קבלה בכללי, גמרא לבנות..טל_טול

בס"ד

מה אתם חושבים/יודעים? מותר ללמוד גמרא?

אנשים רגילים, בני-נוער או רק אנשים מקובלים?

 

וגמרא לבנות? אני רוצה ללמוד גמרא. מותר לי או שאני אסתפק בשיעורי התורה המשעממים שבאולפנא?

אופס.. מותר ללמוד קבלה? (לא גמרא..)טל_טול
לא! גם לבנים לא כל כך מותר ללמוד קבלה!!בנדא מצוי!!
רק אם הם התמלאו די צרכו בתורת הנגלה!!

ובעניין גמרא הרב שלי אומר שלא בנות אסור להם ללמוד גמרא שילמדו הלכה!!
ואם הלכה לא מספקת את אותה הבת?טל_טול
ואם גמרא גורמת לה לעבוד את ה' יותר טוב? למה לאסור?
לטל_טול, אם ההלכה אוסרת אז גם אםאנונימי (פותח)

דברים אחרים לא 'מספקים' אסור. 

ולהמחשה:

שאלה: האם מותר לי להדליק אור בשבת כדי שאוכל ללמוד לאורו?(!)

לדעתי יש הבדל ממש גדול...אנונימי (פותח)

קבלה זה עניין אחד וגמרא זה עניין שונה לגמרי...צריך להפריד והם ממש לא קשורים..

לגבי קבלה לענ"ד אסור ללמוד לא בנות ולא בנים בגיל שלנו...

וגמרא לוידעת..זה לא נראלי כ"כ ברור מאליו שאסור כפי שכולם אומרים פה..יש הרבה רבנים גדולים שמתירים...

טוב טל_טול קבלי תשובה!! לפי התשובות כאן-אסור!!בנדא מצוי!!
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=229
הרב אליעזר מלמד!!
שאלה:
האם מותר וראוי ללמוד במדרשה שמלמדת בנות גמרא?

תשובה:
ההבדל בין נשים לגברים במצוות תלמוד תורה הוא, שנשים מצוות ללמוד כדי לדעת כיצד לחיות לפי התורה, ואילו גברים, גם אחר שלמדו כיצד לחיות עדיין מצווים ללמוד ולהמשיך להעמיק. וממילא יוצא שעיקר לימוד הנשים צריך להיות בהלכה למעשה ובדברי אמונה ומוסר, ואילו הגברים עוסקים יותר בתלמוד שבו מובאות הדעות והסברות, הקושיות והתירוצים שבשורשי ההלכה.

והמלמד את ביתו גמרא, אמרו חכמים כאילו מלמדה תפלות, שאין בזה צורך לחייה, וממילא מטשטש את התמקדותה ביעודים העקריים שלה. אבל אם הבת רוצה מעצמה ללמוד יותר תורה, היא רשאית. ובלבד שהלימוד יהיה לשם שמיים, שעל ידו תתקרב יותר לעבודת ה' ולקיום המצוות. ולא מפני סיבות צדדיות, כמו הסיבה הרווחת כיום, שהיא רוצה להשתוות לגברים מתוך השפעה של התנועה הפמיניסטית העולמית. (ועייני בספר פניני הלכה ח"ד עמודים 31-34).

לסיכום, מי שעדיין לא השלימה את לימודי ההלכה והאמונה באופן יסודי, אין ראוי שתלמד גמרא. ואם היא מאוד חפצה בכך, ובטוחה שלימוד הגמרא יקרב אותה לתשובה ומעשים טובים, אזי תבחן היטב היכן ללמוד. לדוגמא, אם הבנות הלומדות במדרשות הללו, אינן לובשות שרוול שמכסה את ידם עד המרפק וגורבות גרביים, סימן הוא ששמירת התורה והמצוות באופן מהודר אינו בראש מענייניהם, ומוטב ללמוד במקום אחר. ואמנם אפשר להקל בהליכה בלא גרביים, כדברי המשנה ברורה בסימן ע"ה, אבל הרוצה להדר ראוי לה להחמיר בזה. ולעניין השרוולים, נפסק להלכה שצריך לכסות גם את המרפקים (ועייני בפניני הלכה ח"ב ע' 15-19).

להערכתי, אם נבחן בעוד עשרים שנה מאה משפחות שהקימו בוגרות המדרשות שלומדות גמרא, לעומת מאה משפחות ממוצעות של בנות תורניות שלמדו הלכה ואמונה, נמצא כי מצבן הדתי של אלו שלמדו הלכה ואמונה הרבה יותר טוב, הן גם יתחתנו מוקדם יותר, מעטות מתוכן ישארו רווקות, יהיו להן הרבה יותר ילדים, הן יהיו יותר שותפות בישוב הארץ, בקליטת עלייה ובשירות בצבא. למעשה אין צורך להמתין עשרים שנה, אפשר כבר היום לבדוק את בוגרות בתי הספר התיכונים שלימדו בהן גמרא לעומת התיכונים והאולפנות התורניים.
עם זאת, אותן בנות שרוצות לשם שמיים ללמוד גמרא, תוך הידור בכל מצוות התורה, יש להן מעלה, והן מן הסתם יזכו להקים משפחות טובות.

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=4031

שאלה:
קראתי את תשובת הרב מלמד על לימוד גמרא לבנות. במקום בו אני מלמד, מלמדים את הבנות גמרא, אך אין תכנית מובנית. כיצד כדאי ללמדן?

