בין מצד הגבר.כמעין הנובע
מה עושים?
לא לכפות ולתת ביקורת. הכי חשוב.

כמו שפרח השדה אמרה, אפשר ללמוד הלכות ביחד.
אצלנו לדוגמה, לומדים כל שבת בבוקר הלכות. וכך לאט לאט מקיפים את השולחן ערוך.

הכי חשוב- לא לגרום לו תחושה שהוא לא יודע ואת כן. אלא- ששניכם צריכים להתקדם ולדעת, ולכן תלמדו יחד. אחרת- הוא לא ירצה אפילו ללמוד.
[את נשואה?]נפש חיה.


לא שידוע לי.כמעין הנובע
בהתחלה הייתי קצת מתעצבנתפרח השדה
ןגם הוא היה מתעצבן כשהוא חשב שאני סתם מקילה או מחמירה בכל מיני דברים..
אבל למדני להשלים עם זה.. ולהשלים זה את זה.. הוא הרבה יותר עמוק ורוחני ממני בתורה ובאמונה, וזה חלק מהיתרונות שלו בעיני, כך שיוצא שהחיסרון שלו בהלכה נובע מתוך היתרונות הרבים האחרים שלו..
אז הוא לומד איתי אמונה ואני לומדת איתו הלכה..
(לי גם יש זיכרון יותר טוב באופן כללי, אז זה גם משליך על התחום של לימוד התורה)
משלימים אחד תשני?נפש חיה.
כן.פרח השדה
תראי מה שכתבתי בסוף. אז אני יותר טובה בהלכה והוא יותר טוב באמונה וכך אנו מלמדים זה את זה (כלומר גורמים ללימוד כל אחד מהתחומים ולא "ללמד " כמו מורה ותלמיד)
מה גם שאחרי שהתחיל להעמיק בלימוד בכולל, אז הוא כבר גם יותר טוב ממני..
ללמוד יחד. מקסים.מקרוני בשמנת
אני פשוט מתוסכלת כי חשבתי שאם אני מתחתנת עם בן ישיבה אז יש לי רב קטן בבית שיכול לעזור לי בשאלות יומיומיות שמתעוררות. אבל בסוף אני זאת שאומרת לו מה צריך לעשות...
כתבת פעם שהוא לא בא ממשפחה דתית, נכון?צריך עיון
זה דברים שלרוב לומדים בבית 'תוך כדי תנועה', לא בשיעורים מסודרים
אבל הרבה דתיים בימינו ראו בבית דברים לא נכונים הלכתיתמקרוני בשמנת
או שראו ולא הבינו.
אני למשל לא שמתי לב בכלל שאמא שמה מלח/ שמן על בצל מקולף לפני שהוא הוכנס למקרר. ולא הבנתי שזה עקורני קודם להוריד את הסיר מהפלטה של שבת ורק אז להגיש.
לראות בבית זה יפה אבל אי אפשר לסמוך על זה.

ונכון, יש קושי בזה שהמשפחה לא כל כך דתית. אבל אני מכירה משפחות דתיות בהחלט שפועלים נגד ההלכה. למשל מתקלחים מקלחת רגילה כולל הכל באמצע שבת, והילדים שלהם לא מודעים בכלל שזה לא מותר כי אם אבא ואמא דתיים וככה עושים אז זה מותר.
צודקת, זה לא מספיק לבדצריך עיון
אצלנו בבית ההורים שלי הסבירו לנו על כל דבר למה הם עושים בצורה כזאת, ב"ה בזכותם אני יודע די הרבה.

כמובן שזה לא מחליף לימוד מסודר, בדיוק השבוע דיברתי על משהו דומה עם חבר ואמרתי לו שלדעתי הבסיס זה לדעת לשאול ולחפש תשובה בספרים (קצוש"ע, פניני הלכה, משנ"ב)
חייבים ללמוד את העקרונותפרח השדה
כי לרוב בנתונים שונים יש הלכות שונות.
יש פוסקים שהתירו להתקלח בשבתארץ השוקולד
הרב עובדיה למשל, התיר להשתמש בדוד שמש.
הציץ אליעזר התיר גם דוד שמש.

באופן כללי, עם הזמן אני מוצא מקורות לכל מנהג שראיתי בבתים דתיים, אז חבל לשלול ישר...
לא יודעת, מקלחת עם שיער ארןך, כולל חפיפה וסירוק?מקרוני בשמנת
?? אם זה כל כך קריטי להתקלח אז רק במים קרים.כמעין הנובע
גם מתי זה קריטי בכלל?
כחושבני רק לילדים קטנים, שאז אותם בוודאי לא תקלח במים קרים.

מאיפה הבאת שמותר מים חמים?

וגם אם כן מתקלחים כי לא יודעת מה- זה כל כך בעייתי. מה עם איסור סוחט? איך אח"כ האדם ינגב את הגוף?
ואת השיער כמובן אסור לסחוט ולסרק.
בלי נדר אשלח מקורותארץ השוקולד
אנחנו לא נוהגים כך בבית, אבל ראוי לדון את האחרים לכף זכות שיש להם על מה לסמוך...
זה שמותר להשתמש בדוד שמש זה לא אומר שמותר להתקלחלשם שבו ואחלמה

במים חמים

מותר להשתמש בשביל לרחוץ ידיים וכדו'

אבל המקלחת במים חמים הוא בעיה אחרת לגמרי

אכן.אדם כל שהוא

יש איסור בישול מהתורה באש ותולדות האש ובכלל זה חימום מים.

יש איסור בישול מדרבנן בדברים שהתחממו מהשמש - תולדות חמה.

אין איסור בישול בחמה עצמה.

 

ישנו דיון גדול בפוסקי הדורות האחרונים לגבי שימוש בדוד שמש, שגורם כניסת מים לדוד, יש אוסרים ויש מתירים. [כמדומני עיקר הדיון האם זה נחשב בישול בחמה או בתולדות חמה].

 

מעבר לזה יש גזירה על רחיצת כל הגוף במים חמים, אפילו אם הם הוחמו מערב שבת [גזירת מרחצאות].

איפה הוא טועה?גוונא
מבחינת רחיצת כל הגוף בשבת במים קרים, לדעת השו"ע, אין בכך איסור כלל, ובלבד שייזהר היטב שלא יבוא לידי סחיטת השיער והמגבת. ובמקום צער, גם אשכנזים מקלים.
 
בימי קור הרב עובדיה התיר להפיג צינת המים (והפיכתם לפושרים בלבד) ע"י מים שהוחמו מערב שבת או מדוד שמש (שגם בו הקל). בחזון עובדיה גם הוכיח שאיסור רחיצה אין חומרתו רבה כמו כל גזירת חכמים ובמקום צער לא גזרו והותרה רחיצת כל גופו בחמים (גם אם מדובר במי דוד שמש שלשיטתו אין בכך בישול כאמור).
 
(לעניין רחיצה ביום טוב, הרב עובדיה סובר שמותר לרחוץ כל גופו במים חמים, ובלבד שלא נעשה איסור בחימום המים.)

 

מקורות: יביע אומר ח"ד סימן לד, חזון עובדיה ח"ד עמוד תה, חזון עובדיה ח"ו עמוד פח.

הוא התייחס למקלחת רגילה (=במים חמים) ואמר שיש מתיריםלשם שבו ואחלמה

להשתמש בדוד שמש,

זה אומר שהוא הבין שההיתר להשתמש בדוד שמש הוא היתר להתקלח במים חמים

אז הסברתי לו שזה שמותר להשתמש בדוד שמש, זה לא אומר שמותר להתקלח במים חמים

אבל קיים היתר להתקלח במים חמים (עם הסתייגויות)גוונא

מאחר והגזרה איננה גורפת, והטענה שלו לכשעצמה נכונה.

וואלה? מה המקור להיתר?לשם שבו ואחלמה


התכוונתי לשני הדבריםארץ השוקולד
הן לדיון אודות דוד שמש.
הן בדיון ביחס למקלחת בשבת, שיש שהתירו במים קרים ופושרים ואם זכרוני אינו מטעני יש המתירים גם במים שהוחמו בדוד.

שוב, בלי נדר אשלח מקורות בשבוע הבא.

(אני כבר לא אספיק השבוע...)
מקרוני בשמנת יקרה- סליחה על האיחור זה רלוונטי?ככה-רק אמונהאחרונה

לי זה נשמע נורמלי 

גברים יודעים הרבה דברים מלמעלה

אבל למעשה ופרטים בנות יודעות יותר טוב.

מבינה אותך מאוד

מחיי המעשה מבינה שזה החיים

נשואה כ3 שנים

ושוב ושוב נוכחת בזה

הבעל יודע מלא מושגים

וזה נקרא שיודע אך אני יודעת מה עושים...ולמה...

(להיזהר לא לזלזל בהם כי הם רגישים לזה...

צריך לשדר להם שהם יודעים והם יבררו ןידעו)

ותכלס את רוב הדברים יודעים משאלות וברורים

לדוג

הלכות נידה 

מי שלא שאל הרבה שוכח ולא יודע ...

מי שבירר קנה את זה 

אכן ללמוד ולשאול וככה תצליחו...

אנחנו דוסים מבית...

 

שאלה טובה.כמו צמח בר
ויש הרבה ישיבות שעלו על זה והתחילו ללמד הלכות במקום פילפולים..
נו, כן ירבומקרוני בשמנת
פלפולים זה חשוב (ואומרים שזה מפתח את החשיבה מאוד), אבל בלי יסודות איך אפשר לבנות בניינים כאלה רמים וגבוהים?
צודקת.כמו צמח בר
תעודדי אותו ללמוד את זה. זה ממש חשוב וממש פרקטי..
פילפולים זה מיותר לחלוטין. לפתח תחשיבה?לשם שבו ואחלמה
מה זה מועדון כושר למוח או תורת ה׳?
המושג פלפולים משמש ביחס לדברים שונים...אדם כל שהוא

ולכן הוא עלול להטעות.

עשויים להשתמש בו ביחס לדרכי לימוד שהם בירור אמיתי של ההלכה, והם מעיקר מצוות תלמוד תורה.

עשויים להשמש בו ביחס לדרכים שנועדו להגיע להבנה טובה יותר של החלק ההלכתי בתורה, אף שיש להם פחות השלכות מעשיות.

עשויים להשתמש בו ביחס לסוגים של שעשוע אינטלקטואלי על טהרת הקודש, שהקשר בינו לבירור אמיתה של תורה רופף, אבל יש בו חיבה לתורה ופיתוח המחשבה.

ועשויים להשתמש בו גם לדברים שלא רק שלא תורמים לבירור אמיתה של תורה, אלא שיכול שההשפעה שלהם על החשיבה יותר מזיקה ממועילה, כי הם מפתחים חשיבה עקומה.

וואוו... אז אולי תלמדו ביחד?יעל...


לא קראתי את כל הדיון אבל...conet
הרעעון בישיבה זה ללמוד את צורת החשיבה.
להבין איך לומדים סוגיה לעומקה ולרוחבה לפרק אותה לתתי נושאים להבין בה כל עניין וכל מחלוקת. בדרך כלל לומדים את המסכתות המורכבות יותר כדי להכנס לזה כמו שצריך.
אחרי 4 או 5 שנים כאלה בישיבה
אז לבחור נפתחת האופציה להכנס לכולל הלכה.
טשם לומדים את הכל אבל מהבסיס
שבת כשנה וחצי לימוד מתוך המקורות לעומק ואז חזרות של כמה חודשים ומבחן ברבנות ואז אתה כבר הרבה יותר מצוי בסוגיות ההלכתיות ואולי גם אתה לומד להתמודד עם בעיות ושאלות חדשות.
אחרי זה לומדים (לאו דווקא בסדר הזה) נידה, איסור והתר, אבלות, חופה וקידושין, הרכות,מקוואות ועוד כל מיני ואז אתה נהיה רב...

