'חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה'
(נעמי שמר ז"ל, לאחר שחרור הר הבית ע"י הצנחנים)
**
אתם מכירים את זה שאתם כ"כ מתאמצים להשיג משהו, ואחרי שהשגתם אותו הוא הופך למובן מאליו?
אתם מכירים את זה שאתם כ"כ מתגעגעים למשהו, וכשהוא חוזר אליכם אתם שוכחים כמה הוא היה חסר?
אז זה מה שקורה לנו כעם.
עם יקר, חזרנו הביתה.
דורות שלמים חלמו להגיע לארץ ישראל.
את התפילות שלהם, כמו את התפילות שלנו, הם כיוונו למקום אחד: ציון - הר הבית.
כמה שירים נכתבו על ציון, כמה דמעות הוזלו על הדפים.
ואנחנו זכינו.
החלוצים שייבשו כאן ביצות, אלו שנלחמו על הקמת המדינה, אלו שנהרגו על המולדת, על מימוש זכות האבות – נאבקו על שחרור לאומי בארצנו. על הציונות - השיבה לציון.
אנחנו כאן בדם, יזע ודמעות. ברוח ואמונה.
וכמו התסמונת האנושית הידועה לשמצה – זה נהיה מובן מאליו.
כי אם זה לא היה מובן מאליו – הלב שלנו לא היה יכול להכיל מחשבה של וויתור על חלקים מהארץ הזו, ובראשם – הלב של האומה, המרכז הלאומי של העם היהודי, הר הבית.
אם זה לא היה מובן מאליו – אף אחד לא היה מעז לומר שאסור ליהודים לעלות למקום הכי קדוש להם.
אם זה לא היה מובן מאליו – לא היינו מסתפקים בכותל.
ואנחנו אכן מוותרים, עם ישראל.
כי בכל יום שעובר והאויבים שלנו רואים שאנחנו מפקירים את לב האומה שלנו, פשוט נותנים להם אותו – זה יום שנותן לגיטימציה לדקור יהודים בלב.
כי אם בהר הבית אנחנו לא ריבוניים, איך נהיה ריבוניים בקריית ארבע ובנתניה ובעפולה?
כשבהר הבית ערבים משליכים אבנים על יהודים ובתגובה ממשלת ישראל נכנעת לטרור וההר נסגר ליהודים, איך לא ישליכו אבנים על כביש 443?
ובכל יום שעובר, שבו המוסלמים עולים לשם בהמוניהם לעומתנו, ומקבלים חופש מלא בזמן שאנחנו מושפלים ומופלים – זה עוד יום של אבדן אחיזה יהודית בארץ הזו.
האמת העגומה היא, עם יקר, שיש קשר ישיר בין המדיניות הרופסת בהר הבית לבין המדיניות הרופסת בכל חלקי הארץ.
הכול מתחיל משם, כי שם מתחילים הזהות והחוסן הלאומי שלנו. כי אם הר הבית לא שלנו – מה כן שלנו?
אם יהודים משדרים ריחוק מהלב, והופכים את עצמם לפולשים ואת המוסלמים לבעלי הבית, ואם נוכחות של יהודי בהר הבית פוגעת בסטטוס קוו ומסכנת אותנו, איזו הצדקה יש לנוכחות של יהודי בארץ ישראל?
האמת האיומה היא, עם יקר, שכשהלל אריאל הי"ד לא יכלה להתפלל בהר הבית, האויבים שלנו ראו, שמעו והבינו כי אם אין לנו זכות על ההר אין לנו זכות בארץ כולה, וקיבלו את הדלק לשחוט אותה ועוד מבני עמנו.
**
למשפחה של הלל, משפחה מיוחדת עם עוצמות וחוזק שלא ניתן לתאר,
יש בקשה מאתנו, עם ישראל:
להנציח את הלל במקום שבו הלב שלה היה תמיד.
למנוע עוד הלל.
בואו לתמוך ולנחם את המשפחה השכולה בשעתה הקשה ולחזק את הלב של עם ישראל, למען כולנו.
ביום שלישי הקרוב, בשעה 8:30, בכניסה להר הבית (בסמוך לכניסה לכותל המערבי):
עצרת תמיכה המונית ועלייה להר הבית בטהרה עם הוריה של הלל, לזכרה ולעילוי נשמתה.
*בהשתתפות ח"כים, רבנים ואישי ציבור.
*גם מי שלא יעלה להר מסיבותיו שלו – חשוב ביותר שיגיע לעצרת התמיכה בכניסה.
*לפרטים וייעוץ הלכתי: 0545720066
*לארגון והרשמה להסעות: 0543268926
קישור לדף האירוע עם כל הפרטים:https://www.facebook.com/events/920973584694864/
העם שלנו כבר הוכיח כמה כוח יש לרשת – אנא שתפו והגיעו בהמוניכם! זהו צו השעה.
**
האם תגיעו להראות שזה לא מובן לנו מאליו?
).