תשובה:
כידוע בנות שרוצות ללמוד לשמה, יש להן על כך שכר. העיקר הוא שיראתן תהיה קודמת לחכמתן, וכפי שמובא באבות ג, ט, "רבי חנינא בן דוסא אומר: כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקיימת". לכן גם בלימוד הגמרא הדגש צריך להיות שאנו מבררים מה הקב"ה הורה לנו בתורתו.

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=162
הרב דב ליאור!
שאלה:
מה דעת הרב על לימוד לבנות במדרשות?

תשובה:
וודאי שחשוב שבנות ילמדו תנ"ך, אמונה והלכות הנצרכות להן, שבת וכשרות וכיו"ב. בכך הן מכשירות את עצמן לחנך את ילדיהן לבנים נאמנים לעם ישראל ולתורתו. אמנם אם לומדות שם גמרא על זה קבעו חז"ל שאין ללמד לבנות כי זה לא מתאים לתכונת נפשן.


ולפי כאן-אין איסור!!(לא שזה מצווה אבל אין איסור)!בנדא מצוי!!

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=9408
הרב זלמן מלמד!
שאלה:
מה בנות יכולות וצריכות ללמוד בתורה? האם מותר להם להעמיק וללמוד גם משנה ולא רק את ההלכות, זה יותר מעניין שמעמיקים. ומה לגבי גמרות קלות?

תשובה:
בנות יכולות ללמוד משנה וגם גמרא. אך בתנאי שהלימוד יהיה מתוך יראת שמים, ויביא לחיזוק באמונה.

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2199
הרב יעקב אריאל!
שאלה:
מדוע נשים לא לומדות גמרא? האם חל איסור עליהן?
מדוע לא מפתחים את לימוד הגמרא גם לנשים?

תשובה:
אין איסור עצמי לנשים ללמוד גמרא. בעבר כאשר נשים בכל העולם לא רכשו השכלה כלל היה חשש שתוציא לדברי הבאי. אך בימינו אישה הלומדת משפטים למשל חייבת ללמוד גם גמרא וכן אישה הרוכשת השכלה כללית מן הראוי שתרכוש גם השכלה יהודית בהתאם.
מקווה שעניתי לך על שאלתך!!בנדא מצוי!!
ושתבחר מה היא רוצה? צריך לדון בסברותאחד מאלף
אז היא בעצם יכולה לבחור מה שיותר קל..מה שהיא רוצהואחת עם חצאית

באמת ולא מה שמותר או אסור..?!

לפי דעתי..תמצאי איזה רב שלפיו תלכי מעתה והלאה..כל השאלות שלך תעשו על פי מה שהוא אומר..כי אחרת יום אחד את יכולה ללכת ככה ויום אחד ללכת אחרת..פשוט תמצאי את האיזון..את הרב שלא משנה מה הוא אומר-את תלכי אחריו וגם אם זה לא לפי הרצונות שלך..

זה כבר דיון אחר..אחד מאלף

בס"ד.

"עשה לך רב והסתלק מן הספק". רב אחד ולא אלף כאלו... אומנם מותר לייחד לכל עניין ועניין, אבל אסור לזגזג וללכת לפי מה שנוח...

מזתומ'רת זה לא מצווה?טל_טול
אמרת בפירוש-טל_טול

"כידוע בנות שרוצות ללמוד לשמה, יש להן על כך שכר"

מצווה זה משהו עם שכר ,לא?

 

חוצמיזה, גם אם אני רוצה להתחיל ללמוד, בתכל'ס, איך אני מתחילה לעשות את זה?

תקחי שטיינזלץ ותתחילי לקרוא...אור-נא

אני עושה ככה ומסכמת לעצמי נקודות תוך כדי...

אצלינו באולפנה עושים בשביעית בגרות בגמרא. וכששאלנו שאלות הרב הסביר שלא לימדו את הנשים גמרא כדי שלא יהיו ערמומיות. וכיוון שכיום לומדים כל כך הרבה מעבר, לימודי הגמרא לא יזיקו [כי ערמומית אם את רוצה להיות את לא חייבת את הגמרא בשביל זה...]

ובקשר לקבלה--> אם מעניינת אותך תורת הסוד את מוזמנת ללמוד חסידות...

בקשר לקבלה הנה השאלות והתשובות של רבנים!!בנדא מצוי!!
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=32025
הרב זלמן מלמד!!
שאלה:
שאלתי היא לגבי לימוד קבלה לנשים.

אני כשנה בתהליך של תשובה וחשה רעב רוחני גדול להעמיק וללמוד את פנימיות התורה. אני חשה שדברים מתבהרים לי, שהסקרנות הולכת וגדלה ושאני משתנה ומתפתחת מבחינה רוחנית ועבודת המידות. לפני כחצי שנה למדתי מספר פרקים בתניא מחבר חוזר בתשובה וחשתי שזה מקומי. לימוד הפנימיות.

כיום אני ניצבת בקושי גדול. אני מתקשה להשלים עם העובדה, שאין מושג ביהדות "תלמידה חכמה" או "נערת ישיבה" או "פוסקת הלכות". וכן שהקבלה אינה מומלצת ללימוד על ידי נשים. כששאלתי לא קיבלתי הסבר מניח את הדעת. רק שהכלי אינו מתאים,והאישה עלולה לאבד עצמה לדעת.