אחרי זה מי שזה מעניין אותו עוד והוא מתחבר ממשיך לדיינות או לכולל גמרא ולאט לאט מתפתח בכיוונים התורניים.
בחור בישיבה בין לבין אמור להכנס לשיעור הלכה שבועי /יומי כדי לדעת לחיות אבל זה לא מה שחשוב בישיבה... הישיבה מטרתה לפתח תלמידי חכמים כמובן שהם גם צריכים להיות צדיקים וטהורים וכו'...
אבל זה כבר תלוי במסגרת שנתלמיד נמצא בה וברבותיו ובעוד המון דברים..
^^^^רחל=)

בעלי התחיל לימוד הלכה אחרי 5 שנים בישיבה. אחרי שנתיים של לימוד איסור והיתר הוא יודע את הנושא הזה ישר והפוך. עכשיו לומד שבת.

בינתיים יצא לא מעט שאני ידעתי יותר ממנו, כי אני למדתי הלכות שבת באופן מסודר.

 

אבל, ההבדל הוא שכשיש לו שאלה- הוא יודע בדיוק איפה לפתוח. ואת זה אני לא יודעת.

 

לא מסכימה.פרח השדה
לדעתי, הבסיס לחיים הוא הלכה. ומי שלא לומד הלכה בטוח שהוא נכשל בלי לדעת אפילו (בשוגג, כמובן, אבל זה שגגה שקרובה לרשלנות) .
אחת ממטרות הישיבה היא לימוד התורה. וכמובן שחיים של הלכה הם דבר בסיסי.
אחרת זה הלימוד הוא כמו לימוד אקדמי גרידא של ניתוח טקסט עתיק. ולהגיד שהלימוד הוא בשביל פיתוח החשיבה (אפילו בשביל לימוד תורה אחרת) זה ממש מוריד מערך התורה הנלמדת והופכת אותה למעין תשבץ שצריך לפצח. זה לא הלימוד לשמה שאמור להיות בישיבות!
ובסופו של דבר, כך יוצא שמקיימים רק את ההלכות הפשוטות שמכירים מהבית, ואם מתעורר ספק ואין את מי לשאול (בשבת, באמצע הלילה וכו') אז יוצא לפעמים שמחמירים שלא לצורך כפי שכבר נכתב כאן.

ועוד נקודה : המטרה המרכזית המוצהרת של רוב הישיבות הציוניות היא לגדל דור של בני תורה שחיים בעולם המעשה (ולא רק לגדל תלמידי חכמים גדולים) .
בלי לימוד הלכה למעשה בישיבה, המטרה הזאת לא תוכל להתגשם.
אני בטוח שאם נעשה עכשיו חידון על ילקוט יוסף משהה ברורהconet
זץץונלמד בעל פה כמו תוכי את כל הספר זה לא יעזור לנו כי הוא זה ברגע שתתעורר לך בעייה חדשה שלא הייתה כתובה שם.
המטרה היא ללמוד לפתוח ספר לדעת איפה לחפש לדעת איך פוסקים הלכה במקרה הצורך...

אפילו הרב עובדיה לפני כמה שנים כשהגיע לטקס סמיכת רבנים שסיימו ללמוד רבנות. הוא אמר להם אני נותן לכם את הסמיכה הזו ואני לא נותן לכם את מספר הטלפון שלי כדי שכשתהיה לכם שאלה תתמודדו לבד ותחפשו את הפתרון.

הלכה באופן מסודר לומדים אבל פחות או יותר חצי שעה ביום כל יום סימן כל יום פרק. אי אפשר לשנן. לימוד תורה זה לא שינון זה בדיוק לימוד שמביא לידי מעשה לימוד תורה אליבה דהלכתא שמלמד לפסוק ומלמד להורות הלכה...

מה זה 'אי אפשר לשנן'?צריך עיון
אותי לימדו שאת התורה צריך לדעת...
זו בדיוק הנקודה מה זה לדעת?conet
יש רמות שונות של ידיעה...
יש בור סוד שאינו מאבד טיפה
ויש כמעיין המתגבר
אנחנו צריכים את הכל... גם כאלה וגם כאלה.
את מזכירה לי דיון דומה במקום אחר שהשתתפתי בו השבוע...
להבדיל בעולם התוכנה...
מה ההבדל בין מתכנת שעשה קורס ומצא עבודה
לבין בוגר תואר מדעי המחשב /הנדסת תוכנה באוניברסיטה...?
מבחינה טכנית יכול להיות שבוגר הקורס עובר מבחינת הידע את המהנדס אבל יש לו גבול מסויים שיהיה לו מאוד קשה לעבור אותו. לא בטוח שהוא ידע להתמודד עם בעיות אלגורתמיות מסובכות הוא יצטרך שתפשט לו את הכל והוא ידע לעשות את הבעיה. מצד שני האוניברסיטה באה בגישה אקדמאית אני מסתכל מלמעלה בתאוריה הכי פחות שימושית לכאורה אבל בסוף אתה יודע את הדברים לעומק ולרוחב ואתה יכול להמשיך לפתח ולחקור. יגם על הדרך למצוא פרנסה מכובדת...
אז גם כאן זה אותו סיפור.
אם נלמד רק את ההלכה תכלס את הילקוט יוסף או כל ספר קיצורים אחר אנחנו נדע מה לעשות אבל הדברים לא יהיו בנויים בצורה נכונה ומסודרת. ועם הזמן גם נגיע לטעויות כי לא נדע להגדיר דברים...
א. אני גברצריך עיון
ב. מסכים איתך, מה שהפריע לי זה שבהודעה הקודמת כתבת שאי אפשר לשנן הלכה. אפשר וצריך לשנן ולזכור הלכות, בנוסף ללימוד היסודי שמלמד את העקרונות.
למה אי אפשר?ארץ השוקולד
אני מקצה כמעט 10 שעות ביום ללימודי הלכה.

ואני מרגיש פה בפורום שיש פערים משמעותיים...
אפשר לשנן...conet
כל אחד והיכולת שלו...
אני התכוונתי לשינון הלכות בספרי הלכה בני ימינו.

ברור שמי שלומד 10 שעות ביום הלכה לרבנות צריך לשנן עוד ועוד וזה גם לא יספיק.
נשמע לי קצת מוזר..נקודה למחשבה
אני חושבת שבחור שלמד בישיבה ידע לפתוח ספר ולתת תשובה. או יותר נכון ידע איזה ספר לפתוח ואיפה לחפש..

לפחות ככה זה אצלנו..
נשמה, בעלך גאון ברוך ה'דניאל55

זה לא דוגמא...

התכוונת קטנוני נקודה למחשבה
חחח לא. אניממתיעצת איתו לפעמים בשאלות הלכתיות...דניאל55

כפי שאת יודעת

 

 

בכמ בגלל גאונותו הוא אכן יורד עד לפרטים הקטנים ואכן, לפעמים זה יכול לעצבן...

 

אם לזה התכוונת מגניבכאילו מוציא לשון

צודקת.די"מ
זה באמת נכון?? מוזר...חלושששש
גם אני בונה על רב קטן...חח
אכן תמוה.shindov

אם כי יתכן שאת אולי קצת מקצינה את המצב. זו לא בושה להסתכל בספרים. אם יש בעיה בדברים בסיסיים ממש. צריך פשוט להתחיל לשבת ללמוד. מקיצור שולחן ערוך. על שלל גירסותיו. לא להבהל  

ברור שיש במצב הנוכחי בעיהדניאל55

הרב שלנו (רב פוסק, מסמיך לרבנות וכו) צועק על זה שנים שבחור יודע מה הדין כאשר שר נגח את הפרה אבל לא יודע מה לעשות ביומיום בבית שלו

 

 

זה לא צריך להיות ככה. כן, בנים צריכים ללמוד הלכה! והרבה!!! בלי קשר לזה שהם יתחתנו יום אחד.

הלכה גם מביאה ליראת שמיים.

 

 

למה רק בנות עושות בגרות 5 יחל בתושבע ובנים לא?! זה צריך להיות חובה הרבה לפני כל דבר אחר

 

ומי שאמר שזה לימוד מייבש, מה לעשות?! תורה זה לא טלוויזיה...זה לא הולך לפי ריטיינג

 

אנחנו, הבנות, בתור בנות דתיות באולפנות כן לומדות את זה, אז לפ חות לפחות את זה, שילמדו גם הגברים.

 

 

ולמי שאמר פה לגבי לומדי רבנות, יצא לי לצאת לא פעם אחת ולא פעמיים עם בחור שלמד לרבנות וידעתי דברים שהוא לא ידע.. או שלמד רק עכשיו והיה בשוק שאני יודעת... וסכה למדתי בתיכון ובמכללה אפילו לא במדרשה.

 

בקיצור יש פה ליקוי חמור ואף בעלי מודה בזה ומתקן את המצב יום יום.

 

ומי שאמר פה שזה כמו מתמטיקה או אנגלית.... פשוט עצוב, עצוב מאוד מאוד!!

שנזכה שבכל יום יהיו בעינינו כחדשים

ונזכור את תורתינו

 

 

וואו, ב"ה אצלנו זה לא ככה.הקולה טובה

שנינו יודעים הלכה ברמה די טובה.

אבל הוא עוקף אותי בסיבוב ברוב הנושאים.

בכשרות אנחנו פיטים, 

ובנידה אני עוקפת אותו בחזרה  

 

לא יודעת כמה מזה מהבית, כמה מהישיבה (למד בכולל הלכה קצת) וכמה מעצמו..

 

אבל מה שהכי אני מקנאה בו- שהוא יודע הרבה יותר ממני לפתוח ספרים ולחפש.

מכיר יותר ספרים ויותר שו"תים ופוסקים.

יודע ללמוד הלכה ממקורה או לדעת איך להבין ענינים של סדר עדיפויות כשיש שני ערכים שמתנגשים.

 

ואצל הוריי בבית יש בכל סעודת שבת- לומדים כמה הלכות. ככה מסיימים את כל המשנ"ב..

(חוצמזה שאצל הוריי זה לא מראה נדיר שבאמצע סעודת שבת נפתח דיון על הלכה כזו או אחרת ומוציאים ספרים ומתוכחים..)

וכל הבנות יודעות הלכה ברמה גבוהה.

רק מוסיפה שזה ככה קצת גם בציבור החרדי..ירושלמית טרייה
זה מאד תלוי כמובן באיזה ישיבות הבחור ללמד וכמה שנים, אבל אם "עוצרים" בגיל 21, נגיד, הבנות יודעות יותר.

בבית יעקב היה שיעור הלכה ועברנו על החלקים שרלונטיים ליום יום וגם לשבתות ומועדים.
בתיכון זה היה גם בבגרות - הייתי בתיכון בית יעקב אבל מהבודדים שהם עם בגרות ואלה שאלונים של החינוך העצמאי, בניגוד לממלכתי דתי.
אחר כך במכללה למשהו והעמקנו עוד הרבה, גם אורח חיים וגם כשרות ושבת.

הזיכרון שלי גרוע אבל אני באמת עוקפת את בעלי בסיבוב בזה. גם אם אני לא זוכרת מה ההלכה, אני זוכרת לפחות שיש עניין ומה בערך צריך לחפש.
לא נראה לי שצריכה להיות כאן בעיה של אי נעימות מול הבעל, הוא יודע שהוא פשוט למד פחות הלכה ממני.
אבל מסכימה מאד מאד שצריך לחזק את התחום הזה אצל הבנים, אע"פ שכמובן לא יהיה נאה להם ללמוד קיצור שוע..