האם תוכל לפרט מדוע האיסור הזה קיים, האם יכולות להיות נשים שכן מסוגלות לכך הרי היו נשים נביאות? כלי לאור ניתן הרי לפתח.

תשובה:
לימוד קבלה הוא לימוד התוכן הנשמתי של התורה. וראוי ללמוד קבלה לאחר שאדם בנה את אישיותו ותיקן את מדותיו והתמלא בידיעת התורה הגלויה התלמוד והפוסקים. ואז הזמן לעסוק גם בילמוד הקבלה. כך ההדרכה לאנשים. וכן לנשים ומי שמקדים את המאוחר מבין את הדברים בצורה מוטעה אי אפשר לבנות את הקומה העשירית לפני הקומות שתחתיה.

לאשה יש תכונות שונות מאיש בדרך כלל. הרגש אצלה יותר חזק ויש לזה גם מעלה. נשים מתעסקות בבגדים ובטיפוח היופי ומקדישות לזה הרבה מחשבה והרבה זמן ויש לזה גם מעלה. אך זה גם יכול להשפיע על הלימוד שהן תראנה את הרעיונות באופן אחר. על כן יש צורך בהכנה רחבה ויסודית כדי לעסוק בחלקי התורה העמוקים. אבל כשם שהיו נשים גדולות בדורות קדומים כן בודאי יש היום נשים גדולות והיום יש נשים רבות שראויות להיות תלמידות חכמות.

את ספר התניא אפשר ללמוד באופנים שונים אפשר ללמוד בלי להתרחב למושגים הקבליים ורק לעסוק בהדרכה המוסרית המדותית וזה לא נקרא לימוד קבלה. אלא לימוד אמונה ויראת ד' ואהבתו. ובזה נשים מחויבות כמו אנשים.

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=12542
הרב יעקב אריאל!!(לא יודע עד כמה זה קשור לענינינו!!)

שאלה:
האם נשים מותרות ללמוד את חכמת הקבלה, והאם נשים שלומדות עם מכנסיים האם זו הדרך בלימוד חכמת הקבלה?
מה אומרים לאישה שמתחברת ללימוד הקבלה אבל ביחס לקיום המצוות הכל נשאר רדוד?

תשובה:
קבלה כשמה כן היא, יש לקבלה מפי איש מוסמך באוירה של קדושה.
יש קטעים בקבלה שאיש לא יכול ללמד אישה.
מכנסים אינם לבוש הולם אישה בכלל וק"ו לא למי שמעונינת לעסוק בפנימיות התורה.

תודה, אבלטל_טול

אני התכוונתי קבלה ל-2 המינים לאו דווקא נשים (ולמען האמת- אני לא בקטע של קבלה.. זה סתם עיניין אותי=])..

תודה בכל אופן

אה, וגם סתכל למעלה-טל_טול

כתבתי תגובה בקשר למקורות שהבאת על גמרא לנשים..

שוב פעם, יישר-כח

בשניהם אין איסור, השאלה היא מה נכוןעמישב
בס"ד ליקבה"ו

בעיקרון אין איסור ללמוד קבלה. אדרבה, החסידים והספרדים ברובם סוברים שזה חלק בלתי נפרד מהתורה, והקבלה היא נשמת התורה, יחד עם ההלכות שהן גופי התורה, ואין גוף בלי נשמה (וכמובן שגם להפך).
לעומתם היו שכתבו שאין ללמוד עד גיל ארבעים, או שרק תלמידי חכמים ילמדו, אבל אלו בודדים ביותר. הטעם לאיסור זה נבע בעיקר מהטראומה והזעזוע שיצר משיח השקר שבתאי צבי שר"י שהסתייע במקובל נתן העזתי.
דוג' למהות האיסור היא לראות תלמידי חכמים רבים (כמו בעל החוות יאיר) שכותבים שאין ללמוד קבלה, ומביאים לכך ראיות מכל עולם הקבלה. וכאן המקום לשאול- מניין לכם כל המקורות. אלא שבעקבות ש"צ שר"י, הם העבירו את הלימוד הנסתר למחבוא, ולומדים אותו מתחת לשולחן. או אם נאמר את זה אחרת, תראו לי תלמיד אחד של הרב צבי יהודה שלא לומד לעצמו קבלה.
האם ללמד לאחרים זו שאלה אחרת, שכאמור רוב הזרמים מסכימים שכן צריך ללמוד דברים בסיסיים, והעיקר שיהיה מעשי יותר, ולא סתם בחינות עולמות, נשמות ואלוקות.

בעניין לימוד הגמ' לנשים- שוב, גם זה מותר אך השאלה היא מה נכון. אני לא חושב שמה שיספק אותך זו הגמרא. מה עניינה של הגמרא? עיון פנימי. עפ"י רוב, נלמדת הגמרא בצורה תיאורתית ולא למעשה. אומנם העיון הפנימי (פחות השיכלי והמתמטי) מתאים לנפש האשה, אך ודאי שהלימוד התיאורטי אינו חלק ממנה כלל ועיקר. אחת היכולות העדיפות של נשים על פני הגברים היא לתרגם דברים למעשה (מי שרוצה עפ"י הקבלה זה מוסבר ע"י הגדרת האישה במידת המלכות. ואכהמ"ל, מי שרוצה- במסר"ש). הלימוד הגמרתי, שעל פי רוב עובד בצורה מתמטית ותיאורטית לא שייך לנפש האשה. לעומת זאת החסידות מאוד מאוד מתאימה. היא רגשית, עובדת על פי הלב. מקפידה על פי רוב להוריד את הדברים למעשה. והעיקר- היא לימוד נשמתי. הנשמה היא דבר שמאוד חשוב לאשה לפתח ולגלות (למעוניינים- ספירת הבינה. ואכהמ"ל, וכנ"ל).