אבל חשוב לי להוסיף שמי שנמצא הרבה שנים בישיבה כבר יודע המון המון. רואה את זה במשפחה. אולי כאן כן יש הבדל בין הישיבות החרדיות לישיבות הדתיות לאומיות.
כמה תשובות בדבר ובמספר מישורים:ארץ השוקולד
1. המישור הכי פשוט: הנאה- רוב האנשים לא נהנים מלימוד הלכה פשוט, אלא מלימוד מעמיק "עיון" או "אליבא דהלכתא". ניתן לזלזל בהבנה זו, אבל לדעתי זה ההסבר הכי טוב ואבאר אותו מעט:
יש תפיסה רווחת אצל רבים מהמגזר הדתי לאומי והחרדי (על גווניהם), שאנו רוצים שרבים מבני המגזרים ילכו לישיבות לתקופה (כל גוון למשך זמן אחר). לכן, חשוב שהם יהנו מלימודם בישיבה כדי שישבו וילמדו בישיבה. ממילא, עלינו למצוא משהו שהם נהנים ממנו.

2. מישור ה"לשמה" - הגמרא משבחת פעמים רבות לימוד שהוא "לשמה", אבל לא טורחת להסביר מה זה אומר. ר' חיים וולוז'ין חידש תפיסה ביחס ל"לשמה" שמדובר בלימוד לשם התורה, לכן רצוי שהלימוד יהיה מנותק מכל תועלת אחרת.

3. מישור ניצול הזמן - בחור בישיבה רוצה להרגיש שהוא עושה דברים שהוא לא יוכל בזמן אחר, אז הוא מעדיף ללמוד "עיון" או "אליבא דהלכתא" שדורשים המון זמן רצוף, דבר שלא יהיה להערכתם בהמשך חייהם. לעומת זאת, לימוד הלכה, תנ"ך, משנה ולרוב אף גמרא בקיאות נתפסים כדברים שלא דורשים זמן רב, אשר על כן, בהמשך חייהם יהיה זמן ללמוד אותם אז חבל לבזבז את הזמן בישיבה על לימוד כזה.

4. מישור האליטיזם - בחור בישיבה רוצה להרגיש מיוחד, שנפתחו בפניו שערי תורה. הדרך לחוש זאת בצורה הכי טובה, זה היכולת ללמוד אף את הלימוד הכי "קשה", כלומר "עיון" או "אליבא דהלכתא".

5. מישור הכלים - אם לא נמצאים הרבה זמן בישיבה, כנראה שלא נספיק ללמוד אחוז ניכר מהתורה. לכן, עדיף להשקיע את הזמן בלימוד ה"כלים" = כיצד ללמוד, ובהמשך חיינו נלמד עוד מהתורה על סמך הכלים שקיבלנו.

עד כאן ההסברים שאני מכיר, אבל איני מסכים עימהם בכלל, אבל אתייחס להם בתגובה הבאה על מנת להימנע מאריכות יתר.
תגובה לתשובות שהבאתי:ארץ השוקולד
הצגתי עד כאן מספר תשובות, אני אתייחס אליהם כאן ואסביר מדוע אינני מסכים עם התפיסות שהצגתי:

1. אינני מאמין שרצוי לשלוח כה רבים לעולם הישיבות, אלא רצוי לשלוח רק מי שלימודו יתרום לחברה רבות, לכן אני מעוניין שילמדו דברים שיועילו בצורה מיטבית.

2. אודות "לשמה", כפי שאמרתי- ר' חיים וולוז'ין הגדיר "לשמה" שזה לימוד מנותק מתועלת. אבל החפץ חיים חלק עליו (בהקדמה ל"ליקוטי הלכות" זבחים- מעין רי"ף על החלקים בש"ס שאין עליהם רי"ף) וכתב שלימוד "לשמה" זה כדי לדעת את ההלכה. ופשט הגמרא לכאורה נוטה כדעת החפץ חיים, כפי שנאמר "גדול לימוד המביא לידי מעשה".

3. מבחינת ניצול הזמן, אני חושב שראוי לבחון איזה דברים צריך שנדע, כי לא מובטח זמן מוגדר ללימוד בהמשך.

4. לגבי אליטיזם, אדם צריך לחוש שהוא עושה דברים מועילים, אבל הוא לא צריך לשם כך לייחס את עצמו לחברה.

5. לגבי כלים, זה לא הכלים הנצרכים והמועילים לדעתי, כי הכלים שרוכשים מלימוד עיון זה יכולת ללמוד עיון אבל לא דברים אחרים. הרי לימוד בקיאות, הלכה, תנ"ך, מחשבה ואחרים הם סווג לימוד שונה, אז זה שאני יודע כיצד ללמוד עיון לא אומר שאדע ללמוד את השאר.

אחר כל האמור, לדעתי ראוי ללמוד בעיקר הלכה, כי גדול לימוד המביא לידי מעשה. עוד יש להוסיף, אדם צריך לדעת כיצד לעשות את המוטל עליו.
אבל ראוי גם לדעת ספרות בסיס, ולשם כך צריך להקצות זמן גם לכך.
תגובה לתגובה לדברים שאמרתטהר ליבנו

1. היה אפשר לא לשלוח כל כך הרבה אנשים לישיבות אלמלא הרמה הירודדה של החינוך התורני בישיבות התיכוניות.

 

2. לימוד הלכה על מנת לדעת את פרטי ההלכות ע"פ חלק מהשיטות (גר"א) אינה בכלל מצוות ת"ת. אמנם, יש הסוברים (את החפץ חיים אני לא מכיר, אבל ללא ספק הרב עובדיה יוסף ורבינו בחיי) שלימוד לשמה הוא ידיעת ההלכות, אבל בניגוד לדבריך (לענ"ד) פשט הגמרא אינו נוטה לכיוונם כלל וכלל.

א. הרבה מהעיסוק של הגמרא בכלל לא רלוונטי להלכה למעשה. רוב סדר קודשין ומסכת סוטה יעידו על כך. כאשר רבי טרפון אמר לרבי עקיבא "כל הפורש ממך כפורש מן החיים" (קידושין סו:, זבחים יג.) זה היה לאחר שלימד אותו דברים בענייני קודשים וטהרות, וכל זה כמובן אחרי חורבן הבית.

ב. הגמרא בשבת (ל.) מספרת על דוד שביקש מהקב"ה למות יום אחד מוקדם יותר (כדיששלמה בנו ימלוך שהלוא אין מלכות נוגעת בחברתה וכו'...) ה' אמר לו "כי טוב יום בחצריך מאלף. טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות". האם הלימוד אז, שהיה טוב מאלף עולות, היה למען קיום ההלכה? האם הוא התכונן למשהו? (הוא היה יום אחד לפני מותו)?

ג. אם נניח שלשמה זה לשם ידיעת ההלכות אזי יצא שמדרגת ה"לשמה" היא מדרגה די בנאלית וסתמית. וקשה אמאי הגמרא כל כך משבחת את האדם שלומד תורה לשמה אם מדרגה זו כל כך סתמית.

ד. אם אכן לשמה היה למען ידיעת ההלכות אז ק"ק מדוע מצוות תלמוד תורה היא כל כך משמעותית שהרי היא רק סוג של "הכשר מצווה" של כל המצוות האחרות. מה הופך אותן לחיי עולם מול תפילה, הנחשבת כחיי שעה בלבד.

ה. אם מצוות לימוד תורה היא הכרת ההלכות מדוע יש חילוק בין גברים לנשים, הרי קי"ל שגם נשים צריכות לדעת את ההלכות (ונהגו ישראל להוסיף "שלהן"). על פניו, יוצא שהן אותו דבר (ועוד עיין שו"ת ביה"ל א ו)

ו. אוסיף לרשימת בעלי הדעה ה"אחרת" עוד כמה שמות (בנוסף לרח"ו). הרמב"ם, בעלי התוספות, הרא"ש, בעל התניא, הרב קוק, הרבנים סולובייצ'יק (מבית הלוי עד הגרי"ד).

ז. (בבחינת נ.ב.) לביטוי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" יש מספר פירושים גדול בערך כמו מספר האנשים שקראו אותו, כך שאני לא בטוח עד כמה אפשר להביא ממנו ראיה.

3,4. לא טיעונים יותר מידי נשמעים... מעט בחורי ישיבות יגדירו אליטיזם כהמניע שלהם...

5. בוודאי שאלו הכלים הנצרכים. מנסיוני, התפישות הדתיות (וגם ההלכתיות) של אנשים שלא חוו לימוד עיוני מעמיק הן שטחיות הרבה יותר. ברור שיכולת בליבון יסודות הדברים מביא לתפיסה עמוקה יותר של ההלכה מאשר סתם קריאה של קיצור שלוחן ערוך וברור שאינו דומה מבטו של למדן על פסק הלכה למבטו של אדם שלא התנסה מימיו בעיון.

אכן, אדם שלא למד עיון יוכל לשנן הלכות מספר שכתב מישהו אחר, שכן למד עיון...

לימוד תנ"ך ומחשבה מצויים בקטגוריה שונה לחלוטין (אם כי, גם לשם יש צורך בראש ובניסיון עיוני בכדי לרדת לשורשם של הדברים היטב) ועל כן הם לא קשורים לדיון.

 

אחר כל האמור, לדעתי ראוי ללמוד (בחורי ישיבות ובנות מדרשה. כל השאר, תלוי במסגרת הזמן שלהם/ן) כי כל הפורש מן התורה כפורש מן החיים. אם אדם רוצה לדעת מה מוטל עליו, שילמד בעיון את יסודות ההלכות המדוברות (כל אחד לפום דרגא דיליה). ואם אין לו זמן, או שהוא עוסק כרגע בחלק אחר בתורה, שידע איפה למצוא ושיהיה בעל ידע כללי (אפשר להשקיע בלימוד הלכה חצי שעה ביום, לא נקרא לזה ביטול תורה...)

דברים יפים, אבל יש לדוןארץ השוקולד
1. זה שצריך לתקן את התיכונים זה נתון שאיני חולק עליו, אבל לאו דווקא זה הפיתרון הראוי.

2.
א. רבי טרפון ורבי עקיבא התייחסו לקדשים כדבר שנצרך למעשה, ומקצת ראיות:
1. ניסו לבנות את בית שני כחלק ממרד בר כוכבא, (ויכוח מחקרי אם עלתה בידן או לא) כי כנראה סברו שגם בית שלישי יהיה לאחר 70 שנה.
2. רבי טרפון היה אוכל תרומה והגדיר זאת כעבודה, אז הוא כן ראה את עצמו כשייך לעולם עבודת המקדש.
3. רבן יוחנן בן זכאי טבע את המושג "מהרה יבנה המקדש", כי הם באמת חשבו שזו אופציה.

ב. זה לא ראיה, הוא לא יודע מתי עת מותו, ממילא הוא צריך לדעת כיצד לנהוג.

ג. סתמי זה עניין של גישה, אני רואה בזה ערך עצום של ידיעת ההלכות, כי ככה אתה לומד את ציפיות הקב"ה מאיתנו.

ד. אין הכי נמי, ויעויין ביחס בין קיום מצוות ללימוד תורה בירושלמי שבת (דף ז עמוד א למטה עד המשנה בעמוד ב) שאפילו הכשר מצווה מעשית דוחה תלמוד תורה.

ה. יש לימוד תורה שאינו על מנת להכיר לימוד הלכה (וגם זה תשובה לאות ב), אלא. שהלימוד המעולה יותר הוא לימוד ההלכה.

ו. יכול להיות, החפץ חיים לא חשב שהוא דעת יחיד. מה שניסיתי להציג, זה שיש גישות לכאן ולכאן, אבל דעתי נוטה לכיוון ההלכה ולשני הצדדים יש על מה לסמוך.

ז. ניתן לדון בהסברים ולראות איזה טענה משכנעת יותר, אבל אני אוסיף שנאמר במקום אחר בש"ס שהלמד על מנת לעשות יתר על הלמד על מנת ללמוד וללמד...

3 ו4, אכן מדובר בטענות חלשות, אבל ישנם גם כאלו.

5. יש אופי שונה לכל לימוד, אמנם לימוד העיון נותן כלים, אבל זה כלים שונים ממה שנצרך ללימוד הלכה.

אבל סך הכל, תגובה יפה
תודה, אבל...טהר ליבנו

1. אז מה אתה מציע? שכולם יהיו עמארצים?

 

2.

א.מה אם האמוראים? והרמב"ם? גם הם רצו לבנות את בית המקדש (לא ניכנס לויכוח הסטורי)

ב. הוא כן, הוא ביקש להקדים ביום. עי"ש.

ג. לא דיברתי על ערך, אלא על "רמת קושי" או "מורכבות" של מדרגת הלשמה. יכול להיות שללמוד הלכה לשם ידיעת ההלכות זה חשוב, אבל האם זה ה"לשמה" הנשגב שמדובר עליו בגמרא (ובשאר מקומות), הרי כל אחד יכול לעשות זאת בהיסח הדעת...

ד. בוא לא נכניס את הראש ליחס בין סוגיות העוסק במצווה פטור מהמצווה למצוות לימוד תורה. יש בזה שיטת מפה ועד להודעה חדשה וזה נושא מורכב. כך או אחרת, מכיוון שלתורה יש דין מיוחד ביחס לפטור ממצוות אחרות אין שום ראיה מדבריך

ה. דיברתי על מצוות ת"ת, הזו שכל הזמן משבחים ומהללים אותה ואת העוסקים בה בגמרא. גברים חייבים ונשים פטורות, נשים חייבות ללמוד הלכות, האם יתכן לומר שמצוות ת"ת היא ללמוד הלכות? (ושוב, עיין בביה"ל שם)

ו. לא דעת יחיד אבל כן דעת מיעוט גדול

ז. אי אפשר להוכיח שום דבר ממשפט זה או אחר, במיוחד לא אלו שנהיו לקלישאות ורבים הסבריהם כחול הים וכוכבי השמיים לרוב.

5. שוב, מי שעוסק בהלכה לפני שרכש את כלי העיון יהיה שטחי ויישאר שטחי. זה בדיוק אותם הכלים (ביסוד, להלכה למעשה ממש יש צורך בעוד כלים. אבל ברור שכלי העיון משמשים לפסיקת הלכה)

התייחסותארץ השוקולד
1. לא, פשוט שילמדו בתיכון החכה כמו שצריך ושישלחו אחוזים נמוכים יותר לישיבות. ראוי שהישיבות התיכוניות והתיכונים יבינו, שעליהן מוטל החינוך הבסיסי.

2.
א. ברור שכן, אולי קשה משתי מקומות בש"ס "הלכתא למשיחא" ויעויין ברב קלישר בדרישת ציון במאמר ראשון נדמה לי שתירץ את העניין.
ב. קשיא, אבדוק ואחזור.
ג. למה החשיבות תלוי בקושי?
ד. טוב, נוותר.
ה. אמרתי שיש מצווה בשאר התורה, אבל זה לימוד פחות טוב.
ו. לא בקי במספרים, אז לא הולך להיכנס לספירה. (הערה מוסגרת: הארחות צדיקים כתב בשער התורה, שהסיבה שאין תלמידי חכמים זה בגלל שלומדים עיון...)
ז. אם אתה מוותר על דברי חז"ל וניסיון להבין אותם זה אכן קשה לדון...

5. הוא יבין בהלכה יותר טוב, הרב עובדיה אמר שלימוד העיון מקלקל את הפסיקות... (הוא אמר זאת על ידיד נפשו, הרב בן ציון אבא שאול, אשר ממה שאני מכיר הוא הראש ישיבה שהיה הפוסק הכי רציני במאה שנים האחרונות).
התייחסותטהר ליבנו

1. כשכל בחור בגיל 18 יהיה ברמה המצופה ממנו ע"י המשנה, כלומר בקיא (באופן מסוים) בתנ"ך משנה וגמרא, יהיה על מה לדבר...

2.

א. נו באמת, הם רצו.... הם  לא ראו בזה משהו ריאלי (ועיין כתובות קי-קיא)

ג. לא הבנת, אנסה לנסח מחדש. היהדות מייחסת מעלה מיוחדת לאנשים הלומדים תורה לשמה. על פניו נראה שזו מעלה שלא הכל זוכים לה, מעלה גבוהה ומרוממת. אם כל אדם ששולף ספר מהארון כדי לדעת האם התבשיל שהכין מותר או אסור באכילה זו המדרגה הזו, זה קצת מוגזם... לא?

ה. לא ברור לי ההיגיון שלך. לימוד הלכה אינו קיום של ת"ת, ואילו לימוד אחר כן. משמע, הלימוד האחר הוא קיום יותר טוב של ת"ת מ.ש.ל.

ו. הרבה למדו עיון ועלתה בידם...

ז. תראה... אתה תביא פירוש אחד, אני אביא פירוש אחר. אתה תביא מימרא אחת, אני אביא אחרת. אנחנו לא נצא מזה. אי אפשר להוכיח משם.

5. לא הוא לא (תזכיר לי באילו ישיבות למדו הבנים של הרב עובדיה?). ואם כבר בציטטות עסקינן, הגר"ח אמר ששיטת רבינו בחיי היא עבודה זרה..

תגובהארץ השוקולד
1. אדרבה, בואו נתחיל בישיבה מהבסיס, למה לא?
2.
א. מחילה, אבל נשמע לי קצת לא הגיוני. מה עוד שהזכרתי את בר כוכבא כבר. עוד יש להוסיף, שטהרה נהגה גם אז.
ג. המעלה זה לעשות את זה לזמן רב, אני רוצה לראות כמה אנשים מסוגלים ללמוד הלכה שעתיים ביום, זה לא דבר קל.
ה. שניהם כן, אבל נשים פטורות מהלימוד הפחות חשוב שאתה קורא לו "לשמה"
ו. בפסיקותיהם - לא, הפסיקות של לומדי העיון שונה מהותית, השאלה אם זו ההלכה שאנו רוצים?
הפסיקה של לומדי עיון ולומדי הלכה שונים, איזה אחד מהם נכון?

5. לא באתי להביא ציטטות, אלא לטעון שזה פסיקה אחרת ואישית, אני חושב שהפסיקה הזו מעוותת במעט...
שבת שלום
הערות אודות הדיוןארץ השוקולד
ראשית, יישר כח על הדיון, באמת שכיף לנהל איתך דיון, ממש ענייני ומכבד.

שנית, נדמה לי שישנם כמה דברים בבסיס הדיון עליהם אנו לא מסכימים, המקבילים לצורת ואופי הלימוד השונה בינינו. אינני יודע מה הביתה והץרנגולת, אבל אנו מסתכלים מזוויות אחרות ואציין אותם, כדי להראות את השוני ואנא תקן אותי אם אני טועה.

א. צורת הלימוד שלי מבוססת על לימוד הלכה ובקיאות, בעוד ניכר מדבריך שאתה משקיע רבות בלימוד עיון ומשקיע גם בלימודי מחשבה יותר ממני.
ב. כחלק מזה, אותי מעניין מה כתוב בספרים ואיזה פירוש מתקבל יותר על הדעת וקרוב לאמת, המבוססת על ספרים ומציאות. ממילא, אותי מעניין מחקר הסטורי, בעוד אתה המורגל בעיון מקבל שישנם צדדים שונים ולכן עלינו לבחון את השיטות בעיקר על פי סברא, בגלל שיש תימוכין לכל שיטה.
ג. כמו כן, כל אחד מאיתנו רואה את הקושי בצורת לימודו, אז הוא מבין שיש עמל תורה בדרכו.
ד. כמובן, שכל אחד מאיתנו מעריך את שיטת לימודו ומרגיש שהיא הנכונה. אשר באופן כללי, מדובר בתופעה טובה שאנו מרגישים צודקים בדרכינו.
ה. אתה מחפש לימוד המושך את הלב, כדי לעודד ציבור רחב לשבת וללמוד, בגלל שמדובר בלימוד אשר הוא חשוב מתוך עצם הלימוד. בעוד אני מחפש את התועלת בלימוד, לכן אני מעדיף את לימוד ההלכה ולא מחפש שרבים מהבחורים ילכו לישיבות וכדומה.

אשמח להערות והארות, אבל נראה לי שמדובר בסיכום טוב של העיקרים עליהם אנו חולקים.

@טהר ליבנויישר כח על הדיון, באמת כיף לדון איתך ואשמח לתגובה

שבוע טוב ומבורך לך ולכל בית ישראל
ושכחתי נקודה נוספת עליה אנו חולקיםארץ השוקולד
שנינו מסכימים שהעיון (בין הרגיל ובין האליבא דהלכתא) בסופו של דבר משפיע על פסיקת ההלכה, לדעתך מדובר בהשפעה מבורכת ולדעתי מדובר בהשפעה בעייתית.
משפט שקשה לי לקרואגוונא

באיזו השפעה מדובר ומדוע הינה בעייתית?

דגש יותר על סברות מעל הסמכות והכלליםארץ השוקולד
עולם הישיבות העניק הרבה יותר משמעות לצד הסברא והוריד לעומת זאת במידה מסוימת את חשיבות הסמכות וכללי הלכה של ספר או דבר שנאמר.
יש כללי הלכה, "ספקא דאורייתא לחומרא", "ספקא דרבנן לקולא", "הלכה כדברי המקל באבל" ועוד. בעולם הישיבות קשה לקבל כללים כאלו, כי לא תמיד יש היגיון בכך...

אני עדיין מתלבט ביחס לכך, האם מדובר בשינוי חיובי או בעייתי. כי יש לזה הרבה משמעויות.
זה כנראה מאוד תלוי לעולם העיוני אליו אתה נחשףגוונא

ובשיטות הלימוד הספיציפיות.

 

אודה שזה נותן לעיתים תחושה מסוימת של ערעור, לכאורה, על המוסכמות. אך מאידך, לא ניתן להתכחש ל"אמת" כשהיא מתגלה (ובכוונה יש כאן מעט הקצנה במינוחים). 

 

שיטות העיון מבית המדרש הבריסקאי, למשל, הביאו בשורה עצומה לעולם הלימוד הה ל כ ת י ואני לא רואה איך ניתן לכנות את השפעתו כ'בעייתית'.

 

רק עניין אחד - זה לא סותרפרח השדה
גם לימוד הלכה הוא תורה לשמה וגם עיון ופלפול הוא תורה לשמה (אלא אם מכוונים את זה למטרת חידוד השכל וכד')
וזה עונה על רוב הסעיפים שלך. יש בתוך התורה כל כך הרבה רבדים, שאי אפשר לומר על אחד מהם שהוא לא לשמה. (כמו שתגיד שלימוד קבלה הוא לא לשמ))
כמובן שגם בזה, כמו בכל דבר, יש מדרגות שונות.
ודי לחכימא..
ייתכן שאתה צודק, בתגובתי לעצמיארץ השוקולד
ניסיתי לומר שאין חובה לשלול את לימוד ההלכה.
את צודקת במאה אחוז. אולי זה בגלל שהישיבותלשם שבו ואחלמה
רואות את עצמן אחריות על בניית הקומה התורנית שמעבר לקומת היהודי הבסיסי המינימאלי,
ובקיאות בהלכה זה הרי דבר בסיסי מינימאלי שכל אחד אחראי וחייב להיות בקיא בו.

הלכה ה הדבר הכי נעלה והכי בסיסי, מי שלומד דברים אחרים ולא לומד הלכה עושה שקר בנפשו כי הוא במעשיו מראה שהוא לא מעוניין לשמור על ההלכה, אז בשביל מה הלימוד תורה
דברים קצת חריפים אבל לא לקחת קשה..חדשחדש
להבנתי יש כאן טעות גדולה בהבנת לימוד תורה.
לא לומדים תורה בשביל לדעת מה לעשות.
(גם אם לומדים הלכה, לומדים את זה ככל מקצוע של תורה ולא בשביל לדעת מה לעשות,
לכן רוב האנשים שלומדים הלכה לדוג' משנה ברורה, כמעט ולא מדלגים על הלכות שלא נפגשים איתם בחיי היומיום)
לומדים תורה מסיבות אחרות לגמרי.