על כן המלצתי לך, בשביל נשמתך ונפשך (לא שאינך יכולה טכנית) היא להתעסק במה שבאמת יפתח אותך, מה שבאמת יעשה לך טוב על הלב והנשמה.

אני לא בא להגיד מאיפה בא לך הרצון ללמוד גמרא, אך לצערי פעמים רבות נשים שרוצות ללמוד גמרא, הן משתמשות בה כקרדום לחפור בה. הן משתמשות בה כחלק מהאמירה שמבטאת מעל לכל את נחיתותן: "גם אנחנו יכולות". אשה שמבינה שאין לה חשיבות, צריכה להוכיח את זה בעצמה. לעומתה, זו שמכירה בערכה האמיתי אינה צריכה להוכיח כלום ולהודיע לעולם על גודלה ותפארתה (זה די דומה, להבדיל, לנסראללה ימ"ש, שכל היום רק פותח את הפה על יכולותיו ומאיים. תכל'ס הוא משקשק מפחד. זוה גם דומה לגאוותן. אדם שהוא מלא מצד עצמו לא צריך להתגאות, שהרי הוא מכיר בערכו. לעומתו האדם החסר צריך לנפח את עצמו כדי שהוא ירגיש מלא ובעל ערך. וכן על זו הדרך).

כך היא דעתי. אני יודע שרבים מגדולי ישראל הסכימו ומסכימים עם מה שאמרתי (או ליתר דיוק אני מביא מדבריהם...).

והמבינה תבין ותוסיף לקח.

תשובה:יהודי שמח

לגבי קבלה - למי שהוא לא ממש ת"ח רציני - יכול ללמוד פירוש על הזוהר הנקרא 'מתוק מדבש' או תניא ושאר ספרי חסידות, או 'לגרוס' תיקוני זוהר וכו' - אבל לא ספרי קבלה עמוקים (כמובן רק בנים).

לגבי גמרא לבנות - בנות צריכות ללמוד הלכות, אמונה, דברים המתאימים להם בחסידות, מוסר, ועוד דברים חשובים אך גמרא זה לבנים.

אם מישהי בדרגה כ"כ גבוהה ונזהרת בכל מה שאישה צריכה להיזהר (צניעות בעיקר, וכן חינוך הילדים, הקפדה על כשרות האוכל מחרקים וכדו' ושאר דברים שמיוחדים בעיקר לאישה) והיא באמת משהו מיוחד מאד - אולי כן יכולה ללמוד גמרא, אך ודאי לא סתם כך.

 

וקצת מנקודת מבט של בת.. [=הסנה-בוער

בס"ד

[קודם כל- קבלה אסור בכלל, וגם לא לכל הבנים מותר ורצוי. גמרא- יש שמתירים ויש שאוסרים. אבל בואי נסתכל על זה מהצד היותר רוחני שלנו]

קודם כל, יצא לך פעם ללמוד גמרא? גמרא זה חפירות, וזה חישובים, וזה סבלנות- וזה חשיבה יצירתית, וזה חשיבה ריאלית. בת זה לא ממש זה... בת אוהבת לחפור אבל בקצב שלה, בת אוהבת לשאול שאלות אבל לא ממש קשורות... לבת קשה ללמוד גמרא. לבנים זה גם לא קליל, אבל לבנות זה פי כמה. נכון, יש את היוצאות דופן, אבל לרוב זה שיא הקשה. לא בגלל שח"ו הן מפגרות או משו כזה [הרי ידוע שיש לנו בינה יתרה (;], אלא שזה פשוט לא אנחנו.

לבת רצוי יותר להתעסק עם דברים רכים, דברים עדינים. בת צריכה לדעת את ההלכות הנוגעות אליה, ומותר לה גם ללמוד עוד. רוצה להעשיר את עצמך? למה לא להעשיר את עצמך בדברים רוחניים שיועילו גם לך? את ממש אוהבת חשיבה ריאלית? לכי ללמוד אלגברה.. (:

יש המון היבטים על לימוד גמרא לנשים מבחינת ההלכה, אבל תחשבי עם עצמך- יש הבדלים טבעיים בין הבת לבן, והגמרא מבחינה נפשית מיועדת לבנים ממש.

 

ה' ישמור, איזה משפט מעוות.עוזיה

ראשית אציין כי אני מקבל את דעתך שבנות לא צריכות ללמוד גמרא, אף כי אני חולק עלייך מכל וכל.

לא רציתי להכנס לדיון, כי נמאס לי מהנושא הזה, אך משפט שאמרת הקפיץ אותי:
את ממש אוהבת חשיבה ריאלית? לכי ללמוד אלגברה..
איפה נשמע כדבר הזה? את מבינה מה את אומרת?
משמעות הדבר היא, שבת ישראל תלמד פיזיקה, תעשה תואר ראשון במתמטיקה, תואר שני באלקטרואופטיקה, אבל בגמרא, שהיא אחד מעמודי התווך עליהם עומד עם ישראל, היא לא תדע אפילו מילה?
איך את מסוגלת לומר, ש"אם את רוצה חשיבה ריאלית תלמדי אלגברה"??