אמנם צריך לדעת את ההלכה
*שימו לב להבדל: צריך *לדעת* הלכה ו*ללמוד* תורה* - צריך למצוא לזה פיתרון נקודתי.

דוגמאות לפתרונות: לשאול רב מה לעשות, ללמוד הלכות מעשיות (בזמן שהוא לא יום ולא לילה.. ), לעשות לפי מה שעשו בבית ההורים,
שהאישה תדע את ההלכות, וכדו'..
כל הלמד שלא על מנת לעשות...ארץ השוקולד
נוח לו אילו נהפכה שלייתו על פניו...

(אינני מאחל זאת, אבל רק רוצה לציין את דעת חז"ל על התפיסה)

לרוב לומדים על מנת לדעת, ככה לימדו אותי בתיכון וכך נראה לי סוברים בכל תחום בחיים.

מהיכן הגעת למסקנה הזו, רוצה להביא ראיה?
אכן מצאת מקום חרפתנוטהר ליבנו

החוסר בידיעת ההלכות היא ללא ספק אחת הבעיות הגדולות שנולדו במודל החינוך הציוני-דתי. 

הישיבות הציוניות (ברובן) הולכות ע"פ המודל של ישיבת וולוז'ין ובצדק. מטרת הישיבות אינה לימוד ההלכות המעשיות (שלחלק מהשיטות כלל לא נחשב שתלמוד תורה, עיינו גר"א אוח מז יד ביחס למ"א שם) אלא עיסוק ביסודות הדינים עצמם. וממילא (בניגוד לוולוז'ין עצמה, אגב, בה למדו את כל הש"ס.), כאשר זו התכלית, נבחרות המסכתות בעלות העומק הרב ביותר ומספר היסודות הכלליים הרב ביותר ולא אלו שקשורות להלכות המעשיות היום (אני מוכן לפרט על זה יותר אם יהיה צורך).

הבעיה היא, שהבחורים שלמדו בוולוז'ין (ובשאר ישיבות אירופה, וברוב הישיבות החרדיות בנות זמננו) למדו קודם בחיידר, בת"ת ובישיבה קטנה בהן החלק של ההלכות המעשיות (כנראה בישיבה קטנה פחות) היה משמעותי יותר וממילא הם היו מגיעים עם רקע הלכתי מעשי ראוי. בניגוד אליהם, בציבור היקר שלנו, לומדים בגילאים האלו המון דברים אחרים (שזה כמובן חשוב מאוד) ועוסקים בעוד המון תחומים נוספים (לפעמים אפשר לוותר...) והזמן שנותר להם לפיתוח הידיעות המעשיות שלהם נמוך הרבה יותר.

אפשר, כתגובה למצב (העגום?) הקיים לשנות את מודל הישיבה הגבוהה (או ההסדר) ולא לעסוק בה בעיקר התורה (כלומר היסודות התורניים) אלא בידיעת הלכות פשוטות ורק מי שימשיך בישיבה שנים רבות יוכל לבסוף לעסוק גם בתלמוד תורה ממש. ואכן, יש כמה ישיבות שהלכו בכיוון הזה (וגם כמה אנשים כאן שהציעו אותו). בעיני, פתרון כזה (ברמה הציבורית כללית) הוא בלתי נסבל. משמעו היא להשלים עם כך שבציבור שלנו לא יגדלו אנשים בעלי שיעור קומה תורני גבוהה, שהעיסוק בתורה בציבור שלנו יהיה שטחי ופשוט. משמעו יהיה לקבע את מעמדו של הציבור החרדי כציבור של ת"ח (או ששואף לשם) ואת הציבור שלנו כציבור של בעלי בתים במקרה הטוב ועמי הארץ המקרה הגרוע. 

אפשר גם לטפל בבעיה הזו גם בדרכים אחרות, לא צריך בשביל זה להרוג את עולם הישיבות הציוני.

אפשר לעשות כדברי השולחן ערוךארץ השוקולד
בהלכות תלמוד תורה (יורה דעה בימן רמו סעיף ג) ללמוד שליש מהיום תנ"ך, שליש משנה, פרשני תנ"ך והלכה ושליש גמרא.

אם השולחן ערוך יצא תלמיד חכם, סביר שמי שילמד לפי הצורה אותו פסק הוא גם יצליח בלימודו.
אל תגנוב את הדעת...טהר ליבנו

אביא את כל הסעיף ואתן לקוראים להחליט בעצמם מה אומר השו"ע

"חייב אדם לשלש למודו, שליש בתורה שבכתב, דהיינו הארבעה ועשרים; שליש במשנה, דהיינו תורה שבעל פה, ופירושי תורה שבכתב בכלל זה; שליש בתלמוד, דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מתוך דבר, וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה, דברים שלמד מפי השמועה. כיצד, היה בעל אומנות ועוסק במלאכתו ג' שעות ביום וט' בתורה, קורא ג' מהם בתורה שבכתב, ובג' תורה שבעל פה, ובג' יבין דבר מתוך דבר. במה דברים אמורים, בתחילת לימודו של אדם. אבל כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה, יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה, כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה, ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו"

רוב האנשים בישיבות עוד לא הגדילו בתורהארץ השוקולד
נראה לי דרישה מינימלית היא שסיימו את התנ"ך, משנה לפני שאפשר לחשוב על דבר כזה.

אבל שכוייח על הציטוט

נ.ב הבאת את כל הסעיף ולא את כל הסימן...
ברור מכאן מה המרכז ומה הטפלטהר ליבנו

ומה הקשר ללימוד הלכה? הוא קושר את זה לגמרא

מה גם שהרמ"א אומר (כמו דעת תוספות, למיטב זכרוני) שמכיוון שבגמרא יש הכל אז אפשר "לצאת בה ידי חובה"

הלכה בכלל משנה ויעויין שםארץ השוקולד
הם לומדים הלכות שנצרכות להםalezish
שימי לב שרוב מה שציינת זה דברים שעד עכשיו לא היו נצרכים והוא לא חשב שצריך ללמוד...
בישיבות יש נטיה להתמקד בגמראכלנית1

אפילו ללימוד חמישה חומשי תורה יש פחות מקום מאשר ללימוד גמרא.

הלכות כמו שאת מזכירה- לומדים בשלב מאוחר יותר, כשנבחנים לקראת סמיכה לרבנות:

בשר בחלב ועוד, וברמה מאד מאד גבוהה. לעומת זאת, אצל בנות, חלק מהבגרויות זה הלכות כלליות

שנלמדות בצורה שטחית יותר, אבל בכמות בטווח רחב יותר.

 

יש גם בתי ספר שבהם לומדים הלכה יומית לפי ספרי לימוד. אולי אפילו ספר כזה בנושא מסויים

יכול להתאים לכם כרגע, מתוך הנחה שלא תקבעו חברותא לשו"ע, משנה ברורה וכיו"ב.

אם את מרגישה חסר בקטע הזה, אולי תחפשו ספר ותלמדו יום יום הלכה יומית בתחום שהכי דחוף לך,

למשל לפני השינה.

יש היום ספרים נוחים ונעימים ללימוד, לפי הפסיקה שלכם.

ויש ישיבות הסדר או ישיבות גבוהות שבהן יש גמישות ואפשר למצוא שיעור הלכה בנושא שיותר אקטואלי עבורכם.

בישיבה אכן לומדים בעיקר גמרא,ד.

וזה הבסיס לקישור העמוק לתורה. 

 

יש מקום להקדיש גם זמנים קבועים ללימוד הלכה.

 

ולפעמים ממשיכים בשנים מאוחרות יותר למסלול של לימוד הלכה, ואז גם את זה לומדים יותר בעומק, מהמקורות עד למעשה.

 

 

אבל, ניתן בנקל להשלים את ההלכות המעשיות הנדרשות. מי שלמד גמרא וכו', זה לא סיפור גדול בשבילו לקבוע כל יום זמן ללימוד כמה הלכות.

תלמדו ביחד - ותשלימו ידע בהלכות מעשיות נצרכות.

 

ובהחלט כן - הרגל טוב לעיין בספר כשצריך. ואם לא בטוחים - לשאול רב.

בדיוק בגלל זה התחילו ישיבות בלימוד אליבא דהלכתאdvirr
בס"ד

לא עברתי על שאר ההודעות בשרשור, אז יכול להיות שאני חוזר על דברים שנכתבו.

יש ישיבות שמתמקדות במסכתות שעוסקות יותר בהלכות יומיומיות (חולין ועבודה זרה בנושא כשרות למשל).

גם בישיבות שעוסקות בהלכות פחות יומיומיות יש הרבה פעמים תוכניות לתגבור לימוד ההלכה, אך התלמיד צריך לבחור בהן.

אני יודע על כמה ישיבות שממליצות לאברכים (גם לצעירים) ללמוד בכולל הלכה. אני מניח שזה בגלל הסיבה שהזכרת.

נקודה חשובה שצריך לשים לב אליה, היא ההכנה של הבייניש להיות בן תורה שרכש את הכלים כדי להמשיך ללמוד תורה והלכות בהמשך החיים כשהוא כבר לא בישיבה.

נקודה נוספת: תלמיד ישיבה שומע דברים ומקבל מהאווירה של הלימוד את היכולת להימנע ממכשול הלכתי בחלק גדול של המקרים. הכוונה היא שהסיכוי שבייניש יתיר בטעות דבר אסור לא כל כך גבוה.
נראה לי מדובר פה על ידיעת העקרונות הבסיסייםמקיין

בשוטף: שבת ומטבח.

הלכה. לא אליבא דהלכתא.

משהו כזה: נפל לי סכין חלבי בן יומו לבשרי חם לא בן יומו. מה דינו. זהו.

יש ספרי הלכות בשר בחלב עם העקרונות. זה הכיוון. לא מעבר לזה.

לא מחלוקת ראשונים וכו' וכו'

כשם שאסור להתיר את האסור כך אסור לאסור את המותרארץ השוקולד
תשבץ קטן (סימן תקכט/תקצט)

קיצר, זה לא רעיון אידיאלי שיחמיר בכל דבר, עדיף שידע את הדין וזהו.
אולי בנים שונים מבנותעץ יהודה

בעניין הזה שהם באמת פחות נפגשים עם המציאות של תיפעול בית, לפני החתונה. בניגוד לבנות שמן הסתם יותר מכירות את ענייני המטבח וממילא יותר מודעות להלכות ויודעות אותן. למשל, ברור שבני ישיבות יודעים יתר הלכות תפילה מבנות, פשוט כי הם מתפללים שלוש תפילות ביום במניין...

אופס.. לא שמתי לב שהדיון כבר התפתח...עץ יהודה


את צודקת. החפץ חיים כותב מפורש שצריך להקדים את הלימודלעד חיה בלבבנו

המעשי . אבל זה שבעלך למד עיון כמה שנים זה טוב, כך הוא יוכל לנתח טוב יותר את ההלכה שהוא אמור ללמוד( אולי איתך יחד) כל יום. הלימוד לא מסתיים בכמה שנים בישיבה , הוא כל החיים. 

אני יכול להמליץ על סט פניני הלכה. הוא נעים ומסודר, וכולל התייחסות למציאות של ימנו כולל מכשירי חשמל וכו. 

הוא ממש מקל, אולי בצורה מוגזמת, אז אין חובה ללכת תמיד לפי הדעות היותר מקלות שהוא מביא , אבל בגדול זו סדרה מצויינת שמלמדת הלכה מצויין. 

הוא לא ממש מקלפרח השדה
הוא בעיקר מביא את השיטות העיקריות הנוהגות להלכה (הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, אשכנזים, תימנים) ומנהגים נוספים.
ובדברים שאין לגביהם בהירות בפוסקים, הוא מכריע ע"פ הסברא שלו בד"כ.
לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
בערךמבולבלת מאדדדד
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
לאארץ השוקולד

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אה הא! תמיד ידעתי שאתה פצלש של מבולבלתדי שרוט
בניגוד למה שחושבים אין לי הרבה..בנות רבות עלי

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

מעניין ממה זה נובעזיויק
האם פצלש בניקים נובע מפיצלוש בנפש? 🫢
כן, שנייםצדיק יסוד עלוםאחרונה
המקום שלכם בעולםזיויק

הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?

יהיה ברור אי פעם?

איך אחרים רואים את המקום שלכם?

זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?

רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂

אולי הבנתי, אז-הרמוניה

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
תלוי אולי בסוג האנשים? איך הקב"ה עובד עם היצורים שברא?
לא, כיהרמוניה

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

בלבלתזיויק
כי אישרת שבאופן כללי יש מיקוד בתכונה, גם אם יש יוצא מן הכלל.
היעוד שליoo

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום


אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

זה לא יעוד של כל אחד?זיויקאחרונה
חשבתי יותר בכיוון של משהו ממוקד: לדוגמא חסד, רפואה, שליחות ציבורית, יצירה, חינוך, ביטחון, קדושה וכאלה
רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
נראה ככה...הרמוניה
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
זהוו גם אליאס...הרמוניה
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוט
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
אני בוכה😂Shandy
אציע כמה שונים:ארץ השוקולד

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

 

יואוהרמוניהאחרונה

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

 

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

שנאת עצמית: "כי כמה שונאים יש לו לאדם, ובראשםחסדי הים

שנאת האדם בעצמו, כי האדם שונא לעצמו יותר מכל שונאיו"

(אמר דודי זקני רבי פנחס הורוביץ זצ"ל בדרשתו הידועה בשם 'כל המפרשים וספרי המוסר')

איך אתם מבינים את המשפט? איזה תחושות יש לכם סביב זה?

הוא מתאר הפרעה פסיכיאטרית כאילו זה המצב הרגילפשוט אני..

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

או שהוא מדבר על בעיה נפוצה אצל רוב בני אדם, שרובנוקעלעברימבאר
מלאי ביקורת עצמית על עצמינו, אכזבה מעצמינו, תחושת פספוס, כעס על עצמינו על דברים שעשינו/לא עשינו בעבר, רגשי אשמה. או קנאה באחרים והרגשה שאנחנו לא שווים, או שאין לנו מה שצריך להיות, או תחרות עם אחרים והרגשת נחיתות
כן. הוא התעסק בזה בכמה מקומות לגביחסדי הים

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

בפירושו לתורה 'פנים יפות' בכמה וכמהחסדי היםאחרונה

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

ביקורת היא שנאה? אכזבה היא שנאה?פשוט אני..
הוא אומר שם בפירוש שזה לא אידיאליחסדי הים

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

משפט נכוןשם פשוט

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

כן. לצערנו זה קורה.חסדי הים
תהיות פילוסופיות של ליל סערהאוי טאטע!

הטוב


מה זה בעצם אומר שמשהו הוא טוב?

מה מגדיר משהו כטוב?

מה בעצם מיוחד בדברים טובים?

ומה בעצם אנחנו מתכוונים שטוב לנו?


מנסה טיפה להעמיק מה זה בעצם אומר הטוב הזה

זה מושג יומיומי אבל הוא חמקמק

אשמח למחשבות שלכם

את שלי אשתף בהמשך בעזרת השם ובלי נדר, כשהם קצת יותר יתבשלו

מעניין ממשאוי טאטע!

תודה


האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כש...נחלת

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

את אומרת הרבה דברים נכוניםאוי טאטע!
אבל אני מנסה למצוא איזה מכנה משותף יותר יסודי ושורשי
כי האל ציווה כמהר"ל, לא כמו הרמב"םחסדי הים
במו"נ, וגם הוא מודה כשעובדים את ה' ולא עוסקים בפילוסופיה, עושים את זה שהאל ציווה כמבואר במשנה תורה.
בהחלטנחלת

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

 

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

 

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

 

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

ועדייןנחלת

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

כן. לכן שם הוא טוען שיש סיבות וטעמים למצוותחסדי הים
מה שמראה חיות רוחנית וגשמית בצורהחסדי הים
הרצויה לאל.
בתמצותבמשפנחלת

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

 

אולי, זה הטוב.

אני מבין את זה בעומק כדברי דודי ההפלאהחסדי הים
כתובות קיא ע"ב: "וכמו שבקבלת התורה מסרו נפשם בדביקות להשי"ת וירד עליהם ט"ל והחיים, כן האדם בעסקו בתורה לשמה ומיחד כל איבריו וכל עצמות בחינותיו בעין השכלי לאמתות אחדות הבורא יתברך שורש נשמתו אז הטל הוא מחייהו ומתפשט בכל בחינותיו ובכל איבריו חיות פנימי, והוא שאמר הכתוב [דברים ד ד] ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום, רצ"ל כולכם כל בחי' רמ"ח איברים ושס"ה גידים מתפשט בהן מצות עשין ולאוין כמ"ש חז"ל את האלקים ירא זו מצות ל"ת ואת מצותיו שמור זו מצות עשה כי זה כל האדם באיבריו וגידיו ומחייה אותם. ומ"ש היום הוא ענין שאמר עולמך תראה בחייך שמרגיש בנפשו חיות פנימי הוא בחינת התחיה אשר יהי' לעתיד נגלה לעין כל."
טוב - טוב אנושי שמבטא את הטוב האלוקי המוחלטזיויק
נכון.נחלת
אם הבעיה היא שאתה לא נרדםשלג דאשתקד

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

לכאורה ככל שמשהו הוא יותר קשור לחייםנקדימוןאחרונה
ככל שמשהו מוסיף חיים, בכמות או באיכות, אז זה טוב. ככה חשבתי פעם. זו שאלה עמוקה מאוד.


ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.


מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.

רטוב לי 🥶⛈️🪖בחור עצוב
מקווה שבינתיים החלפת טיטול, ואתה יבש ונקי 🤭פ.א.
"רטוב הוא לפני שמש"חסדי היםאחרונה
לא יודע איך להתקדם...והנה חלום

אני משתף בקצרה

מתחילת המלחמה הייתי בחמישה סבבים, קרוב ל300 יום מילואים בכל הגזרות. כל פעם היה לי קשה מאוד לחזור חזרה, שוב לחזור למשפחה שוב להתחיל לעבוד. פעם אחרונה  שקבלתי צו מילואים כבר לא היו לי כוחות למרות שהיה לי מאוד קשה לסרב.

כבר כמה חודשים אני לא מצליח לחזור לעצמי. מרגיש לא מאוזן. לפעמים אני באנרגיה מטורפת ולפעמים בסוג של דיכאון. אשתי והילדים מנסים להכיל אבל אני רואה שכבר קשה להם. לפעמים מתפרץ ממני כעס בלתי נשלט (לא אלים, מעין מרירות ושפוטיות על החיים) ולפעמים אדישות בלתי נשלטת שלא בא לי לעשות כלום ולא מעניין אותי שום דבר.  

הייתי בטיפולים מסוגים שונים, גם טיפול אישי וגם טיפול זוגי. אני מאוד משתדל לישון טוב, לאכל טוב, להשקיע בפעילות גופנית, ללמוד אמונה ובטחון אבל כשמגיעה הנפילה הכל מתרסק והחיים הופכים לסיוט לא מאוזן.

קבעתי תור לפסיאטר וזה מתקרב. אני מפחד ממש שנדפק אצלי משהו וזה בלתי הפיך.

האמת לא יודע למה אני כותב, מה אני רוצה מכם...

אולי מישהו חווה משהו דומה?

לא חוויתי משהו דומהסוף טוב

אבל רוצה להרים לך על המאמץ לחפש פיתרון!

עברת שנתיים מטלטלות וברור שלנפש זה לא קל.

מאמינה שטיפול כזה או אחר יוכלו לעזור.

בהצלחה רבה!!

בהחלטנחלת

בס"ד

 

 

מאמינה שבעזרת השם (תמיד לבקש מהקב"ה! -  ובמקרה הזה, שהרופא יהיה שליח טוב) תרופות לזמן מסויים בהחלט עשויות לעזור.

מה עם נסיעה קטנה (או גדולה) לאיזו מדינה שקטה, רגועה, שהדבר המסעיר ביותר בחדשות זו הידיעה שהליגה המקומית זכתה

בגביע כסף ב...טניס שולחן? - כדאי ללוות בשביל זה. אבל זה באמת מאוד אינדיבידואלי.  מה עוד, שיש עכשיו בעיה עם כל מיני

מדינות למיניהן.  אבל אולי אפשר למצוא כזו; פינלנד אולי? אמנם קר שם ומן הסתם יש גם אי אלו דובים, אבל יש שם איים

קטנים נחמדים בים, ליד הלסינקי.....באמת. אפילו אנחנו חשבנו על זה.

 

סתם, מן בטן גב כזה של חורף.... בהחלט אפשר להינות. תגיד שאתה מבהוטן, או מקפריסין - מהחלק התורכי אם  מישהו יפרוץ

במלל יווני ולהיפך - מהחלק היווני, אם מישהו...  בקיצור של ידעו שאתה יהודי.....

 

ובהוטנית - מאה אחוז שאף אחד לא מבין!

 

אגב, זו הצעה רצינית (לנסוע מכאן קצת, כדי להשתחרר).

 

עדיף, לענ"ד, או לבד, או עם האשה, אבל בלי הילדים. רק אתה, או אתה והיא. יש לכם היכן להשאיר את הילדים לזמן מה?

 

אבל הכי חשוב, אנו חושבים, כן לקחת תרופות לזמן מה.  מכירה אנשים נורמטיבים, אינטליגנטים מאוד, מוכשרים, טובים ונפלאים, שלקחו תרופות בזמנים קשים.

השם חנן את הדעת כדי להמציא רפואה, לנו, כשהנפש שלנו מתערערת. זו מתנה. כן, מתנה!  משהו השתבש, בעקבות מה שעברת ועובר, משהו שנורמלי וטבעי

לחלוטין שיתערער. אז למה לא לתת לה קצת שלווה, קצת רוגע, קצת שמחת חיים, בינתיים? עד שהיא תשוב לעצמה? למה להתאכזר ולהתעלם ממנה?

 

כל הכבוד שאתם שוקלים אפשרות כזו. הכרתי מישהו (הלום קרב) שלא רצה אפילו לשמוע על כך.  כשהסכים, היה כבר קצת מאוחר...

יש דיעה קדומה נגד תרופות כאלה. מכירה גם מישהו שהיה צריך לקחת תקופה, ואחר החליט שזהו, הוא לא רוצה יותר,  היה מר ועצוב אחר כך.

 

וגם, שיחות שיחות שיחות עם מישהו שאתה מרגיש אמון כלפיו. ואם זה פסיכולוג, שיעלה כמה שיעלה.

 

הכי חשוב לחזור להיות באיזון. ו...שמח!

 

אולי יש דבר מה נוסף שאתה יכול להוסיף למערכת הבריאות שלך? שהיא נפלאה כל מה שאתה עושה (הלוואי עלינו), ואין ספק שהיא מועילה גם לנפש,

אבל כולה טיפול מסור מאוד בבריאות גופנית, בעיקר. אז אולי....

 

משהו באמנות, למשל?

 

מה עם לרכוש כן ציור , בד, או נייר, צבעים למיניהם (אקריליק, פנדה עדין, צבעי פסטל, שמן, פחם) ולזרוק הכל על הנייר?

 

רגע, מה עם לזרוק את המרירות על נייר, פשוט לכתוב, מה שבא, בלי ביקורת, בלי צנזורה, בלי שזה יצטרך לצאת טוב,

פשוט לשרבט  מה שבא?