ממה נפשך, אם יש הבדלים בין בת לבן, ולבנות לא מתאים ריאלי, אז אל תלמדי לא גמרא ולא אלגברה. אבל להעדיף את החול על הקודש? היום, כשבנות לומדות את כל המקצועות שבעולם, דוקא מגמרא נדיר את רגליהן?

בברכה,
עוזיה.

זה לא מה שהיא אמרה,אחד מאלף

בס"ד.

אני דווקא מסכים עם חלקים מסויימים מדבריה. יש הבדל מהותי בין הנפש של אישה לנפש של איש. ואם כל הכבוד והערכה לאלגברה, זה שונה לחלוטין מגמרא. אני חושב שתור אחד שלמד גמרא אתה יכול להבין את העיקרון, הידוע גם מפסק חז"ל שאישה לא יכולה להעיד ולשפוט.

את דעתי בנושא אכתוב בל"נ באריכות ובהסבר, מחר...

אם לא עכשיו - אימתי?עוזיה

הדעה שהיא הביעה לגיטימית לחלוטין, אבל המשפט שהיא אמרה - מעוות לחלוטין, וזעזע אותי עמוקות.

דבר נוסף - מי החליט שגמרא זה ריאלי? אני לומד מידי יום מספר שעות גמרא. חלק זה באמת דיונים חצי משפטיים, והרבה אחרים - דרשות איך נלמדים דברים.

האיסור על אישה להעיד הוא שונה. הוא נובע מחשיבה, הגורסת כי רוב הנשים לא בנויות לעמוד בלחץ כמו גברים. עדים כידוע, נחקרים שתי וערב בתנאי לחץ על ידי עורכי דין ממולחים. התורה הבינה שלא כל אישה בנויה לעמוד בלחץ כזה, והחליטה לא לחייבה להעיד. מכאן ועד איסור ללמוד גמרא הדרך רחוקה.

מלבד זאת, לא ענית על הקושיה שהעלתי.

בברכה,
עוזיה.

טעותסבא גפטו
"... ואם כל הכבוד והערכה לאלגברה, זה שונה לחלוטין מגמרא..."

אני לא זוכר את הרב שהביא את המקור ובכלל את המקור, זה היה לפני שנים. אך אני זוכר ש"משפט פיתגורס" מופיע כבר בגמרא. אלגברה כמו גם גיאמוטריה אלו תחומים שאדם צריך לשלוט בהם. במיוחד אדם יהודי ששומר מצוות. לא תמצא שום סתירה בין נוסחה במ.מ. לגמרא. אדרבא - מצינו שהם שלטו היטב בטריגו (גיאומטריה), אלגברה ועוד. היו שכינו זאת "חכמת המשולשים". כמו גם היו ביניהם אגרונומים מעולים. גם רופאים. ובקיצור - הגמרא היא ספר החכמות שלנו.
נכון.הסנה-בוער

בס"ד

עוזיה- לא הבנת נכון. יאפ, יש הבדל ענק בין גמרא לאלגברה. ולגבי לימודים גבוהים לבנות במקצועות כאלו- זה כבר דיון בפני עצמו. אבל כן, בבי"ס בדיעבד בימנו עדיף שהיא תלמד אלגברה ברמה כזו גבוה, מאשר גמרא. למה? כי יש הבדל בין גמרא לאלגברה. אני לא יודעת איך להסביר את זה ממש בכתב... אבל זה פשוט שונה לגמרי.
לאשה יש צורת מחשבה שונה לגמרי משל גבר.. הגמרא מיועדת לגברים לא סתם כי עשו הגרלה וזה מה שיצא! כי הנשמה של אשה היא שונה- היא יותר רוחנית כזו, הי אלא אחת שתתפלפל. ובנוסף גמרא שצריך המון ניתוחים וכו', ואשה ממש תלך לפי הרגש.

ענת, מה הקשר? אוך. להיפך, פיזיקה זה אחד ה-דברים שמחזק ת'אמונה... אלגברה- רק לראות באיזה סדר העולם מצוי, זה משו עצום פשוט!! זה שמלמדים את זה בצורה לא הכי טובה בבתי"ס, לא אומר שהמקצוע עצמו לא בסדר.]
ויש הבדל בין ללמוד לבד גמרא לבין ללמוד ברצינות כמו ביניש.

ושוב, אני מזכירה שיש מקרים יוצאי דופן, ויש מסכתות שבנות כן יכולות להתמודד איתן, וכיו"ב. אבל בגדול, זו ^^ דעתי.

בצלב"א.

מצטרפת לעוזיה!!!רחלקה

גם אותי המשפט הזה הקפיץ!

חוץ מזה שאני חושבת שאלגברה != (שונה) גמרא! מכל הבחינות.

גמרא זה הרבה יותר מעניין וחופר מאלגברה (ומדעים מדוייקים בכלל). גמרא זה הרבה יותר יהודי.
במתמטיקה ופיזיקה לומדים ממש שטויות (עם תעודות) שאיזה גוי אחד המציא [לדוג', מס' מרוכבים: מישו המציא שיש שורש למספר (1-), וסימן את השורש באות i (מלשון imagination= דמיון).ועל סמך הבסיס הזה בנה תילי- תילים של תאוריות עם נוסחאות והכל.]
אתם קולטים את הענין?? מישו המציא שטות, ואנחנו צריכים ללמוד את החפירות עליה!!!

 

גמרא זה אנחנו, זה השורשים שלנו!! מתימטיקה זה השורשים של פיתגורס ודומיו.
[טוב, נו, כנראה שיש כאלו שחשים קרבה משפחתית לפיתגרוס ;)]

 

 

על החתום
ענת
בוגרת מגמת פיזיקה 5 יח"ל, מתימטיקה 5 יח"ל
חובבת גמרא (לבד-שוטנשטיין , עם חברותא- שטיינזלץ בד"כ.)

לענ"דאור-נא

אם לא עושים מזבוב פיל - אין פיל...

את רוצה ללמוד גמרא- תלמדי... אל תתחילי לחפור לפני שבכלל פתחת את הגמרא...

ואם את מרגישה שיש עם זה בעיה--> כנראה אצלך זה באמת לא מתאים...

בנות די לשאלות המתחכמותאנונימי (פותח)
תלמדו מה שאתם צריכות ואל תחפשו להיות גברר
בנות גמרא או מה שבניהם..אוהבת את אבאאחרונה

בס"ד לה"ו

אני לא חושבת שמתאים לבת ללמוד גמרא. כי בתוך הגמרא יש סוגיות מעמיקות וממילה אחת או ממשפט אפשר לדבר שעות ולהתפלפל עליו המון זמן. לבנים יש את העומק הזה, לשבת להתפלפל, להחכים ללמוד..ומה לעשות..הבנות לא ניחנו בזה, בנות לא יכולות להעמיק בגמרא. נקודה. אין לנו את הכח הזה להבין, וזה יכול להיות קלות ראש, כי נשים יכולות להבין בצורה רדודה את הכתוב..

אוקי, והינה איזה עוד משהו שאני חושבת שהוא קשור:

בתלמוד ירושלמי במסכת סוטה פרק ג הלכה ד':

 * מטרונה שאלה את רבי אליעזר: מפני מה חטא אחד במעשה העגל והן מתים בה שלש מיתות? -אמר לה: אין חכמתה של אשה אלא בפלך, דכתיב "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו". אמר לו הורקנוס בנו: בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה איבדת ממני שלש מאות כור מעשר בכל שנה? אמר לו: יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים.

 

 

 
מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך

אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:

ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית

כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:

http://www.halachabrura.org/library/library8d.htm

חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

 

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

 

 

תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג

מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]

מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?

בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית

לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

ישר כח. תודה👍פתית שלגאחרונה

איפה אפשרפצל"פ

לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?

יפה נוף/דני ספרים (היום זה הוצאה יותר מורחבת וחדשהנפש חיה.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

יצא כרך ב', של המהדורה חדשה?הסטורי

אני לא יודעת, זוכרת שלפני כעשור הייתי בשיעור הלכותנפש חיה.

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

אז לאהסטורי

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

אהה. תודה! לא הכרתי את התוספת. שנזכה בע"ה.נפש חיה.

עבד עליו הרב אשר וסרטייל זצ"ל, ולא הספיק.יהודי שואף לטוב

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

אני יודע, לאחרונה שמעתי שיש טיוטא ועובדיםהסטורי

לערוך ולהוציא אותה.

מקווה שלא יוסיפו עליו עוד חומרותמשה

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

קשה להאמין שיוסיפויהודי שואף לטוב

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

האמת שכשלומדים עם ההערותהסטורי

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

אגב יש גם את ג..חזק וברוך

חלק גחזק וברוךאחרונה

שמיטת כספים, ההיגיון הכלכלי מאחורי המצווה.רנן ציון אביאלי

שמיטת כספים — הרעיון הכלכלי שמאחורי המצווה

רנן ציון אביאלי | לפרשת ספר דברים — ראה

---

כאשר קוראים את מצוות שמיטת הכספים בפרשת ראה, קל לחשוב שמדובר במצווה מוסרית יפה: לעזור לעניים, לוותר על חובות, לגלות רחמים. אך במבט עמוק יותר, ייתכן שהתורה מנסה לומר כאן משהו רחב בהרבה — לא רק על צדקה פרטית, אלא על האופן שבו מערכת כלכלית שלמה צריכה להתנהל כדי לשרוד לאורך זמן.

ומה שמפתיע במיוחד הוא שההלכה עצמה כבר הכילה בתוכה את ההבחנה הכלכלית הנכונה. צריך רק לדעת לקרוא אותה.

---

הבעיה הגדולה של כל מערכת אשראי

הכלכלה המודרנית בנויה על אשראי. אנשים לוקחים הלוואות כדי לקנות דירה, לפתוח עסק, ללמוד מקצוע, או פשוט לשרוד תקופה קשה. בלי אשראי קשה מאוד לקיים מסחר, השקעות וצמיחה.

אבל לכל מערכת אשראי יש בעיה פנימית: חובות נוטים להצטבר מהר יותר מהיכולת האנושית לשאת אותם.

בהתחלה החוב עוזר לאדם.

בהמשך — האדם מתחיל לעבוד בשביל החוב.

לחוב יש תכונה מיוחדת: הוא מחבר את העתיד אל העבר. כאשר אדם לווה כסף, הוא למעשה משעבד חלק מהעבודה העתידית שלו כדי לממן את ההווה.