 

ויש מיני תראפיות, כמו גשטאלט, תראפיה באמנות, תראפיה בדרמה וכל הסגנונות (NLP ועוד. תלוי למה אתה

מתחבר. יש אנשים שמתחברים דווקא לתראפיה הנושנה והותיקה - לדבר עם מישהו, לדבר, לבכות, לזעוק.)

 

 

בני אדם  חווים תקופות קשות מאוד לעתים. מאוד קשות.  מכל מיני סיבות. העיקר - אין יאוש כלל! לא להתייאש!

 

רב נחמן  ל  א    מ ר  ש   ה!!!

 

ואם הוא לא הרשה, אז הקב"ה, על אחת כמה וכמה!

 

רוצים לשמוע ממך עוד. בבקשה.

 

סבלנות. קודם כל, לעצמך!

 

תהיה בקשר. בבקשה!

נ.ב.נחלת

במידה ולא התייאשת לחלוטין מהטיפולים למיניהם, יש מקום בירושלים, ברח' חירם (ליד שמגר, ליד רח' ירמיהו) הנקרא "למרחב".

 

רק כרטיס קופת חולים.

 

שמעתי שהם עושים עבודה טובה מאוד. 

 

אבל יש תורים ארוכים. אלא ש.....הכל מהקב"ה. הוא כבר יסדר לך תור מהר. תבקש ממנו. לא לדאוג.

מיועד לחיילים דווקא?אורין
למרחב?נחלת

לא. בכלל לא. לכל מי שמתקשה ורוצה להעזר , כמו שנעזרים בחברותא, כשלומדים. "

 

אין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים..."   לפעמים כן, יש אנשים אולי שיכולים, אבל איש את רעהו יאמרו חזק!

זה גם מקום דיסקרטי וצנוע.

תודה. המטפלים בעלי הסמכה טיפולית?אורין
כן.נחלת

בהחלט.  מקסימום יש מטפל/מטפלת כמה חודשים לפני הרשיון.

 

מכירה מישהי שהיתה שם והמטפלת היתה מצויינת, למרות

שאת ההסמכה הרשמית קבלה חודשים מספר אחר כך.

למיטב זכרוני, יש לה כבר קליניקה משלה.

 

אבל, קחי בחשבון תור ארוך. תבקשי מהשם שיקדימו לך.

מתארת לעצמי במצבים אקוטים (את לא נשמעת לי כזו),

הם מקדימים.

 

טיפול זו מתנה נפלאה שאדם מפרגן לעצמו.

(כל אחד וסוג הטיפול שמתאים לו, שמדבר אליו).

 

 

 

תכנית עמיתנקדימון
מילאת את השאלון?
עמית?נחלת

לא מכירה את התכנית הזו. אבל חשבת גם על משרד הביטחון.

אולי גם הוא יוכל לסייע? הם מודעים ל"מצבי הרוח" האלה.

אתה לא היחיד, אבל אפשר לצאת מזה. אם לא היית מושפע

ממה שעברת, א ז   היה מקום לפקפק בשפיותך..... מחילה.

 

לענ"ד,  א  ס  ו  ר   לך  לצאת למילואים שוב. בשום אופן!

אל תחשוש, לא יעשו לך שום דבר. אל תצא שוב למילואים.

היית......די והותר.  מספיק!

 

 

יש ספרנחלת

אמיתי על הלום קרב, שהיה משכיל , אינטליגנטי ורגיש בצורה יוצאת מן הכלל.

הבעיה היתה שלא רצה להעזר בשום פנים ואופן, וגם הכחיש את מצבו.

 

אז מודעות למצב, זה   א ב   ויש לך את זה, ב"ה!

 

לא לשאול אותי בבקשה מה שם הספר, כי לא אומר. 

אחרי שתרגיש טוב יותר, בעזרת השם, אגלה...

כך לשאר המגיבים: נא לא לשאול.

נ.ב.נחלת

בתקופה שעליה מדובר בספר, משרד הבטחון התנהל והתנהג איום ונורא.

חוסר מודעות...פחד!

 

עכשיו, זה אחרת (לצערנו).  אבל זה נסיון. הנשמה שלך גדולה מכל ההרגשות האלה,

לא משנה לה מילואים, כלום, והיא בתוכך. 

 

רק סבלנות. בראש ובראשונה, לעצמך!

עוד משהונחלת

 

 

ער"ן - לשיחות טלפוניות כשמרגישים "על הפנים".....

 

1201

 

לפעמים הבחירה שלנו, היא כנראה במינימום שבמינימום. בחוט דק יותר מקור עכביש.

והבחירה בחוט הכמעט שקוף הזה, היא הנצחון הגדול; זו טפיחת השכם שלנו. זו

הנחת שאנו עושים בכך לקב"ה....

 

נמאס לנו, חושך ויגון, די, לא יכולים יותר.....הי, יש חוט שקוף ודק שלנו שממתין

שנראה אותו. שנבטח בו.

 

יודעת שלא שייך להביא את השואה עכשיו - דור דור והנסיונות שלו, אבל בכל זאת,

אמי ע"ה, שהיתה בת יחידה ומפונקת, הגיעה למחנה ההשמדה וכשחיפשה את

אמה, סבתי ע"ה, הצביעו לה על הארובה....

 

בסוף המלחמה שוחררה על ידי הרוסים, אם איני טועה ועשתה את המסע המתיש

והארוך לביתה, בהונגריה, בכפר ושם שהתה אצל שכנים גויים 7 חודשים לבית

שלה, לא העזרה להיכנס. בין כך לא היה שם דבר, הגויים השכנים, בזזו את הכל)

 

פעם, ישבנו יחד, אמי, חברתה (גם ניצולת שואה, אלא מה) ואני. היא הרימה

עיניים ואמרה בפליאה: אני לא מאמינה! אני בירושלים! נולדו לי ילדים!

אני לא מאמינה.

 

כן. היינו כחולמים. ולכל אחד מאיתנו, שלא נשכח, יש את היינו כחולמים

שלו. בתוך הביצה השחורה, המסריחה (סליחה) הכי נוראית.

יש תקווה. יש חוט של כסף הקושר אותנו לנצח. עכשיו אנו מרגישים

שאין מוצא, אבל "מן המיצר קראתי קה, ענני במרחב ..."

 

לפעמים מגיעות מחשבות שחורות, מרות, אין לנו שמץ של חיותף

אבל האדם הוא דינאמי!  המצב ישתנה. ללא ספק. כל עוד הקב"ה

קיים (הוא לא יצא למילואים...), יש תקווה. הרי אנו חלק ממנו.

מהנצח.

 

ובכלל, לקרוא חדשות רעות וקשות, זה לא מוסיף.

אבל מה לעשות, המדיה לא תספר איך פתאום

נולד עוד ילד לאחר שראינו כל כך הרבה מוות,

איך חיבקנו, חובקנו, ליטפנו ולוטפנו, אפילו אם

זה פחות מפעם, איך הצלחנו לחייך למרות שבפנים

היו דמעות....

 

הלחם שלהם, זה פרסום הקשה, הרע. לא ללמוד מזה

ולא להידבק מזה. אתה, את, אנחנו - קצת יותר חכמים ממנה. לא?

 

מתארת לעצמי איזה "שפכטל" אקבל אחרי התגובה הזו. אולי

אפילו ימחקו.

 

הזורעים בדמעה (אוהו, איזו דמעה!), ברינה יקצורו.

איך אומרים באנגלית?

 

CHEAR UP!  (אולי זה כתוב עם שגיאות. מילא)

 

רוצה להוסיף כאן פריחה, מעוף של ציפור, שבלול עושה דרכו בכבדות אבל בנחישות

נרקיסים ועוד - אבל לא יודעת איך.

 

 

שכחתי משהונחלת

יש לנו חברים, חברה, שבאחת השבתות הרגישה.....רע. רע. רע.

היא הרימה טלפון כדי לשוחח , לדבר. כן. בשבת. 

כשהמצב בתוכנו פנימה אקוטי, חושבת שזה בגדר

פיקוח נפש דוחה שבת. אין ספק שהשם מבין את זה,

מאוד.

המון כוחותארץ השוקולד

מתפלל להצלחתך והצלחת המשפחה, אתם גיבורים וכך הכבוד על מה שעשיתם עד כה.

לא יודע מה לומר מעבר

חוויתי על קרובים אליגפן36

אחרי כחצי שנה מסבב אחרון התחלנו להרגיש רגיעה.

ועם הזמן רואים שיפור.

לא ידעתי שזה הפיך על הקרובים לי.

כותבת כי יש סיכוי לאור.


זה תהליך ארוך מאוד. מאוד.

כנראה של כמה שנים.

עם תמיכה טובה וסבלנות יש תקווה. 

תודה לכם!והנה חלום

חיזקתם אותי!

קראתי כל מילה

@נחלת תודה לך במיוחד על ההשקעה. 

שכחתי משהו (כרגיל)נחלת

לא לשכוח.....לבכות. מאוד חשוב. לבכות. חושבת שזה ירכך את הסינדול של הנפש, שלא יודעת מה. חושבת שההתייפחות, המירור בבכי

יעשו לה משהו טוב... זה ילחלח אותה...

מובן ותקיןהעני ממעש

יש לך קבנ של היחידה?

לוקח זמן וזמן ... לא פשוט

תצ'פר את עצמך, תרשה לעצמך להתפרק - אבל לא על המשפחה וחברים

נשמע לי שאתה בטווח הנורמה 

אחי הגיבור, זה עוד טרי ומאד טוב שאתה מודעזיויק
אל תילחץ, תכיל את הרגשות והתחושות, תעבד אותם, תמצא עם מי לדבר על זה בלי להעמיס על אשתך הגיבור, ואל תתבייש עשית מצווה ענקית למען עמ"י והמון מקנאים בך
אפשרנחלת

אפשר לפעמים לבכות על הכתף של אשתך. למה לא? היא אמורה להיות האדם הכי קרוב אליך..

לא התכוונו כאן שתשחק בבית את הגיבור, את איך שחיית לפני המלחמה, אלא שבכל זאת, אנשי

מקצוע טובים זה מומלץ.

 

לא, לא "בכל זאת"; יחד עם זאת. כמה שהיא יכולה להכיל. מרגישים את זה. וזה גם מקרב. אני חושבת.

גיבור יקררפואה שלמה

זו תגובה טבעית למלחמה אבל עשית צעד חכם מאד שפנית לפסיכיאטר. ככל שמטפלים מוקדם יותר סיכויי ההחלמה המלאה עולים מאד.

אין מה לפחד מהכדורים, יאפשרו לך לישון ולא לצאת מאיזון והפעילות הגופנית תעזור מאד, כל הכבוד על המצווה הענקית ועל המודעות.

חנוכה מלא אור וניסים

כמה דבריםאריק מהדרום
הרבה מאוד אנשים נוטלים נוגדי דיכאון מסוגים שונים, לא תאמין עד כמה, ציפרלקס (לתקופה מסויימת?) לא אומר עליך שמשהו נדפק אצלך, להפך, זה אומר שאתה צריך עזרה ואתה לוקח אחריות על עצמך ועל היקרים לך וכמו תרופה לסכרת, אפשר בלי, אבל חבל, תהיינה השלכות.


דבר שני, מה שעזר לי מעבר למה שכתבת בעניין השינה והכושר והתזונה, מה שעזר לי לעבור את החודשים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר זה המון המון המון סטנדאפ ומוזיקה ביוטיוב.


בהצלחה

מסכימה!נחלת

יש דברים שאפשר לראות ולהקשיב. סומכים עליך. מחכים לשמוע ממך , לא חשוב מתי. מאמינה שזה מהר יותר ממה שאתה חושב.

ר' נחמן אמר שבראש ובראשונה האדם צריך להיות סבלני ל....עצמו!