זה הגיוני כאשר מדובר בהשקעה שבונה משהו: עסק חדש, דירה, לימודים, ציוד מקצועי.

אבל כאשר החובות מצטברים שנה אחר שנה רק כדי לסגור את החודש, נוצר מצב שבו העתיד כולו כבר תפוס מראש. השכר של מחר זורם לאחור — לכיסוי התחייבויות ישנות.

וכך אנשים עובדים יותר ויותר, אך מרגישים שהם נשארים באותו המקום.

---

המעלית שננעלה

אפשר לדמיין את מערכת האשראי כמו מעלית עם מגבלת משקל קשיחה.

כל עוד מספר האנשים סביר — המעלית פועלת.

אבל כאשר המשקל גדול מדי, היא פשוט ננעלת במקום.

בשלב הזה:

לא יעזור ללחוץ שוב על הכפתור,

לא יעזור לשמן את הכבלים,

ולא יעזור לצעוק על המנוע.

צריך פשוט להוריד משקל.

כך קורה גם בכלכלה. כאשר החובות במשק גדלים מעבר ליכולת ההחזר האמיתית, המערכת מתחילה להיחנק. הבנקים נעשים זהירים יותר, האשראי מתייקר, ומשפחות רבות לוקחות הלוואות לא כדי לצמוח — אלא רק כדי לשרוד.

בשלב כזה, הורדת ריבית כבר אינה פותרת את הבעיה. עוד הלוואה אינה פתרון — אלא עוד משקל על המעלית.

הבעיה אינה במנוע.

הבעיה היא במשקל העבר.

---

מה שהתורה הבינה לפני אלפי שנים

וכאן מופיעה שמיטת הכספים.

התורה מכניסה לתוך המערכת רעיון מהפכני:

גם לחוב יש תאריך תפוגה.

לא כל התחייבות יכולה להימשך לנצח.

שמיטת הכספים איננה ביטול האחריות — אלא הגבלת משך הזמן שבו העבר רשאי לשלוט בעתיד.

התורה לא ניסתה לבטל את האשראי. להפך — היא הבינה שאי אפשר לקיים חברה בלי הלוואות ובלי מסחר. אבל היא גם הבינה שחברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש עלולה להפוך בהדרגה לחברה של אנשים המשועבדים לעברם.

---

הלל הזקן והרגע שבו העולם השתנה

כמובן שמיד מופיעה השאלה המתבקשת: אם החובות עומדים להימחק — למה שמישהו יסכים להלוות?

זו בדיוק הבעיה שהתעוררה בתקופת הלל הזקן. לקראת שנת השמיטה אנשים פחדו להלוות לעניים מחשש שכספם לא יחזור. האשראי התכווץ, העניים נפגעו, והחברה איבדה חלק מן הערבות ההדדית שלה.

כדי למנוע את קפיאת השוק תיקן הלל את הפרוזבול — מנגנון משפטי שאפשר להעביר את החוב לבית הדין ובכך למנוע את מחיקתו.

בדרך כלל מציגים את הפרוזבול כפתרון הלכתי טכני וחכם. אבל במבט עמוק יותר, הוא מבטא מתח כלכלי אמיתי שקיים עד היום:

מצד אחד — חברה חייבת לאפשר לאנשים לפתוח דף חדש.

מצד שני — חברה אינה יכולה להתקיים בלי אמון במערכת האשראי.

אם מוחקים חובות בקלות רבה מדי — אנשים יפסיקו להלוות.

אבל אם לא מוחקים חובות לעולם — החברה כולה עלולה להפוך משועבדת לעברה.

---

מה שההלכה כבר ידעה

וכאן מגיע אולי החלק המעניין ביותר.

כבר בדברי חז"ל והפוסקים מופיעה הבחנה מעשית בין חובות שיש מאחוריהם נכס בר־גבייה — כגון משכון, קרקע או נכס ממשי — לבין חובות אישיים שאינם מגובים בנכס ממשי.

וזו הבחנה כלכלית עמוקה מאוד.

משכנתה על דירה, השקעה בעסק, הלוואה לציוד — יוצרים נכס ממשי. יש מאחוריהם משהו שאפשר לגבות, למכור או לבנות ממנו ערך עתידי.

לעומת זאת, חובות צרכניים שנועדו רק לאפשר הישרדות — מינוס כרוני, הלוואות מהירות בריבית גבוהה, אשראי שנלקח כדי לשלם חשמל או לקנות אוכל — אינם מייצרים נכס. פעמים רבות הם רק מנציחים מצוקה.

במילים אחרות:

התורה לא הייתה אנטי־אשראי.

היא ניסתה למנוע מצב שבו אשראי צרכני הופך למנגנון של שעבוד קבוע.

---

בלם בטיחות מודרני

כיצד יכול רעיון כזה לעבוד בעולם מודרני בלי לגרום לכאוס?

התשובה אינה מחיקת חובות פתאומית ושרירותית, אלא קביעת כללים ידועים מראש — בדומה לרעיון המשפטי של חוק ההתיישנות.

חוק ההתיישנות אינו מעודד פשע. הוא פשוט מכיר בכך שגם לזיכרון המשפטי חייב להיות גבול זמן.

באופן דומה, אפשר לדמיין מערכת שבה חלק מן האשראי הצרכני הלא־מגובה כולל מראש "אופציית פקיעה" מוגדרת: לאחר מספר שנים קבוע מראש, החוב נמחק.

כאשר הכלל ידוע מראש לכולם:

הבנקים נעשים זהירים יותר,

אשראי מסוכן מתייקר,

בועות חוב מתקשות להיווצר,

והלווה יודע שגם אם נכשל — אין מדובר בגזר דין לכל החיים.

שמיטה מתוכננת אינה כאוס.

היא בלם בטיחות.

---

ומה עם מי שיפסיד?

כמובן, אם מוחקים חובות — מישהו סופג הפסד.

אין קסמים בכלכלה.

אבל השאלה האמיתית אינה האם יהיה מחיר — אלא איזה מחיר מסוכן יותר:

מחיקה מבוקרת ומתוכננת מראש,

או קריסה כאוטית שמגיעה אחרי שהמערכת נחנקת לגמרי.

העולם המודרני כבר הוכיח שבזמן משבר גדול, המדינה תמיד מתערבת בסוף. במשבר של 2008 חילצו בנקים. בזמן הקורונה הודפס כסף בהיקפים עצומים. שוב ושוב מתברר שהפסדים גדולים לעולם אינם נשארים פרטיים באמת — בסוף הציבור משלם עליהם.

השאלה אינה האם תהיה התערבות.

השאלה היא רק מתי, עבור מי, ובאיזה מחיר חברתי.

---

הגבול של החוב

אולי זו הייתה החכמה הגדולה של השמיטה:

לא לבטל אחריות —

אבל גם לא לתת לחוב להפוך לגזר דין לכל החיים.

כי כל מערכת אשראי נוטה להתרחב.

חובות נוטים להצטבר.

והעבר נוטה להשתלט על העתיד.

חברה בריאה אינה חברה בלי חובות.

היא חברה שמבינה שגם לחוב — כמו לכל כוח אחר — חייב להיות גבול.

כי חברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש,

עלולה לגלות בסופו של דבר

שלא האדם מנהל את הכסף —

אלא הכסף מנהל את האדם.

הסיבה להתקנת הפרוזבולרנן ציון אביאליאחרונה

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

פניה לאנשי חב"ד בענין אגרות קודש…סיעתא דשמייא1

…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?

זה פייק החיפוש באגרות קודשקעלעברימבאר

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה לא פייק בכללמשה

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

זה מה שאמרתי. שפסיכולוגית זה מועילקעלעברימבאר

אגרות קודש שווה בגימטיא השגחה פרטיתירחמיאל

כן. האגרות לא מבדילות בין השאלותנקדימון

אין צורך לחפש שום תשובהנרשמתיכדי להגיב

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

הוא לא אמר אחרי התרגיל המסריח שצריך…סיעתא דשמייא1

… לא להכנס לפוליטיקה?

הוא הורה לחסידים שלונרשמתיכדי להגיב

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

הדברים פשוטיםאנא בכח

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

נונרשמתיכדי להגיב

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

לא נראה לי שיש הבדל בדרכה של חב"ד…סיעתא דשמייא1

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

מכוון שהרבי ראה הרבה ....סיעתא דשמייא1

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

תורה העם והארץיהודי חסידי

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

למה הכוונה מקדמת את עם ישראל??סיעתא דשמייא1

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

הרבייהודי חסידי

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

אהבתי את הסיפור אבל…,סיעתא דשמייא1

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

תתעסק במה אתה תצביענקדימון

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

המפלגה הכי חרדיתנרשמתיכדי להגיב

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

נכון לגמרייהודי חסידי

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

מה יותר חשוב שלמות הארץ או שלמות העם?סיעתא דשמייא1

גאולהיהודי חסידי

גאולה גאולה!

חבד עדין בשלב של ישועות. אתה יודע….סיעתא דשמייא1

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

סיפור הזוי מכל צד אפשרי...עזריאל ברגר

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

לא!עזריאל ברגר

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

שלח לי קישור לדברים הללו ואשתכנע.סיעתא דשמייא1

מצרף קישורעזריאל ברגר

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

ולא לשכוח:עזריאל ברגר

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

על כל דבר שאתה רוצה - תתפללשנונימי

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.

אממ, רק לי זה מזכיר קצת "דורש אל המתים"אברהם יאיר שטרןאחרונה

פסוק מהפטרת השבוע שהחיד"א מלמד אותנו ש….סיעתא דשמייא1

פירסמת את זה בשנה שעברה, לא?נקדימון
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ט באב תשפ"ו 9:52

כמובן. כל שנה חוזרים לאותה הפטרה….סיעתא דשמייא1

… ולצערי זה עדין רלוונטי. יהודים שלוקחים באופן אובססיבי את מצוות ישוב ארץ ישראל וביודעין גורמים למחלוקת ושנאה (לא אצלי כי אני חושב שבעזרת השם הכל יסתדר) מעכבים את הגאולה ממש.

אז נחזור גם השנה על המובן מאליונקדימון

מצוות זה obvious. הנקודה היא לא להסתפק רק בהן. ומי שמתעלם מהן יורש גיהינום. פשוט מאוד, יהדות זה לא נצרות.

הגאולה היא ביד ה' יתברך לבדושנונימיאחרונה

ועלינו רק להתפלל ולבקש.

חוץ לארץ = גלות

ארץ ישראל = גאולה

ואם יש בידיך לעשות? תעשה!

יש סגולה לעלות לארץ ישראל... לארוז מזוודה ולעלות!

אולי יעניין אותך