ואיך שכחנונחלת

"תעיתי כשה אובד בקש עבדך" 

אם את מומחית לרבנו רבי נחמן אולי יודעת תשובהיוסי כ

למה רבנו המאומן, חזר לגלות אחרי 

שהיה חצי שנה 

בארץ הקדושה

אח יקר, תציץ פה בבקשהנקדימון
https://shikum.mod.gov.il/about/harvot-barzel/recognition


לנו עשו שיחת חוסן לקראת סיום המילואים, ואמרו שמי שהוא בתהליך הכרה של פוסט-טראומה, ברגע שהגיש חוות דעת מומחה אז כבר הוא זכאי למימון (מלא, נראה לי) במשך שנה עד לועדה הרפואית שתקבע נכות. הוא אמר שמבחינת משרד הביטחון, אין בעיה שבסוף לא תיגש לועדה - כלומר, האינטרס שלהם הוא לתת לך טיפולים כך שתצליח לצאת מזה בלי צורך בנכות. זה לכתחילה, כך אמר הקבן.


תברר על זה. אולי תבקש לדבר על אחראי חוסן ביחידה שלך. או בקבוצות פייסבוק שהגיוני שמעבירות מידע על זה.

משבר מוכר אחרי חוויות עוצמתיות (גם אישית)הגבעות בלב תמיד

גם מי שלא בטראומה, נורמלי לחלוטין להתקשות לחזור לשגרה אחרי חוויות מטלטלות כאלו בשנתיים... אתה מתאר משבר שקורה להרבה מילאימניקים. יצאתי עם כמה והרגשתי כמה הם מושפעים.. אחד בכלל לא היה במצב לדייט, כי היה באבל על חברים והלחימה הממושכת התישה אותו נפשית.

יש הרבה סדנאות, טיפול רגשי וכד' למילואימניקים בדיוק בגלל הצורך הזה, גם אם אתה מרגיש בסה"כ בסדר ורק מדי פעם צץ קושי..

שווה לך לבדוק בעיני. יש גם קבוצות שיח ע"י אנשי מקצוע וכד'..

תודה על מה שעשית למען עם ישראלטויוטה

ושה' שילח לך רפואה שלימה.

 

אין לי דברי חכמה לומר לך,

רק להחזיק לך אצבעות להצדיע לך,

ולהתפפל עליך .

אתה עושה דברים חשובים מאדיוסי כ

למען האומה, למען המשפחה, למען התורה והעבודה

אין לשער דרגת צידקותך במעשיך בצבא

דוד המלך שאתה חייל חשוב בשורותיו, מעלה אותך בדרגה

גם אברהם שלחם ב 4 מלכים, מברך אותך באופן אישי

ויהושע כובש הארץ

ויהודה המכבי

ורב אלוף שמעון בר כוכבא

הכל לצידך ולימינך

 

עלה והצלח 

סדנא ייעודית לחיילים וחיילות "מתחילים מחדש" ללא עלreni

מצרפת את הקישור.

הסדנא מיועדת לחיילים שמתמודדים עם הקושי בחזרה לשיגרה, ללא תסמינים של פוסט טראומה.

ממליצה לדבר איתם ולבדוק התאמה


Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת

השיתוף שלך ככ חשוב!!!reni

כותבת לך בתור מטפלת. פוגשת בתקופה הזו הרבה מאוד מילואימניקים שחווים משהו דומה מאוד למה שאתה מתאר.

חשוב לי להגיד בצורה ברורה: מה שקורה לך הוא תגובה אנושית, טבעית ושכיחה מאוד לחשיפה ממושכת לעומס קיצוני, סכנה, ניתוקים חוזרים מהבית וממעגל החיים הרגיל. זה לא סימן ש“נדפקת”, ולא עדות לכך שמשהו אצלך בלתי הפיך.


כ־300 ימי מילואים, בחמישה סבבים, בכל הגזרות – זה עומס שהנפש והמערכת העצבית פשוט לא נועדו לשאת בלי מחיר. הרבה אנשים מתפקדים “על אדרנלין” בזמן עצמו, ואז דווקא כשנגמרת הסכנה המיידית – המערכת קורסת. התנודות שאתה מתאר בין אנרגיה גבוהה לדיכאון, בין כעס לאדישות, הן סימן קלאסי למערכת עצבים שנמצאת עדיין במצב הישרדותי ולא מצליחה להתייצב.


העובדה שאתה:


מודע למה שקורה לך


מנסה לשמור על שינה, תזונה ותנועה


פונה לטיפול ו/או קובע תור לפסיכאטר


כל אלה מעידים על כוחות, לא על חולשה !


חשוב לדעת: טיפול פסיכיאטרי לא אומר בהכרח תרופות לכל החיים, ולעיתים מדובר בהתערבות זמנית שמאפשרת למערכת להירגע ולנפש להתחיל לעבד. בהרבה מקרים, כשהעומס יורד והוויסות חוזר, גם הצורך בהתערבות תרופתית משתנה.


כמה המלצות כלליות חשובות :


1. להתייחס למצב כאל פציעה נפשית, לא כאל כשל אופי. כמו שלא מצפים מאדם עם שבר לרוץ , כך גם כאן


2. להמשיך טיפול  - אפשר לפנות למרכזי החוסן באיזורך. מצורף קישור: סיוע לנפגעי חרדה - נפגעי חרדה | ביטוח לאומי


3 . לבדוק את הסדנא הייעודית ללוחמים שחוזרים לשיגרה , בקישור הבא:

Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת


3. לזכור: מצבים כאלה כן משתפרים. ראיתי את זה שוב ושוב, גם אצל אנשים שפחדו שהם “לא יחזרו לעצמם”.


והכי חשוב-

אתה לא לבד, אתה לא מקולקל, ואתה כן בדרך הנכונה גם אם עכשיו זה מרגיש מריר ומבלבל..

עצם זה שכתבת וההסכמה לטפל בעצמך– זה כבר סימן של חיים שרוצים לחזור לאיזון , וסימן לאהבה והאחריות שלך כלפי המשפחה שלך.

הרבה כוחות !


מיזם חיבוראבירן חסידאחרונה

שלום לך,

קראנו את הדברים בכובד ראש ובהרבה כבוד.


החוויה שאתה מתאר מוכרת לנו מאוד. לצערנו, אנחנו פוגשים מילואימניקים רבים שחוו שירות ממושך ואינטנסיבי, וחוזרים הביתה עם תחושת חוסר איזון, תנודות חדות במצב הרוח, כעס, אדישות ועייפות נפשית עמוקה. זה לא סימן לחולשה, ולא אומר ש"נדפק אצלך משהו" או שזה בלתי הפיך. ברוב המקרים מדובר בתגובה אנושית ונורמלית לעומס חריג ומתמשך.


העובדה שאתה מודע למצב, פונה לטיפולים, שומר על שגרות בריאות, וקבעת תור לפסיכיאטר – מעידה על אחריות, ולא על כשל. גם הפחד שאתה מתאר הוא פחד מוכר מאוד, והוא עצמו חלק מהעומס הנפשי, לא הוכחה שמשהו אבוד.


במיזם חיבור אנו מלווים חיילים ומילואימניקים שחווים בדיוק את המתח הזה בין תפקוד חיצוני לבין קריסה פנימית. החיבור הנכון למטפל מתאים, בזמן נכון ובקצב נכון, עושה הבדל משמעותי.


אם תרצה – נשמח לשוחח איתך באופן אישי, לשמוע, ולהתאים עבורך מטפל או מטפלת מנוסים בליווי מילואימניקים, בדיסקרטיות מלאה וללא התחייבות.


אבירן – מיזם חיבור

טלפון: 052-305-1783


אתה לא לבד, והמצב שאתה מתאר הוא בר־טיפול.

אני שוקל לממן קמפיין שקורא לטרמפיסטים שלי להתקלחזיויק
די איזה סבל 🤢
יש לי רעיון בשבילךדי שרוט
קנה ואן. תתקין מאחורה דוש ותן להם להתקלח. ככה גם תזכה בגמילות חסדים וגם בוזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.


יש לי כזה. אבל כשניסיתי להציע דבר כזה פעם ראשונה היא חשבה שאני קריפ והוציאה לי צו מעצר. 

גאוני סך הכל😁זיויק
יהודים נלחצים כששולחים אותם להתקלחפשוט אני..
מפחידנחלת

בתחילה לא תפשתי.......מפחיד!

אולי מדובר בתלמידים או בוגרים מישיבת 'שלום בנייך'פ.א.

 

 

 

(מגזין מוצאש, עמ' 18, מקור ראשון, מיום שישי) 

רק אפס יורק ככה לבאר ממנה שתהזיויק
או מעז להתראיין בצהובון מוצשקעלעברימבאר
לא כזה מכירזיויק
כשמוצש כותבים על שלום בנייך, זה מזכיר ליקעלעברימבאר
בעל כרחי את חפי החפיפניק ותורה-מן מהקומיקס של יוסי שחר😅
ווי חפי החפיפניק - נוסטלגיה...אורין
וואו. זו רמה חדשה של טינופת אנושיתנקדימון
איך אין לאדם כזה אפילו גרגיר של בושה!?


זה כאילו הוא הלך לצאט גיפיטי והכניס בקשה "כתוב לי מניפסט שנאה נגד הרב טאו והר המור. כתיב בסגנון רעיל".


איזה גועל נפש.

איזה שטויות מבחילותשוקולד לבן

מאיפה הוא הביא את השטויות האלו?

אני מכירה את הישיבה מקרוב כולל תלמידים שלומדים שם ובוגרים וזו ישיבה שממש מצמיחה את התלמידים שלה, עושה להם כל כך טוב נפשית ומכל הבחינות.

נכון שהתנאים הפיזיים לא מושלמים (בסוף כסף זה מרכיב מאתגר בציבור שלנו, ותנאים טובים זה עניין של כסף) אבל מכאן ועד ההגזמות שהוא כתב הדרך רחוקה מאד מאד.

איך מכירהזיויק
למה זה משנה?שוקולד לבן
מעדיפה לא לעשות לעצמי אאוטינג
סתם להבין את העיקרוןזיויקאחרונה
אם לא אפשרי אז לא והכל סבבה
אני דווקא אוהב את הביקורת הזאת על הישיבהפשוט אני..

היא כל כך קיצונית וחדה, עד שבעייני היא כלל לא מתיימרת לייצג אמת. כלומר ברור שמדובר בשטויות שנובעות יותר מהמצב הנפשי שלו כשהוא כתב זאת, מאשר מהמציאות בישיבה.

 

זה לגבי הרבה תחומים:

 

אם למשל אני ארצה לתת ביקורת על המנחה שלי בעבודה, אוכל לכתוב:

קשוחה מאוד, לא מתחברת לעובדים שלה, לא מתחשבת בצרכים האישיים שלהם. לצד זאת היא מקצועית לעילא ובעלת ידע עצום בתחום התמחותה.

 

אך אם אני אכתוב:

היא נוראית, צורחת כל היום, מסריחה, מתקלחת פעם בשבועיים, האוכל שלה מריח כמו צואה, השיער שלה נראה כאילו לא חפפה אותו מאז התיכון, היא לא מבינה מה זה בני אדם והאף שלה ממש ענק" - אז ברור שהביקורת אפילו לא מתיימרת להיות עניינית, אלא אני סתם שופך רפש בגלל המון זעם שטמון בי.

 

במילים אחרות:

אני אוהב את הביקורת כי מבחינתי יש בה הרבה כנות. הוא בעצם אומר בכנות, בין השורות, "אל תסמכו עלי. אני פשוט שונא את הישיבה הזאת ואת כל מה שהיא מייצגת". הקיצוניות מעידה על מצבו הנפשי ולא על הישיבה. 

אם הוא היה כותב בצורה עניינית, אז עוד היינו עלולים לחשוב שהביקורת שלו כנה ואמיתית.

הנה פתרון:קעלעברימבאר
נהג ערבי ריסס בושם על יהודים - ונתבע


(מהמצאותיו של פרופסור שפריץ)

יוצא יקרזיויק
זה בושם עם טעם של מלאווח, שווהקעלעברימבאר

אולי יעניין אותך